אם אתם משתמשים בדפדפן כרום של גוגל במחשבים שלכם, כדאי מאוד שתבצעו לו עדכון, ומהר ככל האפשר. לפי דיווח של גוגל עצמה, העדכון סוגר חור פגיעות שכבר נוצל בידי האקרים, שגילו אותו לפני החברה. הבאג שדווח שההאקרים כבר ניצלו אותו קיבל את הסימול CVE-2021-4102. הוא מאפשר לתוקף מרוחק לנצל פגיעה במחסנית הזיכרון שמוקדשת לפקודה, וזאת על ידי יצירת דף מיוחד שממנו הוא מפנה את הפקודה לדפדפן שאותו הוא רוצה לתקוף. העדכון הנוכחי מתקן עוד כמה פגיעויות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה עד קריטי. הוא קל מאוד, ואם הדפדפן שלכם לא מעודכן לגרסה האחרונה, פשוט הרשו לעדכון לגשת לרשת ולהתקין את עצמו בעצמו. אם דפדפן הכרום שלכם מעודכן, פשוט סיגרו אותו והפעילו מחדש. העדכון, לפי גוגל, מיועד לכל הגרסאות השולחניות של כרום – ל-Windows, ל-macOS וללינוקס. הגרסה האחרונה של הדפדפן צריכה להיות 96.0.4664.110. כדי לבדוק האם הכרום שמותקן במחשב שלכם מעודכן, לחצו על תפריט שלוש הנקודות בצד שמאל – בהנחה שאתם משתמשים בעברית, לאחר מכן לחצו בתפריט על עזרה ואז על מידע על Google Chrome. מספר הגרסה יופיע בחלון שייפתח. אם טרם עדכנתם את הדפדפן, הפעולה הזו תגרום לו להציע לכם את העדכון.

משרד הביטחון מאפשר מבט מלמעלה על קריית התקשוב הדיגיטלית החדשה של צה"ל, שנבנית בימים אלה בבאר שבע, ופרסם היום (ד') שתי תמונות שלה, שצולמו על ידי רחפן. בתמונות ניתן לראות את המבנים שכבר הוקמו ואת אלה שנמצאים בבנייה. בקריית התקשוב הדיגיטלית, שמקימים מנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, אגף התקשוב וההגנה בסב״ר ואגף התכנון בצה״ל, ישרתו כ-6,300 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל. הקריה משתרעת על שטח של כ-180 דונם בצפון באר שבע, מתוכם כ-200 אלף מ"ר של שטח בנוי. היא מוקמת בשיטת PFI (מימון, תכנון, הקמה ותפעול), באמצעות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל, שיקימו ויתפעלו אותה בזיכיון למשך 25 שנים. הקריה נבנית כ-"בסיס חכם". במשרד הביטחון אומרים שהיא כוללת תשתיות מתקדמות ויעילות אנרגטית. היא תוכננה כגורם מרכזי באקו-סיסטם הטכנולוגי של מטרופולין באר שבע, שכולל ועוד יכלול יחידות צבאיות, משרדי ממשלה, חברות טכנולוגיה, אוניברסיטה ותעשייה. יש כבר מבנים, ומנופים שבונים עוד מהם. קריית התקשוב החדשה של צה"ל בבאר שבע. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון שר הביטחון, בני גנץ, אמר כי "המשך התקדמות פרויקט קריית התקשוב הוא חלק מהמלך לחיזוק הנגב ותשתיות צה"ל. נמשיך בכך, לצד רתימת כלל הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות להצלחת המעבר". הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ציין כי "הראשונים בחזית הטכנולוגית והמודיעינית הם הראשונים במהלך הלאומי לפיתוח הנגב. כמו במעבר קריית המודיעין לנגב, גם הקמת קריית התקשוב בבאר שבע מהווה הזדמנות כפולה ליצירת סביבת עבודה ויכולות מתקדמות למשרתינו ולהעצמת האזור. המעבר, בשיתוף משרד הביטחון ומשרדי הממשלה, הוא ביטוי נוסף לתרומה של מערכת הביטחון וצה״ל לחברה הישראלית ולפיתוח הנגב והאנשים המשרתים בו״. לדברי ראש אגף התקשוב וההגנה בסב״ר, אלוף ליאור כרמלי, "מדובר במעבר בעל חשיבות לאומית, שיעמיד לאגף, על משרתיו, סביבת עבודה ויכולות מתקדמות, על מנת לעמוד במשימותיו להבטחת עליונות צה"ל בממד הקיברנטי".

תחום אבטחת המידע והסייבר הוא אחד התחומים הלוהטים בהיי-טק בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה. ריבוי המתקפות, התעצמות הנזק שהן גורמות וההשתכללות והתחכום הרבים יותר של ההאקרים מביאים חברות להעמיק את ההשקעות שלהן בתחום ולהעסיק יותר עובדים שמתמחים בו. אנשים ומחשבים ואתר ניהול הקריירה ג'ובמאסטר (JobMaster) ממשיכים בפרויקט השכר שלהם במקצועות ההיי-טק, והפעם מתמקדים במקצועות הסייבר – אחד התחומים המבוקשים בתעשייה בשנים האחרונות. בחרנו להתמקד בכמה תפקידים נפוצים – אם כי לא היחידים בתחום הרחב הזה – והתוצאות מובאות בטבלה שלפניכם. מקור: גובמאסטר ולא רק שכר: מהנתונים של ג'ובמאסטר עולה שחברות דורשות בממוצע לפחות ארבע שנות ניסיון בתחום אבטחת המידע והסייבר, ניסיון בטיפול ותגובה לאירועי סייבר, ידע בשפות תכנות שונות, ויכולת הובלה וליווי פרויקטים טכנולוגיים. לגבי התואר הנדרש במקצועות הללו, יש כמה ערוצים אפשריים: תואר במדעי המחשב, מערכות מידע, הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה או מדעים מדויקים. התפקידים בתחום לרוב מחייבים משרה מלאה, אך לעתים יש משרות שדורשות עבודה במשמרות, במוקדים או בתפקידים אחרים 24/7. נתן לוי, מנכ"ל ג'ובמאסטר, אמר כי "תחום הסייבר יוצא דופן בתוך תעשיית ההיי-טק, מכיוון שהוא דורש מומחיות ייחודית. מאחר שהתחום יחסית צעיר, החדשנות בו גבוהה, ועובדים נדרשים כל העת לעדכן את המיומנויות ורמת הידע שלהם כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים בשוק העבודה. מדובר גם בתחום שנוצרים בו כל הזמן תפקידים חדשים, ולכן הביקושים שם לא מבטאים רק העדר של עובדים באופן שוטף, אלא גם כניסה של מקצועות חדשים לחלוטין". נקודה נוספת שציין לוי מתייחסת לפערים בתהליך ההכשרה בין העובדים: "יש משרות שבהן נדרשת הכשרה אקדמית משמעותית ויש משרות זוטרות יותר, שבהן גם קורס יכול להפסיק. ההבדלים הללו גם ניכרים בפערי השכר בין התפקידים השונים".

בחלוף כמה ימים מאז גילוי החולשה החמורה שהתגלתה בסוף השבוע, לא ברור היקף הפגיעה שלה. כזכור, בסוף השבוע האחרון פרסם מערך הסייבר הלאומי התרעה דחופה על חולשה חמורה בקוד הפתוח החינמי, שעלולות להגיע ממנו חדירות למערכות המחשוב הארגוניות. לפי חוקרי צ'ק פוינט, הם צפו בכ-40 אלף ניסיונות להשתמש בחולשה הזאת בתריסר השעות מאז פרסומה. נכון לאתמול (ג'), הנתון כבר קפץ ליותר מ-840 ניסיונות ניצול של החולשה, משמע היא עלולה לפגוע בכ-40% מהרשתות הארגוניות בעולם. על פי צ'ארלס קרמייקל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מנדיאנט (Mandiant), בין ההאקרים המנצלים את החולשה לצורכי תקיפה זוהו כאלה סינים, הפועלים בשליחות המדינה. החולשה התגלתה באחת מהתוכנות הפופולריות ביותר, האמונות על תיעוד פעילות המשתמשים בשירותים אינטרנטיים. התוכנה – Logs4, שהיא לכאורה לא מוכרת, משובצת כמעט בכל שירות אינטרנטי או אפליקציה המוכרים לנו, כולל טוויטר, אמזון, מיקרוסופט, מיינקראפט ועוד. כך, התוכנה הפגיעה נמצאת בכל מקום – משרתי iCloud וטוויטר, ועד לפתרונות IT ואבטחה ארגוניים – דוגמת VMWare Horizon, Palo Alto Panorama , נט-אפ (NetApp) ו-Qradar, כמו גם מצלמות CCTV ומדפסות. זאת, כי החבילה הפגיעה משמשת במיליוני יישומי ג'אווה. ג'ן איסטרלי, ראשת CISA  – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, אמרה לבכירים בסביבתה כי "החולשה היא אחת החמורות שהכרתי בימי חיי המקצועיים – אם לא החמורה שבהן. מאות מיליוני רכיבים עלולים להינזק ממנה". מומחי אבטחה ציינו, כי החולשה השפיעה, בין השאר, על ספקיות IT, כמו גם על חברות אבטחת מידע. כך, ציינו, פוטנציאל הפגיעה, שטרם אומת, עלול להסב נזק ללקוחות סיסקו (Cisco), יבמ (IBM)  ו-VMware, כמו גם כאלו המעניקות שירותים לחברות המספקות שירותי תקשורת  מנוהלים, MSP. כך, ענקית הווירטואליזציה הודיעה בבלוג החברה, כי "כמו ספקיות IT נוספות המסתייעות בתוכנה שנפגעה, VMware מצאה עצמה בתרחיש של יום אפס. אנו עובדים בלא הפסקה לעזור להגן על לקוחות ועורכים מבדקים כל הזמן למוצרים ולשירותים שלנו". חברות אבטחת מידע עוסקות ביומיים האחרונים בבחינה האם החולשה השפיעה עליהן ומה מידת השפעתה. נפגעות פוטנציאליות, ציינו המומחים, הן חברות הפועלות בתחום ניהול גישה וזהויות, דוגמת סייבר ארק (CyberArk) הישראלית, פורג'רוק (ForgeRock) אוקטה (Okta) ופינג  (Ping Identity), כמו גם חברות אבטחה המעניקות שירותי אבטחה לארגונים קטנים ובינוניים, דוגמת פורטינט (Fortinet), סוניק וול (SonicWall) וסופוס (Sophos). "אנו עוסקים בעקביות בניטור החולשה", כתבו חוקרי Rapid7 בבלוג החברה, "ובודקים מה ההשפעות שלה עלינו ועל לקוחותינו. מדובר בחולשה המעסיקה עד מאד את כלל חברות אבטחת המידע, ואנו לא יוצאי דופן". כך, ברודקום (Broadcom) הודיעה אתמול (ג') שחלק או כל הגירסאות שלCA Advanced Authentication, Symantec PAM Server Control, Symantec SiteMinder ומוצרי VIP Authentication Hub עלולים להיות מושפעים מהפגיעות. עוד הם התריעו כי החולשה עלולה לפגוע ב-Symantec Endpoint Protection Manager, וכי החשיפה תוקנה בשירות Symantec Web Security Service. F-Secure ו-RSA הודיעו, כי כמה ממוצריהן הושפעו גם הם מהחולשה.

ביממה האחרונה מדווחים משתמשי ווטסאפ ב-iPhone על בעיות גישה לאפליקציה, שקורסת זמן קצר לאחר שפותחים אותה. לפי הדיווחים, הבאג הזה משפיע על משתמשים רבים סביב העולם. משתמשים רבים דיווחו בטוויטר שהאפליקציה פשוט קורסת במכשירי iPhone, ולא ניתן לגשת לרשימת השיחות או לשלוח הודעה. עוד הסתבר, כי התקלה משפיעה הן על משתמשי ווטסאפ רגילים והן על משתמשי האפליקציה  לעסקים. לפי הדיווחים, באחרונה לא היו כל עדכונים לאפליקציה בחנות App Store, ואפילו גירסת הבטא הזמינה ב-TestFlight קורסת ללא סיבה. ההשערה היא שהבאג נגרם בשל בעיה בשרתים של פייסבוק ולא בגלל תקלה באפליקציה. גם ההשערה שהסיבה לתקלה קשורה לעדכון מערכת ההפעלה iOS לגירסת 15.2 נשללה, שכן התקלה משפיעה גם על מכשירים עם גירסאות קודמות של מערכת ההפעלה האפל'ית. ווטסאפ עדיין לא אישרה רשמית את קיום התקלה.

חיפוש מהיר בגוגל עם צמד המילים 'Business Plan' מעלה 4,210,000,000 תוצאות! שם ניתן למצוא הסברים, דוגמאות וטמפלטים לכל סוגי התכניות העסקיות הקיימות בכל תעשיה, מטרה, או אורך. אבל לפני שאתם רצים לכתוב את התכנית העסקית שלכם על סמך אחד ממיליוני הטמפלטים שניתן למצוא, חשוב לעצור ולהבין את המהות של התכנית העסקית, ולהימנע ממוקשים ובורות בדרך, שיכולים להפוך את התכנית שלכם ללא מדויקת במקרה הטוב, ולא רלוונטית במקרה הרע. ראשית, חשוב לציין, תכנית עסקית יכולה להיבנות רק כאשר בשלו התנאים לכך, ולאחר שבוצעה עבודת הכנה יסודית. בתכנית הפריצה לשוק, היא מתבצעת בשלב הרביעי בלבד, כלומר, רק לאחר ביצוע מחקר שוק, בדיקת היתכנות והתאמת המוצר לשוק, בניית הצעת ערך ובניית המותג, שבהם עסקנו במאמרים הקודמים. לאחר שקיים בסיס מידע רחב, הבנה של קהל היעד וצרכי הלקוחות, הגדרה מדויקת של הערך והיתרון של המוצר, וכמובן, אחרי מיתוג מקיף, בו המסרים המילוליים והוויזואליים ברורים, ניתן להתקדם הלאה לבניית תכנית עסקית. לפני כן, התכנית תציג מידע חלקי ולא מבוסס, מסר לא משכנע וישות שאין בה יכולת לייצר אמון. התכנית העסקית מגדירה עבורכם את האסטרטגיה ותכנית הפעולה לשנה עד שלוש השנים הבאות, ולפעמים יותר. היא מסייעת לכם להתמקד ולפתח את הרעיונות שלכם, לקבוע סדרי עדיפויות ולחסוך זמן יקר. תכנית טובה מגדילה את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ, שכן, באופן מוכח היא יכולה להביא לשיעורי גידול גבוהים יותר ולסיכוי גבוה יותר להשקעות מהי תכנית עסקית? תכנית עסקית היא מסמך המאגד בתוכו את עיקר העיסוק והמטרות של החברה, ואיך היא מתכננת להשיג אותן. תכנית טובה מכילה תקציר מנהלים, תיאור של החברה, ניתוח שוק, פירוט ותיאור המוצרים והשירותים, אסטרטגיה שיווקית, מצע פיננסי ותקציב. התכנית העסקית מגדירה עבורכם את האסטרטגיה ותכנית הפעולה לשנה עד שלוש השנים הבאות, ולפעמים יותר. היא מסייעת לכם להתמקד ולפתח את הרעיונות שלכם, לקבוע סדרי עדיפויות ולחסוך זמן יקר. תכנית טובה מגדילה את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ, שכן, באופן מוכח היא יכולה להביא לשיעורי גידול גבוהים יותר ולסיכוי גבוה יותר להשקעות. מה אפשר להפיק מהתכנית העסקית? לתכנית עסקית טובה ישנם יתרונות ושימושים רבים, בין אם היא מאפשרת פניה למשקיעים או שותפים עסקיים ובין אם היא מהווה בסיס המאגד את כלל הפונקציות בתוך החברה – פיתוח, שיווק, מכירות, פיתוח עסקי, ומשאבי אנוש. רבים בשלב הזה יתהו בנוגע לקשר בין תכנית עסקית למשאבי אנוש, אך אחת התפוקות המהותיות מתכנית עסקית היא היכולת לחבר את כל המרכיבים שמנינו קודם לתכנית פעולה אחת, אשר מובילה את כולם לכיוון אחד ברור ומפוקס, ומשרה ביטחון בקרב כלל העובדים והשותפים בבניית המיזם. תכנית טובה יכולה גם למשוך הנהלה בכירה חדשה. כתיבתה תימשך חודשים. תכנית עסקית. אילוסטרציה. צילום: BigStock סוגים שונים של תכניות עסקיות קיימים סוגים שונים של תכניות עסקיות שניתן לבחור מתוכם, בהתאם למטרות של החברה ולשוק שלה. מעבר לתכנית העסקית הסטנדרטית של הסטארט-אפ, ניתן לבנות תכנית עסקית רזה של "עמוד אחד" המספקת דגשים בלבד ומשמשת לסקירה מהירה מאוד של העסק. קיימת גם תכנית עסקית ממוקדת כדאיות – תכנית זאת עונה על שתי שאלות עיקריות: מי ירכוש את השירות או המוצר, ואיך המיזם יכול להרוויח. מעבר לכך, יש שבונים תכנית מגירה שמפרטת דרך פעולה חלופית במקרה שהאסטרטגיה העיקרית נכשלת. עשה ואל תעשה אם החלטתם לצאת אל הלא נודע ולצלול באוקיינוס הדוגמאות והטמפלטים ברשת, הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לנווט את הדרך לתכנית עסקית מוצלחת: אנגלית בלבד! – יכול להיות שאני מציין את המובן מאליו, אך התכנית שלכם חייבת להיות מנוסחת באנגלית, ולכן כדאי שתבצעו את החיפוש שלכם גם בשפה האנגלית. תמונה שווה אלף מילים –  תוצאות החיפוש בתוך מחלקת התמונות בגוגל יכולה לחסוך זמן רב, ולאפשר לכם לסרוק את שלל הדוגמאות ולבחור את הטמפלט המתאים ביותר לצרכיכם בגלילה אחת. היכון, הכן, צא – אל תתחילו לכתוב את התכנית העסקית לפני שאתם מכינים את כל המרכיבים שלה. הסדר של המבנה משפיע על איכות ויסודיות התכנית. הישארו בפוקוס – שטף התוצאות והדוגמאות שתמצאו יכול לבלבל פיל. תבצעו את החיפוש תוך כדי התפקסות במה אתם רוצים להגיד והמטרות שלכם. הקדישו לזה זמן – אל תמהרו בבניית התכנית העסקית שלכם. בממוצע לוקח לבנות תכנית עסקית על כל מרכיביה בין חודשיים לשלושה חודשים, ואפילו יותר אם מדובר במקרים שדורשים איסוף מידע שלא זמין ברשת. ישנם יותר ממיליארד דוגמאות ודעות לבניית תכנית עסקית, אבל זכרו בסוף שייתכן שאף אחת מהן לא טובה מספיק עבורכם. התייעצו עם אנשים שבנו תכניות עסקיות, ואם אין לכם את הזמן והיכולת לנהל את התהליך של בניית התכניות, קחו מומחים שזה כל מה שהם עושים. בהצלחה! הכותב הוא מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים

אחד המאפיינים העיקריים של העולם העסקי בעידן הנוכחי הוא מודל עבודה מבוסס פרויקטים, שהוכח באופן עקבי כמודל המייצר את ההישגים הגדולים ביותר. חוקרים מעריכים, כי מספר האנשים העובדים בתפקידים מבוססי פרויקטים יגדל ל-88 מיליון עד שנת 2027, וערך הפעילות הכלכלית המבוססת על פרויקטים ברחבי העולם יגדל ל-20 טריליון דולר. "בעידן של שינויים עסקיים מהירים, הדרך שבה ארגונים רואים את הפרויקטים עוברת מהפכה של ממש. אין כיום קשב ארגוני לפרויקט שהערך העסקי שהוא ייצר יתקבל רק לאחר כשנה-שנתיים מרגע סיומו. פרויקטים גדולים צריכים להתבצע בסגמנטים שערכם העסקי ניתן למדידה, כשכל סגמנט מוטמע בארגון, לכל הפחות אחת לרבעון", אומר נתן פרידחי, סגן נשיא ללקוחות אסטרטגיים בפעילות Strategy Realization באברא, המתמחה בפתרונות טכנולוגיים בתחומי מערכות מידע, לקראת כנס PMI שייערך ביום חמישי, 16 בדצמבר 2021, בלאגו ראשון לציון. תהליכים, מתודולוגיות ומוצרים פורצי דרך "במציאות של היום, עם קצב השינויים המהיר בעולם העסקי, פרויקטים צריכים להתבצע באופן ממוקד הרבה יותר מאשר בעבר ולספק ערך רב ומקיף יותר. הלקוחות מצפים לקבל תוצאות ראשוניות של הפרויקט במהירות, לצד תועלות עסקיות. לדברי פרידחי, "כל פרויקט מודרני כיום חייב להיות מפותח בשיטה אג'ילית, כאשר כל שיטה אחרת לא תאפשר לו היתכנות". "ניהול פרויקטים אג'ילי מתמקד בשילוב בין שלושה אלמנטים מרכזיים: תהליכים, מתודולוגיות ומוצרים מתקדמים. ארגונים צריכים להצטייד בתהליכים עדכניים ומותאמים לשנים הקרובות, במתודולוגיות רחבות היקף וגמישות לשינוי התמידי בעולם העסקים הדינמי ובמוצרי תוכנה מתקדמים ואפקטיביים לניהול פרויקטים". אברא היא החברה המובילה בפתרונות משולבים לניהול פרויקטים בארגונים, המשלבת באופן אידיאלי בין שלוש צלעות המשולש תוך התאמה לאתגרים העסקיים של השנים הבאות. החברה מיישמת פתרונות מבוססי תהליכים, מתודולוגיות ומוצרי תוכנה מתקדמים לניהול פרויקטים בעולם העסקים של 2022. בעולם שבו הכלים הטכנולוגיים משתפרים וחברות המפתחות מוצרים כגון ASANA Atlassian, Monday.com הופכות לחדי קרן, האם יש הבדל בדרך שבה מתנהלים פרויקטים? "המשמעות של ניהול בעולם של שינויים בקצב מהיר היא, שהפתרונות צריכים להיות שקופים ואוטומטיים ככל האפשר כדי לעמוד באג'יליות הנדרשת של הפרויקטים", אומר פרידחי. אחד מחדי הקרן הדומיננטיים בתחום היא חברת מאנדיי (Monday.com) הישראלית, שמפתחת פלטפורמה לניהול תהליכים עסקיים ופרויקטים. דור וינטר, Referral partners program manager במאנדיי אומר, כי "הפלטפורמה שלנו מאפשרת דרך יעילה ואינטואיטיבית לניהול צוותים, פרויקטים, תהליכים עסקיים ואופרציות מורכבות. לכל המנהלים והעובדים בארגון יש גישה למידע הרלוונטי על כל פרויקט בלחיצת כפתור. ניתן לראות בקלות מי אחראי על הפרויקט, מה הסטטוס של כל משימה וכיצד הפרויקט תואם לאסטרטגיה העסקית. הפתרון משפר את תהליכי קבלת ההחלטות בארגון, מעלה את הערך המוסף של פרויקטים וחוסך זמן ומשאבים באישור הפרויקטים והוצאתם לפועל". לדברי אפרת מנצור, סגנית נשיא לפיתוח עסקי בפעילות Strategy Realization באברא, "במרבית הארגונים מצופה ממנהלי הפרויקטים לדווח סטטוס בפורמטים משתנים ובכלים שונים שלרוב אין קשר ביניהם. מה שקורה כתוצאה מכך הוא, שהם 'עובדים בשביל המערכות' והדיווחים בעוד הם עצמם לא מקבלים הרבה ערך מכך". כיצד הפתרון של אברא מסייע למנהלי הפרויקטים? "הקו המנחה שלנו, הוא, שהמערכת עובדת עבורם ולא הם עבור המערכת. אנחנו מקדמים את הגישה, שעל פיה מנהלי פרויקטים צריכים להימנע מלבזבז משאבים וזמן מיותר על דיווחים. במקום זה אנו מספקים למנהלי הפרויקטים כלים חדשניים וסביבת עבודה מתקדמת, אינטואיטיבית, ופשוטה עם אוטומציות שמשרתות אותם ותומכות בהם בעבודה השוטפת. ככל שהעבודה מתקדמת, כל הסטטוסים מתעדכנים אוטומטית. עוד מציינת מנצור, כי "המערכות המובילות היום בתחום הזה הן: JIRA Atlassian, Monday.com ונוספות, המקשרות בין המפתחים לבין סביבת הייצור, לצד כלים מובילים למפתחים כמו Microsoft Azure DevOps. המערכות שאנו מיישמים בארגונים משרתות מנהלים ועובדים בכל הרמות, החל מהדרג הניהולי, כדי לוודא שהאסטרטגיה ממומשת, ועד לאחרון העובדים בארגון", אומרת מנצור. בכנס PMI הקרוב יעביר ציקו חפץ, סגן נשיא ל–Strategy Realization באברא, הרצאה מרתקת בנושא "6 מהפכות, שתוצאתן תום עידן ה-PMO".

בעיות האקלים, שמצויות בשנים האחרונות על סדר היום העולמי, מאתגרות גם את ענף ההיי-טק, שמייצר ומפעיל מחשבים וציוד חומרה שתורמים לא מעט לפליטת גזי החממה, וכתוצאה מכך להתחממות הגלובלית. מהצד השני, באותו הענף עובדים המוחות שיכולים לפתח את הפתרונות שיצמצמו את התופעה ויהפכו את העולם לירוק יותר. שוחחתי על כך, בשני פרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים, עם שני מומחים שירצו בוועידת התשתיות הטכנולוגיות, הדטה סנטר וה-EDC של אנשים ומחשבים, שתיערך ביום ג' הקרוב. מראיין: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עורך: אורי אלון. השניים – ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה, וארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות – מסבירים כיצד ניתן להפוך את מדינת ישראל, הסטארט-אפ ניישן, לגרין ניישן. ד"ר הרמן אמרה כי "אנחנו נמצאים כל הזמן במרוץ להביא את משק האנרגיה ישראל לרמה הכי מתקדמת שלו, ואנחנו פתוחים לבדוק כל סוג של רעיון, גם אם הוא בשלב התחלתי ביותר. אני רוצה לראות יותר שיתופי פעולה בין כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, כדי לאפשר את פיתוח החדשנות". לדבריה, היכולת לשלב את כל המגזרים כדי לבדוק את הטכנולוגיות היא אחד החסמים שעומדים בפני הגעתן לשוק. חסם נוסף הוא הרגולציה, שצריכה לאפשר לבצע ניסויים בטכנולוגיות אלה. "כיום, למשל, לא ניתן לבצע בישראל ניסויים על רכב אוטונומי, ללא נהג, כי זה מנוגד לחוק. צריך לייצר את התשתיות כדי שניתן יהיה לממש טכנולוגיות ירוקות כמו זו", אמרה ד"ר הרמן. היא ציינה שיש בתוך הממשלה שיח חיובי בכל הנוגע למימוש חדשנוחת לטובת הגנת הסביבה, "עם המון רצון לשנות ולסייע". ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה. צילום: יח"צ במהלך הראיון מנתה ד"ר הרמן דוגמאות לטכנולוגיות שיכולות לעזור בצמצום צריכת החשמל, בהן שימוש מוגבר בפנלים סולריים, שגם מרכזי מחשוב וחברות היי-טק יכולים לנצל אותם, עם קצת יותר מודעות. היא ציינה ש-"צריך שיהיה לגורמים אלה משתלם לשים פנלים סולריים". פתרון נוסף שהיא דיברה עליו הוא אגירת אנרגיית שמש וניצולה בשעות שבהן אין שמש או בימים גשומים. יש כבר כמה פתרונות לכך, כמו משאית שאוגרת אנרגיה על סוללות בשעות שיש שמש ואחר כך מפזרת אותן בשדות ובאתרים אחרים שאין בהם חיבור לרשת החשמל. יש גם פתרונות לא מעטים, מבוססי בינה מלאכותית, שיודעים לנתח את תעבורת החשמל ולייעל את השימוש בו. זיגמן אמר שרשות החדשנות משקיעה 10% מסך התקציב שלה – כ-150 מיליון שקלים – בטכנולוגיות אקלים. כמו כן, ציין, יש בישראל כ-650 חברות שעוסקות בפתרונות אקלים, שהן 10% מכלל חברות הסטארט-אפ במדינה. "זה אמנם מעט יחסית אבל זו התחלה שממנה אפשר לצמוח", אמר. הוא הוסיף שאחד הדברים שהרשות עשתה הוא מיפוי והגדרה של נושא האקלים, שיש לו היבטים רבים ולא אחידים. ההגדרה של הרשות כוללת הן טכנולוגיות לצמצום פליטת גזי החממה, שימור האנרגיה וייעול הצריכה של חשמל, והן כאלה שמסייעות למניעת מדבור ולחקלאות מתקדמת – תחום שישראל בולטת בו. ארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות. צילום: יח"צ "ההיי-טק הישראלי יכול לפרוץ גבולות נוספים מעבר לאלה שהוא כבר פרץ", אמר זיגמן. "צריך להבין שכ-30% מהפתרונות שדרושים להצלת כדור הארץ לא קיימים, ולזה התכוון ראש הממשלה כשאמר שעל תעשיית ההיי-טק להתחיל להשקיע יותר באנרגיה ירוקה" גם הוא אופטימי לגבי העתיד: לדבריו, יש לרשות החדשנות שיתופי פעולה בנושא עם גופים ממשלתיים אחרים והיא חברה בצוותים בין משרדיים, כדי לשדר ליזמים שהם יכולים לפנות אליה ולהציע לה רעיונות לטכנולוגיות שיסייעו לשמירה על כדור הארץ. "הרשות גם עוסקת רבות בחיבור בין האקדמיה ליזמים, שלא תמיד מכירים את נושא האנרגיה הירוקה", אמר. זיגמן ציין כי "אחד היתרונות שיש להשקעה בחברות ישראליות בתחום הוא הקרבה לשדה הניסוי. כדי לפתח פתרון צריכים שדה ניסוי. לישראל יש פוטנציאל בנושא הזה, ויש גם חברות שיכולות לשמש לניסויי בטא, כמו חברת החשמל. הניסוי מסייע לחברות אחר כך בהפצת הפתרונות שלהן בשווקים בעולם".