קספרסקי (Kaspersky Lab) אמרה כי פעילותה העסקית נותרה יציבה ולא נפגעה מהעיצומים הכלכליים שהוטלו על רוסיה, בשל פלישתה לאוקראינה. ענקית הגנת הסייבר, שהמטה שלה ממוקם במוסקבה,  אמרה כי היא עומדת בהתחייבויותיהה לשותפים וללקוחות בכלל היבטי אספקת מוצרים ותמיכה טכנית, לרבות תשלומים לכל העובדים והקבלנים שלה בצפון אמריקה, אירופה ורוסיה. "צוות ההנהלה העולמי של החברה עוקב אחר המצב בזהירות רבה, ומוכן לפעול במהירות רבה אם הדבר יידרש", נמסר. החברה מסרה כי היא לא נמצאת במצב שבו ביכולתה להגיב או להעריך לגבי ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, שהן מחוץ לתחום המומחיות שלה. יוג'ין (יבגני) קספרסקי, מייסד ומנכ"ל החברה, למד כנער בפקולטה הטכנית של בית הספר הגבוה של הקג"ב, ושירת – כך לפי דיווחים בתקשורת – כמהנדס תוכנה בארגון הביון. לפני שבוע, קספרסקי שבר שתיקה ארוכה, וצייץ הודעה "דיפלומטית", שבה הוא לא גינה את רוסיה על פלישתה לאוקראינה, ואף לא הזכיר אותה: "אנו מברכים על פתיחת המשא ומתן לפתרון המצב הנוכחי באוקראינה, ומקווים שהם יובילו להפסקת פעולות האיבה. אנו מאמינים כי דיאלוג ברוח שלום הוא הכלי האפשרי היחיד לפתרון סכסוכים. מלחמה איננה טובה לאיש". קספרסקי – האיש והחברה – רגילים להיות במוקד קו התפר הגיאו-פוליטי. ב-2017 הודיעה ארצות הברית כי היא תפסיק כל שימוש ממשלתי בתוכנות מחשב שסופקו על ידי קספרסקי, בשל חששות מקשרים של החברה עם הקרמלין ועם הממשל הרוסי. ההנחיה שהוציא ממשל טראמפ באה על רקע של שורת בדיקות וחקירות שבחנו את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות בשנת 2016. "יש סיכון שהממשלה הרוסית – בין אם תפעל על דעת עצמה ובין אם בשיתוף פעולה עם קספרסקי – תוכל לנצל את הגישה שמספקים מוצרי קספרסקי כדי להגיע למידע ולמערכות מידע פדרליות, באופן המשפיע ישירות על הביטחון הלאומי של ארה"ב", נכתב בהוראה. קספרסקי הגיבה באומרה כי היא מאוכזבת מהוראת החרם ועומדת על כך ש"אין לנו קשרים – לא אתיים, או השתייכות לאף ממשלה, כולל לזו של רוסיה". לדבריה, היא אינה כפופה לחוקים הרוסיים שצוינו בהוראה, וכי המידע שהתקבל על ידי החברה מוגן בהתאם לדרישות החוק ולתקני התעשייה המחמירים, לרבות הצפנה. בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה באוקטובר 2017 כי תעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. ענקית אבטחת המידע השיקה את יוזמת השקיפות הגלובלית "כחלק מהמחויבות המתמשכת שלה להגנה על לקוחות מפני איומי סייבר, ללא קשר למקור האיומים או לייעודם", לדבריה. ב-2018 הודיעה קספרסקי כי היא מבצעת שינויים בתשתית ומעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשוויץ. אנליסטים ציינו כי המהלך של ענקית אבטחת המידע הרוסית בא כמענה להאשמות, שלפיהן היא פועלת בגיבוי הקרמלין, שעימו היא אף משתפת פעולה. עוד הם ציינו, כי למרות ההאשמות הלל, הממשל האמריקני טרם הציג הוכחות כלשהן שכך הוא הדבר.

הפלישה הרוסית לאוקראינה נמשכת כבר שבועיים בדיוק, ולנוכח התארכותה והדיווחים על התוקפנות חסרת המעצורים של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וחייליו, יותר ויותר חברות טכנולוגיה החליטו להפסיק את מכירת המוצרים ואספקת השירותים שלהן במדינה הסובייטית. המהלך הזה צפוי להשפיע על רוסיה, ולהפוך כל דבר – החל במשחק במשחקי וידיאו, המשך בהשכרת חדרים ללילה דרך יישומים, ועד לרכישת מכשירי iPhone ויתר מוצרי אפל (Apple) – לקשים להשגה או לצריכה ברוסיה. על פי דיווחים חדשים בתקשורת, חברות הטכנולוגיה שמהוות את המצטרפות האחרונות לנוטשות את רוסיה הן סיסקו (Cisco Systems) ויבמ (IBM). בשלבים מוקדמים יותר של המתקפה הודיעו אפל ומיקרוסופט (Microsoft) שיחדלו למכור ברוסיה. יצרנית המשחקים EA (ר"ת Electronic Arts) אמרה גם היא שתפסיק את מכירת הכותרים והפריטים הדיגיטליים באחרים שלה כל עוד נמשכת המתקפה. שירותים מקוונים אחרים, כמו Airbnb, משביתים גם הם את פעילותם ברוסיה, בגין ניסיונותיה לכבוש את אוקראינה והפגיעה שניסיונות אלו מייצרים באזרחי המדינה המותקפת. סיסקו ויבמ – המצטרפות האחרונות לנטישה מנכ"ל סיסקו, צ'אק רובינס, הודיע ​​השבוע כי הענקית בהובלתו תפסיק את כל הפעילות העסקית שלה ברוסיה ובבלרוס – שותפתה ללחימה – כולל מכירות ושירותים, ללא הגבלת זמן. "תקוותנו העמוקה היא שהמלחמה הזו תסתיים בקרוב. בינתיים, אנו מחויבים להשתמש בכל המשאבים שביכולתנו כדי לעזור לעובדים שלנו, למוסדות ולאנשי אוקראינה, וללקוחותינו ולשותפינו בתקופה מאתגרת זו, ונעשה כל שביכולתנו כדי לתמוך באלה הזקוקים לכך", צוטט רובינס בהצהרה מטעם החברה. גם יבמ השעתה את כל העסקים שלה ברוסיה השבוע. הענקית השיקה גם כלי לעובדים וקבלנים אוקראינים, שאמור לסייע ביצירת קשר עם עמיתים אשר יכולים להציע להם סיוע. על פי פוסט שכתב אתמול (ג') היו"ר והמנכ"ל של יבמ, ארווינד קרישנה, הענק הכחול, שיש לו משרד במוסקבה, נתקל במאות עובדים ממרכז ומזרח אירופה שנרשמו כמתנדבים להציע לינה, תחבורה, מזון ואספקה לתושבי אוקראינה. "באוקראינה, היינו בקשר מתמיד עם הצוותים המקומיים שלנו וממשיכים לספק סיוע הכולל רילוקיישן ותמיכה כספית", סיפר קרישנה. "הבטיחות והביטחון של אנשי יבמ ומשפחותיהם בכל התחומים שהושפעו מהמשבר הזה נותרו בראש סדר העדיפויות שלנו", הצהיר קרישנה. ההחרמה והסנקציות ומנגד – חסימת המדיה החברתית בידי רוסיה חברות טכנולוגיה שונות הגיבו גם בדרכים אחרות למצב הביטחוני החמור, וחלקן עסקו בניסיונות לגדוע את תופעת הפצת המידע הכוזב בהקשר אליו. היו גם מי שצמצמו את הנוכחות המקוונת של כלי תקשורת שבבעלות ממשלתית רוסית, כמו RT News ו-ספוטניק (Sputnik News). רשתות חברתיות לא נשארו מאחור והצטרפו למהלכים, אך בחרו לעשות את שלא בחסימת שירותיהן בהכרח – גוגל (Google) וטוויטר (Twitter) החליטו להשעות את הפרסום ברוסיה, וכיוונו לפגיעה כלכלית יותר מחברתית בציבור הרוסי, שמרביתו אינו אשם בהתנהלות האגרסיבית של ממשל פוטין. מאידך, בסוף השבוע האחרון מצאו את עצמם יותר מ-140 מיליון תושבי רוסיה נטולי גישה לרשתות החברתיות הדומיננטיות פייסבוק, טוויטר, וכן לגופי מדיה שונים, וזאת משום שאלו נחסמו על ידי השלטונות במדינה. הרוסים העבירו את המסר שהמהלך נועד כדי למנוע הפצת "פייק ניוז" אל רוסיה ולאזרחיה, אבל מומחים טוענים שמדובר במאמץ להגביל את זרם המידע המערבי, על רקע הפלישה לאוקראינה.

פורום Duns 100 של בכירי המשפט בתחום ההיי-טק בישראל, בהשתתפות בכירי דן אנד ברדסטריט בארץ; עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה, ובהנחיית גדעון אוקו, נערך היום (ד' במלון רויאל ביץ' תל אביב במסגרת הפורום דנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי, ביניהם: המגמות המרכזיות שיאפיינו את ענף ההיי-טק בשנת 2022, הצניחה במניות של חברות ישראליות בוול סטריט, הסיבות לבריחת עורכי דין לענף ההיי-טק, המגמות בהשקעות בענף, ועוד. חברי פורום בכירי המשפט בתחום ההיי-טק בישראל. צילום: אלעד גוטמן אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר באירוע כי "צריך להבין שגם בתחום ההיי-טק – לא לעולם חוסן. ענף ההיי-טק בנוי על אקוסיסטם שנוצר בשנים האחרונות בעיקר מהמגזר הפרטי. רשות החדשנות שמה לה ליעד למשיך ולהפוך את ישראל לסטארט-אפ ניישן, ולעומת הדעה הרווחת, כיום רק כ-10% מאוכלוסיית ישראל עובדים בענף ההיי-טק ויש לנו עוד יכולת לצמוח ולהתפתח. אנו כמדינה, צריכים להגיע למצב שנוכל להתאים את עצמנו לכל השינויים והחידושים הטכנולוגיים בצורה הטובה והמהירה ביותר, אך לצד זאת לשמור על האנושיות גם בין הענפים המתקדמים ביותר". "באשר למשבר העובדים ולחוסר הגיוון בהון האנושי בענף" המשיך אפלבום ואמר, "אני קורא למוסדות האקדמיים לפעול על מנת לשלב תקופות סטאז' והתנסות כחלק מהלימודים, כדי להעניק הזדמנות ממשית לנקודת פתיחה טובה לכל הסטודנטים בתחום. יש אוכלוסיות מכל קצוות הארץ שיכולות להשתלב בענף הזה ולצערי אנו לעיתים מפספסים אותן". אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. צילום: ניב קנטור מ-20 מגה עסקאות ב-2020 ל-70 ב-2021 אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי בשנת 2021 לבדה נרשם שיא חדש של גיוסים בשווי 25.6 מיליארד שקל, המשקפים גידול של 146% משנת 2020. בשנת החולפת בוצעו כ-77 מגה עסקאות בשווי של למעלה מ-100 מיליון שקל כל אחת, כאשר שוויין הכולל עומד על למעלה מ-14 מיליארד דולר, לעומת שנת 2020 בה בוצעו כ-20 מגה עסקאות בלבד. כיום, ישנו מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף ההיי-טק הישראלי, כאשר הביקוש לעובדים בענף גדל והשכר והתנאים בהתאם. בפתח עומדות תכניות רבות של הממשלה לשלב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובכך לאפשר למגזרים נוספים ליהנות מהצמיחה במשק". גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אטרה. צילום: אלעד גוטמן גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אטרה (Atera Networks): ״אצלנו ב-אטרה אין הבדל בין מתמודד למשרה מסוימת שמגיע מיחידה כמו 8200 או מיחידה קרבית. החברה מונה כ-200 עובדים וכוללת כמות אדירה של אנשים שלא הגיעו מרקע טכנולוגי. בנוסף, אנו עושים מאמצים כבירים לקלוט ג'וניורים במגוון משרות. אנחנו מחפשים אנשים עם יכולות למידה, יצירתיות ומקצועיות, ולדוגמה קיבלנו עובד למחלקת הסושיאל והפרסום שהיה בעברו עורך דין. אני סבור כי העובדים הצעירים מחפשים שני דברים שחשובים להם – תחושת משמעות ותחושה שייכות ומשפחתיות – ומהסיבה הזו הם מחליטים לעבור לתעשיית ההיי-טק. זה לא רק השכר והאופציות". נדב לידר, מנכ"ל Brex ישראל. צילום: אלעד גוטמן נדב לידור, מנכ"ל Brex ישראל, התייחס בדבריו למחסור ולשינויים בכוח אדם בחברות, ודרכי ההתמודדות איתם ואמר כי "ענף ההיי-טק העולמי ככלל והישראלי בפרט, התנפח בשנים האחרון באופן קיצוני, כך שענפים אחרים במשק בהכרח נשארו מאחור. היצע התנאים בהיי-טק, מהשכר ועד ל-work life balance, הוא מהגבוהים ביותר שיש, ועוד ימשיך לצמוח ולהשתכלל עם הזמן. כתוצאה מכך עלול להמשיך להיווצר פער בין ההיי-טק לשאר ענפי המשק, שישפיע גם על תחום כוח האדם".

"ארגונים בכל גדל וכל מגזר כבר החלו במעבר לענן. אלא שהאתגר כיום הוא כפול: האחד, איך לעבור לענן בצורה נכונה, והשני – איך לפעול בעולם היברידי, בדטה סנטר ובסביבה מרובת עננים. לכן, האתגר המרכזי הוא להבין שלא הולכים לעבר העולם ההיברידי כ'תאונה', אלא כמשהו שנעשתה לו היערכות לפני, עם אסטרטגיה, לרבות – לא רק כניסה, אלא גם יציאה מהעולם ההיברידי", כך אמרה בתאל אסף-וולצ'ק, ארכיטקטית פתרונות בכירה למגזר הפיננסי, רד האט (Red Hat) ישראל. אסף-וולצ'ק דיברה בכנס IT for Finance. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים East בתל אביב. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי אסף-וולצ'ק, "העולם הטכנולוגי מתאפיין כיום בארבע מגמות-על: הראשונה, המהירות והדינמיות בהן השווקים פועלים, מה שמביא לגידול בתחרות בין הארגונים והצורך שלהם להיות מעודכנים טכנולוגית;  השנייה, הטרנספורמציה הדיגיטלית, אותה כל ארגון עובר או צריך לעבור. ארגונים נדרשים להעז ולהטמיע תשתיות חדשות לא רק כדי למטב ולשפר – אלא כדי לעשות ביזנס חדש. המגמה השלישית היא העלייה בחשיבות הנתונים. לכל ארגון יש מאגרי מידע עצומים וגרטנר ממליצה להם לנצל נתונים אלה ולשלבם בתוך התהליכים העסקיים, מקצה לקצה. המגמה האחרונה היא הצורך בשימור ידע, שלא ילך לאיבוד, בשל התנועות הרבות של עובדים בשוק. יש להעניק לעובדים הרגשה כי הם חוד החנית". פלטפורמת קוברנטיס מספקת יכולת גם לצאת מהסביבה ההיברידית "המענה הטכנולוגי לשלל האתגרים הללו", אמרה, "הוא בעזרת פלטפורמה מבוססת קוברנטיס, כזו שתיתן יכולת גם לצאת מהסביבה ההיברידית. נדרשת פלטפורמה שתהיה אגנוסטית, עם מעטפת אבטחת מידע, עם מיקוד בנתונים ויכולת לניוד וטיפול בהם. עוד נדרשים כלי ניהול API, עם יכולת לצרוך את השירותים מכל ענן. הדבר האחרון הנדרש הוא יכולת ניהול מרכזית, ממקום אחד, לטובת ההחלטה מה אני פורס, מתי – והיכן". אסף-וולצ'ק סיפרה לבאי הכנס כי "אנו מסייעים לארגונים להתמודד בהצלחה עם אתגרי העולם החדש, עם יכולות לניהול באמצעות OpenShift – פלטפורמת הקונטיינרים של החברה. כך, אנו מסייעים לארגונים להסיר מחסומים בין תשתיות מסורתיות לתשתיות מוטות ענן (Cloud Native) ולהגדיל שליטה על משאבים מבוזרים. ארגונים רבים בעולם ובארץ משתמשים בפלטפורמה לקידום האסטרטגיה שלהם, לא רק עבור טרנספורמציה דיגיטלית של פעילויותיהם, אלא גם לבידול השירות שאותו הם מציעים בשווקים יותר ויותר תחרותיים. הפלטפורמה המאפשרת ללקוחות לאמץ גישות מוטות ענן ובמקביל – לתמוך ביישומים מסורתיים קיימים. כך, הלקוחות יכולים לקדם את התשתית שלהם, וליהנות מהיתרונות שבענן – בלא להזניח השקעות עבר בתשתיות". "רד האט ישראל מסייעת להאיץ את הטרנספורמציה בקרב ארגונים", סיכמה אסף-וולצ'ק, "עם שיתופי פעולה מול הלקוחות הארגוניים, עם תרבות ארגונית הכוללת תהליך דינמי ויעיל של בניית ארגון מטריציוני יותר, עם הגדרת יעדים ומדדי ההצלחה. אנו מובילים בעולם הקוד הפתוח, עם צוותים שמבינים לא רק את הטכנולוגיה, אלא גם את אופן מימושה, תוך הנפקת מירב התועלות וניצול אופטימלי של הפלטפורמה".

ארמיס, המתמחה בזיהוי ואבטחת נכסי רשת ארגוניים, הודיעה אתמול (ג') על חשיפת שלוש חולשות קריטיות במכשירי APC Smart-UPS, אשר עלולות לאפשר לתוקפים להשתלט עליהם מרחוק. במקרה של ניצול החולשות – הידועות בשם TLStorm – התוקפים יכולים לנתק, לשבש ולהרוס מכשירי APC Smart-UPS ואת המכשירים המחוברים אליהם. רכיבי אל-פסק (UPS) מספקים גיבוי חירום למכשירים מגוונים בדטה סנטרים, במתקנים תעשייתיים, בבתי חולים ועוד. APC היא חברת-בת של שניידר אלקטריק והיא אחת הספקיות המובילות בעולם של מכשירי UPS, עם מכירות של יותר מ-20 מיליון מכשירים בעולם. ברק חדד, ראש המחקר בארמיס. צילום: יח"צ ברק חדד, ראש המחקר בארמיס: "עד לאחרונה, תשתיות כמו מכשירי UPS לא נחשבו סיכון אבטחתי. עם זאת, התברר שלא הוטמעו בהם מנגנוני אבטחה מספקים עבור מכשירים שמנוהלים מרחוק, והמשמעות היא שתוקפים יכולים להשתמש במכשירי ה-UPS כמשטח תקיפה. בנוסף להתקנת הPatchים, חשוב שתהיה למומחי אבטחה תמונת רשת של כל הנכסים בארגון, יחד עם היכולת לבקר את ההתנהגות שלהם כדי לזהות ניסיונות ניצול של חולשות כמו TLStorm". זיהוי ומניעת סיכוני אבטחה ארמיס חוקרת ומנתחת מגוון מכשירים נפוצים, כדי לסייע למנהלי אבטחה להגן על ארגוניהם מפני איומים. לצורך המחקר הזה, ארמיס חקרה מכשירי APC Smart-UPS – מכשירי ה-UPS החדישים ביותר של APC אשר משתמשים בחיבור ענן לניהול מרחוק. החוקרים בארמיס מצאו שתוקף שינצל את חולשות ה- TLStorm יוכל להשתלט מרחוק על מכשירים דרך האינטרנט, ללא צורך באינטראקציה עם משתמש. החולשות שנחשפו כוללות שתי חולשות קריטיות במימוש של TLS, שנעשה במכשירי Smart-UPS מחוברי ענן, וחולשה שלישית שנובעת מבעיית תכנון והיא ששדרוגי הקושחה (firmware upgrades) של מרבית מכשירי ה-Smart-UPS לא עוברים אימות קריפטוגרפי כראוי. בשתי החולשות בחיבור ה-TLS בין מכשירי ה-UPS לבין הענן של שניידר אלקטריק המכשירים הפגיעים הם רכיבי ה-UPS שתומכים ביישום SmartConnect. רכיבים אלה יוצרים באופן אוטומטי חיבור TLS ברגע ההפעלה, או כאשר אובד החיבור לענן. תוקפים יכולים לנצל את החולשות דרך האינטרנט ללא כל צורך באימות או אינטראקציה עם המשתמש. החולשה השלישית היא תקלה בתכנון המוצר, שבמסגרתה עדכוני קושחה במכשירים האמורים לא נחתמים קריפטוגרפית באופן בטיחותי. כתוצאה, תוקף יכול ליצור קושחה זדונית ולהתקין אותה במספר דרכים, כולל דרך האינטרנט, LAN, או דיסק און קי (USB). הקושחה הזדונית יכולה לאפשר לתוקפים נגישות ארוכת טווח למכשירי UPS, ולהשתמש בנגישות הזו לביצוע התקפות נוספות ברשת. ניצול חולשות במנגנוני עדכון קושחה הפך לפרקטיקה נפוצה של התקפות מתקדמות (APT – Advanced persistent threat), כפי שנכתב באריכות בניתוח של התוכנה הזדונית Cyclops Blink. המחסור בחתימת קושחה היא תקלה חוזרת במגוון מערכות. לדוגמה, חולשה שארמיס איתרה בעבר במערכות Swisslog PTS נבעה מסוג דומה של תקלה. יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד-שותף, ארמיס. צילום: יח"צ יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד-שותף, ארמיס: "חולשות TLStorm קורות במערכות אבטחה פיזיות אשר מגשרות בין העולמות הדיגיטליים והפיזיים שלנו, מה שנותן להתקפות סייבר אפשרות להשיג תוצאות בעולם האמיתי. הפלטפורמה של ארמיס מתייחסת למציאות ההיפר-מחוברת הזאת, שבה מכשיר אחד או זהות אחת המצויים בסיכון יכולים לפתוח דלת לתקיפות סייבר, ואבטחה של כל נכס נעשית משמעותית להגנה על הפעילות של העסק והמוניטין של מותג. המחקר המתמשך שלנו מאבטח ארגונים על ידי אספקה של 100% נראות של כלל הנכסים שלהם: IT, ענן, IoT, OT, IoMT, G5, ונכסי קצה". שניידר אלקטריק עבדה בשיתוף פעולה עם ארמיס בנושא, ויחד הן יצרו עדכונים כדי לטפל בחולשות שהתגלו. למיטב ידיעתן של שתי החברות, אין אינדיקציה לכך שנעשה ניצול של חולשות TLStorm. מומלץ לארגונים המשתמשים במכשירי APC Smart-UPS לבצע עדכון על המכשירים באופן מיידי. מידע נוסף בנושא התפרסם במדריך שפרסמה שניידר אלקטריק. לקוחות ארמיס יכולים לזהות באופן מיידי מכשירי APC Smart-UPS רגישים בסביבות העבודה שלהם ולהתחיל בטיפול דרכה.

"רפורמת הבנקאות הפתוחה מאפשרת לגורמים מחוללי התחרות, חברות הפינטק, להיכנס לפעילות משמעותית בישראל. הרפורמה פותחת עולם חדש של שירותים פיננסיים, עולם של הזדמנויות, בו הלקוח הוא במרכז. הרפורמה תנגיש לציבור הרחב שירותים פיננסיים בדיגיטל, באופן פשוט", כך אמר עודד שפירר, מנכ"ל הרשות לניירות ערך. שפירר דיבר בפתח כנס IT for Finance. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים East בתל אביב, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי שפירר, "העולם הפיננסי צריך להתנהג כמו ענפים אחרים שהמהפכה הדיגיטלית שיבשה אותם וגם הניבה להם ערך. למשל, בעולם התיירות, שם בעזרת מספר מנועי חיפוש ניתן לקבל, במקום אחד, כמה ספקים שונים לאותו השירות. הדבר שינה את אופן צריכת השירותים בעולם התיירות, ומהלך דומה נדרש למערכת הפיננסית – ולשם אנו מכוונים". עם מימוש הרפורמה – מציעות השירותים יחזרו אחרי הלקוחות "השוואת מידע פיננסי", אמר שפירר, "נראית לנו מסובכת, אולם יש להבין כי באמצעות השוואה זו ניתן לחסוך הרבה יותר כסף, מאשר עריכת סקרי שוק והשוואות מחירים לגבי מכשיר המיקרוגל הנרכש. החיסכון יגיע רק אם ההשוואה בין השירותים הפיננסיים תיעשה באופן הנכון. הרפורמה אותה הרשות השיקה מאפשרת לכל אזרח להתקשר עם חברת פינטק, לטובת קבלת שירות מותאם אישית, העונה באופן ספציפי לצורכי הלקוח. היעד הוא להגיע למצב בו על כל שירות פיננסי שהלקוח נדרש לו – לדוגמה, ניהול חשבון עובר ושב – הוא יקבל כמה הצעות שמותאמות באופן אישי לצרכיו, וכל שנותר לו לעשות הוא לבחור את השירות שמתאים לו". "היסטורית", אמר שפירר, "לאנשים הייתה נטיה לרכז את כלל הפעילויות הפיננסיות שלהם – חסכונות, הלוואות, פקדונות, משכנתאות ואשראי – מול ובגוף אחד, כאשר בישראל הכוונה היא בעיקר לבנקים. כזכור, המידע הפיננסי אודות הלקוח שייך ללקוחות – ולא לגופים האוחזים בו. בעתיד, עם מימוש הרפורמה, הלקוח יהיה מחוזר על ידי החברות מציעות השירותים, הן יציעו לו הצעות ערך טובות יותר". "הוצאת שירותי המידע הפיננסי מהבנקים והנגשה שלו לגופים פיננסיים נוספים, תביא לכך שהלקוח יקבל 'תעודת זהות פיננסית', עם כלל המידע ועם יכולת לקבל תובנות מושכלות, לטובת ניהול מיטבי של הנכסים הפיננסיים שלו. כך, הלקוחות יקבלו שירות מותאם אישית, והם יוכלו לצרוך את השירותים אותם הם בחרו באופן חסכוני – עם שירותים טובים יותר", הסביר שפירר. "הרפורמה תנגיש לציבור הרחב את שירותי הדיגיטל" "הרפורמה", אמר, "תנגיש לציבור הרחב את שירותי הדיגיטל בצורה פשוטה, וזה מהלך שיניב כמה יתרונות: השירותים יונגשו לאוכלוסיה מודרת, שעד היום היא לא הייתה נגישה להם, כי הם לא ניהלו את פעילותם בחשבון בנק. בשלב השני נאפשר את השלמת המהלך לרכישת שירותים, כאשר בעקבת הרפורמה, הלקוח יוכל להתחבר ישירות לחשבון וכך לחסוך בעלויות, למשל של עמלות". הוא הוסיף כי "הלקוחות יוכלו לרכוש שירותים פיננסים שונים אצל גורמים שונים, כשכל המידע מרוכז במקום, או באפליקציה אחת. זה יגביר את יכולת ההשוואה של לקוחות בין ספקים פיננסיים שונים, ויאפשר להם לקבל הצעות מחיר מתחרות מספקים פיננסים שונים. הלקוחות מצדם, יוכלו לקבל בקלות תמונה מלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת". לטובת הלקוחות וכלכלת ישראל. בנקאות פתוחה. אילוסטרציה. צילום: BigStock "הרפורמה מתבססת על חברות הפינטק", סיכם שפירר. "הן יתחרו על לב הלקוח ויציעו לו שירות מותאם אישית ובעלויות נמוכות. בימים אלה הרשות עובדת על הנפקת רישוי לאותן חברות, כדי שכאשר החוק ייכנס לתוקף, ביוני השנה, הן יוכלו להעניק שירותים לציבור. יש בארץ 600 חברות פינטק, חלקן מגלגלות מיליארדים – אלא שרובן המכריע לא מציע את השירותים לאזרחי ישראל. ישראל היא מובילה עולמית בתחום הפינטק. חברות הפינטק הישראליות כובשות את העולם, אלא שהציבור בישראל לא נהנה מפירות הפינטק. כך, לא מנוצל מלוא הפוטנציאל הגלום ברפורמה. ההזדמנות מוטלת לפתחכם, היא ממש כמו כפפה על הרצפה, מחכה שמישהו ירים אותה. המהלך ישפיע לטובה על הכלכלה הישראלית בתוך זמן קצר. עלינו לפתוח את הדלת ולהזמין את חברות הפינטק לפעול בישראל, על מנת שהן לא ישקיעו את משאביהן במקום אחר וכדי שהאזרחים בארץ ייהנו מהשירותים שלהן. יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה מחזיר לציבור את השליטה על ההחלטה לגבי שיתוף המידע הפיננסי האישי שלו".

מאת: בת אל אסף-וולצ'אק, ארכיטקטית פתרונות בכירה למגזר הפיננסים ברד האט (Red Hat) מדי שנה רד האט עורכת סקר מגמות טכנולוגיות ועסקיות בקרב לקוחותיה בקטגוריות שוק שונות, כולל תחום השירותים הפיננסיים. הסקר נערך כדי לקבל תובנות לגבי המגמות והשינויים סביב מאמצי הטרנספורמציה הדיגיטלית. הדו"ח, שנערך במהלך המחצית השנייה של 2021, כולל תגובות של 1,341 מובילי טכנולוגיות מידע ומקבלי החלטות בתחום ה-IT בחברות עם למעלה מ-100 מיליון דולר בהכנסות שנתיות. הטרנספורמציה הדיגיטלית – שקיבלה האצה בשנות הקורונה – מאופיינת ברמות בגרות שונות. במהלך הסקר נבחנו התהליכים והבגרות של הטרנספורמציה בתחום השירותים הפיננסיים והבנקאות. המשתתפים התבקשו לזהות את השלב שבו סיווגו את רמת הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם: מובילים – כבר נכנסו לתהליך השינוי וראו תוצאות מוצלחות. מאיצים – הגברת המאמצים לניצול תהליכים חדשניים. טרנספורמציה – שימוש בתהליכים חדשים כדי לחדש ולשנות את אופן העבודה שלהם. מתעוררים – מתחילים לאמץ תהליכים חדשים. תקועים – חקירה ומחקר ראשוניים, אך אין פעולה נוספת. עדיין לא התחילו או רק מתחילים – מבצעים חקירה ראשונית ומחקר. אין תוכניות. התגובות של המשיבים לסקר חשפו התקדמות לקראת גישות חדשות ליצירת תוצאות עסקיות טובות יותר על ידי אנשים, תהליכים וטכנולוגיה. יחד עם זאת, למרות השיפור שהארגונים חווים בתהליך, עדיין קיימים פערים משמעותיים. בהשוואה בקטגוריות "מובילים" ו-"מאיצים", התשובות שלהם היו 18% לעומת 14% ו-25% מול 22%, בהתאמה. המגזר היה קרוב לפסגה גם בקטגוריית "טרנספורמציה" ודיווח על תגובה של 30%. כאשר התבקשו לספק מילה שתתאר את העדיפות העליונה של המשיבים במאמצי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם, הנסקרים בתחום השירותים הפיננסיים והבנקאות נשארו עקביים יחסית בקטגוריות של חדשנות, אבטחה, וחווית משתמש. כמו כן, הודגמו עליות משמעותיות במהירות אספקת המוצר ומיומנויות הארגון. שני מדדים שזכו להכרה משמעותית ב-2021 הם נושאים המוכרים בישראל כבר שנתיים של "אנחנו צריכים לנוע מהר יותר" ו-"אנחנו זקוקים למיומנויות IT חדשות". פרויקטים רבים של טרנספורמציה דיגיטלית עשויים להתחיל כמאמצי התייעלות IT, אך בטווח קצר הופכים למכריעים בשיפור התחרותיות, הצמיחה בהכנסות וחווית הלקוח. הציפיות של המנהלים הבכירים בארגונים מארגון ה-IT לייצר את הערך והבידול היא הזדמנות עצומה עבור התעשייה שלנו, ובה במידה, המחויבות שלנו להצלחה. עוד עולה ממצאי הסקר כי המשיבים מודעים גם לאתגרים להשגת היתרונות הללו, כאשר בין המכשולים ניתן לראות קטגוריות טכניות וקטגוריות תפעוליות. כמו כן, מעניין לראות את ההכרה באתגרים התרבותיים: הענן, שנתפש כאסטרטגיה להשגת יעד החדשנות והטרנספורמציה במגזר השירותים הפיננסים, מראה צמיחה בתפישת הענן ההיברידי (חלקו באתר החברה – ענן פרטי וחלקו בענן הציבורי), אשר ממשיכה לטפס — בצמיחה של 3% משנת 2020 — והיא נפוצה כמעט פי שלושה מהיישום הבא, שהוא ענן פרטי (34% לעומת 12%). לא מעט מהארגונים (20%) עדיין בונים את אסטרטגיית הענן ואפשר לראות ירידה ניכרת (7% לעומת 4%) בארגונים ללא תוכניות עבור אסטרטגיית ענן בשנת 2021. כיצד רד האט ישראל מסייעת להאיץ את הטרנספורמציה בקרב ארגונים שיתופי פעולה – אנחנו ברד האט חוברים לארגונים איתם אנו עובדים כשותפים ולאו דווקא כספקים. העבודה המשותפת, תוך מחויבות להצלחה הדדית, היא המפתח למימוש בתוך הארגונים ובאותה מידה, להאצה של התהליכים. יש לנו מספר דוגמאות בישראל ובאזור, למשל, התהליך עם אלפא בנק ביוון, אשר זכה בשבוע שעבר להכרה על חדשנות טכנולוגית בצד מודרניזציה של מערכות, ובניית פלטפורמה להאצת שירותים עם שותף מקומי וחברת רד האט. תרבות ארגונית – אנו מלווים, משתפים וחונכים ארגונים במסע הזה. ארגונים שנכונים לתהליך, מגלים תהליך יעיל של בניית ארגון הרבה יותר מטריציוני. העובדים שותפים להגדרת מדדי ההצלחה ואופן מימושם. הגדרת היעדים לאו דווקא למבנים "ישנים" של שכבות טכנולוגיה, אלא מבנים דינמיים ומהירים לאימוץ של פתרונות חדשניים. אנו חווים מחויבות הרבה יותר גדולה של העובדים והגדרת יעדים הרבה יותר אגרסיביים. התהליך כולל גם בניית מדדי ההצלחה ויוצר תחושת שייכות לארגון לא מתוך הגדרת התפקיד, אלא מהיכולת להשפיע עליו. טכנולוגיה וקוד פתוח – המובילות הטכנולוגית של המוצרים של רד האט בבניית פלטפורמת יישומים ודטה מוכרת לכל השוק. מאחורי הטכנולוגיה יש צוותים מיומנים שמבינים לא רק את הטכנולוגיה, אלא גם את אופן מימושה והכשרת הארגון למימושה. הקוד הפתוח מלמד אותנו לעבוד עם חברות משלימות ומתחרות למימוש אופטימלי של הפלטפורמה, תוך הדדיות עם השותפים הטכנולוגיים למקסום הערך ללקוח.

חברת VMware הודיעה השבוע (ב') על קידומו של שמוליק ענתבי לתפקיד סגן נשיא VMware לאזור אגן הים התיכון ומזרח אירופה (MEE). ענתבי הצטרף אל VMware העולמית באפריל 2007, היה העובד הראשון להקים את הסניף האזורי (ישראל, טורקיה ויוון), ומאז התקדם לתפקידים בכירים באזור. אזור MEE, כך לפי החברה, מהווה דוגמא למעבר מוצלח ל-SAS ולמודל צמיחה מתפתח של VMware. "המינוי של שמוליק ענתבי מהווה הכרה במנהיגותו ובהצלחתו בניהול האזור שהוא תרם להקמתו. אני שמח מאד להיות חלק מהמסע הזה יחד עימו", כך מסר ארמין מיולר, סגן נשיא ומנהל פעילות גרמניה בחברת VMware. במהלך השנים היה ענתבי אחראי על פעילות החברה, ניהול מכירות, תמיכה, יישום אסטרטגיות שיווק ומינוף הצמיחה העסקית של VMware באזור אגן הים התיכון, במדינות מזרח אירופה, ביוון, קפריסין ומלטה. התפקיד החדש באזור MEE כולל ניהול של יותר מ-20 מדינות. ענתבי: "כשהתחלתי לעבוד בחברת VMware, האג'נדה שלה, שדיברה על מעבר מהיר של ארגונים לשרתים וירטואליים, נחשבה למאוד מהפכנית. היום ניתן כמובן למצוא את VMware בכל דטה סנטר ארגוני, והחברה התפתחה לצד השגשוג של המעבר לעולם הדיגיטלי. במהלך השנים הפעילות המקומית צמחה מאד ואני גאה בסניף הישראלי ובאופן שבו השתלבה VMware במגזר הפרטי והציבורי במדינה. לאורך השנים השכלנו לבחור באנשי המקצוע מהמובילים בתחום. הלקוחות והשותפים שלנו מרגישים באווירה המשפחתית שקיימת בסניף הישראלי, בזכות ההון האנושי והכישרונות שמוכיחים את עצמם לאורך השנים".