מי שהוא ככל הנראה היזם המפורסם בעולם, מנכ"ל טסלה ו-Spacex אילון מאסק, הסביר באחרונה מדוע כיום הוא מצדד ב-דוג'קוין ולא בביטקוין, כבעבר. ההסבר הקצרצר השאיר תהיות לא מעטות באוויר. מזה תקופה שהעיסוק בעתיד האינטרנט – המכונה Web3 – כמו גם בקריפטו ושלל ענפיו, הולך ומתגבר. באחרונה התפתח ממש "דיון" בנושא כשרשור בטוויטר. הדיון התחיל כשג'ק דורסי, מייסד טוויטר ותומך ביטקוין מפורסם, זומן על ידי חובב אית'ריום (Ethereum) להצטרף לתנועה הדוגלת בפלטפורמת החוזים החכמים כווקטור הראשי ל-Web3 – האינטרנט החדש שיתבסס על מודל מבוזר. ההסבר של מאסק בעניין הדוג' הגיע כאשר הוא ומי שנחשב כאחד השותפים ליצירת הדוג'קוין, בילי מרקוס, הצטרפו לשרשור הטוויטר המסוים. במהלך השרשור כתב דורסי מדוע הוא לא מאמין במודל המתוכנן, תוך ביקורת על האית'ריום. דבריו: "אני לא אנטי את'ר. אני אנטי-ריכוזיות, בבעלות חברות הון סיכון, עם נקודת כישלון אחת ושקרים שנשלטים על ידי תאגידים", ציין. דורסי התייחס להשתתפות קרנות ההון סיכון בפרויקטים המקושרים ל-Web3. בהמשך כתב דורסי בדיון כי "אם המטרה שלך היא להיות נגד הממסד, אני מבטיח לך ש-את'ריום אינו התשובה. אל תאמין לי, רק תסתכל על היסודות". מרקוס הגיב לדורסי, שכיום נותר רק מנכ"ל בלוק (לשעבר סקוור), וציין כי: "המטרה שלי היא לבנות דברים ולהרוויח כסף וליהנות. אני רגיל למוסד התאגידי ולא ממש רואה שבירה משמעותית שלו עם זה (עם הביטקוין – ג"פ). הביטקוין נותן כוח רק לעשירים החדשים", אמר היזם. That’s why I’m pro Doge — Elon Musk (@elonmusk) December 23, 2021 מאסק – עשיר חדש ומיינסטרימי או אנטי ממסד? על כך ענה מאסק: "בגלל זה אני בעד הדוג'", משמע – משום שהוא יותר מהפכני מהביטקוין, שנתפש כיותר שמרני. לא ניכר שמאסק תופש את עצמו כאחד המתעשרים החדשים, וזאת למרות שרק השנה זינק ברשימת עשירי תבל ממקום נמוך יחסית אל הפסגה הנוצצת, כשהונו מוערך כעת בכ-274 מיליארד דולר, לפי מדד פורבס. כזכור, המולטי-מיליארדר מאסק לא הסתיר את העובדה כי הוא נלהב מהדוג'קוין, מטבע וירטואלי שהחל את דרכו בכלל כ-מם עם ציור של כלב שיבא אינו. מאסק אף היה מי שעזר להוביל את הדוג' לשיאי מחירים ברציפות במהלך 2021, הן בעזרת שלל ציוצים בטוויטר, הן באמצעות מיתוגו כמטבע לשימוש בעתיד, בחלל. הוא אפילו התבדח עם אמו, מיי, על הדוג'קוין במסגרת השתתפותו בתוכנית סאטרדיי נייט לייב (SNL) השנה, עניין שדווקא ייצר ירידה חדה בשער המטבע, אבל לא לאורך זמן. הדוג', שכאמור נוצר כבדיחה ב-2013 על ידי מהנדסי התוכנה מרקוס וג'קסון פאלמר, צמח בפופולריות ובמחיר השנה לא מעט בזכות מאסק. עלייתו עם זאת ניזונה גם מקהילה נלהבת שתומכת ב-מטבעות קריפטו מבוססי מם כדרך להתנתק ממוסדות פיננסיים מסורתיים. במקביל הביטקוין זכה להתעניינות רבה לא רק ממשקיעים קמעונאיים, אלא גם ממוסדות ומכופים בעלי משקל תאגידי אחרים מרחבי העולם – ביניהם למשל BlackRock ו-BNY Mellon, ואחרים. נזכיר גם כי מאסק בעצם מפגין גישה דואלית בפועל – בפן האישי, הוא תומך בלתי נלאה של מטבע הקריפטו הכלבי, אך מהצד השני, טסלה, החברה שייסד ושהוא ממנכ"ל, רכשה בתחילת השנה 1.5 מיליארד דולר בביטקוין.

קבוצה של עובדי אפל פתחה בשביתה ממש בערב חג המולד, וכן הפצירה בלקוחות להחרים את החברה למשך שארית היום. "אל תקנו מחנויות, אל תקנו באינטרנט", צייץ הארגון בדף הטוויטר שלו. מדובר בקבוצה ששמה הוא Apple Together, וזוהי למעשה פחות או יותר אותה חבורת עובדים אשר החלה במחאה נגד ענקית הטק בקיץ, תחת השם והמיתוג AppleToo# – במטרה לשנות דברים מהיסוד באופן התנהלות החברה מקופרטינו מולם. המוחים שינו באחרונה את שם הקבוצה, אך ממשיכים בפעילותם כדי לתקן את יחסה של מעסיקתם אליהם, יחס שלדבריהם אינו הוגן או שוויוני. הקריאה לשביתה יצאה, כאמור, ממש בטרם כניסת החג, ביום ה', והיא נובעת מדרישת העובדים למשל ליותר כבוד במקום העבודה ולחופשת מחלה בתשלום. לפי ה-HuffPost, מדובר ב-50 עובדים מכמה מדינות בארה"ב, והם אכן הוציאו את ההשבתה לפועל ועזבו את העבודה בערב חג המולד. We, the Apple workers need more from our Employer. This is what we request with #AppleWalkout pic.twitter.com/yndO06t4Wo — Apple Together (@AppleLaborers) December 24, 2021 Apple Together צייצה והבהירה: "מגיע לנו מקום עבודה מכבד. מגיע לנו זמן מחלה בתשלום. מגיעה לנו הגנה בחזית. מגיע לנו טיפול נפשי ראוי". הקבוצה הוסיפה והפצירה בלקוחות בציוץ שלה: "תדרשו מאפל לשמור על תדמיתה עם הארנק שלכם". נזכיר כי בשלהי נובמבר דווקא נראה היה שאפל נכנעה. החברה הודיעה כי היא מאפשרת לעובדיה לערוך מולה משא ומתן, ולדון איתה על שכרם ותנאי העבודה שלהם, כמו גם לשוחח על העניינים הללו ביניהם, מה שאסרה קודם לכן, כך דיווח ערוץ חדשות NBC. אלא שכרגע נראה שהמוחים ממש לא מתכונים להסתפק בהרשאה מטעם מעסיקתם ל"התדיין" איתה על קשיים, ורוצים לזכות בהבטחות קצת יותר משמעותיות לשיפור תנאי העסקתם והתרבות הארגונית של החברה. המנהיגות שפוטרו תמכו ביוזמה Apple Together צייצה מחדש בדף שלה גם הבעות תמיכה של שתיים ממייסדות תנועת המחאה באפל. שר סקרלט, מהנדסת תוכנה לשעבר של החברה, שהפכה לפנים של תנועת AppleToo#, פרסמה מאמר במידיום באוגוסט, בטענה שהתלונות על הטרדה מינית, תקיפה וגזענות שהועלו בפני הנהלת אפל זכו להתעלמות שוב ושוב. בנובמבר בישרה סקרלט שהיא עוזבת את אפל. למעשה סקלט נאלצה לעזוב, אחרי שהגישה תלונה נגד ענקית הטכנולוגיה ל-NLRB, המועצה הלאומית ליחסי עבודה של ארה"ב, בה האשימה את החברה בדיכוי מאמצי ההתארגנות של עובדים ובהפרעה לשוויון השכר בין המינים. אלא שאז, לפי בלומברג, סקרלט אולצה להגיע להסדר עם יצרנית ה-iPhone בנוגע לתלונתה זו, וביקשה לבטלה. פרטי ההסדר לא נחשפו, אך עורך דינה של סקרלט, אלק פלסטינר, אמר לחדשות בלומברג: "העניין נפתר באופן פרטי ובקשת הנסיגה (מהתלונה – ג"פ) תלויה ועומדת בפני המועצה. אנו מקווים שעבודת הרגולציה החשובה באפל תימשך". כעת, למרות השתלשלות הדברים בעניינה, סקרלט לא נשארה דוממת וצייצה: "עובדי קו החזית ראויים לכבוד כמו כל אחד אחר, וצריך להגן עליהם יותר מעל רווחים". "אני תומכת בעובדי אפל שיוצאים למחות ומפסיקים לעבוד מחר", המשיכה וכתבה המנהיגה לשעבר של המוחים. גם מובילה אחרת של מחאת העובדים בענקית מקופרטינו, ג'אנקה פאריש, מנהלת תוכניות בתחום המפות של אפל, ומי שהייתה אחת המייסדות של תנועת AppleToo# ופוטרה באוקטובר השנה, הביעה סולידריות עם חבריה. פאריש עשתה ריטוויט לציוץ המקורי של קבוצת המוחים והוסיפה: "זה אף פעם לא צריך להיות המקרה שמישהו הולך לעבודה ותוהה אם היום הוא היום שבו הוא יותקף". It should never be the case that someone goes to work wondering if today is the day they get assaulted. #AppleWalkout for worker rights#AppleWalkout for worker protections#AppleWalkout for basic human dignity#AppleToo https://t.co/RzftK52zV5 — Janneke Parrish (@JannekeParrish) December 24, 2021 עוד זכתה היוזמה של עובדי אפל ברוח גבית ותמיכה מפתיעה משהו מאדם בשם אלכס האנה, שהוא מדען מחקר בכיר בתחום אתיקת הבינה המלאכותית בגוגל. "אל תקנו מחר בחנויות אפל", צייץ האנה, "תמכו בעובדי אפל!", המשיך ועודד את עוקביו. נזכיר כי מאותה מחלקה בגוגל הגיע סיפור מקביל על יחס קלוקל לעובדים, וייתכן שגם אפליה על רקע גזעי, בסיפורה של ד"ר טימניט גברו, מדענית כמו האנה, שפוטרה מגוגל בדצמבר 2020, משום שהצביעה על בעיות באתיקת ה-AI שלה, בהקשר לגיוון והכלה. Don't shop at Apple Stores tomorrow. Support Apple workers! https://t.co/Yyqn10FTjz — Alex Hanna (@alexhanna) December 23, 2021 יצוין כי בגלל החג, שהאט מן הסתם את פעילות התקשורת או את פעולות המחאה ברשתות החברתיות, עדיין לא ברור בינתיים איזו היענות הייתה לקריאה לשבות. מנהל בחנות אפל בג'קסונוויל, פלורידה, סיפר לביזנס אינסיידר ש-15 מעובדיו נענו ליוזמה ועזבו את החנות ביום ו'.

"כמה מכירות עשית היום?" שואל איש מכירות אחד את רעהו. "אחת", הוא משיב. "רק אחת?!", מגחך הראשון, "אני סגרתי 30 עסקאות ועוד לא נגמר היום. בכמה מכרת?" "בחצי מיליון שקלים", עונה האחרון. "חצי מיליון! אנחנו מוכרים חכות וציוד דיג! מה כבר מכרת בסכום הזה?", הוא נענה. משיב החבר: "בהתחלה מכרתי ללקוח קרס דיג קטן, לאחר מכן חכה עם סליל, ואז, כשהבנתי שהוא הולך לדוג בים, אמרתי לו שהוא חייב סירה. הוא התנגד ואמר שאין לו רכב והוא לא יוכל לגרור את הסירה, אז מכרתי לו גם ג'יפ שטח מפואר". "רגע", שואל החבר השחצן, "אתה רוצה לומר לי שמישהו בא לקנות קרס דיג ויצא עם רכב וסירה?" עונה המוכר המצטיין: "לא, לא. האמת היא שהוא חיפש בטעות יין למסיבת הרווקות של ארוסתו. אמרתי לו שממילא סוף השבוע שלו נהרס וכדאי לו ללכת לדוג". הסיפור שלעיל נראה משעשע, אבל המציאות לא רחוקה ממנו ומוכיחה עד כמה נחוצה אסטרטגיית מכירות לכל ארגון. חברות היי-טק רבות מוצאות את עצמן עם מוצר מנצח ומשקיעים שעומדים בתור – אבל המכירות עדיין מקרטעות. מהי אסטרטגיית מכירות? אסטרטגיית מכירות היא תוכנית פעולה שמיועדת לצרכי גידול מתמיד במכירות. היא כוללת קביעת יעדים ומטרות בטווחי זמן שונים ותוך תכנון קפדני של מכלול הפעולות הנחוצות לצורך כך, כאשר התוויית האסטרטגיה נעשית בהתאמה מלאה לאופי ולסוג החברה, כמו גם לתהליכי המכירה הנחוצים לה. כפועל יוצא מכך, בניית אסטרטגיה לצורך הגדלת המכירות בקרב חברות חייבת להיות מבוססת על כלים מעשיים שבאמצעותם ניתן להוביל לשיפור במכירות באופן מתמיד ולאורך זמן. בין הכלים המסייעים לצורך כך נכללים מחקרי שוק, שבאמצעותם ניתן לאפיין את סביבת התחרות שבה פועלת החברה לצד פילוח ואפיון קהל הלקוחות הרלוונטי; ניתוח דו"חות פעילות מהתקופה המקדימה להתוויית האסטרטגיה, לצורך קביעת יעדי מכירות ברי השגה; וכלים נוספים, שמטרתם לאסוף כמה שיותר מידע המבוסס על נתונים סטטיסטיים. באמצעות נתונים אלה ניתן להגדיר את מטרות היעד ולהתוות את אסטרטגיית המכירות הנכונה ביותר. לאחר פעולת איסוף וניתוח של כל הנתונים וממצאי המחקר בשלב המקדים להתוויית האסטרטגיה, כדאי לשים דגש על תובנות הצרכן – מכלול הצרכים של הלקוח הפוטנציאלי בנוגע לרכישת המוצר או השירות, ועל אופי תהליך המכירה, באמצעות בדיקה קפדנית של מסלול הרכישה והתאמתו לממצאי המחקרים המקדימים שנערכו. יתרונות המוצר או השירות ואופן הצגתם בשלב זה, כדאי לשים דגש על אופן הצגת המוצר – בין אם זה בפרזנטציה או אפילו בשיחה טלפונית ראשונית (דגש על ניסוח תסריט השיחה). זאת, לצד גיבוש המסמכים ואמצעי המכירה השונים הנחוצים לאנשי המכירות על מנת להשלים את תהליך המכירה. כלים לשיפור המכירות לצד גיבוש והתוויית אסטרטגיית המכירות יש חשיבות רבה להטמעת כלי ניהול שונים שנחוצים לשיפור המכירות באופן מתמיד. כלי ניהול אלה נועדו בין היתר לצרכי בקרה ומדידה, והם מסייעים ליצירת סינרגיה בין מנהלי המכירות לאנשי המכירות ברמת השטח ו/או מוקד המכירות הטלפוני. אסור לשכוח כלים בסיסיים כגון בנק שאלות-תשובות, שמדגיש את הצרכים השונים של הלקוחות הפוטנציאליים, בנק התנגדויות, וכן ריכוז יתרונות ותועלות של המוצר או השירות למול הסביבה והמתחרים בשוק. בנוסף לכך, קיימת חשיבות רבה לקיומן של הדרכות והכשרות בתחום המכירות לכלל העובדים בחברה האמונים על תהליך המכירה. זאת, לצרכי חידוד מסרים שיווקיים במהלך שיחות המכירה, זיהוי התנגדויות ואופן הטיפול בהן, והקניית כלים לניהול משאים ומתנים וניהול תהליך המכירה. עוד לפני אקט המכירה, חשוב מאוד ללמד את העוסקים בדבר את רזי יסודות פיתוח מערכת היחסים עם הלקוח הפוטנציאלי, איך לפתוח מערכת כזו וכיצד לחזק אותה בתהליך עצמו. כלי נוסף לשיפור המכירות קשור לרמת איסוף המידע העסקי אודות המתחרים, במסגרת מעקב אחרי פעילותם. איסוף נכון של המידע העסקי מאפשר גיבוש מהלכים שיווקיים, יצירת בידול וביסוס מעמדו של המוצר או השירות אל מול המתחרים באותה הקטגוריה. מודל SWOT נחשב לאחד מהמודלים השימושיים ביותר לתכנון וניהול אסטרטגיים בכל הנוגע ליכולות החברה לייצר יתרון יחסי בסביבת השוק בה היא פועלת. שיטה זו מבוססת על איסוף נתונים מקדים, וניתוח של ממצאי הנתונים ומחקר השוק מודל SWOT לגיבוש אסטרטגיית מכירות יש כמה מודלים נפוצים המיועדים להתוויית אסטרטגיית מכירות, ובהם מודל SWOT, שמתמקד בארבעה היבטים שבאמצעותם ניתן לאפיין את תהליך המכירות בחברה: חוזקות (Strengths) – היתרונות היחסיים של המוצר או השירות אל מול המתחרים, בשקלול היתרונות השונים של מערך המכירות. חולשות (Weaknesses) – החסרונות אל מול המתחרים הישירים והעקיפים. הזדמנויות (Opportunities) – פוטנציאל השוק ואופן מימוש ההזדמנויות הנוצרות לאורך זמן. איומים (Threats) – מכלול האיומים החיצוניים שעלולים להשפיע על היקף המכירות בטווחים הקצר והארוך. מודל SWOT נחשב לאחד מהמודלים השימושיים ביותר לתכנון וניהול אסטרטגיים בכל הנוגע ליכולות החברה לייצר יתרון יחסי בסביבת השוק בה היא פועלת. שיטה זו מבוססת על איסוף נתונים מקדים, וניתוח של ממצאי הנתונים ומחקר השוק. מנתחים מכירות צילום: אילוסטרציה - BigStock מודל חמשת הכוחות של פורטר עוד מודל נפוץ שמשמש להתוויית אסטרטגיית מכירות וניתוח עסקי הוא מודל חמשת הכוחות של פורטר, שפותח על ידי פרופ' מייקל פורטר ב-1979. במודל זה מושם דגש על חמישה כוחות שונים שבאמצעותם ניתן לקבוע את רמת התחרות העסקית בענפי מסחר שונים, ובהתאם אליהם לקבוע את אסטרטגיית המכירות. חמשת הכוחות הללו הם: איום חדירה של מתחרים חדשים לשוק פיתוח של מוצרים ושירותים תחליפיים, שהחברה מציעה לקהל הלקוחות כוח המיקוח של הלקוחות כוח המיקוח של הספקים ויריבות קיימת בין המתחרים. על פי מודל זה, ניתוח של כל אחד מחמשת הכוחות המופיעים לעיל והגורמים לכל אחד מהם מאפשר שיקוף של היתרונות והחסרונות שבאמצעותם ניתן לבסס את האסטרטגיה העסקית של החברה, וכפועל יוצא ממנה את אסטרטגיית המכירות. חשוב לדעת: כל אחד מהמודלים הנ"ל, ומודלים נוספים המשמשים כאמצעי להתוויית אסטרטגיות עסקיות, חייב להיות מותאם באופן מרבי ומיטבי לפעילות החברה ולאופן תהליך המכירה הרלוונטי. לפיכך, כלל המודלים המשמשים להתוויית אסטרטגיות עסקית נועדו רק לצרכי קביעת מסגרת המאפשרת בחינה ובדיקה של ההיבטים השונים הנחוצים לצורך קביעת האסטרטגיה. הכותב הוא מנכ"ל משותף במרקטינג סולושנס.

כשכבר נדמה היה שהחיים מתחילים לחזור למסלול שלפני המגיפה העולמית, והכנסים ותערוכות הענק החלו כבר להתקיים גם באופן פיזי, עם תוכניות לקיומם גם ב-2022, מגיעה ההתפרצות המחודשת של וריאנט האומיקרון, ומתחיל גל הדחיות והביטולים של אירועים רבי משתתפים. אתמול הודיעו מארגני ועידת RSA על דחייתה מפברואר ליוני 2022. "אנו מאוכזבים מאוד להודיע כי לא נוכל להתאסף בפברואר הקרוב, אך אנו מאמינים שלאור הזינוק במקרי הקורונה סביב העולם, יהיה זה צעד אחראי מצידנו להבטיח שהקהילה שלנו תישאר בריאה ותוכל להתמקד בהגנה על מערכות קריטיות ועסקים מפני איומי הסייבר השרירים וקיימים", כתבה סגנית הנשיא של הוועידה, לינדה גריי מרטין, והוסיפה, כי "על רקע הזינוק במקרי וריאנט האומיקרון בארצות הברית ובעולם, אנו מאמינים שההחלטה הטובה ביותר היא לדחות את האירוע למועד מאוחר יותר השנה, כאשר נוכל להפגיש אישית בביטחון את התעשייה". גם ועידת RSA שתוכננה לפברואר 2021 הוזזה בתחילה למאי, ואחר כך התקיימה בצורה וירטואלית במאי השנה. נציין כי גם תערוכת האלקטרוניקה הבידורית הגדולה בעולם, CES, שאמורה להתקיים בלאס וגאס בחודש הבא, חווה כבר גל ביטולי השתתפות של חברות גדולות על רקע ההתפרצות החדשה של המגיפה, כמו אמזון, מטא, טוויטר, פינטרסט, טי-מובייל, גוגל, אינטל, מיקרוסופט ועוד, וסביר להניח שבשבועות הקרובים יודיעו עוד חברות על ביטול ועידות וכנסים שהיו צפויים לתחילת 2022.

דו"ח השימושים של שנת 2021 באמצעי התקשורת שהכינו פלאפון, יס ובזק בינלאומי שפורסם היום מעיד על התבססות נוספת של צריכת שירותים מקוונים, שהחלה בשנת 2020 והמשיכה גם ב-2012. בשנת 2021, הישראלים עדיין מדברים יותר בסלולר לעומת התקופה שטרום המגיפה, עם עלייה של 5%, אבל 6% פחות מאשר בשנת 2020, עם שיאים בימי הסגר. הישראלים גם שוברים שיאים בגלישה הביתית עם היקפי תעבורה גדולים ב-18% בממוצע שנתי לעומת 2020, וזאת בהמשך לעלייה של 23% ב-2021. גם הגלישה הסלולרית שברה שיאים, ובשנת 2021 נמשכה מגמת העלייה בצריכת דטה בסלולר, שהתבטאה בעלייה שנתית ממוצעת של 22% לעומת 2020. עוד הראו הנתונים כי השנה היא שנת שיא בהצטיידות במכשירי דור 5 חדשים, ובמיוחד מכשירי הפרימיום – סידרת המכשירים הנמכרת ביותר השנה בפלאפון הינה ה-iPhone 12 ולאחריה סידרת מכשירי 21S של סמסונג. גם ההשקה של ה-iPhone 13 לקראת סוף השנה הייתה חזקה במיוחד. עוד הראו הנתונים כי לאחר העלייה ב-2020, הגבירו הישראלים את הצריכה של משלוחי אוכל (פי ארבעה), של קניות מרשתות המזון (15%) ושל ההזמנת בחו"ל (38% צמיחה בכניסות לאתרי קניות בחו"ל, לאחר ירידה בשנת 2020 בשל הקושי בהגעת משלומים בינלאומיים). הנתונים על השימוש ברשתות החברתיות מראים, כי פייסבוק ממשיכה להיות מדורת השבט בעולם הרשתות החברתיות והיא הגדולה והיציבה ביותר, אבל עם עלייה סולידית של 7% בלבד בהיקף מספר המשתמשים בהשוואה לשנה החולפת. ווטסאפ נשארה האפליקציה הפופלרית ביותר להתכתבות – היקפי השימוש בוואטסאפ נותרו השנה דומים לשנת 2020. טיק-טוק זינקה ב-50% השנה, טלגרם – ב-30% וטוויטר נשארה יציבה עם עלייה של 3%. לעומתם, זום – המלכה הבלתי מעורערת של 2020, חוותה השנה ירידה ממוצעת של כ-17% בהיקף המשתמשים היומי. בשנת 2021 ניכרה ירידה של כ-20% בצפייה בשידורים חיים, והתחזקה הצפייה בתכנים לפי דרישה, כשלמרות העלייה בצפייה באמצעות הסלולר, הטלוויזיה ממשיכה להוביל עם 8 שעות צפייה בממוצע במשק בית. לאחר ירידה דראסטית ב-2020 של כ-20% ביציאה מהבית, ב-2021 חלה עלייה של כ-6% בהיקפי הנסיעות של הישראלים, על רקע החזרה למקומות העבודה, אך עדיין פחות מהתקופה שטרום הקורונה, אך בילינו הרבה יותר בפקקים ובעומסים, כשהשימוש ב-ווייז גדל ב-32% – יחד עם הפקקים. דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון, יס ובזק בינלאומי, ציין, כי "המחקר שערכנו לסיכומה של 2021 באמצעות נתוני שלוש החברות מביא תובנות רבות על התנהגות הישראלים בשגרת קורונה. הדבר המרכזי שלקחו איתם הישראלים הוא איך לנהל נכון את הזמן: בצורת העבודה – יותר עבודה מהבית ושימוש בפגישות וידיאו מרחוק ופחות פגישות פיזיות, בהרגלי הקניות – יותר הזמנות הביתה ושימוש בשליחויות, ואפילו באופן צריכת הפנאי, פחות צפייה בטלוויזיה בלייב ויותר צפייה נדחית. למרבה הצער, למרות שהיציאות מהבית פחתו, הפקקים דווקא התגברו".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (א') דו"ח על מידת המוכנות של ישראל לשוק העבודה העתידי. זאת, במסגרת דו"ח בינלאומי – אנגלמן הוא אחד ממבקרי מדינה במדינות רבות בעולם שבחנו את הנושא, כל אחד במדינתו – וזה מה שמיוחד כאן. לכן, הוא מאפשר השוואה בכל הקשור להיערכות של מדינות שונות להתמודדות עם השינויים שצפויים במקצועות ששוק העבודה יזדקק להם בעתיד. הדו"ח כולל חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה. מהזווית השנייה, מדינת ישראל לא ערוכה כהלכה להתמודד עם השינויים – הן ברמת ההכשרה במערכת החינוך והן בהכשרה המקצועית. כמו כן, המדינה לא משקיעה מספיק מאמצים באוריינות הדיגיטלית, שהיא הכלי המרכזי שיאפשר לכלל האוכלוסייה להתחבר למציאות הנרקמת לנגד עינינו – בתעשיית ההיי-טק ובכלל. חצי הכוס המלאה הוא שאנחנו לא לבד: האתגרים הקשורים בנושאים כמו אוריינות דיגיטלית, הכנה למקצועות היי-טק והשקעה במו"פ הם מנת חלקן גם של המדינות האחרות, וגם שם המצב לא מזהיר במיוחד. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור אבל זאת לא באמת חצי כוס מלאה, אלא מקסימום חצי נחמה. העובדה שגם מדינות אחרות לא מוכנות לשינויים המתחוללים בשור העבודה לא עוזרת לנו, בגלל האופי המיוחד של מדינת ישראל, מיקומה הגיאוגרפי והאתגרים שהיא ניצבת בפניהם. הנתונים שהמבקר מציג בדו"ח ביחס לישראל צריכים להדליק נורה אדומה. הדו"חות מדגישים את הצורך בהשקעה בהון האנושי, ובפרט בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים, שמהווים את עתודת ההון האנושי שלנו, ושל העובדים בעלי המיומנויות הדיגיטליות הנמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה לא מדובר במצב חדש, ומקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה הרלבנטיים לא צריכים להיות מופתעים מהממצאים – ויש לקוות שהם אמנם לא מופתעים מהם. המבקר עצמו כתב על כך בעבר, והדבר נכלל בדו"חות שהוציאו בעבר גופי מחקר, כולל ה-OCED, ששיקפו היטב את המציאות הלא כל כך טובה בהקשר זה בישראל. מערכת החינוך מאכזבת מאוד מה שצריך לקומם בדו"ח כל אחד שאכפת לו מעתידה הכלכלי של ישראל הוא שבכל מה שקשור לרפורמה במערכת החינוך לא הייתה התקדמות משמעותית. לפני חמש שנים הכריז משרד החינוך על הרפורמה הזאת, שכוללת תוכניות לימוד שאמורות לסייע לתלמידי החטיבות העליונות להיכנס טוב יותר לשוק העבודה העתידי. גם שרת החינוך הנוכחית, ד"ר יפעת שאשא ביטון, הצהירה שהיא מחויבת אליהן. אלא שאם לשפוט לפי הדו"ח, ולפי אנשי השטח – המורים, המנהלים, המפקחים והיועצים – התוצאות מאכזבות מאוד. שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון – לתשומת לבך. צילום: אסף בר שי זאת ועוד: המבקר מתריע על כך שעל אף שחלפו חמש שנים מאז ההכרזה על הרפורמה, לא נערך כל הליך בקרה, הפקת לקחים והערכת מצב. יש לציין שמופנים לרפורמה זו לא מעט משאבים מתקציב משרד החינוך, ובקרה נכונה הייתה מגלה שאולי אפשר להפנות את התקציבים הללו ליעדים לא פחות חשובים, ולתת לרפורמה להתנהל בקצב שלה. אך מאחר שבשירות הציבורי פקידים לא נמדדים על תוצאות ולא על האם התקציבים שמוזרמים לפרויקטים אמנם מומשו, תהליך הבקרה לא התקיים ולא הושגו, לפחות בינתיים, התוצאות הדרושות. עלולות להיות לכך, וסביר להניח שיהיו, השלכות שליליות על עתידם של בוגרי מערכת החינוך, שיוצאים לשוק העבודה ללא הכשרה למקצועות העתיד, כאשר היצע המשרות במקצועות המסורתיים יותר, שצריך אליהם הכשרה פחות מסובכת, הולך וקטן. בדו"ח שלו ציין המבקר ש-45% מהמקצועות בישראל מוגדרים בסיכון, כש-15% מהם בסיכון גבוה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שלא משלבים בהם כלים דיגיטליים ואוריינות דיגיטלית. היערכות לחזרה לזום על נושא האוריינות כדאי להתעכב במיוחד היום, כאשר בממשלה ובכנסת דנים במתווה של חזרה מסוימת ללימודים מרחוק. בשנה שעברה, בשיא מגפת הקורונה, כאשר רבים מהורי, מורי ותלמידי ישראל קיטרו על הלימודים בזום, פרסם ה-OECD דו"ח על אוריינות דיגיטלית אצל המורים במדינות שחברות בארגון. ישראל מוקמה במקום גרוע, עם נתון מביש שלפיו 50% מהמורים שלנו החלו ללמד בזום, עקב הכורח שנוצר עם פרוץ הקורונה, כשהם חסרי אוריינות דיגיטלית בסיסית. עד כדי כך שלחלק גדול מהמורים אפילו לא היה מחשב אישי כדי שיוכלו ללמד. משרד החינוך פעל בנושא, אם כי מאוד חלקית, ומי שהצילה את המצב הייתה קרן אתנה, שמפעילה את פרויקט מחשב לכל מורה. המחשבים שהיא חילקה עד למשבר הקורונה (כמעט 30 אלף) ואלה שהיא חילקה במהלכו, כמו גם הדרכות האוריינות הדיגיטלית שהיא העבירה את מקבלי המחשבים, אפשרו למורים רבים ללמד ולעבוד בקורונה. במשרד החינוך מספרים אנשי המקצוע כי המציאות השתנתה ויש אחוז גדול מאוד של מורים שעברו הכשרות בשנתיים האחרונות. המבחן יהיה בימים הקרובים, אם וכאשר יאושר המתווה שישלח עשרות אלפי תלמידים ללמוד מרחוק. השקעה נמוכה בהכשרות דיגיטליות נתון נוסף בדו"ח הבינלאומי שלא מחמיא לנו הוא איזה אחוז מהתמ"ג משקיעה כל מדינה בהכשרות להסבה מקצועית ולהכנת עובדים למקצועות העתיד. על פי הדו"ח, ההוצאה הציבורית בישראל על הכשרות דיגיטליות עומדת על 9.5% מהתמ"ג בלבד, לעומת ממוצע OECD של 33%. אנחנו רחוקים מאוד מהממוצע הזה ועוד יותר רחוקים מפולין, שמשקיעה בהן כמעט 90% מהתוצר המקומי הגולמי שלה. בישראל יש גם היבט אחר: רק 1% מאלה שמצטרפים להכשרות הממשלתיות הם מהחברות הערבית והחרדית. היה מצופה שלאור המצוקה של כוח אדם בהיי-טק, הממשלה תיתן עדיפות לאוכלוסיות אלה ובכלל, תגדיל את ההשקעה בהכשרה. השורה התחתונה: הדו"ח הבינלאומי, ובמסגרתו הדו"ח של אנגלמן, מדגישים את הצורך בהשקעה בהון האנושי, ובפרט בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים, שמהווים את עתודת ההון האנושי שלנו, ושל העובדים בעלי המיומנויות הדיגיטליות הנמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה.

הוויכוח שעורר הרמטכ"ל אביב כוכבי, סביב הנושא של שירות ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל לעומת שירות קרבי, קשור לטענה שהועלתה באחרונה, לפיה ליחידות העילית הטכנולוגיות אין ייצוג מספיק לצעירים מהפריפריה, דבר שמגדיל את חוסר השוויון בחברה הישראלית. עם הסוגייה הזו מתמודדת עמותת בוגרי יחידת 8200, שמובילה את מיזם 'אחרייטק' בשיתוף עם עמותת "אחריי!". מטרת הפרויקט הוא הכשרת בני נוער מהפריפריה, על מנת שיהיה להם סיכוי שווה להתקבל כמועמדים ליחידת 8200, אם וכאשר יימצאו מתאימים, ובעתיד – כעובדי ויזמי היי-טק. כעת הם יוצאים בקמפיין גיוס המונים, כדי להרחיב את הפעילות של המיזם המשותף ולאפשר לצעירים נוספים בפריפריה לקבל הזדמנות שווה להשתלב במקצועות הטכנולוגים בצה"ל, או לאחר השירות, בתעשיית ההיי-טק. התוכנית פועלת במקביל ב-22 ישובים ברחבי הארץ, מדימונה וערד בדרום ועד לעכו, ג'וליס וקרית שמונה בצפון. לוקחים בה חלק מעל ל-400 בני ובנות נוער בתיכון, בגילאי 15-18. הלימודים כוללים תכנות בשפת פייתון, בינה מלאכותית, סייבר ועוד. במסגרת התוכנית גם מתקיימים האקאתונים, שבהם יתנסו החניכים ביצירת מיזמים חברתיים טכנולוגיים, עם מצבים של קבלת החלטות. את התוכנית מלווים מנטורים מהתעשיה, בעלי תפקידים בצבא ובצבא. "ב-65% מבתי הספר התיכוניים בארץ אין כלל מגמות ללימודי מחשב" אמיר סטרוגו, מנכ"ל עמותת "אחריי!", ציין כי "לאור השינויים והתמורות הטכנולוגיות, היה זה אך טבעי שנכנס גם לעולמות אלה, ונאפשר לבני נוער ממגוון אוכלוסיות להשתלב בעולמות הטכנולוגיים של היום". לדבריו, ההכשרות יסלילו את עתידם בעולם ההיי-טק והסייבר, ש"הינם כ-40% מהתעשייה המקומית". "היום, נערות ונערים מעטים מדי מהפריפריה מגיעים למקצועות הטכנולוגיים, ובדיוק זו הסיבה לשמה הקמנו את התוכנית הזו", המשיך והסביר סטרוגו. אליענה דן, מנכ"לית עמותת בוגרי 8200, ציינה כי "ב-65% מבתי הספר התיכוניים בארץ אין כלל מגמות ללימודי מחשב, והתוצאה היא הנצחה של הפערים החברתיים והכלכליים גם לדור הבא". לדבריה, "אנו מאמינים באחריות ובכוחה של הקהילה שלנו לחולל שינוי משמעותי, ושמחים על שיתוף הפעולה עם 'אחריי!'. העמותה קוראת לחברות ההיי-טק לשתף פעולה ולתרום למיזם. בנינו מודל לפיו עבור כל תרומה שנקבל מחברות, ארגונים ואנשים פרטיים, ובקמפיין מימון ההמונים שהושק הערב, יינתן מימון כפול מהגופים השותפים ומהרשויות המקומיות בהן נערכת התוכנית – כך שכל שקל מוכפל למעשה פי שלושה!", אמרה דן. באירוע השקת קמפיין גיוס ההמונים השתתפו בין היתר ניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200, האלופים (במיל.) יורם (יה-יה) יאיר, יו"ר הוועד המנהל של "אחרי!", טל רוסו, חבר הועד המנהל של "אחריי!", ובכירים אחרים בתעשיה.

CES 2022 – בו נערכים כנס ותערוכת הטכנולוגיה המשמעותיים ביותר בעולם – אמור להתרחש ממש בקרוב, בין ה-5 ל-8 בינואר, בלאס וגאס. אחרי שבשנה שעברה עבר האירוע כולו למתכונת וירטואלית, השנה הוא נקבע להיערך במתכונת היברידית – פיזית ואונליין – אלא שעקב התפרצות הקורונה מחדש בעולם ובארה"ב, גל ביטולים מטעם ענקיות הטק שאמורות היו להיות נוכחות בו מאיים על קיומו. זה התחיל בשבוע שעבר, כפי שדיווחנו, כשמספר חברות טכנולוגיה ענקיות הודיעו כי בחרו שלא לקחת חלק פיזי באירוע, וזאת בשל התפשטות וריאנט האומיקרון ברחבי העולם. בין ענקיות הטק שביטלו בשבוע שעבר נכללו אמזון ומטא, חברות המדיה החברתית טוויטר ופינטרסט, כמו גם חברת T-Mobile, נותנת החסות של האירוע. כל אלו בישרו כי לא יפגינו נוכחות פיזית ב-CES 2022 עקב הגל החדש של הקורונה הפוגע בארצות הברית. אל הבחירה שלא להגיע לתערוכה ולכנס העצומים הצטרפו גם כלי תקשורת אמריקנים רבים, כמו The Verge, CNET, Engadget, TechCrunch, TechRadar ו-Tom's Hardware, שהודיעו שלא יתייצבו באירוע השנה בשל הקורונה והתפשטותה המהירה המחודשת. ואולם גל הביטולים לא עצר שם, אלא הלך והתחזק בימים האחרונים, ואליו נוספו כעת גוגל, אינטל ומיקרוסופט. לא תתייצב פיזית ב-CES 2022. מיקרוסופט. צילום: BigStock מיקרוסופט נעצה מסמר בארון הקבורה של האירוע הפיזי? מיקרוסופט היא בעצם השם הגדול האחרון של חברה שמבטלת את התוכניות שלה להיות פיזית ב-CES 2022. הענקית מרדמונד פרסמה הצהרה קצרה לתקשורת, ובה ציינה כי לנוכח הנתונים העדכניים ביותר על תפוצת נגיף הקורונה בארה"ב. החברה עדכנה כי במקום ההשתתפות ב-CES כמציגה, היא מתכננת ערכות עיתונות דיגיטליות לאירוע. "לאחר סקירת הנתונים העדכניים ביותר על סביבת ה-COVID המתפתחת במהירות, מיקרוסופט החליטה לא להשתתף באופן אישי ב-CES 2022", צוטט דובר החברה ב-The Verge. מחיקת עוד ועוד מציגי ענק משורת המשתתפים באירוע מטילה ספק נוסף בשאלה אם תערוכת הטכנולוגיה השנתית בכלל תתקיים. נזכיר כי מלבד החברות שכבר צוינו לעיל אשר לא יתייצבו בלאס וגאס, גם ענקיות כמו ג'נרל מוטורס, לנובו, ורבות אחרות – בסך הכל, כ-50 מציגים – נשרו מהתערוכה עד כה. כל המציגים שהחליטו שלא להשתתף ציינו דאגות לגבי נגיף הקורונה, מכיוון שכאמור המצב מחמיר שוב בארה"ב. אומיקרון כבר מהווה למעלה מ-70% מהמקרים במדינה, וקיבוץ עשרות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ והעולם באולמות התצוגה בלאס וגאס כנראה אינו הרעיון החכם ביותר ליישום כעת. מציגות CES מרכזיות, כמו סוני, LG, פנסוניק וסמסונג, עדיין מתכננות להיות נוכחות בתערוכה, ובזמן כתיבת שורות אלה הן, לדבריהן, "עוקבות מקרוב" אחרי המצב וההתפתחויות. המארגנים, קבוצת CTA, בינתיים לא נסוגו, ומעוניינים להמשיך בתוכניתם לאירוע היברידי, כפי שהוצגה בנובמבר.