מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הודיעה היום על כוונתה להכפיל את מספר עובדיה בארבע השנים הקרובות – מכ-2,000 לכ-4,500. בימים אלו פועלת החברה לגייס באופן מיידי מאות עובדות ועובדים חדשים למגוון משרות חדשות, החל מתפקידי ניהול בתחומי הפיתוח ועד למשרות סטודנט. בשנה וחצי האחרונות גדל ב-30% מספר עובדי החברה, הפועלים כיום בהרצליה, בחיפה, בתל אביב ובנצרת. לאור הזינוק הצפוי במספר העובדים, מיקרוסופט תפתח בשנים הקרובות חמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל: החברה תקים קמפוס חדש בתל אביב, שיתפרס על פני 25 אלף מ"ר ויאכלס יותר מ-1,000 עובדים ומרכז חדש בהרצליה בגודל של 17 אלף מ"ר ויאכלס 1,000 עובדים גם כן, ושצפוי להיבנות בסמוך לקמפוס המתקדם שפתחה החברה בעיר לפני כשנה. בנוסף, שני מרכזי פיתוח חדשים ייפתחו בשנה הבאה בירושלים ובבאר שבע, במטרה להתרחב גיאוגרפית ולמשוך לשורות החברה עובדים מהפריפריה ומאוכלוסיות עם ייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק, דוגמת הציבור החרדי והציבור הערבי-ישראלי. מיקומו של האתר החמישי טרם נקבע ויוחלט עליו בעתיד הקרוב, תוך התחשבות ברצון החברה להנגיש את העבודה בה לאוכלוסיות מגוונות ולאפשר לעובדים המעדיפים לעבוד מהמשרד לצמצם את זמן הנסיעה אליו מביתם. מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ציינה, כי "הקמת מרכזי הפיתוח החדשים של מיקרוסופט בישראל והתוכניות לגייס אלפי עובדים מעידים על החשיבות העצומה שמיקרוסופט מייחסת לפעילות הפיתוח שלה בישראל ולאמון הנדיר שלה בטאלנט הישראלי. מרכזי הפיתוח החדשים יסייעו לנו להמשיך לצמוח, לגייס לשורותינו את האנשים המוכשרים ביותר ולבנות את טכנולוגיות המחר. אנו רוצים שמיקרוסופט תהיה בית אפשרי לכל מועמד ומועמדת מתאימים בכל רחבי הארץ, ולכן אני שמחה במיוחד על שאנו מגיעים לראשונה לירושלים ולבאר שבע. במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח קיימות כ-30 קבוצות מוצר שונות, המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית, ושותפות לפיתוח ולייצור טכנולוגיות מתקדמות במגוון תחומים, כגון אבטחת מידע, ענן, ביג דטה, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ומכשירי Surface".

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בשבוע שעבר את העתירה של אורקל נגד תוצאות מכרז הענן הממשלתי נימבוס – כך הותר היום (ד') לפרסום. עם זאת, תוכנו של פסק הדין עדיין אסור בפרסום, מאחר שהדיון התקיים בדלתיים סגורות. הסיבה לכך היא שהפרויקט כולל היבטים רגישים, לרבות בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה. אורקל הודיעה בעקבות זאת כי היא מתכוונת לערער על פסק הדין. במכרז הענן הממשלתי הענק זכו גוגל ו-AWS, והן גברו על מיקרוסופט ואורקל, שהתמודדו מולן. אורקל נפסלה בין שלב "הערכת האיכות" ל-"הערכה הכלכלית", לאחר שהחברה לא עמדה בדרישות של המדינה בתחומי אבטחת המידע והסייבר. אורקל עתרה נגד ההחלטה שלא להעביר אותה לשלב ה-"הערכה הכלכלית". לטענתה, קיים במכרז סעיף המאפשר למדינה לעשות כן, על אף טענת המדינה שלפיה החברה לא עברה את דרישות הסף בתחום האבטחה. כמו כן, על פי החברה, ההצעה של AWS – שכאמור, בסופו של דבר הייתה אחת משתי הזוכות – הוגשה באיחור. באורקל אמרו שוועדת המכרזים הייתה אמורה להעביר לפחות שלוש הצעות ל-"הערכה כלכלית" – והיא לא עשתה כן. עוד נמסר מהחברה כי היא מצאה "פגמים מהותיים" בהחלטת הוועדה שבחרה בזוכות במכרז. המדינה חלקה על דברי החברה, עמדה על כך שההליך היה תקין וביקשה לדחות את העתירה. בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי לא נפל פגם בהחלטת המדינה לבחור בגוגל וב-AWS כזוכות במכרז. במשרד האוצר אומרים כי "החלטה זו מביאה לידי ביטוי את המקצועיות של הוועדה בניהול פרויקט נימבוס מיומו הראשון. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי ימשיך לקדם, יחד עם השותפים בממשלה, את פרויקט נימבוס בהתאם לתוכנית". מאורקל נמסר בתגובה לפסק הדין כי "אנחנו מאמינים שבית המשפט שגה בהחלטתו ומתכוונים לערער. על רמת האבטחה המחמירה של אורקל יעידו גופי הממשל וחברות הענק הרבים שמשתמשים ובוטחים בשירותי הענן של החברה". אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים במדינה פרויקט נימבוס הוא אחד מפרויקטי המחשוב החשובים והגדולים במדינה בכלל ובממשלה בפרט בשנים האחרונות. הוא כולל את העברת כל השירותים הממשלתיים לענן, ולהשלכות שלו – הישירות והעקיפות – תהיה (וכבר מתחילה להיות) השפעה רבה על עולם ההיי-טק והחברות בענף. זאת, משום שעל רקע המכרז הודיעו החברות שהגיעו לקו הגמר על הקמת אזורי ענן ייעודיים לישראל ודטה סנטרים מקומיים – דבר שהיווה אחד מתנאי המכרז, משום שהשירותים הממשלתיים מחויבים לפעול על גבי שרתים הממוקמים בישראל. כך, החברות יוכלו להציע את השירותים שלהן לארגונים ישראליים – מכאן. החוזים בין הממשלה לשתי הזוכות – AWS וגוגל, כאמור – נחתמו בחודש מאי האחרון, ובמינהל הרכש במשרד האוצר אמרו כי הם בחרו בהן משום שההצעות שלהן סיפקו אותם בהיבטים של רציפות תפקודית של משרדי הממשלה, הבטחת ריבונות ופרטיות המידע, בהתאם לחוק הישראלי. עוד הן כוללות שמירה מספקת, לטענתם, על אבטחת המידע והפרטיות של אזרחי ישראל, שהפרטים שלהם נמצאים במאגרי המידע הממשלתיים. בעבר פורסם כי AWS וגוגל אף נתנו לממשלה הנחה של לפחות 20% במחיר. ההערכות שלפיהן מכרז נימבוס ייגרר לבתי המשפט עלו עוד לפני שהוכרזו הזוכים, משום שלכל אחת מהחברות שניגשו אליו יש אינטרס ברור שגורם מרכזי כמו ממשלת ישראל יבחר בה כזוכה. נראה שזאת גם אחת הסיבות שאורקל החליטה לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.

גוגל מתחילה לבדוק את אחת התכונות המבוקשות ביותר עבור שירות המוזיקה שלה YouTube Music: אפשרות להאזין למוזיקה ברקע. מדובר בתכונה שקיימת בשירותי הזרמת המוזיקה המתקדמים האחרים, המתחרים בזה של גוגל, כמו ספוטיפיי, דיזר ואחרים. עד עתה, כדי להקשיב למוזיקה בשירות של יו-טיוב, נאלצו המשתמשים להיות ממוקדים באפליקציה. מעבר לאפליקציה אחרת עצר את השמעת המוזיקה. כעת, כאמור, ניתן יהיה להקשיב למוזיקה גם בזמן שמריצים אפליקציות אחרות. מעתה ניתן יהיה לענות להודעות דואר אלקטרוני, לשוחח בטלגרם או כל רשת חברתית אחרת, ועדיין לשמוע מוזיקה שמגיעה מהשירות של גוגל. למעשה, לפי גוגל, ניתן יהיה להמשיך להקשיב למוזיקה גם כשהמסך מכובה, במצב שינה, וזה נכון עבור כל המנויים לשירות: לא רק מנויי פרמיום ייהנו ממנו, אלא גם אלה שיש להם חשבון חינם שבו הם צריכים לעצור מדי פעם כדי לשמוע מודעה. אבל אליה וקוץ בה – השירות בינתיים נמצא בבדיקה במדינה אחת בלבד – קנדה, וגם שם זה יקרה רק החל ב-3 בנובמבר. מה לגבי הרחבת היריעה? בגוגל אומרים לעקוב אחר ההודעות שיתפרסמו בעתיד.

נציבות שירות המדינה מטמיעה בימים אלו אצלה ובכל משרדי הממשלה מערכת הממחשבת את כל תהליכי העבודה של ועדות הבוחנים המראיינים את המועמדים לשירות המדינה, אשר הגיעו לשלב הסופי לאחר בחינות ותהליכי מיון ראשוניים. הפרויקט תוכנן, נכתב ונוהל בהובלת אגף בכיר בחינות ומכרזים (אב"מ) בנציבות שירות המדינה, יחד עם יחידת מרכבה באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ובסיוע אגף בכיר טכנולוגיות ומידע בנציבות שירות המדינה. בכך הושלם תהליך טרנספורמציה דיגיטלית ומחשוב של כל תהליכי הגשת מועמדות לעבודה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים, לרוב על ידי מכרזים פומביים שמתפרסמים. המערכת הוטמעה עד כה ב-60 מתוך 90 משרדים ו-22 בתי חולים ממשלתיים, ובחודשים הקרובים תושלם ההטמעה בכל המשרדים. ההיקף הכספי הכולל שהושקע בפיתוח המערכת מוערך בחמישה מיליון שקל. השלב הסופי במיון – שמוחשב אחרון ועדת הבוחנים היא השלב האחרון בהליכי המיון ובחירת המועמד לשירות המדינה. כל השלבים האחרים הם כבר ממוחשבים. הוועדה מתקיימת על ידי המשרד שמחפש מועמדים או על ידי אגף בכיר בחינות ומכרזים, במידה שמדובר במכרזי בכירים או מכרזים מיוחדים. את התהליך כולו מנהל רכז הוועדה. לאחר פרסום המכרז המועמד מגיש את המועמדות באופן דיגיטלי, המשרד בודק או פוסל. אלו שעברו את השלב הראשון נשלחים למכוני מיון, ורק אלו שעברו את המבחנים מוזמנים לראיונות עם חברי ועדת הבוחנים. עד להטמעת המערכת, כל התהליך המורכב הזה היה ידני ללחלוטין, ובאופן טבעי – מסורבל, לא יעיל ולא שקוף. מיכל הררי, מנהלת מערכות גיוס ולמידה במרכבה. צילום: דוברות האוצר לדברי מיכל הררי, מנהלת מערכות גיוס ולמידה במרכבה, "המערכת החדשה מייצרת קודם כל אחידות בכל משרדי הממשלה, היא הופכת את העבודה לירוקה, ללא שום מסמך מנייר". עוד הסבירה הררי כי המערכת היא אקטיבית, יודעת לחשב באופן אוטומטי וסופי את ציוני המועמדים, מייצרת תיעוד מלא ומדויק של כל מה שקורה בתהליך הראיונות, ומאפשרת בקרה טובה יותר של הנציבות. לדברי אילן אללוף, מנהל יחידת מרכבה במשרד האוצר, "בפרויקט זה ניתן דגש על חווית המשתמש (UI/UX), לצד הרצון לייעל את תהליכי העבודה של הוועדות, שהיו עד כה עמוסי נייר. לדבריו, "שינוי סביבת העבודה והפיכתה מניהול פיזי לניהול דיגיטלי זה צעד כביר, אך כדי שיצליח הוא חייב להיות מלווה במסכים ידידותיים ובזרימת תהליך אינטואיטיבית, ולשם כך שכרנו את המומחים הכי טובים בנושא". אלינור סדון, מנהלת פרויקטים, אגף בכיר בחינות ומכרזים, בנציבות שירות המדינה. צילום: דוברות האוצר לדברי אלינור סדון, מנהלת פרויקטים, אגף בכיר בחינות ומכרזים, בנציבות שירות המדינה, יש כ-8,000 מכרזים בשנה, המראיינים ובוחנים כ-70 אלף מועמדים. לשלב הסופי מגיעים שמונה מועמדים, שעוברים תהליך ראיונות קפדני על ידי חברי ועדת הבוחנים. אילן רם, מנהל מינהל הסגל הבכיר ומ"מ מנהל אגף בכיר בחינות מכרזים בנציבות שירות המדינה. צילום: דוברות האוצר "המטרה שלנו הייתה לסיים את סאגת תהליך העבודה המסורבל, שדורש ממרכז הוועדה וחבריה לקרוא עשרות מסמכים, שקשורים למועמד, שמאוגדים בערימות של קלסרים", אמר אילן רם, מנהל מינהל הסגל הבכיר ומ"מ מנהל אגף בכיר בחינות מכרזים בנציבות שירות המדינה. תהליך הפיתוח של המערכת החל ב-2018. הוא הסתיים קצת לפני הקורונה, אבל ההטמעה התעכבה בגלל התפרצות המגיפה, ובנוסף, מאחר שהוועדות עברו לעבוד בזום, היה צורך להתאים רכיבים במערכת לממשקים אלו ולהתמודד עם נושאי אבטחת מידע רגיש. כעת, עם החזרה לפעילות סדירה במשרדי הממשלה, וחזרה לשלב הראיונות הפיסזיים, מתחילים משרדי הממשלה להריץ את המערכת, בליווי צמוד של אנשי יחידת מרכבה ונציגים של נציבות שירות המדינה.

הסטארט-אפ נוירובלייד (NeuroBlade) השלים סבב גיוס B בסך כולל של 83 מיליון דולר, שמביא את סך גיוסי החברה עד כה ל-110 מיליון דולר. Corner Ventures האמריקנית הובילה את סבב ההשקעה הנוכחי, בתמיכת המשקיעים הקיימים בחברה Intel Capital, Grove Ventures, StageOne Ventures ומריוס נכט. בסבב הגיוס השתתפו גם חברות הענק MediaTek, Pegatron, PSMC, UMC ו-Marubeni. ההון שגויס יאפשר לנוירובלייד להרחיב את צוותי הפיתוח וארגון המכירות, התמיכה והשיווק בחו"ל. בשנים האחרונות כמות המידע שנאסף על ידי ארגונים גדלה באופן אקספוננציאלי, ובכך מועצם הקושי של מערכות המחשוב לנתח ולהפיק תובנות מהמידע. נוירובלייד פיתחה ארכיטקטורה חדשה לעיבוד וניתוח נתונים (Data Analytics), המסירה צווארי בקבוק משמעותיים שמאטים את עיבוד הנתונים, וזאת באמצעות שילוב יכולות עיבוד בתוך הזיכרון עצמו, בטכנולוגיה הנקראת PIM (ר"ת processing-in-memory). הפתרון היווה יעד נכסף של התעשייה במשך עשרות שנים, ונוירובלייד היא החברה הראשונה בעולם שמביאה טכנולוגיה זו לכדי מוצר מסחרי. מאיץ ה-Data Analytics של נוירובלייד משלב את טכנולוגיית ה-PIM שלה עם חומרה, תוכנה ואלגוריתמים, לכדי מערכת כוללת שמותקנת בחוות שרתים ומאיצה את החישובים בדרך שמשנה את התעשייה. צוות נוירובלייד. צילום: רגב כלף "אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה" "פיתחנו אבן בניין חדשה בארכיטקטורת מחשבים, בעזרתה ארגונים יוכלו למנף יותר טוב את המידע העומד לרשותם, לחלץ ממנו תובנות רחבות יותר, לספק מענה מהיר יותר ללקוחותיהם, ובכך לדייק ולשפר את הפעילות העסקית שלהם", אמר אלעד סיטי, מנכ"ל ומייסד משותף של נוירובלייד, והוסיף: "בבסיס ההצלחה שלנו עומדים צוות מצוין ושותפים אסטרטגיים חזקים. יחד, לקחנו את הטכנולוגיה שפיתחנו ובנינו בעזרתה מאיץ לניתוח נתונים המזרז את תהליך העיבוד והניתוח בסדר גודל של פי 100 בהשוואה למערכות קיימות. אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה, וההון שגויס יסייע לנו להפוך עוד רעיונות מהפכניים למוצרים שיעזרו ללקוחות שלנו לממש את היעדים שלהם ולייצר עבור כולנו עולם טוב יותר". ארכיטקטורות המערכת הנוכחיות נאלצות להתמודד עם העברה בלתי פוסקת של נתונים בין האחסון, הזיכרון והעיבוד המרכזי, וזו הסיבה העיקרית לביצועים דלים ולזמני תגובה ארוכים ביישומיים רוויי מידע. נוירובלייד זיהתה שארכיטקטורות אלו אינן סקלביליות מספיק בכדי לענות על צרכי ניתוח הנתונים של ימינו, ואלו של העתיד. תובנה זו הובילה את הסטארט-אפ הישראלי לבנות ארכיטקטורה שמבטלת את הצורך בשנוע הנתונים. הארכיטקטורה החדשה מבצעת את עיבוד המידע במקום בו הוא מאוחסן, ובכך קובעת סטנדרט חדש של מהירות עיבוד נתונים, ומקצרת את הזמן לתובנות עבור הלקוח.

מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שי לי שפיגלמן, הודיעה לשרה אורית פרקש הכהן על החלטתה לסיים את תפקידה ולצאת לדרך חדשה – כך היא ציינה בפוסט שכתבה לפני ימים אחדים בחשבון הפייסבוק שלה. טרם מונה לה ממלא מקום. שפיגלמן מונתה לתפקיד במאי בשנה שעברה על יד השר הקודם, יזהר שי. מדובר במהלך שגרתי למדי, מאחר שהשרה פרקש הכהן נכנסה לתפקידה לפני כארבעה חודשים, וכפי שמקובל במקרים רבים, כשהשרים מתחלפים – גם מנכ"לי משרדיהם מתחלפים. במהלך השנה וחצי בתפקיד עבדה שפיגלמן עם שלושה שרים, שכן לאחר ששי פרש מכחול לבן לטובת מפלגתו של השר לשעבר משה (בוגי) יעלון מילא את התפקיד לזמן קצר שר התרבות והספורט (הן בממשלה הקודמת והן בזו הנוכחית), חילי טרופר. שי אמור היה להתמודד במפלגתו של יעלון, תל"ם, בבחירות האחרונות לכנסת, אך זו פרשה מהמרוץ. "שבע שנים של עבודה מאומצת ומרתקת בשירות הציבורי" שפיגלמן הגיעה לתפקיד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה (המילה חדשנות הוספה לשמו עם מינויה של השרה הנוכחית) לאחר שכיהנה כראשת מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי. לפני כן היא עבדה במגזר העסקי ושימשה בתפקידים בכירים במיקרוסופט ישראל – כמנהלת רגולציה וקשרי ממשל, ובהמשך כסמנכ"לית שיווק ואחריות חברתית. כמו כן, היא הייתה חברת הנהלה של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בארץ. עוד במהלך הקריירה שלה שימשה שפיגלמן כסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים. בפוסט ציינה המנכ"לית הפורשת כי "אחרי שבע שנים של עבודה מאומצת, משמעותית ומרתקת בשירות הציבורי הודעתי לשרה אורית פרקש הכהן כי אני מבקשת לסיים את תפקידי כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ואני יוצאת לדרך חדשה". לדבריה, "כשהגעתי למגזר הממשלתי לא חשבתי שאישאר בו תקופה כל כך ארוכה, אבל התפקידים שמילאתי כמנהלת ישראל דיגיטלית – שם הובלתי את הטרנספורמציה הדיגיטלית בממשלה, והשנה וחצי האחרונות כמנכ"לית המשרד אפשרו לי לעסוק בליבת העשייה והמדיניות הממשלתית בנושאי חדשנות, דיגיטציה וטכנולוגיה. אני מרגישה ממש ברת מזל שזה מה שעשיתי בשנים האחרונות".

תפיץ את ריזוב-אייהו בישראל. Dis-T חברת Dis-T הודיעה על חתימת הסכם הפצה עם חברת ריזולב (Resolve), שמציעה פתרונות IT Automation לשוק ה-SME/ENT. המוצר המרכזי שריזולב מציעה הינו פתרון לניהול תהליכים אוטומטיים בכל רמות ה-IT (ביניהן Network Operation / Security Operation / Infrastructure). אייהו (Ayehu) – שנרכשה לפני מספר חודשים על ידי ריזולב האמריקנית – מעניקה פתרונות נוספים ומשלימים לפתרון הראשי. אחד הפתרונות המשלימים המתווספים הינו פתרון ה-Discovery and Dependency Mapping, המעניק מיפוי ותמונה מלאה על הרשת לכל נקודות הקצה עד לרמת האפליקציות המותקנות באתר הלקוח. "ריזולב (אייהו), עם וותק של למעלה מ-15 שנים בשוק הישראלי ומותקנת בלמעלה מ-40 חברות אנטרפרייז, מספקת תהליכים אוטומטיים לארגונים ועסקים בינוניים וגדולים. פתרונות אלו מעניקים מעטפת כוללת עם שאר הפתרונות שהחברה מפיצה. Dis-T מתמקדת בפתרונות שיכולים להוביל את השותפים והלקוחות לרמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר. אנו שמחים שחברת ריזולב מאמינה בנו וביכולות שלנו ובחרה בחברת ההפצה Dis-T להוביל את הפתרונות בשוק המקומי", אמר רועי רופא, המנכ"ל והבעלים של Dis-T. "אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם חברת Dis-T, שיתוף פעולה זה מהווה אבן דרך נוספת בהרחבת השותפים שלנו בישראל, על מנת לתת ללקוחות הנאמנים שלנו להמשיך לקבל שירות ומענה מעולה לכל דרישה, ומאחלים המשך שיתוף פעולה פורה ומוצלח בשנים הבאות", אמר גבי ניזרי, לשעבר מייסד ומנכ"ל אייהו והיום סמנכ"ל אסטרטגיה בריזולב.

 18 שנים לאחר שהצטרף לענקית הווירטואליזציה, עלה היום (ד') רגו רגהוראם, מנכ"ל VMWare על הבמה, ונשא את נאומו המרכזי בכנס הלקוחות והשותפים השנתי של החברה, VMworld 2021. "נוביל את תחום הסביבה מרובת עננים", אמר, "בשלב זה ברור כי סביבה מרובת עננים תהיה המודל בו נשתמש בעשרים השנים הקרובות, היא תעמוד במרכז הכובד של כל מה שאנחנו עושים". רגו רגהוראם, מנכ"ל VMWare על הבמה בכנס הלקוחות והשותפים השנתי של החברה, VMworld 2021. צילום: יח"צ "כיום", אמר רגהוראם, "פעילות בסביבה מרובת עננים מאלצת אותך לבצע בחירות קשות, הכרוכות בפשרות. האם אתה נוטה לכיוון של מתן אוטונומיה למפתחים, שיוכלו לפעול היכן ואיך שהם רוצים – או שאתה מתעדף אנשי DevSecOps, שרוצים לפרוס קוד בעקביות לרוחב מערכות הארגון? אם אתה טכנאי IT, האם אתה נותן עדיפות לגמישות ולהפעלת יישומים ארגוניים בעננים שונים – או שאתה מתמקד בשליטה ניהולית ותפעולית ובבקרה תקציבית?". "כיום", אמר, "ארגונים מריצים בממוצע כ-500 אפליקציות שמניעות את הפעילות העסקית, והן מבוזרות על פני מגוון עננים. 75% מלקוחותינו מתבססים על שניים או יותר עננים ציבוריים ו-40% מהם משתמשים בשלושה עננים או יותר. גישת ריבוי העננים מאפשרת האצה עסקית וחדשנות ומאפשרת לארגונים להיות גמישים ומהירים יותר". לדברי רגהוראם, "הגישה שלנו היא להימנע מהבחירות הקשות הללו. אנו מאמינים שלכל עסק צריך להיות חופש ושליטה על מערך המחשוב שלו כאשר הוא פועל בסביבה מרובת עננים: מתן אוטונומיה למפתחים, לצד הענקת יעילות לאנשי ה-DevSecOps; הטמעת אפליקציות ארגוניות בכל ענן – לצד שליטה מלאה עליהן וחסכון בעלויות; גישה לאפליקציות הארגוניות עבור העובדים מכל מקום – לצד אבטחה ברמה הגבוהה ביותר". סביבה מרובת עננים. אילוסטרציה: BigStock "כעת נדרש לדבר על ממשל ארגוני כולל" "ארגונים", אמר מנכ"ל ענקית הווירטואליזציה, "נדרשים ל'ריבונות ארגונית', לאחר שבעבר דיברנו על ממשל IT, כעת נדרש לדבר על ממשל ארגוני כולל. זה מגיע עם שירותים שלנו שאנו משיקים, שירותים משולבים, חוצי עננים, המספקים ללקוחות הארגוניים את היכולת לבנות, להריץ ולאבטח יישומים בכל ענן. כך, ארגונים יכולים לשלוט בגורל המחשוב שלהם. כשם שריבונות הנתונים עוסקת בשליטה על הנתונים שלך, כך הריבונות הארגונית מדברת ברמה גבוהה יותר – על שמירה על חופש הבחירה שלך, כעת וגם בעתיד. אנו מסייעים לארגונים לקדם את העסק בעידן מרובה העננים". לדבריו, עבודה בצורה זו מעניקה שלושה יתרונות מרכזיים: הראשון, היכולת להאיץ תהליכים, בדגש על המעבר לענן; השני, צמצום הוצאות והתייעלות תפעולית; השלישי – החופש לקבל גמישות מרבית לצד בחירה לעבוד בכל ענן. הוא פירט כי "השירותים חוצי עננים שלנו נשענים על חמש אבני בניין: בנייה ופריסה של יישומים שנולדו (cloud native) בענן; בניית תשתית ענן להפעלה ולהרצה של אפליקציות ארגוניות; ניהול עננים וניטור של ביצועי האפליקציות והעלות שלהן על פני עננים שונים; אבטחת מידע ורישות; סביבת עבודה דיגיטלית להעצמת כוח העבודה המבוזר, יחד עם פתרונות קצה". רגהוראם סיכם באומרו כי "זה כוחנו, זו הייחודיות שלנו, וככה אנו כותבים את הפרק הבא בספר החברה. עבודה בסביבות מרובות עננים קיבלה תאוצה בשל מגיפת הקורונה – והיא נמצאת ב-DNA שלנו. אנו לוקחים אילוצים והופכים אותם לנכסים גמישים. אין מדובר יותר בגישת 'הענן תחילה' אלא להיות 'חכם בענן'. צריך שיהיה לארגונים החופש לבחור בענן 'הנכון' על בסיס יעדיהם העסקיים האסטרטגיים".