אי קטן בצורת כליה התגלה בקרבת חופי קראלה שבדרום מערב הודו, באזור נמל קוצ'ין, בצילום לוויין של מפות גוגל. עד היום לא ראה אותו איש בים. רבים הוכו בתדמה מהצילום, בהם גם מומחים שמשערים כי האי שקוע מתחת למים. הגילוי הועלה בראשונה על ידי חברה הודית לפיתוח תיירות, ששלחה מכתב לגורמים רשמיים באוניברסיטת קראלה למדעי הים, שחוקרת כעת את הנושא. בפוסט בפייסבוק שפרסם נשיא החברה, קסביה ג'ולאפאן, הוא כותב, כי "הסיבות להיווצרות ה'גוש' ועוד שאלות רבות צריכות להיחקר". במכתב לאוניברסיטה כתבה החברה, כי "יש לחקור כדי למצוא את הסיבות להיווצרות האי, איזה תפקיד הוא ממלא בזרמי המים ובסחף החופי והאם דיונת החול הזאת יכולה לשמש כחוף שימור מלאכותי באזור". לפי הדיווחים, לא ידוע דבר על האי התת-מימי, לבד מצורתו, כפי שנתפס בתמונת הלוויין של מפות גוגל. הרכבבו והגורמים להיווצרותו עדיין צריכים להיחקר ברגע שיימצא פיזית. "במבט במפות גוגל, זה נראה כמו כל אי תת מימי שקיים, אבל איננו יודעים על האי הזה דבר – האם הוא מורכב מחול או מטיט, והאם הוא נוצר בדרך טבעית", אמר קיי ריג'י קון, סגן נשיא האוניברסיטה, והוסיף כי דייגים לאורך החוף הזה התלוננו על מכשולים באזור הזה של נמל קוצ'ין.

ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו, אישר הבוקר (א') שר התקשורת, יועז הנדל, את הרפורמה לביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט שנוצר לפני 20 שנה, ולדברי המשרד "מיצה את תרומתו התחרותית, תוך עידוד התחרות באמצעות השוק הסיטונאי". הצרכנים ירכשו כעת אינטרנט כמוצר אחד, מחברה אחת. הרפורמה תיכנס לתוקף בבתחילת 2022 ביטול הפיצול נועד להביא לשיפור בשירות שיקבל הצרכן בתחומי האינטרנט באמצעות יצירת "כתובת אחת" – חברה אחת שממנה נצרכים השירותים ולטפל אחת ולתמיד בתופעת "זריקת האחריות" שהתאפשרה כתוצאה מההפרדה בין חברת התשתית לספק בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה שמספקת את השירות האחוד לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר. בנוסף, הרפורמה תביא למזעור תופעת "המנויים הרדומים", שגרמה, לפי ההערכות, לתשלומים עודפים של כ-50 מיליון שקלים  על ידי הצרכנים בישראל בשנה על מוצר שלא השתמשו בו. בשנה האחרונה המשרד הוביל לצמצום של יותר מ-46% מהמנויים שסבלו מהתופעה, וממשיך לפעול בנושא כל העת. תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, במטרה לחזק את מנגנוני השוק הסיטונאי באופן שיבטיח ויחזק את התחרות לאחר ביטול ההפרדה בין תשתית לספק. עוד מציין המשרד, כי הרפורמה מייצרת מנגנונים שיבטיחו שגם שחקנים קטנים וחדשים יוכלו לפעול באופן אפקטיבי, שוויוני ותחרותי אל מול בעלי התשתית במסגרת השוק הסיטונאי. בעלי התשתית יחתמו על הסכמים מחייבים עם חברות המבקשות לעשות שימוש בתשתית, במסגרתם יסוכמו הסדרי פיצוי על הפרת תנאי ההסכם. לדברי שר התקשורת, "באוקטובר 2020 בממשלת ישראל ה-35 הודעתי על הכוונה לבטל את הפיצול בין תשתית וספק לטובת שיפור השירות – שימוע יצא לדרך ותהליך בוצע עד ליציאה לבחירות. היום, אחרי המשבר הפוליטי והקמת ממשלה קבועה, אנחנו סוגרים מעגל. ההשפעה של החלטה זו על הכיס של אזרחי ישראל ועל השירות שיקבלו עצומה – אינטרנט הוא מוצר אחד. הפיצול גרם לסרבול מול לקוחות וכדרור של צרכנים בין חברות במקרה של תקלה. הרפורמה תעצור גם את תופעת המנויים הרדומים – עשרות מיליונים שיצאו מכיסם של אזרחים  לשווא – ותתקן עיוות שפגע בצרכנים רבים . נמשיך בפעולות שייהפכו את שוק התקשורת לשקוף, תחרותי ואיכותי יותר". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה, כי"לאחר עבודת מטה ארוכה ומורכבת, הגענו לקו הסיום בתהליך לביטול הפיצול בין הספק לתשתית בשוק האינטרנט. הפיצול, שהיה חשוב בשעתו, הפך למקור לטרטור, שגשוג תופעת המנויים הרדומים, ולפגיעה בשירות לו זוכים הצרכנים. המבנה החדש של שוק האינטרנט יאפשר לצרכנים להנות משירותים איכותיים, ובמקביל יקדם את השוק הסיטונאי באופן שיבטיח את התחרות על ליבו של הצרכן".

ההיי-טק הוא אחד התחומים הכי מכניסים במשק, אם לא ה-מכניס שבהם. עם זאת, ב-10 המקומות הראשונים בין המיליארדרים של ישראל יש רק אדם אחד מתעשיית ההיי-טק – היזם הסדרתי טדי שגיא – ואדם נוסף מתעשייה שקשורה להיי-טק, תעשיית התקשורת – פטריק דרהי, הבעלים של הוט, שבין היתר מציעה שירותי אינטרנט ומובייל (האחרונים באמצעות הוט מובייל). פטריק דרהי, הבעלים של הוט. צילום: יח"צ הנתונים הללו עולים מרשימת 500 האנשים העשירים של ישראל, שפורסמה בגיליון החודש הנוכחי של מגזין דה מרקר – ואונליין. ככלל, מתברר שהאקו-סיסטם של ישראל מעודד צמיחת מיליראדרים, שכן השנה יש בישראל 71 א.נשים עם הון של יותר ממיליארד דולר. 21 מהם – כ-30% – עשו את הונם מפעילות בתחום ההיי-טק. מתוך כלל 500 עשירי המדינה, לפי הרשימה של מגזין דה מרקר, 44, שהם כ-9%, הם.ן אנשי.ות היי-טק. טדי שגיא. צילום: יח"צ לפניכם הרשימה המלאה של אנשי ונשות ההיי-טק הכלולים בדירוג. הרשימה היא לפי שווי נכסים כולל במיליוני דולרים ב-2021 והחברות שהם מזוהים אתן. מקור: מגזין דה מרקר

חברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת פתרונות טכנולוגיים לתעשיית הווידיאו והטלוויזיה, חנכה את המשרדים החדשים של מרכז הפיתוח שלה בבניין Rad Tower של קבוצת רד בינת בהר חוצבים ירושלים. סינמדיה היא הדיירת הראשונה במגדל, ומשרדיה משתרעים על פני שבע קומות בשטח 10,000 מ"ר, המשרתים את עובדי החברה. סינמדיה הקדישה קומה שלמה לתרומה למען הקהילה, שבה היא מארחת את משרדי הילמ"ה (היי טק למען החברה) – חברה לתועלת הציבור, שמטרתה להצמיח את הדור הבא של המנהיגות הטכנולוגית בקרב צעירות וצעירים שאינם מתגייסים לצבא (כגון בנות שירות לאומי). זאת, על ידי פיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. המיזם הוקם על ידי יזמים מבכירי ההיי-טק ובראשם מנכ"ל ומייסד התוכנית, יוסי צוריה (מייסד NDS). במרכז הפיתוח הירושלמי של סינמדיה מפתחים טכנולוגיות מתקדמות לעולם הווידיאו, עם התמקדות בשלושה תחומים: פלטפורמות שמעניקות למשתמשי שירותי סטרימינג ברחבי העולם חווית וידיאו מתקדמת; הגנה מפני הפיראטיות הגוברת לאור העלייה בצפייה בתוכני וידאו וסטרימינג; ופרסומות מותאמות אישית, המאפשרות לגופי השידור ולספקיות תוכני הווידיאו מנועי צמיחה חדשים והגדלת הכנסות בעולם התחרותי בו הן פועלות. בנוסף, מרכז החדשנות של סינמדיה העולמית, שבו נרקמים הרעיונות לשינויים מהפכניים בטכנולוגיות הקשורות בווידיאו ובידור, מובל מתוך מרכז הפיתוח של סינמדיה בירושלים. לחיים למשרדים החדשים. מימין: צבי גרסטל, סגן נשיא בכיר להנדסה בסינמדיה, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, יעל פאינרו, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סינמדיה בישראל, אייב פלד, יו"ר סינמדיה בין לקוחות החברה בארץ ובעולם מעל 200 גופי שידור ומדיה מובילים, בהם: AT&T, Sky Verizon, Viasat, Foxtel, Disney, Comcast, Vodafone , Yes הישראלית, ועוד. באירוע נכחו משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, אייב פלד, מבכירי תעשיית הטלוויזיה העולמית ויו"ר סינמדיה; יעל פאינרו, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סינמדיה בישראל, צבי גרסטל סגן נשיא בכיר להנדסה בסינמדיה, ותמר אבידן, סמנכ"לית ומנהלת נכסים ברד בינת.

לפעמים יש אתגרים שהעורך נותן וקשה לעמוד בהם. למשל, איך מכניסים ב-800 מילים פלוס מינוס שלושה ימים של כדורגל מטורף ביורו? ובכן – ניסיתי. אז ככה: המחזור השני כלל הרבה מאוד הכרעות. כדי להגיע אליהן, הנבחרות היו צריכות לעבור תהליכי התייעלות – כמו האתגר הגדול ביותר שעומד בפני מנהלי IT כיום, בעידן שלאחר הקורונה. שני אתגרים נספים הם הצורך בדילוור והמחסור הכרוני בכוח אדם, שהקורונה רק החריפה אותו. עם זאת, יש מקום לאופטימיות: כמו שטורניר היורו השנה מסמל את החזרה של הכדורגל – ובענק, כך חוזים מנהלי רכש שהשתתפו בכנס שבו נכחתי בשבוע שעבר שתקציבי המחשוב יגדלו, למרות הצורך של ארגונים בריסון תקציבי. הגדלת תקציבי המחשוב נובעת מצרכים שונים, בהם הטרנספורמציה הדיגיטלית והמחסור בכוח אדם. אלא שארגונים מנצלים בימים אלה את המשאבים הקיימים שלהם בצורה מקסימלית. זהו אחד האלמנטים המרכזיים שגרמו לכך שההיי-טק הישראלי לא רק שלא נפגע מהקורונה, אלא שחלקים גדולים ממנו הרוויחו מהמצב – מה שגרר אחריו למעלה את כל המשק, כך שהמשבר השפיע על הכלכלה הישראלית לרעה, אבל לא כמו שאפשר שהיה קורה בלי הענף שלנו. גם הנבחרות הלאומיות שעולות על כר הדשא ביורו 2020 יודעות לנצל את המשאבים שלהן בצורה מקסימלית – או לפחות חלקן. הן חייבות לעשות זאת כדי שיהיה להן את הסיכוי לעלות לשלבים הבאים. בלגיה-מאנדיי .Vs דנמרק-JFrog במשחק מול בלגיה-מאנדיי ביום ה', דנמרק-JFrog נראתה כאילו היא התאוששה מהמשבר שהביאו ההתמוטטות של כריסטיאן אריקסן וההפסד במחזור הראשון. אלא שבלגיה-מאנדיי היא זו שניצחה, כי יש לה יותר כישרון ובעיקר את קווין דה-בריינה הבלתי נגמר (במשחק הזה הוא היה אחראי לבישול ולגול), שחזר מפציעה. קווין דה בריינה (כאן במדי מנצ'סטר סיטי). צילום: BigStock המונפקים הטריים ממדינת הבנלוקס עלו לשלב הבא. האם ה-"צפרדעים" מהמדינה הסקנדינבית סיימו את דרכם באליפות? לא בטוח, כי רוסיה-סיסקו ניצחה את פינלנד-F5, ואם דנמרק-JFrog תדע במחזור האחרון להפעיל את מנגנוני האוטומציה של החברה ולחזור לבצע את התהליכים נכון, ייתכן שהיא תנצח את רוסיה-סיסקו. זה תלוי גם בכיצד ייגמר המשחק בין בלגיה-מאנדיי לפינלנד-נט-אפ. הפסד של הפינים-נט-אפים בהחלט יעזור לסיכוייהם של הדנים ה-"צפרדעים" להמשיך בטורניר גם אחרי השלב המוקדם. הולנד-מיקרוסופט .Vs אוסטריה-אטלסיאן בבית ג', הולנד-מיקרוסופט ניצחה את אוסטריה-אטלסיאן והוכיחה שבקרב שבין TFS ל-Jira, עדיין יש לנבחרת הוותיקה קלפים מנצחים. הולנד-מיקרוסופט עלתה לשלב הבא ואוסטריה-אטלסיאן תחכה למחזור האחרון, שבו היא תתמודד על הכרטיס השני עם אוקראינה-דל. אוקראינה-דל .Vs צפון מקדוניה-סניק האוקראינים-דלים הצליחו להתאושש מההפסד להולנד-מיקרוסופט ולנצח את צפון מקדוניה-סניק, שכמעט הצליחה "לעקוץ" אותה במחצית השנייה. במשחק הזה המשיכה המגמה של החטאת פנדלים – כל אחת מהקבוצות בעטה מקו העונשין והכדור לא נכנס לשער. קרואטיה-גוגל .Vs צ'כיה-HP בבית ד' המשיכה סגנית אלופת העולם, קרואטיה-גוגל, להתקשות, וסיימה בתיקו עם צ'כיה-HP – מה שמוכיח שלמרות ההובלה של גוגל בהרבה תחומים, בתחום הארגוני היא יכולה ללמוד מצ'כיה-HP, שמובילה את הבית. אנגליה-יבמ .Vs סקוטלנד-Suse הענקים הכחולים מהממלכה המאוחדת יצאו בתיקו שהוא כנראה כולו ניצחון עם סקוטלנד-Suse – מאחר שהיא הצליחה להבטיח את מקומה בשלב הבא. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור המשמעות של התוצאות בבית זה ברורה: במקום הראשון תסיים צ'כיה-HP, רק כדי לעוף לאחר המשחק בשלב הבא – ככל הנראה היריבה שלה תהיה צרפת, פורטוגל או גרמניה. אני מעריך שההתמודדות בין צ'כיה-HP לאנגליה-יבמ במחזור הבא תסתיים ב-0:0 משעמם, מאחר ששתיהן בטוחות בשלב הבא ולא ירצו להשקיע במשחק הזה יותר מדי משאבי כדורגל – ומחשוב. כך או כך, כרגע, הארי קיין, החלוץ המוביל של יבמ-אנגליה, מאכזב, ואילו פטריק שיק מצ'כיה-HP מככב בטורניר עם שלושה שערים. שבדיה-קליקטק .Vs סלובקיה-פאלו אלטו בבית ה', שבדיה-קליקטק הפעילה את תוכנת האנליטיקה שלה בצורה יעילה: היא החזיקה בכדור רק 42% מהזמן, אבל כבשה, גם אם זה בפנדל. זה מוכיח שכשעובדים על דטה ועושים זאת חכם – מקבלים את התוצאה שרוצים, גם אם לא שולטים בכל המרחב של הנתונים – והמשחק. סלובקיה-פאלו אלטו, שהפתיעה במחזור הקודם, לא מצאה הפעם את הפרצה של ההגנה השבדית-קליקטקית, על אף ששחקניה החזיקו בכדור 58% מהזמן. אלא שסלובקיה-פאלו אלטו בכלל לא ניסתה לבעוט למסגרת, ובהעדר בעיטות למסגרת אין גולים. פולין-סיילספורס .Vs ספרד-אורקל במשחק השני של הבית נערך קרב הענקים על היישומים בענן בין פולין-סיילספורס, שהמציאה את העולם הזה, לספרד-אורקל, שרוצה לכבוש אותו. המשחק הראה עד כמה הקרב בין שתי החברות צמוד ומלא יצרים. ספרד-אורקל החזיקה בכדור 76% מהזמן, אבל לפולין-סיילספורס היה את הראש של רוברט לבנדובסקי–מארק בניוף, שידע לנצל את ההזדמנות, לכבוש את השוויון בנגיחה ולהשאיר את תמונה הבית פתוחה לחלוטין לקראת המחזור האחרון. פולין יכולה עדיין לעלות מהבית – ואולי אפילו מהמקום הראשון. האורקלים מחצי האי האיברי החמיצו עוד פנדל, אבל הם במצב לא רע לעלייה לשלב הבא. צרפת-אמזון .Vs הונגריה-VMware בבית האחרון, צרפת עלתה עם ביטחון של אלופה, אבל תמיד צריך לזכור שאם הראש בעננים – יכולים להיות מופתעים. כך גם אמזון: אם היא רוצה להמשיך להוביל את הענן, היא צריכה כל הזמן לחדש. ואמנם, הונגריה-VMware הוכיחה לה ולכולנו שאם עולים על המגרש זחוחים, הניצחון כלל לא מובטח. כשם ששרתי הווירטואליזציה של VMware יכולים להפתיע בחוזק ובהגנה שלהם, כך הונגריה הפתיעה את צרפת עם השער הראשון במשחק. למזלה של צרפת, יש לה את אנטואן גריזמן, שכבש בבעיטה חדה את שער השוויון. אנטואן גריזמן (כאן במדי ברצלונה). צילום: BigStock התוצאה בסיום המשחק, 1:1, היא אחת ההפתעות הגדולות של האליפות, במיוחד בהתחשב בעובדה שהיא עלולה להביא את צרפת לעוף מהיורו השנה לאחר השלב המוקדם. פורטוגל-פריוריטי .Vs גרמניה-סאפ במשחק השני של הבית נערך הקרב הגדול בין ענקיות ה-ERP: פורטוגל-פריוריטי חטפה ארבעה שערים, מהם שני גולים עצמיים, והפסידה לגרמניה-סאפ 4:2. גרמניה-סאפ התאוששה מההפסד לצרפת-אמזון והפגינה עליונות לאורך כל המשחק, ולמרות פיגור של שער אחד – לא היה ספק מי תנצח. מה גם שהמשחק נערך בגרמניה ובמדינת האם שלה, אין מי שיכול לנצח את סאפ. פורטוגל-פריוריטי הפגינה ניצול מצבים מקסימלי, והיא תצטרך להשתמש במלוא היכולות שלה גם במחזור האחרון, במשחק בינה, אלופת אירופה, לבין אלופת העולם, צרפת-אמזון. גם גרמניה-סאפ תצטרך שוב להפגין את המשחק הטוב שלה, לנצח את הונגריה-VMware ולעלות לשלב הבא. בסופו של דבר, חרגתי מהמכסה ב-102 מילים, אבל העורך החליט הפעם להיות סלחן. הכותב הוא מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.

כמעט בכל יום אנחנו שומעים על חברות וגופים שנדבקים בכופרות ובנוזקות בכלל. אולם, מנגנון ההדבקה לא תמיד ברור. הנה מקור הדבקה אפשרי: חוקרי סנטינל וואן הישראלית איתרו קבוצה, העונה לשם Gootloader, אשר פיתחה תשתית לתקיפה, שמדביקה קורבנות פוטנציאליים – ולאחר מכן מוכרת את הגישה אליהם. קבוצות פשיעה אחרות רכשו את הגישה הזו והשתמשו בה על מנת להדביק את הקורבנות בנוזקות שונות – ובראשן הכופרה הידועה לשמצה ReVIL, שתקפה ארגונים רבים ברחבי העולם בחודשים האחרונים. חוקרי סנטינל וואן התחקו אחרי מתקפות של ReVIL ומצאו כלי שנקרא Gootloader, שמקושר לקבוצה. כלי זה נותן גישה ראשונית למחשבים והוא ידוע גם בשם Dropper או Loader. הכלי מופץ על ידי מיילים של פישינג, והוא חודר למחשב של הקורבן בצורה חשאית. אז הוא ממתין שם ל-"הוראות הפעלה", שכן "על דעת" עצמו הוא לא מסוגל לעשות כל פעולה או לגרום נזק. הכלי מוודא שהקורבן מהווה חלק מדומיין ארגוני, ואם לא – הוא מוחק את עצמו. אולם, כאשר הוא מופעל, הכלי מוריד למחשב הנגוע נוזקות שונות, לרבות סוגים של כופרה. על הנוזקות נמנות BlueCrab, Cobalt Strike Beacons, Gootkit, Kronos וכאמור Revil. קרוב ל-1,000 ניסיונות הדבקה בשלושה חודשים "מה שמעניין בקמפיין התקיפה הזה הוא ההיקף שלו. בשלושת החודשים האחרונים זוהו קרוב ל-1,000 ניסיונות שונים של Gootloader להדביק קורבנות", ציינו החוקרים. הם ניתחו את דפוס הפעולה של הכלי, קרי – סוג הקורבנות, ומצאו שמדובר בעיקר בחברות גדולות, את הפיזור הגיאוגרפי שלהם – בארצות הברית, צפון אירופה, דרום קוריאה ויפן, ואת ריבוי הכלים שבהם נעזרו בתשתית הזו על מנת לחדור לארגונים. על בסיס הניתוח במדדים האמורים, חוקרי סנטינל וואן מניחים שלא מדובר בתוקף יחיד, כי אם בתשתית משותפת, שמושכרת על בסיס שימוש. המשמעות, הסבירו החוקרים, היא שלא מוכרים את הכלי או את השימוש בו, אלא רק משלמים על נגישות, משמע – על מטרות שמוכנות לתקיפה. החוקרים סיימו בציינם כי "לא ברור מי עומד מאחורי הכלי. אולם, על פי המטרות, כמו גם על פי העובדה שלא הותקפה ולו מטרה רוסית אחת, וזאת אל מול שלל מטרות מערביות – אפשר לשער שיוצריו ומפעיליו של הכלי משתייכים לעולם פשיעת הסייבר, זה שבמזרח אירופה או זה שברוסיה".

הסנאט האמריקני אישר בסוף השבוע את מינויו של כריס אינגליס לתפקיד צאר הסייבר של הבית הלבן. תפקידו של הצאר הוא לתאם את מדיניות אבטחת המידע והגנת הסייבר האמריקנית, מתוך כוונה לאפשר למקבלי ההחלטות לקבל תמונת מצב מלאה על כל מה שקשור בתחום במדינה. אינגליס יהיה אחראי לשיתופי פעולה בין הממשל האמריקני והמגזר הפרטי בנושאי אבטחת רשת. תפיסת העולם שלו היא שהתיאום בין הממשלה למגזר הפרטי היא מחויבת המציאות, לאור הגידול העצום במתקפות הסייבר בכלל והכופרה בפרט. מינוי הצאר מוביל לשאלות: מדוע בישראל עדיין אין תפקיד כזה? למה אצלנו אין מי שאחראי על התיאום בין המגזרים האזרחי והממשלתי בכל הנוגע לאבטחת מידע ולהגנת סייבר? בארץ אמנם קיים גוף ממשלתי, שנקרא מערך הסייבר הלאומי – שמפקח על גופים של המדינה, אבל הקשר שלו עם הסקטור האזרחי הוא על בסיס של רצון טוב, והוא גם נותן סיוע חירום במקרים של מתקפות שעלולות לשבש את הפעילות של המשק. אין זה סוד שקיימת אי שביעות רצון מרמת הקשר בין הגופים האזרחיים למערך הסייבר הלאומי. הבעיה היא של תקציבים, משאבים בכלל וחוסר מודעות של המגזר הפרטי. הסיוע של מערך הסייבר הוא נקודתי, והוא תלוי ביוזמה של אותו גורם שנפגע. כך יוצא שבישראל יש אירועי סייבר חמורים רבים שכלל לא מדווחים, כי החוק לא דורש זאת. גם הגופים הביטחוניים, שאחראיים על מניעת מתקפות סייבר, לא מסונכרנים עם מערך הסייבר הלאומי, שהוא מערך אזרחי – בכל אופן לא על פי החוק או התקנות. צאר סייבר ולא שר סייבר בממשלה הקודמת, שהוחלפה בשבוע שעבר, היה שר לענייני דיגיטל וסייבר, דוד אמסלם. אלא שהשר ומשרדו לא מילאו את הפונקציה של תיאום בין הגופים השונים. למעשה, מינוי אינגליס מוכיח שאין צורך בתפקיד של שר כדי לבצע את הפונקציה המתבקשת של תיאום בין כל הגופים במדינה. שם המשחק הוא שקיפות ותיאום. מנהל טוב ומוכשר יכול לעשות את העבודה. השורה התחתונה: העובדה שהגופים במדינת ישראל שאחראים על הסייבר לא מתואמים ולא מסונכרנים ביניהם יוצרת כפילות, פספוס מסוכן בקבלת החלטות והעדר בקרה מרכזית. הסיבות למציאות זו הן היסטוריות ונובעות משיקולי של מלחמות פוליטיות, אגו וסמכויות. בשביל זה בדיוק דרוש צאר סייבר, שיהיה תחת ראש הממשלה, וידע לנתב ולחבר בין כל הגופים העוסקים בתחום. זה לא דורש תקציבים מיוחדים ולא השקעות בטכנולוגיה – זה דורש מקבלי החלטות שזוכרים שהם באו לשנות. מינוי צאר כזה הוא עוד צעד שיבטא את הבידול של ממשלה זו מקודמותיה.

הנה (עוד) שני משתנים שמוכיחים את הפופולריות של אפליקציית טיקטוק: על פי נתונים שהודלפו, מספר המשתמשים בה מגיע ל-1.9 מיליארד, והחברה האם שלה, בייטדנס, השיגה תוצאות טובות בשנה החולפת. שווי החברה, שנוסדה לפני ארבע שנים בלבד, מוערך ב-100 מיליארד דולר. התוצאות הללו – הן הכספיות והן מספר המשתמשים – לא פורסמו על ידי החברה באופן רשמי, אלא הן הערכות בלבד. בייטדנס היא לא חברה בורסאית, ולכן היא לא מחויבת לפרסם תוצאות כספיות כלשהן, מה גם שהמשרדים הראשיים שלה אמנם נמצאים בבייג'ינג, אבל היא רשומה באיי קיימן. יצוין כי לפני כחודשיים, בייטדנס הכחישה שבכוונתה לבצע הנפקה ולהפוך לחברה בורסאית. עוד יצוין שהנתונים שפורסמו בתקשורת הבינלאומית ומובאים כאן הם מתוך הדלפה של אחד מעובדיה הבכירים של החברה, לאחר שההנהלה שלחה לפני כמה ימים מזכר לעובדיה הבכירים עם נתונים מספריים על הביצועים שלה ב-2020. על פי נתונים אלה, ההכנסות השנתיות של בייטדנס-טיקטוק קפצו בשנה החולפת ב-111% ל-34.3 מיליארד דולר והרווח הגולמי טיפס ב-93% ל-19 מיליארד. לעומת זאת, על פי המקור, החברה עברה להפסד תפעולי של 2.1 מיליארד דולר לעומת רווח של 684 מיליון ב-2019. ההפסד ב-2020 מיוחס לתשלומים מיוחדים לבעלי המניות. גם בסעיף הרווחיות הנקייה בייטדנס רשמה הפסד – במקרה זה של 45 מיליארד דולר – והוא מיוחס להתאמה חשבונאית. טיקטוק היא אחת הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם והיא עומדת לא פעם במרכזן של מחלוקות. כך, לפני מבצע שומר החומות פרץ "טרור הטיקטוק", שבמסגרתו פלסטינים שהשפילו יהודים, בעיקר בני נוער ובעיקר בירושלים, צילמו סרטונים שלהם עושים זאת, העלו אותם לטיקטוק ובכך עודדו אחרים לעשות זאת גם הם.