המלחמה העקובה מדם באוקראינה, שהחלה לפני יותר משבועיים, מתנהלת גם בזירת האינטרנט והמדיה הדיגיטלית. לצד שימוש בהתקפות סייבר בלתי פוסקות, רוסיה נאבקת בזירה הפנימית שלה, במטרה לצנזר ולחסום מידע שזורם ברשתות החברתיות, באתרי החדשות ובכל היישומים שמקובלים כיום גם ברוסיה. כפי שדיווחנו השבוע, הרגלוטור האחראי על האינטרנט ברוסיה, חסם את הגישה לרשת, כמו גם לאתרי חדשות עצמאיים שפועלים ברוסיה, שאינם משדרים את התעמולה שמשודרת באתרים הממשלתיים בשליטת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בכך מצטרף פוטין לשורה שהולכת ומתארכת של שליטים במדינות לא דמוקרטיות שונות, ששמים יד על השאלטר, סוגרים את ברז האינטרנט, ובכך מנתקים את המדינה מהעולם החיצון. בין המדינות ניתן למנות את סין, שמצנזרת באופן קבוע וגלוי את האינטרנט, וכן מדינות בדרום אמריקה, צפון קוריאה ומדינות ערב. במרץ 2014 נשיא טורקיה, ארדואן, כשהיה אז עדיין ראש ממשלה, חסם את טוויטר, כי מתנגדיו העלו שם פוסטים שהאשימו אותו בשחיתות, והוא נימק זאת כאיום על שלטונו. אחר כך ביצע חסימות זמניות לאתרים כמו יוטיוב, ואפליקציה מקומית המאפשרת לגשת לאינטנרט דרך מכשירים ניידים. בעקבות לחץ בינלאומי, חזר בו ארדואן והחזיר את הפעילות. עלייה ב"החשכות" הרשת הביאה לנזקים כספיים חמורים למדינות מחקר של מכון העוקב אחר פעילות הרשת, שפורסם עוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, גילה כי בשנת 2021 חלה עלייה של 36 אחוזים בהיקף הנזק שנגרם למדינות שסגרו את הרשת, ונזק זה עמד בשנה שעברה על 5.5 מיליארד דולר. חסימת האינטרנט הזו פגעה ב-486 מיליון אנשים בשנת 2021 – 80 אחוזים יותר מאשר בשנת 2020. הארגון בדק מדינות בהן בוצעה האפלה מוחלטת של פייסבוק, טוויטר, וווטסאפ, לצד פעולות שגרמו להאטה מכוונת של הרשת, עובדה שניטרלה למעשה את היכולת להשתמש ביישומים ואיפשרה במקרה הטוב שיחות קוליות או SMS. סגירת האינטרנט היא סכנה לכלכלה העולמית, מאחר שתשתית האינטרנט מהווה כלי חיוני לעבודה של ארגונים ועסקים, שמשתמשים ברשת לפרסום עסקיהם, וגם כדי לנהל אותם ברמה קריטית ביותר. מיאנמר, שעברה הפיכה צבאית בשנה שעברה, סבלה מהאפלות של הרשת בתדירות גבוה, וחוקרים העריכו כי הנזק לכלכלתה עקב כך היה 2.8 מיליארד דולר. סגירת הרשת היא מהלך קיצוני, שפוגע באחת מזכויות היסוד של כל אדם בעולם – לקבל מידע בכל מדיה אפשרית. אינטרנט ותקשורת הוגדרו מזמן כצרכים בסיסיים של אנשים, ובעולם האקדמי מוסיפים אותם כנדבך לפירמידת הצרכים של מאסלו, קרוב לשכבה בה מצוינים המזון, הביטחון ויתר הצרכים של האנושות. פגיעה באינטרנט מהוו ההפרה של הסדר העולמי, לפיו המדינות החופשיות אינן מתערבות בפעילות הרשת, הן אינן מנהלות אותו. יש גוף בינלאומי שמנתב את כל תעבורת הרשת, ובמדינות שונות הניהול הוא על ידי גופים אזרחיים, כגון איגוד האינטרנט הישראלי, שאינו כפוף לשום גוף ממשלתי, מלבד לגופי ביטחון שתפקידם לאבטח את התשתיות הפיזיות שמאפשרות את התעבורה מישראל ואליה. גם האינטרנט הוא כלי ניגוח. מלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. צילום: BigStock ההסכמה שלא להתערב באינטרנט עד 2005 אז ארצות הברית שלטה בפועל על מרבית שרתי האינטרנט בעולם, מכוח היסטורי, מאחר שהאינטרנט החל כמיזם של משרד ההגנה האמריקני. עד אז נמנעה ארצות הברית מלהודיע כי היא מסירה את השליטה ברשת מטעמים של מלחמה בטרור, לכאורה. עובדה זו יצרה התנגדות מקרב מדיניות רבות, כולל ברית המועצות של אז וסין. בדיונים שנערכו בוועדות של האו"ם היה שלב של משבר אמיתי, שבו איימה ארצות הבית להפסיק לממן את פעילות הרשת. הפתרון היה שניהול הרשת הופקע, לכאורה, אבל בפועל, לפי ויקיפדיה, 13 מתוך 15 שרתי השורש (שרתי העל המפעילים את הרשת) מצויים בשטחה של ארצות הברית, ומכאן בפועל שהיא גם המממנת הראשית של הרשת העולמית. כך נוצרה אמנה בינלאומית עם קוד אתי מוסכם, שממשלות נאורות וחופשיות מסירות ידן מהשאלטר שמכבה את הרשת. המהלך של פוטין, שהרשה לעצמו פשוט לנתק את הרשת, חושף עוד פן של חולשה של המערב, שמהווה את את אחת הסיבת למתקפה של רוסיה על אוקראינה, מבלי שאף אחד עוצר אותה. ארצות הברית, שמובילה את הסנקציות הכלכליות, לא הגיבה בשום דרך על מהלך הסגירה, ולא הפעילה שום אמצעי לחץ נוסף בתחום זה. שורה תחתונה: הסגירה של האינטרנט הופכת להיות אופציה יותר ויותר נפוצה בשימוש בידי דיקטטורים, שמבינים כי העולם משתנה, המידע כבר לא רק בשליטתם ומהפכות לא מעטות. משטרים ושליטים איבדו את כיסאם בגלל המחאה החברתית, בגלל היכולת לנהל מאבקים באמצעות פלטפורמת האינטרנט, ורודנים מבינים יפה מאוד שהאינטרנט עלול לסבך אותם בצרות. בישראל לפני המלחמה היה שיח באינטרנט שהעלה דאגה לפגיעה בדמוקרטיה, בעקבות הצעות חוק שהועלו בממשלה ובכנסת, שנועדו להילחם בתופעת הפייק ניוז, שיימינג ובריונות – מטרות חשובות, אבל התוצאה שלהן היא התערבות ממשלתית בתכנים ויכולת לסגור ברזים מסוימים. מיותר לציין שאין זה דומה למה שעושים רודנים כמו פוטין ואין מקום בכלל להשוואה, אבל כאשר מדינה מתחילה לחורר את כלל הברזל הבסיסי לפיו היא לא שמה יד על השלאטר אלא נאבקת בתופעות בדרכים אחרות, זהו מדרון חלקלק שאיש אינו יודע לאן הוא יגיע, מבלי שאיש ירצה בכך. וזהו הלקח החשוב שכולנו צריכים ללמוד מהמלחמה הקשה באוקראינה – חופש המידע אינו נתון לשיקול של ראשי מדינות, והוא שקול לזכות לקבל חשמל, מים, ביטחון ופרטיות.

הקרב על הענן הוא קרב יקר ערך עד מאוד לחברות שעוסקות בתחום, ולפי מחקר שפרסמה חברת המחקר של שוק ה-IT, פלקסרה, בדו"ח שהיא מכנה "דו"ח מצב הענן של 2022", במיקרוסופט יכולים לחייך קמעא, כי בכמה תחומים היא הצליחה להעפיל, גם אם במקצת, מעל מי שנחשבת לשליטת שוק הענן, AWS. בדו"ח, שמקיף לפי פלקסרה יותר מ-750 מקבלי החלטות ארגוניים בתחום הרכש של שירותי ענן – מכל רחבי העולם, ובחתכים של ענן ציבורי, פרטי והיברידי – היא מספרת ש-80% מבין הארגונים ציינו, שהם משתמשים באופן כזה או אחר בפתרונות המבוססים על Azure, וזאת לעומת 77% שמשתמשים בפתרונות אחסון של AWS. זה לא אומר כלום על ההיקפים, אבל זה כן מצביע על חדירה. גם בתחום של הרצת מכונות וירטואליות על הרשת זכו שירותי הענן לניצחון קטן. חברת המחקר בדקה רק ארגונים שמריצים 51 מכונות וירטואליות ויותר, ובתחימה הזאת, 71% מריצות מכונות המבוססות על Azure לעומת 69% שמשתמשות ביריבה. הפרש קטן נרשם לטובת מיקרוסופט גם בשאלה כמה מבין החברות המשתמשות בשירותי הענן הוציאו יותר מ-1.2 מיליון דולר באופן שנתי, וזה עומד על 53% לעומת 52% לרעת AWS. מיקרוסופט רשמה גם הישג בתחום של העננים פרטיים, כשלפי פלקסרה, במונחים של שנה לשנה היא עקפה למקום הראשון את vSphere של VMware . הפתרון שלה, Azure Stack, הגיע לנתח שוק של 33% מול 31% של הפתרון שהוביל בשנה שעברה את מגזר השוק הזה. הדו"ח גם הראה שההוצאות על שירותי ענן ממשיכות לגדול בקצב מהיר, עם גידול משוער של 29% בהוצאות בשנה הבאה, ועם צמיחה ענקית בשוק ה-SMB. לפי החברה ב-2021 כ-38% מארגוני ה-SMB השקיעו 1.2 מיליון דור בשנה בשירותי ענן, וזה יגדל ל-53% בשנה הנוכחית. כן ציין הדו"ח שהיוזמות העיקריות שצפויות השנה בשוק הן מיטוב השימוש בענן לצורך חיסכון בעלויות (59%), הגירה של יותר עומסי עבודה לענן (57%) ומעבר מתוכנה מקומית לטובת תוכנה לפי ששימוש (42%). צבי קצבורג

מייקל דל, מנכ"ל ומייסד ענקית הטכנולוגיה הנושאת את שמו, דל (Dell Technologies), אמר כי הוא "הרוס מהפלישה הרוסית הנמשכת לאוקראינה", והרחיב שהוא ממוקד בתמיכה בעובדי החברה באזורי הקרבות. "זו טרגדיה גדולה", אמר מנכ"ל ענקית ה-IT ששווייה עומד על יותר ממאה מיליארד דולר. "מאד מאכזב לראות אסון הומניטרי. ברור שאנחנו מתמקדים באיך אנחנו יכולים לעזור ולתמוך בחברי הצוות שיש לנו באזורי המושפעים מהמצב ישירות". גם דל יצאה מרוסיה בשבוע שעבר דל השעתה את מכירות כלל המוצרים שלה ברוסיה, והצטרפה למספר ההולך וגדל של ענקיות טכנולוגיה שהחליטו להפסיק את העסקים עם המדינה, לאור פלישתה לאוקראינה השכנה. "המצב באוקראינה טורד את כולם", אמר דל, "רווחת אנשי הצוותים של דל היא בראש סדר העדיפויות שלנו. זה מצב נורא". דל סיכם באומרו כי "אנחנו מתמקדים בהבנה מה ההשפעה של המלחמה על חברי הצוות שלנו, על הלקוחות שלנו, על השותפים שלנו, ובהתאם – ננווט את דרכי הפעולה שלנו". דל הצטרפה לענקיות טכנולוגיה רבות שכפי שדיווחנו השבוע השעו את פעילותן ברוסיה: יבמ, סיסקו, אפל, AMD, מיקרוסופט, אורקל, HPE, גוגל ואחרות.

חברת אריסטה נטוורקס ישראל (Arista Networks), מובילה עולמית ברשתות ארגוניות המונעות על ידי נתונים, הודיעה באחרונה כי סדרת המתגים 720XP מתוצרתה, המיועדת לקמפוסים כוללת עתה יכולות אבטחה פנימיות וניתוח נתונים מבוססות AI. מתגי התקשורת של אריסטה הותקנו במאות חברות מובילות בישראל וביניהן: חברת החשמל, אלביט, בזק, מיקרוסופט, טאבולה, סלקום, נייס, כלל, קבוצת איילון, שופרסל ורבות נוספות. אריסטה שילבה יכולות זיהוי ותגובה (NDR – Network Detection and Response) במתגי התקשורת הללו, המנוהלים על ידי מערכת ההפעלה שלה לרשתות EOS (ר"ת Extensible Operating System). היכולות החדשות הללו מספקות ללקוחות נראות רחבה יותר וזיהוי משופר של איומים ברחבי הקמפוס הקוגנטיבי. התשתית המאובטחת מבצעת אופטימיזציה של תהליכים קיימים ומתמודדת באופן אוטומטי עם איומים קיימים, ללא צורך להתקין לשם כך מוצרי אבטחה חיצוניים לרשת. פתרון AVA אריסטה הטמיעה במתגי התקשורת את פתרון AVA (ר"ת Autonomous Virtual Assist), המורכב מחיישנים וממערכת ליבה, שבאמצעותו המתגים עצמם הופכים למערכת אבטחת סייבר מרובת יכולות. ביניהן: נראות מורחבת לרבות זיהוי כוונות זדון; פרופילים; ניטור משתמשים, אפליקציות ומכשירים; ניתוח התנהגויות, שמאפשר יכולות הצלבה בין הישויות הללו ובידוד מרכיב שזוהה כמסוכן; מודעות בזמן אמת למצבים (Situational Awareness), המאפשרת להבין את מרחב האיומים ולהחליט החלטות חכמות מבוססות ניתוח סיכונים; וכן – זיהוי אוטומטי מבוסס AI של איומים ותגובות החושף את הטקטיקות, הטכניקות והנהלים של התוקפים ולא רק את הסימנים המזהים של התקיפה. גיא אלכסנדר, מנכ"ל אריסטה ישראל: "אבטחת הרשת מפני מתקפות סייבר היא אתגר מתמשך עבור רוב הארגונים לאור הצורך להתקין חומרה, לשנות קונפיגורציות בתשתית הרשת או לחלופין לנטר אך ורק את הכניסות והיציאות לרשת (Endpoints + Firewalls). על אף החשיבות, צוותי האבטחה נאלצו לעשות פשרות בין נראות הרשת לבין העלויות התפעוליות. השילוב של יכולות זיהוי ותגובה NDR בתוך תשתית המתגים של אריסטה מספק אבטחת רשת פנימית שמפחיתה את הסיכון הארגוני באמצעות האצת זיהוי האיום ובלימתו". אריסטה נטוורקס נוסדה בשנת 2004 בסנטה קלרה שבקליפורניה, והושקה רשמית בשנת 2008 תחת שם זה. אריסטה מתמחה בפתרונות רישות מוגדר תוכנה לסביבות ענן – הן עבור דטה סנטרים והן עבור קמפוסים. אריסטה פיתחה משפחות של מתגי את'רנט, בעלי קצב העברת נתונים של 1 ג'יגה בייטים לשנייה ועד 400 ג'יגה בייטים בשנייה. החברה מציעה מערכת הפעלה אחת לכל תשתית הרשת מוגדרת התוכנה (EOS) וכן מערכת ניהול בענן CloudVision.  החברה התקינה עד היום יותר מ-20 מיליון פורטים וצברה נתח שוק של 20% בשוק הרישות הארגוני בדטה סנטרים ונתח של שוק של 40% במתגי 100 ג'יגה בייטים בשנייה. כחלוצה עולמית בפתרונות רישות מוגדרי תוכנה לסביבות ענן הצליחה אריסטה להגיע לצבר לקוחות רב. כיום מעסיקה החברה כ-4,000 עובדים והיא חברת ההיי-טק בעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר. שווי השוק שלה הגיע ל-40 מיליארד דולר.

לאחר דחייה של שנתיים בשל מגיפת הקורונה התקיימה בשבוע שעבר בברצלונה תערוכת MWC – תערוכת הסלולר הגדולה בעולם. צוות השיווק והמכירות של חלל-תקשורת, העוסקת באספקת שירותי תקשורת לוויינית, הציג באירוע פתרונות בתחום הקישוריות לאזורים בעלי תשתית מוגבלת, אשר מהווים צעד אסטרטגי בגישור הפער הדיגיטלי בעולם, בשיתוף פעולה עם חברה קנדית. היה שמח.

לאחרונה נסעתי במכונתי המנומרת בכביש מספר 2 (חיפה-ת"א) בדרך חזרה מעוד יום ארוך. את צידי הכביש קישטו עשרות שלטי חוצות צבעוניים. באמצע הנסיעה, בחולפי מול השלט הענק של הרצל, אבי האימרה "אם תרצו אין זו אגדה" במחלף הסירה – צד את עיניי שלט אחד בגוני כחול ותכלת – "1000 משרות הייטק פתוחות". השלט הענק הוצב על ידי מטריקס, שהמטה שלה שוכן ברחוב אבא אבן 3 (על שמו של שר החוץ האגדי בשנות ה-60-70 וגם שגריר ישראל בארה"ב ובאו"מ, אינטלקטואל אמיתי ששלט ב-13 שפות, ומקטרגיו כינוהו "פאפא בלאטה"). בירור קצר בהנהלת החברה העלה את מה שעומד מאחורי השלט הבולט. המחסור בעובדים בשוק ההיי-טק הישראלי מחייב את מחלקות הגיוס לשלב ידיים עם מחלקות השיווק במטרה להגיע לקהל מועמדים איכותי פוטנציאלי, שיהפוך בעתיד הלא רחוק לחלק מקהילת עובדי החברה. בנוסף למאמצי הגיוס בדרכים המקובלות ברשתות החברתיות ובאתרי הדרושים, מטריקס העלתה הילוך ופנתה לאפיק גיוס חדש-ישן בדמות שלטי חוצות. שלטי החוצות נתלו על בנייני המשרדים של מטה החברה, במחלף הסירה בהרצליה. השלטים, שעוצבו בצבעי תכלת וסגול המאפיינים את החברה, מעבירים מסר ישיר עבור עשרות אלפי החולפים במקום מדי יום, אלא מה? הרצליה פיתוח נעשתה בשנים האחרונות לאחד הלבבות הפועמים של עולם ה-IT וההיי-טק. אגב, למי שזה חדש עבורו, אז למטריקס פעילות ענפה גם בארה"ב ואירופה. כיום היא מעסיקה כ-11,000 עובדים בפרויקטים משמעותיים ועם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. החברה מתמחה בהובלה ובאימוץ טכנולוגיות וכלים פורצי דרך בתחומי ענן, סייבר, דיגיטל, ביג דטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה, מציאות רבודה ועוד. המטרה היא תמיד אחת: להוביל את שותפיה העסקיים לקידום אסטרטגיה של חדשנות טכנולוגית ועסקית. עם לקוחותיה נמנים גופים וחברות מובילים בתחומי הליבה של המשק הישראלי, כולל היי-טק, ביטחון, בריאות, פיננסים והמגזר הממשלתי-ציבורי. והעיקר, בין המשרות הפתוחות לאיוש: אנשי אבטחת מידע וסייבר, תוכניתני Net. מנוסים בAngular מתקדם, תוכניתני java מנוסים, אנשי DevOps, אנשי תשתיות Windows מארגוני Enterprise ועוד. את רשימת המשרות המלאה ניתן למצוא באתר החברה (כאן).

חברת Cybersixgill, ספקית של מודיעין סייבר בזמן אמת, הודיעה על גיוס של 35 מיליון דולר בסבב B. את הסבב הובילו מור קרנות גמל ופנסיה ו-REV Venture Partners, והשתתפו בו הקרנות המלוות מהסבבים הקודמים, בהן משקיעת הסיד הראשונה Elron Ventures לצד CrowdStrike SonaeIM ו-OurCrowd. הגיוס הנוכחי מביא את סך ההשקעה בחברה ל-56 מיליון דולר. הכספים ישמשו להרחבה משמעותית של בסיס הלקוחות, להמשך השקעה בפיתוח החדשנות ליצירת פתרונות מודיעין האיומים, להרחבת אבטחת טביעת הרגל הדיגיטלית ולהגדלת המכירות והשיווק. Cybersixgill חווה צמיחה מואצת: בשלוש השנים האחרונות גדלו הכנסותיה פי ארבעה, והנוכחות הגלובלית שלה פי שניים. הפתרונות של Cybersixgill רותמים את היכולת לאסוף ולהפיק מודיעין באופן אוטומטי מתוך רשתות חברתיות, תוכנות מסרים מיידיים והרשת הגלויה, העמוקה והאפלה, על מנת לייצר בסיס נתונים איתן ביחס לאיומים ולסיכונים. זאת במטרה לספק ללקוחות את ההקשר המדויק, אשר יאפשר להם להגיב מוקדם ככל שניתן כדי לעצור פריצות בסייבר. "אנחנו שמחים לעבוד עם משקיעים בעלי שם עולמי בתחום אבטחת המידע – משקיעים המחויבים ל'תדלוק' החדשנות וליצירת הפתרונות הטובים ביותר בשוק", אומר שרון וגנר, מנכ"ל Cybersixgill. "במציאות שבה הפשיעה בסייבר צומחת בקצב מהיר מאי פעם ומהירות תקיפות הכופר רק עולה, הצורך במודיעין מדויק ומהיר הוא חיוני כפי שלא היה מעולם. בעזרת אוטומציה ולמידת מכונה בנינו את בסיס הנתונים הגדול והעדכני ביותר לאיומי סייבר. אנו מספקים ללקוחותינו את ההתרעות המוקדמות והמדויקות ביותר, כך שיוכלו לעצור מתקפות ולדאוג לאבטח את כלל טביעת הרגל הדיגיטלית".

משרד התקשורת פרסם אתמול (ד') את התוצאות הסופיות של מכרז התמרוץ. בתום השלב השני של הליך התיחור הגיע לסיומו מכרז התמרוץ הראשון, כשבסך הכל זכו החברות המתחרות בכ-287 אלף משקי בית ב-330 יישובים בסבסוד ממוצע של כ-285 שקלים למשק בית. פריסת האזורים הזוכים צפויה להתחיל מיד עם תיקון רישיונות החברות, ועל פי תנאי המכרז צפויה להסתיים במהלך שנת 2023. כך, תוך שנה ושלושה חודשים 60% מאזורי התמרוץ יהיו פרוסים בסיבים אופטיים. למכרז ניגשו 10 חברות, כאשר בתום ההליך המכרזי זכו כולן בהצעה אחת לפחות. האזורים שזכו במכרז הם אזורים שבהם פריסת הסיבים לא כדאית כלכלית, וחברת בזק בחרה שלא לפרוס בהם סיבים. לחברות הזוכות במכרז יינתן פרק זמן של שנה ושלושה חודשים מהיום שבו יתוקן רישיונן, להשלמת חובות הפריסה, ולכן הצפי הוא לפרישה מאסיבית בשנת 2022, שתקרב את מדינת ישראל ליעד הנגשה של 70% ממשקי הבית, כאשר בשנת 2023 צפוי היעד לעמוד על 85% ממשקי הבית ואף יותר. משרד התקשורת יחייב את החברות הזוכות במכרז לספק למתחרותיהן שירות סיטונאי על גבי הרשת שתיפרס על ידן ולהציע שירותים לצרכנים, ובכך לקדם תחרות באזורי התמרוץ. במסגרת מתווה הסיבים הקבוע בחוק שעבר בכנסת בדצמבר 2020 הוקמה קופת התמרוץ שאליה מופקדים 0.5% מהכנסות חברות התקשורת בשנה. בשנת 2021 הכנסות אלו עמדו על כ-84 מיליון ש"ח. כ-98% מסכום זה יחולק לחברות הזוכות במכרז כמענקים לסבסוד עבור פריסת הרשת המתקדמת באזורי התמרוץ (כל אזורי התמרוץ כוללים כ-18% ממשקי הבית בישראל ואזורי התמרוץ הזוכים מהווים כ-10%). האינטרנט המהיר והטכנולוגיה המתקדמת מהווים מנוע צמיחה משמעותי בפיתוח המשק והכלכלה במדינות רבות ברחבי העולם. מחקרים שנעשו במדינות שבהן נפרסה רשת מתקדמת מבוססת סיבים אופטיים הראו, כי בעקבות הפריסה חל גידול בתמ"ג ובפריון וצומצמו פערים כלכליים-חברתיים. המכרז הנוכחי הוא ראשון מתוך סדרת מכרזים שמטרתם לחבר את כל אזורי התמרוץ לרשת מתקדמת. המכרז הבא צפוי להתפרסם במחצית השנייה של שנת 2022. החברה שזכתה במספר משקי הבית הרב ביותר היא חברת אינטרנט רימון ישראל, אשר זכתה בכ-121 אלף משקי בית ב-137 אזורים. נורקום תקשורת זכתה בכ-56.7 אלף משקי בית ב-38 אזורים, IBC זכתה בכ-53.9 אלף משקי בית ב-92 אזורים, שיטה הנדסה ותשתיות תקשורת – כ-23.7 אלף משקי בית ב-113 אזורים, פרטנר עם כ-12 אלף משקי בית ב-35 אזורים, אשד ניהול תכנון וביצוע עם כ-5.7 אלף משקי בית ב-10 אזורים, דש אלירן אלקטרוניקה עם כ-5.5 אלף משקי בית ב-23 אזורים., לניר תקשורת עם כ-3.7 אלף משקי בית ב-5 אזורים, נקסטקום עם כ-3.6 אלף משקי בית ב-11 אזורים, טלראן תקשורת 1986 עם כ-1.4 אלף משקי בית ב-10 אזורים. שר התקשורת, יועז הנדל: "קופת התמרוץ הוקמה במסגרת מתווה הסיבים, כדי לדאוג שאף יישוב מרוחק ואף מגזר לא יישארו מאחור. תוצאות המכרז הן בשורה מדהימה לפריפריה: שליש מכלל האזורים הזוכים הם במגזר הערבי. תוך כשנה כ-97% מבתי האב באזורי התמרוץ במגזר החרדי יהיו נגישים לאינטרנט מהיר. כמעט כל איו"ש תיפרס בעקבות המכרז, והפריסה שם תעמוד על קרוב ל-90% ממשקי הבית באזורי התמרוץ. לפי חוק התקשורת ניתנה לי הסמכות לתעדף  במכרז אזורים מסוימים, והחלטתי לתת קדימות לאזורי הגבולות, ובעקבות כך כ-70% מאזורי הגבולות ייפרשו. מדובר בלא פחות ממהפכה חברתית וכלכלית שתהווה מנוע צמיחה למשק כולו, וככל שהחברות הזוכות יצליחו יותר במשימה, מדינת ישראל כולה תרוויח". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "בשנה וחצי האחרונות שיחררנו את הפקקים הרגולטוריים בפריסת התשתיות המתקדמות, החל מהעברת מתווה הסיבים לפני כשנה וחצי בכנסת, ועד המהלכים הרגולטוריים שביצענו לאחרונה, והיום אנחנו קוצרים את הפירות. הבאנו לכניסת שחקנים חדשים שיפרסו סיבים, ואנו מצפים מכלל הזוכים לרמת שירות גבוהה ועמידה בלתי מתפשרת בלוחות הזמנים שהוצבו להם".