מהלך כזה באמת לא רואים בכל יום: לפי דיווח של הניו יורק טיימס, טוויטר הגישה לבית המשפט הגבוה באזור בנגלור תביעה נגד ממשלת הודו. המטרה של החברה היא לבטל את החלטת הממשלה בניו דלהי, שלפיה הצנזורים במדינה יעקבו אחרי התכנים המפורסמים ברשתות החברתיות, יכפו מחיקה של תכנים ואף יכריחו אותן לחסום חשבונות שמפרים את חוקי המדינה, כפי שהממשלה מבינה אותם. התביעה של טוויטר מגיעה כשנה לאחר ההחלטה של ממשלת הודו להגביר, כאמור, את הצנזורה על התכנים ברשתות החברתיות השונות. לפי ההחלטה, הממשלה רשאית לדרוש גישה לנתונים נסתרים מחברות המדיה החברתית, בהן טוויטר. אם החברות לא יספקו את המידע הזה, כוחות אכיפת החוק יכולים להגיש תביעה נגד מנהלים ועובדים שלהן, שהתוצאה שלה עלולה להגיע לעד שבע שנות מאסר. בטוויטר טוענים שהסודיות והפרטיות של האנשים המשתפים תכנים אונליין – אסור שתיפגע, אם כי החברה לא טוענת שהיא לא תמחק בכלל הודעות אם היא תתבקש לעשות כן. טוויטר, כמו חברות מדיה אחרות, נמצאת תחת לחץ חזק מאוד בהודו, לפי הדיווחים, כשהממשל בניו דלהי לא תולה זאת רק בפייק ניוז, אלא גם בציוצים ופוסטים שנוגעים לחופש העיתונות, מחאות ציבוריות והתרסה נגד השלטון על אופי הטיפול שלו במגפת הקורונה. ההערכות בהודו הן שדין התביעה להימחק, ולו מאחר שטוויטר בכל זאת משתפת פעולה עם הממשלה. רק בשבוע שעבר מחקה החברה ציוצים של מלכ"ר אמריקני בשם בית החופש, שציין שהודו היא דוגמה למדינה שבה פוגעים בחופש העיתונות. כך או כך, התאריך לדיון הראשון טרם נקבע.

UCL חנכה בשבוע האחרון את משרדיה החדשים באזור התעשייה של שוהם, שזכו גם לברכה ולקביעת מזוזה בדלת המשרדים על ידי הרב הראשי של שוהם. יוסי רודריק, מנכ"ל הקבוצה, נשא דברים והביע את שאיפתה של החברה לתרום לקהילת שוהם. גוזר את הסרט במשרדים החדשים. יוסי רודריק, מנכ"ל UCL. צילום: יח"צ העובדים והאורחים טמנו בחדווה את ידיהם בעגלות הכיבוד, שהגישו פיצות, פוקצ'ות, בירות ושייקים של פירות, והתפעלו מהעיצוב המיוחד ומפינת המשחקים.

לצד המשבר בהיי-טק – יש גם אקזיט: בימים שהם חברות רבות בהיי-טק הישראלי מבצעות פיטורים וחוות ירידות בשערי המניות ובשווי השוק, Databand.ai, הישראלית אף היא, נרכשת – כך הודיעה היום (ד') החברה הרוכשת, יבמ. החברות לא מסרו את סכום העסקה, אולם על פי הערכות בשוק מדובר בעשרות מיליוני דולרים. Databand.ai מציעה פתרון לניטור נתונים בזמן אמת, שמסייע לארגונים לתקן בעיות בנתונים שלהם – כולל שגיאות וכשלים בזרימת הדטה, ואיכות ירודה שלו – לפני שאלה ישפיעו על התוצאות העסקיות. המערכת מצטרפת לפורטפוליו פתרונות התוכנה של יבמ בתחומי הדטה, הבינה המלאכותית והאוטומציה, ומאפשרת לה לתת מענה לכל רוחב הספקטרום של ניטור הנתונים. מדובר ברכישה החמישית של יבמ השנה. הענק הכחול קנה יותר מ-25 חברות מאז הפך ארווינד קרישנה למנכ"ל באפריל 2020. לאחר הרכישה, עובדי Databand.ai, שממוקמים במשרדים בתל אביב, יצטרפו לעובדי חטיבת הנתונים והבינה המלאכותית של יבמ. איכות נתונים ירודה עולה לארגון 12.9 מיליון דולר בשנה ביבמ אומרים שפתרונות ניטור נתונים בזמן אמת קריטיים לאור הגידול, שבעצמו הולך ועולה, בכמויות הנתונים שלעל ארגונים להתמודד אתם. לפי גרטנר, מדי שנה, סוגיות של איכות נתונים ירודה עולה לארגונים 12.9 מיליון דולר בממוצע. פתרונות ניטור נתונים בזמן אמת יכולים לסייע לצוותי הנתונים ולמהנדסים להבין טוב יותר את איכות ובריאות הדטה במערכות הארגוניות, ולזהות בעיות, שגיאות או כשלים במבנה שלו – באופן אוטומטי וכמעט בזמן אמת. פתרונות ניטור הנתונים של Databand.ai מחלצים תובנות סטטיסטיות אודות עומסי העבודה וזרימת הנתונים בארגון כבר במקור. הדבר מאפשר לקבוע האם תהליכי הנתונים עובדים ולאתר היכן עלולות לצוץ בעיות כלשהן. שילוב יכולות ניטור הנתונים עם אסטרטגיית חיזוי בעיות ותקלות לכל רוחב פעילות ה-IT מאפשרת להציף – ולפתור במהירות – בעיות בתשתית או ביישומים, וכן במערכות למידת מכונה. כך, אומרים ביבמ, ארגונים יכולים להבטיח שהנתונים המדויקים והאמינים ביותר יועברו לידיים הנכונות בזמן הנכון – לא משנה היכן הם נמצאים. עבור Databand.ai, הרכישה תנגיש לה משאבים החשובים לצורך הרחבת יכולותיה במסגרת אינטגרציות רחבות יותר, למשל – גם על פתרונות קוד פתוח ופתרונות מסחריים אחרים שמניעים כיום את חטיבות הנתונים המודרניות בארגונים. ארגונים יוכלו להפעיל את הפתרונות של הנרכשים – בין אם במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS) ובין אם כמנוי לתוכנה באירוח עצמי. "רוב החברות מנהלות כיום פטה-בייט של נתונים, ושגיאות או תקלות עלולות להפוך לבעיות יקרות. אספקת נתונים מדויקים ונקייה מתקלות היא נושא קריטי, שמאפשר לחברות לצמוח", אמר שי בנאים, המנכ"ל החדש של יבמ ישראל. "רכישת Databand.ai תרחיב את פורטפוליו פתרונות הנתונים שלנו, כך שנוכל לספק פתרון מקיף לנושא ניטור הנתונים לכל רוחב פעילות ה-IT ללקוחותינו, שנמצאים בעיצומו של מסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם". "אי אפשר להגן על מה שאינך יכול לראות, וכאשר פלטפורמת הנתונים לא יעילה, כולם מושפעים – כולל לקוחות", ציין ג'וש בן-עמרם, מייסד משותף ומנכ"ל Databand.ai. "זאת הסיבה שמותגים גלובליים מסתמכים עלינו כדי להסיר הפתעות ותקלות בנתונים על ידי איתורן ופתרונן לפני שהן יוצרות השפעות עסקיות יקרות. ההצטרפות ליבמ תעזור לנו להגדיל את התוכנה שלנו ולהאיץ משמעותית את היכולת שלנו לתת מענה על הצרכים המתפתחים של לקוחות ארגוניים".

חוזים עסקיים הם אבן בניין מרכזית בעולם הכלכלי. תפקידם להסדיר את הקשר בין נותן השירות או המוצר לבין הרוכש ולבסס את תנאי העסקה. על פי סקר של איגוד המסחר והקבלנות העולמי, כשליש מעובדי הארגון מעורבים בגיבוש ובניהול הסכמים הקשורים לפעילות העסקית שבאחריותם. אבל שלא כמו טכנולוגיות בתחומים אחרים, ההתקדמות והחדשנות בתחום זה בעולם העסקי מועטה. ברוב המקרים הביצוע של רוב החוזים והמעקב אחריהם עדיין נעשים בתהליכים ידניים, הגורמים לטעויות אנוש רבות. ניהול לקוי של מחזור חיי החוזה גורם הפסד בשיעור של כ-10%, וכן לחיכוכים בין שותפים עסקיים ולעלויות רבות של ייעוץ משפטי בטרם גיבוש החוזה, במהלך הגיבוש וגם לאחר החתימה. הללו נובעים מהזנה שגויה של נתונים, אי כיבוד חשבונות, אתגרים בניהול לקוחות, דיווחים שגויים והנחות מוטעות. חוזה חכם (Smart Contract) הוא רכיב מרכזי בכלכלה המתוכננת המבוססת בלוקצ'יין. החוזה החכם הוא פרוטוקול מחשב, המיועד לאפשר באופן דיגיטלי את קיום המשא ומתן ולאמת ו/או לאכוף את מימוש/קיום החוזה. חוזה כזה הוא למעשה קבוצת פקודות והתניות, הכתובה בשפת מחשב ומוטמעת בבלוקצ'יין. החוזים החכמים מאפשרים להעביר כספים, נכסים, מניות וכל סוג נכס או ערך בצורה שקופה ומבוזרת, בנקודות זמן ממוקדות מראש באופן לוגי, ללא צורך בצד שלישי או במתווך, וכך לבצע עסקאות אמינות, הניתנות למעקב ואינן הפיכות מבחינת התנאים עצמם. היעילות והאמון הם הצד החיובי של המטבע, כשבצידו האחר נמצאים אתגרים טכנולוגיים ומשפטיים מורכבים. החוזים החכמים מטמיעים בקוד שלושה רכיבים מרכזיים של החוזה העסקי: התנאים המסחריים בין הצדדים; מערך תנאי הקדם לביצוע המחויבויות; ביצוע (Execution) החוזה עצמו. "חוזים חכמים יכולים לאכוף את תנאי החוזים המשפטיים באופן אוטומטי, הפוטר כל אחד מהצדדים מלזכור את ההסכם ואת אבני הדרך, מה שמבטיח ביצוע בטוח, פשוט ומוגדר מראש" עיצובם וביצועם של החוזים החכמים הוא תהליך בן כמה שלבים: גיבוש ההסכם, התניית התנאים, קידוד, בקרה וביקורת, הטמעה בבלוקצ'יין, ביצוע ושמירת המידע. חוזים חכמים מבוצעים באמצעות קוד חוזים חכמים מאוחסנים אפוא בבלוקצ'יין, ובשונה מחוזים מסורתיים הם מבוצעים באמצעות הקוד ולא על ידי אדם. חוזים חכמים יכולים לאכוף את תנאי החוזים המשפטיים באופן אוטומטי, הפוטר כל אחד מהצדדים מלזכור את ההסכם ואת אבני הדרך, מה שמבטיח ביצוע בטוח, פשוט ומוגדר מראש. השימוש בחוזים חכמים מטייב את תהליך ההתקשרות העסקית והופך אותה ליעילה ואוטומטית. עובדים יכולים להתמקד בעבודתם ולהיות פרודוקטיביים יותר מבעבר. באמצעות חוזים כאלה עובדים, לקוחות, ספקים וגורמים אחרים שצריכים לקבל שכר, תגמול או פיצוי, מקבלים אותו ישירות לארנקם האלקטרוני בהתבסס על ביצוע חלקם, ובאופן חסר פניות מצד מעסיק או שותף עסקי. טכנולוגיית החוזים החכמים מעלה גם אתגרים חדשים. כמו בכל חוזה, במקרה שיש פרצות בהסכם, כל אחד מהצדדים יכול לנצל אותו. פרצות או טעויות לוגיות בקוד עלולים לאפשר להאקרים לנצל הזדמנויות באופן לא חוקי. באופן אידיאלי, מהנדס תוכנה ועורך דין צריכים לעבוד יחד כדי להבטיח שהבסיס של החוזה נכון וכי ננקטו כל אמצעי הזהירות המשפטיים הדרושים. על ידי שיתוף פעולה בשלבים ההתחלתיים של יצירת חוזה חכם, עורך דין יכול להבטיח שהתנאים שנקבעו מראש יהיו ברורים, מדויקים ומוסכמים. עורך הדין יכול גם להבטיח שהחוזה המסורתי מתורגם בצורה נאותה ומדויקת לקוד של החוזה החכם. לאחר מכן מהנדס התוכנה יכול ליצור את הקוד לביצוע התנאים, ולצמצם את הסיכון באמצעות בדיקות מקיפות (Audeting) כדי לאתר פגמים. השימוש העתידי בחוזים חכמים עתיד להשפיע משמעותית על הפרופסיה של אנשי החוק. חוזים חכמים יכולים לשנות את הדרך שבה עסקים מטפלים בהסכמים משפטיים ומבצעים תשלומים, אך הם גם עלולים להיות חרב פיפיות. יש להקדיש זמן להתאמת הפרוטוקול המתאים ולבחון את הקוד שבו הוא מוטמע. לעיתים כדאי להשתמש בחוזים חכמים כחלק ממערך חוזי סטנדרטי, שייצור מארג משולב והיברידי בין פעולות מסוימות בחוזה, שיתבצעו באמצעות הקוד, לבין פעולות אחרות שהן מורכבות יותר או דורשות שיקול דעת אנושי (לדוגמה, משא ומתן או גישור). על כל פנים, אין ספק שנכונו לחוזים חכמים שימושים רבים ומגוונים בעולם העסקי הגלובלי.   הכותבת היא יו"רית מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות ומדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים.

הפרלמנט האירופי (European Parliament) העביר אתמול (ג') באופן סופי שני חוקים רגולטוריים דרמטיים שיחולו על תחום הדיגיטל. החקיקה – שכבר "מתבשלת" מזה תקופה ושנכנסת לתוקף בקרוב היא במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) וחוק השווקים הדיגיטליים (DMA), שיחולו בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. המטרה הסופית של חוקים אלה היא "להבטיח סביבה עסקית הוגנת יותר ויותר שירותים לצרכנים", כך על פי ההודעה לעיתונות של הפרלמנט. תוצאות ההצבעה היו חד-משמעיות מאין כמותן, וניכר כי מדינות האיחוד כמהות לפיקוח הדוק יותר על ענקיות הטק. שתי חבילות החוק עברו ברוב עצום: ה-DMA זכה ב-588 מצביעים בעד, 11 נגד ו-31 נמנעים; ול-DSA היו 539 תומכים, 54 מתנגדים ו-30 נמנעים. התקנות החדשות נועדו על מנת לרסן את עוצמתן הגדולה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות – אפל, גוגל, מטא (החברה האם של פייסבוק), אמזון ומיקרוסופט בעיקר. בנוסף עתידים החוקים החדשים להגן טוב יותר על אזרחים ועל זכויות היסוד שלהם באינטרנט, ובעיקר לבלום שנאה והקצנה פוליטית. תיירי ברטון, המשמש משנת 2019 כנציב האירופי לשוק הפנימי, כתב בבלוג שלו "היום מציין רגע היסטורי ברגולציה דיגיטלית, עם ההצבעה המוחלטת של הפרלמנט האירופי שאימץ את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) וחוק השווקים הדיגיטליים (DMA) שעליו עבדתי יחד עם הצוותים שלי". הוא הוסיף וציין כי "שני החוקים הללו, שסוכמו בזמן שיא, זכו לתהודה ברחבי העולם כנקודות ציון – עם סיקור תקשורתי בעמוד הראשון במדינות רבות, ואפילו הכרה פוליטית ברמה גבוהה, כולל של נשיא ארה"ב לשעבר. האיחוד האירופי הוא תחום השיפוט הראשון בעולם שקבע סטנדרט מקיף להסדרת המרחב הדיגיטלי. יצרנו מסגרת משותפת לשירותים דיגיטליים, שיש לכבד אותה באותה צורה בכל מקום בשוק אחד של 450 מיליון צרכנים". For the 1st time ever, the European Commission will become the #supervisor of “gatekeepers” and very large platforms & online search engines. Here is a sneak preview of how the #DSA & #DMA enforcement will be organised ????https://t.co/FxoJHjUgdO — Thierry Breton (@ThierryBreton) July 5, 2022 "העולם הדיגיטלי התפתח למערב פרוע" "במשך זמן רב מדי ענקיות הטכנולוגיה נהנו מהיעדר כללים. העולם הדיגיטלי התפתח למערב פרוע, כאשר הגדול והחזק ביותר קובע את הכללים. אבל יש שריף חדש בעיר", צוטטה חברת הפרלמנט הדנית, קריסטל סקאלדיימיסן, בהצהרה לתקשורת. על פי מחברי התקנות, חוק השירותים הדיגיטליים וחוק השווקים הדיגיטליים יאפשרו להוביל למצב שבו הרשת תהיה ממוקדת יותר במשתמשי האינטרנט ופחות באינטרסים של התאגידים הגדולים. בין השאר נועדו התקנות שאומצו לצמצם את השפעתם של אלגוריתמים שנוצרו על ידי ענקיות טק, הממיינים ומציעים תוכן למשתמשים. בגדול עתיד האיחוד לדרוש מהחברות שקיפות על אופן ניהול התוכן ועל האלגוריתמים, וכן על אפליקציות מותקנות מראש ופרסום ממוקד. מה יקרה בפועל? לאחר אימוץ רשמי על ידי המועצה, של ה-DSA ביולי וה-DMA בספטמבר, שני החוקים יפורסמו בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי וייכנסו לתוקף עשרים יום לאחר פרסום זה. תקנת שירותי DSA תחול חמישה-עשר חודשים לאחר כניסתה לתוקף, או החל מה-1 בינואר 2024 (לפי המועד המאוחר מביניהם). בכל הנוגע לחובות של מנועי חיפוש מקוונים ופלטפורמות גדולות, הכללים החדשים יחולו מוקדם יותר – ארבעה חודשים לאחר קביעתם על ידי הנציבות. תקנת השווקים הדיגיטליים של DMA תחול שישה חודשים לאחר כניסתה לתוקף. יש לזכור כי לא כל חברות הטכנולוגיה נופלות תחת החקיקה החדשה. ה-DMA יתמקד בחברות בשווי של יותר מ-75 מיליארד יורו (כ-77 מיליארד דולר), או עם הכנסה שנתית ברוטו של יותר מ-7.6 מיליארד יורו. כדי להיחשב למה שהוגדר כחברה שהיא "שומרת סף", לשירותים של חברה יצטרכו להיות גם לפחות 45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי ו-10,000 משתמשים עסקיים שנתיים. חברות העומדות בדרישות אלו כוללות את אפל, גוגל, מטא, אמזון ו-עליבאבא. על תאגידים אלה ואחרים הגדולים מספיק כדי להיחשב כ"שומרי סף" ייאסר להעדיף או לחייב שימוש שירותים משלהם בחומרה שלהם (לדוגמה, התקנת הדפדפן ספארי כברירת מחדל במכשירי iPhone). כל התוכנות המותקנות מראש יצטרכו להיות כאלו שניתן לבטל את התקנתן. העברת הודעות תצטרך להיות בתוך תאימות בין פלטפורמות שונות (למשל לא עוד תכונות בלעדיות של iMessage). בנוסף, ה-DMA מגביל עד כמה חברות יכולות לעקוב אחר משתמשים למטרות פרסום ללא קבלת הסכמה מפורשת. ה-DSA רחב יותר ומכסה שירותים של מתווכים, כמו ספקיות של שירותי אינטרנט, שירותי אירוח של אתרים, פלטפורמות מקוונות ופלטפורמות מקוונות גדולות מאוד (שמגיעות ליותר מ-10% מאוכלוסיית האיחוד האירופי) – אם כי מערכות שונות של תקנות יחולו על כל קטגוריה. כדי להבטיח שההוראות החדשות של חוק השווקים הדיגיטליים מיושמות בצורה נכונה ובהתאם להתפתחות המתמשכת של המגזר הדיגיטלי, הנציבות רשאית לבצע סקרי שוק בנדון. אם שומר סף אינו עומד בכללים, הנציבות יכולה להטיל קנסות של עד 10% מסך המחזור העולמי של המפר אותם משנת הכספים הקודמת, או עד 20% במקרה של אי ציות חוזר. #EPlenary final vote on #DMA and #DSA is a bold step on digital economy. Business supports EU’s green light for competitive and safer #digital sector See our #PressRelease ???? https://t.co/Xaa8bWJgyw https://t.co/9jHFCVNaGK — BUSINESSEUROPE (@BusinessEurope) July 5, 2022 תגובת ארגון החברות האירופיות BusinessEurope – הארגון הגדול ביותר המייצג חברות אירופיות מכל הגדלים ומכל המגזרים, והעוסק בתובנות על מדיניות האיחוד האירופי, כלכלה, תחרותיות וסחר מהמטה שלו בבריסל – צייץ וכתב כי: "ההצבעה הסופית בפרלמנט על DMA ו-DSA היא צעד נועז בכלכלה הדיגיטלית. עסקים תומכים באור הירוק של האיחוד האירופי למגזר דיגיטלי תחרותי ובטוח יותר". כמו כן פרסם הארגון תגובה לחקיקה שבה ציין כי הוא תומך ב"כוונות" של החקיקה הדיגיטלית החדשה שעברה בפרלמנט האירופי, אך הדגיש כי "האתגר המהותי כעת הוא היישום וההשפעה האפקטיבית של פעולות החקיקה הללו. בעוד שאור הזרקורים היה על הביג טק בתהליך, החבילה הזו מתייחסת לכלכלה הדיגיטלית בכל הרמות. התחרותיות של השחקנים הדיגיטליים שלנו עומדת על כף המאזניים. לכן, הבטחת עמידה (בכללים) חייבת ללכת יד ביד עם הצרכים וההזדמנויות שעומדות לפנינו לעסקים קטנים, כדי שיהפכו למובילים הדיגיטליים של העשורים הבאים". יצוין כי הליך מקביל מתרחש מתחילת השנה בסנאט האמריקני.

גל הפיטורים בהיי-טק נמשך, וחברות ישראליות רבות הודיעו בימים האחרונים על פיטורי עובדים. ביומיים האחרונים עשו זאת ארבעה יוניקורנים: איטורו, שאף ביטלה את הנפקת ה-SPAC שהיא הייתה אמורה לבצע בנסדא"ק, לייטריקס, ורביט וביזאבו. הסיבה הישירה למשבר היא הירידות בשווקי ההון, בעיקר בניו-יורק – מה שמביא לכך שהמשקיעים רוצים לראות רווחים ופחות שימת דגש על צמיחה, כפי שהיה בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, שבה נרשמו עליות יפות במניות ובשווי השוק של רבות מהחברות. כתוצאה מכך, חברות רבות, ובכלל זה סטארט-אפים וחברות רב לאומיות שמקורן בישראל, מצמצמות את הוצאות השכר ומפטרות עובדים. בין החברות הישראליות הרב לאומיות שצמצמו את כוח האדם נמצאת איטורו, שלצד ביטול ההנפקה הודיעה אתמול (ג') על פיטוריהם של כ-100 עובדים, שהם כ-6% מכוח העבודה שלה. יותר ממחצית מאותם עובדים מפוטרים – כ-55 – הם מהפעילות שלה בישראל. יוני אסיא, מייסד משותף ומנכ"ל איטורו, אמר כי "זאת החלטה לא פשוטה אך מחויבת המציאות, כדי להבטיח צמיחה ארוכת טווח ובת קיימא". ביטול ההנפקה של איטורו מגיע לאחר מספר חודשים שבהם הסתובבו הערכות בשוק שהיא לא תצא לפועל – וכך אמנם קורה. חברות נוספות שמפטרות גם החברות טרנסמיט סקיוריטי ולייטריקס מצמצמות את כוח העבודה שלהן: הראשונה בכ-29 עובדים, מהם תשעה בישראל, והשנייה ב-80 עובדים, כשמרובם המכריע – 70 – בארץ. עוד חברות בולטות תוצרת כחול לבן שהחלו בימים האחרונים לצמצם את מספר העובדים שלהן הן ורביט וביזאבו, שבהתאמה פיטרו כ-60 עובדים מתוך צוות של 580 איש, מהם 30 בישראל, ו-120 עובדים מתוך כוח אדם של 400 איש, מהם 35 בארץ. ורביט אף הודיע על שינוי ארגוני, שבמסגרתו תחולק פעילות החברה לחטיבות עסקיות. חברות נוספות הן צלזיוס, שפיטרה 150 עובדים, שמהווים רבע מכוח האדם שלה; סניק, שנפרדה מ-30 עובדים; וטראקס, שעוד במחצית החודש שעבר פיטרה 12% מכוח האדם שלה – כ-100 עובדים. יצוין שהמצב לא ייחודי לישראל: חברות טכנולוגיה מרחבי העולם סובלות בחודשים האחרונים מירידות חדות בשערי המניות ובשווי השוק שלהן, כולל חברות ענק. רבות מהן החליטו על צמצום מספר העובדים או הקפאת גיוסים. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, אמר בפגישת שאלות ותשובות שערך עם עובדיו בסוף השבוע האחרון כי עליהם לצפות "לאחד המיתונים הגרועים בהיסטוריה בזמן האחרון", והוא המליץ להם לשפר את ביצועיהם או לעדכן את קורות החיים שלהם. עוד הוא אמר שהמשבר יגרום להנהלת מטא לפקח יותר על העבודה של עובדיה. שני האחרונים הם רמזים עבים לגל של צמצום עובדים, בין אם באמצעות פיטורים או גל התפטרויות. את זאת ניתן להסיק מדבריו של צוקרברג, שלפיהם הוא חושב ש-"חלק מכם עשוי להחליט שהמקום הזה (מטא – גב"ז) הוא לא בשבילו".

"בשלוש השנים האחרונות, ארגונים רבים חוו שינוי משמעותי באופן שבו הם פועלים – הן בשל המסע הדיגיטלי שהם עברו והן בשל מגפת הקורונה, ששינתה עולמות. אמנם, המאמץ היה אדיר, אולם לעתים הוא היה טכני מדי, ועל הדרך התעלמו מההון האנושי. בין המסע הדיגיטלי לקורונה, ההון האנושי הארגוני שילם מחיר", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל. פוני דיבר בכנס Dell Technologies Forum. האירוע נערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות נציגי מאות מלקוחות החברה בארץ ושותפיה העסקיים. לדברי פוני, "מחקר שערכנו בחן את השינויים בארגונים בעקבות מגפת הקורונה, והתמקד בהיבט של ההון האנושי. השתתפו בו 10,000 משתמשי ומובילי IT בארגונים בעולם, ובכלל זה בישראל. המחקר העלה כמה ממצאים מעניינים, בהם תובנת על מובהקת, שלפיה האנושות המציאה את עצמה מחדש, והתגמשה לאור המציאות החדשה". "בשל השינויים המהירים שבהם ארגונים צלחו את המסע הדיגיטלי שולם מחיר אנושי", אמר. הוא ציין כי "המחקר העלה שלוש תובנות עיקריות: שיש אנשים רבים שלא אוהבים שינוי, שמרבית הארגונים מודעים לצורך בטרנספורמציה דיגיטלית ושיש ארגונים שניסו זאת – ונחלו כשלון צורב. מכאן עולה השאלה מה מחיר הניסיון – משמע, כיצד לגשר על הפרדוקס של האדם מול המכונה". מי אשם בכישלון הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון? פוני ציטט כמה נתונים מהמחקר: 85% מהמנהלים בארגונים סבורים שההון האנושי הוא הנכס הכי גדול שלהם, אולם 64% מהם נעצו את סיבת הכישלון של המסע הדיגיטלי בעובדים; 71% מהעובדים מאמינים שיש פתרון טכנולוגי לכל בעיה; 56% מהם מעידים על חוסר מוטיבציה לממש טרנספורמציה דיגיטלית; ו-41% מהם דווחו על שחיקה בעבודה. "הדבר מוביל לכך", אמר פוני, "ארגונים רבים מעכבים חדשנות – במקום לקדם אותה". "המכשולים במימוש השינוי הדיגיטלי הם רבים, חלקם חסמים פיזיים וחלקם מנטליים", אמר פוני. "מה שברור הוא שאי אפשר להתעלם מהם. יש שלושה סוגי חסמים עיקריים: העדר כישורים דיגיטליים, העדר חזון ואמונה, והעדר תרבות ארגונית המעודדת חדשנות". המחקר העלה ש-65% מהעובדים חוששים שאין להם את הכישורים הנדרשים למימוש הטרנספורמציה הדיגיטלית; 74% מהם דיווחו שלצוותיהם אין תשוקה ויכולת ראייה לרחוק; 50% מהם לא מאמינים שלמקום העבודה יש יכולת ביצוע של שינוי דיגיטלי; ו-69% אומרים שהתרבות בארגון היא זו שמונעת ממנו חדשנות. הדובר ציין שהחוקרים חילקו וסיווגו את העובדים לארבע קבוצות, לפי מידת המוכנות שלהם לשינוי דיגיטלי: האצנים, שמהווים 10% מהם, ומוכנים לעולם הדיגיטל; המוכנים, שהם כ-43%, שמוכנים לאמץ שינויים טכנולוגיים, ובלבד שייעשו על ידי אחרים – ולא הם; האיטיים, המהווים 42% מהעובדים, והמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתבוננים מהצד; והשמרנים, 5% מהעובדים, שרואים רק בעיות ומתנגדים לכל חידוש טכנולוגי. "כך נוצר הפרדוקס: מרבית העובדים מראים רצון להעמיק ידע ולהתמודד מול האתגרים, כאשר לתפיסתם, ההנהלה והתרבות הארגונית הם המונעים את מימוש החדשנות. לעומת זאת, רבות מההנהלות של ארגונים הצביעו על העובדים ככאלה שהם המכשלה למימוש השינוי", אמר פוני. לסיכום הוא הדגיש כי "חשוב להעלות את כל סוגי העובדים לסיפון של הספינה ולהושיב אותם יחדיו. יש לספק לעובדים ביטחון אישי לפני ובמהלך תהליך השינוי. ארגונים צריכים להיות קשובים לעובדיהם, לתמוך בהם – רגשית וטכנית – ולצמצם את מידת חוסר שביעות הרצון שלהם. אל לארגונים להתעלם מההון האנושי. כדי שהשינויים הללו יצלחו בעידן

סיסקו הציגה בכנס השנתי שלה, שנערך לא מכבר, פיתוח מקורי, כחול לבן, שעונה לשם טלסקופ. בניגוד למה ששמו מרמז, לא מדובר בפיתוח בעולם האסטרונומיה, אלא זוהי פלטפורמה שנועדה לתת מענה לתהליכי ניטור תקלות ביישומים ארגוניים שמוטמעים בענן. כיום, רמת הניטור שניתנת על ידי הספקים לא מאפשרת לקבל תמונה מלאה בזמן אמת – דבר שמקשה על איתור תקלות ביישומים שפועלים על גבי הענן. הטלסקופ פותח במחלקת החדשנות של החברה בישראל, בפרויקט שהוביל יוסף ארביב, מנהל המחלקה. מדובר בפלטפורמה אחת, שמאפשרת לקבל מידע מדויק על כל תקלה באחד השירותים – ולתת לה מענה. הפתרון מבוסס על טכנולוגיה שפיתח הסטארט-אפ אפסגון, שנרכש על ידי סיסקו בשנה שעברה תמורת חצי מיליארד דולר. הפעילות של ארביב וצוותו מהווה חלק מפעילות הפיתוח של סיסקו בישראל, הגם שהם מתמקדים בפתרון שפותח באפסגון. אפסגון הוקמה ב-2018 על ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט – שניהם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, שממשיכים לעבוד בסיסקו גם כיום. עוד בטרם נרכשה, החברה גייסה 26 מיליון דולר משורה של קרנות. ארביב הוא בעל ותק של 10 שנים בתחום פיתוח התוכנה, והוא הגיע לאפסגון זמן קצר לפני שנרכשה. עד לרכישה הוא והצוות שלו עבדו על פיתוח הפתרון, שזכה להתעניינות רבה כמעט מראשיתו. זאת, לדבריו, משום ש-"הקורונה האיצה תהליכים של מעבר לענן בארגונים השונים, ולכן גם האתגר של יכולת ניטור ואיתור תקלות בסביבת ענן הייתה רלוונטית". ארביב הסביר לאנשים ומחשבים כי החזר ההשקעה של המוצר נובע מכך שהוא מאפשר לארגונים להגיב במהירות לתקלות בשירותים שמוטמעים בענן, ומאפשר לאנשי ה-IT לדעת במדויק היכן התקלה ולתת מענה במהירות. "לאף אחת מספקיות הענן אין מענה ברמה הזו, ומכאן ההצלחה שצברנו הרבה לפני שסיסקו רכשה אותנו", אמר. לדבריו, הייחוד של הפתרון נמצא בכך שהוא נשתל כקוד של אפליקציה בענן, ובאמצעות הצלבות של נתונים ניתן לנטר את התקלות ולהעביר את המידע בזמן אמת. "מאחר שחלק גדול מהשירותים של ארגונים גדולים מוטמעים בענן, מהירות ויעילות הניטור שוות הרבה מאוד כסף ומייעלות את העבודה", הוסיף ארביב. הוא ציין כי במסגרת העבודה על המוצר, אפסגון הצטרפה לקהילת הקוד הפתוח ואימצה את OpenTelemetry – טכנולוגיה שמבוססת על מדידה מרחוק ומהווה סטנדרט עולמי. "לאחר רכישת אפסגון על ידי סיסקו התחלנו לפתח את אפשרות הטלסקופ, ואנחנו משתתפים ותורמים באופן פעיל בפיתוח של קוד פתוח עם חברות מרחבי העולם", הוסיף. מיזוג מלא, שלא מובן מאליו יחידת הפיתוח שארביב מנהל עברה באופן אורגני, ועם כל 40 עובדיה, לסיסקו – תופעה שאינה מובנת מאליה במקרים של מיזוגים ורכישות. היחידה אף נהנית מאוטונומיה מסוימת. יצוין כי בדומה למקרים רבים של רכישות סטארט-אפים, מקום העבודה של כלל עובדי היחידה נשאר במשרדים בתל אביב, שלפנים שימשו את אפסגון. לדברי ארביב, אחד מסודות ההצלחה של החברה והמוצר הוא התרבות הארגונית, "שמטרתה לייצר מחויבות של העובדים למטרה. ואכן, כל העובדים שלנו חדורי מטרה. אנחנו קודם כל אומרים 'כן' לכל רעיון שלהם, כי תמיד, לכל דבר, יש 1,001 סיבות למה לא לעשות אותו. אחר כך אנחנו מתמודדים עם זה". יוסף ארביב מציג את הפתרון בכנס של סיסקו בלאס וגאס. צילום: יח"צ "מאפיין נוסף הוא הפוקוס של הלקוחות", ציין. "אנחנו מאמינים במיקוד של הלקוח, כדי לתת לו פתרונות מלאים, ואני כל הזמן מנסה לחבר את צוות הפיתוח ללקוחות". לדבריו, "מה שיפה הוא לראות כיצד התרבות הזו מתחברת לתרבות של סיסקו הגדולה, שהיא חברה הרבה יותר ותיקה מאיתנו". האם הדיבורים על האטה בשוק ההיי-טק מדאיגים את העובדים שלכם ויש חשש לפיטורים? "אני לא מאמין שיש חשש כזה. לראייה, כרגע יש לנו ארבע משרות פתוחות שאנחנו מנסים לגייס עובדים עבורן. אני מאמין שרמת הפגיעה של המשבר בחברות עם גב חזק כמו סיסקו תהיה נמוכה יותר". מה השלב הבא? "הטלסקופ הוא מוצר שמתפתח ומתרחב כל הזמן, והוא ימשיך להיות מפותח על ידי הצוות שלי, עבור סיסקו".