חוקרי אבטחה איתרו 11 אפליקציות אנדרואיד שאוספות מידע רגיש ממכשירי משתמשים, כולל מספרי טלפון, כתובות מייל ואפילו נתוני העתק-הדבק. החוקרים, מחברת האבטחה AppCensus, בחנו ערכת פיתוח תוכנה (SDK) הפועלת באפליקציות אנדרואיד, אשר יחד הורדו יותר מ-46 מיליון פעמים מחנות Play של גוגל. "בכל פעם שמשתמש מעתיק-מדביק משהו, המידע נשמר, וה-SDK המדוברת סרקה והעלתה לשרתים שלה", דיווחה החברה. "מה שמוצג שם הוא נתונים שרירותיים, שיכולים לכלול סיסמאות, למשל, אם בעליו של המכשיר משתמש במנהל סיסמאות". ה-SDK יכולה גם לאסוף מידע GPS מדויק, יחד עם מספר הטלפון וכתובת האימייל המשויכים למכשיר. בנוסף, היא יכולה לנסות למשוך את כתובת ה-MAC הייחודית לנתב האינטרנט שאליו מחובר הטלפון, ולחשוף דרך נוספת שחושפת את הפעילויות של המשתמש. עם זאת, איסוף הנתונים משתנה בהתאם לאפליקציה שבה היא פועלת. עקבות ה-SDK הובילו את חברת האבטחה לחברה מסתורית בפנמה בשם Measurement Systems, ששילמה למפתחי אפליקציות אנדרואיד כדי שישלבו אותה באפליקציות שלהם. האתר של החברה מציין כי היא שילמה עד כה 2.1 מיליון דולר לשותפים, וכי אלפי אפליקציות השתמשו עד כה ב-SDK. בתוך כך, הוול סטריט ג'ורנל דיווח, כי  לחברה הפנמית יש קשרים עם חברת הגנה בווירג'יניה בשם Vostrom Holdings, שמבצעת עבודות מודיעין סייבר עבור סוכנויות ממשלתיות בארה"ב, וציין כי החברה הפנמית אמרה למפתחי האפליקציות שהיא מעוניינת בנתונים בעיקר מהמזרח התיכון, ממרכז ומזרח אירופה ומאסיה" ואף ציטט מסמכים פנימיים של החברה. בתגובתה, החברה הכחישה את ממצאי העיתון לגבי פעילותה ואף ציינה, כי אין לה קשרים עם חברות הגנה בארה"ב. 11 אפליקציות האנדרואיד שמשתמשות ב-SDK הבעייתי כוללות שתי אפליקציות בנושא הקוראן, סורק ברקוד QR גנרי, אפליקציית "מכ"ם מהירות" ותוכנה להפיכת הטלפון החכם לעכבר. באוקטובר האחרון דיווחה AppCensus על ממצאיה לגוגל, אשר הסירה מיידית את כל האפליקציות שהכילו את ה-SDK. מאוחר יותר כל 11 האפליקציות הוחזרו לחנות, אך ללא ערכת הפיתוח של החברה הפנמית. גוגל ציינה בתגובתה לפרסום, כי "כל האפליקציות בחנות Play חייבות לציית למדיניות שלנו, ללא קשר למפתח. כאשר אנו קובעים שאפליקציה מפירה את המדיניות הזו, אנו נוקטים צעדים מתאימים".

אילון מאסק – היזם הסדרתי ומייסד החברות טסלה, נוירלינק, SpaceX ואחרות, שהוא גם האיש העשיר בעולם, עם הון המוערך נכון להיום ב-274.3 מיליארד דולר על פי פורבס – הפך באחרונה, כפי שדיווחנו, לחבר דירקטוריון בטוויטר, אחרי שרכש 9.2% ממניותיה, בכ-3 מיליארד דולר, במיוחד כדי להשפיע על הפלטפורמה ולשנות דברים בהתנהלותה ובאופן ניהולה. מאסק, שאוהב לעורר מהומות במיוחד דרך הפלטפורמה המצייצת, המועדפת עליו מכל שירותי המדיה החברתיים, החליט באחרונה לפצוח בתשאול מאסיבי של קהילת טוויטר אודות מני עניינים שלדעתו צריכים להשתנות בשירות. באחד הציוצים האחרונים, שהועלה על ידיו במתכונת סקר לרשת במוצ"ש, הוא שואל האם להמיר את המטה הראשי של טוויטר בסן פרנסיסקו למקלט לחסרי בית, מכיוון ש"אף אחד לא מופיע בכל מקרה (לעבודה במשרדים – ג"פ)". מייסד אמזון, ג'ף בזוס – הממוקם שני מתחת למאסק במדד העושר, עם 180.2 מיליארד ד' – הגיב אתמול (א') במפתיע לציוץ של מאסק אודות המקלט לחסרי הבית. בזוס, שפרש ממנכ"לות ענקית הקמעונאות אונליין בשנה שעברה אך נשאר היו"ר, צייץ מחדש את הסקר של מאסק, כתב בתשובה: "או שתעשה חלק", והוסיף קישור לסיקור של GeekWire מ-2020 של מקלט חסרי בית הצמוד לאחד מבנייני המשרדים של אמזון במרכז סיאטל. בזוס ציין כי ניתן להמיר חלק משטח המטה של טוויטר, מה שיקל על עובדים שרוצים להתנדב עם אוכלוסיית ההומלסים. ואז, באופן עוד יותר מפתיע, מאסק הגיב לבזוס ואמר שההצעה היא "רעיון נהדר". Great idea — Elon Musk (@elonmusk) April 10, 2022 לא ברור אם מאסק היה רציני בסקר המסוים, אבל כמעט 1.2 מיליון אנשים הגיבו עד יום א' בבוקר על השאלה, ו-91.1% מהם הצביעו בעד הרעיון. בעיית ההומלסים באזור המטה – אמיתית. ה-HQ של ​​טוויטר, הממוקם בחלק של סן פרנסיסקו שבו התושבים מתמודדים עם מצב עירוני מדורדר והתמכרות לסמים, הוא מקום שסביבו חיים ברחובות אזרחים רבים לא קורת גג. יחסי שני הטייקונים – אויבות ניכרת טייקוני הטכנולוגיה בזוס ומאסק נחשבים כיריבים, אפילו כאויבים מיתולוגיים. בסוף ספטמבר 2021, כשמאסק עקף לראשונה את בזוס בצמרת עשירי תבל, במייל ששלח לפורבס, אשר מפרסמת את רשימת העשירים, כתב מאסק: "אני שולח לג'פרי ב. (ג'ף בזוס – ג"פ) פסל גדול עם הספרה 2, יחד עם מדליית כסף". לשניים יש במספר חזיתות שבהן אינם רואים עין בעין, ואפילו אורח חייהם שונה מקצה לקצה: מאסק מנהל חיים חסכניים וכמעט סזיפיים, בעוד שבזוס חיי בזוהר מופגן ובאחוזות פאר, כמו היה כוכב קולנוע. מאסק נוהג להצביע על כך בביקורת המוטחת בבזוס באופנים שונים, ולהעביר על יריבו שלל "קטילות" בטוויטר. היריבות שלהם מסלימה בכל הנוגע לעסקי החלל. שניהם שואפים ליישב את הירח (בזוס) ואת מאדים (מאסק), ומתחרים ביניהם בעוז, ובבוז בחזית זו. לפני שבזוס המריא לחלל אשתקד, עשה מאסק צחוק מכך שהוא ישהה שם במשך דקות ספורות בלבד. היזם הדרום אפריקני הגיב למם שלעג לבזוס ועשה כותרות בציוניות שלו כלפיי עמיתו לתחום. מעבר לכך השניים גם התעמתו בבית המשפט בענייני החלל. בלו אוריג'ין (Blue Origin), חברת החלל של בזוס, הגישה בשנה שעברה עתירה לרשות הערעורים של הממשל הפדרלי, לאחר שנאס"א העניקה חוזה של 2.9 מיליארד דולר ל-SpaceX בעבור הטסת אסטרונאוטים שלה לירח. לבסוף, בית המשפט הפדרלי פסק לטובת נאס"א והחלטתה במכרז לבניית המערכת לשיגור חלליות לירח. המתקפה המשפטית של חברת החלל שבבעלות בזוס התקבלה בעין לא יפה על ידי מאסק, שלא היסס לצייץ בתגובה: "אתה לא יכול לתבוע את הדרך שלך לירח, לא משנה כמה עורכי הדין שלך טובים". סקרים רבותיי, סקרים במהלך סוף השבוע האחרון מאסק שחרר סדרה של ציוצים וסקרי טוויטר, שמהם אפשר היה ללמוד כי הרשת המצייצת מתכננת להציע סימני וי לאימות ואפס מודעות למשתמשים שיצטרפו לתכונות פרימיום בתשלום, ששמה Twitter Blue. מאסק אפילו כתב שאולי יהיה אפשר לשלם על המינוי בדוג'קוין. Maybe even an option to pay in Doge? — Elon Musk (@elonmusk) April 10, 2022 שירות המנוי החודשי של טוויטר מציע כבר כעת תכונות פרימיום, ביניהן מספר מאמרים ללא פרסומות והיכולת לבטל ציוץ לפני שהוא גלוי לאחרים. השירות זמין למשתמשים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בנוסף, מאסק לחץ להוספת כפתור עריכה לשירות – והכפתור המקווה כבר החל להיות מוצע למשתמשים. ואם לא די בכל המעורבות הזו בפלטפורמה דקותיים אחרי שהוא הפך לבעל המניות הגדול שלה, מאסק "נכנס" בסוף השבוע במשתמשים הכי פופולריים של טוויטר, בעיקר באמנים ג'סטין ביבר וטיילור סוויפט על כך שאינם מפרסמים מספיק ברשת החברתית המסוימת, ובמקביל שאל מאסק את העוקבים שלו האם לדעתם טוויטר גוססת.

ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, מסיים בימים אלה קדנציה בת שלוש שנים, ובחודש הבא יתמודד בבחירות ויבקש את אמון מיליון חברי ארגון העובדים. בהסתדרות חברים עובדים ממגוון סקטורים, כולל מההיי-טק, ויש לה אף איגוד מיוחד לתעשיה הטכנולוגית – אם כי מספרם המאוגדים מסקטור זה לא גדול, בינתיים. בר דוד מתמודד בבחירות מול עופר עיני, שהיה יו"ר ההסתדרות עד לפני שנים אחדות ומבקש לחזור לתפקיד לאחר שעשה קריירה במגזר העסקי. בר דוד עובד בהסתדרות מזה שנים רבות. לפני שהיה ליו"ר הארגון הוא שימש כיו"ר הסתדרות המעו"ף – אחד האיגודים המקצועיים החזקים ביותר. עוד קודם לכן הוא כיהן במשך כעשור כיו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב-יפו. בשנים האחרונות בר דוד משקיע מאמצים לשנות את התדמית הישנה של ההסתדרות כ-"וועד הפועל", ולהכניס לבית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב את רוח הקידמה והחדשנות. בראיון לאנשים ומחשבים מדגיש בר דוד כי ההסתדרות חייבת להתאים את עצמה לעידן החדש, כאשר הנחת היסוד היא שאי אפשר לעצור את הקידמה, וצריך להיערך אליה בכל המישורים. הוא מודה כי מספר עובדי ההיי-טק שמאוגדים בהסתדרות קטן יחסית, אבל הוא משוכנע שבתוך עשור, המציאות הזאת תשתנה. "עובדי ההיי-טק יפסיקו לספור את הכסף הגדול ויבינו את היתרונות באיגוד מקצועי, באופן שמותאם למציאות שלהם", אמר. למה אין הרבה עובדי היי-טק מאוגדים בהסתדרות? "בכל העולם, עובדי חברות הטק הגדולות לא מאורגנים באיגודים מקצועיים כמו ההסתדרות. הם עדיין סופרים את הכסף הגדול ומתעלמים מהמחיר הכבד שהם משלמים במישורים אחרים – הן באופן אישי והן בחיי המשפחה שלהם. אבל אני מאמין שזה ישתנה. זאת תופעה עולמית שכבר קורית, וישראל יחסית מובילה בה, אבל אני מודה שנכון לעכשיו, המספרים הם לא גדולים". מה אתם עושים כדי לגייס יותר אנשי היי-טק? "אנחנו לא עושים פעולות פרו-אקטיביות, זה צריך לבוא מהם, מהעובדים, שיגיעו למסקנה שהם צריכים להתארגן ויבינו את היתרונות שיש להם בזה. אין טעם ללכת למקומות עבודה, ששם אין רצון טבעי של העובדים להתארגן". בניין ההסתדרות בתל אביב. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה מהי תפיסת העולם שלך לגבי השינויים בעולם העבודה ואיך אתם נערכים לכך? "אין ספק שעולם העבודה משתנה בכל. יש תחומים שהעבודה בהם השתנתה לגמרי, כמו ענף הדפוס וענף הרכב. המשימה שלנו היא ללוות את העובדים כדי שיהיו מוכנים לעידן החדש, על ידי הכשרות לתפעול מערכות מחשוב, השכלה כללית ועוד. אני רואה במחשוב ובחדשנות יתרון גדול, שמשדרג את העובדים, מייעל את הארגון ומשרת טוב יותר את לקוחותיו". בעבר, ועדי עובדים, במיוחד במגזר הציבורי, השביתו את העבודה בגלל כניסת טכנולוגיה וחדשנות למקומות העבודה שלהם. מה דעתך על זה? "זה היה בעבר. כיום, ההבנה היא שאי אפשר לעצור את הקידמה ואם אנחנו, כהסתדרות, לא נתאים את עצמנו – לא נהיה רלוונטיים. נכון שיש עדיין כוחות שמנסים לשמר את מה שהיה פעם, אבל אני הולך קדימה". אבל עדיין יש הסכמים קיבוציים, והם לא מותאמים לעולם התעסוקה של עובדי ההיי-טק ולשכר שלהם. "אנחנו מודעים למגבלות השכר שיש במגזר הציבורי, אבל יודעים שעובדי המחשוב בארגונים אלה זקוקים להסכמים אחרים, כי יש תחרות בשוק, ואם הנהלת הארגון לא תדע להתאים את עצמה למציאות, היא תישאר ללא עובדים. דורון דודו, יו"ר ועד עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים. צילום: יח"צ אנחנו יודעים ליצור הסכמים חכמים, כדי לשמור על עובדים. גם ההנהלות מבינות את זה. רק באחרונה חתמנו על הסכם עבודה חדשני, ראשון מסוגו, עם עובדי שע"מ (זרוע המחשוב של רשות המסים – י"ק), בהובלת יו"ר הוועד של עובדיה, דורון דודו. יש התנגדות של ההנהלות, אבל בסופו של דבר, גם הם מבינים שזהו תהליך בלתי נמנע, ועל כך אנחנו עובדים". דודו אמר בהקשר זה כי "אני גאה בהסכם החדשני והטכנולוגי שנחתם בשע"מ, בהובלתו של בר דוד. זה הסכם של קידמה וחדשנות, שישרתו את האזרח ויקדמו את העובדים. זוהי הסתדרות ששואפת קדימה ולא נתקעת מאחור". כיצד השינויים בסביבת העבודה בעקבות הקורונה משפיעים על יחסי העבודה ועל העובדים? בר דוד: "סביבת העבודה ההיברידית היא נושא חדש, שנלמד בכל העולם, כולל אצלנו. אבל אנחנו, לדעתי, הראשונים בעולם שחתמו על הסכם קיבוצי עם הממשלה, שמאפשר באופן רשמי לעבוד מהבית – דבר שעד לפני הקורונה לא היה בכלל על הפרק. ההסכם החדש קובע שאף עובד לא ייפגע כתוצאה מעבודה מהבית, ושהמעסיק לא יוריד לו שכר על כך, אבל גם לא יוסיף לו. ההסכם חל על כל המשק. כל עובד יכול כיום לעבוד מהבית, בתיאום עם המעסיק, וזה קורה גם אצלנו, בהסתדרות".

הנה מישהו שרובנו, אם לא כולנו, היינו רוצים לקבל את עלות השכר שהוא מקבל: ברק עילם, מנכ"ל נייס. הנתון עמד ב-2021 על 20,187,000 דולר – שהם 64,784,019 מיליון שקלים, לפי השער של היום (ב'). כל זה בשנה אחת בלבד. כמו רבים מבכירי ההיי-טק, מרבית עלות השכר של עילם לא באה מההוצאות של החברה על שכרו – אלה עמדו אשתקד על 1.1 מיליון דולר "בלבד", אלא מאופציות: 10.71 מיליון דולר ב-2021 ועוד 6.81 מיליון דולר מאופציות משנים קודמות שאותן הוא מימש בשנה החולפת. עילם מנהל את נייס מזה שמונה שנים ובתקופה זו הסתכמה עלות שכרו ב-76.5 מיליון דולר – 245,984,796 שקלים, לפי השער הנוכחי. כ-80% מהסכום התקבלו מאופציות וממימושן. כמו בהרבה חברות, גם בנייס (שהיא חברה דואלית, שנסחרת הן בתל אביב והן בניו-יורק), שכר המנכ"ל קשור לביצועים של החברה. נייס רשמה עליות נאות: בשנים האחרונות, שער המניה של החברה גדל פי 5.5 לעומת עלייה של 3.3 במדד הנסדא"ק קומפוסיט, שבו היא כלולה. כמו כן, ההכנסות השנתיות שלה גדלו ב-2021 ב-16.6% ל-1.92 מיליארד דולר והרווח הנקי – ב-10.4% ל-199.2 מיליון. יש לציין שנייס מתקדמת יפה במימוש האסטרטגיה שלה להתבסס על הענן, ופעילות הקלאוד שלה זינקה אשתקד ב-31.5% ל-1.1 מיליארד דולר, שהם כ-57% מכלל הכנסותיה. שווי השוק הנוכחי של החברה הוא 14.3 מיליארד דולר. לינק לרישיון התמונה.

סדרת ה-Envy של HP יושבת איפשהו בין שימושיות עסקית לצרכנית, ומה שבטוח הוא שלפחות במקרה של המחשב האחרון של החברה שהגיע אלי לבדיקה, ה-ENVY x360 Convert, מדובר במחשב שהושקע בו רבות בהיבט העיצובי – כן, ואפשר להבין מזה שאכן מדובר במחשב שנראה פשוט טוב, ואין בזה כל רע, כל עוד זה לא בא על חשבון הביצועים בהם חושקים המשתמשים. עם מסך 13.3 אינץ', אולי לא מדובר במחשב הכי קל והכי דקיק מסוגו. עם זאת עם עובי של כ-16.5 מ"מ ומשקל של כ-1.32 ק"ג הוא לא רחוק מהסביבה הנכונה עבור אלו שמחפשים מחשב לדרכים. ומכיוון שכפי שאפשר ללמוד די היטב משמו, שמדובר במחשב עם מסך הפיך שאותו ניתן לסובב ב-360 מעלות עד למצב עבודה כטאבלט, שמצריך שימוש בצירים חזקים ויציבים יותר מאשר במחשב 'רגיל', מדובר במידות סבירות לחלוטין. ובחזרה לעיצוב. מסביב למסך יש עדיין נישה גדולה יחסית מול מתחרים דומים, וזאת למרות שהזכוכית עצמה אכן מתוחה מקצה לקצה – וגם מוגנת בזכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass. עם זאת מדובר במסך שמציע בהירות גבוהה יחסית של 1,000 ניט, שקצת סובלת מזוויות צפייה יחסית מצומצמות, ובכל זאת מתקשה להתמודד עם אור שמש ישיר. הצבעים עם זאת חדים ויפים, ונעימים לעין. משני הצדדים אפשר למצוא שני חיבורי USB-C לצד שני חיבורי USB-A, וכאן ביצעה HP החלטה חכמה, וזה לצמצם את חיבורי ה-USB הוותיקים יותר באמצעות מעין דלת קטנה. אם רוצים להתחבר אליהם פשוט צריך לפתוח אותה בקלות עם קצה הכבל. זה כמובן עוזר לצמצם עוד קצת מגובה המחשב, וזה נחמד מאוד בעיני. עם זאת, כפי שניתן להבין, אין חיבור מסך ייעודי וכדי לעשות זאת יש להשתמש באחד מחיבורי ה-USB-C, כך שאם אתם רגילים לחבר את הנייד שלכם במשרד או בבית למסך גדול יותר, תבדקו קודם כל שהוא מתאים לחיבור מעין זה, או יש לכם ממיר מתאים. משום מה החיבור למטען הוא באמצעות חיבור עגול סטנדרטי ולא באמצעות חיבור USB. אני באופן אישי הייתי מעדיף שיהיה עוד חיבור USB-C אחד במקום זאת. HP ENVY x360 Convert. צילום: יח"צ מקלדת הנמתחת מקצה לקצה כמעט המקלדת נמתחת מקצה לקצה כמעט, בסגנון החדש ש-HP אימצה במחשבים לא מעטים שלה, והמקשים ממש מרובעים, כשביניהם יש ריווח טוב מאוד. הירידה שלהם מעט סבירה, אבל הראשים של המקשים שטוחים לחלוטין, לכן יש הרגשה נוקשה מעט בעת ההקלדה – אם כי אפשר בהחלט להתרגל לכך. המקלדת גם מכילה בשורה העליונה שלה, שורת כפתורי הפונקציות, את כפתור ההפעלה/כיבוי של המחשב – וכך נחסך עוד טיפה מקום בצדדים, וכן עוד כמה כפתורים מיוחדים. אחד מהם מפנה אל לוח בקרת המערכת בו אפשר לקבוע את מהירות המאוורר לפי צרכי העבודה, וכן אפשר לקבוע מצב עבודה ממוקד אז המערכת גורמת לעמעום כל התצוגה מעבר לחלון בו עובדים באותו רגע. כפתור אחר מאפשר להדליק ולכבות את המצלמה לשמירה על פרטיות, כלומר באופן אלקטרוני. בכפתור עצמו יש נורית אדומה, שמופיעה לה כשמכבים את המצלמה. בדומה, כך יש גם כפתור להשתקה מיידית של המיקרופון, וזה אידיאלי לשיחות ועידה. נחמד. בשורה התחתונה של המקלדת, בצד ימין, ממוקם חיישן טביעות האצבע, במקום כפתור ה-Ctrl הימני. בהתחלה זה נראה קצת מוזר, אבל זה ממש לא מפריע בסופו של דבר לעבודה השוטפת, וזה שוב, משתלב היטב במקלדת ובניסיון לחסוך חיבורים בצד. אני קיבלתי את המחשב לבדיקה עם מעבד הדור הקודם Core i7-11657, שמלווה ב-8 גיגה-בייט זיכרון שנמצא על הלוח, לצד כונן SSD בנפח 512 גיגה-בייט וגם זיכרון Optane H10 מהיר במיוחד של אינטל, בנפח של 32 גיגה-בייט, שבבדיקות הוכיח כמסייע בגישה מהירה יותר לכונן הפנימי. המעבד עצמו הוא מתחיל הדור ה-11 של אינטל, והוא מגיע עם שבב גרפי פנימי מסוג Iris Xe, שבהחלט מספק לעבודה משרדית או בדרכים, וכן לצפייה במדיה בידורית. עם זאת כנראה שעבור רוב המשתמשים עדיף עוד 8 גיגה-בייט זיכרון RAM ולא זיכרון שמבצע המהרה לקריאת הנתונים. המחשב מצויד בסוללה יחסית גדולה של 51Wh, גדולה עבור מחשב קליל ודקיק פחות או שכמותו, והיא סיפקה בבדיקות שלי למעלה מ-11 שעות עבודה רציפה, בבהירות סבירה ובעבודה רציפה ללא הפסקה, ועם מאוורר בהגדרה שאינה גורמת לו להשמיע רעשים שמפריעים יותר מדי – ובכל בלי שהמחשב התחמם מדי. הוא מגיע גם עם עט אלקטרוני באריזה והמחיר של התצורה נע סביב 4,750 שקל.

הממשלה אישרה אתמול פה אחד את הצעתה של שרת הכלכלה והתעשיה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי, להרחבה והסדרה של השירותים הדיגיטליים לציבור ולעסקים בישראל. בין היתר כוללת ההחלטה הקמת מנוע דיגיטלי לעסקים, באמצעות פלטפורמה דיגיטלית מרכזית שתנגיש את כל המידע על הזכויות של בעלי עסקים, עם התאמה אישית לכל עסק וקישור ישיר למשרד הממשלתי המתאים שאמור לספק  לו את ההטבה. בנוסף יוקם מנוע הזכויות הלאומי, שבו ירוכזו מרבית הזכויות שגופים ציבוריים מעניקים לאזרחי ישראל, ובמקביל הוא יוטמע באזור האישי הממשלתי. המנוע יפתח יכולת שתתריע לאזרחים באופן יזום על זכויות שהם זכאים להם, גם אם לא נכנסו למנוע הלאומי. סעיף נוסף בהחלטה הוא קידום פרויקט רישוי עסקים דיגיטלי, שמטרתו לקצר משמעותית את תהליכי קבלת רישוי לעסקים, כאשר ההתנהלות תהיה במרוכז מול כל הגופים הרלוונטים. מערכת נוספת בשם "מסלול" של המכס תקל את תהליכי היבוא ותצמצם את הצורך במילוי טפסים רבים. "עבודה מאומצת שנעשתה בשנתיים האחרונות" הצעת ההחלטה גם כוללת קביעת עקרונות שינחו את כל הגורמים המקצועיים שבונים שירותים דיגיטליים, תחת סטנדרט אחיד, כפוף לתקנים בינלאומיים. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי.עוד הוחלט לייצר אחידות בעיצוב מערכות השירותים הממשלתיים הדיגיטליים, ובכך לחסוך תקציבים ולקדם האצת תהליכים. הממשלה גם החליטה על הקמת מערך הכשרות מקצועי עבור עובדי המגזר הציבורי, כדי להכשיר אותם להיות יותר דיגיטליים ויעילים יותר. "הטכנולוגיה היא כלי משמעותי לצמצום נטל בירוקרטי, להורדת יוקר המחיה ולשיפור היכולת לעשות עסקים בקלות בישראל", אמרה שרת הכלכלה ברביבאי, יוזמת ההצעה. "ההחלטה תקדם מיצוי זכויות ופישוט תהליכים לאזרחים ולעסקים, באמצעות מערכות דיגיטליות מתקדמות. כל זאת, תוך הנחת תשתית מקצועית רחבה וברורה, המנחה ומדריכה את כלל רשויות הממשלה לגבי האופן שבו צריך לפעול, להיראות ולהיכתב שירות דיגיטלי איכותי". "החלטת הממשלה משקפת עבודה מואצת ומאומצת שנעשתה בשנתיים האחרונות לקביעת האופן המיטבי בו יש לעצב שירות ממשלתי, תוך יישור קו למול המדינות המובילות בעולם", אמרה שירה לב עמי, ראש מערך הדיגיטל הלאומי.

משקיעים של יבמ (IBM) טוענים שהחברה, תחת המנכ"לית לשעבר, ג'יני רומטי, הביאה לשינוי לא תקין של מחיר המניה שלה והונתה את בעלי המניות – על ידי העברת נתונים לגבי ההכנסות בדיווח הפיננסי שלה, מעסקי המיינפריים הלא-אסטרטגיים שלה, לעסקים האסטרטגיים שלה. זאת, לכאורה, תוך הפרה של תקנות הרשות לניירות ערך. תביעת ההונאה בניירות ערך הוגשה בשבוע שעבר על ידי המשקיעים לבית משפט פדרלי בדרום ניו יורק. על הנתבעים נמנים מנהלי הענק הכחול בהווה ובעבר: המנכ"לית רומטי; סמנכ"ל הכספים לשעבר, מרטין ג'יי שרוטר – שכיום משמש באותו תפקיד בקינדריל (Kyndryl), החברה שפוצלה מיבמ; ג'יימס ג'יי קוואנו, סמנכ"ל הכספים הנוכחי של החברה; וארבינד קרישנה, המנכ"ל הנוכחי. "באופן לא נאות ושגוי, תוך הפרה של כללי החשבונאות המקובלים ('GAAP') יבמ פצחה בתוכנית הונאה, במסגרתה הוזזו הכנסות בסך מיליארדי דולרים מתחום העסקים המרכזיים שלה (משמע, שהם רבים, אולם לא אסטרטגיים – י"ה) – לתחום העסקים האסטרטגיים שלה", נכתב בתביעה. מומחים משפטיים ציינו בפני הרג'יסטר הבריטי כי עילת התביעה נובעת "משנים של שיטות עסקיות בלתי חוקיות ובלתי אתיות לכאורה, שהובילו לניפוח בונוסים של מנהלים. זאת, באמצעות שינויים בדיווחי ההכנסות, פיטורים מפלים, מניפולציה על עמלות מכירה ואמצעים אחרים". לפי התביעה, "מנהלי יבמ דחפו לפעול באופן זה, על ידי מבנה תוכניות התמריצים – השנתית וארוכת הטווח – שהם בנו, AIP. זו נבעה מהרצון שלהם להעלות את מחיר המניה של יבמ". עוד נטען כי "הם ניסו להבטיח את הצלחת התוכנית, על ידי גיוס של כ-5,000 מנהלי חשבונות ועובדים אחרים באותו דרג – ליבמ, כדי שיעבדו בתוכניות התמריצים". אלפי מנהלי חשבונות שלה פוטרו. יבמ. צילום: BigStock "למקסם את תוכנית התמריצים ולהשביע את הרעב של וול סטריט" עוד נכתב כי "מנהלי המכירות של יבמ לתחומים האסטרטגיים – ענן, מובייל, אנליטיקס, מדיה חברתית ואבטחת מידע (CAMSS) – עבדו על בסיס שכר ועמלות שתמרצו אותם למכור כמה שיותר תוכנות מתחומים אלה, הממוצבים כאסטרטגיים. לצד זאת, את ההכנסות ממכירות של מיינפריים, הם קיטלגו כתחום אסטרטגי כביכול. זאת, על מנת למקסם את תוכנית התמריצים ולהשביע את הרעב של וול סטריט לזרם הכנסות של יבמ – שאינו קשור לקו העסקי המרכזי שלה". לפי התביעה, יבמ סיימה את תוכנית התגמול המדוברת שלה, לאחר שעובדים הביעו חשש שמדובר במעשה לא תקין ולא מוסרי, העלול להתגלות. ענקית ה-IT החלה לאחר מכן להיפטר מהמעורבים בתוכנית, "כדי להסתיר את ההונאה לכאורה". עוד נכתב כי "דפוס הפעילות הזה הפך לבעייתי, כאשר עובדים החלו מפקפקים בטקטיקות המשמשות להעברת הכנסות מהעמודה של 'בלתי אסטרטגיות' ל'אסטרטגיות'. אלפי מנהלי חשבונות של יבמ פוטרו, מנהלים בכירים אחרים עברו למחלקות או לתפקידים חדשים. זאת, במטרה לטייח את תוכנית ההונאה". כך, צוין בתביעה, בשנת 2017 שכרה של רומטי עמד על 1.6 מיליון דולרים, בעוד התגמולים על המכירות היו גבוהים יותר מפי שלושה, והניבו לה חמישה מיליון דולרים.  יבמ לא הגיבה לדיווח.

HP אינדיגו הודיעה היום (ב') כי היא מינתה את נועם זילברשטיין למנכ"ל שלה. הוא מחליף את חיים לויט, ששימש בתפקיד בשנתיים האחרונות ומונה לסגן נשיא עולמי בכיר ומנכ"ל חטיבת הדפוס התעשייתי הדיגיטלי ב-HP. במסגרת תפקידו ינהל זילברשטיין את הפעילות של HP אינדיגו ברחבי העולם, שמתמקדת בדפוס דיגיטלי בשווקי המסחר והאריזה. הוא יוביל כמה יחידות עסקיות וארגונים גלובליים בחברה. זילברשטיין וחטיבת אינדיגו יהיו חלק מארגונו החדש של לויט, שינהל את כל תחום הדפוס התעשייתי הדיגיטלי ב- HP העולמית, ויוביל את אסטרטגיית הצמיחה שלה בתחום. HP הודיעה באחרונה כי היא תגביר בשנים הקרובות את המיקוד שלה בתחום זה. לויט התחיל את דרכו בחברה לפני כ-27 שנים, שבמהלכן הוא כיהן בשורה של תפקידים ניהוליים בכירים בישראל ובארצות הברית – באגפי הרכש, התכנון ושרשרת האספקה, כמנהל פעילות המכירות שלה ברחבי העולם במשך 16 שנים ובשנתיים האחרונות כמנכ"ל HP אינדיגו. חיים לויט, סגן נשיא עולמי בכיר ומנכ"ל חטיבת הדפוס התעשייתי הדיגיטלי ב-HP. צילום: שחר גרבר 30 שנים בזרוע הבריאות של ג'נרל אלקטריק בשנה וחצי האחרונות כיהן זילברשטיין כסמנכ"ל התפעול של HP אינדיגו וניהל את חטיבות תפעול מכונות הדפוס והמוצרים המתכלים (Supplies), כולל מפעלי הייצור וגופי ההנדסה, וכן את צוותי המיקור (Sourcing), שרשרת האספקה, התכנון ואיכות המוצרים. זילברשטיין הצטרף ל-HP אחרי 20 שנות פעילות בזרוע הבריאות של ג'נרל אלקטריק, שבה כיהן כמנכ"ל יחידת הגלאים הגלובלית. בתפקידו זה הוא היה אחראי על המחקר, הפיתוח והייצור בחמשת אתרי החברה ברחבי העולם. לפני כן הוא הוביל ביחידת הרפואה הגרעינית של אותה החברה פעילויות בעולמות המו"פ, השיווק, המכירות, האיכות והייצור. זילברשטיין הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מכונות מהטכניון ותואר שני בשיווק ומערכות מידע מאוניברסיטת תל אביב, והוא מהנדס איכות מוסמך מהאגודה האמריקנית לאיכות. אינדיגו הוקמה ב-1977 וב-2002 נרכשה על ידי HP בסכום של 830 מיליון דולר. החברה מעסיקה כיום בישראל עובדים במרכז המו"פ והמטה שלה בפארק המדע ברחובות, ובקמפוס הייצור בקריית גת.