האקרים שלוחי ממשל צפון קוריאה תקפו בשנה האחרונה ארגוני בריאות רבים עם כופרות, ובמקרים מסוימים שיבשו את השירותים שלהם למשך "תקופות ממושכות" – כך התריעו אתמול (ד') ה-FBI וסוכנויות ביון אמריקניות נוספות. הפצחנים הצפון קוריאנים תקפו בכופרות כדי להצפין מערכות IT שמאחסנות רשומות רפואיות אלקטרוניות וניתוחים של צילומי דימות – כך מסרו אנשי הבולשת, משרד האוצר והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA). בהתראה שהנפיקו הם קוראים לארגוני שירותי בריאות לחזק את אבטחת הסייבר שלהם. מומחים ציינו כי זו עוד עדות, האחרונה בשלב זה, לכך שהאקרים בחסות מדינות כמו צפון קוריאה ואיראן לא מהססים להשתמש בטקטיקה המזוהה לעתים קרובות עם פושעי סייבר שלא פועלים בחסות מדינה: תקיפה בכופרות של ארגונים ממגזר הבריאות. מומחה לאבטחת סייבר שניתח את הכופרה והוא בין אלה שמייעצים לממשל הפדרלי אמר שהנוזקה מופעלת באופן ידני – משמע, לתוקפים יש יכולת לבחור אילו קבצי מחשב להצפין לטובת הסחיטה. ניסיון "נתעב" למתקפת סייבר איראנית על בית חולים לילדים כריסטופר ריי, ראש ה-FBI, האשים בחודש שעבר האקרים שנתמכים על ידי ממשלת איראן בניסיון "נתעב", כלשונו, לביצוע מתקפת סייבר על בית החולים לילדים בבוסטון בשנה שעברה. טהרן לא הכחישה את דברי ריי. ההאקרים האיראנים היוו מקור לעוד התראה אמריקנית בנושא כופרות במגזר הבריאות – בנובמבר האחרון. מומחי אבטחה ציינו כי מגפת הקורונה הביאה לגידול משמעותי בהיקף מתקפות הכופרה ברחבי העולם, כאשר אחד היעדים ה-"פופולריים" היה ספקיות של שירותי בריאות. אלה עבדו עם משאבים חלקיים, בשל העומס שהוטל עליהם מהמגפה, ואז נאלצו להתמודד עם מתקפות כופרה משבשות לאורך תקופת הקורונה. גל מתקפות הכופרה החל לשטוף את בתי החולים בארצות הברית עם פרוץ מגפת הקורונה ברבעון הראשון של 2020. המתקפות הראשונות בוצעו על ידי האקרים דוברי רוסית. מתקפת כופרה שבוצעה באוקטובר באותה השנה גרמה לכך שרופאים באוניברסיטת ורמונט דחו טיפולי כימותרפיה לחולי סרטן. התדמית: מדינה נחשלת טכנולוגית; המציאות: מדינה עם יכולות פריצה עצומות הסוכנויות האמריקניות לא ציינו בהתראה שהונפקה אתמול את שמות הארגונים שנפגעו מההאקרים הצפון קוריאנים. קבוצת שיתוף באיומי סייבר בעולם הבריאות לא זיהתה איש מחבריה כקורבן של אותן מתקפות, ולכן היא העריכה שהקורבנות היו ארגונים קטנים, שלא היה ביכולתם להתמודד עם סוג מתקפה שכזה. מומחים ציינו כי צפון קוריאה ניצלה את תדמיתה כמדינה ענייה ונחשלת טכנולוגית, כאשר במקביל היא בנתה לעצמה יכולות פריצה עצומות. כך, הממשל בוושינגטון הפנה אצבע מאשימה נגד פיונגיאנג שלפיה היא זו שפיתחה והפיצה את הכופרה המפורסמת WannaCry, שהתפשטה החל מ-2017 ליותר מ-200 אלף מכונות ב-150 מדינות. מתקפת הסייבר הסבה נזקים במיליארדים לארגוני רפואה ברחבי העולם. רק בשירות הבריאות הלאומי של בריטניה (ה-NHS), הנזק עמד על יותר מ-100 מיליון דולר.

ערב פיזורה, במסגרת ניקוי השולחן, אישרה הכנסת את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים בתקופת בחירות. החוק קובע שכל מודעת בחירות חייבת להיות מזוהה ושלא יתאפשר עוד פרסום של קמפיינים אנונימיים. ברוח התקופה, דאגו המחוקקים להכניס לתוכו גם את הטוקבקים והפרסום הממומן ברשתות החברתיות. אישור החוק, ממש בדקה ה-90, ערב הבחירות, הוגדר על ידי גורמים המומחים לנושאי ממשל ודמוקרטיה כ-"רעידת אדמה". הם ציינו כי החקיקה מחייבת באופן מפורש וללא כל סייג כל מפרסם בכל פלטפורמה שהיא, לרבות פלטפורמות דיגיטליות. מבחן ההצלחה של החוק הוא לא רק באכיפה הישירה שלו, אלא במענה לשאלה האם הוא יצליח למנוע, או לפחות להפחית, רעות חולות אחרות שנפוצות ברשת, בעיקר בתקופת בחירות: פייק ניוז, הסתה, הפצת שנאה ועוד. במערכות הבחירות הקודמות והתכופות, היכולת להישאר אנונימיים אפשרה לפוליטיקאים ולאוהדיהם לפרסם תעמולה שכוללת עובדות שקריות, או שיש בה משום הסתה ברורה נגד גורמים מסוימים. היא גם אפשרה למועמדים לפתוח ולתפעל קבוצות ברשת שלא היו מזוהות עמם באופן ישיר, ושדרכן הם הפיצו סוגי תעמולה שחוק תעמולת הבחירות לא מאפשר. זה הגיע עד כדי בחילה, מאחר שפוליטיקאים – בשמם או שלא, השלוחים שלהם ותומכיהם הקצינו עד מאוד את השיח, רידדו אותו ולא בחלו להשתמש גם בשפת ביבים. שלא לדבר על הפצת השקרים הכמעט סיטונית על ידי אי אילו מועמדים. הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו נוסח החוק התבסס על המלצות ועדה ציבורית בראשות הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון, דורית בייניש. הוועדה הזו הוקמה עוד ב-2018 והגישה את מסקנותיה כבר די מזמן, אבל מאחר שבשנים האחרונות לא הייתה ואין רציפות בעבודת הכנסת, הדיון בחוק נדחה בכל פעם. משכך, הוועדה העדיפה להתמקד בנושא אחד: האנונימיות. באחד הדיונים, שנערך בכנסת הנוכחית, התייחסה השופטת בדימוס בייניש לנושא הפייק ניוז, שיכול לשגשג בזכות האנונימיות. "יש שאלה מהם התכנים בעידן הפייק ניוז וכמה אפשר להתערב", אמרה בייניש. היא ציינה כי "השקיפות היא עקרון חשוב מאוד בתעמולת בחירות, ובאה לידי ביטוי בכך שמי שמפרסם צריך להזדהות, וכך יודעים מי עומד מאחורי הפרסום". גם שאלת האכיפה הטרידה את בייניש, ולכן, בוועדה שהיא עמדה בראשה הוצע שהאכיפה לא תהיה פלילית, ובמקום זה יינתנו סמכויות רחבות יותר לוועדת הבחירות המרכזית. לצד זה נדונו נושאי הפרטיות, ובכלל זה איסוף מידע על בוחרים שלא בידיעתם ואי הקפדה על מחיקת ספר הבוחרים בכל פעם שמערכות הבחירות מסתיימות. יו"רית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה ש-"אחרי כל מערכת בחירות דנים בהצעות להתאמת דרכי התעמולה למציאות המתחדשת, אבל בגלל התדירות הגבוהה של הבחירות, לוח הזמנים לא מאפשר ליישם שינויים מרחיקי לכת בחוק והדיון נדחה לכנסת הבאה". הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו. אשרי המאמין.

אילנית חזן, עד כה סמנכ"לית טכנולוגיות המידע של בית ההשקעות מיטב, מונתה למנמ"רית מגדל סוכנויות – חברה בקבוצת מגדל שמאגדת ארבע סוכנויות ביטוח. חזן תתחיל את תפקידה בחודש הבא וטרם מונה לה מחליף במיטב. מיטב הוקמה ב-2013 ועד אפריל 2022 פעלה תחת המותג מיטב דש. מאז היא נקראת מיטב בית השקעות. חזן, בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחומי מערכות המידע, עבדה בשש השנים האחרונות במגוון תפקידים במיטב – מתפקידי פיתוח ועד למשרתה האחרונה כסמנכ"לית טכנולוגיות המידע. לפני כן היא שימשה במגוון תפקידים בגופים פיננסיים שונים, בהם אנליסט, אקסלנס ובנק לאומי. במהלך השנים הובילה חזן מגוון רחב של פרויקטים בתחומי הדיגיטל, ה-BI וה-CRM, ויש לה היכרות עמוקה עם התהליכים והרגולציה בתחומי החיסכון ארוך הטווח. חזן נבחרה לתפקידה החדש לאחר תהליך מיון קפדני, שאותו הוביל ליאור רביב, שמשמש כמנכ"ל מבטח סימון – אחת מארבע הסוכנויות שפועלות במסגרת מגדל סוכנויות. הוא אמר כי "בשנים הקרובות אנחנו צפויים לעבור מהפיכה טכנולוגית ודיגיטלית, שאותה תוביל חזן, במטרה לתמוך בצמיחה מואצת של מבטח סימון ושל יתר הסוכנויות בקבוצת מגדל". "תפיסת העולם שלי: אסור לנוח על זרי הדפנה" "אני מסיימת תקופה מרתקת ומלאת אתגרים במיטב", אמרה חזן. "אני מסכמת תקופה של צמיחה ותאוצה טכנולוגית, במטרה להגניש את הדיגיטל ללקוחות, ולאפשר מענה לשינויים בשוק ולתחרות". לדבריה, "הסיבה לסיום תפקידי במיטב היא ההזדמנות שהוצעה לי, ושהרגשתי שיש לי את היכולת והניסיון לעמוד באתגרים שיעמדו בפניי במסגרתה, שהמרכזי שבהם הוא המשך והעצמת המהפכה הטכנולוגית בחברות שמרכיבות את מגדל סוכנויות. מאז ומתמיד חיפשתי תפקיד מאתגר שהמשימה בו היא לקדם דברים חדשים". חזן ציינה כי מגדל סוכנויות היא ישות עצמאית בקבוצת מגדל, וכך גם תפקידה, שבמסגרתו היא תהיה אחראית ל-60 עובדים. היא תדווח למנכ"ל, רביב, ותעבוד בתיאום עם מנמ"רית קבוצת מגדל, תמי אוחנה. במסגרת תפקידה תהיה חזן אחראית על המחשוב של ארבע הסוכנויות, תוך דגש על המאפיינים של כל אחת מהן. היא ציינה כי "בענף הביטוח יש אתגרים טכנולוגיים רבים, בהיותו של שוק זה עתיר רגולציה ותחרותי ביותר – והטכנולוגיה צריכה לתת מענה לאתגרים אלה". לסיכום אמרה חזן כי "תפיסת העולם שלי, במיטב וגם במגדל סוכנויות, היא שאסור לנוח על זרי הדפנה וצריך תמיד לחפש את הדבר הבא, שינגיש את השירות ללקוחות החברה על הצד הטוב ביותר".

אם תחפצו להאזין לשירים Breaking News, Keep Your Head Up ו-Monster של מייקל ג'קסון – כולם מתוך אלבום האוסף של הזמר המנוח, שיצא לאחר מותו ב-2010 – לא תוכלו לעשות זאת יותר דרך שירותי סטרימינג עולמיים מפורסמים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק. השירים הללו הוסרו באחרונה מהפלטפורמות, עקב שמועות שהעלו חשדות כי הקול המוקלט בהם כאילו היה קולו של ג'קסון – מזויף. עזבונו של ג'קסון אישר את דבר ההסרה אך נמסר ממנו כי הוא דוחה את האשמות, כך דיווח אתר American Songwriter. "להסרת שלושת השירים הללו אין שום קשר לאותנטיות שלהם", ציינו מטעמו. "העזבון וסוני מיוזיק מאמינים שהשיח המתמשך על הרצועות מסיח את דעתה של קהילת המעריצים והמאזינים המזדמנים של מייקל ג'קסון מלמקד את תשומת לבם היכן שהיא צריכה להיות – בקטלוג המוזיקה האגדי והעמוק של מייקל". התביעה בגין האלבום שלאחר המוות 'מייקל' כריכת אלבום המריבה של מייקל ג'קסון. צילום: ויקיפדיה השירים שהוסרו נכללים בתביעה הנוגעת לעיזבון של ג'קסון ולחברת ההפקות סוני מיוזיק, ובה נטען כי קולו של הזמר אינו מצוי בהם כלל. הנושא הפך לשנוי במחלוקת כבר לפני שנים, אחרי שבשנת 2014 הגישה מעריצה של מלך הפופ בשם ורה סרובה תביעה ייצוגית נגד סוני מיוזיק, עזבון ג'קסון, MJJ Productions, Cascio ו-Porte – שהיו מעורבים ביצירת אלבום המחווה – בגין הטעיית צרכנים. לטענתה בתביעה, באלבום נכללו שלושה שירים שבוצעו על ידי מתחזה. גם כמה מבני משפחתו של הזמר, כמו אימו, קתרין ג'קסון, שני ילדיו, פרינס ופריס, אחותו לה טויה ג'קסון, המפיק המוזיקלי Will.i.am ומאות מעריצים אחרים הביעו את אותו חשדות וטענות. האלבום 'מייקל' שיצא בדצמבר 2010 היה אלבומו הראשון של ג'קסון לאחר מותו ביוני 2009 בגיל 50. התובע האחראי על התיק, קסבייר בסרה, הצהיר כי "המפיקים צריכים לעמוד בטענותיהם. אם מישהו קונה אלבום מאת אמן, הוא מצפה שהשירים באלבום נוצרו על ידי אמן זה, אלא אם צוין אחרת". זו הסיבה שמשרד התובע הכללי של העיר לוס אנג'לס יצטרף לתובע הכללי של קליפורניה ולתשע קבוצות הגנת הצרכן אחרות שכבר תומכות בתיק של סרובה. לפי דיווח של האתר וראייטי, בתביעה, הווארד ויצמן, עורך הדין של עיזבון ג'קסון, ציטט מספר רב של מהנדסים, מוזיקאים, מנהלים ווקאליים, מנהלים ומוזיקולוגים שאיתם התייעץ כדי לקבוע את האותנטיות של השירה. לדבריו, "יש לנו אמון מוחלט בתוצאות המחקר המקיף שלנו, כמו גם בדיווחים של אלה שהיו באולפן עם מייקל, שהקולות באלבום החדש הם שלו". מייקל ג'קסון ומעריצים, וג'יימס סאפצ'וק, שהעיד בסרט כי ג'קסון אנס אותו, לכאורה. צילום: פליקר זיוף השירה זניח בהשוואה לטענות לפדופיליה חמורה  נזכיר כי הפרשה הזו אינה הסוגיה המרכזית שבה עוסק ועסק העולם לאחר מותו של ג'קסון. למעשה היא נחשבת כעניין זניח לגמרי בהשוואה לסערה הציבורית שחולל בשנת 2019 הסרט התיעודי "לעזוב את נוורלנד". הסרט חשף סדרת עדויות שלא הוצגו קודם לכן, ושלפיהן ג'קסון התעלל, לכאורה, מינית בילדים בני חסותו. הסרט, שהופק ובוים על ידי דן ריד, הוצג לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס ביוטה שבארה"ב. במהלכו מעידים הגברים הצעירים וייד רובסון (שנפגש עם ג'קסון אחרי שזכה בתחרות ריקוד בסגנון הייחודי לזמר) וג'יימס סייפצ'ק (שהכיר את ג'קסון לראשונה על סט פרסומת לפפסי, כי כשהיו בני שבע ועשר ניהלו "מערכות יחסים ארוכות" עם ג'קסון. הסרט חושף למעשה כי ג'קסון אנס, לכאורה, את הילדים הללו, ואולי גם רבים אחרים, ואז העלים ראיות ובנה מקומות מסתור על מנת שמעשים אלו לא יחשפו לעולם. לאחר שהסרט יצא לאקרנים חלה ירידה בהשמעות שיריו ובנוכחותו הציבורית של האמן. תחנות רדיו ציבוריות שונות (ביניהן גם בארץ) הודיעו כי יפסיקו או יפחיתו את השמעת שיריו, וחברות פרסום הפחיתו את השימוש במותג שהיה, שהפך לפחות אהוב בהרבה אחרי החשיפות של מעלליו, לכאורה.

כנראה שאם תשאלו אנשי חומרה מובהקים מה מניע את ההתקדמות הטכנולוגית, גם הם יאמרו שזה שוק התוכנה. אי אפשר לברוח מכמות האפליקציות שכל ארגון גדול מייצר כיום לשימוש פנימי וחיצוני. אי אפשר להתעלם מכך שהשימוש ברשתות החברתיות רק הולך וגובר, ולא משנה מה אומרים, ולא משנה כמה מדברים על הכזבים והרשע הלא מעטים שמפיצים דרכן. זה עוד לפני שמכניסים לדיון את הענן, ששולט בכל היבט של החיים שלנו, בין אם אנחנו עיתונאי שיושב מול המקלדת בבית או מנהלן IT בארגון ענק, שצריך לפתוח משתמש חדש עבור עובד שבכלל יושב במדינה אחרת וזקוק לגישה ליישומים שבהם משתמש הארגון. אבל, בסופו של דבר, כדי שהמים יישטפו בעוצמה מהברז באמבטיה, צריך מערכת של צינורות שיביאו אותם לשם, עם איזונים ולחצים שונים על המערכת. או, בתרגום לטכנולוגית: בסוף כל סרט שרואים בשירות סטרימינג, למשל – ולא משנה אם זה נטפליקס, דיסני פלוס או אחר – יש מעבד. ואולי, בעצם, בהתחלה. אז לכאורה, החומרה איבדה מזוהרה, אבל בלי יסודות אי אפשר לבנות כלום, וגם אם מערכת מחשוב היא לא רק מעבד, כנראה שזה עדיין הפרט הכי חשוב בכל אחת מהן. בדרמטיות, שנדרשת כאן, אפשר לומר שבלי מעבדים אין טכנולוגיה. ייצור המעבדים בסין והבעיה שהוא נתקל בה בסין הבינו את זה עוד לפני שארצות הברית הפעילה את החרם הכלכלי שלה על המדינה בגלל חששות הריגול המוצדקים או לא. הממשל בבייג'ינג ניסה להניע כבר לפני כמה שנים ייצור מעבדים מקומי באמצעות חברות ממשלתיות, מתוך הבנה שסגירת הברז הזו יכולה לעצור את כל התנועה הטכנולוגית במדינה. כיום יש חברה מרכזית אחת בסין שמייצרת מעבדים – SMIC, ולידה עוד כמה קטנות. אלה אמנם לא חברות שיכולות להתמודד עם מה שמציעות יצרניות המעבדים המובילות בשוק, אינטל ו-AMD – לא מבחינת יכולות, לא מבחינת ביצועים ובטח שלא מבחינת טכנולוגיות ייצור. טוב, AMD מייצרת ב-TSMC, אולם גם החברה (הטייוואנית) הזו יודעת מזמן שלא כדאי להתעסק עם הממשל המחרים, שמושל על המדינה החזקה ביותר בעולם, ולו כלכלית. אבל כמו שאדם מורעב בדרך כלל מוכן לאכול הכול, זה היה סוג של נחמת עניים עבור סין, שיודעת להתקדם מהר מאוד ברגע שמחליטים שם לתת גז. אם הלחץ על ASML מצד ממשל ביידן יצליח, לא בטוח שלשוק הסיני תהיה תשובה, כי הממשל מפעיל במקביל לחץ דומה גם על חברות יפניות שפועלות בתחום, כמו ניקון אולם, נותרה לסינים בעיה אחת: כדי לייצר את המעבדים צריכים מכונות ייצור לשוק המעבדים, ובשוק הסיני ייצור המעבדים מבוסס – נו, איך לא – על מכונות ליתוגרפיה של יצרנית אמריקנית בשם ASML. זה לא שיש להם הרבה ברירות ריאליות: נתח השוק של החברה הזאת עומד על 95%. המכונות הנוכחיות של החברה, שכל יחידה שלהן עולה מעל 150 מיליון דולר, מציעות ציוד ייצור מעבדים שמבוסס על טכנולוגיית EUV – שימוש בתאורת אולטרה-סגול קיצונית. אלה לא המכונות שבהן משתמשים בסין. את אלה הממשל האמריקני כבר מזמן עצר. עכשיו מנסים בוושינגטון ללחוץ על ASML להפסיק למכור לסין גם מכונות שמשתמשות בתהליכים הישנים יותר, המבוססים על כלי DUV – תאורת אולטרה-סגול עמוקה. אם זה יצליח, לא בטוח שלשוק הסיני תהיה תשובה, כי הממשל מפעיל במקביל לחץ דומה גם על חברות יפניות שפועלות בתחום, כמו ניקון. אם זה יצליח לממשל האמריקני, קשה לדעת מה יקרה לשוק הטכנולוגי הסיני. ב-SMIC התכוונו להשקיע השנה 11 מיליארד דולר בהגדלת תכולת הייצור של מכונות DUV, אבל אם לא יהיה ממי לקנות – מה בדיוק הם יעשו? יכול להיות שבסופו של דבר ילמדו שם גם לבנות מכונות ייצור, ויש להניח שהם מנסים לעשות זאת ממש ברגעים אלה. גם הם יודעים שבלי מעבדים אי אפשר. הצלחה של החרם האמריקני תשים את הסינים במצב כמעט בלתי אפשרי, ובגלל מקומה המרכזי בייצור המכשירים שפועלים על אותם מעבדים, כולנו צריכים לחשוש מהרגע שזה יגיע.

Fintech Junction 2022, הכנס המרכזי והוותיק לעולם הפינטק, יתקיים ביום ב' הקרוב ויאגד את מיטב החברות והמרצים בתחום. לפרטים מלאים, לתוכנית הכנס ולהרשמה אליו לחצו כאן. שלל חברות מובילות נותנות חסות לכנס. בכתבה זו, ובכתבה נוספת, שתפורסם ביום א', נסקור בפניכם את החברות הללו, את מה שהן יציגו בכנס ובכלל, את הבשורה שהן מביאות לעולם הפינטק. סרוויס נאו הסיסמה של החברה היא ServiceNow makes the world work better for everyone (סרוויס נאו גורמת לעולם לעבוד טוב יותר עבור כל אחד). הפלטפורמה והפתרונות המבוססים על הענן שלה עוזרים לבצע דיגיטציה ולאחד יחידות עסקיות בארגון, כך שיוכלו למצוא דרכים חכמות, מהירות יותר וטובות לתרחישי עבודה חוצי ארגון. ב-Fintech Junction 2022 יציגו אנשי סרוויס נאו את פלטפורמת תפעול השירותים הפיננסיים שלה, שתומכת בארכיטקטורת הארגון הפיננסי על פני תהליכי עובדים, IT ולקוחות. פלטפורמה זו מאפשרת לצוותים ולמערכות לייעל את הביצועים העסקיים וליצור תרחישים דיגיטליים חוצי ארגון, המחברים את היחידות העסקיות ומהווים Single Point of Truth. סרוויס נאו רואה עתיד שבו עובדים ולקוחות יכולים להיות מחוברים, משפיעים, שייכים, חדשניים וזריזים יותר; עולם שבו כולנו נוכל ליצור את העתיד שאנחנו מדמיינים. גלובל דוטס ענף הפינטק והחברות בו צומחים במהירות, ומייצרים מציאות חדשה ואפשרויות חדשות מדי יום. עם זאת, מדובר בתקופה מאתגרת מאוד עבור הענף – בחו"ל כמו בישראל. יש לכך כמה מאפיינים: ראשית, העולם הפיננסי מושך אליו "שחקנים רעים" ונמצא בסיכון הולך וגובר ככל שהם ממשיכים להשתכלל ולהצטייד בטכנולוגיות ויכולות חדשניות. כמו כן, התחרות ההולכת וגוברת מפעילה לחץ על השחקנים השונים לפתח מוצרים חדשים מהר ולהתפתח לשווקים חדשים ביעילות. מנגד, ארגונים רבים סובלים מפערים גדלים והולכים בידע ומומחיות בשל ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה יחד עם תחרות גדולה וקושי רב בגיוס עובדים בעלי ידע וניסיון מתאימים. שלישית, יש כיום חשיבות גדולה מאי פעם להיות זמין ללקוח בכל רגע, בכל זמן ובכל מקום, עם חוויית לקוח מהירה ומתקדמת. הדבר יוצר צורך הולך וגובר להצטייד בפתרונות חדשניים, שיבטיחו זמינות מקסימלית ויעמדו ביעילות מול ניסיונות לביצוע מתקפות מורכבות וחכמות. גלובל דוטס (GlobalDots) תשמח לחשוף אתכם בכנס לטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם בעולמות אבטחת המידע, ביצועי הרשת והזמינות אונליין, כגון פתרונות נגד מתקפות DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות), Bot Mitigation ,Account Takeover Protection ,Cloud WAF, פתרונות לניהול גישה בעולם אמון האפס, זמינות וביצועי אפליקציות, Static & Dynamic Traffic Caching, אימוץ של אימות רב גורמים (Adaptive Multi-Factor Authentication), ניהול תמונות ו-וידיאו, ועוד הרבה פתרונות חדשניים, שהוטמעו בהצלחה ויצרו פריצות דרך אצל החברות מהמובילות בעולם. החברה מעידה שאנשיה הם "ציידים של חדשנות בעולמות ה-ווב והענן". מזה 20 שנים, גלובל דוטס היא מובילה עולמית בחדשנות בעולמות אלה, ומתמחה באיתור וחיבור של טכנולוגיות חדשניות ליותר מ-1,000 עסקים גלובליים, בהם פייפאל, לופטהאנזה, פיוניר, פאגאיה, איטורו, Nuvei ובנק דיסקונט. גלובל דוטס מתמקדת בחיפוש מתמיד של פתרונות חדשים ואפקטיביים לבעיות חדשות. הבורסה לניירות ערך הבורסה לניירות ערך בתל אביב התאגדה בישראל בספטמבר 1953, ומאוגוסט 2019 היא חברה ציבורית, שנסחרת בבורסה בתל אביב. זוהי הבורסה היחידה בישראל והיא ממלאת תפקיד מרכזי במשק הישראלי. הבורסה מאפשרת לחברות לגייס את ההון הדרוש להתפתחותן, ובכך תורמת לכלכלה הישראלית, לצמיחת המשק ולתעסוקה. עבור המשקיעים, הבורסה היא זירת מסחר משוכללת ואמינה לקנייה ומכירה של ניירות ערך, לרבות מגוון רחב של מכשירים פיננסיים. בורסה חזקה משמעותה כלכלה חזקה ובריאה. אורלי גרינפלד, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מחלקת הסליקה בבורסה, תדבר במהלך כנס הפינטק על תהליך הטוקניזציה של ניירות הערך והשפעתו על שוק ההון. היא תעביר את המסר שלפיו הטוקניזציה תייצר השטחה של ההיררכיה הפיננסית, ותהפוך את הבורסות להרבה יותר נגישות וזולות לציבור המשקיעים. הטכנולוגיה שייצרה את המטבעות הדיגיטליים היא זו שתביא את השינוי הגדול ביותר בעולמות שוק ההון והמסחר בניירות ערך. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות תהליכים מהפכניים, שישנו את שוק ההון ואת הבורסות לעומת איך שאנחנו מכירים אותם כיום. ביטס אוף גולד ביטס אוף גולד (Bits of Gold), שפועלת מ-2013, היא החברה הגדולה בישראל למסחר במטבעות דיגיטליים, ופועלת בהתאמה מלאה להוראות הרגולציה הישראלית. לחברה פורטפוליו של יותר מ-150 אלף לקוחות פרטיים, סוחרים קמעונאיים, קרנות גידור, ארגונים לא ממשלתיים ועוד. היא מציעה מגוון שיטות תשלום, מאמינה בטכנולוגיה ובחדשנות ופועלים מדי יום על מנת להנגיש את עולם הקריפטו ולהפוך את חוויית השימוש בו לפשוטה, קלה ובטוחה. מובינגאון מובינגאון פועלת מעל עשור ועוזרת לחברות לנהל ולתחזק את סביבות הפרודקשן שלהן בענן. החברה מציעה פתרון ייחודי, המשלב מגוון שירותים ופלטפורמה טכנולוגית על מנת לעזור ללקוחות שלה לשפר את זמינות הפתרון שלהם. הפלטפורמה של מובינגאון, MoovingON.ai, מספקת פתרון ייחודי לניהול אופרציית הענן ממקום אחד, והיא מזהה ופותרת תקלות באופן אוטומטי, בנוסף לניהול תהליכי העבודה והידע הכרוכים בניהול סביבות הענן – ציבורי או פרטי. בנוסף, החברה מספקת שירותים מנוהלים – החל משירותי 24/7 NOC as a Service ועד לניהול מלא של סביבות הענן באמצעות מתודולוגיות DevOps ו-SRE. ממביט ממביט הוא סטארט-אפ יוצא דופן באקו-סיסטם המקומי. החברה מתמחה בפתרונות דיגיטל משולבי AI לעולם השירות הפיננסי, כולל צ'טבוטים מביני שפה חופשית ובוטים קוליים שמספקים שירות מקצה לקצה. מוצר הדגל של החברה מאפשר בראשונה שימוש בווטסאפ הפרטי של העובדים לטובת אינטראקציות עסקיות, תוך עמידה בכללי הרגולציה וניטור אוטומטי של כלל השיחות הכתובות בינם לבין הלקוחות. הסטארט-אפ הוקם על ידי נשים חרדיות, מרכז הפיתוח שלו יושב בבני ברק והוא חלק מקבוצת הפיתוח הטובה ביותר במגזר. החברה מעסיקה כ-200 מתכנתות חרדיות במגוון פרויקטים – חלק גדול מהם בעולמות הביטחוני והפיננסי. כתבה נוספת תפורסם, כאמור, ביום א' הקרוב.

אמיתי כהן, מומחה בניהול וייעוץ בעולמות ה-IT, הפעיל בתעשיית הטכנולוגיה ב-20 השנים האחרונות, מונה לתפקיד ראש תחום הדטה בחטיבת הפיננסים והאנליטיקה של קבוצת יעל. בין תפקידיו הקודמים שימש אמיתי כסמנכ"ל יעוץ ודליברי בחברת פרוסיד, וכן, מילא תפקידים בחברת ארנסט אנד יאנג, אמדוקס, קומברס ועוד. במסגרת תפקידו החדש יהיה כהן אחראי על תחום הדטה בקבוצת יעל והובלת האסטרטגיה בתחום זה – מתשתיות DWS, פתרונות בק-אנד ופרונט-אנד ופתרונות ענן ועד להובלת ארגונים בתפיסת ארגון מונחה נתונים. כל זאת, במסגרת פרויקטים, השמה של יועצים בארגונים ושירותים מנוהלים. אמיתי, שבין היתר גם מרצה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, הוא בעל תואר בוגר בהנדסת תעשייה וניהול, מוסמך במינהל עסקים וכן בוגר תוכנית המנהלים של אוניברסיטת MIT.

אחת המנהלות הבכירות בחברת נוירלינק (Neuralink) – שנוסדה על ידי היזם התזזיתי אילון מאסק ב-2016 ומפתחת ממשק מחשב-מוח – הרתה לו, ובסתיו האחרון ילדה תאומים שהוא אביהם. שיבון זיליס היא מנהלת נוירלינק שהביאה לעולם את התאומים עם מאסק. הדבר נחשף משום שבאפריל, מאסק וזיליס הגישו עתירה בבקשה לשנות את שמם של התאומים, כך ש"ישאו את שם המשפחה של אביהם" לצד שם המשפחה של אמם, כך נכתב על ידי הביזנס אינסיידר, שציטט ממסמכי בית המשפט. לפי הדיווח, חודש לאחר מכן, שופט בטקסס אישר את העתירה. נמצאת בקשיים. רכישת טוויטר על ידי מאסק. אילוסטרציה. צילום: BigStock האם זיליס תנהל את טוויטר? בדיווח נכתב, מבלי לצטט אף מקור, כי זיליס נחשבת כאחד האנשים שמאסק עשוי לבחור כדי לנהל את טוויטר, לאחר מימוש העסקה לרכישתה, בסך 44 מיליארד דולר. העברת הבעלות רחוקה מלצאת לפועל בינתיים, בשל טענות שונות של מאסק, בעיקר בשל מחלוקת קשה סביב מניין החשבונות האותנטיים שפעילים בפוטפורמה. זיליס, בת ה-36, מזוהה בפרופיל הלינקדאין שלה כמנהלת תפעול ופרויקטים מיוחדים בנוירלינק, אותה כאמור ייסד ואף ממנכ"ל מאסק בן ה-51. היא החלה לעבוד בחברה במאי 2017, באותו חודש שבו הוכתרה כמנהלת פרויקט בינה מלאכותית בטסלה, ענקית המכוניות החשמליות שבבעלות מאסק, שם עבדה במקביל עד 2019. בכלל, זיליס אינה קוטלת קנים – היא בוגרת אוניברסיטת ייל וכן מארחת מוכרת של כנס שנתי באוניברסיטת טורונטו, המאגד את הכותבים, אנשי האקדמיה, המייסדים והמשקיעים המובילים בתחום למידת המכונה. בנוסף, זיליס הייתה אחת מ-35 היזמים הצעירים שגילם מתחת ל-30 שנבחרו על ידי פורבס ב-2015 ו-אחת מ-35 היזמים מתחת לגיל 35 של לינקדאין. היא עמית במעבדה להרס יצירתי (חממת למידת מכונה באוניברסיטת טורונטו), במועצת המנהלים של מכון וקטור לבינה מלאכותית והמכון לבינה מלאכותית של אלברטה. I mean, I’m doing my part haha — Elon Musk (@elonmusk) June 14, 2022 תשעת ילדים ומקום מגורים לא ברור הילדים הינם צאצאים נוספים של מאסק, שהיה מוכר עד כה כאביהם של שבעה ילדים. כעת הוא כבר אב לתשעה, ומנשים שונות. למאסק היה גם ילד נוסף, בנו הראשון, אך הוא חווה מוות בעריסה בהיותו בן עשרה חודשים. התאומים מזיליס נולדו שבועות לפני שמאסק ומי שהייתה ידועה כזוגתו בשנים האחרונות, הזמרת הקנדית גריימס, הביאו לעולם את ילדם השני דרך פונדקאית, בדצמבר. זיליס קנתה ​​בית בקהילה סגורה באוסטין באוגוסט, כשלושה חודשים בטרם לידת התאומים. מאסק מצהיר שמקום מגוריו העיקרי הוא בית קופסה מודולרי של חברת בוקסבל (Boxable) בשווי 50,000 דולר, הממוקם בבוקה צ'יקה, ליד מתקן השיגור של SpaceX (חברה נוספת שייסד ומוביל היזם) בדרום טקסס. אך במסמכי בית המשפט, מאסק וזיליס רשמו את אותה כתובת – ביתה של זיליס באוסטין. מאסק ידוע כמי שמקדם את הגדלת שיעור הילודה בעולם. הוא אף טען ש-"הציוויליזציה עומדת להתפורר", אם לאנשים לא יהיו ילדים נוספים. "אני עושה את חלקי, חחח", כתב באחרונה בטוויטר בנוגע לירידה בשיעור הילודה בארה"ב. באחרונה נודע כי למאסק יש בת טרנסית. באפריל היא פנתה לבית המשפט בבקשה לשנות את שם משפחתה ולהתנתק באופן חוקי ממאסק, ואמרה שהיא לא רוצה "להיות קשורה לאבי הביולוגי בכל דרך, צורה או מתכונת". העותרת – שענתה לשם חאבייר אלכסנדר מאסק לפני שבחרה להפוך מבן לבת, ושכעת שמה הוא ויויאן ג'נה ווילסון – נולדה למאסק ב-15 באפריל 2004, כשהיה בזוגיות עם אשתו הראשונה, ג'סטין ווילסון – סופרת קנדית. מאסק ו-ווילסון הביאו לעולם את ילדם הראשון, שמת כאמור, את ויויאן ואחיה התאום גריפין,  ואת השלישייה דמיאן, קאי וסקסון בני ה-16. את  בנו בן השנתיים בעל השם המוטרף X Æ A-Xii ובתו הפעוטה, אקסה (Exa), ששמה מתייחס למונח מתחום מחשוב העל, exaFLOPS, הביא לעולם יחד עם גריימס.