נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים הסירו את המגבלות שהוטלו עד כה על הרישיון של הבנק הדיגיטלי הראשון, וזה יצא לדרך בקרוב, תחת המותג וואן זירו. האישור ניתן היום (ב'), לאחר שעל פי הודעת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הבנק "השלים את העמידה באבני הדרך שנקבעו, ולאחר שניתן על כך אישור המפקח על השלמת הליך ההקמה". וואן זירו הוא בנק בשליטת פרופ' אמנון שעשוע ובניהולם של שוקי אורן, יו"ר הדירקטוריון, וגל בר דעה, המנכ"ל. הוא צפוי להציע את כל השירותים הבנקאיים שנותן כל בנק אחר, אולם בניגוד אליהם, לעשות זאת ללא סניפים כלל. בנק ישראל נתן לוואן זירו את הרישיון הראשוני לפעולה ב-30 בדצמבר 2019, אולם זה היה רישיון מוגבל, שהיה כרוך בהשלמת ההיערכות הניהולית והתפעולית להקמתו, הקמת מערכות מידע ותשתיות, לרבות באמצעות לשכת שירותי המחשוב, שקיבלה מענק מהמדינה, חיבור הבנק למערכות התשלומים והסליקה, חיבורו לכלים המוניטריים, השלמת ביצוע פיילוט וגיוס הון. אלה בוצעו מאז והיום, כאמור, ניתן לו אישור הקבע. פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק בבנק המרכזי מציינים שמעמדו של וואן זירו הוא כמו של כל יתר הבנקים בישראל, והוא מפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים. מדובר בבנק הראשון שמוקם בישראל לאחר 43 שנים. על פי הודעת בנק ישראל, "האתגרים שהיו כרוכים בהקמת הבנק היו רבים וחדשניים. הבנק הוקם בליווי צמוד של גורמים רבים בבנק ישראל. נבחנו מוכנות הבנק בהיבטי אבטחת מידע וסייבר, ניהול הסיכונים הטכנולוגיים, הערכת איכות ניהול הסיכונים וכלי הפיקוח והבקרה הקיימים בו". האם המהלך יקדם את התחרות? לדברי הנגיד, יש פוטנציאל הנגיד, פרופ' ירון, אמר היום כי "חתמתי על הסרת כל המגבלות מרישיונו הבנקאי של הבנק הדיגיטלי החדש. לאחר 43 שנים, בנק חדש מוקם בישראל, אחרי שמנהלי ועובדי וואן זירו עמדו באתגרים הכרוכים בהקמת הבנק. יש ביכולתו של מהלך זה, בשילוב צעדים נוספים שקידמנו, להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפקח מקרוב על הבנק וללוות אותו בהמשך דרכו, כפי שהוא עושה עם כל בנק בישראל. אני מקווה שהקמתו של וואן זירו תסלול את הדרך לבנקים נוספים, שיתרמו לתחרות ולרווחת הצרכנים". אורן ציין כי "קבלת רישיון הקבע היא אבן דרך חשובה בדרך לתחרות אמיתית בתחום הבנקאות הישראלית. בנק ישראל נותן אישוש למוכנות שלנו להציע אלטרנטיבה תחרותית, שלמה ובטוחה למשקי הבית בישראל. ערכים של שקיפות והוגנות מתחילים לחלחל בשוק הבנקאי. הציבור רק ירוויח מהם".

ועדת הכלכלה אישרה היום (ב') את תיקון חוק התקשורת, שעל פי משרד התקשורת יבטל את העומס הרגולטורי הקיים ברישוי מרבית שירותי התקשורת. עתה הוא צפוי לעבור למליאת הכנסת, לאישור בקריאות שנייה ושלישית. מדובר בתיקון לחוק התקשורת, שלדברי המשרד "מהווה מהלך משמעותי בפיתוח והאצה של שוק התקשורת בישראל". בדומה למודל הרגולטורי באירופה, אומרים שם, החוק מציע קיצור הליכים ביורוקרטיים, הקלה בכניסה לשוק והפחתת עלויות. כיום, מחויב כל גורם לקבל רישיון ממשרד התקשורת, לפני שהוא מתחיל לפעול בשוק, לכל פעילות שמעורבים בה מכשירים וטכנולוגיות כגון איתור רכב, ביפר, תא קולי, שיחות ועידה, אפליקציות PTT ופריסת רשתות במתחמים כמו אוניברסיטאות וקיבוצים. תיקון החוק יבטל את הרגולציה על חלק מהשירותים ועל חלקם האחר היא תבוצע בהליך מזורז, במסלול ירוק, שבו יינתן היתר בתוך 10 ימי עבודה, במקום ההליך הנוכחי, שאורך כמה חודשים. במסגרת הרפורמה, מתוך כ-175 בעלי רישיונות, ל-75 יינתן פטור מלא ו-75 יעברו למסלול המהיר. על היתר טרם הוחלט. עם זאת, במשרד התקשורת אומרים כי לצד ה-"סוף לרגולציה המסורבלת, העודפת והורדת חסמי הכניסה ופתיחת השוק", תוגבר פעילות האכיפה בשלב שלאחר כניסתם של נותני השירותים החדשים לשוק. "זאת", לדבריהם, "בכדי לוודא שכלל השחקנים בשוק פועלים בהתאם להוראות המשרד, תוך שמירה על שוק תחרותי והוגן". "קריאה לשחקנים חדשניים ומהירים להיכנס לשוק" שר התקשורת, יועז הנדל, אמר כי "המשימה המרכזית שלי ושל הממשלה בכלל, לצד פריסת תשתיות, היא הפחתת רגולציה. חוק התקשורת לא השתנה מאז 1982, ובזמן שהטכנולוגיה התקדמה, הביורוקרטיה הישראלית נתקעה מאחור. תיקון חוק התקשורת, שעבר היום בוועדת הכלכלה, יעלה לקריאות שנייה ושלישית עוד בכנסת הנוכחית. זהו צעד נוסף בשורת צעדים שאנחנו מבצעים – מפריסת הסיבים האופטיים, רישות אנטנות של דור 5, הקלה רגולטורית וכניסה של כוחות חדשים לשוק התקשורת לגיוון התחרות והורדת יוקר המחייה. קיצור זמן, צמצום טפסים והפחתת פיקוח על מוצרים הם ביטוי לכך״. לדברי מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, "התיקון החוק הוא שינוי תפיסת עולם רגולטורית וקריאה לשחקנים חדשניים ומהירים, שלעולם לא היו נכנסים לשוק עם הנטל הרגולטורי והרישיונות במודל הנוכחי, להיכנס לשוק עם טכנולוגיה, מוצרים ומודלים עסקיים חדשים".

קבוצת פושעי סייבר ממזרח אירופה ניסתה לפרוץ למגוון חברות אמריקניות – ממגזרי התחבורה, הביטחון והביטוח –  על ידי שליחת כונני USB זדוניים לארגונים האלה. ה-FBI הוציא בסוף השבוע התראה בנושא לארגונים. החברות בארה"ב קיבלו שורה של מכתבים מזויפים, שהגיעו דרך שירות הדואר האמריקאי ו-UPS, מאוגוסט עד נובמבר. השולחים התחזו למשרד הבריאות בחלק מהמקרים, ולאמזון – במקרים אחרים. על פי הבולשת, במקום לקבל כרטיס מתנה אמיתי של אמזון, או הדרכה מוסמכת לגבי המאבק במגיפת הקורונה – המכתבים הגיעו עם כונן USB שהכיל בתוכו נוזקה. ברגע שהקורבנות הכניסו את ה-USB למחשב, ההתקן הנגוע עלול היה לתת לקבוצת ההאקרים גישה לרשתות של הארגון, ואז הם היו יכולים לבצע מתקפת כופרה. על פי ה-FBI, "לא ברור כמה, אם בכלל, מהחברות נפגעו ממשלוח ההתקנים הנגועים, אולם זו תזכורת, לטווח הארוך, לגבי הטקטיקה החכמה של קבוצות פושעי הסייבר". ה-FBI ייחס את משלוח ההתקנים ל-FIN7, קבוצת האקרים ממזרח אירופה, שהתובעים בארה"ב האשימו אותה בגרימת נזק ובהפסדים של מיליארדי דולרים לצרכנים ולעסקים בארה"ב ומחוצה לה. ואולם מומחי אבטחה הטילו ספק האם אכן מדובר באותה קבוצה, שכן זו איבדה בשנים האחרונות חלק מחבריה בגלל הרדיפות של רשויות החוק אחריהם. חוקרי מנדיאנט (Mandiant) שניתחו חלק מהקוד הזדוני שבהתקני ה-USB, אמרו כי יש להם "מידה נמוכה של ודאות" כי מדובר באותה קבוצה. בנצי בן-עטר, מייסד משותף וסמנכ"ל שיווק בספיו סיסטמס (sepio systems), אמר לאנשים ומחשבים, כי "פושעי סייבר תמיד מחפשים וקטורי תקיפה חדשים. בעוד שמוצרי אבטחת סייבר משתפרים – וקטור תקיפה אחד לעולם אינו מאכזב – בני אדם. טכניקות של הנדסה חברתית תמיד עובדות, כי הן מפתות, מנצלות את החמדנות האנושית למתנות חינם ומשתיקות את האינסטינקטים שאמורים להזהיר אותנו. כך, במקום להטיל ספק בלגיטימיות של המכשיר שקיבלנו במתנה, אנחנו פשוט מקבלים אותה כפי שהיא". קו ההגנה השני, הסביר, "הוא, שאם ההתקן יוחדר פיזית לארגון, הוא ייחסם. רכיבים מוקשחים עוקפים את פתרונות האבטחה הקיימים, הם לא מזוהים ברמה הלוגית כהתקנים זדוניים, או ככאלה הנחזים להתקנים לגיטימיים. לפיכך, כדי להתחמק מהתקפות מבוססות חומרה, חיוני להימנע משימוש באותם רכיבים". לדברי בן-עטר, "מודעות העובדים היא חיונית אף יותר, כיוון שהתקפות מבוססות חומרה מתרחשות בתדירות גבוהה יותר: ב-2020, 37% מהאיומים תוכננו לניצול USB – נתון כמעט כפול לעומת 2019. בנוסף, בשל הגידול בשימוש ב-USB, לתוקפים יש סיכוי גבוה יותר להצליח. רשלנות עובדים היא הגורם ל-62% מאירועי הסייבר. ההכשרה וההדרכות חשובים, אך לא מדובר בפתרון קסם. טכניקות הנדסה חברתית מבוססות חומרה עלולות להיות מטעות ביותר וקשה לזהותן. לכן, שכבת הגנה נוספת, כמו Zero Trust Hardware Access  – צריכה להיות קו ההגנה האחרון, כאשר חולשות אנושיות מנוצלות." אין זה המשלוח הראשון של התקנים נגועים. במרץ 2020 דיווחנו כי קבוצת ההאקרים FIN7 שלחה בדואר האמריקני לעובדי ארגונים חבילות ובהן גיפטקארד, בובת דובי והתקן USB נגוע בנוזקה. הגיפטקארד כלל הטבה לכאורה בסך 50 דולרים, ולצידו ה-USB, ובו לכאורה רשימה של שמות המוצרים הניתנים לרכישה בעזרת הכרטיס. לאחר שהקורבנות שקיבלו את החבילות הכניסו את ה-USB למחשב שלהם, הותקנה בו דלת אחורית, המכונה Griffon, שבאמצעותה ניתן לגנוב מהמחשב נתונים ולהשתלט עליו מרחוק. מומחים ציינו, כי חברי FIN7 אחראים לפיתוח נוזקות שסייעו להעשיר את קופתם ביותר ממיליארד דולר בשנים האחרונות. באוגוסט 2018 נעצרו שלושה אזרחים אוקראינים, שלפי גורמי האכיפה בארה"ב עומדים בראש קבוצת ההאקרים הידועה בשמות Fin7, Carbanak ו-Navigator Group – בגרמניה, בפולין ובספרד, והואשמו ב-26 עבירות. משרד המשפטים האמריקני טען, כי חברי הקבוצה פגעו ב-100 חברות בארצות הברית, פרצו לאלפי מערכות מחשבים וגנבו 15 מיליון מספרים של כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. עוד נטען, כי הקבוצה חדרה לרשתות ב-47 מדינות ובעיר וושינגטון, ופרצה ל-6,500 מסופים בנקודות מכירה ב-3,600 אתרים עסקיים. הקבוצה פרצה גם למערכות בבריטניה, באוסטרליה ובצרפת, והיא אחראית, בין השאר, לפריצה למערכות של אורקל, לורד אנד טיילור וסאקס פיפת' אווניו.

חברת MeMed הישראלית, הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס של 93 מיליון דולר, השקעה שמביאה את סך ההשקעות בחברה למעל 200 מיליון דולר (כולל מענקים מצבא ארה"ב ומהאיחוד האירופי). ההשקעה תשמש להאצת פיתוח מוצרים נוספים לאבחון תגובת מערכת החיסון, הרחבת הייצור, מסחור והתרחבות גלובלית.  MeMed, חלוצה בתחום אבחון תגובת הגורם המאכסן (Host-response), קיבלה לאחרונה את האישור הרגולטורי (K510) ממנהל התרופות והמזון האמריקני ה-FDA, לשיווקה בארה"ב של בדיקת ה-MeMed BV® – בדיקה המסייעת לקלינאים להבחין בין זיהומים ויראליים לבין זיהומים חיידקיים – ושל ה-MeMed Key® – פלטפורמה פורצת דרך למדידת מספר רב של חלבונים בו-זמנית, תוך כמה דקות וברמת דיוק גבוהה. הבדיקה אושרה לשימוש בילדים ובמבוגרים. MeMed פיתחה גם את בדיקת COVID-19 Severity™, המסוגלת לחזות הידרדרות במצבם הבריאותי של חולי קורונה, אשר אושרה לשיווק באירופה ובישראל.  את הגיוס הובילו משקיעים חדשים לצד משקיעים קודמים, ביניהם: קרן הורייזון ונצ'רז, קרן שביט קפיטל, חברת קיסריה מדיקל אחזקות, יוניון טק ונצ'רס, כלל ביטוח, הפניקס, בנק הפועלים, קרן Social Capital, קרן Touchwood Capital ,La Maison Partners, WTI ומשקיעים נוספים. ערן עדן וכפיר עובד, מייסדי Me-Med. צילום: יח"צ הפיתוחים יסייעו גם לטיפול יעיל יותר בחולי קורונה "ההשקעה תאפשר ל-MeMed להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי שלה ולהתרחב גלובלית, בדגש על השוק האמריקני", אמר ד"ר ערן אדן, מנכ"ל ומייסד שותף ב-MeMed. "אנו מודים למשקיעים על האמון ונמנף את ההשקעה הנוכחית, בשילוב אישור ה-FDA שקיבלנו, כמו גם רשת הקשרים והשותפויות ההולכת ומתרחבת שלנו, על מנת להעניק למטופלים גישה לטכנולוגיות המתקדמות שלנו, לצד המשך פיתוח מוצרים חלוציים נוספים בתחום אבחון תגובת מערכת החיסון. פטריק זאנג, מקרן הורייזון ונצ'רז הוסיף: "אנו מאמינים שהאסטרטגיה של MeMed, הכוללת פיתוח מוצרים לפענוח תגובת מערכת החיסון, מהווה יתרון משמעותי בשיפור שני תחומים עיקריים אשר מעסיקים את הרפואה המודרנית כיום: עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה וטיפול יעיל בחולי קורונה. אנו מברכים על השותפות עם MeMed – מובילת הקטגוריה בתחום זה – וגאים לקחת חלק במסע ובאופן שבו היא משפרת את האופן שבו ניתן לאבחן ולטפל במטופלים ברחבי העולם". את חברת MeMed מייצגים עורכי הדין ארנון סמבורסקי ומירב דנור הופר ממשרד נשיץ ברנדס.

שוק מטבעות הקריפטו כבר מזמן אינו ניסיוני ושולי אלא כזה שהצליח להפוך למציאותי ולשימושי במיוחד. במסגרתו קבע הבטקוין לפני מספר חודשים שיא היסטורי בערכו, ולמרות שהשוק הזה מאוד תנודתי, הוא גם מאפשר למשקיעים נבונים, שיש להם גם לא מעט מזל, להרוויח הרבה כסף. לנוכח ההצלחה הזו, גם ספקית שירותי התשלומים המפורסמת פייפאל (PayPal) רוצה להתרחב לתחום הקריפטו, ולפי הדיווחים היא נמצא בשלבי תכנון להשקת מטבע יציב (סטייבלקוין – Stablecoin) משלה, שככל הנראה יקרא PayPal Coin ואמור להיות צמוד לדולר האמריקני. פייפאל אישרה את כוונותיה אלו לבלומברג, לאחר שזוהו הרמזים הראשונים לשינוי, כמו גם לוגו המטבע, בקוד האפליקציה. מה זה סטייבלקוין ומה הוא תורם למשקיעים? מטבע יציב הוא מטבע מבוזר שמחירו תוכנן להיות צמוד לשער חליפין קבוע של כסף פיאט(לרוב דולר), של מתכת יקרה או של כלי פיננסי אחר. מטבע שכזה לרוב מגובה דרך חברה או ארגון. הסטיטיבלקוין מונפק ביחס אחד לאחד למטבע המסורתי המגבה אותו ונחשב לפחות "ריסקי" ממטבעות קריפטוגרפיים סטנדרטיים, כמו למשל הביטקוין. בעזרת סטייבלקוין, הסוחרים יכולים להמיר את המטבעות הדיגיטליים שבבעלותם למטבע עם ערך יציב יותר ולחזור אל המטסע היציב, וזאת מבלי להצטרך להוציא את כספם משוק המטבעות הדיגיטליים. כמו כן, בעלי עסקים ומשתמשים המעוניינים לעשות שימוש במטבעות וירטואליים כאמצעי תשלום והעברות כספים, יוכלו לתמחר את המוצרים, להעביר כספים, ולשלוח או לקבל תשלומים בעזרת הסטייבלקוין. על פי הדיווחים, בארה"ב כבר ניתן לקנות כמה סוגים של מטבעות קריפטו באמצעות אפליקציית PayPal, כשכרגע מדובר בביטקוין, ביטקוין קאש, את'ריום ו-ליטקוין. מבוקש יותר ויותר עקב הצלחתו. קריפטו. צילום: BigStock רמזים בקוד היישום ב-iOS מי שחשף את הכיוון החדש של פייפאל הוא סטיב מוסר, מפתח שנתקל בממצאים בקוד האפליקציה בגרסת ה-iOS, שם ספקית שירותי התשלום מתייחסת להצעות קריפטו שלה, שנראה ככאלו שכבר עובדות כעת. הוא לא רק מצא אזכורים ל-Neo-Coin, שהוא די נפוץ, במיוחד בסין, אלא גם לוגו לפיתוח פנימי שנקרא כנראה PayPal Coin. "אנחנו בוחנים מטבע יציב; אם ננסה להתקדם, וכשנעשה זאת, נעבוד כמובן בשיתוף פעולה הדוק עם הרגולטורים הרלוונטיים", אישר את החשדות חוסה פרננדס דה פונטה, סגן נשיא בכיר ב-PayPal למטבעות קריפטוגרפיים ומטבעות דיגיטליים לבלומברג. לדברי פרננדס דה פונטה, כיום אין מטבע יציב המתאים באופן אידיאלי לעסקאות תשלום, כך שה-PayPal Coin המפותח כעת עשוי להיות התשובה של ענקית התשלומים אונליין לאתגרים מבחינת מדרגיות ואבטחה. בנוגע ללוגו שהופיע בקוד האפליקציה, כך על פי בלומברג, זה נוצר כחלק מהאקתון פנימי, והוא עדיין אינו הגרסה הסופית והרשמית שבה בחרה החברה. עוד דיווח בלומברג, כי ה-PayPal Coin צפוי להתמודד עם תחרות נוספת – למשל עם מטבע ה-דיים (Diem, שכונה בתחילת דרכו ליברה), שמייסד מטא, מארק צוקרברג, מעוניין להוציא, או עם ענקית כרטיסי האשראי ויזה, שלפי הדיווחים התנסתה גם היא בתשלומים באמצעות מטבעות יציבים ברשת שלה.

"מדי פעם, מגיע מוצר מהפכני שמשנה הכל. יש לך מזל אם יוצא לך לעבוד על אחד כזה בקריירה שלך. אפל היא בת מזל שהייתה יכולה להציג כמה כאלה לעולם", כך פתח סטיב ג'ובס המנוח, מנכ"ל אפל ב-2007, את דבריו בכנס מקוורלד, כשהציג את ה-iPhone הראשון. "היום אנחנו מציגים שלושה מוצרים מהפכניים: הראשון – אייפוד עם מסך רחב ופקדי מגע, השני הוא טלפון נייד מהפכני, והשלישי הוא מכשיר פורץ דרך לגלישה באינטרנט. ואלה לא שלושה מכשירים נפרדים – זהו מכשיר אחד, ואנו מכנים אותו iPhone. היום אפל עומדת להמציא מחדש את הטלפון". 15 שנים חלפו מאז ה-9 בינואר 2007, כשג'ובס עמד על הבמה בסן פרנסיסקו והציג את המכשיר שעמד בהבטחתו ואף יותר – הוא המציא מחדש את הטלפון ושינה את העולם. העיצוב הייחודי, המסך הגדול, ממשק המשתמש הידידותי שלו וטכנולוגיית המגע המהפכנית שלו הפכו אותו מיד להצלחה מסחררת ולמוצר המוביל בתחומו, כזה שמכתיב אילו תכונות ויכולות יהיו גם במכשירים המתחרים. יצרניות מתחרות שזלזלו בו וראו בו שיגעון ארעי – חלפו מן העולם, כמו, למשל, נוקיה, מוטורולה ובלקברי. בזכות שיפורים וטכנולוגיות חדשות שנוספו לו במהלך השנים, כמו זיהוי טביעת אצבע, זיהוי פנים, טכנולוגיות צילום מתקדמות ועוד, ה-iPhone שומר על מקומו בצמרת גם לאחר 15 שנים. מדי שנה אפל מצליחה להלהיב את העולם עם עוד קפיצה טכנולוגית שהיא מוסיפה לו. אחד מיתרונותיו הגדולים הוא האינטגרציה המושלמת בין החומרה והתוכנה שלו, המאפשרת ביצועים אופטימליים, מה שקוסם למיליוני אנשים בעולם. לפי אפל, יש כרגע יותר ממיליארד משתמשי iPhone פעילים בעולם, והצלחתו הפכה את אפל לחברה הראשונה בעולם עם שווי שוק של שלושה טריליארד דולר. לבד מהיותו רק טלפון לתקשורת בין אנשים, חולל ה-iPhone מהפיכות בתחומים רבים בכך שהנגיש את הטכנולוגיה להמונים ושינה את הדרך שבה אנשים צורכים שירותים – החל מתקשורת אישית, שירותים רפואיים, בנקאות, גיימינג, ועוד ועוד. בזכותו נולדו תעשיות חדשות, ובתעשיות אחרות התחוללו מהפיכות: הוא שינה לחלוטין את תעשיית המוזיקה, בזכותו נולדה תעשיית האפליקציות שחלחלה גם לעולם העסקי, ובעצם גם גוגל יכולה להגיד לו תודה, כי במידה מסוימת בזכותו היא פיתחה את מערכת ההפעלה אנדרואיד, שהיא בעצם מערכת ההפעלה הסלולרית היחידה המתחרה בו שהצליחה לשרוד, והנפוצה בעולם, שנתנה זריקת מרץ לתעשיית הסמארטפונים העולמית. הוא טלטל את השוק עד כדי כך, שתוך שנים ספורות עברה אוכלוסיית העולם להשתמש בסמארטפון כלשהו במקום הטלפונים הקודמים, שנראו כמו משהו פרה-היסטורי. מעניין איך ייראה ה-iPhone בעוד, נאמר, חמש שנים, כשהוא יכבוש עוד ועוד היבטים בחיינו – שומר על בריאותנו, מחליף את צרור המפתחות, יציע חוויות מעשירות עם מציאות מדומה ועוד ועוד… רק השמיים הם הגבול.

אביאל אבטון, בן 30 מחדרה, שמסיים השנה תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת רופין ועובד ב-ווקאאוט הוא, לצערנו, מראה די נדיר בחברות היי-טק. שיעור העובדים.ות בהיי-טק ממוצא אתיופי נמוך מאוד וחלקם.ן בענף הכי מצליח בישראל קטן מאוד. אבטון הוא חלק מתעשיית ההיי-טק הישראלית: הוא עובד מזה כמעט שנתיים כמהנדס חומרה ב-ווקאאוט – סטארט-אפ שמפתח עגלות סופרמרקט חכמות, שניתן לרכוש ולשלם דרכן. לדבריו, "הגעתי ל-ווקאאוט לפני כשנתיים, אחרי שחיפשתי משרה שתהיה קרובה למקום המגורים שלי. בזמנו המשרד של החברה היה בקיסריה. כשהגעתי לראיון התלהבתי מהקונספט של עגלה חכמה – מוצר חדשני אבל גם כזה שמותאם לכל גיל, כך שגם אמא שלי יכולה בקלות לעשות קניות דרך מסך התצוגה שיש על העגלה. אני מתעסק בעיקר במה שקשור לחומרה: אם זה עיצוב חדש למערכת או תכנונים, בדיקות והרכבות. אני אחראי על תהליך הרכבת העגלות שלנו, בין אם זה להרכיב עגלה חכמה ובין אם לתכנן שינוי חומרתי כזה או אחר". ביקשנו ממנו לתאר יום טיפוסי בחייו – בטקסט ובתמונות. אולי זה יעזור במשהו "לשבור את הקרח" אצל המעסיקים, לטובת קידום שילוב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה בהיי-טק הישראלי. 07:00 "אני מתעורר, מצחצח שיניים ומתארגן לעבודה. בימים אלה אני מתגורר אצל ההורים, כדי לחסוך וגם כי בכל זאת, חשוב להיות קרוב לאוכל של אמא. אחרי שאני עובר במהירות על החדשות עם הקפה, אני יוצא לכיוון תחנת הרכבת, שנמצאת לא רחוק מהבית". 09:00 "אני מגיע למשרדים שלנו בתל אביב וישר צולל לעבודה – דואג להסתנכרן על המשימות הפתוחות, להבין מה דחוף ומה האג'נדה לאותו היום. לפי זה אני מסדר את היום שלי. לאחר מכן אני מתחיל בביצוע המשימות". אוכלים על הגג. צילום: יח"צ 13:00 "אם אין גשם בחוץ, החבר'ה במשרד עולים כולם יחד לאכול צהריים על הגג היפה שלנו, שמשקיף על תל אביב. לרוב אנחנו עושים מעין ארוחה משותפת עם כל התבשילים והמאכלים שכל אחד הכין, וככה יוצא לי לטעום דברים חדשים. באופן כללי, אחד היתרונות החזקים אצלנו הוא שהמשרד יחסית קטן, כך שהאווירה היא משפחתית וחברית. זה נותן המון דרייב". 14:00 "אחרי הארוחה הדשנה, אני ממשיך בעבודה. השעות אמנם מתקדמות וכבר צהריים ואחרי הצהריים, אבל אני לא ממש מתעייף וממשיך לעבוד במלוא המרץ". בצהרים פינג פונג – לפנות ערב כדורגל. צילום: יח"צ 17:30 "אני מתחיל לקפל את הדברים ולצאת חזרה הביתה, כדי להספיק לאימון כדורגל. הכדורגל משחק תפקיד מאוד משמעותי בחיי וכבר שנים שאני משחק בקבוצת הכדורגל עירוני אור עקיבא. בנוסף לכדורגל, אני מתעסק במוזיקה, בעבר הלא רחוק תקלטתי מוזיקת רגאיי בכמה מועדונים, ועדיין יוצא לי לעשות את זה מדי פעם – מה שמסב לי הרבה אושר. אני מחובר למוזיקה מאז שאני זוכר את עצמי, והיא מלווה אותי בכל אספקט בחיי". 19:30 "אני חוזר הביתה, לארוחת ערב ולמקלחת. לאחר מכן אני ניגש לעשות את שיעורי הבית שיש לי בלימודים ולעבור על נושאים פתוחים. העומס בלימודים הוא די גדול, ולכן ירדתי בהיקף המשרה בעבודה, אבל מיד אחרי סיום התואר אני מתכנן לעבור לעבוד פול טיים". 22:00 "סוף סוף אני נכנס למיטה – כיבוי אורות ושינה עמוקה".

עדי פינק ואור שולמן הם שני צעירים בשנות ה-20 לחייהם – שולמן מקריית מוצקין ופינק מראש העין. שניהם למדו מקצועות טכנולוגיים, שניהם אוהבים תוכנה ולשניהם יש את התשוקה לעסוק בהיי-טק. לפינק יש גם תואר רלוונטי מאוניברסיטת בר אילן. לכן, שניהם נראים מועמדים טבעיים לקבל משרה טובה בענף, עם שכר טוב בצדה, ולהתקדם הלאה. האמנם? לא בטוח. למה "לא בטוח" ולא "כן"? כי שולמן ופינק הם אנשים עם מוגבלות: שולמן נמצא על הרצף האוטיסטי ולפינק יש תסמונת EDS, שגורמת לחולשה בשרירים ולבעיות מפרקים. זה "לא בטוח" לא עקב כישרונם ויכולותיהם של שני הצעירים הללו, אלא עקב האפליה שקיימת בענף נגד אנשים עם מוגבלות – גלויה יותר ופחות. הנתונים מראים ששיעור האנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק הוא קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה, שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 20% ממנה. עם זאת, הם מהווים אחוזים בודדים מההיי-טק. בנוסף, דו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מראה שהמגמה החיובית לשילוב בני ובנות אוכלוסייה זאת בענף, שהייתה בשנים הקודמות, התמתנה ב-2020 – עקב משבר הקורונה. יש מי שמנסים לתקן את המצב: בין אם אלה סטארט-אפ ניישן סנטרל בעצמו, שעוסק בנושא, תוכנית של רשות החדשנות וחברות פרטיות. אחת מהן היא מיקרוסופט, שמפעילה את תוכנית ברוכים השווים. מדובר בקורס, פרי יוזמה של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ובשיתוף תוכנית תעסוקה שווה, שבמסגרתו מגיעים עשרות אנשים עם מוגבלות למטה של החברה בהרצליה, לומדים על ענן אז'ור של החברה וכל מה שסביבו, סייבר ועוד, ומקבלים כלים כיצד להשתלב בעבודה בהיי-טק. המשתתפים מלווים על ידי מנטורים ממיקרוסופט גם במשך חצי שנה לאחר הקורס, כדי לעזור להם במציאת עבודה בענף ובהשתלבות בה. כמו כמעט כל היי-טקיסט מצוי, פינק ושולמן החלו להתעניין במחשבים ובטכנולוגיה עוד בילדות. "אלה נושאים שמעניינים אותי מגיל מאוד צעיר", אמרה פינק. "כבר אז הייתי מכוונת מטרה ופניתי ללימודי התואר. בשלב מאוחר יותר, כשהגיעה המגבלה והבנתי שאני לא יכולה לבצע מקצועות פיזיים, החלטתי שמתאים לי לעבוד מול מחשב". לדברי שולמן, "עוד כשהייתי ילד שיחקתי במחשב, וככל שעברו השנים התעניינתי בתחום יותר ויותר. התחלתי לחקור ולפענח איך דברים עובדים, למה זה קורה – גם אם לא הייתי במגמת מחשבים בתיכון. קראתי גם עיתונים, וראיתי שיש הרבה דרישה לעובדים בהיי-טק והשכר גבוה – אז החלטתי ללכת על זה". עדי פינק. צילום: פרטי השניים הגיעו לקורס במיקרוסופט בעקבות פרסום אודותיו בפייסבוק. את שולמן תפס בשלב של חיפוש עבודה ופינק סברה שהיא לא תתקבל לקורס, כי עדיין אין לה תואר, "אבל הסתבר לי שהם סבבה עם זה", כלשונה. את החוויה בקורס הם מסכמים כלימודים וניסיון לצד הנאה. "היה כיף לראות עוד אנשים ולהכיר עוד אנשים מהתחום שלי", אמרה פינק. "היה לי כיף ללמוד על ענן, שזה תחום שמעניין אותי כבר המון זמן, מעניין אותי להבין איך זה עובד. לא דיברו על זה לעומק בתואר שלי ורציתי ללמוד על זה עוד. מה שעוד היה לי מעניין בקורס הוא להיות בחברת היי-טק ולראות איך זה עובד מבפנים". עם זאת, כלל לא בטוח שהיא רוצה להשתלב בתחום התוכנה. "אני באה מהתחום של מידע ואוהבת אותו. כרגע, מה שהכי מעניין אותי זה אוטומציות ולימוד מכונה. אני שואבת להשתלב בתחומים האלה. אבל אני מתעניינת גם בתחום התוכנה ובכל מקרה, אני מתחברת ל-לפתח דברים ולראות שמה שאני עושה – עובד. כיום אני עושה את זה בבית איזי שפירא (מקום שמאפשר לאנשים עם מוגבלות בין היתר לבצע פרויקטים טכנולוגיים – י"ה), מה שגורם לי להבין למה הם עושים את מה שהם עושים, ולהעריך את זה עוד יותר", אמרה. האם צריך בכלל קורס מיוחד לאנשים עם מוגבלות? פינק: "לא. לכשעצמי, הייתי יכולה להשתלב גם בקורס אחר, ואם היו מציעים לי לעשות קורס אחר הייתי הולכת עליו. פשוט ניצלתי כאן את ההזדמנות". אז למה לדעתך מיקרוסופט ערכה את הקורס הזה? פינק: "כי היא רוצה גם אנשים עם מוגבלות כעובדים אצלה. היא אומרת להם: בואו אלינו, זה שאתם עם מוגבלות לא אומר שאתם לא יכולים להשתלב בהיי-טק. מאוד חשוב לעודד אנשים עם מוגבלות להשתלב, והצעד של מיקרוסופט יכול לדחוף חברות נוספות בארץ לשלב אותם, אותנו". אור שולמן. צילום: פרטי שולמן: "את רוב חיי עברתי עם אנשים בלי מוגבלות – את בית הספר, השירות הצבאי והלימודים. יכולתי לעשות קורס עם אנשים מהאוכלוסייה הכללית, אבל יש אנשים עם מוגבלות שמתקשים בכך. צריך קורס מיוחד כי הוא גורם לאנשים עם מוגבלות להרגיש יותר נוח, בעיקר לאנשים עם מוגבלות בתקשורת, ונותן להם אפשרות טובה יותר להשתלב בו ובהמשך גם בתעשיית ההיי-טק". מה אומרים במיקרוסופט? לדברי עדי מור בירן, מנהלת הגראג' ואחראית תחום שילוב בעלי מוגבלות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, "גיוון והכלה של אוכלוסיות שונות הם בין ערכי הליבה החשובים ביותר של מיקרוסופט, ששמה לה למטרה להפוך את תהליך חיפוש העבודה וההשתלבות בעבודה למכיל ומקבל יותר עבור כולם. מדובר ביתרון לא רק עבור העובדים הפוטנציאליים בעלי המוגבלות, אלא גם יתרון עסקי לחברה, שכן צוותים מגוונים מביאים לתוצאות עסקיות טובות יותר. אני מקווה שהקורס סייע למשתתפים למצוא את המקום הנכון עבורם על מנת שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, ויעודד חברות נוספות בתעשיית ההייטק לשים דגש גדול יותר על שילוב בעלי מוגבלות". עדי מור בירן, מנהלת הגראג' ואחראית תחום שילוב בעלי מוגבלות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: אמיר ברקול אתם נתקלים באפליה? פינק: "בכללי, בתור מישהי שצריכה כיסא גלגלים, יש הרבה אפליה – למשל, בחנויות שונות יש מדרגות ואין לי נגישות אליהן, אני נתקלת בדלתות נגישות נעולות והשומר לא נמצא, ובמקומות מסוימים לא יכולה להגיע למזכירה, כי השולחן שלה גבוה מדי. עם זאת, יש שיפור – בממד הפיזי וגם בתעשיית ההיי-טק". שולמן: "אישית לא חוויתי אפליה, כי אני בתפקוד גבוה ולא רואים עליי. רוב האנשים שאני מכיר חושבים שאין לי כלום ויש לי רק כמה חברים שיודעים. ככלל, אנשים על הספקטרום האוטיסטי פחות חווים אפליה, כולל לא בהיי-טק – כי התפיסה היא שבעלי הפרעות בתקשורת הם בעלי יכולות וכישורים במחשבים, אבל בעלי מוגבלויות אחרות – בהחלט חווים אפליה במישור הכללי". לסיום, יש להם מסר למעסיקים, שכדאי להקשיב לו. פינק: "לאדם עם מוגבלות יש מוטיבציה גבוהה לעבוד, הוא לוקח את העבודה ברצינות, בעל מוסר עבודה גבוה ומחסיר פחות. יש לנו המון מה להציע, וגם אנחנו יכולים להיות ממש טובים במה שאנחנו עושים. הרושם הראשוני לא אומר כלום לגבי היכולות שלנו בעולם התעסוקה, בפרט בהיי-טק". שולמן: "לאדם עם מוגבלויות יש הרבה יותר דרייב להצליח, כי היה לו מאוד קשה למצוא עבודה, להוכיח שהוא יותר מהמוגבלות שלו. בנוסף, יש למעסיקים חובה מוסרית כלפי החברה, לתת תעסוקה לכולם בלי אפליה".