הטלפונים החדשים שתשיק השנה אפל (Apple) יקראו בסופו של דבר iPhone 13 ולא iPhone 12S, וההשקה תכיל ארבע דגמים, כך עולה מדיווחים ברשת שמבוססים על ספקי שרשרת הייצור של הטלפונים מבית הענקית מקופרטינו. יחד איתם גם עולה קצת רמת הציפיות מהמכשירים החדשים, והציפייה לשדרוג שהם יציעו לעומת הדור הנוכחי. ההשקה, שאמורה להתרחש בספטמבר, תכיל לפני הדיווחים קו יוצרים מלא: iPhone 13 mini עם מסך 5.4 אינץ', iPhone 13 עם מסך 6.1 אינץ', iPhone 13 Pro עם מסך 6.1 אינץ' ו-iPhone 13 Pro Max עם מסך 6.7 אינץ'. שני טלפוני ה-Pro יגיעו עם מסך OLED LPTO, שסמסונג (Samsung) מייצרת עבור אפל, שיציעו קצב רענון של 120 הרץ וצריכת כוח נמוכה יותר. בשני האחרים קצב הרענון יישאר על 60 הרץ – וזה ישתנה לפי דיווחים אחרים במשפחת iPhone 14, שעבורה תייצר LG את מסכי ה-LPTO, כשכל הטלפונים יציעו תמיכה ב-120 הרץ. לפי דיווחים וניתוחים קודמים, מכשירי ה-iPhone 13 אמורים להציע מבנה גדול יותר של העדשות בגב המכשיר, ובאופן בולט אפילו, חריר קטן יותר ומגרעת קטנה יותר במסך עבור מצלמת הסלפי, סוללה גדולה יותר, תאימות 5G גלובלית וכן נפח אחסון של עד 1 טרה-בייט.

בעיות האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft), כך נראה, מגיעות לכל פינה במערכות ההפעלה שלה. כעת החברה מבקשת מכל מי שמשתמשים בגירסה 7 או 7.1 של PowerShell לעדכן אותה בדחיפות, בהקדם האפשרי, כדי למנוע את האפשרות של פגיעות מובנית שיכולה לאפשר התקפות קוד מוזרק מרחוק (RCE). PowerShell היא כלי שורת פקודה ניהולי, שמאפשר לקבוע הגדרות רבות במערכת המחשב, וכן להריץ תסריטים מוגדרים כדי למכן פעילויות תוכנה שהמחשב מבצע. הכלי הזה מבוסס על .NET והוא משתמש בחבילה לפענוח טקסטים כדי להבין את הפקודות ולבצע אותו. חבילה מסוימת זו היא שעודכנה כדי למנוע את הפגיעות המסוכנת שהתגלתה בה – במיוחד עבור מי שמשתמש ב-PowerShell בסביבות Azure. הפגיעות שהתגלתה, שקיבלה את הרישום CVE-2021-26701, פוגעת במספר אלמנטים שקשורים ל-PowerShell, וכדי למנוע את האפשרות שהיא תנוצל מבקשת מיקרוסופט לעדכן את גרסה 7.0 לגרסה 7.0.6 ואת גרסה 7.1 לגרסה 7.1.3. מעבר להתמודדות הישירה עם הפגיעות ברמת המערכת, מיקרוסופט מספקת גם קווים מנחים לשימוש מפתחים כדי שיסירו אותה מאפליקציות שלהם שמבוססות על NET. צבי קצבורג

מיקרוסופט (Microsoft) החלה בהשקת טלאי חירום לפגיעות שהתגלתה ב-Print Spooler Service של Windows, תקלה שאף גרמה למערך הסייבר הלאומי להוציא התרעה דחופה ביום ה' בשבוע שעבר. מיקרוסופט אישרה את מהות התקלה לאחר חשיפתה, והיא כאמור ממהרת כעת להציע עדכון לפגיעות שזכתה לכינוי PrintNightmare. כזכור, דובר בתקלה שהוגדרה כקריטית, מכיוון שהיא מאפשרת לתוקפים מרחוק מזוהים, המשיגים נגישות למחשב, לפעול ברמת המערכת ולהריץ קוד שיכול להשפיע על מערכות מיקרוסופט אחרות במחשב וברשת. לפי מיקרוסופט, הטלאי מיועד למערכות Windows Server גרסת 2019, גרסת 2012 R2 וגרסת 2008,  Windows 8.1 כולל גרסת ה-RT שלה, וכן מערכות נתמכות של Windows 10. באופן מפתיע החברה גם שחררה טלאי מתאים עבור Windows 7. הטלאי עדיין לא מקיף לחלוטין את כל המערכות, ובין אלו שיצטרכו בינתיים לחכות להודעה נוספת של מיקרוסופט, נמצאים בעלי Windows Server בגרסת 2012 ו-2016, וכן בגרסת Windows 10 ver 1607 – אך גם הטלאות אלו צפויות להגיע בהמשך.

מאז שחר נעוריו אהב האדם מאבקים. המאבקים היו מנת חלקו של האדם עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה, כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה. הם בלטו גם בימי קיסרות רומי, שם הביטוי "לחם ושעשועים" כלל, בין השאר, מאבקים בין אריות ונמרים לבני אדם. התקשורת אוהבת גם היא מאבקים, כפי שאנחנו רואים בכל מלחמה – בין אם היא בין פוליטיקאים, חברות או מדינות. היום (ד') הודיע הפנטגון הודעה משמעותית באחד המאבקים הבולטים ביותר בעולם המחשוב בשנים האחרונות: מכרז JEDI. משרד ההגנה האמריקני החליט לבטל אותו ולהוציא מכרז חדש. ההכנות למכרז של פרויקט JEDI נמשכו שנים, עוד בטרם נבנתה ולו פיסת ענן אחת לטובת המגזר הביטחוני וצבא ארצות הברית. היו לו את כל המרכיבים הנדרשים למאבק "טוב": כסף, והרבה – 10 מיליארד דולר; ענקיות טכנולוגיות משופעות בממון, יחסי ציבור ולובינג פוליטי חזק בוושינגטון, שיותר משהן רצו לזכות במכרז, הן רצו לקבל הכשר על ידי שימוש בענן שלהן בפנטגון; איש עשיר, עשיר מאוד – ג'ף בזוס, שהוא הבעלים של ענקית קמעונאות אונליין, שיש לה גם חברת ענן גדולה, ושל עיתון חשוב; ונשיא אחד, מטורלל מעט – דונלד טראמפ. המאבקים סביב JEDI החלו עוד לפני זכייתה של מיקרוסופט באוקטובר 2019. ביוני באותה השנה הוציא הפנטגון נזיפה יוצאת דופן בחומרתה לאורקל, אחת המשתתפות במכרז, והאשים אותה בהפצת "דעות ספקולטיביות ומניפולטיביות שאינן מבוססות נתונים ומידע", במסגרת מאמציה לערער על תהליך המכרז הענק. הדברים הגיעו אחרי שבית משפט אמריקני דחה את תביעת אורקל נגד משרד ההגנה, שבה היא טענה להטיית הליך המכרז לבניית הענן עבור הפנטגון. החברה חזרה כמה פעמים על הטענה שלפיה "המכרז נעשה שלא כדין… משרד ההגנה לא עמד בדרישות. המכרז סובל מניגודי אינטרסים משמעותיים רבים, המהווים הפרה של החוק ומערערים את אמון הציבור". בית המשפט פסק לטובת הממשל האמריקני ו-AWS, שהצטרפה, מרצונה, כנתבעת בתיק. הנזיפה מוושינגטון הייתה עוד שלב בקרב המכוער והארוך בין אורקל ל-AWS. קן גלוק, המנהל הראשי של אורקל בבירה האמריקנית, האשים את אמזון בפיתוח ובשיווק של תפיסה שגויה ושקרית לגבי מהו מחשוב ענן. הוא הסביר שהתפיסה השקרית נועדה לקדם את סיכוייה של אמזון לזכות במכרז. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה האם מכרז JEDI "נתפר" למידותיה של AWS? הודעת הזכייה של מיקרוסופט במכרז הייתה מפתיעה, שכן לאורך כל הדרך מומחים בשוק היו בטוחים שהזוכה תהיה AWS. הזכייה מיצבה את הענקית מרדמונד כבעלת ענן לגיטימי לכל דבר ועניין, וכנותנת "פייט" לאמזון – השליטה הבלתי מעורערת בענן הציבורי, עם 40% נתח שוק. אלא שמיקרוסופט ניצחה אותה, כמו גם את יבמ, גוגל ואורקל, שנשרו במהלך השלבים השונים של התהליך. אחת הסיבות המרכזיות ש-AWS נחשבה כמועמדת כמעט ודאית לזכייה עוד בשלב מוקדם של הליך המכרז היא שהחברה זכתה במכרז הענן של ה-CIA ב-2013. כמו כן, היא הוסמכה בהסמכה ברמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע. במהלך שלבי המכרז השונים צצה התפיסה, שאותה קידמו כמה מהמתמודדות, שלפיה חוזה JEDI "נתפר" למידותיה של AWS. זאת, לצד טענות לגבי הענקת חוזה עצום ממדים וארוך טווח לספקית ענן אחת. הטענות האלה קיבלו חיזוק לאחר שבאפריל 2019 הודיע הפנטגון כי מספר המתמודדות במכרז צומצם לשתיים, כש-AWS היא אחת מהן. ככלל, ההתנהלות של ממשל טראמפ בהקשר של מכרז JEDI הייתה תמוהה ומסורבלת. הבית הלבן של טראמפ דחה כמה פעמים את עיתוי ההודעה על הזוכה במכרז. מפה לשם חלפו ועברו השנים, ויישום הפרויקט הוקפא, לאחר שבפברואר 2020 קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור של אורקל, יש לעצור את יישומו. שנה לאחר מכן, בפברואר האחרון, הודיע משרד ההגנה האמריקני לקונגרס שהוא עלול לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט – אם המאבק המשפטי על החוזה יימשך עוד זמן רב. כך הגענו למצב שבו הפנטגון הוציא חוזה למכרז ענן חדש, באמתלות של "בשלות טכנולוגית". צריך להזכיר כאן גם את מערכת היחסים העכורה שבין טראמפ לבזוס. השניים קיימו כמה מפגשים, מאחר שבזוס הוא הבעלים של אמזון אבל גם, ואולי בעיקר, הבעלים של הוושינגטון פוסט, שהוא אחד העיתונים המשפיעים בארצות הברית, שטראמפ הכליל אותו כחלק מ-"תקשורת הפייק ניוז". בעבר דווח שהנשיא לשעבר הרפובליקני אמר לגנרל בדימוס ג'יימס מאטיס, שהיה מזכיר ההגנה שלו, "שאמזון יזXXXנו". בהזדמנויות אחרות טען טראמפ, שנתפס כמעלים מס כרוני ורב שנים, שאמזון לא משלמת את חלקה ההוגן במסים ופוגעת בדואר האמריקני. דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock הקשר לשוק הישראלי האם יש מהמלחמה רוויית המאבקים הזו מסר לשוק הישראלי? לטעמי, יש מסר אחד. הוא ממוען לשחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, לאנשי ה-IT שתחתיו – משרתי ציבור הנסתרים מהעין, לשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, לחשב הכללי ולאנשי מנהל הרכש במשרד האוצר, ולכל מי שנוגע, נגע וייגע בנימבוס – מכרז הענן של ממשלת ישראל: תביאו ענן, שיהיה טוב, יתפקד וישפר את איכות השירות הציבורי לאזרחיות ולאזרחי המדינה. אל תתעכבו, כדי שלא תגיעו למצב של אנשי הפנטגון, שכילו את השנים האחרונות בהתדיינויות משפטיות אינסופיות בתביעות ותביעות שכנגד השונות סביב JEDI. איזה ענן? לטעמי, השאלה הזו – עם כל הכבוד לאמזון, מיקרוסופט, גוגל, אורקל, יבמ-רד-האט ועלי באבא – פחות חשובה.

ההיי-טק בתל אביב ממשיך לשגשג וגם ב-2020 – שנת הקורונה – חלה עלייה במספר החברות הטכנולוגיות הפועלות מהעיר. כמו כן, כמעט מחצית מההשקעות בחברות היי-טק ישראליות אשתקד הלכו לחברות שממוקמות בתל אביב. הנתונים עולים ממחקר שנערך על ידי IVC, ויודגש שהוא בשיתוף עיריית תל אביב-יפו. על פי הנתונים, בסוף 2020 היו בתל אביב 2,750 חברות היי-טק – עלייה של 2.65% לעומת סוף 2019 ושל 24.8% בהשוואה ללפני חמש שנים. באזור המטרופוליטני כולו עמד הנתון על 4,352 חברות – עליות של 1.1% ושל 16%, בהתאמה. כמו כן, 46.7% מחברות ההיי-טק הישראליות נמצאות באזור המטרופוליטני של תל אביב, מהן 29.5% בעיר עצמה. חברות אלה מושכות שיעור ניכר מההשקעות המגיעות להיי-טק בארץ – ב-2020 עמד הנתון על 48% מהן, כאשר המשקיעים הזרים שמו 68% מכספם בחברות תל אביביות. בסך הכול, אשתקד הושקעו בחברות ההיי-טק התל אביביות 6.9 מיליארד דולר – זינוק של 34% לעומת השנה שלפניה. תל אביב הצטיינה גם בתחום האקזיטים, עם שיא של 4.43 מיליארד דולר אשתקד, המהווה גידול של 20% בהשוואה ל-2019. מדובר ב-46% מכלל האקזיטים בישראל, לפי שווי העסקאות. מקור: דו"ח החדשנות של תל אביב-יפו נתון מעניין נוסף מעלה שמספר חברות החד קרן שפועלות מהעיר העברית הראשונה עומד על 20, כש-14 מהן הצטרפו למועדון היוקרתי דווקא בשנת הקורונה. כמו כן, תל אביב מארחת יותר מ-40% מכלל מרכזי המו"פ של החברות הרב אלומיות שפועלות בישראל – 115 מתוך 390. יצוין כי עוד 96 מרכזים נמצאים ביישובים אחרים ששייכים למטרופולין תל אביב. בחלוקה לתחומים, 43% מהחברות בעולם הבינה המלאכותית ו-42% מחברות הפינק בישראל פועלות מתל אביב. תחומי הבינה המלאכותית והסייבר הם המובילים במספר החברות התל אביביות ששייכות אליהם וביצעו אקזיטים או סיימו סבבי השקעות ב-2020. על פי הדו"ח, 60% מההשקעות בחברות תל אביביות היו בחברות בצמיחה מהירה (Scale Up) ו-30% מהן הגיעו לחברות שעדיין לא צומחות. חברות בשלבים מוקדמים (Early Stage) משכו רק 10% מהיקף ההון, בהתאם למגמה בישראל כולה. מקור: דו"ח החדשנות של תל אביב-יפו למה דווקא תל אביב? ב-IVC ובעיריית תל אביב-יפו אומרים שהסיבות למעמד הבולט של העיר בהיי-טק הישראלי (והעולמי), מעבר להיותה העיר השנייה בגודלה במדינה ומיקומה במרכז הארץ, הן הון אנושי יצירתי ומשכיל; גופים שפועלים ממנה – חברות טק חדשניות, קרנות הון-סיכון ומשקיעים אחרים, אקסלרטורים, תאגידים רב לאומיים ומוסדות פיננסיים; והאקו-סיסטם – נותני שירותים ואוניברסיטאות הממוקמים בה או בסמיכות לה. למרות המגיפה העולמית, שנת 2020 הייתה שנה מצויינת עבור סצנת הטכנולוגיה בתל אביב בכל פרמטר. מלבד תל אביב-יפו עצמה, הערים והעיירות הכלולות במטרופולין תל אביב הן אזור, בת ים, בני ברק, גני תקווה, גבעת שמואל, גבעתיים, הרצליה, חולון, קיבוץ גליל ים, קראון, קריית אונו, אור יהודה, פתח תקווה, רמת גן, רמת השרון, סביון-גני יהודה ויהוד-נווה מונוסון. בתל אביב פועלים כמה אזורי היי-טק: אזור עזריאלי, ואתו רחוב הארבעה המתפתח; הסיטי של העיר בשדרות רוטשילד וסביבתה, עם חברות כמו פייסבוק וסטארט-אפים רבים; אזור רחוב יגאל אלון, שמשם פועלות חברות כמו גוגל וצ'ק פוינט; וקריית עתידים הוותיקה. בסמיכות לעיר יש כמה אזורי היי-טק מתפתחים, בהם הבורסה-דרך בגין ברמת גן, לצד אזורים ותיקים כגון אלה של הרצליה, רעננה וכפר סבא (האחרונים לא נכללים במטרופולין תל אביב). ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. צילום ארכיון: נועה גוטמן "רעיונות ופיתוחים תל אביביים עומדים בחזית הקדמה" ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר כי "החדשנות של העיר נהנתה ב-2020 מפריחה ומשגשוג חסרי תקדים, ושברה שיאים רבים. לאורך הדו"ח ניתן לראות כי ההון האנושי הוא אחד הגורמים המשמעותיים להצלחתה של תעשיית ההיי-טק בתל אביב. הכישרון האנושי התל אביבי מהווה כוח משיכה לחברות בין לאומיות ולמשקיעים זרים, שמביעים אמון ומצביעים ברגליים. תעשיית הטכנולוגיה התל אביבית הוכיחה את חשיבותה הרבה לעיר ולמדינה בשנת 2020 המאתגרת, כאשר רעיונות ופיתוחים תל אביביים משתלבים בחזית הקדמה בזירה העולמית. תל אביב-יפו תמשיך להוות מוקד משיכה בין לאומי להון אנושי ולהון פיננסי". גיא הולצמן, מייסד ומנכ"ל IVC, ציין כי "האקו-סיסטם בתל אביב התפתח עם השנים, כאשר המגמות המקומיות התחזקו בהתאם לממצאים הכלליים בישראל. 50% מהסטארט-אפים בתל אביב נמצאים בשלבי צמיחה והעיר הופכת לאטרקטיבית עבור זרים, כפי שמראה המספר ההולך וגדל של חברות רב לאומיות ומשקיעים זרים שמעורבים בסביבה הטכנולוגית בתל אביב".

"מאוד שבו את לבי דברי המשתתפים בכנס, שדיברו על כך שיש לתת דווקא למחנכים של הגילאים הצעירים, הגננות ומורי הכיתות היסודיות הנמוכות – יכולת לתכנת. זה חשוב, כי אנו לא נותנים מספיק כבוד וחשיבות לגננות ולמורים המלמדים בשנים הצעירות", כך אמרה פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל. פרופ' תמיר דיברה בכנס Edutech 2021. הכנס, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים ובשיתוף קרן אתנה, נערך היום (ד') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואורי בן ארי, נשיא ומייסד הקרן. לדברי פרופ' תמיר, "השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו היא כיצד כלל השינויים, לרבות אלה הטכנולוגיים, משפיעים על הדרך שבה אנו מכשירים מורים. בסוף, צריכה להיות פדגוגיה איתנה". "הצבנו לעצמנו שלוש מטרות", אמרה, "הראשונה, לתת למורים לקחת בעלות על מה שהם מלמדים. היכולת שלהם לבחור נושאים, להכניס שאלות ואתגרים, להפעיל את התלמידים היא חיונית למורי העתיד – לא פחות מטכנולוגיה. מורה הלוקח אחריות על הדרך שבה הוא מכשיר תלמידים הוא קודם כל אקטיבי. מה שנצטרך להכניס למערכת החינוך העתידית, מבוססת הטכנולוגיה, הוא מנגנוני הערכה. אל לנו להתבלבל בין חוויה ובין למידה. בנינו מערכת רחבה של הערכת למידה, שהיא אחד היעדים הגדולים של כולנו". נקודה שניhה, ציינה פרופ' תמיר, "היא הצורך לאפשר לתלמידים ללמד תלמידים. כי בסוף, המקום הכי אפקטיבי של למידה הוא כשתלמיד משתף את חבריו בידע שצבר. הטכנולוגיה מאפשרת לילדים ללמד ילדים אחרים בדרכים אחרות. נכדי בן השמונה צופה במשחקי היורו. הדבר אפשר לו לרכוש ידע במגוון נושאים: גיאוגרפיה, יחסים בינלאומיים, כדורגל וגזענות. אנו רוצים שהבוגרים יהיו אוטונומיים – אבל גם ילדים יכולים להיות כאלה". הדבר השלישי, ציינה, "הוא היכולת לשלב בתוך התהליך הזה גם טכנולוגיות אחרות. התוודענו מקרוב למערכת שפותחה על ידי קרן אתנה – מעבדת הדמיון. יתרונה הוא בפשטות שלה. גננת שלא עברה העצמה לא תשתלב בעולם החינוך העתידי. גננת שיודעת  לתכנת היא בעלת דימוי מקצועי גבוה יותר לאין שיעור לעומת עמיתותיה". פרופ' תמיר סיימה באומרה, כי "הדבר הכי חשוב לכולנו, אנשי החינוך, הוא לקחת את כלי הטכנולוגיה של חינוך העתיד, כמו מעבדת הדמיון – כך שיניב חדשנות, המצאתיות ויצירתיות נפלאה". לימודי העתיד יהיו שונים יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, פתחה את הכנס ואמרה, כי "לימודי העתיד יהיו שונים, עם כיתות קטנות, טכנולוגיות עזר ואוטונומיה לצוותים. כך, עובדי ההוראה יוכלו להשקיע יותר ממה שמערכת החינוך הנוכחית מאפשרת להם כעת". "משבר הקורונה יסייע לבנות עוד כלים טכנולוגיים שיעצימו את עובדי ההוראה", סיכמה, "חלק מלימודי העתיד כבר כאן. הטכנולוגיה לעולם לא תוכל להחליף את אנשי החינוך, אף מחשב לא יוכל להחליף מורה שמחבק תלמיד. חינוך איכותי דורש 'מבוגר משמעותי' למורים, ואני מקווה כי הטכנולוגיה תסייע לפתרון בעיות המורים". יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. צילום: יח"צ

היום (ד') פרסמנו ידיעה על מינויה של שלומית וייס כסגנית נשיא בכירה באינטל, שתהיה אחראית על קבוצת ההנדסה הגלובלית בחברה. שילוב ישראלים בצמרת חברות הטק הגדולות, כגון אינטל, תמיד משמח את הלב, ובכל פעם הוא מהווה עוד הוכחה לאיכות ההון האנושי שיש בארץ. אותה איכות היא גם אחת הסיבות העיקריות שמביאות חברות מעמק הסיליקון לישראל. המינוי של וייס מעניין גם בהיבט של הגיוון התעסוקתי ושילוב נשים בצמרת הניהולית של חברות ההיי-טק הגדולות. אינטל די דומיננטית בנושא: בראש מפעל הייצור בקריית גת עמדה במשך שנים אישה – מקסין פרברג, ולאחר מכן היא מונתה למנכ"לית אינטל ישראל ולסגנית נשיא בחברה העולמית. גם אורקל רלוונטית כאן, עם צפרא כץ, ישראלית לשעבר (שמבקרת בימים אלה בארץ) וכיום מנכ"לית החברה. בישראל, שתי נשים מובילות את מיקרוסופט: רונית אטד את גוף המכירות והשיווק, ומיכל ברוורמן את מרכז הפיתוח. ניתן להזכיר בהקשר זה גם את עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, וחברות IT והיי-טק ישראליות ששמות דגש על שילוב נשים בהנהלה, כולל מנמ"ריות. אלא שהמצב עדיין רחוק מלהשביע רצון, וייצוגן של הנשים בהיי-טק בישראל לא מתקרב לזה של הגברים ולחלקן באוכלוסייה. כך הדבר גם, ובעצם יותר, לגבי אוכלוסיות מודרות אחרות: ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות. ההבנה שגיוון תורם לשורה התחתונה הולכת ומחלחלת על אף שזה לא מנחם, מתברר שאנחנו לא לבד: המודעות לצורך בהכלה ובגיוון תעסוקתי, כולל העסקת נשים, הוא נושא שמעסיק חברות במדינות רבות אחרות. גם שם, לרבות בארצות הברית, אחוז המגיעים מאוכלוסיות מודרות המשולבים בתפקידי ניהול, כולל נשים, עדיין קטן יחסית, ובמקרים מסוימים אף בטל בשישים. שלומית וייס, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של קבוצת ההנדסה הגלובלית של אינטל. צילום: שלמה שהם מתחקיר מעניין שערך מגזין האונליין CIO עולה שהמודעות לגיוס נשים בתפקידי מפתח נמצא על סדר היום של ארגוני IT גדולים ברחבי העולם. מנמ"רים מתחילים להפנים שגיוון תעסוקתי והעסקת עובדים מאוכלוסיות מודרות, בין היתר נשים, הוא לא רק צורך חברתי, אלא הופך להיות עם הזמן פקטור ברמה העסקית ויתרון תחרותי. גם שם מורגש תזוזה חיובית. מחקר עדכני מראה ששמונה מתוך עשרה ארגונים במדד הפורצ'ן 500 מעסיקות או העסיקו נשים בתפקידים בכירים. המחקר אף מראה שנושא הגיוון הוא אחד היעדים היותר חשובים שמנהלי IT ומנהלים בכלל הציבו בפני העובדים שלהם. אחד מהם מצוטט בכתבה באומרו: "יש הבנה שההכללה מתאימה למטרה הגדולה יותר של ארגונים. זה הופך להיות חלק מה- DNA שלהם. הרבה ארגונים מודעים לעובדה שמיעוט נשים לא מתקבל יפה על ידי הלקוחות, במיוחד מקרב הנשים, כי אם אין לנו מודעות לכך – איך נוכל לשרת אותם?” שילוב נשים תורם לשילוב גם של אוכלוסיות אחרות מהכתבה עולה כי ארגוני IT שמגלים מודעות לשילוב נשים הופכים להיות רגישים גם כלפי אוכלוסיות מודרות אחרות. אחד המנכ"לים סיפר בה שכשהחל לגבש את הצוות הטכנולוגי שלו הוא דאג לגיוון – לא רק בהיבט של נשים, אלא עודד את עובדיו לגייס אנשים שלא נראים כמותם או לא חושבים כמותם. לפי סקר ש-IDG ערכה לא מכבר בקרב מנמ"רים בארצות הברית, 28% מהם גילו מודעות גדולה לחשיבות הגיוון וענו שזה חלק מהאסטרטגיה המרכזית שלהם. אותם מנהלים אמרו כי הם דואגים למנף את הגיוון כדי לתרגם אותו לגידול בהכנסות. ויש תופעה חיובית נוספת: במקרים רבים, נשים שמגיעות לתפקידי ניהול בכירים מודעות לחשיבות הגיוון והן דוחפות את הארגון שלהן להגדלת מספר הנשים והאוכלוסיות האחרות בדרגים השונים בו. החוקרים והמציאות בשטח מוכיחים שארגונים שיש בהנהלה שלהם נשים רבות, לרבות מנכ"ליות, משיגים ביצועים טובים יותר. מומחים משייכים את ההצלחה הזאת לאסטרטגיה שהארגון אימץ, שעיקרה לחשוב מחוץ לקופסה ולחדש כל הזמן. נקודה נוספת שעולה בהקשר זה היא האם נשים שמתקבלות לתפקידי ניהול בארגון מסוים מקבלות העדפה מתקנת או שהן באמת טובות יותר מאחרים? התשובה לשאלה זו לא חד משמעית, והתשובה תמיד תהיה תלויה במשיב ובפוזיציה שלו. הנשים מקוות ומעדיפות שהן מתקבלות על סמך כישוריהן ולא על סמך המגדר שלהן. השורה התחתונה: הגיוון התעסוקתי הוא לא רק רעיון חברתי, אלא הוא הופך להיות מרכיב חשוב כאשר באים לבחון חברה, אם כדאי להיות לקוח שלה, לעשות אתה עסקים או לעבוד בה. אם אתם.ן צריכים.ות לבחור בין כמה חברות, תבדקו כמה מהמועסקים.ות בו הם. מאוכלוסיות מודרות: ערבים.ות, חרדים.ות, בעלי.ות מוגבלויות – ונשים.

"מן הסתם, האתגר הראשון שלי בתפקיד החדש יהיה קודם כל ללמוד ולראות מה קרה בארבע השנים שלא הייתי בחברה, כי הרי לא הייתי בקשר ולא הייתי מחוברת לפרטים של מה שהתרחש כאן. מעבר לכך, אני חושבת שהאתגר האמיתי יהיה לראות איך אנחנו מאיצים את המוצרים, דוחפים עוד יותר דברים טובים ושימושיים למשתמש הקצה ואיך נכנסים איתם לשוק יותר ויותר חזק", כך אמרה שלומית וייס בראיון לאנשים ומחשבים לקראת שובה לאינטל ביום א' הקרוב לתפקיד סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של קבוצת ההנדסה הגלובלית של אינטל (Intel), לצד סוניל שנוי, שגם הוא שב לאחרונה לאינטל. וייס חוזרת לאינטל אחרי שלפני ארבע שנים עברה למלאנוקס, שכזכור נמכרה לאניבדיה (NVidia), בה שימשה כסגנית נשיא בכירה ומנכ"לית קבוצת ההנדסה, שאחראית לפיתוח שבבים לרשתות תקשורת. זה קרה אחרי 28 שנים ארוכות באינטל, ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת תחום הרשתות לדטה סנטרים. שובה אל וייס לאינטל הוא חלק מהמהלך האסטרטגי שמוביל המנכ"ל החדש, פט גלסינגר, למינוי בכירים משוק הטכנולוגיה לתפקידי מפתח בחברה המתחדשת. "בחודשים האחרונים אני רואה כיצד גלסינגר מתווה אסטרטגיה חדשה ואמיצה לחברה. אני מאמינה שהאסטרטגיה הזאת תזניק את החברה קדימה. אקדיש את כל האנרגיות שלי על מנת לדאוג שאינטל תמשיך לשמור על עמדת הובלה בזירת החומרה והשבבים", אמרה וייס, שבמהלך שנותיה באינטל הובילה את פיתוח הארכיטקטורה של מעבד הליבה הכפולה של משפחת ה-Core בישראל, ולאחר מכן הובילה את הפיתוח של מעבדי ה-Sky Lake. וייס תשתמש, כאמור, כמנהלת הגלובלית של תכנון ופיתוח השבבים של אינטל, והיא מודה שהיא מתרגשת. "אני חוזרת הביתה. גדלתי באינטל. במשך 28 שנים הייתי שם. הלמידה שלי וההתפתחות שלי, מבחינה מקצועית ומבחינת ניהול, הייתה באינטל מבחינות רבות, ואני חוזרת לתפקיד מאוד משמעותי, מאוד חשוב ומאוד מעניין ומאתגר, וזה חלק ממה שגרם לי לחזור. אני באמת רואה את זה בתור תפקיד גדול מאוד, לנהל יחד עם סוניל את כל קבוצת ההנדסה של אינטל, שאחראית לכל הסיליקון ולכל שאר המוצרים – זו אחריות ועניין מהגדולים שיש בתחום. מן הסתם זה תפקיד מאוד גדול וזה באינטל, שמבחינת גודל אין מי שמשתווה לה בתחום, אין חברה כמוה, ואין חברה שדומיננטית כל כך בשוק כמוה, כך שצירוף כל הדברים הללו ביחד הוא פשוט וואו". מה יהיה בדיוק תחום האחריות? "ביחד עם סוניל ננהל את הארגון שבעצם אחראי ל-IP ולתכנון של כל המעבדים וכל שאר החלקים שיש בהם צורך כיום לטובת המוצרים שהולכים למחשבי הקצה, אבל גם לשרתים הגדולים". מה הכיוון, מבחינת כללית של השוק ומבחינת אינטל? "מבחינת העולם כולו מה שקרה ונוצר בשנה האחרונה הוא האצה של השימוש בכל אמצעי המחשוב. זה מתחיל אמנם במחשבי הקצה – וגורר אחריו גם את השרתים. בחלקה, המגמה הזאת מתרחשת בגלל הקורונה, כמובן, אבל אנחנו רואים שיש הרבה יותר צרכנים, עם הרבה יותר שימוש, שהוא גם הרבה יותר מגוון, וצריכים לתת מענה כדי שהחוויה תהיה גמישה יותר ותתאים לכל אחד, וזה מה שעולם ההיי-טק הולך כיום לספק ובצורה כמה שיותר טובה. לשם הולך העולם וכולם. ספציפית בתוך אינטל, אני נכנסת לתפקיד בפועל ביום ראשון, ואני לא הולכת לתת כותרות בינתיים… צריך ללמוד, להכיר, לראות מה השתנה בארבע השנים שבהן לא הייתי לפני שאני הולכת לדבר על כיוונים ספציפיים של אינטל". את חוזרת אחרי תקופה מוזרה משהו של אינטל. מצד אחד ההכנסות רק הולכות וגדלות בשנים האחרונות, אבל מצד שני יש חוסר שביעות רצון בגלל איבוד המובילות בהיבט הטכנולוגי של הייצור. זה מול עינייך בתפקיד החדש? "אני הולכת להיות אחראית על התכונן והפיתוח של המוצרים. התפקיד שלי אינו בתוך הייצור, אבל מן הסתם מדובר בעבודה משותפת, כי כשמתכננים מוצרים צריכים לדעת איפה מייצרים אותם ומתי, ובאיזה תהליך, אבל זה לא ישירות בתחום האחריות שלי. יש עבודה משותפת, אבל יש הבדל בין עבודה משותפת לבין מנהל שגורם לזה לקרות". ונדרשת התייחסות לכל השוק, לכל העומק. "ברור, כי יש תלויות בשוק, הרי זה לא יכול לעבוד לבד או בנפרד. ברור שיש הרבה מאוד אנשים שעובדים כיום מהבית. הם אמנם עובדים מול המחשב האישי שלהם, אבל בסופו של דבר הם עובדים גם מול השרת בארגון שלהם ותלויים בהם. לכן צריכים להסתכל על הפתרונות המלאים מקצה לקצה, זה כולל את הרשת, ואחרי שעברת את הרשת כמה מהר אתה מקבל את מה שאתה צריך מהשרת".