שירות המסרים המיידיים של מטא, ווטסאפ, עומד לחוות מספר שינויים בעתיד הקרוב. בין השאר, הפלטפורמה בודקת סדרה של פונקציות חדשות בעורך שלה, בגרסת הבטא האחרונה של היישום לאנדרואיד, 2.22.3.5 מספרה. כפי שדיווח WABetaInfo, פורטל המתמחה בנושא, בין השינויים הצפויים באנדרואיד – כלי ציור נוספים בדמות מברשות חדשות ועפרון, שמטרתם לאפשר כתיבה או ציור על גבי תמונות וסרטונים. עד כה, משתמשי וואטסאפ יכלו להשתמש רק בסוג אחד של מברשת, אך אחרי השדרוג לגרסת הבטא החדשה הם יוכלו לגשת לשתי מברשות נוספות חדשות, המרחיבות את האפשרויות הקיימות. החברה תציע גם אפשרות לטשטוש חלקי של תמונות באנדרואיד וב-iOS, אפשרות שכרגע לא ניתן לבצע מהעורך, ושמטרתה היא לאפשר למשתמש להסתיר חלקי תמונה שאין ברצונם לחשוף. חידושים נוספים הקיימים בגרסת הבטא של האפליקציה מגיעים לגרסת שולחן העבודה שלה, שם הושק עיצוב חדש עם צבעים מעודכנים עבור בועות הצ'אט הירוקות. מדובר על צבעוניות שמופיעה רק במצב כהה, כך על פי WABetaInfo. במצב זה ניתן יהיה גם לבחור בקרוב בצבע כחול עמוק, ולאו דווקא בשחור. לבבות האימוג'י יזכו בחיים ויפעמו. אילוסטרציה. צילום: BigStock הודעות קוליות מכל פינה באפליקציה עוד דיווח הפורטל כי וואטסאפ מפתחת פונקציה חדשה המבוססת על נגן קולי גלובלי, שתאפשר להאזין להודעות קוליות ללא הפרעה, מבלי להישאר בצ'אט מול איש הקשר ששלח אותן. WABetaInfo ציין כי מדובר בכלי שכבר זמין עבור חלק מהמשתמשים בגרסת הבטא עבור מכשירי iOS, שמספרה v22.1.72. התכונה מספקת אפשרות ליצור אינטראקציה עם אנשי קשר אחרים, מבלי שהקלטת האודיו תפסיק כאשר המשתמש עוזב את השיחה שבמסגרתה קיבל אותה, למשל אם הוא רוצה להתכתב עם מישהו מחבריו באופן מיידי. על פי מידע ראשוני, הנגן החדש יהיה מורכב מאייקון עם תמונת הפרופיל של האדם ששולח את האודיו ושלוש נקודות שיציעו את הפונקציות – השהייה, חידוש או, לבסוף, סיום ההשמעה של המסר הקולי. מה שעדיין לא מאוד ברור הוא האם הנגן הזה ימשיך לפעול ברגע שהמשתמשים יעזבו את האפליקציה כליל. כרגע, כידוע, על מנת להאזין לקובץ קולי שקיבלתם יש צורך להישאר בצ'אט מול איש הקשר ששלח אותו, אם כי ניתן להאיץ את השמעתו במהירויות שונות: רגיל, מהיר פי שתיים ומהיר במיוחד, פי חמישה מהקצב הרגיל. בנוגע לגרסה הבאה של ה-iOS, דיווח משבוע שעבר ציין כי הגדרות התרעות חדשות עומדות על הפרק, ושאלו יהיו מיועדות כדי לנהל אילו התרעות רוצים משתמשי ה-iPhone לקבל ואילו לאו – הן בנוגע לצ'אטים אישיים והן לקבוצתיים. כמו כן עתידה הפלטפורמה להעניק למשתמשים את היכולת לנהל צלילי התרעות. בנוסף לעדכוני התכונות הללו בווטסאפ מוסיפים כעת מספר לבבות צבעוניים ופועמים (מונפשים) לשירות, ואלו כבר נראו אצל מספר משתמשי iOS. הלבבות הם האימוג'ים הפופולריים ביותר בשימוש והפיכתם ל"חיים" עשויה בהחלט לשמח מספר משתמשים גדול.

כן אומיקרון, לא אומיקרון…. חברת סלברייט (Cellebrite) הישראלית לא ויתרה על אירוע ה- Kick Off Sales השנתי שלה, שהתקיים וירטואלית, תחת הכותרת Expect The Unexpected – צפו לבלתי צפוי. מאחורי השם הנבחר עומדות התקוות שהיו השנה לקיים אירוע פיזי, וסופסוף להפגיש את כל צוותי המכירות מכל העולם ביחד, במטרה להציג תוכניות לשנה הבאה וגם להוקיר את העובדים, שפעילותם מסייעת לגופי אכיפת החוק ברחבי העולם לפענח פשעים ולתפוס את מי שמסכנים את ביטחון הציבור. לאחר שהגל החמישי טרף את כל הקלפים, והאירוע הוזז מאירופה לירושלים, ומשם לארה"ב, הוא התקיים לבסוף במתכונת וירטואלית ושודר מישראל לעובדי סלברייט בישראל ובעולם במשך שלושה ימים רצופים. את החלק ה"בלתי צפוי" של האירוע, בהתאם לקונספט הנבחר, הובילו מופע של המנטליסט ערן בידרמן, ומופע של יוצר וידיאו שמשתמש בסרטיו באשליות אופטיות ותעתועים כדי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. מספר עובדים ישראלים מבין המצטיינים הוזמנו במיוחד לאולפן, שם צולם טקס קבלת הפרסים בהנחיית שי-לי שינדלר, לצד אלון קלומק, מנהל הפעילות העסקית (CBO) של סלברייט. מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל, סיכם את 2021, שהייתה שנה מיוחדת במינה לסלברייט, עם הפיכתה לחברה ציבורית בנאסד"ק ב-1 בספטמבר האחרון, והצורך ההולך וגובר בשירותיה  ברחבי העולם. "ככל שהעולם נעשה דיגיטלי יותר, הפתרונות של סלברייט מעורבים בפענוח יותר ויותר מקרי פשע, ומסייעים ללקוחותיה, גורמי אכיפת החוק, לשמור על ביטחון הציבור, להציל חיים ולהגן עליהם", אמר כרמיל.

אנבידיה הודיעה היום (ג') כי היא מרחיבה את הפעילות של מרכז הפיתוח שלה בישראל, שמבוסס על הרכישה של מלאנוקס, שאותה היא ביצעה לפני כשלוש שנים. ההרחבה מיועדת לאפשר לחברה להתחיל לתכנן, לפתח ובסופו של דבר גם לייצר תחום חדש של מעבדים ראשיים, CPU. לא מדובר במעבדים שיהיו מיועדים, לפחות כרגע, לשוק המחשוב האישי והשרתים הסטנדרטיים. באנבידיה מחפשים לפתח מעבדים שמשתלבים בתחומים שבהם היא עוסקת בשנים האחרונות – מבינה מלאכותית ורכבים אוטונומיים ועד למחשבים ייעודיים להרצת הפלטפורמה הווירטואלית החדשה שעליה הכריזה החברה, האומניברס, שאמורה להיות מתחרה משמעותי למטאברס של מטא. מרכז הפיתוח בישראל היה אחראי בשנה שעברה לפיתוח מעבד חדש בשם DPU, שמיועד לשימוש בדטה סנטרים, כדי להוריד עומסים מהמעבדים הראשיים וכדי לזרז את העבודה. בחברה מתכוונים להשתמש בידע שנרכש במהלך הפיתוח של הדורות הראשונים של ה-DPU לצורך הפיתוח של המעבדים החדשים. "ישראל וההון האנושי הייחודי שלה מהווים גורם מפתח באקו-סיסטם של הטכנולוגיה העולמית, ואנחנו מקימים כאן קבוצה חדשה לפיתוח דורות המעבדים הבאים שלנו. אנחנו מצפים להמשך הרחבת הפעילות המקומית שלנו – הן בתחום המחקר והפיתוח והן דרך התמיכה שלנו במפתחים, חוקרים וחברות ישראליות, באמצעות תוכניות ייחודיות לסטארט-אפים ומפתחים", אמר מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיה באנבידיה. מאז רכישת מלאנוקס בידי אנבידיה, הפעילות של החברה בארץ צמחה ב-33%, וכיום היא מעסיקה בישראל מעל 2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח ברחבי הארץ.

ספוטיפיי (Spotify), שיש לה מיליוני משתמשים מכל רחבי העולם, זכתה באחרונה לביקורת חמורה מטעם בכירים אמריקנים בתחום הבריאות בגלל פודקאסט של הסטנדאפיסט ופרשן ה-MMA, ג'ו רוגן. ספציפית מה שקומם קבוצה של רופאים מארה"ב, היה פרק הפודקאסט המצליח של ספוטיפיי – JRE (החוויה של ג'ו רוגן – Joe Rogan Experience) שמו – שבו שודר ראיון עם ד"ר רוברט מאלון, וירולוג שטוען שהוא אחד האדריכלים מאחורי טכנולוגיית ה-mRNA, המשמשת כעת לחיסונים. הגורמים ממערכת הרפואה טוענים כי מאלון הציג מידע מוליך שולל ושקרי אודות קורונה וחיסונים, ושרוגן וספוטיפיי פשוט אפשרו לו לעשות כן. רוגן ידוע כפרובוקטור וכמתנגד חיסונים. בעבר הוא גם יצר כותרות בגלל תוכן שנוי במחלוקת אחר שבו עסק בפודקאסט שלו, שבו גם אירח את אילון מאסק, שעישן איתו יחד מריחואנה בלייב. בפודקאסט הספציפי עליו מדובר כעת, שטח ד"ר מאלון – שנחסם מטוויטר בגלל הפצת מידע שגוי על קורונה – כמה תיאוריות קונספירציה, ביניהן למשל הרעיון שאנשים שהתחסנו חווים "הזיות המוניות", וטען שבתי חולים מרוויחים כסף מחולי קורונה, ולכן ממהרים להתייחס לכל מטופל שהוא כאל חולה קורונה. דף הפודקאסט של ג'ו רוגן בספוטיפיי. צילום מסך מהאתר.ט מכתב פתוח בגלל הפרק ש"מהווה איום על בריאות הציבור" פרק הפודקאסט ובו הראיון המסוים הפך לוויראלי והופץ מחדש בפייסבוק, יוטיוב ובאמצעי תקשורת שונים. בהתבסס על נתוני CrowdTangle, הפרק שותף יותר מ-25,000 פעמים, וכן על פי ההערכות נשמע על ידי לפחות 11 מיליון משתמשי ספוטיפיי. התפוצה הנרחבת הזו של הדברים עוררה את זעמם של רופאים בכירים במערכת הבריאות האמריקנית, המתמודדים עם תוצאות הקורונה מדי יום ביומו. ד"ר ג'סיקה מאלטי ריברה, אפידמיולוגית למחלות זיהומיות ועמיתת מחקר בבית החולים לילדים של בוסטון, עוסקת בהפרכת מידע שגוי בנושאי בריאות. יש לה יותר מ-380,000 עוקבים באינסטגרם, מהם היא גם מקבלת בקביעות טיפים לגבי תוכן ויראלי שיש להפריך. לפני מספר שבועות, רבים מהעוקבים שלה החלו לשלוח לה קישור לפרק הספציפי בפודקאסט של רוגן, שנחשב כפופולרי ביותר בעולם. הפרק היה אותו ראיון עם ד"ר רוברט מאלון. פרק הפודקאסט של JRE הכולל את הראיון עם מאלון עורר מיד תגובה חריפה גם אצל עובדי בריאות רבים אחרים, וריברה היא אחת מ-270 מומחי הבריאות האמריקנים, כולם אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומדענים, שחתמו על מכתב פתוח שכוון אל ספוטיפיי. "כשראיתי שהם (המאזינים – ג"פ) קורבנות של זה (של האינפורמציה השגויה – ג"פ), דיברתי עם כמה עמיתים והסכמנו שצריך לנקוט בפעולה", סיפרה מאלטי ריברה למגזין רולינג סטון על המאבק הנוכחי שלה והסיבות לו. במכתבם יצאו המוחים בתביעה שהחברה תקח אחריות ותנקוט בפעולה נחרצת נגד מידע מוטעה המופץ בפלטפורמה, כמו מה שקרה בראיון המסוים עם מאלון. "לנוכח הערכה ש-11 מיליון מאזינים הקשיבו לפרק JRE, שמתארח בלעדית בספוטיפיי, הוא הפודקאסט הגדול בעולם, ויש לו השפעה עצומה", נכתב במכתב. "לספוטיפיי יש אחריות לצמצם את התפשטות המידע השגוי בפלטפורמה שלה, למרות שלחברה אין כרגע מדיניות למידע שגוי", הטיחו הכותבים בפלטפורמה. אל המכתב צורף בתחילה המסך בדיקת עובדות נרחב, בו הופכו כל הטענות שהוצגו בראיון עם מאלון, מההנחה על ה"פסיכוזה" שתוקפת מחוסנים, ועד לטענתו של מאלון כי ממשל ביידן מדכא ראיות התומכות ביעילותו של התרופה המכונה איברמקטין כטיפול בקורונה. "אנשים שאין להם רקע מדעי או רפואי, ושאינם יכולים לזהות אם הדברים שהוא אומר אינם נכונים ואינם מסוגלים להבחין בין עובדות לבדיות, יאמינו למה שנאמר, וזהו הפודקאסט הגדול בעולם. וזה מפחיד", אמר ד"ר בן ריין, מדען מוח מאוניברסיטת סטנפורד, שחיבר את המכתב יחד עם ריברה והרופאים האחרים. גם קתרין וואלאס, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור של שיקגו באוניברסיטת אילינוי, שחתמה על המכתב, אמרה "אני באמת חושבת שהוא מהווה איום על בריאות הציבור, כי הוא מדבר על דברים שאין להם בסיס מדעי".  למה ספוטיפיי לא התערבה? אז מדוע ספוטיפיי לא נאבקת ברוגן ובתכנים שלו? כי הם מייצרים בעבורה הכנסות רבות. רוגן הוא אחד משדרני הפודקאסטים המצליחים בתבל, וספוטיפיי השיגה ב-2020 זכויות סטרימינג בלעדיות ל-Joe Rogan Experience שלו, בעסקה ששוויה מוערך ב-100 מיליון דולר.  לפי הוושינגטון פוסט, המכתב הפתוח ששלחו עובדי הבריאות המשותפים לא ביקש מספוטיפיי להוריד או להפסיק לשדר פודקאסטים של JRE. עם זאת, הכותבים עודדו אותה, כמו גם פלטפורמות חברתיות אחרות, לעשות יותר כדי למנוע הפצת מידע מוטעה בנושא הכל כך טעון של הקורונה. יצוין כי ספוטיפיי הסירה בעבר מספר פרקי פודקאסט העוסקים במידע מוטעה סביב קורונה, אך עם זאת, מעולם לא נקטה בכל פעולה כזו נגד הפודקאסט של רוגן – היא לא הסירה את הפרק ששודר באפריל 2021, שבו רוגן אסר באופן פעיל על צעירים להתחסן. "אם אתה כמו בן 21, ואתה אומר לי 'האם צריך להתחסן?' אני אענה 'לא'", אמר רוגן בפודקאסט שלו אז. גם בספטמבר 2021, כשרוגן הודיע ​​כי נבדק ונמצא חיובי לקורונה, וסיפר כי השתמש במספר שיטות טיפול, כולל בתרופה האנטי-טפילית איברמקטין, ספוטיפיי הותירה את התוכן השנוי במחלוקת על כנו, וזאת על אף שמינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, פרסם הצהרה האוסרת על השימוש בתרופה זו לשם מניעה או טיפול ב-COVID-19. ספוטיפיי, באופן לא ממש מפתיע, לא הגיבה בינתיים למכתב ולדרישת הרופאים, אבל יהיה מעניין לראות כיצד היא תתמודד עם המצב, במיוחד כאשר המחלוקת נסובה סביב אחד הפודקאסטים הפופולריים והרווחיים ביותר שלה.

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, הגיב היום (ג') לתחקיר של כלכליסט, שבו נטען שהמשטרה מבצעת במקרים מסוימים מעקבים אחרי אזרחים ללא אישור ופיקוח של בית המשפט – באמצעות תוכנת פגסוס של NSO. לדברי המפכ"ל, אין שחר לטענות שעלו בתחקיר. שבתאי אמר כי "משטרת ישראל לא מפעילה את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות אל מול אזרחים ומפגינים תמימים". הוא טען כי המשטרה בדקה את המקרים שפורסמו בתחקיר של כלכליסט, "וחלקם לא נכונים". הוא התייחס לממצאים שעלו בתחקיר, שלפיהם המשטרה עקבה באמצעות פגסוס אחרי מפגינים במחאת בלפור נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, פעילים המתנגדים למצעד הגאווה וראשי רשויות מקומיות, ואמר כי "לא התבצע שימוש בכלים מסוג זה" נגדם. "בכל הנוגע לשימוש באמצעי אכיפה באופן כללי", הוסיף, "הכול נעשה עם האישורים המשפטיים הנדרשים". "אני גאה בשילוב מערכות טכנולוגיות, שהפכו לראש חץ במלחמה בפשע, באלימות ובעבריינים", אמר שבתאי. קונצנזוס נדיר בכנסת נגד המעקב המשטרתי בתוך כך, התחקיר עורר סערה במערכת הפוליטית, כולל קריאות מקיר לקיר לפטר את שבתאי מתפקידו. אחד הקוראים לעשות זאת, ח"כ איתמר בן גביר מהציונות הדתית אמר כי "מדובר באירוע חמור ביותר ולא משנה אם המעקב התבצע נגד פעילי שמאל, ימין או ארגונים חברתיים. זכויות אזרח אלה זכויות אזרח וצריכים לשמור עליהן". גם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, קרא לפטר את המפכ"ל. ח"כים אחרים קראו להקים ועדת חקירה שתחקור האם שימוש שכזה אמנם מבוצע על ידי המשטרה. סיעת ש"ס פנתה ליו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, על מנת שיורה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) אמר כי "יש להקים מיידית ועדת חקירה לבחינת הטענות על האזנות סתר ופריצה לטלפונים של אזרחים ישראלים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ששומרת על פרטיות וחופש אזרחיה. לא ניתן לזה לעבור לסדר היום". יו"רית הוועדה לביטחון פנים בכנסת, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), גינתה את השימוש של המשטרה בתוכנת פגסוס ואמרה כי היא תערוך דיון בעניין בוועדה שהיא עומדת בראשה. השר ללא תיק אלי אבידר, מי שבלט במחאת בלפור, קרא לעמיתו לממשלה, השר לביטחון פנים, עומר בר לב, "לעצור מיד את השימוש בתוכנת ריגול נגד מוחים ומפגינים, ונגד כל מי שלא מוגדר כיעד טרור". לדבריו, "מדובר באזעקת חירום לציבור הדמוקרטי, שהעדיף עד כה לשתוק. זאת פגיעה אנושה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה". מרצ הוציאה קריאה דומה לשר בר לב. יו"רית הסיעה, ח"כ מיכל רוזין, אמרה כי "מהפרסום עולה תמונה חמורה של הפרת זכויות אדם והוראות חוק שונות, וכן הפרה של עקרונות שלטון החוק ומשטר דמוקרטי. שימוש בתוכנת המעקב על ידי המשטרה ללא צו היא חריגה חמורה מסמכות ופגיעה חמורה בזכויות פרט חוקתיות, שבראשן הזכויות לפרטיות ולחופש הביטוי. אבקש לפתוח בחקירה דחופה של הגורמים המעורבים". השר בר לב אמר בראיון לאולפן ynet כי הוא "לא אוהב" את המעקב הזה. הוא אמר כי "אני לא בקיא בנבכי האפליקציה או התוכנה של NSO, אבל אני לא שלם עם זה שיש זכות למישהו במדינת ישראל להאזין האזנות סתר לטלפונים של אזרחים פרטיים", ואמר כי הוא מתכוון לבדוק שהאזנות סתר ומעקבים שכאלה אמנם מבוצעים רק לאחר קבלת צו של בית המשפט.

"מחשב מוקשח הוא כזה הנועד לפעול בשדה הקרב. אלא שפלטפורמות מוקשחות יכולות לפעול גם במקומות אחרים, מחוץ לצבא, בכל מקום בהם מתקיימים תנאים קשים מאשר אלה שבמשרד. עולם המחשוב הצבאי נמצא בגידול, מכמה סיבות, וחברות המחקר צופות כי הוא יצמח ויעמוד בשנה הבאה על היקף של כעשרה מיליארד דולר", כך אמר סגן אלוף (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. קאוף, שותף ב-ProVision C4I, דיבר בפתח כנס ITforIDF – טכנולוגיה בשלישי. הכנס, בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג'), ונושאו היה עולמות המחשוב המוקשח. קאוף, שהוביל בצבא את תחום המחשוב המוקשח, אף הנחה את הכנס, שמתקיים זה יותר מ-40 פעמים. לדבריו, "בשנים האחרונות, בשל מצוקת משאבים, יצרניות המחשבים החלו לייצר מחשבים סטנדרטיים, אבל עם הקשחה. בעבר מחשבים אלה יוצרו לפי הזמנה, והיו מחשבים יעודיים. כיום, מרבית הלקוחות רוצים לחסוך, ולכן הם בוחרים בציוד סטנדרטי ומוקשח". מרבית המחשבים המוקשחים בצה"ל – מהמדף "המעבר למחשבים מוקשחים מהמדף", הסביר קאוף, "נובע מכמה סיבות, עלות ההצטיידות ואורך חיי המוצר. כך, בעת רכישה של מחשבים מוקשחים, נחסך כל ההיבט של פיתוח. לא נדרש לפתח מאפס, וכך מתקצרים זמני הפיתוח, הייצור וההגעה לשוק". "סיבה נוספת", אמר, "היא שכאשר יש מוצר מדף, תמיד ניתן לעדכן אותו, בניגוד למחשב יעודי, אז לספקית אין אינטרס לעדכנו. כך, המחשבים המוקשחים מהמדף יוצאים עם רכיבים מתקדמים, כמו גם עם תאימויות לאחור. ממד נוסף הוא שקט נפשי לאורך זמן, כאשר יש תמיכה לאחור שבע שנים, ולעיתים אף יותר". גורמים נספים להליכת השוק הצבאי לעבר מחשבים מוקשחים מהמדף, הסביר קאוף, הם "צמצום התלות באינטגרטור מסוים – כי זה מוצר מדף. מידת האמינות שלהם רבה יותר, כי מיוצרים פריטים רבים שכאלה. ממד נוסף הוא המחיר: בעוד שעלות מחשב יעודי עומדת על עשרות אלפי דולרים, הרי שהעלות של מחשב מוקשח מהמדף היא אלפי דולרים בלבד". "כבר כיום", סיכם סא"ל (מיל') קאוף, "מרבית המחשבים המוקשחים בצה"ל הם מחשבים מבוססי מוצרי מדף".

קבוצת יעל הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את טריאד סקיוריטי (Triad Security), חברת ייעוץ בעולמות אבטחת המידע והסייבר, תמורת מיליוני שקלים. הרכישה – שאותה מובילה סמארטסופט, זרוע אבטחת המידע של יעל – תאפשר להציע לגופי אנטרפרייז בארץ ובחו"ל ניהול של פרויקטי אבטחה גדולים ומורכבים שיכללו, לצד הכלים והפתרונות, ייעוץ וליווי מקצועיים באופן שוטף בתחומי אבטחת המידע והסייבר. טריאד סקיוריטי מספקת שירותים בתחומי אבטחת אפליקציות, בדיקות חדירה וסקרים ברמה האפליקטיבית, סקרי סיכונים לתשתיות ארגוניות וסביבות ענן, ארכיטקטורה מאובטחת, בדיקות חדירה ושירותי Red Teaming, ליווי לתקנים ורגולציות, עמידה בדרישות החוק ודרישות מקבילות בשוק הגלובלי. וכן שירותי ניהול מערכי אבטחת מידע (CISO As a Service). על לקוחותיה נמנים גופים ממשלתיים, מוסדיים בריאות וביטחון, חברות היי-טק ובנקאות, וכאלה שמציעות שירותים פיננסיים, ועוד. יואב הורניק, מנכ"ל סמארטסופט, אמר כי "היכולת שלנו להגדיל את מגוון השירותים שלנו בעולם אבטחת המידע גדלה משמעותית עם רכישה זו. מעתה אנחנו מציעים ייעוץ לעולם האבטחה, לצד היצע הכלים והפתרונות ששילבנו עד היום בפרויקטי אבטחה מורכבים אצל לקוחות אנטרפרייז מכל שדרות המשק. כניסתה של טריאד תחת פעילותנו בסמארטסופט תאפשר לנו להרחיב את הפורטפוליו המקצועי שלנו, ולהציע ללקוחות קיימים וחדשים ליווי כולל בעולם אבטחת המידע". נאור מורנו, מנכ"ל טריאד סקיוריטי, ציין כי "הקמתי את החברה יחד עם שותפיי, אבי אורנשטיין וטל ארגוני, מתוך הבנה עמוקה של צרכי הלקוח והיכולת לספק מענה זריז, איכותי ומקצועי בשוק דינמי. המיזוג עם יעל וסמארטסופט יאפשר להרחיב את השירות ללקוח גם לתחומי האינטגרציה והמוצרים, ולפנות יחדיו לפרויקטים מורכבים יותר בראייה אסטרטגית. החברה תמשיך להשקיע בכח אדם מקצועי במטרה לספק מענה רחב וכולל בתחום, לפנות לשווקים חדשים ולהגדיל את מערך הלקוחות". המופיעים בתמונה למעלה: מימין – אבי אורנשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיות וראש תחום אבטחת תשתיות בטריאד סקיוריטי; טל ארגוני, ראש תחום אבטחת אפליקציות בחברה; נאור מורנו, המנכ"ל שלה; אופיר חזות, סמנכ"ל בכיר בקבוצת יעל; ויואב הורניק, מנכ"ל סמארטסופט.

אופן סורס, או קוד פתוח, מתאר תוכנה שקוד המקור שלה מפורסם וזמין לציבור הרחב. ישנן סיבות שונות שמשתמשים או חברות יתעניינו בתכנה עם קוד פתוח, בין היתר מכיוון שייתכן כי הקוד זמין וניתן לקריאה, לשימוש, עריכה או הפצה מחדש בצורה חופשית. התנאים והפרטים המדויקים מוכתבים על ידי יוצר הקוד דרך רישיון שלרוב מוצמד לקוד. ישנם סוגי רישיון שונים המאפשרים רמות שונות של חופש עבור המשתמש ובמקביל מאפשרים למפתחי הקוד לשמור עליו משימושים שאינם תואמים את כוונתם המקורית. לאחרונה אנחנו עדים לשינוי שקרה בעולמות הפיתוח וה-DevOps כשמרבית התעשייה, לרבות החברות הגדולות והמצליחות בעולם, מקבלות ומעודדות שימוש בקוד פתוח. מגמת מחשוב הענן שצברה תאוצה בשנים האחרונות חיזקה משמעותית את מודל הקוד הפתוח בעולם התכנה. הענן מאפשר לספקיות הענן לספק שירותי תכנה מנוהלים, מה שמדגיש את הערך בניהול והתחזוקה של השירות, ולכן מאפשר לאותן חברות להציע את הטכנולוגיה גם כקוד פתוח לעולם, לרבות שפות תכנות שלמות וכלים לפיתוח יישומים שמפותחים במודל של קוד פתוח. במקביל, חברות הענן מתבססות בעצמן על תשתיות קוד פתוח, ומשתפות פעולה בפיתוח של אותם רכיבים תשתיתיים לדוגמא, Linux, Docker, Kuberentes וכו'. בעקבות כך קוד פתוח הפך להיות יותר ויותר נפוץ בקרב מפתחים ואנשי תשתיות. חברות תכנה מסחריות לרוב אינן ששות לשחרר כקוד פתוח את הקוד שהן כתבו בהשקעה רבה,  משיקולים שמרניים של חששות מגניבה והעתקה. לעומת זאת, ישנם ארגונים גדולים שדוגלים בשיטת הקוד הפתוח ומקדמים אותה גם בתעשיית אבטחת המידע והסייבר, שבה השיטה הייתה עד לא מזמן פחות נפוצה. מה הם היתרונות שכל כך הרבה חברות מוצאות בקוד הפתוח? למעבר לקוד הפתוח יש יתרונות רבים. ראשית, הוא מסייע לקידום תדמית החברה ומדגיש את היותה חדשנית, ובכך מושך מועמדים פוטנציאליים לעבוד בחברה. מעצם היותו פומבי, קוד פתוח הוא במה נהדרת למפתחים להפגין את תחומי העניין שלהם, היכולות והכישורים שלהם. בנוסף, מעצם היותו נגיש וזמין, פרוייקט קוד פתוח מוצלח מושך משתמשים רבים שבונים קהילה סביב המוצר, מה שמושך עוד מפתחים שמעוניינים לעבוד על מוצרים עם השפעה רחבה. באקווה סקיוריטי, למשל, אנו מעודדים את כלל המפתחים בארגון לתרום למוצרי הקוד הפתוח שלנו ושל אחרים. לא רק שזה תורם לתרבות העבודה ולשיתוף הידע בחברה, זה גם מאפשר למפתחים להרחיב אופקים ולהתקדם מקצועית. כיום, בזכות תשתית הקוד הפתוח עליה בנויים מוצרים מסחריים רבים, המערכות והארגונים מתייעלים ומשתנים כדי להטמיע במוצרים את המשובים המגיעים מהקהילה. הנגישות של הקוד לקהילה מזמינה כל אחד לתרום לפרויקט ולשפר אותו. אנשים מרחבי העולם, ברמות ידע וניסיון שונות, המגיעים מרקעים מקצועיים שונים, מסוגלים לעבוד ביחד לטובת הפרוייקט. זוהי צורת עבודה שיש לה יתרונות רבים שארגונים המסתמכים על צוותים הומוגניים וריכוזיים מפספסים. בנוסף, הקהילה בודקת את הקוד ומוצאת בעיות ושגיאות ובכך עוזרת למוצר להיות אמין ואיכותי יותר ואפילו בטוח יותר. חשיפה זו מאפשרת קבלת משוב מהירה ואיכותית יותר, ומקצרת את תהליכי הפיתוח של המוצר. חברות משנות תפיסה בנוגע לקוד פתוח ישנה מגמה גוברת, שלפיה יותר ויותר חברות מבינות את היתרונות שבשחרור הקוד שהן עבדו עליו, ובוחרות להפוך אותו לקוד פתוח. הן מבינות שהקוד הפתוח מוריד חסמים ומנגיש את המוצרים לקהל גדול יותר של משתמשים שככל הנראה לא היו עושים שימוש במוצר ואפילו לא היו מגלים אותו אלמלא היה בקוד פתוח. כך מתרחש הלכה למעשה שינוי התפיסה בקרב חברות וארגונים בנוגע לקוד הפתוח, והם מתאימים את עצמם לקראתו. ארגונים רבים שהתחילו את דרכם כחברות המשתמשות בקוד סגור, עברו במרוצת השנים להשתמש בקוד הפתוח. כיום, בזכות תשתית הקוד הפתוח עליה בנויים מוצרים מסחריים רבים, המערכות והארגונים מתייעלים ומשתנים כדי להטמיע במוצרים את המשובים המגיעים מהקהילה. השימוש של אותם הארגונים בקוד הפתוח מאפשר לשפר באופן ישיר את סביבת העבודה של עובדי החברה ומסייע להם לייצר מוצרים טובים ואיכותיים יותר, למצב את תדמית החברה כאיכותית וחדשנית יותר, וכזו ששווה לעבוד בה. אז האם חברות צריכות לשחרר את הקוד שלהן ולהפוך אותו לקוד פתוח? נראה שהתשובה די ברורה.   הכותב הוא מנהל תחום הקוד הפתוח באקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן.