שני שמות שעשויים להפתיע ממוקמים בראש עשירי ההיי-טק של ישראל: על פי הרשימה של פורבס ישראל, שמדרגת את כלל עשירי ישראל, האנשים העשירים ביותר בענף המקומי הם לא מי שניתן היה לצפות – מנכ"ל אחת מחברות האבטחה והסייבר, העומד בראש אחת מחברות ה-IT הישראליות הגדולות או ראש של שלוחה ישראלית של תאגיד בינלאומי ענק. שני העומדים בצמרת הרשימה הם מייסדים של חברת גיימינג – פלייריקס: איגור ודימיטרי בוכמן. לכל אחד מהם יש הון של 8.1 מיליארד דולר. ד"ר מרים ושלדון אדלסון (ז"ל) עם חמי פרס (משמאל). צילום: פלי הנמר בראש הרשימה הכללית עומדת ד"ר מרים אדלסון, עם 27.5 מיליארד דולר. זאת, עקב העסקים המשותפים שלה ושל בעלה המנוח, שלדון אדלסון, בהם בתי קזינו ועיתונים במקומות שונים בעולם. אחריה נמצאים האחים אייל עופר במקום השני ועידן עופר במקום הרביעי, עם 15.4 מיליארד דולר ו-10.5 מיליארד, בהתאמה, כשביניהם, במקום השלישי, נמצא ויאצ'סלב קנטור עם 14.3 מיליארד. את החמישייה הראשונה סוגר האוליגרך הישראלי-רוסי רומן אברמוביץ', לשעבר הבעלים של מועדון הכדורגל האנגלי צ'לסי, ומי שנאלץ למכור את עסקיו במדינות המערב עקב הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה. האחים בוכמן מדורגים במקומות השישי והשביעי ברשימה הכללית. אחריהם נמצא יורי מילנר, הבעלים של חברת ההשקעות DST Global, שמשקיעה בעיקר בחברות אינטרנט שצומחות במהירות, עם 7.3 מיליארד דולר. טדי שגיא. צילום: יח"צ הבא ברשימה מבין עשירי ההיי-טק הוא טדי שגיא, שמדורג 12 בדירוג הכללי, עם 5.6 מיליארד דולר. שגיא, שבשנה האחרונה התפרסם בעיקר עקב ניסיון ההתנקשות בו בקפריסין, משקיע בחברות טכנולוגיה ונדל"ן. גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, מדורג 18, כשהונו עומד על 3.5 מיליארד. שני בכירי ההיי-טק שמעטרים את העשירייה השלישית הם אורן זאב, הבעלים של קרן ההון-סיכון זאב ונצ'רס, ומשפחת פדרמן, שבין החברות בפורטפוליו שלה נמצאת אלביט מערכות – כל אחד מהם עם הון של שלושה מיליארד דולר. במקום ה-33 נמצא שלמה קרמר, יזם סדרתי שברזומה שלו נמצאות השתתפות בהקמת החברות צ'ק פוינט (ביחד עם שויד ומריוס נכט), קייטו נטוורקס ואימפרבה, וכן השקעות בחברות ענן וסייבר. הונו נאמד ב-2.2 מיליארד דולר. בני לנדא, הבעלים של קבוצת לנדא ומבכירי תחום הדפוס הדיגיטלי, נמצא במקום ה-39 עם הון של 1.92 מיליארד דולר, ובמקום ה-40, עם סכום דומה, מדורגים בני הזוג קובי ויהודית ריכטר, שהקימו את מדינול, ומכרו את מדקון ואורבוטק. ניר קלקשטיין מחברת הביו-טכנולוגיה מדיאל ממוקם במקום ה-44 עם 1.71 מיליארד דולר. עוד בעשירייה זו: דודי וירניק וקובי הלפרין מחברת התוכנה לרכב NNG עם 1.67 מיליארד דולר במקום ה-47, ומקום אחד אחריהם – משה ינאי, שמכר את XIV ודיליג'נט ליבמ, והוא הבעלים של אינפינידט, עם 1.63 מיליארד. פרופ' אמנון שעשוע. צילום: יונתן הפנר עוד ברשימה: פרופ' אמנון שעשוע, שמכר את מובילאיי לאינטל, היה בין מקימי אורקם והבנק הדיגיטלי וואן זירו, והוא משקיע הון-סיכון פורה (במקום ה-52 עם 1.5 מיליארד דולר); זיו אבירם, שותפו במובילאיי ובאורקם (במקום ה-54 עם 1.5 מיליארד); צפרא כץ, מנכ"לית אורקל (55, 1.5 מיליארד); משפחת זיסאפל, מקימת והבעלים של קבוצת רד בינת (56, 1.48 מיליארד); אדם נוימן, שהקים את WeWork ואחר כך נאלץ לעזוב אותה (58, 1.4 מיליארד); ומריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט וכיום משקיע בטכנולוגיות רפואיות (60, 1.4 מיליארד). את העשירייה השביעית פותחים אריה ורבקה בלדגרין, שעיקר עיסוקם בעולמות הפארמה והביו-טק. הם מדורגים במקום ה-61 עם הון של 1.39 מיליארד דולר. גם נועם שטרן פרי ממוקם בעשירייה זו – במקום ה-67. לשטרן פרי, שותפו של קלקשטיין למדיאל, יש הון של 1.16 מיליארד דולר. משפחת פרסול, שבבעלותה אתרי הימורים אונליין, הגיעה למקום ה-71 עם 1.02 מיליארד דולר. מוריס קאהן, שידוע אמנם בגלל דפי זהב והחללית בראשית, אך הוא גם ממייסדי אמדוקס, ממוקם במקום ה-72 עם הון של מיליארד דולר. מיד אחריו ניתן למצוא את שלום מק'נזי, בעל אחזקות בדראפטקינגס, עם 980 מיליון דולר, והמשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, שמכר את גלילאו למארוול ואת אנפורנה לאבס לאמזון, ושהקים את הבאנה לאבס, עם 950 מיליון. ניר צוק, המייסד והבעלים של פאלו אלטו, עם 910 מיליון דולר, ועדי סטרקו ואלון כהן, שהקימו את אפליקציית Houzz לעיצוב הבית, עם 900 מיליון, סוגרים את העשירייה השמינית. מימין: גיל שויד וניר צוק. צילום: יח"צ וניב קנטור, בהתאמה אנשי הטכנולוגיה הנוספים ברשימת עשירי ישראל של פורבס ישראל הם: אלי בן ששון ואורי קולודני, השותפים בחברת הקריפטו סטארקוור, במקומות ה-81 וה-82, עם 900 מיליון דולר כל אחד; שי בנון מאלסטיק במקום ה-85 עם 86 מיליון; איתי, רועי ואייל מילרד מאיירון סורס במקום ה-92 עם 750 מיליון; אריאל כהן ואילן טוויג מטריפאקשנס עם 680 מיליון; ורועי מן ממאנדיי, שלאחר הירידה התלולה, של יותר מ-60%, שחוותה בשנה האחרונה יש לו הון של 670 מיליון. יש לציין שלמרבה הצער, כמו בשנים עברו, גם השנה יש ברשימה הכללית, וברשימת אנשי ההיי-טק בתוכה, מיעוט מבוטל של נשים.  

שם ותפקיד: דבורה שרון, מנהלת מערכות מידע בחברת הפינטק גלובל רמיט (Global Remit). מצב משפחתי: נשואה +2. ותק בתפקיד: כשנה. השכלה ושירות צבאי: בצבא – מש"קית תכנון כוח אדם. תואר ראשון במדעי המחשב וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגי? למעשה התגלגלתי לשם משני כיוונים שונים. בצבא, התפקיד דרש לכתוב קוד לשם הפקת דו"חות מבסיס הנתונים של הצבא. מהר מאוד התחברתי לזה והפגנתי יכולות, כך שהתפקיד בסוף כלל בעיקר עבודה מול מחשב וכתיבת קוד. לאחר הצבא הגעתי לחברת היי-טק לתפקיד לוגיסטי. שם גיליתי את אהבתי לתהליכים עסקיים רוחביים והרצון לשפר ולייעל תהליכים עסקיים על ידי מערכות מידע וטכנולוגיה. השילוב של אנשים, תהליכים עסקיים וטכנולוגיה קסם לי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בתעשיית מערכות המידע יש נוכחות רבה של נשים. נשים חזקות, עוצמתיות, משפיעות ומובילות דעה. ככה שלא הרגשתי אפליה. אבל לצערי קיימים עדיין פערים בשכר, Titles ובפגישות הנהלה. ברוב פגישות ההנהלה שנכחתי בהיי-טק הייתי בין הנשים הבודדות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני מעל 20 שנה בהיי-טק, ולשמחתי אני יכולה לספור על כף יד אחת את הפעמים שהרגשתי אפליה. ואם הייתה, לא נתתי לזה מקום. תמיד ידעתי לעמוד על שלי ולהגיד את דעתי. ברגע שאת מביעה דעה, מראה את המקצועיות שלך ויכולות הניהול – מהר מאוד כולם מתיישרים ומבינים שאין לזה מקום. אני חושבת שהכוח בידיים שלנו הנשים. במיוחד נשים מנהלות. להיות מקצועיות, להתפתח עם הקידמה, לשדר שאנחנו שוות כגברים, לדעת לדרוש שכר הוגן, לדעת להעז ולהגיש קורות חיים גם אם את לא עונה לכל הדרישות, ובעיקר להעריך את עצמך. וכאישה מנהלת – לדאוג לאזן את הצוות בין נשים לגברים, להעצים ולקדם נשים ולפתוח דלתות לנשים אחרות. לשמחתי, כיום רואים יותר ויותר נשים בתחומי טכנולוגיה שונים, ויותר ויותר ארגונים שמעודדים לשוויון. כך שאנחנו במקום טוב יותר ואופטימי.

ספוטיפיי בחרה בנונו – הזמרת הישראלית שהוכתרה כפריצת השנה בארץ – לככב בקמפיין איקוול (EQUAL) שלה, והיא תצטרף לרשימת אמניות מובילות שכבר כיכבו על שלט החוצות בטיימס סקוור.  לפני שנה השיקה ספוטיפיי את EQUAL, תוכנית המחויבות לקידום וטיפוח מוזיקה נשית בכל העולם. איקוול כללה פלייליסטים מקומיים של נשים יוצרות, ופלייליסטים בינלאומיים לקידום מוזיקה נשית. הנציגות הישראליות שלנו בפרויקט היו אנה זק, נועה קירל, מרינה מקסימיליאן, עדן בן זקן ואמניות נוספות. כעת מצטרפת נונו לשדרת הכוכבות, במסגרת היוזמה הבינלאומית לקדם שוויון מגדרי במוזיקה על-ידי יצירת חוויה ווקאלית נשית תחת קורת גג וירטואלית אחת. כחלק מהתוכנית נונו תככב על שלט חוצות בטיימס סקוור שבניו יורק למשך יום שלם, במועד שייבחר במהלך חודש נובמבר הקרוב, ובכך היא רושמת הישג בינלאומי מרשים ביותר. בנוסף היא תצטרף ל-EQUAL Global Playlist: פלייליסט גלובלי רשמי של ספוטיפיי, שיכלול את מיטב השירים מהרשימות המקומיות להאזנה למוזיקה נשית איכותית ללא גבולות. כמו כן נונו תופיע על תמונת הנושא של פלייליסט איקוול הישראלי. נונו היא ללא ספק תגלית השנה הנוצצת והממגנטת במוזיקה הישראלית. הזמרת-יוצרת לוקחת את הפופ צעד אחד קדימה ומסחררת אותו בלהיטי ענק כמו "ליבינג דה דרים" ו"קיוט בוי", שכיכבו בחמשת המקומות הראשונים של כל מצעדי שנת 2022. היא זכתה לתואר 'אשת השנה' ו'פריצת השנה' של גלגלצ, ולפרס אקו"ם לפריצת השנה. כיום היא נמצאת בסיבוב הופעות מצליח בכל הארץ, עם אלבום הבכורה שלה "סטטוס", בהפקתו המוזיקלית של עיליי אשדות.  נונו הגיבה לבחירה ואמרה: "אני נרגשת מאוד להצטרף לאיקוול, הפרויקט המדהים של ספוטיפיי שמקדם נשים בתעשיית המוזיקה, זהו כבוד גדול".

ההיי-טק הישראלי מרוכז בגוש דן, ובפרט בתל אביב, ובשרון. למרות המאמצים להעביר חברות היי-טק בפריפריה, או להקים אותן שם, האזורים שמחוץ לבועה נאלצים להסתפק במועט: קצת היי-טק בירושלים (ביחס לכלל התעשייה בארץ), קצת בחיפה, לא הרבה חברות בבאר שבע, אינטל בקריית גת ועוד דוגמאות מעטות, לצערנו הרב. אולם, יש חברות שבחרו להתמקם שם – בין אם הן הוקמו באזורי הפריפריה או היגרו אליה מהבועה החמימה. מנהלים מכמה מהן סיפרו על כך לאנשים ומחשבים – בסדרה של שלוש כתבות, שכל אחת מהן מתמקדת באזור אחר בארץ. אחרי הכתבה הראשונה, שהתמקדה בצפון הארץ, וזו השנייה, שעסקה במרכזה, כעת נשים את הזרקור על שתי חברות בולטות – אחת מהן פועלת באזור הדרום ואחת מהן מקימה את פעילותה שם בעצם ימים אלה. קבוצת שרונה פרטנרס שרונה פרטנרס היא קבוצה שפועלת במגוון דרכים על מנת לתמוך ולקדם סטארט-אפים ישראליים בצמיחה. הקבוצה מפעילה שלוש רגליים מרכזיות: תוכניות האצה מפרה-סיד עד סבב B, קרנות הון-סיכון וחדשנות תאגידית. היא מפעילה מתחמי חדשנות ברחבי הארץ, ומקימה בימים אלה מרכז חדשנות באופקים שבנגב המערבי. מרכז החדשנות של שרונה פרטנרס באופקים. צילום: תנועת אור איתן פרדו-רוקואס, מנהל הפיתוח העסקי של שרונה פרטנרס, מספר על הבחירה לפעול דווקא בפריפריה, ולא להישאר רק בתל אביב: ״התהליכים שקורים בתעשייה כיום הם ההזדמנות של ההיי-טק לצאת לפריפריה. מבחינתנו, זה הזמן ואנחנו קוראים לחברות נוספות באקו-סיסטם לצאת מהצפיפות של תל אביב למרכז אחרים, שיכולים להיות גם הרבה יותר בריאים ונכונים להם. זו הבשורה הנוכחית, וערי הפריפריה ואזור הנגב המערבי, למשל, מתפתחים בצמיחה מהירה. לסטארט-אפים יש אפשרות להתפתח, לצמוח ולהתבלט. בתל אביב נוצר מעין קן צרעות, ובמרחב של הנגב המערבי ניתן להתרחב ולצמוח, ולהשתמש בשטחים שם לצרכים מגוונים כמו חברות בתחומי האגרו-טק והפוד-טק, שיכולות ליהנות משדות חקלאיים צמודים ומפיילוטים עם חקלאים מקומיים". Lsports חברת הספורט דטה הבינלאומית LSports ממוקמת מיום היווסדה לפני מעל עשור באשקלון. החברה מספקת מגוון רב של מוצרים: נתוני ספורט שמכסים מעל 60 ענפים, מערכת ניהול נתונים ראשונה בתחומה, מוצרים תומכים כגון מערכת טיפים מבוססת בינה מלאכותית, המרת סרטונים של משחקי ספורט ל-ויזואליזציה מבוססת בינה מלאכותית ולימוד מכונה, יצירת ויזואליזציה חדשה המבוססת על משחקי עבר ועוד. החברה שוכרת קומה שלמה, בשטח של מעל 1,000 מ"ר, במרכז שקט בשכונת מגורים בצפון אשקלון ובמרחק של כ-500 מטרים מקו הים בעיר. ב-LSports מספרים שהבחירה שלהם באשקלון מגיעה קודם כל מטעמי ציונות: האחים דותן ועידו לזר בחרו להקים דווקא בדרום הארץ חברה טכנולוגית, מתוך אמונה שלמה בעיר כמרכז פיתוח עתידי להיי-טק בדרום, ואמונה שלמה שניתן וצריך להפריח את השממה הטכנולוגית בדרום. בחברה אומרים כי הם פרצו את הדרך וגרמו ללא מעט אנשים, והנהלות של חברות להאמין באזור ולפתוח שם משרדים. "LSports האמינה ומאמינה לאורך כל הדרך שצריך ואפשר להצליח בדרום, ולתת מענה ראוי עבור עובדים מאזור זה, שלא מעוניינים לבלות שעות רבות מזמנם על הכביש בדרך לעבודה בחברות היי-טק במרכז הארץ", ציינו.

נחשפו חולשות אבטחה מרובות ביחידות חלוקת כוח (PDU), שמותקנות בארגוני תשתיות קריטיות. ניצול מוצלח של החולשות הללו מאפשר לתוקפים לכבות שרתים וציוד רשת שנמצאים בדטה סנטר ומופעלים על ידי אותן יחידות כוח, וכך לשבש שירותים קריטיים באמצעות ניתוק החשמל. בישראל, סכנת החשיפה היא בתחנות כוח, מים, מערכות בריאות ועוד – כך לפי מחקר חדש של צוות המחקר Team82 בקלארוטי. קלארוטי פועלת לאבטח מערכות סייבר-פיזיות משולבות (Cyber-Physical Systems) בסביבה התעשייתית (OT), במגזר הבריאות (IoMT) ובמגזר הארגוני (IoT). לדברי החוקרים, חולשות האבטחה נמצאו ב-iBoot-PDU – יחידת חלוקת הכוח החכמה של Dataprobe. יחידות אלה מותקנות בסביבות תעשייתיות, בדטה סנטר ובאתרים שבהם ספקי כוח נדרשים לשליטה מרחוק. חלק מהחולשות שנחשפו עלולות להוביל להרצת קוד מרחוק לא מאומת ב-iBoot-PDU, כלומר – תוקף יכול לנצל מרחוק את החולשות הללו, באמצעות חיבור אינטרנט ישיר למכשיר או דרך הענן. "המחקר מדגיש את הצורך להעריך את הסיכון הנשקף מכל ההתקנים המחוברים בתוך הארגון", אמר אורי כץ, חוקר סייבר בקלארוטי ומוביל המחקר. "אפילו יחידת חלוקת כוח תמימה, שמנוהלת מרחוק דרך האינטרנט או באמצעות פלטפורמת ניהול מבוססת ענן, עלולה לאפשר לתוקף נחוש לחדור לרשת ולשבש התקנים ושירותים חיוניים. זאת, על ידי ניתוק חשמל למכשירים המחוברים אליה, ובהמשך – לכל התקן אחר המחובר אליהם". חוקרי Team82 חשפו שבע חולשות בהתקנים של Dataprobe. החברה תיקנה את חולשות האבטחה בעדכון האחרון של הגרסה. הצוות קורא לארגונים ישראליים מענפי התשתיות הקריטיות ליישם את התיקונים הללו ולעדכן את ההתקנים לגרסה 1.42.06162022. אנשי האבטחה של Dataprobe אף המליצו למשתמשים לבטל רכיבים, לדוגמה SNMP ,telnet ו-HTTP – אם הם לא בשימוש. זאת, כדי לצמצם את משטח התקיפה עבור חלק מהחולשות הללו.

האפיפיור פרנסיסקוס, שאמר לא פעם שאנשים צריכים להגביל את השימוש שלהם בטלפונים סלולריים ולתת עדיפות לתקשורת בין אישית, העניק ביום שני (3 באוקטובר) מפגש פרטי למנכ"ל אפל, טים קוק בוותיקן. קוק, שעומד בראשה של חברה של 2.4 טריליון דולר, שה-iPhone שלה חולל מהפכה בתקשורת הסלולרית, היה ברשימת הקהל היומית של האפיפיור. כמקובל, הוותיקן לא חשף מה נדון במהלך השיחה הפרטית. לאפיפיור בן ה-85 יש מערכת יחסים מעורבת עם טלפונים סלולריים. בשנה שעברה, הוא הפריע לקהל הרחב שלו, כשעוזר העביר לו טלפון סלולרי וקיבל שיחה דחופה מבכירי הוותיקן. לעתים קרובות הוא מרשה לאנשים לצלם איתו סלפי, אבל הוא גם הזהיר באופן קבוע אנשים מפני הפיכתם לעבדים לטלפונים סלולריים וצורות אחרות של טכנולוגיה. "שחררו את עצמכם מההתמכרות לטלפונים ניידים", אמר לצעירים ב-2019. "כשאתם הופכים לעבדים לטלפון הנייד שלכם, אתם מאבדים את החופש שלכם". בהזדמנויות אחרות, הוא אמר שזה עצוב שאנשים משתמשים בטלפון הנייד שלהם ליד שולחן האוכל או בזמן השתתפות במיסה.

מיקרוסופט ישראל השיקה באחרונה את המועדון היוקרתי שלה – Cyber Security Club – באירוע שנערך ברמת החייל. מדובר במהלך אסטרטגי של החברה, שמתמקדת בהגנת סייבר, ולשם כך מגייסת את שותפי אבטחת המידע המובילים בישראל. מועדון אבטחת המידע הוא מסגרת הכשרה רב-שנתית, שבמסגרתה יחשפו השותפים ל'מאחורי הקלעים' של גופי המחקר, הפיתוח, המודיעין, ההנדסה וההכשרה במיקרוסופט, יתנסו באירועי תקיפה והגנה, ויכירו את כלי ההגנה החדישים שהושקו על ידי המרצים המובילים בשוק. בין החגים התכנסו מומחים מתחום הסייבר סקיורטי לצד בכירי הנהלת מיקרוסופט ישראל במפגש הראשון של השותפים במועדון. בין השאר הוצגו בפני הנוכחים יחידות ההתקפה שזוהו על ידי מיקרוסופט ופועלות ברחבי העולם. "אפשר לכנות את הגופים האלו, חברות לכל דבר ועניין, שתחום התמחותן הוא תקיפת סייבר. לאחרונה זיהינו שהם עוברים מתקיפה של חברות IT לתקיפה של סוג חדש של 'לקוחות', בעיקר ארגונים בתחום המדיה וגם את הנתון המצער של ההתקפות הגוברות על ישראל, שמשנת 2021 מהוות 4%  מכלל מתקפות הסייבר בעולם", ציין איציק צלף, מנהל האבטחה הלאומית של מיקרוסופט בישראל. "מיקרוסופט מובילה את תחום הסייבר סקיוריטי ביכולות ההגנה שהיא מציעה לארגונים ובזכות כך היא מציעה טכנולוגיות הגנה של מעצמה", אמר אלון חיימוביץ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. "החברה הבינה לפני מספר שנים שהגנת סייבר היא תנאי מקדים למעבר ארגונים לדיגיטל, והשקיעה מיליארדים בפיתוח הגנה מקצה לקצה. החיבור של החברה לטריליונים של סיגנלים, שמגיעים מכל המערכות אליהן היא מחוברת בעולם, מאפשר לה לזהות מתקפות, למנוע אותן ולהתריע מפניהן, וכך היא עושה מול מדינות ומול הארגונים המרכזיים בעולם. אנחנו מגינים על כל הארגונים באותה המידה, בין אם זה עסק קטן שמשתמש במוצרי החברה ועד למעצמות. החברה מעסיקה בישראל אלפי מהנדסים אשר מפתחים את הטכנולוגיות העתידיות בתחום האבטחה. בזכות הקירבה הפיזית שלנו אליהם, יש לנו ולשותפים שלנו יכולת להשפיע על עתיד המוצרים". עוד אומר חיימוביץ: "מיקרוסופט הפכה לחברת הסייבר הגדולה בעולם, עם מחזור מכירות בתחום הסייבר סקיוריטי שחצה את ה-15 מיליארד דולר ועם למעלה מ-40 קטגוריות מוצרים. בשנת 2018 היו לנו רק 26 שותפים והיום המספר הזה גדל בצורה משמעותית ללמעלה מ-250 שותפים. זו הזדמנות אדירה עבור השותפים בישראל לקחת חלק בצמיחה". רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר, שהיה מרצה אורח בהשקת המועדון, התייחס לסייבר בשדה הקרב החדש הקיים ברשתות החברתיות, שיכול לגרום לנזקים ואובדן אמון לעיתים גבוה הרבה יותר מאשר ממתקפות כופרה על ארגון או מדינה. באירוע השקת המועדון. אלון חיימוביץ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. צילום: פלי הנמר מספר על החזון שלו לעולם אבטחת התוכנה של מיקרוסופט, אלון חיימוביץ. מימין: פלי הנמר; איציק צלף, מנהל האבטחה הלאומית מיקרוסופט ישראל; ואלון יחימוביץ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. מימין: רונן מנליס בפעולה. משמאל: הנושא המפתה של הרצאתו. צילום: פלי הנמר סאטיה נאדלה, המנכ"ל שב-2104 נכנס לנעליהם של ביג גייטס וסטיב באלמר, שהובילו את מיקרוסופט 40 שנה, ובתוך 8 שנים הפך אותה למובילה עולמית בפלטפורמות ענן ואבטחה. צילום: פלי הנמר היתרון שלה באבטחה, כפי שמיקרוסופט תופשת את עצמה. צילום: פלי הנמר איציק צלף, מנהל האבטחה הלאומית מיקרוסופט. עופר פיבושביץ, מנהל שיווק חטיבת השותפים.

גוגל הפסיקה את שירות Google Translate שלה, שהיה זמין למשתמשים בסין מאז 2017, לדבריה בשל  "שימוש נמוך" באחד ממוצרי הדגל שלה על ידי משתמשים בסין. עם זאת, חברת מעקב נתונים בינלאומית דיווחה על 53.5 מיליון ביקורים בפלטפורמה בחודש אוגוסט בלבד. בשנת 2010 הפסיקה גוגל את שירות מנוע החיפוש שלה בסין לאחר שלא הסכימה לציית לכללי הצנזורה של סין המחייבים לצנזר מילות מפתח ונושאים שהרשויות מחשיבות כרגישים מבחינה פוליטית. ההחלטה של ​​גוגל התקבלה שבועיים לפני הקונגרס הלאומי ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שתוכנן להתחיל ב-16 באוקטובר. הממשלה הסינית חסמה בעבר שירותי גוגל על רקע אירועים פוליטיים גדולים וימי שנה רגישים מבחינה פוליטית. גוגל לא הגיבה לגבי כל קשר אפשרי בין שירות התרגום שהופסק לקונגרס המפלגה הקומוניסטית. גוגל ציינה כי המשימה שלה היא לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי, אבל כפי שדיווחו כלי תקשורת שונים, דרכה של ענקית האינטרנט שבסיסה בקליפורניה לפרוש כנפיים בסין היבשתית בשני העשורים האחרונים לא הייתה חלקה. למרות שסין מתהדרת בשוק האינטרנט הגדול בעולם, בכל הנוגע לנושאים פוליטיים, ידוע שהרשויות הסיניות מטילות מגבלות קפדניות לגבי המידע שאזרחים סינים יכולים להיחשף אליו או שיש להם החופש לדון בו.