מוקדם יותר השנה, מיקרוסופט סוף סוף הוסיפה כרטיסיות לסייר הקבצים ב-Windows 11, לאחר משוב ממשתמשים שביקשו זאת במשך שנים. התכונה מאפשרת למשתמשים לפתוח מספר תיקיות וספריות תחת חלון אחד, בדיוק כמו דפדפן האינטרנט שמאפשר למשתמשים לפתוח מספר דפי אינטרנט תחת חלון אחד. כעת, כשלסייר הקבצים יש כרטיסיות, נראה שמיקרוסופט להוטה להוסיף את התכונה לאפליקציית Notepad ב-Windows 11. צילום מסך של גרסה פנימית של Notepad פורסם באינטרנט, וחשף ממשק כרטיסיות חדש בתוך האפליקציה. צילום המסך זוהה בציוץ של עובד מיקרוסופט, שכבר נמחק, שהזכיר את תכונת הכרטיסיות כחדשה. צילום המסך מציג גרסה של פנקס רשימות עם אזהרה סודית בחלק העליון, שלשונה "אל תדון בתכונות או תצלם צילומי מסך". בדיוק כמו כרטיסיות בסייר הקבצים (וברוב האפליקציות האחרות עם כרטיסיות), הכרטיסיות עצמן מופיעות בחלק העליון של האפליקציה ומאפשרות למשתמש לפתוח מספר קובצי txt באותו חלון. סביר להניח, שזה אומר שתכונה חדשה זו באפליקציית פנקס הרשימות תושק רשמית בחודשים הקרובים, אולי לצד עדכון ה-Windows 11 Moment הקרוב.

משפחת מכשירי ה-Galaxy S23 של סמסונג לא צפויה לפני פברואר, אבל חרושת השמועות וההדלפות לגביה כבר מציפה את הרשת מזה כמה חודשים. המידע העדכני ביותר שפורסם כעת  ב-SamMobile נוגע לצבעי ה"חותמת", שנקראים כך מכיוון שהם אלה המשמשים בחומר שיווקי ופרסומי הקשר למכשירי החברה. עבור ה-Galaxy S23 הסטנדרטי הצבע עתיד כנראה להיות ירוק, עבור ה-Galaxy S23 Plus הוא יהיה זהב בהיר/ורוד ועבור ה-Galaxy S23 Ultra הוא צפוי להיות וורוד, כאשר לשלושת הדגמים יהיו זמינים גם צבעים נוספים. הדלפה נפרדת מה-Ice Universe, תאריך ההשקה של ה-Galaxy S23 נקבע ל-1 בפברואר, אבל ציוצים עוקבים מצביעים על כך שמרבית ההדלפות מדברות על ה-2 בפברואר. ואולם אם ניקח בחשבון שסמסונג נמצאת בדרום קוריאה ומקדימה בהרבה את אירופה וארה"ב מבחינת אזורי זמן, ניתן להניח שאם האירוע של חשיפת המכשירים יתקיים בערב ה-1 בפברואר בדרום קוריאה – באירופה וארה"ב התאריך יהיה כבר ה-2 בפברואר. אם נסכם יחדיו את כל השמועות, נראה שלא הרבה משתנה במכשיר החדש בכל מה שקשור לעיצוב המכשירים, שתמונות מודלפות שלהם מציגות מכשירים דומים מאוד לדור ה-S22. עם זאת, יש סיכוי שהדגמים הסטנדרטיים ודגם הפלוס יקבלו את המצלמה הצפויה בדגם האולטרה, ובכלל שיפורים במערך הצילום. עוד צפויים שיפורים בקרבי המכשירים, עם מעבדי סנאפדרגאון המשודרגים ואולי גם מעבדי Exynos, והמכשירים יגיעו עם גרסת האנדרואיד האחרונה. בנוסף, יש רמזים לכך שאחד מהדגמים החדשים יגיע עם קישוריות לוויינית למקרי חירום, כמו ב-iPhone 14.

מפתחת האנטי-וירוס מקאפי (McAfee) נחשבת לאחד המותגים החזקים בעולם אבטחת המידע. די קשה למצוא מישהו שגולש ברשת ולא נתקל בפרסומות המאיימות שלה, המזהירות שתוקף תוכנות ההגנה עומד לפוג. ובכן, מסתבר שהפרסומות הללו עובדות ובגדול: מספר הלידים שקיבלה החברה היה גבוה מאוד, עד כדי כך שאנשי המכירות החלו להביע ספקות בעבודה יוצאת הדופן של מחלקת השיווק. הבעיה של מקאפי היתה באיכות הלידים. מספרם הגבוה לא התבטא בשורת ההמרות ואם זה לא מספיק, היעדר פילוחים ממוקדים פגע באיכות הלידים ובלבל את אנשי המכירות בנוגע למיקומם של הלקוחות הפוטנציאליים במשפך המכירות. אנשי השיווק של מקאפי החליטו לקחת צעד אחורה ולבצע אופטימיזציה לקמפיינים השיווקיים. כל אחד מהם פנה ישירות לקהל יעד אחר וסיגמנט מחדש את הלידים שנאספו בו, כך שאפשר לאנשי המכירות לבצע מעקב יעיל ומדויק יותר אחרי הלידים, וללוות אותם בתהליך קבלת ההחלטות שלהם באותו רגע. התוצאה היתה כמעט מהפכנית. מספר הלידים צנח בשליש, אבל מספר העסקאות זינק פי ארבעה. איכות הלידים זינקה אף היא, והחזירה את האמון בין אנשי המכירות ואנשי השיווק בארגון.  תהליך הטיוב הזה, הוא אוטומטי לגמרי ונחשב לאחד התהליכים הכי חשובים בארגז הכלים השיווקי. המחקרים ברחבי העולם מלמדים כי כמחצית מהארגונים כבר מיישמים טכנולוגיות שונות במטרה להפוך את משימות השיווק הארגוניות לאוטומטיות, אבל הדרך עדיין ארוכה. הסיבה העיקרית לכך היא היעדר דטה מטויבת לצורכי שיווק, שמהווה מרכיב בסיסי וקריטי להצלחה ביישום תהליכי אוטומציה שיווקית. בדיוק כמו מקאפי שהיתה זקוקה ללידים איכותיים יותר, שאלות כמו מי קהל היעד? מה מאפיין אותו? איך ואיפה הוא פוגש את המותג? מי המתחרים? מהן נקודות החולשה שלהם? ועוד שאלות דומות, שהתשובות עליהן נמצאות בתוך ערוצי השיווק, השירות והנכסים הדיגיטליים של הארגון – כל אלה יקבעו את טיבו של המשפך השיווקי, ויסייעו בתהליך ניתוח הנתונים. המסקנה ברורה: דטה טובה, ולא משנה מה גודלה, מסייעת למנהלי השיווק לקבל תובנות עמוקות יותר על לקוחותיהם ומשפרת באופן דרמטי את ה-ROI שהושקע בתהליך האוטומציה. כל משימה או פעולה שיווקית שחוזרת על עצמה יכולה וצריכה להפוך לאוטומטית. צילום: מתוך מערכת אקטיב טרייל אוטומציה שיווקית למתקדמים "חברות שמייצרות אוטומציה שיווקית בהחלט זוכות לתוצאות טובות יותר", מצהיר נאור מן, אחד מחלוצי השיווק הדיגיטלי בישראל ומנכ"ל חברת אקטיב טרייל, המפתחת פלטפורמה לשיווק אוטומטי מבוסס דטה. המערכות של אקטיב טרייל מסייעות לאלפי מותגים בארץ ובחו"ל לשמר נאמנות מצד הלקוחות ולהגדיל את המכירות, באמצעות מסעות לקוח המבוססים על מידע שנאסף בזמן אמת מהלקוחות. בישראל וגם בחו"ל, קשה למצוא מנמ"ר או מנהל שיווק שלא שמע או קרא איפשהו שמרקטינג אוטומיישן יעמוד בעתיד הקרוב בחזית השיווק הדיגיטלי. המספרים המזנקים, הסטטיסטיקות הצועקות והטכנולוגיות המתקדמות לא הותירו מקום לספק. ועדיין, רבים מביטים על כל החגיגה הזאת מרחוק. לא שיש להם אסטרטגיה סותרת חלילה, פשוט… איך לומר: למי יש כוח ללמוד עכשיו משהו חדש? השיטות המוכרות הרי יתחילו לעבוד מתישהו ובכלל, "עוד מעט כל העסק הזה יפול על אינטגרציה מורכבת ויקרה מדי, ותקציב השיווק או הפיתוח הרי סגורים כבר מזמן". סעיפי ההתנגדויות והחסמים מוכרים וידועים, אבל הם (כמו אותם מנמ"רים ומנהלי שיווק) במיעוט מוחלט. כל הנתונים מוכיחים שמרקטינג אוטומיישן הוא הבסיס לבניית מסעות לקוח אוטומטיים, ומי לא עושה את זה – מפסיד בגדול. לא צריך להיבהל ואפשר גם להתחיל בהדרגה, עד שזה יעבוד חלק. ולא, לא צריך לחשוש מסיבוכי אינטגרציות – פשוט בחרו מערכת No Code שלא מצריכה עלויות פיתוח ותכנות ומאפשרת לבצע התאמות באופן מהיר וקל. שנמשיך? ברור! הרי צוות השיווק כבר עוסק באימייל מרקטינג, שיווק בסושיאל, התאמה אישית של תוכן, אופטימיזציה למנועי חיפוש ועוד. אז כל מה שנותר הוא רק לגרום לכל הכלים הנהדרים האלה לעבוד יחד. כל משימה או פעולה שיווקית שחוזרת על עצמה יכולה וצריכה להפוך לאוטומטית – ויפה שעה אחת קודם. רוצים דוגמה? בבקשה. מסע שיכול להימשך פוראבר נניח שגולש הקליק על אחת המודעות הפרסומיות ברשת והשאיר את פרטיו לקבלת מידע נוסף. מעתה למעשה, מתחיל מסע שלם שמנווט את אותו גולש בדרך שאתם יוצרים עבורו – עד שהוא הופך ללקוח. יממה אחרי שהשאיר פרטים, שלחו לו ניוזלטר עם מידע על המוצר הרלוונטי עבורו. פתח את המייל? נהדר! הוא בדרך הנכונה. חכו עוד קצת ושלחו אליו סמס או ווטסאפ עם סרטון וידיאו על אותו מוצר. ברור שהוא צפה! עכשיו הגיע הזמן להגדיל את המעורבות שלו, עם איזה סקר שימושים או הרגלים צבעוני. למה שלא יענה? הרי הוא כבר חצי בפנים! עכשיו מפנקים אותו עם הטבה לרכישה מהירה רק עבורו. עדיין לא קנה? אין בעיה. שולחים עוד ווטסאפ עם תזכורת והנעה לפעולה – לפני שייגמר, כמובן. ומה עם איזה מאמר מעניין על המותג? שיבין עד כמה הוא חזק… מרקטינג אוטומיישן. מטייב את איכות הלידים, מאפשר מעקב אחר התנהגות לקוחות. צילום: Depositphotos בקיצור, המסע הזה יכול להימשך פוראבר – כל עוד לא עולים ללקוח על העצבים. עכשיו דמיינו שכל זה מתבצע באופן אוטומטי. ממש כך. א ו ט ו מ ט י. ללא מגע אנושי. אתם יכולים להמשיך ולדייק את המסרים, לסגמנט את המאפיינים ולטפח את הגולש/לקוח גם זמן מה אחרי הרכישה. התהליך הזה משפר את יעילות השיווק באופן ניכר, מטייב את איכות הלידים, מאפשר מעקב אחר התנהגות לקוחות פוטנציאליים וכמובן – מאפשר תיאום מושלם בין צוותי המכירות והשיווק. חבילת ה-C המושלמת בניית מסעות לקוח נחשבת כיום לאחת מאסטרטגיות השיווק המובילות בדיגיטל. בדיוק כמו שמערכות CRM, שנבנו כדי לייעל את מערך השירות והטיפול בלקוח, חוללו בדרך מהפכה בייעול תקציבי השיווק והמכירות, כך גם מערכות המרקטינג אוטומיישן מסייעות לא רק למנהלי שיווק אלא לארגון כולו. למעשה, מדובר בחבילת ה-C המושלמת (Customer), שמרחיבה את החזון העסקי והתפעולי – ובעיקר את ה-ROI. איך זה קורה בפועל? קל לדמיין. שני הצינורות המרכזיים של הארגון – ה-CRM וה-CSO משלבים ידיים ופועלים במקביל כדי לטייב כל לקוח ולדעת מי באמת בדרך לחנות ומי עדיין בודק את המתחרים. בדרך, גם ה-CTO (כן, זה עם התירוצים מלמעלה) יוכל לסמן 'וי' על אופטימיזציה של מערכות המידע בארגון, ניהול התוכן ודיוקו מול הלקוחות והפקת דו"חות מעקב עדכניים בזמן אמת; וגם ה-CPO יגזור קופון עם טיוב וניתוח מעמיק יותר של ההון האנושי (בעיקר של מחלקת השיווק) והפנייתו למשימות אחרות. אה כן… לא נשכח גם את ה-CLO, שיהיה בטוח שמערכת החדשה תענה על הפצת המסרים המשפטיים והקניין הרוחני של תוכן המותג. ומה עם ה-CFO וה-CEO? ובכן, גם הם יהיו בצד הנכון. מנהל הכספים ישמח לראות את המספרים עולים בצד הנכון של האקסל והמנכ"ל – טוב נו, הוא יחזור לאהוב את ה-CMO שלו. חשוב לציין: כל זה לא קורה ביום אחד. מדובר בתהליך אסטרטגי וקפדני, שדורש התחייבות לטווח ארוך והקצאת משאבים לייצור תוכן, איסוף וטיפוח לידים, התאמה של אנשי המכירות וכדומה. המערכת עצמה, מתקדמת ככל שתהיה (ותאמינו לי שהיא אכן מתקדמת…) – חייבת להגיע עם האדם הנכון שינווט את הלקוחות שלו למסע המדהים הזה. לדברי מן, בחמש השנים האחרונות השוק הישראלי החל לפזול החוצה. תאגידים בינלאומיים כמו אורקל, יבמ, סיילפורס ודוגמתם, שעיקר פעילותן בתחום ה-IT הוא פיתוח מערכות ארגוניות כמו CRM ו-ERP, נכנסו לעולם השיווק האוטומטי עם חזון ברור לטייב את הדטה הארגונית שגם כך קיימת אצלם, ולחבר אותה עם מערך השיווק. התוצאה הסופית בעיקר בארגונים בישראל, לא בישרה טובות. למעשה, במקרים רבים היא היתה שגויה וגרמה להפסדים כבדים. הוצאות הפיתוח של המערכת תפחו משמעותית, מה שאי אפשר לומר על שורת ההכנסות, והכוח שהיה בידי אנשי השיווק עבר ברובו לאנשי פיתוח – המשאב העמוס והיקר ביותר בארגון. "ללקוחות נמאס לשלם מחירים חסרי פרופורציה על מערכות 'מתקדמות' שרק דורשות משאבים טכנולוגיים בלי סוף ומספקות החזר השקעה שלילי. אני קורא לזה LOI – Loss On Investment". רוצים מערכת מרקטינג אוטומיישן מתקדמת ידידותית וללא עלויות פיתוח מכבידות? פתחו חשבון חינם באקטיב טרייל

עבור עולם הקריפטו, 2022 הייתה שנה סוערת ומלאת אירועים עם מספר רב של פשיטות רגל, הונאות קטנות, ולצידן מה שנראה כהונאות ענק. כשני טריליון דולר נמחקו משווי שוק מטבעות הקריפטו לאורך כל 2022. כשחברות מתפקדות לכאורה, כמו צלזיוס ו-FTX, פשוט קרסו בן לילה, משקיעי הקריפטו הפסידו יחד עשרות מיליארדים בשנה האחרונה. בתחילת 2022, התחום עוד נראה חזק – המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה במרץ חיברה את קהילת הקריפטו, שהפגינה סולידריות כשרבים מכל רחבי העולם השתמשו במטבעות דיגיטליים וב-NFT כדי לתרום ולספק סיוע לאוקראינה. אולם למעשה מחירי הנכסים הדיגיטליים החלו לצנוח כבר בינואר, כשהמשקיעים התחילו לדאוג שהפדרל ריזרב ינקוט עמדה נוקשה יותר בנושא האינפלציה. באותו חודש לבדו, הביטקוין צנח ב-19% והאת'ריום צנח ב-29%. "נכסי קריפטו סבלו מאחת השנים הגרועות ביותר שלהם ב-2022, כאשר בנקים מרכזיים נאבקו באינפלציה הגואה, וכתוצאה מכך הריבית הייתה גבוהה יותר וציפיות הצמיחה הופחתו, כל אלו הותירו את הענף עם הפסדים משמעותיים", כך הסבירו אסטרטגים מ-UBS. האופוריה מ-2021 התרסקה על קרקע המציאות כששווי הנכסים הווירטואליים עלה ב-2021, בורסות גדולות כמו קוינבייס (Coinbase), בורסת Crypto.com וכן FTX הוציאו מיליונים רק על פרסומות באירועי ספורט גדולים, במטרה לבנות מודעות למותג שלהן. הן גם גייסו כוכבי ענק כמו שחקן ה-NBA לברון ג'יימס ולארי דיוויד, הקומיקאי הידוע כיוצר של 'סיינפלד' שגם מככב בסדרה שלו 'תרגיע'. כל זה קרה בפברואר, אבל בהמשך השנה בורסות הקריפטו צמצמו את הוצאות הפרסום שלהן דרמטית, ובמקביל שותפויות שיצרה למשל FTX עם מיאמי היט, מרצדס וליגת הפוטבול האמריקנית NFL – כולן הפכו חסרות ערך לאחר שהחברה של סם בנקמן-פריד (אק"א סב"פ) ביקשה לפתע הגנת מפשיטת רגל בנובמבר האחרון, באופן שהכה רבים בתדהמה. ואז קרסה לונה (LUNA) והסטייבל קויון שהשיקה, שנקרא טרה (Terra), ומחירי הקריפטו החלו לצנוח. אחרי טרה-לונה ראינו שלל פשיטות רגל, החל מ-3AC (ר"ת Three Arrows Capital), המשך ב-וויאג'ר דיגיטל (Voyager Digital) וב-צלסיוס (Celsius). באותה תקופה, סב"פ, מנכ"ל FTX דאז, כונה 'מלך הקריפטו' ונחשב כמלאך מסייע וסיפק מימון לחברות שהתמודדו עם בעיות נזילות. הוא גם הסתובב בחוגים פוליטיים מובחרים בוושינגטון, בהיותו התורם השני בגודלו בקמפיין הנשיאותי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אולם חודשים לאחר מכן, ב-11 בנובמבר, הגישה בורסת FTX בקשה לפשיטת רגל ואז החלו הגילויים על ניהול כושל של כספי הלקוחות, שהובילו למעצרו של סב"פ באיי בהאמה ולהסגרה לארה"ב ב-21 בדצמבר, כשהוא מואשם בהונאת קריפטו, הונאת ניירות ערך ובהלבנת כספים. הפסיד המון. צ'אנגפנג זאו, מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו בינאנס. צילום: ויקיפדיה ו-BigStock 17 מייסדים שהפסידו יחד 116 מיליארד דולר לפי הערכות פורבס, 17 מהמייסדים, המשקיעים והתומכים הגדולים בעולם הקריפטו איבדו יחד השנה כ-116 מיליארד דולר – 15 מאילי המטבעות הדיגיטליים הללו איבדו יותר ממחצית מהונם, עשרה איבדו את מעמדם כמיליארדרים ושלושה איבדו את כל הונם שהיה הון עתק. מפאת חוסר ידע בדיוק כמה כסף אישי בדיוק איבד סב"פ, או שאולי גרף לכיסיו איכשהו, במקום הראשון והמפוקפק ברשימת העשירים שהפסידו בגדול נמצא צ'אנגפנג זאו, מנכ"ל בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, בינאנס (Binance). זאו נחשב כאדם העשיר ביותר מבין אילי הקריפטו, וחווה את הירידה החדה ביותר בעושר האישי בתשעת החודשים האחרונים. מ-65 מיליארד דולר במרץ, השווי הנקי שלו צנח ב-93.07% ל-4.5 מיליארד דולר החודש, דצמבר. אם נחזוק ל-סב"פ – מי שהיה איל הקריפטו השני בעושרו במרץ, עם שווי נקי של 24 מיליארד ד', איבד בחודשים האחרונים, לפי ההערכות, את כל הונו ונמצא כעת במעצר בית, ממתין למשפט בגין מספר אישומי ההונאה. בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל קוינבייס, ראה את השווי הנקי שלו מצטמצם מ-שישה מיליארד דולר במרץ ל-1.5 מיליארד דולר בדצמבר, ירידה של 75%. בעקבות קריסת FTX, אמר המנכ"ל של קוינבייס שהוא מנסה ללכת ב"דרך הקשה" של "גישה מוסדרת ומהימנה", וזאת בניגוד למתחרה הגדולה ביותר שנשארה בינתיים בקבוצת הבורסות המובילות, בינאנס, שיש החוששים שלא תשרוד עוד זמן רב. עם זאת, צניחה של מניית קוינבייס ב-64% מאז אוגוסט, וביותר מ-95% מאז הנפקתה לפי שווי של 100 מיליארד דולר, גרמו לרוב הונו האישי של ארמסטרונג להיעלם. ברשימה של פורבס נכללים גם אחרים – גארי וואנג, המייסד והמנהל הטכנולוגי הראשי (CTO) לשעבר של FTX, ששוויו הנקי הוערך במרץ ב-5.9 מיליארד דולר ונמחק מאז. וואנג, יחד עם קרוליין אליסון, המנכ"לית לשעבר של אלמידה (Alameda Research), שהודו באישומים הפליליים נגדם, כך לפי הצהרת הפרקליטות במחוז הדרומי של ניו יורק. השניים משתפים פעולה בתיק נגד סב"פ. כריס לארסן, המייסד השותף של ה-ריפל, שהיה מיליארדר הקריפטו החמישי ברשימה, ואיבד 51% מהונו האישי – מ-4.3 מיליארד דולר במרץ, הונו צנח ל-1.2 מיליארד דולר בדצמבר. גם שווים הנקי של טיילר וקמרון וינקלבוס, התאומים שייסדו את הבורסה למסחר במטבעות מבוזרים ג'ימיני (Gemini), שעלה לארבעה מיליארד דולר לכל אחד מהשניים במרץ האחרון, צנח ב-72.5% בשלושת הרבעונים האחרונים. נכון לדצמבר, לתאומים וינקלבוס שווי נקי של 1.1 מיליארד דולר כל אחד כיום, כך לפי הערכות פורבס. ברשימת המפסידים הגדולים של הקריפטו נכלל גם בארי זילברט, מנכ"ל דיגיטל קורנסי גרופ – עוד איש קריפטו שאיבד את כל הונו, שעמד מוקדם יותר השנה על 3.2 מיליארד ד', והוא חותם את השמינייה הפותחת של הרשימה. אחריו מגיעים עוד אילי קריפטו, שכל אחד מהם איבד מאות מיליונים או אף כמה מיליארדי דולרים בשנה הלא פשוטה שממש תיכף מגיעה אל קיצה.

מתקפות הסייבר בכל מגזרי התעשייה גדלו ב-28% ברבעון השלישי השנה, בהשוואה ל-2021, וחוקרי צ'ק פוינט צופים עלייה חדה ומתמשכת שלהן ברחבי העולם. המשך הגידול במתקפות, הסבירו בענקית הגנת הסייבר הישראלית, "מונע על ידי עלייה במימוש מתקפות כופרה, לצד הקטיביזם, המגויס על ידי מדינות כחלק מהרחבת הזירה של סכסוכים בינלאומיים". מגמה נוספת המאיצה את הגידול במתקפות היא המשך המחסור הכרוני בכוח אדם מקצועי בצוותי האבטחה של הארגונים. "הם ממשיכים וימשיכו להתמודד עם לחץ גובר, ככל שפער כוח העבודה בסייבר העולמי, שצמח השנה ב-25% ושכבר כיום עומד על 3.4 מיליון עובדים – יגדל עוד יותר". לפי צ'ק פוינט, "השנה, פושעי סייבר וגורמי איום הפועלים בחסות מדינה, המשיכו לנצל את דפוסי העבודה ההיברידיים שבארגונים, והעלייה במתקפות אלו אינה מראה סימני האטה. זאת כי למלחמת רוסיה-אוקראינה ממשיכה להיות השפעה עמוקה בעולם". לפי החוקרים, מגמת ה-הקטיביזם התפתחה. "ה-הקטיביסטים גויסו על ידי המדינה: מקבוצות חברתיות בעלות אג'נדות משתנות (כגון אנונימוס), הם הפכו לקבוצות הפועלות בחסות מדינה, כשהן מאורגנות, מובנות ומתוחכמות יותר. קבוצות כאלה תקפו באחרונה מטרות בארה"ב, גרמניה, איטליה, נורבגיה, פינלנד, פולין ויפן. ההתקפות האידיאולוגיות הללו ימשיכו לגדול". עוד מגמה, לפי החוקרים, היא התפתחות הדיפ פייק – הזיוף העמוק. הם ציינו את אחד המקרים המפורסמים שאירעו בתחום, באוקטובר 2022, כאשר הופץ סרטון מזוייף, של ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, שר את "בייבי כריש" במקום את ההמנון. "לא ברור האם האם זו הייתה בדיחה, או ניסיון להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב", ציינו. "מה שבטוח הוא שטכנולוגיה זו תשמש יותר ויותר כדי להשפיע ולשנות דעת קהל, או כדי לסייע במתקפות סייבר לסוגיהן". דורון רביד, ראש מחלקת חיבוריות מאובטחת ב-טו בי סקיור מטריקס. צילום: סם יעקובסון. לדברי דורון רביד, ראש מחלקת חיבוריות מאובטחת ב-טו בי סקיור מטריקס (Matrix 2BSecure), חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס, "השנה התבססו והתקבעו בצורה חזקה יותר מודלי עבודה של חיבור מרחוק. בעקבות זאת, חלה התעניינות נרחבת בפתרונות המממשים את גישת ה-zero trust גם בתוך רשתות ארגוניות. זו באה לידי ביטוי, בין השאר, במעבר לפתרונות מבוססי פרוטוקול dot1x בתצורת התחברות מחודשת מלאה, שמשמעותה – איש לא מקבל חיבור לרשת הקווית או האלחוטית, לפני שהוברר, בצורה חד-ערכית, מי הוא ועם מה הוא מנסה להתחבר. רק לאחר מכן הוא יקבל פרופיל חיבור מדויק. לחיבור זה מתווספים מנגנונים לזיהוי אנומליות בשכבות הרשת השונות, כך שניתן יהיה לזהות ולעצור גורם עוין, המנסה להתחזות מתוך הרשת. מנגנונים אלה מצוידים בנתונים עסקיים רבים, הנאספים בזמן אמת, לצד אלגוריתמיקה שיודעת לקבוע את רמת הסיכון לכל רכיב שמתחבר לרשת". נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה אזורית בפורטינט. צילום: Studio PhotoGali "שטף איומי סייבר שלא פסק" לדברי נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה אזורית בפורטינט, "השנה היינו עדים לשטף קבוע של איומי סייבר שלא פסקו. אחת מהמגמות הבולטות ביותר הייתה ההתמקדות של התוקפים בפלטפורמות הענן ובמערכת ההפעלה לינוקס. ראינו סוגים רבים יותר של נוזקות, המפותחות כדי להתמקד בפלטפורמות אלו". היא הוסיפה כי "היינו עדים לפיתוח רב יותר של כופרות, לצד פיתוח של נוזקות הרסניות יותר. האנליסטים בגוף המחקר של פורטינט גילו כי פושעי הסייבר שתוקפים ארגונים בכופרות, שינו מעט את האסטרטגיה שלהם, והשנה הם החלו למחוק את הנתונים, בין אם קיבלו את דמי הכופר ובין אם לא. התוקפים השנה הפכו להרסניים יותר". שרעבי ציינה כי "השנה ראינו הרבה יותר מתקפות משולבות. מדובר בגישה לפיה התוקפים מכוונים כלפי הארגונים שני סוגים שונים של טכניקות תקיפה – ולעיתים אף יותר. לדוגמה, הם משתמשים בהנדסה חברתית בשילוב עם מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS). האסטרטגיה שלהם היא ליצור הסחת דעת בחלק אחד של הארגון – ואז, בו-זמנית, לתקוף אזור אחר של הרשת". לחלקו הראשון של סיכום השנה בסייבר – לחצו כאן.

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן בלומנשטיק, פרסמה היום (ב') פוסט חריג בלינקדאין, שבו היא התייחסה לתיקון לחוק האפליה, שאם ייכנס לתוקף יאפשר לבעלי ארגונים ועסקים להפלות אנשים ממגזרים או מגדרים שונים. בכך מצטרפת ברוורמן למחאה ההולכת וגוברת, בעקבות הפרסום של דבריה של השרה המיועדת אורית סטרוק, שאמרה כי בעל בית מלון רשאי לא לקבל אורחים להט"בים, אם זה מנוגד לאמונתו. אחר כך הבהירה סטרוק כי לא התכוונה להפלות, היא בעצמה מחבקת להט"בים, אבל לטענתה היא דיברה על הצד של בעל העסק. זה כמובן לא הרגיע את הרוחות, וארגונים ועסקים החלו להגיב, כולל מענף ההיי-טק. אף הנהלה שפויה, בכל מקום בעולם, לא תאפשר המשך פעילות של מרכז פיתוח או חברת היי-טק, שתיישם את החוקים שחברת הכנסת סטרוק רוצה להחיל, ולא משנה ההסברים שלה, שנבעו מכך שהיא לא צפתה את עוצמת ההתנגדות וכך כתבה ברוורמן בלומנשטיק: "מיקרוסופט היא בית מגוון שבדלתו לא נכנסת גזענות. הסיבה להצלחת החברה היא הגיוון: אני מסתובבת במסדרונות מיקרוסופט מדי יום ורואה עובדות ועובדים נפלאים – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, להט"בים, נשים וגברים – עובדים זה לצד זו באחווה, במקצוענות, על רקע ההבנה הבסיסית שכולם שווים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ומוסרית ועליה להישאר כזו אם חפצת חיים היא. לשיח המעודד גזענות ואפליה מכל סוג שהוא אין מקום בחברה מתוקנת". שוויון חוקתי בחברות רב-לאומיות ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים שרעיון השוויון בין המגדרים הוא אבן יסוד בקוד ההפעלה שלו, במיוחד כאשר מדברים על חברות רב-לאומיות שפועלות בישראל. בחברות אלו מתייחסים לכל עובד באופן שווה, והוא מקבל את כל הזכויות, ההטבות, וכמובן החובות, שמוטלות על כלל העובדים. ברמה הפרקטית, בחברות כמו מיקרוסופט יש העדפה מתקנת לקליטת עובדים מהמגזר החרדי, ערבים, חברי הקהילה הלהט"בית, נשים, ועוד. ההקפדה אינה רק ברמת ההצהרה, אלא כחלק מנהלי עבודה קשוחים ומפוקחים. הנזק שהדברים שאמרה סטרוק, על בסיס ההסכמים הקואליציונים, הוא חמור בהרבה מהמשמעות המעשית שלהם. בישראל חלק מרכזי מענף ההיי-טק מבוסס על מרכזי פיתוח כמו אלו של מיקרוסופט, ששם כאמור המדיניות היא של אי אפליה ואף של אפליה מתקנת ממש. פועלות נגד אפליה. חברות הטק הרב-לאומיות. צילום: BigStock אם הסעיף הזה בחוק יעבור, הוא עלול לגרום לתגובות חריפות מצד אותן חברות, שכן מרכזי פיתוח, למשל, הם ישות עצמאית, חלק מרשת מרכזים בכל העולם, והם כפופים למטה העולמי של החברה. אף הנהלה שפויה, בכל מקום בעולם, לא תאפשר המשך פעילות של מרכז פיתוח או חברת היי-טק, שתיישם את החוקים שחברת הכנסת סטרוק רוצה להחיל, ולא משנה ההסברים שלה, שנבעו מכך שהיא לא צפתה את עוצמת ההתנגדות. ענף ההיי-טק הוא קטר שמוביל את המשק, אבל הוא גם קטר שצריך לשמור על הקרונות של הרכבת, על אלו שנוסעים בה, ולוודא שהם נהנים מזכויות, הזדמנויות וביטחון אישי ותעסוקתי בכל מקום ובכל ארגון. לא צריך להתרגש מהרעשים שמסביב, או מתגובות צפויות של תומכי האפליה, הטוענים כי מדובר בהסתה והמרדה. בצה"ל יש ערך עליון שאומר שחייל או קצין רשאי ואף חייב לא למלא פקודה בלתי מוסרית או לא חוקית בעליל. גם המגזר העסקי, כולל ההיי-טק, חייב ליישם את הכלל, חוקי אפליה הם בלתי חוקיים ואינם מוסריים בעליל, לכן – אסור לשתף פעולה איתם, אם חס וחלילה הם יצאו לפועל.

אם בודקים את שוק המסכים הצרכני בשנתיים האחרונות, ובעיקר את אלו שמיועדים לשחקנים שבינינו, אי אפשר שלא להיות עדים לכך, שהיצרניות מצליחות בכל כמה חודשים כמעט להציע מסכים עם קצב רענון יותר מהיר. ככל שקצב הרענון יותר גבוה זה אומר שהתמונה בכל שנייה נתונה מתעדכנת הרבה יותר פעמים. לגיימרים זה כמובן חשוב, כי זה מאפשר סנכרון טוב יותר בין התצוגה לבין מה שמתרחש במשחק עצמו, ואם כבר מגיעים לרמה תחרותית, כל אלפית שנייה יכולה להיות חשובה. אבל זה גם אומר שהמחירים קופצים בהתאם, במיוחד אם משלבים בתוך הטכנולוגיה הזו טכנולוגיה שכבר מעט ותיקה יותר, של מסך קעור, המאפשר לראות יותר מהתמונה עם פחות הזזות של הראש, ואם תרצו – זה עוד משהו שגיימרים מאוד אוהבים. G27c-30 הוא מסך גיימרים בגודל 27 אינץ' מבית לנובו, שמציע שילוב של פאנל קעור עם קצב רענון יחסית גבוה, אם כי לא כזה שמתקרב אל השיא שכבר הגיע ל-480 הרץ. למעשה, למראית עין הוא גם לא נראה דווקא כמסך משחקים. הוא דקיק יחסית משלושה כיוונים, אבל לא יותר מדי, והשול התחתון מעט עבה באופן טבעי, וכל מה שרואים עליו נוא את שם החברה בקצהו השמאלי. גם הצבע האפרפר לא ממש מצביע על כך שמדובר במסך משחקים – אין קישוטים צבעוניים כמו בהרבה מסכים אחרים בשוק ואין גם תאורת RGB שחלק אוהבים וחלק חושבים שהיא פשוט מיותרת. אבל זה מסך משחקים כי הוא מציע קצב רענון של 165 הרץ וזמן תגובה MPRT שעומד על 1 אלפיות השנייה, ויש עוד כמה תכונות שהופכות אותו למסך משחקים. פאנל ה-VA של המסך מציע בהירות של 350 ניט, ניגודיות של 3,000:1 ותמיכה של 99% במרחב הצבעים sRGB וכן 90% במרחב הצבעים DCI-P3, ויש לו אישור לתפוקת אור כחול נמוכה. מאחור יש שני חיבורי HDMI 2.0 וחיבור DisplayPort 1.4, כך שניתן לחבר עוד מחשב או כבל שתמיד יהיה מוכן לחיבור מחשב נייד בבית, לדוגמה. יש גם כמובן חיבור אוזניות 3.5 מ"מ וכן שני רמקולים בעוצמה של 3 ואט, שאיכות היא חלק לא ממש מצטיין שלהם. מאחור גם נמצאים כפתורי ההפעלה הפיזיים של המסך. יש כפתור הפעלה/כיבוי ארוך, כפתור קטן שפותח את תפריט התצוגה וגם משמש ככפתור אישור, וידית קטנה שמאפשרת לעבור בקלות בין האפשרויות השונות. המיקום נוח יחסית – בקצה הימני, במרחק כף יד מהחלק התחתון של המסך, אבל כאמור נוח יחסית: רק אם יושבים בדיוק באמצע, כמו שצריך לשבת מול מסך קעור, כשהמסך לא רחוק מדי. אני תמיד מעדיף תוכנה על פני כפתורים פיזיים, בעיקר בגלל הצורך לשבת די קרוב כדי להגיע לכפתורים. במקרה של מסך 27 אינץ' כדאי דווקא קצת להתרחק כדי לראות טוב את כל התמונה. במקרה של לנובו קוראים לה Artery וניתן להוריד אותה בחינם מהאתר תחת אותו שם. מעבר לקביעת נתוני העבודה של המסך, ניתן לבצע בקלות, לדוגמה, מצב עבודה מוגדר מראש לטובת ז'אנרים שונים, ניתן לחלק את המסך לאזורים שונים ולגרור אליהם חלונות פתוחים כדי לסדר את התצוגה לעבודה נוחה ולנצל היטב את ה"נדל"ן", ואפילו לקבוע מה תהיה רמת זמן התגובה של המסך (מאפור-לאפור). הרבה יותר נוח מכפתורים, וגם הרבה יותר אפשרויות – אך בסקירה קצרה אי אפשר להתייחס לכולן. ב-Artery אפשר גם, בין השאר, לקבוע קצב רענון בין 60 הרץ ועד הגבול העליון של 165 הרץ, אבל זה נראה לי מיותר, אלא אם משתמשים במחשב נייד שרוצים לחסוך לו סוללה. אני בדקתי אותו כשהוא מחובר בכבל HDMI למחשב הנייח שלי, כך שאין סיבה להיפרד ולו לרגע מקצב הרענון הגבוה שמשפר את זמן התגובה של התמונה לעומת קצב ברירת המחדל של 60 הרץ. התצוגה עצמה מציעה צבעים חדים ומלאי חיים. לפעמים יש קצת הרגשה של מעט צללים בקצוות בסצינות אפלות משהו, אבל בדרך כלל לא נתקלתי בכל בעיה, וייתכן שזו בעיה של כיול שגם אותה ניתן לפתור באמצעות יישום הבקרה. G27c-30 של לנובו – מבט מאחור. צילום: יח"צ בזכות היותו של G27c-30 מסך קעור ממש לא צריך להזיז את הראש בזמן שמשחקים, התמונה כולה גלויה היטב לעין, ושוב, זה כמובן אם ממקמים את המסך במיקום מתאים, ויושבים במרכז. בין שאר התכונות שלו מציע המסך תמיכה בטכנולוגיית FreeSync Premium של AMD, שמוצעת בחלק מכרטיסיה כדי למנוע קריעות תצוגה וגמגומים על ידי התאמת קצב הסנכרון של המסך לקצב של כרטיס התצוגה, אבל כמובן שאי אפשר ליהנות מזה אם כרטיס המסך שלכם הוא מבית אנבידיה – ואם אתם רוצים ליהנות מ-G-Sync, הטכנולוגיה של אנבידיה שמספקת אותה פעולה, זה לא המסך בשבילכם. בשורה התחתונה, אפשר לומר על G27c-30 של לנובו, שהוא מסך משחקים למתחילים. הוא מאפשר כניסה לעולם המעט שונה של המסכים, עם טעימה מכל מה שצריך לבדוק, במחיר נוח מאוד שעומד על 1,100 שקלים.

חברת סאפ (SAP), מחברות התוכנה הגדולות בעולם, קיימה את אירוע "It's Time to RISE", בהפקת אנשים ומחשבים. האירוע התקיים באולם האירועים הגן בשפיים, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. מימין: אריאל סלפטר – מנהל מגזר האנטרפרייז המסחרי בגוגל קלאוד, מאיר ויינר – מוביל תחום RISE with SAP בסאפ, עדי קריסטל – סמנכ"לית המגזר העסקי במיקרוסופט ישראל' והמנחה נדב בורנשטיין. צילום: ניב קנטור את האירוע פתח רמי מנחם, סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל, אשר סקר את המגמות העדכניות בתחום הענן, דיבר על הפעילות של סאפ בתחום האפליקציות העסקיות בענן ושיתף בתוכניות החברה לשנה הקרובה. בסיום האירוע התקיימה הרצאתו מעוררת ההשראה של השף אסף גרניט – "מצוינות תחת אש". מימין: רמי מנחם – סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל ואסף גרניט. צילום: ניב קנטור מימין: רמי מנחם – סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל ופאני דאר – Global Public Sector GTM Lead SAP on AWS. צילום: ניב קנטור מימין: לאה רוזן – מנהלת שותפי תוכנה ISV במזרח התיכון ואפריקה במיקרוסופט, רמי מנחם – סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל' ואריאל נגרין – מנהל פעילות Microsoft Azure במיקרוסופט ישראל. צילום: ניב קנטור מימין: בועז מעוז – מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל, רמי מנחם – סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל' ואמנון בק –דירקטור בבנק אגוד. צילום: ניב קנטור