ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') את בקשתם של שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושרת המדע, אורית פרקש הכהן, להוסיף לחוק החדשנות – שעוסק בנושא החדשנות בתעשיה – סעיף מיוחד, שיאשר מסלול הטבות וקידום חדשנות טכנולוגית לעיר באר שבע. את התוספת יזמה רשות החדשנות. הפנייה לוועדה נעשתה מאחר שהחוק הקיים מאפשר מתן העדפה לאומית לאזורי פיתוח מוגדרים, א' ו-ב', שבאר שבע נכללת בהם, אולם אין בחוק סעיף המאפשר מתן העדפה ממוקדת, שכוללת גם תקציבים, לעיר מסוימת. השתתף בדיון. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ. צילום: ויקימדיה מסלול ההטבות – יחזק את באר שבע והנגב בדיון בוועדה, בראשותו של חבר הכנסת אלכס קושניר, בירכו חברי הכנסת על המגמה של הממשלה לעודד חדשנות בדרום. חבר הכנסת קושניר אמר כי מסלול ההטבות יחזק את באר שבע והנגב ויממש את חזון בן גוריון, שאמר כי עתידה של מדינת ישראל יקבע על פי הנגב. בדיון השתתף ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, שאמר כי "מדובר ברגע היסטורי שחיכינו לו שנים רבות". לדבריו, "המסלול המיוחד רשום אמנם על שם באר שבע, אבל זהו פרויקט לאומי, להקמת רובע החדשנות בעיר שמשפיע על כל מדינת ישראל". דנילוביץ ציין כי העובדה שבאר שבע מייצרת את המספר הגבוה ביותר של מהנדסים ומהנדסות, העובדה שיש בה 90 חברות טכנולוגיות, ושבנוסף לכל צה"ל מתקדם בנושא המעבר שלו לדרום, צריכים להפוך את העיר למרכז חדשנות משמעותי בישראל, וגם בהיבט בינלאומי. הוא קרא לממשלה להמשיך ולהשקיע משאבים בעיר, כדי שבוגרי האקדמיה והחיילים יישארו בה. בהצעת ההחלטה שהוגשה לוועדה, צויין כי העיר מונה כיום כ-220 אלף תושבים, והיא ליבת המטרופולין של באר שבע. היא משרתת 750 אלף תושבים נוספים בנגב, על שטח שהוא כ-60 אחוזים משטחה של המדינה. אולם, למרות זאת, עדיין יש בעיר כמה עשרות בודדות של חברות הזנק, שמהוות פחות מאחוז אחד מכל חברות ההזנק בישראל. חברות אלו מתקשות בגיוס הון בגיוס עובדים, וסובלות בעיקר ממחסור בתשתית מו"פ ומרכזי ידע. לעיר יש פוטנציאל גדול, מאחר ש-70 אחוזים מתוך 30 אלף הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון מתגוררים בה – מתוכם שמונת אלפים סטודנטים במקצועות ההנדסה. אבל, למרבה הצער, הם לא נשארים בעיר. זאת למרות השקעות רבות שנערכו בב"ש, בתחום הסייבר, ופוטנציאל ירידת צה"ל לדרום. עוד נאמר כי ההצעה של רשות החדשנות לעגן בתקנה את הסיוע לב"ש היא בנוסף לשורה של פעולת שנעשות לאורך השנים, ובין היתר סייעה להקמת פארק היי-טק גדול, שכבר פועל בעיר. "קידום החדשנות יטיב עם התעשיה ויגדיל את מספר המועסקים", נכתב בהצעה המקורית. על פי הפירוט של מסלול ההטבות המיוחד, ייבחר גורם מקצועי שיציג תוכנית לקידום היזמות בעיר, בשילוב עוגנים משמעותיים. כמו כן תפעל הרשות עם גורמים נוספים לייצירת סינרגיה בין כל הגורמים בעיר. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה.

מגפת הקורונה העמידה את המרכזים הרפואיים הממשלתיים, כמו גם את כל מערכת הבריאות, בפני אתגרים חדשים, שלא היו בטרם פרצה. האתגר שראשי מערכת הבריאות הציבו בפני מערך התקשוב והדיגיטל הוא לתת מענה, מצד אחד לכל מה שדרוש כדי להתמודד עם הקורונה, אבל מצד שני להמשיך בפרויקטי רוחב ותשתית, עם כל הקשיים הכרוכים בכך.  אחד הפרויקטים הגדולים והרוחביים שמבצעת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים של משרד הבריאות, הוא פרויקט רקמ"ה: רשומה קלינית ממוחשבת (המוכרת יותר לציבור בשם הגנרי שלה 'תיק רפואי ממוחשב') אחוד במערכת הבריאות. בימים אלו מתבצע שלב ההטמעה בבית החולים ברזילי באשקלון.  פרויקט רקמ"ה, שהחל ב 2019, הינו החלפת מערכות קליניות שונות ששירתו את המרכזים לניהול התיק (ולעתים מחשוב עבודה ידנית שבוצעה בחלק מהמחלקות). הוא כולל חיבור כל הצוותים של המרכז הרפואי על אותה פלטפורמה אחודה – עובדה שמשפרת את הטיפול במטופלים בכל מרכז, מייצרת רצף מידע – וכן סנכרון מידע ממכשור רפואי לתוכנה כבר בשלב ההפעלה, דבר המאפשר בקרה אחר הטיפול. זהו אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שנערכים במערכת הבריאות, שבסופו יש בכל מרכז רפואי תיק רפואי ממוחשב אחיד. הפרויקט מבוצע בשמונה מרכזים רפואיים ומושקעים בו עשרות מיליוני שקלים. משך הפרויקט בכל מרכז רפואי אורך כשנה. "הפרויקט משקף שינוי משמעותי בעבודת הצוותים הרפואיים" לדברי מיכל מרכוס, מנהלת פיתוח ותפעול יישומים קליניים בחטיבה, מדובר בפרויקט אסטרטגי ביותר המייצר קפיצת מדרגה בניהול הפעילות הקלינית במרכזים. לדבריה, הוא גם מהווה תשתית נתונים למחקרים, מדדי איכות, מערכות שליטה ומערכות מומחה שלא יכולות להתקיים ללא תיק קליני ממוחשב. בוועדת ההיגוי של הפרויקט בחטיבה שותפים גורמים קליניים ומחשוביים בכירים, ובראשה עומדת ד"ר אסתי סייג. הפרויקט מבוסס על יישום והטמעה של מערכת הקמיליון, הטעמת תהליכי Best practice שפותחו בחטיבה, וכמובן עבודה צמודה עם הצוותים הרפואיים במרכזים ועם מובילי המנהלת של כל מרכז להתאמת התיק ולחשיפתו והטמעתו במרכז ביחידות השונות. מרכוס הסבירה ש"הפרויקט משקף שינוי משמעותי בעבודת הצוותים הרפואיים, הרבה מעבר לפלטפורמה הטכנולוגית שלו, בעיקר בתחום של שינוי ושיפור תהליכי עבודה ושיפור הקשר בין הצוותים הרפואיים לטובת החולים", כדבריה. אבל ללא ספק האתגר מרכזי של הפרויקט – שאיש לא צפה אותו מראש כאשר החל – היה הקורונה, שנמצאת פה בשנתיים האחרונות. "בגלי הקורונה, מחלקות הקורונה היו בתפוסה מלאה, צוותים עבדו מסביב לשעון וישיבות חירום התקיימו בכל יום במרכזים הרפואיים. הגעתו של כל מטופל חייבה תיאום ושיתוף פעולה של צוות גדול. צוותי הפרויקט והמטמיעים היו בשטח, על מנת לאפשר כניסה חלקה של המערכת. הצמדות לתוכנית הפרויקט המקורית – תוך התאמות מיוחדות לתקופה בה הצוותים הרפואיים בעומס גדול, סגרים, עובדים שנמצאים בידוד, וועדות היגוי ופגישות חשיפה שמתקיימות בזום – אפשרו לפרויקט לעמוד בתכנון", סיפרה מרכוס. צילום מסך מתוך המצגת של הפרויקט. הטמעה בברזילי בימים אלו מסתיימת הטמעת המערכת במרכז הרפואי ברזילי באשקלון. "הפרויקט עצמו, כמו פרוייקטי רוחב אחרים, איננו רק טכנולוגי, אלא חלק מרכזי בו הוא ניהול השינוי במרכז הרפואי – נושא שבאחריות מובילי המנהלת במרכז הרפואי, יחד עם מומחי הפרויקט והמטמיעים", הסבירה דורין מורג, מנהלת הפרויקט בבית החולים ברזילי מטעם החטיבה. לדבריה, ההטמעה בבית החולים הייתה מורכבת יותר, עקב סבבי התקפות הטילים על יישובי עוטף עזה והדרום. כמובן שההטמעה נעשתה במקביל למערכת הוותיקה, שעבדה בכל יחידות בתי החולים ושירתה את הרופאים וכל עובדי מקצועות הבריאות. מובילת הפרויקט ברזילי, ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי. צילום: יח"צ בית חולים ברזילי את הפרויקט בברזילי מובילה כראש מנהלת מטעם המרכז הרפואי ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי, שהגיעה לבית החולים משיבא תל השומר, שם ביצעה התמחות בתחום הנוירולוגיה וב-2015 הצטרפה להנהלת בית החולים ברזילי, ובין היתר כיהנה גם כראש אגף רפואה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. בית החולים ברזילי משרת את כל תושבי אשקלון והסביבה, עם למעלה מ-500 מיטות. לדברי ד"ר גבעתי, "אין ספק שבהיבט של הנהלה, תיק רפואי אחוד עם חיבור למכשור הרפואי, מהווה יתרון חשוב ומייצר סטנדרט אחיד, המאפשר גם להיפרד מהתיקים הפיזיים, ומבחינת בית החולים מדובר בקפיצה קדימה של כמה שנים". לדבריה, דווקא בתקופת הקורונה איחוד המערכות מהווה בסיס לנתונים שמאפשרים לקבל מידע אמין ומהיר יותר, שליטה ובקרה על עבודת המחלקות, נתונים סטטיסטיים ועוד. "התהליך של רתימת הצוותים – כלל צוותי המרכז הרפואי – לעבודה במערכת האחודה היווה אתגר משמעותי, הן בשל החשש משינויים טכנולוגיים והן מבחינת הכשרת הצוותים. מדובר במאות ואפילו אלפים של משתמשי קצה של המרכז הרפואי, ותהליך ההכשרה וההטמעה מאתגר ודורש התאמות מיוחדות לכל יחידה ויחידה", כך אמרה ד"ר גבעתי.

גוגל מתלוננת בציוץ בטוויטר שאפליקציית iMessage של אפל היא בעלת השפעה גדולה מדי על בני הנוער. החברה הגיבה לדיווח בוול סטריט ג'ורנל שסקר את הלחץ החברתי שיוצר ה"שבי" בגן הנעול של אפל בקרב בני הנוער בארצות הברית בהקשר של הודעות iMessage – הממותגות עם רקע כחול אצל משתמשי iPhone ואף כוללות תכונות נוספות, לעומת רקע ירוק של הודעות ממכשירי אנדרואיד, שכוללות רק את התכונות הבסיסיות של הודעת SMS. לפי המאמר, "בני נוער ותלמידי קולג' אומרים כי הם חרדים מהנידוי שבא עם ההודעות הירוקות. הלחץ החברתי הוא ממשי, ויש כאלה שדיווחו כי נודו או תויגו לאחר שהחליפו iPhone במכשיר אנדרואיד". לא ייתכן ש-iMessage יזכה ליתרון מבריונות", נכתב בחשבון הטוויטר של אנדרואיד. "הודעות טקסט צריכות לאחד אותנו, והפתרון קיים. בואו נתקן זאת כתעשייה אחת". גם סגן הנשיא הירושי לוקהיימר פרסם ציוץ בטוויטר וכתב, כי "השבי ב-iMessage של אפל הוא אסטרטגיה מתועדת. שימוש בלחץ חברתי ובבריונות כדרך למכור מוצרים הוא לא הוגן בחברה אנושית ובעלת הון כחלק עיקרי מהשיווק שלה. יש היום סטנדרטים כדי לתקן זאת". הפתרון שאליו מתכוונת גוגל הוא RCS – שירותי תקשורת עשירים, סטנדרט שקיים מאז 2008 והוא מעין SMS משודרג, שיש לו כמה תכונות נוספות. ואולם כסטנדרט "עתיק" בן 14, אין לו תכונות רבות שניתן לצפות משירות הודעות מודרני – כמו הצפנה ותמיכה במכשירים שהם לא טלפונים. גוגל מנסה להטליא את הסטנדרט הישן באמצעות תוכנת הקליינט Google Messaging, אבל התוצאה היא אוסף של פתרונות שלא מגיעים לרמה של שירות הודעות מודרני. מאז שהושק iMessage ב-2011, גוגל השיקה והפסיקה 13 מוצרי הודעות ולא התמקדה בפיתוח מתחרה ל-iMessage, כך שהיא יכולה רק להאשים את עצמה בפופולריות הגדולה של iMessage.

הבוקר קמתי משנת לילה נעימה במיאמי ביץ (כן, יש מי שעוד עושים עסקים בפגישות פיזיות באמריקה) וישר עשיתי מה שכל איש היי-טק מצוי בישראל עושה – בדקתי מה חדש בדיילי מיילי …וכרגיל, אין חדש. הכותרת הראשית היום, ואצטט: ״מבהיל – מספר ההתקפות על הרשתות הארגוניות עלה ב-50%״. האם באמת מבהיל ? כמי שעוקב באדיקות אחרי הכתבות בדיילי מיילי בשנים האחרונות אני יכול לציין שבערך אחת ליומיים מופיעה כתבה ״מבהילה״ על התקפות סייבר חדשות שונות ומשונות, על התראות מהתקפות ועל חברות וארגונים בארץ ובעולם שפרצו אליהם… מבהיל? כנראה שלא ! ואני, כמי שמוביל את פורום המנמרים C3 ובעוונותיי גם חבר ב-advisory board של חברת סייבר בינלאומית-ישראלית מובילה, שואל את עצמי למה זה באמת לא מבהיל …אז החלטתי לנצל את זמן הטיסה חזרה כדי לחשוב ולנתח את הסיבות לחוסר הבהלה ואציין אותן לפניכם: 1. זה קורה כמעט לכולם במידה כזו או אחרת –  אומר לעצמו המנמ"ר, אז אשקיע כמה שאני יכול, ואם יקרה לי – אני בחברה טובה. זו תשובה שאף מנמ"ר לא יגיד בפה מלא, אבל בעידן של בקשות הנהלה לאינסוף פרויקטים חדשים בעולמות הטרנספורמציה הדיגיטלית, ה-Ai וה-BI, לצד חידושי מערכות ליבה – לא נשאר כסף לסייבר …אז לא נורא… קטסטרופה בטח לא תקרה, ואם יהיה אירוע כלשהו, אסתדר . 2. המנכ"לים באמת לא מוטרדים מהנושא – בוודאי שבבל פורום ובכל ראיון הם יסבירו כמה חשוב להשקיע בסייבר, אבל כשמגיע רגע האמת לשים כסף, הם רומזים למנמ"ר – או זה, או זה. ומה שהמנמ"ר אומר לעצמו כבר כתבנו בסעיף 1 לעיל . זה מזכיר לי סיפור מהעבר. הייתי יו"ר ועד הורים בתיכון של הבן שלי . היה חשוב מאוד לשלוח את הילדים לפולין, ואז סיפר לי המנהל שאחד הילדים לא נסע לפולין כי האבא אמר לו – או פולין או רישיון נהיגה…תחליט (אני בטוח שאם הייתי משוחח עם האב הוא היה מכחיש זאת, אבל ילדים אומרים את האמת). אסייג את דבריי ואומר שבמערכת הפיננסית כן השכילו להבין את חשיבות ההגנה בסייבר, ומשקיעים רבות אבל זה יותר בזכות הפחד של הדירקטורים על הכיסא שלהם, מה שהוביל במגזר זה בלבד להזרמת כסף ייעודי לנושא הגנת הסייבר . 3. ״לי זה לא יקרה – אני לא פונקציית מטרה להתקפה״ – במגזרים כמו הריטייל, חברות הדלק והאנרגיה, התעשייה, רשתות המזון, רשתות בעולם הצריכהה ואפילו העיריות מקצים סכומים זעומים לעולם הסייבר… אם בשיחה שלי עם גופים אלה מדברים איתי על סדר גודל של רבע עד שליש משרה של איש סייבר במיקור חוץ (ועוד מתמקחים על מחיר שעה, מה שמביא לעובד זול…) אז כנראה באמת לא מבינים את הסיכון. לך תסביר לראש עיר, שבמקום להקצות כסף לכיכר יפה עם פרחים צריך להשקיע בשמירת המידע של העירייה ושל לקוחותיה התושבים… אז הבנו כבר שהתקפות סייבר לא באמת מבהילות ארגונים וחברות, והאמת שאני כבר מחכה תשע שנים לשינוי (מאז ההתקפה על חברות כרטיסי האשראי ב-2013), ורואה שינוי זוחל, למעט, כאמור, בעולם הפיננסי שבו חל באמת שינוי. המכה מתחת לחגורה לסיכוני הסייבר היא העובדה, שראש רשות הסייבר פרש מתפקידו לפני כמה ימים ועדיין לא מינו לו מחליף…כמה קשה! אז בואו באמת נתחיל בשינוי הנדרש בהגנת הסייבר במדינת ישראל לפני שיהיה מאוחר מדי .   הכותב הינו יו״ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3, מנכ"ל חברת היעוץ האסטרטגי טכנולוגי BSD it וחבר בדירקטוריונים ועולמות הפיתוח העסקי בחברות .

אלוט (Allot) – ספקית פתרונות חדשניים לניתוח רשת ופתרונות אבטחה כשירות (SECaaS) עבור ספקיות שירותי תקשורת ועסקים ברחבי העולם – פרסמה היום (ג') את דו"ח איומי הסייבר שלה למחצית השנייה של 2021 – המהדורה האירופית. הדו"ח מצא שבמהלך המחצית השנייה של 2021, פתרון Allot NetworkSecure חסם סך של 2.97 מיליארד איומי סייבר עבור צרכנים המנויים לשירותי אבטחת סייבר המבוססים על פתרונות של אלוט, והמוצעים על ידי ספקיות שירותי תקשורת אירופיות. נתון זה מייצג עלייה של יותר מ-500% בהשוואה למחצית הראשונה של 2021. שני סוגי האיומים שנחסמו ביותר היו כתובות Flubot C&C ו-Omnatuor.com, הדבקה אגרסיבית מאוד באמצעות תוכנת פרסום. לא סתם מרגיזות. גם מפיצות איומי סייבר. תוכנות פרסום ברשת. איור אילוסטרציה. צילום: BigStock בנוסף, הדו"ח מצא מספר מגמות שהתפתחו במחצית השנייה של 2021: למרות שווירוסים, סוסים טרויאנים ותוכנות זדוניות אחרות נחסמו, 74% מכלל החסימות היו תוכנות פרסום, מה שהופך אותן לאיום העיקרי על צרכנים. בחודש ספטמבר לבדו, חלה עלייה של 200% מסך החסימות, עקב התפשטותו של Omnatuor.com, אשר הופיע לראשונה במחצית השנייה של 2021. Flubot עדיין פעיל, עם 422 מיליון איומים שנחסמו במהלך המחצית השנייה של 2021. Flubot היה רווחי מאוד עבור פושעי סייבר, אשר הטמיעו אותו על מנת לגנוב מידע אישי ופיננסי. פושעי סייבר השתמשו בבלאק פריידי, חג המולד ובהגרלות הלוטו כפיתיון, על מנת להערים על הקורבנות. פתרון Allot NetworkSecure חסם מיליוני נסיונות של התקפות פישינג במהלך תקופת הדיווח. "תוכנת פרסום אינה רק מטרד. היא יכולה לשתול תוכנות ריגול, ניסיונות פישינג או איומים זדוניים אחרים. ההתפשטות המהירה של Omnatuor.com מהווה הוכחה לכך שפושעי סייבר מוצאים כל העת דרכים חדשות להפוך אנשים לקורבנות", ציינה ורד צור, סגנית נשיא לשיווק ומכירות ב-אלוט. היא המשיכה וסיכמה כי "למרבה המזל, אלוט הצליחה להגן על אנשים מיליארדי פעמים, באמצעות הפתרונות המוטמעים על ידי ספקיות השירות".

רשתות הגנת סייבר, ארכיטקטורות מארג נתונים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית ומודיעין מבוסס נתונים לטובת החלטות – כל אלו מגמות אסטרטגיות חמות, שמנכ"לים ומנמ"רים נדרשים להתייחס אליהן השנה, כך לפי חברת המחקר גרטנר. תריסר המגמות הטכנולוגיות האסטרטגיות המובילות לשנת 2022 מארג הנתונים – לפי הסבר החוקרים, "זו תפישה עיצובית, הפועלת כשכבה משולבת של נתונים ותהליכים. מארג הנתונים מנתח את המטה-דטה, כדי לתמוך בתכנון, פריסה וניצול נתונים באופן משולב, הניתן לשימוש חוזר בכל הסביבות". הם ציינו כי בניית מארג שכזה עשויה להפחית את עלויות ניהול הנתונים ב-עד 70%, ו"להפוך את הנתונים לזמינים בכל מקום ועת, לכל משתמש – בלא קשר למיקומם. מומחי נתונים חייבים לעבור מהטיפול המסורתי בנתונים לעבר פתרונות משולבי AI". רשת אבטחת סייבר – "זהו נוף ארכיטקטוני גמיש וניתן להרכבה, המשלב שירותי אבטחה מבוזרים ונבדלים – על פני סביבה רחבה, 'בבית' ובענן. רשת שכזו מאפשרת לפתרונות אבטחה חדשים לשפר את האבטחה הכוללת, על ידי העברת נקודות בקרה קרוב יותר לנכסים המוגנים", הסבירו. גרטנר צופה שעד 2024, ארגונים שיפעלו כך, יקטינו את עלויות הנזקים מאירועי אבטחה ב-90%. מחשוב הפועל לשיפור ההגנה על הפרטיות – "בדרך זו", הסבירו, "ניתן לערוך עיבוד נתונים באופן מאובטח, תוך שיתוף, ולעשות זאת גם בסביבות לא מהימנות". לדבריהם, "שימוש בטכנולוגיות אלו "מאפשר להפיק ערך מהנתונים תוך עמידה בדרישות הרגולטוריות". פלטפורמות שנולדו בענן (Cloud Native) – "אלו מאפשרות לאנשי IT לבנות יישומים חדשים, שיפעלו לאורך זמן ובגמישות". אימוץ הענן נמצא במגמת עלייה מאז תחילת המגיפה, וגרטנר צופה שפריסות ענן יעברו במהרה את עומסי העבודה של הדטה סנטרים הפרטיים. יישומים מרוכבים (Composable) – "יישומים מורכבים, הניתנים לחיבור", הסבירו האנליסטים, "בנויים מרכיבים מודולריים המתרכזים בסביבה העסקית. הם הופכים אותם לפשוטים לשימוש, עם שימוש חוזר בקוד, ומאיצים את ההגעה שהם לשוק עם פתרונות תוכנה חדשים". בגרטנר ממליצים לארגונים להפוך ל"מפעל הניתן להרכבה", composable enterprise. מודיעין החלטות – "מודיעין החלטות זו", ציינו בגרטנר, "הגישה המעשית ביותר לשיפור קבלת ההחלטות הארגוניות, שנדרשות להיות אפקטיבית בסביבות עסקיות מאתגרות מודרניות. הגישה תומכת ומאיצה את קבלת ההחלטות האנושיות, ופוטנציאלית, עשויה להפוך אותה לאוטומטית באמצעות שימוש באנליטיקה מעמיקה, הדמיות ובינה מלאכותית". היפר-אוטומציה – "היפר אוטומציה היא דרך ייחודית לזהות במהירות, לבדוק ולמכן, כמה שיותר תהליכים עסקיים ו-IT. באמצעות בינה מלאכותית, למידת מכונה, אוטומציה של תהליכים רובוטיים (RPA), פלטפורמת אינטגרציה כשירות, כלי קוד נמוך/בלא קוד ועוד – היפר-אוטומציה מסייעת לאפשר יכולת גידול וביצוע פעולות מרחוק וכך – לתקן שיבושים במודל העסקי ולהפוך את הארגון לזריז ויעיל יותר". הנדסת בינה מלאכותית – "הנדסת בינה מלאכותית הופכת עדכונים של נתונים, מודלים ויישומים – לאוטומטיים. היא נועדה לייעל את אספקת הבינה המלאכותית, כדי להבטיח ששיטות עסקיות המניבות ערך, יפעלו באופן מתמשך". ארגונים מבוזרים – "ארגונים מבוזרים", ציינו בגרטנר, "הם השתקפות של מודל עסקי דיגיטלי, שכולל עבודה מרחוק. הם משפרים את חווית העובדים, עורכים דיגיטליות בנקודות הממשק מול צרכנים ושותפים, ובונים את חוויות המוצר. ארגונים מבוזרים, כמו בית חולים, בנק או רשת קמעונאות, משרתים טוב יותר את הצרכים של עובדים ולקוחות מרוחקים, שדורשים יותר ויותר שירותים וירטואליים ומקומות עבודה היברידיים". חוויה שלמה – "חוויה שלמה", הסבירו האנליסטים, "היא גישה עסקית אסטרטגית, המקיפה את חווית העובד, הלקוח והמשתמש – ופועלת במגוון פלטפורמות לטובת צמיחה. חוויה כוללת שכזו, יכולה להוביל לשביעות רצון גבוהה יותר של כלל המשתמשים". מערכות אוטונומיות – "אלו הן מערכות פיזיות, או תוכנה בניהול עצמי, שלומדות מהסביבות שלהן ומשנות את האלגוריתמים שלהן פעמים רבות – ובזמן אמת. הן מייעלות את התנהגות הארגונים בסביבות מורכבות, "עם מערך גמיש של יכולות טכנולוגיות, התומך בדרישות ובמצבים חדשים, ומביא לשיפור ביצועים ולהגנת סייבר בלא התערבות אנושית". בינה מלאכותית ג'נרטיבית – החוקרים הסבירו כי "בינה מלאכותית ג'נרטיבית לומדת על חפצים מנתונים ומייצרת יצירות חדשות, הדומות למקור – אבל לא חוזרת עליהן. היא מקדמת אימוץ של מגמות כגון למידת מכונה, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית בקצה, מביאה לשיפור תהליכים ופלטפורמות, ומאיצה את תפעול הארגון. לבינה מלאכותית ג'נרטיבית יש פוטנציאל ליצור צורות חדשות של תוכן חדשני, וכן להאיץ מחזורי מחקר ופיתוח ותהליכים". "המנכ"לים יודעים שהם חייבים להאיץ את האימוץ של עסקים דיגיטליים ומחפשים מסלולים דיגיטליים ישירים יותר – כדי להתחבר ללקוחות שלהם", אמר דייוויד גרומברידג', אנליסט בכיר בגרטנר, "אבל עם עין על סיכונים כלכליים עתידיים, הם גם רוצים להיות יעילים ולהגן על הרווחים ועל תזרים המזומנים".

מפתחי אפליקציות בחנות ה-App Store של אפל הרוויחו יותר מ-260 מיליארד דולר מאז שהוקמה ב-2008 – לפי הודעה שפרסמה אתמול אפל. בחודש ינואר 2021 דיווחה אפל, כי המפתחים הרוויחו יותר מ-200 מיליארד דולר מאז השקת החנות, ולפיכך מסתבר שהמפתחים הרוויחו 60 מיליארד דולר בשנת 2021. עוד ציינה אפל בהודעתה, כי הרכישות ב-App Store  בין ערב הכריסטמס לערב ראש השנה ב-2021 גדלו במספר דו ספרתי, על אף שלא סיפקה נתונים נוספים. לפי נתונים נוספים שפרסמה אפל עוד באוקטובר, יש לה 745 מיליון מנויים בתשלום – הן לשירותים של  מפתחים והן לשירותי אפל, וגם כאן אפל לא פירטה כמה מהם רשומים לשירותיה. המספרים האלה מעידים על כך שה-App Store ממשיכה להיות "מכרה זהב", אך מנגד, באחרונה מתלוננים מפתחים רבים על המדיניות המחמירה של אפל, ובייחוד על העמלה בגובה 30% שאפל גובה על הרכישות בתוך אפליקציות, שעומדת במרכז העימות המשפטי בינה ובין אפיק גיימס. על אף החלטת בית המשפט שאפל צריכה לאפשר למפתחים להשתמש בערוצי תשלום חיצוניים למערכת התשלומים שלה, ובכך לעקוף את העמלה שהיא גובה, בינתיים הפסיקה הזאת הוקפאה עד סיום המשפט.

הסטארט-אפ הישראלי פנטרה (Pentera) – שפיתח פלטפורמה להערכת סיכונים וחשיפות בהגנות סייבר על-ידי אוטומציה של בדיקות חדירות בארגונים – הכריז היום (ג') על השלמת סבב גיוס שלישי (Round C) בסך 150 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של מיליארד דולר.  קרן K1 Investment Management הובילה את סבב הגיוס, בו השתתפו גם הקרנות Insight Partners ו-Evolution Equity Partners. משקיעי החברה כוללים גם את הקרנות Awz Ventures ו-Blackstone. במהלך שלוש השנים האחרונות פנטרה גייסה סכום כולל של 190 מיליון דולר, וסבב הגיוס הנוכחי הופך את החברה לבעלת השווי הגבוה ביותר בעולם בתחום בדיקות האבטחה האוטומטיות (Automated Security Validations). הצלחה לתוכנה לבדיקת חדירות אוטומטית למערכות מידע ארגוניות פנטרה הוקמה ב-2015 על ידי ד"ר אריק ליברזון, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואריק פיינגולד. בראש החברה עומד המנכ"ל אמיתי רצון. הטכנולוגיה של החברה משמשת למעלה מ-400 ארגונים ברחבי העולם, לרבות חמישה מתוך שבעת הבנקים הגדולים בישראל, עשרה משרדים ממשלתיים בארץ, וחברות מובילות כגון טבע, נטפים ושופרסל. החברה מעסיקה כיום למעלה מ-150 עובדים במשרדיה בישראל, ארה"ב, אנגליה וגרמניה.   פנטרה פיתחה פלטפורמת תוכנה לבדיקת חדירות אוטומטית של מערכות המידע הארגוניות, במטרה להעריך את מידת חסינותן בפני מתקפות סייבר, לאתר ליקויים ולחסום פרצות אבטחה. האלגוריתם של פנטרה מחקה את פעולותיו של האקר אנושי, ומאתגר את אבטחת הרשת הארגונית, השרתים ומערכות המידע. הטכנולוגיה הייחודית אינה דורשת התקנה של "סוכנים" בכל נקודת קצה (agentless), עובדת בצורה בטוחה ומוטמעת ללא כל צורך בעצירת פעילות החברה. הדו"חות שמופקים בסוף התהליך מאפשרים לצוותי האבטחה של הארגון לתקן את הליקויים לפי רמת הסיכון האמיתית שלהם, באופן רציף, ומסייעים להנהלת החברה לוודא שהארגון מוגן מפני התקפות סייבר בצורה שוטפת.  תקופת צמיחה משמעותית לפנטרה סבב הגיוס הנוכחי הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית עבור החברה, על רקע העלייה במתקפות כופרה. פנטרה גייסה מאות לקוחות חדשים במהלך השנה האחרונה, כ-100 מתוכם נוספו במהלך חודש דצמבר 2021, ושיעור ההכנסה השנתית של החברה זינק פי שישה בשנתיים האחרונות. על רקע הגיוס, פנטרה צפויה להרחיב את פעילות הפיתוח, השיווק והמכירות, בדרך להנפקה ציבורית. כמו כן, החברה מתכננת להכפיל את מספר העובדים בה עד סוף 2022. הביאו להצלחה שהפכה את החברה ליוניקורן. צוות פנטרה. צילום: ערן בארי "סבב הגיוס ממצב את פנטרה כמובילת קטגוריה עולמית" אמיתי רצון, מנכ"ל פנטרה: "סבב הגיוס הנוכחי ממצב את פנטרה כמובילת קטגוריה עולמית. הצמיחה האקספוננציאלית שלנו מוכיחה שארגונים כבר לא מוכנים להתפשר על סימולציות בתחום מבדקי החדירות ומתעקשים לתחזק באופן שוטף את חסינות הסייבר הארגונית, אל מול הגל הגואה של מתקפות כופרה שהעולם חווה לאחרונה. ביום מיוחד זה, אני מודה לעובדי החברה, השותפים והמשקיעים שלנו, שלוקחים חלק פעיל במהפכה שאנחנו מחוללים בעולם אבטחת הסייבר". ד"ר אריק ליברזון, מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות, פנטרה: "צוותי אבטחת מידע מתמודדים עם מספר עצום של חולשות בתשתיות ובתהליכים העסקיים שלהם, ומוצאים את עצמם נטולי יכולת אבחנה בין עיקר וטפל בתחום הזה. הפלטפורמה של פנטרה מאפשרת לזהות ולתעדף את החולשות בעלות הסיכון הגבוה ביותר, מבחינת הסיכון לפריצה ופוטנציאל הנזק לארגון. שימוש רציף במערכת פנטרה מאפשר לאנשי אבטחת המידע לסמוך על ההגנות שלהם ולשקף למועצת המנהלים של הארגון בדיוק רב את החשיפות והסיכונים כנגד מתקפות סייבר בכלל, ומתקפות כופרה בפרט".  כריסטיאן גראנט, סגן-נשיא בכיר, K1 Investment Management: "מערכות ניהול חולשות האבטחה המסורתיות העניקו לארגונים רבים תחושת ביטחון כוזבת. איומי הסייבר הם דינמיים ומשתנים חדשות לבקרים, ולכן בדיקות חדירות תכופות ושיטתיות הן הדרך היחידה לשמור על אבטחת הסייבר של רשתות תקשורת ומידע מודרניות. פנטרה מייצגת את תו התקן לתעשייה ואנחנו נרגשים לחבור אליה לקראת השלב הבא במסע הצמיחה שלה". תומס קריין, שותף, Insight Partners: "פנטרה ממציאה מחדש את תחום בדיקות האבטחה בסייבר, ומשנה את הסטטוס קוו בכך שהיא מאפשרת לערוך בדיקות ותיקופי אבטחה שוטפים בצורה אוטומטית, תוך פנייה לשוק רחב של ארגונים וספקי שירותי אבטחה כאחד. החברה נמצאת בצמיחה משמעותית, חווה ביקושים גבוהים למוצריה ומניעה מהפך בתעשייה. אנחנו גאים להמשיך ולעבוד עם הצוות ההולך וגדל".