שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע למנהלי חברות הסלולר שעליהן להגיע ל-97% כיסוי עד פברואר 2023, כלומר: בתוך שנה. אם הן לא יעשו זאת, הן צפויות ל-"נקיטת צעדים" נגדן – כך אמר הנדל בסקירה של פעילות משרדו, שאותה נתן בדיון שהתקיים היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת. הוא דיבר גם על הסיבים האופטיים וציין ש-"שיעור הנגישות של משקי בית אליהם קפץ בשנה שעברה מ-3% ל-50%". הספק הוראה ספק איום של שר התקשורת מגיע.ה לאחר ש-"החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות", לדבריו, בעקבות הרפורמה בסלולר שהשר משה כחלון הוציא לפועל בתחילת העשור הקודם, כששימש בתפקיד. "זה פוגע קודם כל בפריפריה", ציין הנדל וטען: "אני מקדיש את כל מרצי על מנת לטפל בהגדלת הנגישות לתקשורת מבוססת סיבים בפריפריה". כמה חברי כנסת התלוננו שיש אזורים שלמים בארץ – הן מרוחקים והן בתוך ערים – שבהם הקליטה משובשת או כלל לא קיימת. הנדל השיב שזה נושא כאוב שאף שר לפניו לא רצה לטפל בו, וכעת משרדו יוצא לפרויקט של מיפוי וכיסוי אזורי הקליטה, כדי לקבל תמונת מצב על מה שקורה. לדבריו, לאחר הבדיקה, החברות יידרשו לשפר את הקליטה, ובמידה שהן לא יעשו זאת – המשרד לא יהסס להטיל עליהן סנקציות. "אם הפרטת הדואר לא תאושר בהקדם – כל אזרחי המדינה ייפגעו" הנדל נקלע לעימות עם חברי הכנסת סביב הכוונה להפריט את כל שירותי דואר ישראל. הממשלה הגישה הצעת חוק להפרטת הדואר, אולם היא טרם אושרה בוועדת הכלכלה, עקב המחלוקת הרבה שקיימת סביב ההפרטה וההשלכה שלה על שירותי הדואר במדינה. הנדל הזהיר שהדואר נמצא על סף קריסה כלכלית ושאם החוק לא יאושר בהקדם, "כל אזרחי מדינת ישראל ייפגעו". ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, בדיון היום (ד'). צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת בתגובה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: "אי אפשר לזרוק סיסמאות על רפורמה בדואר בלי שהיא תפורה עד הסוף. הרפורמה צריכה לעזור לאזרחים והוועדה תבדוק, תשנה ותבקר אותה". לדבריו, "ראינו רפורמות ששיחקו אותה כאילו הן מהפכה, כמו רפורמת הגז הטבעי, ש-'תגיע לכל מפעל', ובסוף לא הגיע גז למפעלים בנהריה ובלוד. אז אנחנו לא קונים, אנחנו בודקים – ויש לבדוק כל פרט, כי אם רפורמת הדואר לא תהיה טובה, לא נעביר אותה". "'בשלב ראשון', לא נפקח על תכנים ברשתות החברתיות" ח"כ לימור מגן ביקשה לדעת מתי יוטל פיקוח על הרשתות החברתיות. הנדל השיב שהוא מקווה להשלים רפורמה שתטפל בנושא בקרוב. הוא הדגיש כי "בשלב ראשון", לא מדובר בפיקוח על תכנים, אלא בהסדרה של כל נושא תשתיות האינטרנט, שאינן מפוקחות כיום. נושא נוסף שעלה בדיון הוועדה הוא הרפורמה בטלפונים הכשרים, שהנדל מקדם אותה. הרפורמה תאפשר לבעלי טלפונים כשרים לנייד את המספר שלהם ותפתח את השוק הזה לתחרות – דבר שנמנע עד כה. היא מעוררת התנגדות חריפה בציבור החרדי, בטענה שאחריה לא ניתן יהיה לדעת מי מחזיק בטלפון כשר ומי לא, וזה יעורר בעיות פנים חרדיות משמעותיות. הח"כים אורי מקלב וינון אזולאי הביעו בדיון את מחאתם נגד הרפורמה, כשח"כ אזולאי כינה אותה "ייהרג ובל יעבור". בתגובה אמר הנדל ש-"אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים, האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו". היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר: "ניכר שבשנה האחרונה יש קצב של ביצוע רפורמות עם התייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בעולם התקשורת המשתנה. תחום הסלולר לא נמצא במצב טוב ובעיות הקליטה הן בכל מקום. האסטרטגיה שלכם (של משרד התקשורת – י"ה) להגביר את פריסת האנטנות נכונה אבל לא מספיקה, ויש להפעיל את אכיפה וענישה, כי מי שלא משלם כסף לא מתייחס ברצינות לנושא".

הסרט התיעודי של נטפליקס, "נוכל הטינדר" (The Tinder Swindler) – שחשף את מעלליו של שמעון חיות, הישראלי שהתחזה לדמות בשם סיימון לבייב – הביא סופסוף לכך שטינדר חסמה את האיש, ואת חשבונותיו הבדויים האחרים – והוא סולק ממנה. חיות נחסם גם משימוש בכלל שירותי ההיכרויות והשידוכים של מאץ' גרופ, ביניהם: אוקיי קיופיד, Hinge, Plenty of Fish, ו-Match.com.  דוברת החברה אמרה לתקשורת כי "לאחר חקירה פנימית אנחנו יכולים לאשר שסיימון לבייב כבר אינו פעיל בטינדר תחת כל אחד משמותיו הבדויים". כידוע, חיות, שבנה לעצמו דמות פיקטיבית של צ'ארמר עשיר במיוחד ומצליח, הרוויח ככל הנראה מיליוני דולרים כשעשה שימוש ציני ומניפולטיבי באפליקציית ההיכרויות הפופולרית טינדר כדי לעקוץ נשים רבות בכל רחבי העולם. לבייב – השם שנבחר כדי לסמן עושר ויוקרה בסרט הדוקו של נטפליקס, שהושק בשירות הסטרימינג ב-2 בפברואר, חשפו שלוש נשים שהיו קורבנותיו של לבייב, כיצד קיוו והאמינו שמצאו בו את אהובן האמיתי. השלוש נשבו בקסמיו ובשקריו של הנוכל, שדיבר איתן על מטוסים פרטיים, שהציג כי בבעלותו יש מכוניות מגניבות, סיפר כי השתתף קבוע במסיבות מדהימות בכל רחבי תבל, אך שבשלב כשלהו הפיל אותן בתרגיל עוקץ, די מוכר למען האמת, שבמסגרתו סיפר להן על צורך דחוף שלו מהן בסיוע כספי מציל חיים של ממש. חיות, שלא לשווא בחר בשם לבייב, טען שהוא בנו של האוליגרך הישראלי לב לבייב, מה שהפך אותו לעוד יותר נחשק ולסוג של רווק צמרת אידיאלי כבן זוג. הונאה רומנטית שהפכה לסרט מז'אנר סרטי הפשע האמיתי כפי שנכתב ב-Netflix.com, הסרט התיעודי "נוכל הטינדר" מתאר את לכידת הטרף בצורה מרושעת ביותר, המוגדרת כהונאה רומנטית – אדם המאמץ פרסונה שקרית ומפתה אדם אחר למערכת יחסים במטרה סופית לגנוב את רכושו של הקורבן. ספציפית, חיות מואשם במעשיי נוכלות משוכללים, שבסופו של דבר הפילו קורבנות בנורבגיה, פינלנד ושוודיה, מהן הצליח הישראלי לגרוף סכום המוערך ב-10 מיליון דולר. חיות הורשע בהונאה בפינלנד, תחת שמו האמיתי, ולאחר ששמו נחשף בעיתון הנורבגי VG הוא השתמש ככל הנראה בשם דוד שרון כדי להתחמק מהרשויות. בסרט הדוקו של פליסיטי מוריס, השייך לז'אנר סרטי הפשע האמיתי, הנשים חושפות כיצד הפכו לקורבנותיו של חיות, שהשתשדך אליהן בטינדר, יצא איתן לדייט ראשון יקר ובלתי נשכח, הציע להן להצטרף אלי לטיסה במטוסו הפרטי, ואז בשלב כלשהו סיפר להן שהוא חושש שקבוצת אויבים מאיימת על חייו. הוא אף שלח תמונה של שומר הראש שלו שנפצע אנושות על ידי האויבים הללו, לכאורה, כדי לעורר את דאגתן. לאחר מכן, נהג חיות, לפי המתואר, לשלוח הודעה בטענה שאינו יכול להשתמש בכרטיס האשראי האישי שלו מטעמי ביטחון, וביקש את כספה של הנעקצת כסיוע זמני, וכך, לכאורה, שם את ידיו על אלפי דולרים מכל אחת מהנשים שהונה. יצוין כי חיות הוזמן לקחת חלק בסרט, ולהציג את עמדתו, אך בחר לשלוח אל היוצרים הודעה קולית שבה נאמר: "אמשיך לקדם את התביעה נגדכם בגין הוצאת דיבה. זה מה שעומד לקרות". כעת חיות נחסם מכניסה לגן העדן של ההיכרויות, שדרכו קושש את הונו. גם אינסטגרם חסמה את 'סיימון לבייב' טינדר אינה היחידה שחסמה את חיות השבוע. ביום ב' האחרון, חשבון האינסטגרם של חיות הוצף בהכחשות מטעמו לשתואר ונטען בסרט התיעודי, אך תוך שעות ספורות – החשבון הוסר. על פי הביזנס אינסיידר, בחשבונו המוכר של לבייב נכתב "אם הייתי רמאי למה שאככב בנטפליקס, כלומר הם היו צריכים לעצור אותי כשעוד צילמו. הגיע הזמן שהגברות יתחילו להגיד את האמת". לבייב המשיך: "אם אתה לא יכול לתת להן את העולם שהן רוצות, הן יהפכו את שלך לגיהנום". אחר כך הבטיח "אני אפנה לכל העולם ביום ו'. הישארו מעודכנים ותייגו אחרים". אלא שכאמור, אינסטגרם גם היא כבר לא תאפשר לחיות לעשות בה שימוש לצרכיו, המפוקפקים לכאורה. קמפיין מימון ההמונים שפתחו חלק מהקורבנת ב-GoFundMe. צילום: מסך מ-GoFundMe הקורבנות בסרט התיעודי "נוכל הטינדר", מקבלות תמיכה ציבורית עצומה מאז שידור הסרט.  חיות גנב ממשתתפות הסרט – ססילי פיילהוי, פרנילה סיהולם ואיליין שרלוט הבריטיות – לטענתן 185,000 פאונד, 103,000 פאונד ו-25,000 פאונד, בהתאמה. משום שהשלוש מעידות שהן עדיין בחובות עקב הפרשה, הן החלו בגיוס הכספים ובאחרונה פתחו קמפיין מימון המונים ב-GoFundMe. "אתם כנראה כאן בגלל ששמעתם על הסיפור שלנו, ואנו מעריכות את העובדה שהקדשתם מזמנכם לחפש ולמצוא את הדף הזה", נכתב בתיאור בדף ה-GoFundMe. "הימים האחרונים היו מערבולת, ושלושתנו (איליין, פרנילה וססילי) היינו בהלם לחלוטין ומבולבלות ממבול החמלה והתמיכה של כולם. האהבה הצרופה היא יותר ממה שציפינו לו אי פעם, ואנחנו כל כך מעריכות את כולכם". אלא שלעת עתה התמיכה הציבורית לא מתבטאת בקמפיין, שגייס בינתיים רק 50,320 פאונד מתוך היעד שלו העומד על 600,000 פאונד.

חברת הפינטק PayEm פותחת סניף בשדרות ומגייסת עובדי היי-טק מהדרום לתפקידי פיתוח. החברה, אשר מפתחת פלטפורמת SaaS מתקדמת לניהול הוצאות ורכש בארגונים, ושרשמה זינוק חד בפעילותה ובגיוס העובדים לשורותיה, בחרה לפתוח את הסייט בשדרות במטרה להביא את משרות ההיי-טק והתנאים הנהוגים בתחום במרכז הארץ – לעוטף עזה. את פעילות הפיתוח של PayEm במרכז העיר שדרות תנהל לירז גולן, ובשלב הראשון מגייסת החברה עובדים בעלי ניסיון של שנתיים לפחות בתחומי פיתוח התוכנה בתפקידי FullStack, Back End, Front  End ו-QA. בהמשך יורחב מנעד התפקידים גם לתחומים כגון Product, DevOps, וכן תפקידי שיווק, מכירות ו-Customer Success. בשלב הראשון נפתחות לגיוס כ-10 משרות, אך המטרה היא להרחיב את הפעילות באתר הדרומי של PayEm תוך זמן קצר. גל אפלבוים אשר יזם את המהלך, עובד ב-PayEm וגר בשדרות אמר: "אני גר בשדרות כבר שבע שנים ושמח שהחברה בחרה להגיע לעוטף עזה, גם כדי לחזק את העוטף וגם כדי שהעוטף יחזק אותנו. יש פה מגוון רחב של אנשים מוכשרים, ואין שום הצדקה שיעשו נסיעות ארוכות ומפרכות למרכז הארץ, על מנת לעבוד בחוד החנית של ההיי-טק. עם קצב הגדילה המטורף שרשמה PayEm במהלך השנה האחרונה, אני בטוח שהמשרות החדשות שהחברה מביאה עימה כעת לדרום יאוישו על ידי עובדים מעולים ומסורים. זו הזדמנות נהדרת, הן לחברה והן לעובדיה, להמשיך להתפתח ולצמוח בקצב מסחרר. הגיבוי המלא והמיידי שקיבלתי מהנהלת החברה ליוזמה ולחזון הזה היה הפתעה משמחת שלא ציפיתי לה ואפילו לא יכולתי לדמיין שתתממש. אני בטוח שהתרומה ההדדית תהיה לא רק מוצלחת, אלא גם תדחוף לכך שעוד חברות ועוד עובדים יבחרו לבוא ולעשות היי-טק בדרום".

"נגיף הקורונה שיקף את מגבלות מערכת הבריאות האנלוגית שלנו. אנחנו זקוקים לכך שהמערכת תעבור מהפכה דיגיטלית באופן מיידי, כדי להתמודד עם המשבר הזה. על מנת להמשיך לתפקד, ארגונים ומוסדות השכלה גבוהה עשו מעבר פתאומי לשיחות ועידה בווידיאו ולפתרונות דיגיטליים אחרים, בעוד שמערכת הבריאות עדיין מנהלת את המשבר הזה בעיקר באמצעים ישנים ומסוכנים, כולל ביקורים פיזיים", כך אמרה ד"ר קירה רדינסקי, מייסדת משותפת, יו"רית וסמנכ"לית הטכנולוגיה של הסטארט־אפ דיאגנסוטיק רובוטיקס. ד"ר רדינסקי דיברה הבוקר (ד') במסגרת שבוע הבינה המלאכותית של המרכז למחקר סייבר בינתחומי על שם בלווטניק בשיתוף המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב. דיאגנסוטיק רובוטיקס, שקמה בטכניון, מפתחת מערכות בינה מלאכותית לאוטומציה וחיזוי בעולם הדיאגנוסטיקה הרפואית, על מנת לסייע לרופאים ולמטפלים לקבל החלטות אבחוניות מהירות ומדויקות יותר. על בסיס בינה מלאכותית וניתוח ביג דטה, החברה מנסה לחזות מראש הידרדרות של חולים. ד"ר רדינסקי בת ה-35 היא מדענית פורצת דרך בתחום הבינה המלאכותית ואחת מ-35 הממציאות והממציאים הצעירים הבולטים בעולם – לפי אוניברסיטת MIT. בעבודת הדוקטורט שלה היא פיתחה מנגנונים לניבוי אירועים, שמתבססים על איסוף מידע מאתרי חדשות ומהרשתות החברתיות, ובין היתר חזתה את התפרצות מגפת הכולרה בקובה ב־2012. כמו כן, היא פיתחה אלגוריתמים שמסוגלים לחזות אירועים עתידיים, כמו מגיפות ומתקפות טרור. "בקרוב: העומס על בתי החולים בקורונה יהיה העומס ה-'רגיל'" לדבריה, "אוכלוסיית העולם הולכת ומזדקנת, ובתוך זמן לא רב, העומס שהיה בארגוני הבריאות בעולם בעת הקורונה יהיה העומס ה-'רגיל'. כבר כיום, קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם לא זוכה לקבל את הטיפול הרפואי הראוי. זמן ההמתנה בחדר מיון בבית חולים בסין עומד בממוצע על שמונה שעות". היא ציינה ש-"דיאגנוסטיק רובוטיקס משתמשת ביותר מ-60 מיליארד ביקורים רפואיים היסטוריים לטובת יצירת שכבה אוטומטית, עבור שירותי בריאות דיגיטליים. כך, אנחנו מנסים לענות על אתגרי היצף המידע ועומס הצוותים הרפואיים. במהלך הקורונה כולנו ראינו מה אירע כשנוצר עומס על מערכת הבריאות. כדי לפתור מצבים כאלה, ובכלל, נדרש להגיש לרופאים ולרופאות נתונים חיוניים, שבעזרתם הם יוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. כך ניתן יהיה לשפר את תהליך המיון הראשוני, ה-Triage, שבו נקבע סדר העדיפויות של הטיפול בחולים, בהתבסס על חומרת מצבם". בית חולים. צילום: BigStock ד"ר רדינסקי הצביעה על כמה מהקשיים בעת הטיפול בחולים, ועל ניתוח נתונים שונים כמענה לכך. "מצאנו שיש הבדלים משמעותיים בין היקף המטופלים שהתלוננו על כאב בחזה לעומת שיעור המקרים שהרופאים דיווחו על כך. עוד ממצא הוא שבעוד ש-21% מהמטופלים דיווחו על כאב בחזה בצד שמאל, רק 5% מהרופאים עשו זאת. מסתבר שהדרך שבה הצוות הרפואי שואל את המטופלים שאלות משפיעה על הנתונים וגם על אופן הטיפול. לכן, יש להתמקד לא רק באבחנה של הרופאים, אלא בניווט הטיפול לכל אורכו. אנחנו עושים את זה נעשה על ידי איחוד נתונים וניתוח שלהם – והכל תוך בניית ההקשרים הנכונים. כמו כן, שילבנו בין נתונים טקסטואליים לנתוני צפייה", אמרה. "לימוד המכונה משמר הטיות במקום להעלים אותן" לדבריה, "אתגרים נוספים טמונים בבניית המודלים לעיבוד שפה טבעית (NLP). כמו כן, יש צורך להתגבר על הטיות שונות – של מגדר, של המדינה שבה נמצאים המטופל ובית החולים, ועוד. גילינו שמערכי לימוד מכונה 'משמרים' את ההטיות, במקום להעלים או לצמצם אותן". "קיבלנו גישה למיליארדי תיעודים של פגישות רפואיות, במטרה לשפר את הליכי הטיפול בחולים, על בסיס ניתוח שלהם", אמרה ד"ר רדינסקי. היא ציינה ש-"התחום שופע אתגרים: החל מהעומס המוטל על כל רופא ורופאה, עבור בריבוי המחקרים והמאמרים המקצועיים המתפרסמים, וכלה באתגר שיש בישראל – של 'הבנת' השפה העברית. הכנו כלים שיודעים לתשאל את המטופל, ולצפות כמה הטיפול בו דחוף ואילו בדיקות הוא צריך. כך אפשרנו אוטומציה במערכת הבריאות". "פיתחנו מערכת לרפואה מניעתית, פרו-אקטיבית, שמתבססת על בסיסי הנתונים של ארגוני הבריאות ועל התמונה ההיסטורית של הטיפולים. המערכות שלנו משלבות מגוון מקורות נתונים בזמן אמת: חיישנים על גופי המטופלים, תוצאות בדיקות מעבדה וניתוח רשומות רפואיות. כך אנחנו מסייעים לארגוני בריאות במימוש מעמיק ומהיר של תהליכי דיגיטציה ואוטומציה, לטובת קבלת החלטות רפואיות עם תעדוף, בהתבסס על נתונים וניתוח שלהם. ניתוח הנתונים עשוי להציל חיים של רבים ולהאריך את החיים של רבים אחרים", הוסיפה ד"ר רדינסקי.

משרד המשפטים האמריקני, ה-DOJ, תפס ביטקוין בשווי 3.6 מיליארד דולר, אחרי חקירות ארוכות של הפריצה לבורסת הקריפטו ביטפינקס (Bitfinex) בשנת 2016. בנוסף נודע כי שני אנשים החשודים בשוד הענק נעצרו. כשנפרצה הבורסה ההונג קונגית לפני כשש שנים, האירוע גרם לכך ששווי המטבע הווירטואלי צנח בתוך יומיים ב-13%. בפריצת הענק נגנבו אז 119,754 מטבעות ביטקוין וירטואליות, שבאותם ימים היו שווים כ-65 מיליון דולר. כעת נתפס חלק מאותו שלל, למעלה מ-94,000 מהאסימונים, ואלו כבר שווים ב-2022 סכום עתק של 3.6 מיליארד דולר.  על פי הודעת משרד המשפטים, איליה ליכטנשטיין (34) והת'ר מורגן (31) שנתפסו ונעצרו ביום ג' השבוע, ויועמדו לדין בקרוב בגין קשירת קשר להלבנת מטבעות קריפטוגרפיים והונאה. שניהם נעצרו בניו יורק לאחר "עבודה קפדנית" של סוכנים אמריקנים. שוויו נסק עם השנים. הביטקוין. צילום: BigStock השודדים לא ידעו איך לנצל את מרבית הביטקוין הגנוב ליכטנשטיין ומורגן גנבו , לכאורה, את אסימוני הביטקוין בלמעלה מ-200 עסקאות. לאחר ההפרה, ובמהלך חמש השנים הבאות, הם הצליחו להלבין רק 25,000 ממטבעות הביטקוין, ואולם ה-DOJ הרחיב כי יותר מ-94,000 ביטקוינים פשוט מעולם לא הועברו מה"ארנק המשמש לקליטת ואחסון הרווחים הלא חוקיים של הפריצה". משרד המשפטים אמר כי "במאמץ עקר לשמור על אנונימיות דיגיטלית, הנאשמים הלבינו כספים גנובים דרך מבוך של עסקאות מטבעות קריפטוגרפיים". החוקרים הצליחו לגשת לאותו ארנק ב-31 בינואר, וב-1 בפברואר ביצעו תפיסה משפטית. בית משפט בארה"ב הוציא צו המאשר לסוכנים להחרים את אוצר הביטקוין הגנוב ששוויו תפח פלאים לאורך השנים, כך ציין הסוכן המיוחד כריסטופר ינצ'בסקי בהודעה לעיתונות. ביטפינקס הגיבה לחדשות על התפיסה בהצהרה המאשרת את שיתוף הפעולה שלה עם ה-DOJ.  "אנו שמחים שמשרד המשפטים האמריקני הודיע היום כי הוא שחזר חלק משמעותי מהביטקוין שנגנב במהלך פרצת האבטחה באוגוסט 2016", כתבה החברה באתר האינטרנט שלה. "אנחנו משתפים פעולה באופן נרחב עם משרד המשפטים מאז החלה חקירתו, ונמשיך לעשות זאת". הבורסה הרחיבה שהיא מתכננת לעבוד עם ה-DOJ בניסיון להחזיר את הכספים לבעליהם, וציינה שיש לה זכות חוקית "להחזיר ביטקוין גנוב". החברה בישרה כי תספק עדכונים נוספים בעניין ללקוחותיה, והבטיחה לפעול כדי לקדם את התהליך בתוך 18 החודשים הקרובים, זאת בהנחה שהממשלה האמריקנית אכן תמסור את הביטקוין הגנוב בחזרה לידיה.

למרות התגברות מתקפות הסייבר, במיוחד מסוג כופרה, גובר הצורך לשאת באחריות של ארגונים מכל המגזרים לעמידה בכללי רגולציה שונים (SOC, ISO וכד׳). אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הגישה למידע בארגון שנמצא תחת מתקפה, במיוחד במתקפות כופרה, שבמסגרתן התוקפים מצפינים את המידע, לרבות מידע שמאוחסן בענן. רבים מניחים הנחות שגויות באשר למידת ההגנה של המידע שלהם בענן. הארגונים מניחים, שאם הלוגים, הקבצים, האפליקציות והשירותים הדיגיטליים שלהם מאוחסנים בענן הרי שהם מגובים. אחרים, שכבר מבינים כי יש לבצע פעילות גיבוי על מנת לשמור ולהגן על המידע הארגוני בענן, עושים זאת פעמים רבות באופן ש״יצא שכרו בהפסדו״: הארגונים מייצרים פתרונות אחסון בסיסיים, שמסווגים למעשה כהעתקה ולא כגיבוי. מדובר, למשל, בפתרונות copy ידניים מהענן, או פתרונות אחרים מבוססים קוד, כמו python‪, shell, שמייצרים על ידי אוטומציה פתרון ״ביתי״. פתרונות אלו, נכתבו על ידי אינדווידואלים, אינם מתוחזקים באופן שוטף על ידי גוף תמיכה מקצועי ולכן מלאים בבאגים ופרוצים. הם דורשים טיפול מתמשך וצמוד בביצוע הערכות, בדיקות וניטור לפרקים קצובים. כאשר נוצרת תנועה רבה לאתר, והשרת הפיסי, שכבר תופס מקום בארגון, לא מסוגל להיות סקלבילי ולהתמודד עם כמות המידע, או במקרה של אסון, כשאתר היעד שאליו מעתיקים או מגבים קורס ונופל, ייתכן שפתרונות אלו כלל לא יעמדו במשימת הגיבוי. במקרים רבים אחרים, בעת מתקפת כופרה, התוקפים גם הגדילו לעשות והצפינו את השרת שאליו היה מבוצע גיבוי. דבר זה סייע לתוקפים והעמיד את הארגונים במצבים בלתי אפשריים ומביכים. הגנה על הענן עם הכלים העוצמתיים של AWS לדברי שקד גופר, DevOps Senior בחברת מידלינק (MidLink), ״רתמנו את הידע והניסיון שלנו בעולמות תשתית הענן החכמה של AWS. השתמשנו בכלים שקיימים ב-AWS, אך עטפנו את כל היכולות למהלך אחד, המורכב משלושה צעדים פשוטים: הראשון – שימוש בפתרון Lambda,  שיכול להריץ serverless code. לאחר מכן הפעלת פתרון eventbridge, המאפשר לקרוא לתהליך אחר במשימה מתוזמנת ומפעיל את  ה-serverless code. ולבסוף אנו מוסיפים לתהליך את פתרון ה- SNSשמייצר הודעה על כל שינוי ומעניק התראות. כך, למשל, בחברת תקשורת גדולה הטמענו פתרון גיבוי שמנוטר ומגובה באחסון נפרד, בשונה ממערכות הגיבוי הארגוניות הרגילות. פתרון הגיבוי שלנו עם AWS נועד לאפשר ללקוח להיות בטוח שהמידע אכן מוגן, מגובה ומנוטר באופן מלא. לצד ההגנה החסכונית על כל סוגי הנתונים בענן מבלי להתפשר על הביצועים, היתרונות של גיבוי לענן  AWSהם רבים וכוללים, בין היתר: עמידות נתונים בשל יכולות הגדילה הבלתי מוגבלות של AWS והאבטחה הגלובלית שלה, אשר מספקות גמישות תפעולית מירבית, חדשנות וזריזות עסקית; הגנה על הגיבויים באמצעות ארכיטקטורת רשת מאובטחת שנבנתה על ידי AWS עבור הארגונים הרגישים ביותר למידע שלהם. לדברי איתן ספקטור, מנכ״ל מידלינק, ״הגידול האקספוננציאלי של נתונים ברחבי העולם הפך את ניהול הגיבויים לקשה יותר מאי פעם. כששיטות מסורתיות כמו ספריות, קלטות ואתרים משניים נשארו מאחור, ארגונים רבים מרחיבים את יעדי הגיבוי לענן. בעוד שהענן מציע סקלביליות טובה יותר, בניית פתרונות גיבוי התומכים בענן דורשת התייחסות מדוקדקת של השקעות IT קיימות, יעדי שחזור ומשאבים זמינים. זה המקום שבו המומחיות של מידלינק ב-AWS יכולה לעזור. אנו מציעים את מירב שירותי האחסון, שיטות העברת הנתונים ואפשרויות מתחום התקשורת ואבטחת מידע לבניית פתרונות המגינים על הנתונים של לקוחותינו בעמידות ואבטחה ללא תחרות״. מידלינק – חברה בת של אמת טכנולוגיות, היא שותפה ברמת Advanced של AWS ומציעה פתרונות שירותי FinOps, DevOps, ניטור וגיבוי לענן של אמזון בעלויות מינימליות לצרכים שונים. בואו לראות איך ממשים גיבוי בצורה האופטימלית עם AWS.  

על רקע ההסלמה באוקראינה והחשש מפלישה אליה של הדוב הרוסי, גופים באירופה ובארצות הברית הודיעו בימים האחרונים לבנקים על חשש ממתקפות סייבר בחסות הקרמלין ועל הצורך להיערך מפניהן. הבנק האירופי המרכזי, שהנשיאה שלו, כריסטין לגארד, הייתה שרה בממשלת צרפת, הוא העורך בקרות על המלווים הגדולים באירופה. מקורות יודעי דבר ציינו שהבנק מצוי בכוננות בשל איום של מתקפות סייבר על בנקים, שיבוצעו מרוסיה. בעוד שבימי שגרה, הבנק משמש כרגולטור ומתמקד בהונאות פיננסיות "רגילות" – שהיקפן צמח במהלך מגפת הקורונה, הרי שהמשבר באוקראינה הפנה את תשומת לב אנשיו למתקפות סייבר ששוגרו מרוסיה. כך, הבנק האירופי חקר בימים האחרונים בנקים ביבשת ובדק את מצב מערכות ההגנה שלהם. מומחי אבטחה ציינו כי הבנקים באירופה ערכו בשבועות האחרונים משחקי מלחמה בממד הסייבר, על מנת לבחון את יכולתם להדוף מתקפות שכאלה. אף שהבנק האירופי המרכזי פרסם בעבר כי הטיפול בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר הוא אחד הנושאים הנמצאים בעדיפות – הוא סירב להגיב לדיווח על הודעתו הנוכחית. אזהרות – גם בארצות הברית לפני ימים אחדים, המחלקה לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק פרסמה התרעה למוסדות בנקאיים ופיננסיים, והזהירה גם היא מפני מתקפות סייבר מצד רוסיה. המחלקה מצטרפת לחשש של מומחים וגופים רבים, שלפיו, אם וכאשר רוסיה תפלוש לאוקראינה – מה שיגרור סנקציות אמריקניות עליה – מוסקבה תנקום באמצעות תקיפה של יעדים בארצות הברית בממד הסייבר. המשרד האמריקני להגנת המולדת הזהיר בחודש שעבר כי המשבר שבין רוסיה לאוקראינה עלול להביא למתקפות רוסיות על יעדים בארצות הברית. הסכסוך גלש לתחום הסייבר במחצית החודש שעבר, כאשר הממשלה בקייב הותקפה על ידי נוזקה הרסנית, שניצלה חולשות שונות כדי להשחית כמה אתרי אינטרנט שלה. מומחי פאלו אלטו מעריכים שצפויות פעילויות סייבר רוסיות זדוניות נוספות נגד אוקראינה במהלך השבועות הקרובים – ככל שהקונפליקט בין המדינות יסלים. לא רק הממשלה בקייב – גם ארגונים אוקראיניים נפלו בתקופה האחרונה קורבן למתקפות סייבר רוסיות. ה-SBU, שירות הביטחון הממלכתי של אוקראינה, הודיע לפני ימים אחדים שהמתקפות עליהם קשורות לקבוצות האקרים שפועלות בחסות שירותי הביון הרוסיים. הקרמלין בתגובה הכחיש נמרצות את המתקפות, ואמר כי "המערב אוחז ברוסופוביה" וכי אין לו כל זכות להרצות למוסקבה כיצד לפעול – לאחר שהוא זה שפעל להרחבת הברית הצבאית של נאט"ו מזרחה, בעקבות נפילת ברית המועצות ב-1991. הקרמלין גם הכחיש שוב ושוב שיש לו קשר לפריצות בסייבר ברחבי העולם ואמר שהוא מוכן לשתף פעולה עם ארצות הברית ומדינות אחרות כדי לפצח את אותם פשעי הסייבר. למרות ההכחשות מהקרמלין, הרגולטורים באירופה ובארצות הברית הנחו את הגופים המפוקחים על ידם להימצא ברמת כוננות גבוהה. הם הזכירו כי רוסיה קשורה לכמה ממתקפות הסייבר הגדולות בעולם שהיו בשנים האחרונות – מהפסקות החשמל שנכפו על מאות אלפי תושבי אוקראינה בחגי דצמבר 2016, דרך מתקפת NotPetya ב-2017 ועד לפריצה לאוריון, תוכנת ניהול הרשת של סולארווינדס, שהתגלתה לפני יותר משנה. בין הקורבנות של אותה מתקפת ענק היה הבנק המרכזי של דנמרק, שמסר שהתשתית הפיננסית של המדינה נפגעה כתוצאה מכך.

בשבוע האחרון פורסמו דיווחים בעיתונות העולמית על כוונתה של מטא לסגור את פייסבוק ואינסטגרם באירופה בשל הדרישות הרגולטוריות, שלא מאפשרות לה להעביר נתונים אישיים של משתמשים בין אירופה לארצות הברית. בתגובה פרסמה מטא הודעה, המכחישה מכל וכל כוונות מעין אלה, שבה היא מבהירה: " בעיתונות דווח כי אנו 'מאיימים' לעזוב את אירופה בשל אי הוודאות בנוגע למנגנוני העברות הנתונים של האיחוד האירופי וארה"ב. אין זה נכון. כמו כל החברות הציבוריות, אנו נדרשים על פי חוק לחשוף סיכונים מהותיים למשקיעים שלנו. בשבוע שעבר, כפי שעשינו בארבעת הרבעונים הפיננסיים הקודמים שלנו, חשפנו כי אי הוודאות המתמשכת לגבי מנגנוני העברת הנתונים של האיחוד האירופי וארה"ב מהווה איום על יכולתנו לשרת את הצרכנים האירופים ולהפעיל את עסקינו באירופה". בהמשך מסבירה החברה, כי "המציאות הפשוטה היא, שמטא, כמו עסקים, ארגונים ושירותים רבים אחרים, מסתמכת על העברות נתונים בין האיחוד האירופי לארה"ב כדי להפעיל את השירותים הגלובליים שלנו. אנחנו לא לבד. לפחות 70 חברות אחרות במגוון רחב של תעשיות, כולל עשרה עסקים אירופיים, העלו גם הן את הסיכונים סביב נושא העברות נתונים בתוצאות הכספיות שלהן. "העברות נתונים בינלאומיות מבססות את הכלכלה העולמית ותומכות ברבים מהשירותים הבסיסיים לחיי היומיום שלנו. במשך שנים רבות, המסגרת המשפטית התומכת בהעברת נתונים שמעבר לאטלנטי נתקלה בשיבושים חמורים. הסכם הנמל הבטוח בוטל על ידי בית הדין האירופי לצדק בשנת 2015. בקיץ שעבר, 'מגן הפרטיות', ששימש יותר מ-5,000 חברות משני צדי האוקיינוס האטלנטי, נפסל גם הוא על ידי בית הדין האירופי לצדק. החלטות אלה התקבלו על בסיס הקונפליקט שבין חוקי האיחוד האירופי לארה"ב בנוגע להגנה על נתונים. אנחנו רוצים לראות את זכויות היסוד של משתמשי האיחוד האירופי מוגנות, ואנחנו רוצים שהאינטרנט ימשיך לפעול כפי שנועד: ללא חיכוך, בהתאם לחוקים החלים – אך לא מוגבל בגבולות לאומיים. "עסקים זקוקים לכללים גלובליים ברורים כדי להגן על זרימות נתונים טראנס-אטלנטיות לאורך זמן, וכמו חברות אחרות במגוון רחב של תעשיות, אנו עוקבים מקרוב אחר ההשפעה הפוטנציאלית על מיליוני האנשים והעסקים המשתמשים בשירותים שלנו ככל שהתפתחויות אלה מתקדמות. כמו עסקים בינלאומיים ואירופיים אחרים, מותגים וארגוני סחר, אנו מקווים לראות התקדמות מתמשכת במשא ומתן להחלפת מגן הפרטיות כדי להגן על העברות נתונים טראנס-אטלנטיות, להבטיח הגנות חזקות על פרטיות ולשמור על קהילות, כלכלות, עסקים ומשפחות גלובליות מחוברות".