שר הכלכלה החדש, ניר ברקת, נפגש אתמול (ג') עם 15 מנכ"לים של חברות היי-טק, והבטיח להם כמה הבטחות מעניינות, ובמרכזן שהממשלה "תעשה הכול כדי להקל על עסקים". במפגש השתתפו נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ויו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות, מריאן כהן. האירוע נערך במפעל של פלקס, שנמצא באזור התעשייה של מודיעין. המשתתפים דנו באתגרים של התעשייה בכלל ושל ההיי-טק בפרט, בקידום שיתוף הפעולה בין משרד הכלכלה להתאחדות התעשיינים ובבניית חזון משותף. השר ברקת אמר למשתתפים: "נפעל כדי להקל על עסקים, והמודל צריך להיות מצ'ינג, שבאמצעותו ייכנס, בסופו של דבר, כסף רב לישראל, שיתרום לתל"ג ולגיוס עובדים נוספים לענף ההיי-טק. בנוסף, יש להשקיע בחינוך, כדי שיהיה עתיד לתעשייה ולהיי-טק". הוא הוסיף כי "אני מאמין במודלים בינלאומיים של טיפול ברגולציות ובתקינה, במטרה להקל על אנשים ולסמוך עליהם, ואם הם יטעו – רק אז נטפל בהם". "יש צורך בחיזוק של המסילה כדי שהקטר ימשיך הלאה" ד״ר תומר ציין ש-"תעשיית ההיי-טק היא הקטר של הכלכלה בישראל, ויש לעשות כל שניתן כדי לשמר ולשפר אותה". לדבריו, "אם ישראל תוכל לשמור על היתרון התחרותי שלה אל מול מדינות העולם בידע, בסביבה תחרותית מעודדת, בהקמת ובשדרוג מפעלים, ובמקום גבוה במדד עשיית עסקים – נוכל למשוך השקעות רבות ולהגדיל משמעותית את התל"ג שלנו". ביבס אמר ש-"המפגש המחיש את פוטנציאל ההתפתחות הגבוה שיש לישראל בתחום ההיי-טק. עלינו לחזק את מיתוגה הבינלאומי של ישראל כמדינת היי-טק מובילה, אל מול החברות המקומיות ואלה הרב לאומיות, שהבינו את העוצמות שקיימות בארץ בתחום זה. אני מאמין ששילוב כוחות של הרשויות המקומיות ומשרד הכלכלה עם התאחדות התעשיינים ואיגוד ההיי-טק יביא לקידום נוסף של של התעשיה וענף הטכנולוגיה בישראל, שיאפשר המשך צמיחה של הכלכלה הישראלית ויסייע להמשך התפתחותה של המדינה". לדברי כהן, "תעשיות ההיי-טק הן בעיקר יצואניות, ומהוות כיום כ-50% מהיצוא של ישראל. המטרה היא להגדיל את הנתון הזה. אנחנו אומרים שההיי-טק הוא הקטר של הכלכלה, אבל אנחנו חייבים חיזוק ושימור של המסילה, כדי להמשיך הלאה בכל הכוח".

חוקרי אבטחה הוכיחו כי עם שימוש ב-ChatGPT ניתן ליצור נוזקות פולימורפיות (רבות צורה), שאינן מזוהות על ידי רוב מוצרי הגנת המידע. למומחי מעבדות סייברארק (CyberArk Labs) הישראלית נדרשו שבועות כדי לפתח ובהצלחה את הנוזקה שלדבריהם, היא "החמקנית ביותר", אך לבסוף הם פיתחו דרך להחדרת קבצים נגועים המסתתרים בקבצים "נקיים" לכאורה – ועשו זאת באמצעות הנחיות טקסט במחשב האישי של הקורבן. ChatGPT, שפותח בידי מעבדת המחקר OpenAI. צילום: לכידת מסך מאתר OpenAI יישום הרעיון – פשוט יחסית כאשר החוקרים בדקו את היתכנות פיתוח הנוזקה שלהם בסביבת חלונות (Windows), הם גילו כי ניתן ליצור חבילת נוזקות, המכילה "מתורגמן" (Python interpreter) מבוסס פייתון, שאותו ניתן לתכנת כדי לבצע מדי פעם שאילתות ChatGPT עבור מודולים חדשים. מודולים אלה, הסבירו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, יכולים להכיל קוד – בצורה של טקסט – המגדיר את הפונקציונליות של הנוזקה, כגון הזרקת קוד (נגוע), או הצפנת קבצים. אז, חבילת הנוזקה תהיה אחראית לבדוק אם הקוד (החודרני, או הנגוע) יפעל כמתוכנן במערכת הקורבן שנבחר להתמקד בו. אז, ציינו החוקרים, תושג מטרת החדירה – באמצעות יצירת קשר, בין הנוזקה לבין שרת הפיקוד והבקרה (C2). הם הוסיפו כי כאשר במסגרת המתקפה נעשה שימוש במודול לפענוח קבצים – הפונקציונליות שלה תגיע משאילתת ChatGPT בצורה של טקסט. כך, הנוזקה תיצור קובץ בדיקה, ותשלח אותו לשרת C2 – לאימות. לאחר שהקובץ הזדוני אומת ואושר כנקי, הנוזקה תקבל הוראה להפעיל את הקוד, ואז הקבצים יוצפנו. אם לא יתקבל אימות, התהליך יחזור על עצמו עוד ועוד, עד שהוא יתקבל. אז, הנוזקה תנצל את פונקציונליות ה-ההדרה (הידור, קומפילציה) המובנית של ה"מתורגמן", כדי להמיר את שורות הקוד המזיקות – לכאלה שיוכלו לפגוע במחשב הקורבן. החוקרים של מעבדות סייברארק סיכמו בכותבם כי "הרעיון של יצירת נוזקות רבות צורה באמצעות ChatGPT עשוי להיראות מרתיע, אבל במציאות, יישום של הרעיון הוא פשוט יחסית. על ידי ניצול היכולת של ChatGPT לייצר טכניקות של פעולות עקביות, החוזרות על עצמן, לצד 'מטעני' קוד זדוני הנחבאים בקבצים – האפשרויות לפיתוח נוזקות הן עצומות". "השיטה שמצאנו", המשיכו החוקרים והבהירו, "מדגימה את האפשרות לפתח נוזקות עם קוד זדוני חדש, או שונה, מה שהופך אותן אותו לפולימורפיות בטבען. סוג כזה של נוזקות מקשה מאוד על היכולות זיהוי וניטור של מוצרי אבטחה, בין השאר כי הן לא משאירות אחריהן עקבות, ומשדרות לקורבן 'עסקים כרגיל'. מתקפת סייבר באמצעות שיטה זו איננה רק תרחיש היפותטי – אלא מקור דאגה אמיתי מאוד".

במדינת ישראל צפויים להעביר חוק חובה לגדר אתרי בנייה. גידור ובקרת כניסה בכל אתר בנייה גדול עתידים להיות הפתרונות שלהם כולם חיכו ועל כן יועצי בטיחות וגהות וקבלני בנייה מתכוננים כבר למהפכה הגדולה. גידור אתרי הבניה מבוצע בדרך כלל ביוזמת הקבלנים ולעיתים גם אף נדרש מהרשויות המקומיות. אך בכל זאת עד לשנת 2019 מספר האתרים עם קרוסלות, סבסבות כניסה ומסופי בקרת כניסה שאף לאפס – כעת מתחילה מגמה של שינויים ועל זה בדיוק שוחחנו עם ארז בוגנים מנכ"ל סינאל בראיון חלוצי והכי חשוב – בטוח. "החול שבאתרי הבנייה איכשהו הפריע לכולם יותר מאשר העובדה שכל אחד יכול להיכנס בקלות לאתר בנייה. בניגוד לרוב מדינות המערב ובחלק לא מבוטל מהמזרח, במדינת ישראל אין עדיין חובה בחוק לגדר אתר בנייה ובכלל אין פתרונות למנוע כניסה של פורעי גבול שאינם מורשים להיכנס לאתר הבנייה." כך התחיל להסביר לנו בוגנים. נראה שנשבר לכולם מהמצב העגום, גם לקבלנים וגם ליועצי הבטיחות. מתחילים לשנות את המצב יועצי בטיחות רבים התחילו לחולל שינוי מהקרביים בשטח אתרי הבנייה, בעקבות חשיפה של מאות מקרי ונדליזם, גניבות וחמור יותר, פציעות של הפועלים באתר. תאונות עבודה גובות את חייהם של כשלושה עובדים בישראל מדי חודש, מרביתם מענף הבנייה. ולכן לאחר הפקת לקחים החליטו לעלות את רף הבטיחות לפחות כמו הרמה באירופה. אחת מן הדרכים שלהם היא לקיים ביקורי פתע ומבדקים באתרי הבנייה. אין קבלן משנה שייכנס לעבודה באחד מאתרי הבנייה ללא תוכנית בטיחות וסקר סיכונים על מנת לאתר ולמנוע מפגעים בעבודה. יועצי הבטיחות לוחצים ומתעקשים על פתרונות בטיחותיים יעילים אך נדרשת עבודה משותפת של כל הגורמים יחד, קבלנים ורגולטורים. מאז נחתם הסכם בין משרד העבודה לקבלנים ולהסתדרות אי שם ב-2018 על סעיפים רבים להגברת הבטיחות בבניין, אולם רובם אינם מיושמים בפועל עד עצם היום הזה. הזנחה באתרי הבנייה במדינת ישראל צפויים להשתקם מההזנחה באתרי הבנייה, אחד מהענפים הכי מורכבים. המטרה לחוקק תקנות וחוקים בשיטת הלגו כך שחוק אחד יחזק את הדרישה לחוק השני במטרה למנוע סכנות באתרי בנייה בישראל. בוגנים מספר, כי "אין סוף פתרונות קיימים בימינו במשק, ובכל זאת לא כולם מצליחים לאפיין נכון את הדרישות של הלקוחות אחרי ביקור באתרי הבנייה. אנו מתקרבים לשני עשורים של עשייה מקצועית בתחום בקרת הכניסה, ולי אישית יצא לראות דברים הזויים, כמו התקנות לא מקצועיות של מעברים מהירים, חלודה וחמצון של המוטות בקרוסלות כתוצאה ממוצר ברמת גימור נמוכה ואפילו התקנה שגרמה לקצר וכתוצאה מכך לנזקים בעשרות אלפי שקלים". חטיבת הביטחון של סינאל הינה יבואנית רשמית של אוזק (Ozak) הטורקית, יצרנית סבסבות ומעברים מהירים סופר טכנולוגיים, המתממשקים למגוון פרוטוקולי תקשורת וניתנים להתאמה מודולרית גם למבנים זמניים. "שילוב הידע הרב שחטיבת הביטחון של סינאל צברה במגוון פרויקטים נותן לנו את האפשרות להתאים מגוון פתרונות כמו כפפה ליד", מוסיף בוגנים. לקרוסלות ומעברים מהירים מתוצרת אוזק יתרונות רבים: הם מאפשרים לכל העובדים באתר הבנייה להיכנס בצורה מסודרת ורמת הגימור שלהם היא ברמה הגבוהה ביותר. קרוסלות בקרוב גם באתרי בנייה. צילום: סינאל המציאות מתקרבת לאתרי הבנייה. ממש כפי שמעבירים כרטיס במעבר המהיר שנמצא בכל תחנת רכבת בארץ כך העובדים באתרי הבנייה יצטרכו בקרוב לעבור דרך קרוסלה ובכך הכניסה לאתר הבנייה תהיה למורשים בלבד וגם דיווח שעות העבודה יהיה מדויק עבור הקבלנים. בוגנים מסכם את היתרונות העיקריים כתוצאה מהשינויים ומסביר, כי "מעברים מהירים וסבסבות נועדו לפעילות יומיומית שוטפת ויעילה". תחזיקו חזק, עוד רגע נחקק חוק חדש ענף הבנייה הינו ענף וותיק יחסית ורווי בכמויות של מידע מנאמני הבטיחות בשטח. כולם פה אחד מדברים על בטיחות באתרי בנייה ומתעקשים על סטנדרטים גבוהים יותר. רמת הבטיחות באתרי הבנייה הולכת להשתפר בצורה משמעותית ואנחנו כאן כדי לצפות בזה. צוותי ההתקנות של חטיבת הביטחון של סינאל ערוכים לכל סוג של פרויקט. קבלנים, יועצי בטיחות, אינטגרטורים ורגולטורים כעת תוכלו להיכנס ולהירשם לקבלת קטלוג מוצרים ולהתייעצות עם נציגי המכירות שלנו. אתם מחפשים ספק אחד שייתן לכם מעטפת של פתרונות לאתר הבנייה שלכם? בקרו באתר הרשמי של סינאל.

המצב הקשה של טוויטר מוביל את הבעלים החדשים שלה, אילון מאסק, לפתרונות יצירתיים במיוחד: החברה במשבר ארגנה מכירה פומבית בניסיון להיפטר מ-631 "נכסים תאגידיים עודפים". חברת Heritage Global Partners לחיסול נכסים קיבלה עליה את התפקיד למכור 631 פריטים, כמו שש מכונות אספרסו, שתי מכונות קפה, שני שולחנות קירור המוקדשים להכנת פיצה, שני תנורים, המיועדים רק ליצירה הקולינרית המשובחת של נאפולי, ועוד אביזרים שגרתיים יותר, כמו 102 כיסאות, 97 שולחנות ו-42 שרפרפים, שחלקם הם של מעצבים ידועים. עוד בין הפריטים למכירה – 107 קופסאות של מסיכות N95, קונסולה ליצירת מיקס דיגיטלי של ימאהה, רצועות חשמל של בלקין עם 68 יציאות – עדיין בקופסה, ומתקן בירה של Kegerator. Public Online #Auction of #Surplus #Kitchen Equipment, #Electronics, #Furniture, #Memorabilia & More! ???? Name Your Price! ???? https://t.co/PUWt1cBplR #Bidding now Open! Auction ends #Tomorrow ⏰ #DontMissOut #HGP #HGPAuction $HGBL #AssetManagement #CircularEconomy #Reuse pic.twitter.com/DOTSZmaEYt — HGP Auction (@HGP_Auction) January 17, 2023 רוב הפריטים מופיעים במחירים התחלתיים של  25 או 50 דולר, וחלקם הם מציאות של ממש, כמו מטען USB המופעל על אופניים, שנמכר ב-4,025 דולר בחנויות. פריט מעניין נוסף שמוצע למכירה: תצוגת תאורה ניאונית של הציפור של טוויטר, שכרגע מוצעים תמורתה 22,500 דולר. הפריטים המיועדים למכירה נמצאים כולם במשרד של טוויטר בסן פרנסיסקו. סתם הערה: גם אם המכירה הפומבית הזו תתנהל בצורה מבריקה, קשה לראות אותה מגייסת יותר מכמה מיליוני דולרים, בעוד מאסק זקוק להרבה יותר כדי לשרת את החוב של 13 מיליארד דולר שלקח על עצמו כדי לרכוש את חברת המיקרו-בלוגינג.

עדכון אבטחה של Windows Defender גורם בימים האחרונים למהומה לא קטנה, במיוחד במחשוב הארגוני שמבוסס על מערכות ההפעלה של מיקרוסופט. אחד מהחוקים המוגדרים תחת תכונת "הקטנת משטחי התקיפה" (ASR) של יישום האבטחה הוביל לסדרה של זיהויים לא נכונים של התקפות – והתוצאה המשנית של כך הוא מחיקתם של קבצי ה-lnk מהמערכת, הקבצים שהם למעשה קיצורי הדרך שמציבים בשורת המשימות ובתפריט הכפתור "התחל" של Windows. לאחר שהתבררה התקלה שחררה אתמול מיקרוסופט הוראות. סקריפטים אלו יאפשרו, לפי מיקרוסופט, לבצע את תיקון קיצורי הדרך באופן אוטומטי. בנוסף היא סיפקה גם הוראות כיצד לבצע תיקונים לקיצורי הדרך הנעלמים באופן ידני, ב-Windows 10 וגם ב-11. במיקרוסופט, גם ציינו שאחרי העדכון ניתן להפעיל שוב ללא חשש את התכונה שגורמת את הבעיה, Block Win32 calls from Office macros, אבל כאמור לעיל, זה לא עוזר להחזיר את קיצורי הדרך, ויש ליצור אותם מחדש לאחר העדכון. עם זאת, הסקריפטים שמציעה מיקרוסופט לא סיפקו את הקהילה. הטענות העיקריות היו, שלא מדובר בשחזור אלא ביצירה של קיצורי דרך חדשים, ובנוסף שקיצורי הדרך, שכן מופיעים מחדש הם רק אלה שהיו קודם בתפריט "התחל" ובשורת המשימות. משתמשים אחרים אף העלו סקריפטים משלהם, אך אלו ברובם המכריע אינם תומכים בממשקים שאינם בשפה האנגלית.

קבוצת אמנת הודיעה היום (ד') על שינויים בצמרת ההנהלה הבכירה שלה והחברה הבת סיסנת תוכנה, כחלק מהיערכות הקבוצה ל-2023. שמואל אלפסי מונה למנכ"ל אמנת במקומו של אברהם אסף (לולו), שיוסיף לכהן כיו"ר הדירקטוריון, וליאור לוי גילור מונתה למנכ"לית סיסנת תוכנה. בשני המקרים, מדובר בקידום מנהלים מתוך הקבוצה. אלפסי הוא מהנדס תעשיה וניהול, ששימש עד כה כמנכ"ל אמן מקבוצת אמנת. הוא בעל ניסיון של יותר מ-30 שנים בניהול ובביצוע פרויקטים מורכבים בתחומי הייעוץ האסטרטגי והפיתוח העסקי, וכן בייעוץ ובליווי יחידות עילית וגופים ביטחוניים מבצעיים. כמו כן, קבוצת אמנת הודיעה שמנהל ותיק נוסף, שמואל בר אור, יכהן בה כדירקטור ושקלאודיה דרוקר, החשבת שלה מזה יותר מ-23 שנים, תשמש כסמנכ"לית בקרה פיננסית. בהודעה שנמסרה לבורסה ציינה אמנת כי "בכוונת הנהלת הקבוצה להוביל צמיחה בנושאי הליבה שלה, ובמקביל לבחון אפשרויות להרחבת פעילותה לפעילויות נוספות, וזאת תוך ניצול חוסנה הכלכלי של החברה וההון העצמי שלה". בין היתר, היא מתכננת לבצע את מה שהיא מכנה "התאמות ארגוניות נדרשות, בהתאם לדרישות השוק", ובמקביל לגייס כוח אדם ולשמר כוח אדם מקצועי, תוך תגמול מתאים. ליאור לוי גילור, מנכ"לית סיסנת תוכנה. צילום: אורי בראון חילופי מנכ"לים – גם בסיסנת כאמור, כחלק מהסבב בקבוצת אמנת, ליאור לוי גילור מונתה למנכ"לית החברה הבת סיסנת תוכנה. היא תחליף בתפקיד את אמיר בן בסט, ששימש כמנכ"ל החברה מזה כשני עשורים והודיע באחרונה על פרישתו. לוי גילור שימשה ב-18 השנים האחרונות במגוון תפקידים בסיסנת, בתחומי המכירות, הפיתוח העסקי, מיקור-החוץ, ניהול פרויקטים ועוד. בתפקידה האחרון היא הייתה במשך שלוש שנים משנה למנכ"ל. אברהם אסף (לולו), יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ על אמנת וסיסנת קבוצת אמנת היא חברה מהוותיקות במשק בתחומה, ומעסיקה מעל 2,700 עובדים בפריסה ארצית. היא הוקמה ב-1970 ולצד אסף ובר אור, על מייסדיה נמנה אילן שחם, שמשמש כדירקטור בחברה. משנת 1994, מניותיה של אמנת נסחרות בבורסה של תל אביב. פעילות החברה מתאפיינת באחזקות וניהול שורה של חברות בנות בתחומי התוכנה, הייעוץ, הניהול והלוגיסטיקה. סיסנת מעסיקה מעל 600 עובדים והיא מתמחה בעולמות הטכנולוגים של פיתוח ואינטגרציה, בדיקות תוכנה וחומרה, מיקור-חוץ ועוד. אסף בירך על המינויים החדשים. את לוי גילור הוא כינה "אשת חזון ועשייה מהמעלה הראשונה", ואמר כי "מינויה יתרום רבות למיצובה של סיסנת ולהעמקת אחיזתה בתחומים טכנולוגיים".

פסטיבל החדשנות התל אביבי הוותיק DLD חוזר אחרי שלוש שנים שבהן הוא לא התקיים בגלל מגפת הקורונה. השנה ייערך הפסטיבל בין 1 ל-3 בפברואר, באתרים שונים בעיר. DLD הוא אירוע שנתי, שמארח עשרות סטארט-אפים, משתתפים ומבקרים מרחבי העולם, משקיעים בינלאומיים, בכירים מעולם ההיי-טק, מעצבי דעת קהל ויזמים צעירים. הפסטיבל הובא לארץ על ידי היזם הוותיק ד"ר יוסי ורדי. הוא מתקיים ביוזמתו וביוזמת אנשי העסקים עמיר רפפורט ודרור מגל, בתמיכתם של רשות החדשנות ובנק דיסקונט, ובשיתוף הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. פסטיבל DLD יתפרס על פני אתרים שונים בתל אביב, ויכלול את הכנס המקצועי, שכולל פאנלים והרצאות בנושאים מגוונים, בהם על ההיי-טק הפלסטיני ושל נשים מובילות בענף; קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם להקות הרוק של ההיי-טק; ומפגשי טכנולוגיה ובירה בפאבים טרנדיים ברחבי העיר. בנוסף, יתקיים במסגרתו הפנינג אורבני, עם סיורי אוכל בשוק הכרמל, מפגשים בחופי תל אביב, סיורים היסטוריים בשכונת נווה צדק, ומפגשי יוגה וספורט. "כדי לשמר את מעמדנו, צריך לפעול להגדלת המימון לסטארט-אפים" ד"ר ורדי אמר כי "זו הפעם העשירית שבה מקיימים את הכנס, שמטרתו לחשוף את תעשיית ההיי-טק הישראלית לגורמים רבים מחו"ל. עשרות משלחות בינלאומיות מגיעות לאירוע. אנחנו מבקשים לחזק את מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בזירת ההיי-טק העולמית, למצב את תל אביב כאחד המרכזים הבולטים בעולם ולפתוח דלתות לסטארט-אפים ולתעשייה העולמית". חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, אמר כי "היזמות הטכנולוגית הישראלית היא התשתית להצלחה האדירה של ההיי-טק המקומי, והקטר לצמיחת הכלכלה שלנו בעשור האחרון. בשנים האחרונות אנחנו רואים ירידה מדאיגה ועקבית בכמות הסטארט-אפים שקמים בארץ, וגם בגיוון שלהם. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ישראל כאומת סטארט-אפ בתחרות עולמית גוברת, צריך לפעול להגדלת המימון הפרטי והציבורי לחברות בשלבי הפרה-סיד והסיד, ולהחזיר את היזם והיזמת הישראליים למרכז. רשות החדשנות תפעיל ב-DLD דוכני ייעוץ ליזמים ויזמיות מכל שלבי חיי המיזם, שמעוניינים להכיר את תוכניות התמיכה והמענקים שלה. המטרה היא לעודד אותם להגיש לנו מוצרים טכנולוגיים בסיכון גבוה, בתחומי העתיד של מדינת ישראל".

TSMC, יצרנית המעבדים הטייוואנית הממשלתית, בודקת כבר מזה תקופה אפשרויות לבנות מפעלים חדשים מעבר לגבולות מדינת האם שלה. לאחר שהחלה בנייה של מפעל ביפן, דווח על כך שהיא מתעתדת לבנות מפעל גם בארצות הברית, בהשקעה של 40 מיליארד דולר. כעת נחשף שהיא בודקת אפשרויות גם באירופה, וליתר דיוק, בגרמניה. לפי דיווח של האתר Digitimes, קבוצות נציגים של החברה, כבר מזה שנתיים, מגיעות לשיחות ובדיקות שטח ורקע לצורך בניית המפעל החדש, כולל היכולת של התעשייה מסביב לספק את צרכי שרשרת הייצור שלה. מדובר במפעל שאמור לייצר וואפרים בקוטר של 12 אינץ' שעיקר הייעוד שלו הוא לספק יכולת ייצור מעבדים למפתחות שבבים ללא מפעל שנמצאות באירופה, עבור שווקים כמו רכב חכם, רובוטיקה ויישומים אחרים. הייצור של המעבדים עבור שוק הטלפוניה, המחשוב וכדומה יישאר בטייוואן לאור העובדה, שהייצור של המכשירים הסופיים המבוססים על מעבדי אלו ממוקד עדיין כמעט לחלוטין במזרח אסיה. זה גם אומר שהייצור יתמקד בטכנולוגיות פחות מתקדמות של 22 ו-28 ננו-מטר. עיר היעד להקמת המפעל היא דרזדן שהיא עיר הבירה של סקסוני, המדינה הגרמנית שנחשבת למובילה מבחינת כמות חברות ההיי-טק הממוקמות בה. בזמנו בעיר היה ממוקם אחד מהמפעלים המובילים של AMD שעבר אחר כך לידיים של גלובלפאונדריז, מתחרה ישירה של TSMC עבור ייצור שבבים מותאם. החברה עצמה לא אישרה או הכחישה את הדיווח, ורק מסרה, כי "אנו לא פוסלים כל אפשרות, אבל אין כרגע תוכנית מעשית כזו".