מיקרוסופט הודיעה כי פתרה את בעיית זליגת הזיכרון של קובץ ה-LSASS, שנולדה לאחר העדכון בנובמבר של מערכות ההפעלה לשרתים שלה, בעיה שגרמה לכך שמערכות נתקעו למשך מן מה מדי פעם, או במקרים קיצוניים אף גרמו לאתחול המערכת. התיקון לבעיה נכלל בעדכון האבטחה האחרון ששחררה החברה, אותו התחילה להפיץ ב-13 בדצמבר באופן מדורג, וכל מי שהתקין אותו כבר נפתר מהבעיה, כך שבמיקרוסופט מאיצים בכלל הארגונים למהר ולעדכן את מערכת ההפעלה שלהם. הקובץ LSASS הוא למעשה תת מערכת שירות, שאחראית להנחלת מדיניות האבטחה המקומית בשרתים המבוססים על מערכות ההפעלה של מיקרוסופט. כן הוא אחראי לבדיקה של כניסות המשתמשים בהתאם לשמות והסיסמאות שלהם. התקלה גרמה, בין השאר, לבעיות ביצועים בבקרי תחומים וכאמור עד לכשלים תפעוליים שגרמו לשרתים לבצע אתחול עצמי. במקביל, חשבונות מחוברים קרסו גם הם לחלוטין. במיקרוסופט זיהו את הבעיה כמעט מיד לאחר העדכון של נובמבר, וכעת הפתרונות מוצעים עבור Windows Server 2008 ו-2008 R2, לצד Windows Server 2012 ו-2012 R2 וכן עבור גרסאות 2016 ו-2019 של מערכת ההפעלה.

המונדיאל נמצא שלושה ימים לפני הקרב הגדול, משחק הגמר, שבו תוכרע איזו נבחרת תהיה אלופת העולם בכדורגל. אחרי שארגנטינה-מיקרוסופט הביסה שלשום (ג') את קרואטיה-סיילספורס 3:0 והייתה הראשונה להעפיל לגמר, אתמול עשתה זאת צרפת-פייסבוק, אחרי שניצחה את מרוקו-באבקום 2:0. שתי המפסידות יתייצבו בשבת למשחק על המקום השלישי. הסיפור הגדול של מרוקו-באבקום, שהביא להצלחה הגדולה שלה במונדיאל, הוא גם הכישרון הרב של השחקנים, אבל לא פחות העובדה שהיא הצליחה לגרום לאוהדים שלה להאמין שהיא יכולה לעשות את זה עד הסוף. זאת נבחרת עם לב גדול, שיחד עם הכישרון שלה הצעיד אותה כל הדרך לחצי הגמר. מה שהיה מעניין באמת בחצאי הגמר הסיפור של שני חצאי הגמר היה מאוד פשוט: שתי הנבחרות שניצחו היו מועמדות לנצח – גם ארגנטינה-מיקרוסופט וגם צרפת-פייסבוק, אבל הדרך שבה הן ניצחו היא זו שעשתה את ההבדלים. בשני המקרים, הנבחרות שהפסידו פשוט נפלו למלכודת של שינוי הזיהוי ואובדן הדרך שהובילה אותן לחצאי הגמר. אתמול, במשחק בין מרוקו-באבקום לצרפת-פייסבוק, בפעם הראשונה בטורניר, הבאבקואים מארץ המגרב החזיקו בכדור יותר זמן מהיריבה ואף היו יותר זמן בחצי המגרש שלה. אלא שהיה זה המשחק שבו היא ספגה בפעם הראשונה בטורניר שערים מרגליהם של שחקנים של הקבוצה היריבה (היא ספגה גול עצמי בשלב הבתים) והפעם הראשונה שבה היא הפסידה. התובנה החשובה משני משחקי חצי הגמר היא שכשרוצים להצליח ולהגיע עד הסוף, צריכים להמשיך לדבוק בערכי הליבה. למשל, במקרה של צרפת-פייסבוק, החברות והחברים. לאמבפה-צוקרברג יש הרבה כישרון ברגליים, הרבה חברים והרבה כלים בארסנל. לצרפת-פייסבוק יש את ווטסאפ, אינסטגרם ומסנג'ר, ובתוך חמש דקות היא הצליחה לפרוץ את ההגנה של מרוקו-באבקום ולכבוש את השער הראשון. בהמשך היא כבשה את זה השני והכריעה את המשחק. משחקים בצרפת – אבל לא נתנו לה כבוד רבים משחקני מרוקו-באבקום משחקים או שיחקו בצרפת, ונראה שהיא מצאה אותם בפייסבוק. אלא שלמרות זאת, אתמול הם לא נתנו לה כבוד, וניסו הרבה פעמים להבקיע ולהשוות, ואחרי שצרפת הבקיעה את השער השני בדקה ה-79 – לצמק. אחד מאותם ניסיונות היה בעיטת מספרת מרהיבה, שאם היא הייתה נכנסת לשער, היה זה הגול של הטורניר. כבר שמנו בטור הזה תמונות של אמבפה ושל מסי – עכשיו הגיע תורו של ז'ירו. צילום: BigStock צרפת-פייסבוק, מהצד שלה, הגיעה למצבים קורצים, אבל לא הייתה מדויקת. ז'ירו, למשל, עשה מעשה רוני רוזנטל ושלח את הכדור במהלך שהיה כולו פייק ניוז מדהים והחטאה אומללה. אלא שבסופו של דבר, לצרפת-פייסבוק יש את אמבפה-צוקרברג, שיודע לא רק לכבוש אלא גם לעשות את הבלאגן במגרש שהוביל לשני הגולים. בנוסף, הצרפתים-פייסבוקים שבו והוכיחו אתמול שהם לא רק יודעים לשחק כקבוצה, כמו קבוצה בפייסבוק, אלא גם שיש להם שוער טוב והגנה טובה, מה שמנע ממרוקו-באבקום לכבוש, למרות ההתלהבות שלה ושל אוהדיה הרבים, ששלטו אתמול ביציעים. מרוקו-באבקום וקרואטיה-סיילספורס יסיימו את הטורניר כמו שהן התחילו אותו – במשחק ביניהן. הפעם זה יהיה המשחק על המקום השלישי. בגמר ייפגשו שני השחקנים הטובים ביותר בעולם כיום – ליונל מסי-סאטיה נאדלה וקיליאן אמבפה-מארק צוקרברג, בקרב על הרשת החברתית הטובה בעולם: ארגנטינה-מיקרוסופט תגיע עם לינקדאין, הרשת החברתית שבבעלותה, וצרפת-פייסבוק עם זו שלה. הארגנטינאים מרדמונד רוצים, כמו רבים בעולם, שמסי יסיים את המונדיאל האחרון שלו עם גביע, והצרפתים-פייסבוקים ינסו להגן על התואר שלהם, בניסיון לחקות את ברזיל-אמזון – הנבחרת היחידה עד כה שהצליחה בכך (היא זכתה ב-1958 ואחר כך ב-1962). יהיה מעניין, ואני כבר לא יכול לחכות.  

זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.

השבוע פרסמנו כמה אייטמים שעוסקים באלימות ברשת, או שמקורה בה – בין אם היא אלימות מילולית או פיזית. אחד מהם עסק בסקר של איגוד האינטרנט, שממנו עולה שיותר מחמישית – 22% – מהציבור חווים קללות ונאצות במרחב האינטרנט. יותר ממחצית – 52% – הגדירו את השיח ברשת "אלים במידה רבה או במידה רבה מאוד". אייטם נוסף שפרסמנו השבוע עסק בכתב אישום שהוגש נגד צעיר בן 19 ומאשים אותו בביצוע שורת עבירות מין בקטינות באמצעות הרשתות החברתיות טיקטוק, ווטסאפ ואינסטגרם. למרבה הצער, זה אינו מקרה בודד, אלא תופעה שממדיה גדלים מדי יום. והנה, אתמול (ד') הודיע שר התקשורת, יועז הנדל, רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו, כי הוא אימץ את המלצות הוועדה שבחנה האם ובאיזה אופן להטיל בישראל רגולציה על הרשתות החברתיות. בין היתר, הוועדה המליצה להפעיל סנקציות נגד בעלי הרשתות, למנות רגולטור שירכז את הטיפול בתכנים בלתי חוקיים ופוגעניים, ולדאוג לשקיפות מול הגולשים. בוועדה ישבו מומחים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אבל אי אפשר שלא לקבל את הרושם שגם אם הממשלה הבאה, ככל שתתמנה בקרוב, תקבל את כל המלצותיה, היא לא תהיה מסוגלת באמת להפעיל סנקציות ממשיות נגד הבעלים של פייסבוק, טוויטר, טיקטוק ושאר הרשתות החברתיות שהישראלים אוהבים לגלוש בהן. נכון הוא שיש מגמה כזו באירופה ובארצות הברית, שעוסקת בתכנים פוגעניים, בהגנת הפרטיות ובעוד סוגיות שקשורות לפעילות ברשת. זה לא חדש. אלא שבישראל, הממשלה והח"כים לא מיהרו עד כה להסמיך את הרגולטור לטפל בנושא. אמנם, נערכו על כך דיונים בכנסת, שבחלקם אף השתתפו נציגי הרשתות החברתיות, אבל זה נשאר בפרוטוקולים ולא היתרגם כמעט למעשים בשטח. ההתערבות הממשלתית היא טיפה בים יש אינסוף סיפורים ועדויות על כך שבמקרים שונים, שבהם היה ברור שמדובר בתכנים פוגעניים, שמנוגדים למדיניות של הרשתות החברתיות, אלה לא הוסרו, או הוסרו זמן רב אחרי שהם פורסמו – כאשר הנזק כבר נגרם. אנשי איגוד האינטרנט סיפרו לא פעם בשיחות סגורות על היקפים גדלים והולכים של תלונות שמגיעות למוקד שהם מפעילים כבר כמה שנים לדיווח על פגיעות אונליין, ועד כמה התסכול גדול כאשר המענה מצד בעלי הרשתות הוא מועט, אם בכלל. במקרים קיצוניים, כאשר מדובר בתכנים שיש להם השלכות לאומיות או מדיניות, תיתכן התערבות ממשלתית, ברמת משרד החוץ או אפילו ראש הממשלה. אבל זו טיפה בים. ראש הממשלה יכול לצלצל למארק צוקרברג פעם אחת בשנה, אם בכלל. צריך להכיר במציאות: למדינת ישראל אין את היכולת לאכוף סנקציות על הרשתות החברתיות. היא לא יכולה להעניש באמת את החברות הללו, במקרה – או יותר נכון במקרי – הצורך. יש כאן אינטרסים גלובליים ואין כאן תשתית משפטית חזקה לביצוע פעולות אכיפה שיכולות להזיז לאותן רשתות. אולי המלצות הוועדה, אם הן ייושמו, יחזקו אותה, אבל לא נראה שבמידה המספקת. אז מה כן צריך לעשות? יש להמשיך ולנסות להשפיע על בעלי הרשתות החברתיות לנקוט בעצמם במדיניות פחות פייסנית כלפי תכני אלימות ושיח מתלהם, ובמקביל צריך להשקיע הרבה יותר בחינוך. האלימות המילולית ברשתות היא נייר לקמוס של האלימות הפיזית, וגם הפוך. מערכת החינוך היא התחנה הראשונה בשרשרת הערך של אותם פוסטים ופעולות פוגעניות, שמגיעות לכל מדיה חדשה שקמה. תוכניות הלימוד בנושאים אלה הן מעטות ולא מספקות את האימפקט המתאים. מערכת החינוך מפנימה באיטיות רבה שהעולם משתנה, שבני הנוער חיים במסכים ושאם רוצים לשנות אותם, בגילאים שעדיין אפשר – צריך לעשות את זה בשפתם ובמרחבים שהם נמצאים בהם. צריך להכיר במציאות: למדינת ישראל אין את היכולת לאכוף סנקציות על הרשתות החברתיות, היא לא יכולה להעניש באמת את החברות הללו. יש כאן אינטרסים גלובליים ואין כאן תשתית משפטית חזקה לביצוע פעולות אכיפה שיכולות להזיז לאותן רשתות עוד דבר שצריך לעשות, ושהגיע הזמן שייעשה, הוא להחמיר את הענישה על כותבי התכנים האלימים, המסוכנים והמסיתים, לרבות על כאלה שעושים שיימינג בכלל, ולילדים ובני נוער בפרט, והורסים את חייהם, לעתים עד כדי אובדנות. גם במקרים הבודדים שמגיעים לערכאות משפטיות, הפוגעים מקבלים לרוב עונשים קלים. הגיע הזמן שהמחוקקים החדשים, שעסוקים בימים אלה בבליץ של חקיקת חוקים שמשנים סדרי עולם במדינה, יתנו את דעתם על העונשים. ואם כבר במשפט עסקינן, ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, מנהל כעת שורה של תביעות לשון הרע נגד כותבי פוסטים שהשמיצו אותו. זהו מהלך מבורך, אבל תביעות אזרחיות הן עדיין לא שוט מספיק מרתיע כדי להביא שינוי ברמה הכלל ארצית. השורה התחתונה: חשוב להקים ועדה, חשוב לאמץ את המלצותיה וחשוב לצאת בהצהרות שמדברות על כך שישראל תשקול הטלת סנקציות על רשתות חברתיות שמפורסמים בהן תכנים פוגעניים ועל מי שמפרסמים אותם – גם אם זה לקראת סוף הקדנציה של השר. הלוואי שההצהרות האלה תתממשנה. אבל בינתיים, יש עוד הרבה מה לעשות: להגביר את האכיפה על מפרסמי התכנים, להגביר את הלחץ על בעלי הרשתות החברתיות ובמילים אחרות: להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות.

כ-80% מאנשי החברה החרדית בישראל משתמשים באינטרנט בחיי היום יום. כך עולה מסקר שערכו איגוד האינטרנט הישראלי והמכון החרדי למחקרי מדיניות, במטרה לייצר תשתית ידע משמעותית על החברה החרדית בישראל. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית על קבוצותיה השונות. הסקר המקיף נערך במהלך שנת 2021 וממצאיו והניתוחים מתפרסמים לראשונה כעת. מהסקר עולה, שעיקר השימוש נעשה באמצעות מחשב או טאבלט בבית (40.4%), אחריו באמצעות המחשב בעבודה (35.5%), הטלפון הנייד (14.7%) והשאר באמצעות עמדות אינטרנט בתשלום, מסופי טאבלט בבית הכנסת ועמדות שירות ממשלתיות. בסקר נמצאו הבדלים מגדריים משמעותיים בשימוש באינטרנט במכשירים שונים: נשים חרדיות משתמשות באינטרנט באמצעות מחשב בבית או בעבודה ובאמצעות טלפון נייד יותר מגברים חרדים, וגברים חרדים משתמשים באינטרנט באמצעות עמדות אינטרנט בתשלום ומסופי טאבלט בבתי הכנסת יותר מנשים חרדיות. בשימוש באינטרנט באמצעות עמדות שירות ממשלתיות לא נמצאו הבדלים מגדריים. בנוסף, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקהילות החרדיות השונות במאפייני השימוש באינטרנט: ליטאים מחוברים ומשתמשים באינטרנט בהיקף גבוה יחסית לספרדים וחסידים. כ-84% מהליטאים עושים שימוש באינטרנט לעומת 74% מהספרדים. ספרדים משתמשים יותר באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד (כ-20% לעומת כ-13% בקרב הליטאים וכ-11% בקרב החסידים). הליטאים משתמשים יותר באינטרנט באמצעות המחשב או הטאבלט בבית (כ-53% לעומת כ-36% בקרב ספרדים וכ-29% בקרב החסידים). כמחצית מהנסקרים ענו, כי יש להם תוכנת סינון המשמשת אותם לצריכת תכנים באינטרנט ("אינטרנט כשר"), רובם המוחלט של המשיבים בעלי החיבור המסונן לאינטרנט דיווחו, כי הם אינם מעוניינים בפתיחת שירותים שכרגע חסומים להם בתוכנית הסינון הקיימת. חששות החרדים משימוש באינטרנט יותר מ-80% מהנשאלים השיבו שהם חוששים להתמכר לאינטרנט וכן חוששים מבזבוז זמן. 76% מהנשאלים העלו חשש מפגיעה בחינוך של הילדים ו-62% חוששים מפגיעה באורח החיים. רק 34% הביעו חשש שהשימוש באינטרנט יפגע בסיכויי שידוך וקבלה למוסדות חינוך. ד״ר אסף וינר– ראש תחום מדיניות ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, אמר בעקבות פרסום הסקר, כי "ממצאי המחקר שלנו מראים בבירור כי החברה החרדית בשנים האחרונות מצמצמת את הפער הדיגיטלי שלה מול החברה הכללית בישראל באמצעות התאמות לאורח החיים הייחודי שלה ולצרכיה ומרחיבה את השימוש בשירותים דיגיטליים ואינטרנטיים בתחומים רבים… יתרה מכך, הממצאים שלנו מגלים, כי לא ניתן להתייחס לחברה החרדית כמקשה אחת, גם בכל הנוגע למאפייני השימוש באינטרנט והחסמים לכך". יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות מציינת, כי "המחקר מעלה לראשונה נתונים מבוססים ומקיפים הבוחנים את אופן ואופי השימוש באינטרנט בחברה החרדית. הממצאים במחקר מעלים, כי הציבור החרדי נוכח במרחבים הווירטואליים, אך עושה זאת לצרכים פרקטיים בעיקר, כמו עבודה וצריכת שירותים אינטרנטיים שונים. המחקר מעלה גם פער מעניין בין קונצנזוס איתן וחזק של חזית החברה החרדית, שבאופן אחיד תופסת את האינטרנט באופן שלילי כמרחב ממכר, מסוכן לעריכה ומאיים בעיקר על חינוך הילדים, אך בפועל נמצאו הבדלים בין קהילות שונות בשימוש בפועל בשירותי האינטרנט. פער זה עשוי להעיד על אופן ההתנהלות של החברה החרדית, שכלפי חוץ שומרת על חזית אחידה ושמרנית כלפי איומים על ערכיה, אך בפועל מוצאת פתרונות שונים ודרכים להתמודד באופן מושכל ומותאם לכל קהילה. פער זה מצביע על אופן התמודדות שעשוי להתקיים גם בזירות אחרות כמו בתעסוקה והשכלה, ומעניין להמשיך ללמוד אותו".

סימני מיתון חזקים בעולם, פיטורים מכל עבר והידוק חגורות כללי – אלו מהסימנים הבולטים שיילכו איתנו לאורך השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. בהתחלה היו אלו כל מיני סטארט-אפים שלא בהכרח מוכרים לרבים מאיתנו, והם התקשו לגייס כסף ופיטרו עובדים. זה לא קרה סתם כך, אלא כתוצאה ישירה של הדממה/עצירת השקעות של קרנות הון הסיכון, שנקראו לדגל להציל את חברות הפורטפוליו הוותיקות שלהן, שכידוע "עניי עירך קודמים". תג המחיר של הגב הפיננסי הגיע עם כל מיני דרישות חדשות (עבור לא מעט חברות): לדאוג לשורת ההוצאות/לשאוף לרווחיות וכל מיני פרטים שלא היו חשובים עד לא מזמן. וכן , גם כל מיני חיות פרה-היסטוריות ומיתולוגיות (יוניקורנים, קנטאורים ומה לא) החלו להיפגש עם המציאות, וזה לא קל. גל הפיטורים בהיי-טק מייצר עשרות גלי הדף שמגיעים לכל פינה. השבוע ישראכרט פיטרה 12% מכוח האדם שלה. זה לא סטארט-אפ עני, אלא חברת אשראי ח"ל (חייבת להרוויח) בהגדרה, שעושה התאמות למציאות (וולמארט, מורגן סטנלי,  אמזון ועוד – היא נמצאת בחברה טובה). משייבשו מקורותיו של נהר הכסף הקל, הפכו יובליו הרבים לנחלי אכזב וניתקו את הר הכסף ממשאבת הצריכה, וזה כבר נוגע לכולנו. אז מה עושים? קודם כל מפנימים ומחבקים את המציאות (כי הרי מציאות היא). התאמות הן צו השעה. החדשות הפחות רעות הן, שכל אחד מאיתנו יידרש עתה לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות. "רתימה של טכנולוגיות חכמות לביצוע מגוון עבודות משופעות בעבודה ידנית היא הפתרון היחיד למתן מענה לצורך הגדל והולך של הארגון בפתרונות מבוססי תוכנה אל מול הקטנה מעשית של צוותי הפיתוח" בעולם האמיתי, חוקי הפיזיקה נשמרים, וזה כולל גם את חוק שימור הדליברי, הווה אומר אין אפשרות להעמיס היקף עבודה שתוכנן והותאם לצוות של עשרה אנשים על צוות של שלושה אנשים ולהתפלל  לטוב (למרות שזה תמיד טוב). יהיה בסדר, תקום שעה קודם ועוד כל מיני פנינים נפוצות עומדות פחות במבחן המציאות. הגיע זמן אוטומציה! זו הדרך היחידה לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות משאבים. יש שקוראים לזה חדשנות, אחרים יקראו לזה שיבוש, ואני קורא לזה התאמה למציאות. איפה צריך אוטומציה? בכל מקום שיש תהליכים ופעילויות סיזיפיות, הכוללות הרבה פעולות חוזרות, המתבצעות באופן ידני/למחצה על ידי צוות אנושי. ניקח לדוגמה את עולם פיתוח התוכנה. כל חברה עסקית מנהלת היום כמות הולכת וגדלה של אפליקציות (לשימוש פנימי של עובדי החברה וחיצוני ללקוחות/ פקים/שותפים עסקיים). התחזוקה השוטפת והדינמיות של השינויים הנדרשים בכל אפליקציה גורמת להקצאה של חלק ניכר מצוות הפיתוח למשימות אלו. ומה עם אפליקציות/משימות חדשות? שיחכו? חלקים נרחבים מהעבודה ניתנים לאוטומציה, וחלק ניכר מהארגונים כבר הטמיע כלי GIT כאלה ואחרים כדי לאפשר ניהול של השינויים באפליקציה וגם אוטומציה של חלקים נרחבים מהתהליך. ישנו רכיב אחד שהושאר מאחור בתהליכי ה-GIT האפליקטיביים והוא ניהול קוד השינוי הקשור למסד הנתונים שבו עושות שימוש רוב האפליקציות. תהליך ניהול השינוי במסד הנתונים הוא תהליך איטי מאוד, זללן במשאבים ומחייב שימוש בכוח אדם ייעודי, שאליו מופנים כלל השינויים, ביצוע סקירה ובחינת תאימות של הקוד (Code Review), ניהול גירסאות, שיתוף הקוד בין המפתחים השונים, מניעת דריסת קוד או עדכון חלקי של קוד, מתן אפשרות לגלגול לאחור (Rollback) ועוד פעולות רבות. בארגונים רבים נמצא, כי הזמן הנדרש לניהול השינויים גרם לצריכה של עד 70% מהזמן של חברי צוות שונים. ללא מגע יד אדם החדשות הטובות הן: התהליך במלואו יכול להפוך לתהליך ללא מגע יד אדם. יש בכוחם של כלים מודרניים לבצע code review ברמת מומחה אנושי לכל הפחות. תהליכים אוטומטיים אלו מאפשרים הבניה חכמה של תהליך העבודה, חיסכון של כמעט 100% מהזמן של צוות הפיתוח, מניעת טעויות אנוש ומניעה מוחלטת של השבתה הנגרמת עקב תהליך שינוי ידני. ואם לא די בכך, התהליך האוטומטי עוזר לשמר את הידע הארגוני הרלוונטי לשינויים במסד הנתונים ומקטין לחלוטין את התלות במקור ידע אחד (או יותר) אותם לפעמים מאבדים בימים קשים. אוטומציה היא כלי העבודה החדש של צוותים חכמים. רתימה של טכנולוגיות חכמות לביצוע מגוון עבודות משופעות בעבודה ידנית היא הפתרון היחיד למתן מענה לצורך הגדל והולך של הארגון בפתרונות מבוססי תוכנה אל מול הקטנה מעשית של צוותי הפיתוח.   הכותב הוא מנכ"ל DBmaestro, מפתחת מערכת ייחודית לניהול שינויים במסד הנתונים.

באחרונה שמחתי לארח במאורה שלי את אנני דגני ודן שריג, שניים מבכירי מעבדת החדשנות של פינסק (FinSec Innovation Lab), המשמשת כמעבדת החדשנות של מאסטרקארד ו-Enel X. המעבדה הוקמה לפני כשנתיים, לאחר שזכתה במכרז שערכו רשות החדשנות, מערך הסייבר הלאומי ומשרד האוצר, והיא פועלת בתחומי הסייבר והפינטק. בשיחה נעימה במאורה סיפרו לי דגני, דירקטורית הפיתוח העסקי, ושריג, מנהל הטכנולוגיות הראשי, על התמיכה הטכנולוגית והעסקית שהמעבדה מעניקה לסטארט-אפים שפועלים בה, על הקשר עם מאסטרקארד ו-Enel X, וכמובן על טכנולוגיה, טכנולוגיה וטכנולוגיה. השניים ציינו שהמעבדה מאפשרת לסטארט-אפים להשלים בדיקת היתכנות עד ידי בחינה של מוצריהם ופתרונותיהם בסביבת אמת, כמו גם על ידי ביצוע סימולציות של תהליכים פיננסיים מורכבים. הסטארט-אפים הללו מקבלים מעטפת של אנשי מקצוע ומנטורים בולטים מהארץ ומחו"ל – הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום העסקי. בנוסף, הם יכולים ליהנות ממענק של רשות החדשנות. כך מתאפשר לחברות הפורטפוליו של המעבדה לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשניים באופן שיתאים לדרישות השוק ולסביבה העסקית והטכנולוגית המתפתחת בעולם. פתרונות לשינוי עולם הצריכה הסטארט-אפים שמתקבלים לתוכנית מכוונים לייצר פתרונות שישנו את עולם הצריכה – עד כדי כך, באופן שיהיה בטוח, יעיל ונגיש יותר. ביניהם ניתן למצוא חברות הזנק מתחום הסייבר כגון רסקנה (Rescana), שרוצה לחולל מהפכה בדרך שבה מנהלי סיכונים ואבטחה מחברים סיכוני סייבר ליעדים עסקיים; סייבר ווב 3 (CyberWeb3), שעוסקת במניעת הונאות ברכישת NFT; פוגו (Fugu), שנותנת הגנה רב שכבתית, מבוססת בינה מלאכותית, אשר מסוגלת לזהות ולעקוב אחר עסקאות חשודות בנקודות שונות במהלך חיי העסקה, גם לאחר אישורה; ו-LayerX, שפיתחה סוכן (אייג'נט) לדפדפן לחסימת מתקפות פישינג. החברות שהתקבלו לתוכנית ומגיעות מתחומי הפינטק והאינשורטק הן: קונקטד אינשורנס (Connected Insurance), שמפתחת פלטפורמת ביטוח ייעודית לכלכלת הפלטפורמה (Gig Economy); קיפ (Kipp), שהמודל שלה מאפשר לאשר עסקאות שעד כה היו מסורבות; בוסט (Boost), שמציעה פלטפורמה למתן הטבות ובונוסים לעובדים באמצעות ארנק דיגיטלי ארגוני; אינסטייט (Instate), שפיתחה פלטפורמת תוכנה כשירות (SaaS) שמנתחת פעולות אשראי מקצה לקצה; וסיטיזן אימפקט (Citizen Impact), שפועלת בעולם ההכללה הפיננסית, שהמעבדה של פינסק פועלת לקידומו. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת AI לחיזוק האיתנות הפיננסית של משקי בית שנמצאים במצבי סיכון. דגני ושריג הצטרפו למעבדה בחודשים האחרונים. שניהם בעלי ותק בתעשייה: לדגני יש ניסיון של 11 שנים בדלויט ולשריג – של כ-15 שנים בסטארט-אפ שהקים בתחום התשלומים. זאת, כחלק מרצון המעבדה למשוך מומחים בעלי ותק, שיעניקו מניסיונם ומהידע המקצועי שלהם לסטארט-אפים שנמצאים בתחילת דרכם הטכנולוגית. חדשנות וציונות מי שעומד בראש המעבדה הוא סידני גוטסמן, סמנכ"ל בכיר במאסטרקארד, בעל ניסיון של מעל 20 שנים בתחום – כולל כסגן נשיא בכיר לאבטחה תאגידית בחברת הענק. אורחיי סיפרו לי שהובלת המעבדה אפשרה לגוטסמן להגשים חלום ותיק: במהלך השנה האחרונה הוא עשה עלייה לישראל, יחד עם אשתו. לצד הצוות פועלת ועדה מייעצת, שתומכת גם היא בסטארט-אפים. על חבריה נמנים חוויאר פרז, שכיהן כמנכ"ל מאסטרקארד אירופה; ד"ר יניב הראל, זוכה פרס נשיא המדינה לביטחון ישראל, מומחה להגנת סייבר וחבר במועצת המנהלים של סיגניה (Sygnia); גיל ארזי, מייסד ושותף בקרן ההון-סיכון FinTLV; לילך בר דוד, מייסדת שותפה ומנכ"לית לילי (Lili), שמספקת שירותים בנקאיים לעצמאיים, וכן מייסדת ולשעבר מנכ"לית פפר (Pepper) – הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי; ועדו אהרוני, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. כמו כן, אמרו דגני ושריג, למעבדת החדשנות של פינסק יש רשת נרחבת של שותפויות, שמציעות לחברות הפורטפוליו שלה ייעוץ וסיוע בנושאים שונים הקשורים לתעשייה, קרנות הון-סיכון והשקעות, אקדמיה וטכנולוגיה. הם ציינו שבעזרת החיבור למאסטרקארד ול-Enel X, ובזכות שיתופי הפעולה הנרחבים, מעבדת החדשנות של פינסק מעניקה לחברות הפורטפוליו שלה אפשרות להגיע ללקוחות פוטנציאליים רבים ולהיכנס במהירות לתוך האקו-סיסטם. חברות אלה יכולות ליצור שיתופי פעולה איכותיים, לקדם טכנולוגית את הפתרונות שלהן, ולצאת מהמעבדה כחברות צומחות ומצליחות.

הילה זיגמן זינשטיין, חברה בצוות המייסד של יוניקורן הסייבר נו-ניים סיקיוריטי (NonameSecurity), ומי ששימשה עד היום כמנהלת מוצר של החברה, מונתה למנהלת תהליך ראשית (CPO). במסגרת תפקידה החדש תוביל זיגמן זינשטיין את המו"פ של החברה בתל אביב ותמשיך לנהל את קבוצות הפיתוח וקבוצות המוצר במבנה שטוח. את דרכה החלה זיגמן זיינשטיין כקצינת חינוך ובהמשך ביחידה 81, היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. במהלך שירותה הצבאי השלימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן ותואר שני באוניברסיטת תל אביב במינהל עסקים וייעוץ ארגוני, בפקולטה לניהול על שם רקנאטי. לאחר מכן הובילה את הפיתוח הארגוני במספר סטארט-אפים וארגונים גדולים. במסגרת תפקידה, זיגמן זיינשטיין הייתה אחראית על תקציבי המחקר ויצרה רשת של חוקרי חולשות תחת חוזי ענק. לבסוף, יחד עם שי לוי ועוז גולן הקימו, את נוניים סיקיוריטי, חברת סייבר, שפיתחה פלטפורמה ייחודית לאבטחת ממשקי API.