נראה כי במועד כלשהו בקרוב תשיק גוגל תכונה בשם Find My Device, הדומה לרשת Find My של אפל, המאפשרת לעקוב אחרי כל iPhone, iPad, Mac או AirTag שאבד או נגנב גם כשהם לא נמצאים בטווח Wi-Fi או Bluetooth וכבויים. השמועות על כך שגוגל עובדת על תכונה זו כבר התפרסמו בשנת 2021, אך מאז לא הייתה התקדמות כלשהי בחזית זו. בהערות של מערכת Play המעודכנת מהחודש, יש רמזים על הגעתה של רשת Find My Device, שיכולה לאפשר לעקוב אחר מכשירי אנדרואיד שאבדו או נגנבו גם ללא חיבור לאינטרנט. ביומן השינויים המתוקן של דצמבר 2022, גוגל מציינת ש- Find My Device משתמשת ב"מסגרת ממוקדת פרטיות" חדשה ותומכת בשליחת דו"חות מוצפנים של מיקום אחרון ידוע. יש בכך יותר מרמז דק על כך, שרשת Find My Device תיפתח בקרוב עבור כל מכשירי האנדרואיד. העדכון הראשוני של מערכת Play בדצמבר הציג תמיכה בהוספת רישיונות נהיגה בארנק Google במדינות נבחרות בארה"ב. הערות הגירסה החדשה מדגישות תכונות נוספות שיגיעו לטלפוני אנדרואיד. זה כולל אחסון אוטומטי של אפליקציות בארכיון ותמיכה במפתח רכב דיגיטלי בטלפונים של שיאומי. במרץ 2022 הכריזה גוגל על אחסון אפליקציות בארכיון, שמאפשר להסיר אפליקציה מהטלפון כדי לפנות מקום, בעוד נתוני האפליקציה נשמרים באופן מקומי. זה מבטיח שכאשר האפליקציה תותקן מחדש, המשתמש יקבל אותה חוויה לפני שתעביר אותה לארכיון. תכונת העברת אפליקציות לארכיון כבר הופצה בסוף נובמבר עם גרסה 33.4 של חנות Google Play. כעת, בגיאה 33.5, גוגל משפרת עוד יותר את התכונה על ידי העברה אוטומטית של אפליקציות לארכיון כאשר שטח האחסון הולך ואוזל בטלפון – תוספת מבורכת עבור מכשירי אנדרואיד עם שטח אחסון מוגבל. העדכון האחרון של שירותי Google Play מאפשר גם תמיכה במפתחות רכב דיגיטליים בטלפונים של שיאומי. עד כה, התכונה הוגבלה לטלפונים נבחרים של סמסונג ולדגמי Pixel. בנוסף, משתמשי Fitbit Sense 2 ו-Versa 2 יוכלו כעת להשתמש באפליקציית ארנק Google כדי לנהל את כרטיסי התשלום המקושרים למכשיר הלביש שלהם. לבסוף, גוגל מגבירה את אימות הזיהוי ותבדוק את איכות תמונות הזיהוי שהועלו.

משבר האנרגיה הפוקד היום את המדינות ברחבי העולם נובע לא רק בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אלא גם מתופעה הולכת ומתמשכת של גניבת אנרגיה. זוהי אמנם לא תופעה חדשה בעולם הפיזי, כי גניבת מכלי דלק, חבלה בכבלי חשמל או ניתוק מסילות רכבת תמיד היו. ההאקרים נכנסים לתמונה בשלב של תהליכי גביית התשלומים מהצרכנים באמצעות מונים חכמים, שהחליפו את מדי השעונים. אבל גם מונים חכמים אלו אינם מספיק חכמים והם חשופים לפריצות של האקרים, שפיתחו יכולות פריצה מרחוק, המשנים את הקונפיגורציה של אותם מונים, מטים או מנפחים את חשבונות הגז, החשמל והמים וגורמים להפסדי ענק. על פי הערכות, היקף הגניבות של אנרגיות, מגיע ל-96 מיליארד (!!) דולר בשנה. מי שנפגעים מכך, בין היתר, הם צרכני האנרגיה, מאחר שיצרניות האנרגיה שסובלות מתקיפות על המונים שלהם מגלגלות את ההפסדים על הצרכנים. עובדה זו קריטית ביותר בחורף הקשה העובר על אירופה, שבו מיליוני אנשים אינם עומדים בתשלומים הגבוהים של מחירי האנרגיה, שכאמור חלקם מקורו בהתקפות סייבר על המונים. מי שזיהה את התופעה הזו ואף הצליח למצוא לה פתרון היא חברת הסטארט-אפ הישראלית ננולוק סקיוריטי (NanoLock Security) מהוד שרון, שפיתחה פתרון המגן על רכיבי קצה מפני תקיפות סייבר על ידי חסימת אזורים שלמים ברכיבים אלו, שמונעים כל אפשרות לחדור אליהם ולבצע בהם שינויים. הפתרונות מוטמעים, בין היתר, בעולמות ה-IoT, ומגינים על בקרים תעשיייתיים, האחראים על קווי ייצור קריטיים. כעת החברה פיתחה פתרון נוסף, שמבוסס על הפתרון שכבר קיים, כדי לסייע לממשלות ולארגונים שונים להגן על המונים החכמים שלהם ולמנוע זליגה של אנרגיה כתוצאה משיבוש תהליכי הגבייה, שמועמסים בסופו של דבר על הצרכן. החברה חתמה בסוף החודש שעבר, על הסכם עם חברת רנסאנס (Renesans) – ענקית מוליכים למחצה יפנית, המתמחה בייצור מונים חכמים עבור חברות וארגונים המספקים אנרגיה. ננולוק פיתחה פתרון מבוסס תוכנה, הפועל על פי העקרון של הגנה על בקרים, ועיקרו הוא נעילה וחסימת אזורים מוגדרים בתוך הרכיב, במקרה הזה מונים חכמים, שמונע כל אפשרות לשנות תצורה של המונה, לגשת למידע ולשבש את התהליך. רנסנס הייתה בעבר חלק מיחידת השבבים של היטאצ'י ומיצובישי, למעט חטיבה אחת, DRAM, שמוזגה עם נק אלקטרוניה בשנת 2010. המונים החכמים החדשים שרנסנס תייצר יכללו את הפתרון של ננולוק, והם מנותקים מהשפעות שונות, כמו מהירות ביצוע, פונקציונליות או פריסה גיאוגרפית. הפתרונות גם מותאמים למכשירי קצה כמו כלי מדידה מתקדמים שגם הם לסייבר. הפתרון הוצג לראשונה בתערוכת פתרונות האנרגיה ELNIT, שנערכה בסוף נובמבר בגרמניה. תפיסת אפס אמון אחד האנשים שמובילים את הפעילות של ננולוק בעולם הסייבר התעשייתי הוא אל"מ (מיל) מוטי קניאס, סגן נשיא לאסטרטגיה בחברה, שאחראי על תחום הסייבר. קניאס שירת שנים רבות בצה"ל, ומילא תפקידים רגישים במערכת הביטחון. ננולוק מעסיקה 50 עובדים והיא פרוסה במדינות שונות ברחבי העולם, שם היא מספקת את פתרונות הסייבר שלה לעולם ה-OT. "המוצר שלנו מבוסס על תפיסת אפס אמון (Zero Trust), שמתמקדת בהגנה על הרכיב עצמו, לצורך העניין הבקרים התעשייתיים או המונים החכמים, בשונה מחברות אחרות, המיישמות תפיסת הגנה רוחבית, מגינות על כלל הרשת או מפעילות אנטי וירוס", אומר קניאס. "הנחת העבודה שלנו היא, שהרשת תמיד תהיה פרוצה מסיבה כלשהי או על ידי חדירה זדונית חיצונית, עובדים פנימיים או סתם טעויות אנוש. שיטת הפעולה של הפתרון שלנו, הן בבקרים והן במונים החכמים, זהה: נעילה בעזרת תוכנה של אזורים רגישים, שכל שינוי שיבוצע בהם עלול לגרום לנזקים חמורים עד כדי פגיעה בחיי אדם", מסביר קניאס. בנוסף לפתרון הגנת התוכנה, הפתרון כולל מדיניות הרשאות לגישה לבקרים וביצוע פעולות בהם, עד לרמה פרטנית של זהות הטכנאי הפנימי או החיצוני שרשאי לגשת אליהם, ובאילו שעות. רכיבי ה-OT כבר מותקנים במקסיקו, באחד ממפעלי תעשיית המזון הגדולים בעולם, ובעוד עשרות מפעלים ברחבי העולם לגבי הפתרון למניעת גניבת אנרגיה אומר קניאס, כי "העובדה שלמרות ההיקפים הענקיים של גניבות אנרגיה שידועים בעולם ועדיין אין פתרונות מיושמים במקומות רבים נובע מכך, שתהליכי גביית החובות מצרכני אנרגיה או מים הם תהליכים שמפוקחים על ידי רגולטורים או המדינות עצמן, והתהליך של החלפת מונים והתקנת פתרונות למניעת תקיפות סייבר על המונים הוא איטי ומורכב. בנוסף, מתרחשת תופעה די מוזרה, אבל היא חלק מהמציאות – גם החברות שמספקות את האנרגיה סובלות מהתקפות סייבר על הרכיבים שלהם, אבל אין לי כלים מספיק חכמים כדי לעקוב אחר זה. בפועל, מה שקורה הוא, שהן רואות את הדלתא בין כמות האנרגיה שהן ייצרו לבין כמות ההכנסות שמגיעות מהצרכנים, ומאחר שהן אינן יכולות לדעת במדויק מה מקור הדלתא, הן מעלות את המחירים ומגלגלות את זה על הצרכנים". "אז מדי פעם מצליחים לעצור את ההאקרים אם הם לא מספיק מקצוענים, אבל מאחר שמדובר במסות גדולות ומבוזרות, היכולת לעלות על כולם היא בלתי אפשרית, וכאן הטכנולוגיה והפתרון שנספק עם החברה היפנית אמור לסייע להן", אומר קניאס. ננולוק הוקמה ב-2016 על ידי מספר שותפים, בהם ערן פיין, מנכ"ל החברה כיום. ביולי בשנה שעברה החברת גייסה 11 מיליון דולר בסבב גיוס שני, כאשר בראשון גייסה חמישה מיליון דולר, ובסך הכל גייסה 16 מיליון דולר. לחברה הסכמי שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בהודו, בספרד, בשוויץ וביפן בתחום הגנה על רכיבי קצה החשופים לסייבר בסביבת ה-IOT, ובאחרונה ,כאמור, עם חברת רנסנס היפנית לשילוב פתרונות התוכנה שלה במונים חכמים.

למרות תקופת המשבר ועל רקע גלי פיטורים במשק ובענף ההיי-טק – חברת התוכנה אלעד מערכות הודיעה כי היא מרחיבה את פעילותה ומגייסת 200 משרות חדשות בתפקידי פיתוח, יישום וניהול פרויקטים וניתוח מערכות בעולמות הדטה, ה-CRM והדיגיטל. החברה מסרה, כי נתוניה מעלים, שכמות המשרות בשוק פחתה, ומועמדים נענים לכל משרה פתוחה מהר יותר – החברה מצאה עלייה של 8% בכמות הגשת קו״ח למשרות, ועלייה של 11% ברמת ההיענות של מועמדים להצעות עבודה. כתוצאה מכך, אי הוודאות והמיתון הנוכחי מביאים לכך שרבים מהעובדים נותרים במקום עבודתם ולא ממהרים לעזוב. לכן ניכרת ירידה של 18% ברמת תחלופת העובדים. דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות, מסר, כי "יציבות תעסוקתית חשובה לתחושת הביטחון והוודאות של העובדים, ומאפשרת להם להפנות משאביהם לפיתוח חידושים טכנולוגיים. לכן דווקא בתקופה זו אנחנו מגייסים מאות תקנים חדשים ומציעים ודאות תעסוקתית לצד אתגר טכנולוגי. החברה רואה בעובדים כוח משמעותי המסייע לצמיחתה, ולכן רואה חשיבות רבה בהשקעה ברווחת העובד, תוך הקפדה על שקיפות וחיבור העובדים לארגון על מנת לספק להם את היציבות שהם זקוקים לה".

ג'ון קארמק, מפתח משחקים מוכר והיועץ לענייני VR של מטא, עזב אותה אחרי מספר שנים והותיר אחריו מכתב אשר מפרט מדוע, שמארק צוקרברג המנכ"ל לבטח לא התלהב לקרוא. קארמק הוא איש גיימינג מוכר, אחד מהמייסדים של id Software והמתכנת הראשי של הכותרים הלוהטים שלה, ביניהם "הטירה הנאצית", DOOM ו-Quake. משנת 2013 קארמק גם כיהן כמנהל הטכנולוגיות הראשי של אוקולוס VR, חברה שהתמזגה עם מטא (אז פייסבוק) ב-2014, תמורת 2 מיליארד דולר. בתחילה הוא איזן את תפקידו באוקולוס עם עבודתו ב-Id Software, הסטודיו הנודע שהיה שותף להקמתו ב-1991. לאחר מספר חודשים, הוא עזב את חברת המשחקים כדי להתמקד באופן מלא בעבודתו ב-אוקולוס. בנובמבר 2019 הוא פרש מתפקיד ה-CTO שלו, לטובת תפקיד הייעוץ ל-מטא בתחום שבו הוא מתמחה ומאז הפך למעשה לבכיר בשורות החברה האם של פייסבוק, אוקולוס וחברות בנות אחרות. "סוף העשור שלי ב-VR" איש הגיימינג הוותיק בישר לעובדי מטא על פרישתו באמצעות משלוח מייל פנימי, שהודלף מאוחר יותר לעיתונות. לאחר מכן פרסם קארמק את ההודעה המלאה בפרופיל הפייסבוק שלו. בפתיחת מכתבו מציין קארמק כי "זהו סוף העשור שלי ב-VR", ומוסיף בנוגע לעזיבה: "יש לי רגשות מעורבים". במכתבו מתייחס קרמרק לכך שה-Meta Quest 2 – קסדת המציאות המדומה האחרונה מבית מטא-אוקולוס – היא "כמעט בדיוק מה שרציתי לראות מההתחלה", אבל מאידך הוא נשמע ביקורתי בנוגע ליעילות של מטא. Meta Quest 2 צילום: ויקימדיה "יש לנו כמות מגוחכת של אנשים ומשאבים, אבל אנחנו כל הזמן מחבלים בעצמנו ומבזבזים מאמצים. אין דרך להמתיק זאת; אני חושב שהארגון שלנו פועל בחצי מהיעילות שתעשה אותי מאושר". הוא המשיך וציין כי "זה היה מאבק בשבילי. יש לי קול ברמות הכי גבוהות כאן, אז זה מרגיש כאילו אני צריך להיות מסוגל להזיז דברים, אבל אני כנראה לא מספיק משכנע". הוא תיאר מצחב שבו חלק ניכר מהדברים שהוא מעלה ומלין עליהם לא זוכה לשימת לב במטא. "מעולם לא הצלחתי לעצור דברים מטופשים לפני שהם גורמים נזק, או לקבוע כיוון ושהצוות יעמוד בזה", המשיך. לדבריו הוא "עייף מהקרב" ולכן בחר לעזוב ובמקום להמשיך בתפקידו הבכיר, אך כנראה המתסכל, במטא להתמקד בסטארט-אפ שלו, Keen Technologies, המתמחה במה שמכונה 'בינה כללית מלאכותית' (AGI) – AI המשתווה לבינת האדם, או אף עולה עליה. עם זאת, במכתבו מעודד קארמק את עובדי מטא ואוקולוס האחרים להמשיך להתקדם בפיתוח תחום המציאות המדומה. "VR יכול להביא ערך לרוב האנשים בעולם, ואין חברה שנמצאת בעמדה טובה יותר לעשות זאת מאשר מטא", כתב. אולי באמת אפשר להגיע לשם רק על ידי חריש קדימה עם השיטות הנוכחיות, אבל יש הרבה מקום לשיפור", ציין. לקארמק הייתה בעבר ביקורת כלפי האסטרטגיה של מטא, במיוחד סביב המטרה שלה לבנות מטאברס – המיזם הכי גדול שהחברה משקיעה בו כיום את כל כולה ושאפילו שמה החדש נקבע בהשראתו. ואולם המושג מטאברס לא מכלל אף לא במילה במכתב הפרידה של קארמק. נזכיר כי בשנת 2018 עזב את מטא ברנדן אירייבה, שותפו של לאקי פאלמר להקמת אוקולוס, ארבע שנים אחרי שהפכה למחלקת ה-VR של הענקית ממאנלו פארק. אירייבה עזב, לפי הדיווחים השונים אז, על רקע קשיים בהשקת קסדת המציאות המדומה Rift 2.

חברת אברא (abra) הודיעה על מינויו של איתן ספקטור למנהל פעילות פתרונות ענן בחברה. ספקטור, בעל ניסיון של 28 שנים בעולמות ה-IT, מגיע מרקע טכנולוגי בעולמות הפיתוח ותשתיות מחשוב ובעל תואר ראשון בניהול ותקשורת. בתפקידו האחרון שימש כמנכ״ל מידלינק ולפני כן בשורת תפקידים במיקרוסופט, כאשר בתפקידו האחרון שימש מנהל פיתוח עסקי בעולמות הענן לסטארט-אפים ולפני כן בהקמה וניהול של תחום מערכות ההפעלה והווירטואליזציה, תוך דגש על מערכות מבוססות קוד פתוח בחברת גלסהאוס. במסגרת תפקידו ינהל ספקטור את כלל פעילות הענן של החברה, לרבות הקמה של סביבות חדשות בעננים, מיגרציות לענן, ניהול כלכלי אופטימלי של סביבות ענן, ייעול השימוש להורדת עלויות עבור הלקוחות, עזרה בתהליכי פיתוח, אבטחת מידע בענן בדגש על הענן של AWS ומיקרוסופט Azure. כמו כן, הפעילות מתמחה בהטמעה של פתרונות Office 365 בדגש על אבטחת מידע, שירות מנוהל של טלפוניה בעזרת טכנולוגיות מיקרוסופט Teams ובניית ארכיטקטורות מתקדמות בעננים השונים.

היום (ב') אתחיל את הטור על טורניר הכדורגל הגדול בעולם, המונדיאל, דווקא בפילאטיס מכשירים. למי שתמה למה ומדוע – הנה התשובה: אני מתאמן בפילאטיס מכשירים מזה זמן, ואתמול קבעתי את האימון לשעה 20:00, מתוך הנחה שגם אם משחק הגמר, שהתחיל ב-17:00, יוכרע רק אחרי הארכה ופנדלים – אספיק להגיע. בשעה 18:42, קצת יותר מ-10 דקות לפני סיום הזמן החוקי של המשחק (בלי תוספת הזמן), חשבתי שחבל שלא קבעתי את האימון ב-19:00. למה? כי באותו הזמן, ארגנטינה-מיקרוסופט הובילה 2:0, והיה ברור שהיא הולכת לנצח ולהיות האלופה, משום שהלכה למעשה הייתה הנבחרת היחידה על הדשא. נראה היה שצרפת-פייסבוק, אלופת העולם עד אתמול, אמנם עלתה למגרש פיזית, אבל לא באמת. אלא שכמו בסיפור טוב – והמונדיאל הוא סיפור מצוין – אז התהפכה התמונה, הצרפתים השוו והיה צורך בהארכה ובפנדלים – שנמשכו עד כמעט 20:00. וזה עוד בכלל לפני טקס הענקת הגביע ויתר העיטורים. הג'וקרים של ארגנטינה-מיקרוסופט ארגנטינה-מיקרוסופט עלתה עם מערך חכם, שלושה ג'וקרים – ולא כולם אנשים. הג'וקר הראשון היה לחץ על כל המגרש, שהשתיק לחלוטין את יכולת הקישור וההתקפה של צרפת-פייסבוק, כך שגם בפעמים הבודדות שהיא ניסתה לתקוף – היא לא הצליחה. עד שהיא כבשה בדקה ה-79 נרשמו לזכותה 0 (!) בעיטות למסגרת ולשער, לעומת תשע ליריבתה. המיקרוסופטים-ארגנטינאים כלל לא היו צריכים להשתמש בכלי הסייבר החכמים של מיקרוסופט, שמאפשרים הגנה היקפית הרחק מהשער, תוך יצירת סגמנטציה והפרדה של החלקים השונים של צרפת-פייסבוק. הג'וקר השני היה דה מריה הדינמי, שהמאמן העלה בהרכב בהחלטה שעוררה תמיהה, בלשון המעטה. אלא שהיא התבררה כמשתלמת ונכונה, וכמו שמוצר ה-CRM Dynamics עשה קאמבק אדיר, כך גם השחקן המוכשר, שאת הקאמבק האדיר שלו הוא עשה עם סחיטת פנדל (שלא היה) וגול בסיום התקפה מרהיבה, שהוא כנראה שער המונדיאל. הגול השני של ארגנטינה-מיקרוסופט היה מהלך גדול, שהזכיר שגם לחברים מרדמונד יש רשת חברתית – לינקדאין. המהלך המרהיב של המסירות שהובילו לשער הזה הזכיר שרשור מהיר של חברויות, כפי שלינקדאין מציעה. הג'וקר השלישי היה, כמובן, ליונל מסי-סאטיה נאדלה, שעלה בטירוף על המגרש, כבש את הפנדל שדה מריה סחט והתחיל את המהלך של הגול השני במסירה שפיצחה את ההגנה הצרפתית-פייסבוקית, בהתקפה מתפרצת. החברים שעזבו את צרפת-פייסבוק קיליאן אמבפה-מארק צוקרברג וחבריו לנבחרת הטריקולור מפאלו אלטו עלו למשחק כבויים, ונראה היה שהם עזבו את הרשת החברתית ולא טרחו כמעט לנסות ולהגיע לרשת האחרת – זו שמאחורי השוער הנהדר של ארגנטינה-מיקרוסופט. היא לא הצליחה לעשות ולו לייק אחד עד לדקה ה-80. אין לכך הסבר הגיוני, ולעתים היה נדמה שעל המגרש לא משחקת צרפת-פייסבוק, אלא "משחקים" פייק ניוז שהתחזו אליה. הצרפתים-פייסבוקים היו עסוקים רוב הזמן במסירות חסרות תוחלת בחצי המגרש שלהם וכמעט שלא הגיעו לרחבה של ארגנטינה-מיקרוסופט – כולל לא אמבפה-צוקברג, שנראה היה כמי שהמשחק לא מעניין אותו. קיליאן אמבפה. צילום: BigStock אבל בכדורגל כמו בכדורגל, הכול יכול לקרות והכול יכול להתהפך. דשאן, מאמן הנבחרת, קיבל כנראה הודעות נזעמות מכל צרפת בערך – בין אם במסנג'ר, באינסטגרם או בווטסאפ, ואולי בעצם בכל הפלטפורמות האלה – שהגיע הזמן לשנות, וביצע ארבעה חילופים. בדקה ה-79 החילופים האלה השתלמו: המחליף הראשון, קולו מואני, הוכשל ברחבה ואמבפה-צוקרברג התחיל את ההצגה שלו עם כיבוש פנדל. לאחר 1:36 דקות (!) כבש הכוכב המוכשר את שער השוויון, בהתקפה שהחלה עם מסירה של המחליף השני שדשאן הכניס למשחק – קומאן. גם זה היה שער מרהיב ביופיו. עד סיום הזמן החוקי של המשחק צרפת-פייסבוק שלטה במגרש וסיכנה שוב ושוב את השער של ארגנטינה-מיקרוסופט. אלא שמסי-נאדלה ידע שאלה הטורניר האחרון שלו וההזדמנות האחרונה שלו להתקרב ואף להשתוות במעמדו לאליל של המדינה הדרום אמריקנית (ולא רק), דייגו ארמנדו מרדונה – וכמעט הכריע את המשחק בבעיטה האחרונה של הזמן החוקי. בהארכה, מאמן ארגנטינה-מיקרוסופט עשה את החילופים שלו, וגם במקרה הזה המהלך השתלם: השחקנים שלו חזרו לשלוט במגרש והביאו לכך שמסי-נאדלה כבש את השער השני שלו, שהיה השער השלישי של הנבחרת במשחק. אולם, גם כאן הגמר הפנטסטי לא נגמר: אמבפה-צוקרברג לא נתן (עד לפנדלים) שהסטורי של צרפת-פייסבוק יסתיים בניצחון של מסי-נאדלה והבקיע את שער השוויון, מה שהפך אותו למלך השערים של הטורניר ולשחקן הראשון מאז ג'ף הרסט מנבחרת אנגליה ב-1966 שכובש שלושער בגמר המונדיאל. הסוף המאושר של אוהדי ארגנטינה-מיקרוסופט אחרי 30 הדקות של ההארכה הגיע שלב הפנדלים, ובתומו הסוף המאושר של אוהדי ארגנטינה-מיקרוסופט, אחרי הסבל הרב שלהם, שהתבטא ב-36 שנים בלי גביע ובהפסד במשחק הראשון לערב הסעודית-NSO – הפסד שממנו הנבחרת שלהם רק עלתה ועלתה. ארגנטינה-מיקרוסופט ניצחה בקרב הפנדלים 2:4, כאשר כל אחד משני הכוכבים כבש שער נוסף. בסך הכול, מסי-נאדלה כבש במשחק שלושה שערים ואמבפה-צוקרברג – ארבעה. אלוף העולם. ליונל מסי. צילום: BigStock בסופו של דבר, השוער של ארגנטינה-מיקרוסופט הפעיל את תוכנת ה-EDR שלו ומנע שער של קומאן. החטאה נוספת של צ'ומאני, שנראתה כמו סטורי שבו הוא מספר על סיוט שחלם בלילה, הובילה לניצחון של ארגנטינה-מיקרוסופט, לזכייה שלה בתואר הנכסף, לאכזבה רבתי בפריז ולחגיגות המוניות בבואנוס איירס – וגם בכיכר דיזנגוף בתל אביב, אם כי, כמובן, בהיקף הרבה יותר קטן. זהו, תם ונשלם עוד מונדיאל מדהים, ואתו עוד סדרת טורים שלי על המונדיאל. בגמר הזה נעשה צדק ומסי-נאדלה הוכתר סוף סוף כאלוף המונדיאל, השחקן הטוב ביותר בו והשחקן הטוב ביותר בכדורגל מאז ומעולם. ואני? בסופו של דבר הלכתי לאימון הפילאטיס מכשירים. הערב כבר אצפה במשחק כדורגל אחר, מקומי: ההתמודדות המרתקת שתיערך בין בני ריינה למכבי תל אביב במגרש בנוף הגליל. ניפגש ביורו 2024.

המונדיאל הסתיים אמש (א') עם משחק גמר מרתק ודרמטי, שהסתיים בניצחונם של נבחרת ארגנטינה והאליל שלה, ליונל מסי. היה זה סיום לחודש שבו המחישו קבוצות, שחקנים, אוהדים ומדינות מהי המשמעות של המילה מצוינות, כיצד מגיעים ליעד על ידי אסטרטגיה נכונה, מתמקדים במטרה הסופית ומבקיעים שערים כדי לקבל את הפרס הגדול ביותר – גביע האליפות. בחודש האחרון ליווה זיו מנדל בסדרת טורים שהוא פרסם כאן, באנשים ומחשבים (לטור האחרון לחצו כאן), את המשחקים, הצמיד לכל נבחרת ענקית טק ושילב בכתיבתו את החדשנות של כל אחת מהן. שהרי חדשנות ואי שמירה על הקיים הן חלק אינטגרלי גם בעולם של נבחרות וקבוצות הכדורגל, וגם בעולם של חברות הטק. הכלים שחברות ההיי-טק הגדולות מספקות לענף הטכנולוגיה, ובתוכו לענף ה-IT, פוגשים את המשתמשים, ובהם המתכנתים והמהנדסים, שמפתחים ומספקים פתרונות לליבות העסקים של הארגונים. מה שהם עושים הוא מצוינות תפעולית, שמשלבת הרבה יוזמות וחשיבה מחוץ לקופסה, לטובת פתרונות לארגון – בין אם הוא לקוח חיצוני ובין אם הוא הארגון שבו הם עובדים. אלה שמובילים את זה בארגונים הם מנהלי הצוותים, המנהלים בדרגי הביניים ומעל כולם – המנמ"רים, שאליהם עוד אחזור. המצוינות הזו זוכה פעם בשנה להכרה, במסגרת האירוע השנתי של אנשים ומחשבים, IT Awards, שמתקיים מזה שני עשורים. באירוע זה, שמקובל לכנות אותו בתעשייה "האוסקר של ה-IT", עולים על הבמה, בזה אחר זה, נציגי ארגוני IT בארגונים שונים במשק, מכל המגזרים, שנבחרו כדי לקבל תעודות הוקרה עבור הפרויקטים המצטיינים שהם הגישו לתחרות. הטקס הקרוב יתקיים ב-19 בפברואר באולם האירועים איסט בתל אביב. התחרות מתנהלת לאורך כמה חודשים והפרויקטים נבחנים על ידי כ-40 שופטים בלתי תלויים, אנשי מקצוע, מנמ"רים ותיקים, שעוברים על המצגות שנשלחות על ידי הארגונים. במצגות מתארים המועמדים לפרסים את הפרויקט, מהי החדשנות שבו ומי היו השותפים העסקיים שלהם מבין חברות ה-IT. אירוע המצטיינים הוא גם חגיגה לכל החברות הספקיות. אין סיפוק גדול יותר מאשר ללוות פרויקט בארגון שזוכה להערכה מצד אנשי מקצוע אובייקטיביים. מעל 300 מועמדים גם השנה הוגשו לתחרות מעל 300 פרויקטים, בשורה של קטגוריות. כל אחת מהקטגוריות מייצגת תחום פעילות או תהליכים טכנולוגיים שמאפיינים את הארגונים בשנה האחרונה: פרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית, פרויקטי דטה בתחום ה-BI, ביג דטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה ועוד. אלה הם נושאים שהעסיקו את הארגונים בשנה האחרונה וימשיכו להעסיק אותם בשנה הבאה עלינו לטובה. פרויקטים לא מעטים הוגשו בתחומי התשתיות, מערכות הליבה וכמובן הענן, על היבטיו השונים. וישנה גם קטגוריה בשם קורונה. כמעט שכחנו שבתחילת 2022 עדיין היינו תחת משטר חלקי של הגבלות קורונה. גם אז היו ארגונים שביצעו פרויקטים שדרשו היערכות מיידית – והם הוגשו לתחרות. כמו שהרענו אתמול למסי ולשאר כוכבי נבחרת ארגנטינה (וגם לנבחרת צרפת, המפסידה), כך נריע בתחילת השנה הבאה לכל אותם מצטייני המונדיאל של ה-IT – האנשים והפרויקטים ביום ה' האחרון נסגרה ההרשמה להגשת הפרויקטים. בימים אלה מתחיל צוות השופטים את שלב השיפוט הראשון. כמו במונדיאל, שם יש סינון אילו נבחרות יגיעו אליו באמצעות משחקי מוקדמות, גם כאן יש סינון – על פי מערכת ציונים אוטומטית, שממנה נגזרים הארגונים שעולים לשלב השני. זהו שלב הראיונות הפרונטליים עם המועמדים, שבהם הם מתבקשים לשכנע את השופטים מדוע הם ראויים לפרס. מאז הקורונה, השיפוט נעשה באמצעות זום, והוא הוכיח את עצמו כיעיל ומרתק לא פחות מאשר שיפוט פנים אל פנים. המצטיינים בשלב זה, שיזכו במירב הנקודות לאחר שני השלבים, יוזמנו לאירוע החגיגי. לא פחות חשוב: המנמ"רים המצטיינים לצד תחרות הפרויקטים, קבוצת אנשים ומחשבים מעניקה מדי שנה אותות הוקרה למנמ"רים המצטיינים. מקבלי האותות נקבעים על ידי ועדה בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב, ואתו צוות שופטים ותיקים ומנוסים. כאן מחפשים את המצוינות האישית, את המנמ"ר שהוא לא רק מנהל אלא גם מנהיג, מוביל ויוזם פתרונות בעלי אימפקט אמיתי. תהליך השיפוט מלמד בכל שנה על הפוטנציאל הרב שיש בקרב המנמ"רים בארגונים הגדולים וגם הקטנים, בשירות הציבורי, במגזר המוניציפלי ובמגזר העסקי-פרטי. ההרשמה להגשת מועמדות לוועדת האיתור תסתיים ב-8 בינואר. לדברי פרופ' אריאב, מצוינות אינה נגמרת, ובכל שנה היא נבחנת מחדש – כי האתגרים משתנים ולכן אנחנו רואים, לאורך השנים, שיש מנמ"רים שמקבלים את אות ההצטיינות בפעם השנייה ואפילו השלישית. השורה התחתונה: 2022, שמסתיימת בעוד פחות משבועיים, הייתה שנה מאתגרת, שדרשה דבקות במטרה, יצירתיות ויוזמות חדשניות. בדיוק כמו המונדיאל. וכמו שהרענו אתמול למסי ולשאר כוכבי נבחרת ארגנטינה (וגם לנבחרת צרפת, המפסידה), כך נריע בתחילת השנה הבאה לכל אותם מצטייני המונדיאל של ה-IT – האנשים והפרויקטים.

באירוע סוף שנה שקיימה חברת KLA, הגיעו עובדי החברה מכל האתרים שלה בישראל: קרית גת, ירושלים, יבנה ומגדל העמק, להיכל אנרבוקס בחדרה ליום גדוש בפעילויות. המנחים ניב רסקין ורותם ישראל העלו לבמה, בזה אחר זה, את ראשי החטיבות וראיינו אותם בנימה קלילה בנוגע לתחום פעילותם. בהמשך, השתנקו העובדים מצחוק מסרטון החברה שצילם וערך הסטנדאפיסט דודו ארז, והתענגו על המטעמים. על הבידור היו אמונים קבוצת טררם אשר הפליאה במופע תיפוף וצ'לו וחנן בו ארי, שנתן הופעה מרגשת שהגיעה לשיאה כאשר הזמין לבמה את מיכאל ספוצ'ניק, אנליסט פיננסי ב-KLA ומוזיקאי חובב, ויחד שרו את השיר "חולם כמו יוסף". ואם לא די בכך, גייסה החברה במהלך היום 100 אלף שקל לתרומה לקהילה. הייתה זו הפעם הראשונה בה עובדי KLA מרחבי הארץ, למעלה מ-1,900 איש, נפגשו פנים אל פנים מאז ימי הקורונה, מה שהפך את יום החברה לאירוע שידברו עליו עוד שנים רבות.   דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות חנן בן ארי. מכל הלב, גם באירוע של KLA ישראל. צילום: רועי מורג כל מנהלי החטיבות של KLA ישראל יחד על במה באנרבוקס חדרה. צילום: רועי מורג