שתי חברות – תוכנית אב לתחבורה ירושלים וקרן הפנסיה גלעד – קיימו באחרונה, כל אחת לחוד, מכרזים לאספקת שירותי תחזוקה והפעלת מוקדי שירות הלקוחות שלהן, ובשניהם זכתה בינת סמך מקבוצת רד בינת – כך נודע לאנשים ומחשבים. במכרז של קרן הפנסיה גלעד גברה בינת סמך בין היתר על החברות תקשוב ובאבקום. עוד נודע לאנשים ומחשבים שההסכמים הם רב שנתיים. בבינת סמך סירבו להתייחס לפניית אנשים ומחשבים אודות פרטי העסקאות, אך מומחים בשוק העריכו את היקפן הכולל במיליוני שקלים. בינת סמך, שבראשה עומד המנכ"ל, רון ווליכמן, מתמחה במתן שירותים מנוהלים ושירותי BPO ללקוחות בכלל מגזרי השוק, בניהול עובדים בשיטת מיקור-חוץ ובהפעלת מוקדי שירות עבור לקוחות פרטיים וממשלתיים. בין המוקדים שמנוהלים על ידי החברה: מוקד מיצוי זכויות של ניצולי שואה, מוקד משרד הרווחה – 118, מרכז השירות של נציבות שירות המדינה, מוקד השירות של רשות שוק ההון, מרכז השירות הלוגיסטי של רפאל וכמה מוקדים במשרד הביטחון. באחרונה זכה מוקד מיצוי זכויות של ניצולי שואה באות רשות התקשוב הממשלתי, זו הפעם הרביעית בשש השנים האחרונות. האות ניתן למוקד זה מאחר שהוא עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בשירות הציבורי, ומספק מדי שנה סיוע לעשרות אלפי פונים – ניצולי שואה ובני משפחותיהם – במיצוי מלא של זכויותיהם.

בסוף השבוע פיטרה אמזון כשישה מנהלים בכירים במחסני JFK8 של החברה שבסטטן איילנד, שהקים את איגוד העובדים הראשון של עובדי ענקית הקמעונאות אונליין. הפיטורים, שהתרחשו שלא במסגרת הערכת העובדים השנתית של החברה, התקבלו על ידי המנהלים ועובדים אחרים במתקן כתגובת נקמה למה שנחשב לאחד הניצחונות הגדולים של העבודה המאורגנת מזה שנים. למנהלים המפוטרים נאמר כי הסיבה לפיטוריהם היא שינוי ארגוני. המנהלים המפוטרים היו ברובם אחראים על ניהול התמודדות החברה מול מאמצי ההתאגדות של העובדים, וחלקם עובדים עם יותר משש שנות ותק. עובדים במחסן ציינו כי חלקם אף קיבלו לאחרונה הערכות טובות על ביצועיהם. העובדים שתמכו בהתאגדות התלוננו על פרוטוקולי בריאות ובטיחות לא מספקים, שהובילו גם לפציעות חוזרות ונשנות של העובדים, וכי  החברה דחפה אותם חזק מדי כדי לעמוד ביעדי ביצועים, לרוב על חשבון הפסקות מנוחה ראויות. רבים גם התלוננו כי השכר ההתחלתי במחסן, העומד על 18 דולר לשעה לעובדים במשרה מלאה, נמוך מכדי להתקיים בעיר ניו יורק. דוברת אמזון, קלי ננטל, אמרה, שהחברה ביצעה את השינויים בהנהלת המחסן לאחר שקיימה במשך כמה שבועות הערכה של היבטי "התפעול והמנהיגות". "חלק מהתרבות שלנו באמזון הוא להשתפר כל הזמן, ואנחנו מאמינים שחשוב להקדיש זמן כדי להעריך האם אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים עבור הצוות שלנו ", אמרה.

ביל גייטס עמד בשנים האחרונות, שלא בטובתו, במוקד של כמה סערות, ששתיים מהן בלטו במיוחד: תיאוריות הקונספירציה, שהעלו סיבה ביזארית במיוחד למה הוא מקדם את החיסונים, והמפגשים שלו עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין, שהתאבד ביולי 2019. גייטס התייחס לנושאים אלה ואחרים, בהם אילון מאסק, הרכישה של טוויטר על ידו והביקורת שהוא (מאסק) העביר עליו, בראיון מקיף שנתן לפני ימים אחדים ל-BBC. מאסק הוא כיום האיש העשיר ביותר בעולם – תואר שגייטס נשא בו בעבר, במשך תקופה ארוכה, ובאחרונה הוא האשים אותו בכך שביצע Shorting – רכש מניות של טסלה מתוך הערכה שהחברה תפסיד בתקופה הקרובה, ועל ידי כך הוא יעשה יותר כסף. מאסק טען שהפעולה הזאת מזיקה לסביבה ומנוגדת לפעילות הסביבתית שהקרן של גייטס עושה. בראיון דחה גייטס את הטענה הזאת ואמר ש-"אין צורך שהוא (מאסק – י"ה) יהיה נחמד כלפיי". לשני המיליארדרים יש היסטוריה של התקוטטויות: בפברואר 2020 גייטס אמנם החמיא לטסלה, אבל החליט לרכוש במקום זאת מכונית של המתחרה הגדולה שלה – פורשה. מאסק עקץ את גייטס בתגובה ופרסם ציוץ שבו כתב כי "למען האמת, השיחות שלי אתו היו מאכזבות". מה גייטס חושב על הרכישה של טוויטר על ידי מאסק? באשר לעסקת הענק שבה מאסק רכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר אמר גייטס למראיין: "אתה יודע, אילון, אני מניח שיש אפשרות שטוויטר תהיה רעה יותר. אבל יש גם אפשרות שהיא תהיה טובה יותר. לכן, אני צריך לחכות ולראות מה תהיה הדעה שלי". אותה דעה מעניינת על רקע תיאוריות הקונספירציה השונות ומשוללות היסוד שמשתמשים ברשתות החברתיות הפיצו סביב גייטס, ובמרכזה זו שמאשימה אותו בקידום החיסונים נגד הקורונה לצרכי רווח והשתלת שבב למעקב אחרי אנשים – ללא ידיעתם, כמובן. מתנגדי החיסונים אף הפגינו נגדו במרחב הפיזי וצעקו עליו ברחוב. גייטס כינה את תיאוריות הקונספירציה נגדו "משוגעות" ואמר כי "אני מוציא מיליארדים על חיסונים, לא מרוויח מהם. החיסונים מצילים חיים". נושא הפגישות של גייטס עם אפשטיין עלה בראיון שנתנה רעייתו לשעבר, מלינדה, לרשת CBS, לאחר הגירושים שלהם, שבו היא אמרה שהיא לא אהבה אותן. גייטס אמר בראיון הנוכחי כי "ניתן לראות כל פגישה שהייתה לי אתו כמעט כהסכמה להתנהגות הרעה שלו, ולכן זאת הייתה טעות".

צי רחפנים אוטונומי לחלוטין של אינדור רובוטיקס מבצע בדיקות בקרה ואבטחה בחוות השרתים של מד-וואן (MedOne) בטירת הכרמל, במטרה לשפר את רמת האבטחה והבטיחות במתחם. בהמשך מתעתדת החברה להטמיע את הטכנולוגיה בשאר מתקניה ברחבי הארץ. מערכת טנדו היא פתרון ראשון מסוגו בעולם, המבוסס על רחפנים אוטונומיים לניטור ואבטחה במרחבים סגורים עם תחנת עגינה תקרתית. המערכת פועלת באופן עצמאי לגמרי, בהתאם למשימות שהוגדרו על ידי מד-וואן. הרחפנים יוצאים לסיורים בשעות שנקבעו, אוספים מידע ומדווחים למנהל הבטיחות ברגע שזוהה אירוע חריג (לדוגמה, זיהוי של אדם בזמן שהחלל אמור להיות ריק, נזילה, שינוי טמפרטורה, דלת שנשארה פתוחה ועוד). ניתן להפעיל את המערכת באופן יזום על מנת לבדוק התראה שהגיעה ממערכות אחרות, כמו גלאי עשן, בקרות כניסה או חיישני תנועה. מדובר במערכת פשוטה לתפעול, ללא צורך בהכשרה מיוחדת. המפעיל מצביע במפה על האזור אותו הוא רוצה לנטר והמידע בו הוא מעוניין, והמערכת שולחת את הרחפן המתאים ביותר למשימה, במסלול הבטוח ביותר על מנת לספק את המידע במהירות. ניתן לצפות במידע מהרחפן בזמן אמת, או לאחר סיום המשימה. אסי גולן, מהנדס המתקנים של מד-וואן, ציין, כי  "אנו מתחדשים כל הזמן בטכנולוגיות מתקדמות כדי לספק את רמת המקצועיות הנדרשת עבור לקוחותינו. החדשנות בטכנולוגיית הרחפנים מאפשרת לנו לשפר את הבקרה באזורים הקריטיים 24/7/365, כתגבור לכוח אדם בשעות הלילה ובסופי השבוע". אופיר בר לבב, סמנכ״ל פיתוח עסקי באינדור רובוטיקס: "ניהול מערך הבטיחות והאבטחה במתקני תקשוב בעלי מידע רגיש לא מאפשר להתפשר על איכות ומוגנות המידע. מערכת טנדו תאפשר ניטור שוטף מלא וחכם של המתקנים כל הזמן".

פלטפורמת המוניות גט (GET) בצרות: שווי השוק של החברה ירד מכשני מיליארד דולר ל-265 מיליון דולר, צלילה חדה מאוד של 86%. הבעיות של החברה התחילו בערך בשנת 2019, כשהמשקיעים הגיעו למסקנה שהמודל העסקי של החברה לא יניב רווחים, וספק אם יניב בעתיד. למרות זאת, בשנת 2021 דיבר דייב וויזר, המייסד והמנכ"ל, על הנפקה של החברה לפי שווי שוק של כשני מיליארד דולר. ואולם ככל שעבר הזמן, התברר יותר ויותר, שחלום ההנפקה לא יתגשם, וששווי שוק של שני מיליארד דולר יישאר גם הוא בגדר חלום. במהלך חצי השנה האחרונה התחוללו שינויים חשובים, שהעיקרי שבם הוא שחברת ההשקעות הרוסית VNV Global רכשה את החוב של גט לבנק הרוסי SberBank שבשליטת ממשלת רוסיה בסך כ-160 מיליון דולר תמורת כ-40 מיליון דולר בלבד, מה שממחיש את מצב החברה. בנוסף, גט הודיעה שהיא יוצאת מהשוק הרוסי, שהיווה מבחינתה פוטנציאל צמיחה גדול. ההודעה לגבי שווי השוק הנוכחי של גט פורסמה על ידי VNV Global, שמניותיה נסחרות כאמור בבורסת שטוקהולם. החברה הייתה חייבת לדווח מדוע ירד שווי השוק שלה, ובמסגרת זו דיווחה על גט, שנחשבת כעת לחברה בת שלה בזכות אחזקותיה ביותר מ-21% בחברה. בהודעה לבורסה גם נאמר שהחברה חייבת לגייס הון להמשך פעילותה.

לאחר שרמזה על התוספת החדשה בחודש שעבר, החלה כעת ווטסאפ (WhatsApp) החלה להפיץ לכל המשתמשים את אפשרות התגובות באימוג'ים. לפי הודעת החברה, בימים הקרובים אפשר יהיה להגיב להודעות עם אחד משישה אימוג'ים: אגודל למעלה ????, לב אדום ❤️, פרצוף עם דמעות של שמחה ????, פרצוף מופתע ????, פרצוף בוכה ???? וידיים משולבות ????. בנוסף לתגובות באימוג'ים, מאפשרת כעת ווטסאפ לשלוח קבצים בגודל עצום של 2 גיגה-בייט, פי 20 מהמגבלה הקודמת של 100 מגה-בייט, כנראה במטרה לתמוך בקובצי וידיאו. בנוסף, ניתן יהיה ליצור צ'אטים קבוצתיים עם עד 512 אנשים, כפול מהמגבלה הקודמת. במהלך השבוע הבא יושקו התכונות ב-iOS, באנדרואיד, ב-macOS וב-Windows. לדברי החברה בעבר, בהמשך תתמוך האפליקציה בתגובות עם כל האימוג'ים וגוני העור.

ירון רומנו, מנהל התשתיות בחטיבת מערכות המידע של שטראוס, הודיע באחרונה על החלטתו לסיים את תפקידו בעוד כחודשיים – ביולי הקרוב. הוא אמר כי "לאחר 35 שנים רצופות בשטראוס-עלית ועוד שנים רבות בענף ה-IT בתפקידים קודמים, החלטתי שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה". טרם מונה לו מחליף. רומנו הגיע לשטראוס בעקבות המיזוג עם עלית ב-2004, ולפני כן מילא שורה ארוכה של תפקידים בחטיבת מערכות המידע בעלית. בתחילת דרכו בעלית הוא שימש כאיש פיתוח תוכנה בצוות המכירות וההפצה שלה, ובהמשך עסק בניהול המערכות הניהוליות בחטיבת מערכות המידע. לאחר המיזוג עם שטראוס הוא קיבל תחת אחריותו את הקמת תחום התשתיות בחברה הממוזגת, הוביל את התחום בה וניהל פרויקטים רבים. בין היתר, רומנו הוביל את הקמת תחום תשתיות המחשוב במטה של שטראוס בפתח תקווה ובמרכז הלוגיסטי שלה בשוהם, ואת הקמת תחומי אבטחת המידע והטכנולוגיה התפעולית (OT). לדברי רומנו, אחד האתגרים המרכזיים בפעילות שלו היה הליווי, מבחינה מחשובית, של המיזוגים ששטראוס ביצעה במהלך השנים: הקמת שטראוס מים, מיזוג חברות הקפה השונות ועוד שורה ארוכה של פרויקטים. כמו כן, הוא ציין כי "לאורך כל הדרך, המרכיב העיקרי בפעילות שלנו היה ועודנו כוח האדם, לא פחות מאשר הטכנולוגיה. זה אומר התמודדות עם תרבויות שונות ועם סביבות עבודה שונות, כאשר המטרה היא איחוד כל מערכות המחשוב". אתגר נוסף היה המעבר של שטראוס לעבודה מרחוק בתקופת הקורונה. "תקופה שאין בה יום ואין לילה" "אני מסכם תקופה מרתקת, אינטנסיבית, שאין בה יום ואין לילה. זוהי אחת הסיבות המרכזיות להחלטתי לסיים את התפקיד המאתגר הזה. התקופה הזו אפשרה לי להגשים הרבה מאוד חלומות, ואתגרים אישיים ומקצועיים", אמר. במכתב שהופץ לעובדי החברה כתב יורם סדן, סמנכ"ל מערכות המידע של שטראוס: "בכל תפקידיו הייתה לרומנו תרומה משמעותית – הן בפן הטכנולוגי והן כשותף עסקי וחבר הנהלה משמעותי בחטיבת מערכות המידע. הוא הוביל את תחום התשתיות מתוך מחויבות גבוהה ושותפות הדוקה עם היחידות העסקיות, ניהל בחום וברגישות את כל ממשקי העבודה והצליח לייצר קשר בין אישי קרוב עם הצוותים. הוא עשה את כל זאת תמיד בחריצות, נחישות, שאיפה למקצוענות, ובעיקר עם הרבה לב ונשמה".

אחת ההשפעות היותר מוכרות ומדוברות של הקורונה היא המעבר לעבודה מרחוק, עם כל המשמעויות של זה. באחרונה, בעידן מחקרים שונים שנערכו בשנתיים האחרונות הראו פעם אחר פעם שמעסיקים פחות מתלהבים מעבודה מהבית, על אף שבזמן הסגרים שהקורונה הביאה אתה היא אפשרה את המשך הפעילות של הארגונים. למה? משום שמעסיקים רבים אוהבים לראות את העובדים שלהם פיזית, לידם, במקום עבודתם, ומצביעים על היתרונות הגלומים בכך. אלא שזה לא המצב אצל העובדים, ורבים מהם מצאו את האפשרות לעבוד גם או רק מהבית קוסמת. העבודה מהבית שינתה לרבים מהעובדים את ההסתכלות על האיזון שבין עבודה ומשפחה, אפשרה להם להיות יותר נוכחים בבית ולקחת חלק גדול יותר לגידול הילדים (למי שיש). העובדים לא מוכנים לוותר כל כך מהר ולחזור לעבודה מלאה במשרד, ועבודה היברידית היא קלף מיקוח משמעותי במשא ומתן עם המעסיק – בין אם בקבלה לעבודה ובין אם העובד כבר מועסק על ידו. מחקרים עדכניים מעלים שהמעסיקים צריכים לשנות את עמדתם ומוטב שיגלו גמישות, כדי שלא יאבדו עובדים טובים, שילכו לעבוד במקומות שמאפשרים עבודה היברידית. אחד מאותם מחקרים, שנערך על ידי מק'ינזי, מראה שכארבעה מתוך חמישה משיבים שעובדים במודל היברידי מעדיפים לשמר אותו. הנימוקים הם מגוונים, ואציין כאן שניים מהם: חשש מהתפרצות מחודשת של הקורונה והתחושה, ואולי אף העובדה, שהעבודה ההיברידית מחזקת את הבריאות הנפשית של העובדים, לפחות במקומות עבודה שההנהלות שלהם לא מספיק סובלניות ומכילות. חלק גדול מאוד ממשתתפי המחקר ציינו שהם לא יהססו להתעמת עם המעסיק שלהם בכל מה שקשור לאפשרות לעבודה היברידית, ויבהירו להם ברחל בתך הקטנה שהאלטרנטיבה היא שהוא ייאלץ לחפש עובד חדש. המעסיקים צריכים להפנים שהעבודה ההיברידית כאן ולא הולכת לשום מקום, ועליהם לסגל לעצמם שיטות ניהול שימשיכו לתת לעובדים תחושת שייכות, ולוודא שהעובדים לא יעזבו את העבודה לטובת חברות אחרות ופתוחות יותר גיוון תעסוקתי – גם בעידן העבודה ההיברידית יש עוד היבט שהעבודה ההיברידית משפיעה עליו: הגיוון התעסוקתי. המחקרים מעלים שתי מסקנות עיקריות בהקשר זה: העבודה ההיברידית יכולה להקל על מעסיקים לממש הכלה וגיוון תעסוקתי, ומאידך, המודל הזה עלול ליצור מגרש משחקים לא שוויוני בין העובדים מקבוצות המגוון לאלה שאינם. מקומות עבודה שטרום הקורונה, כשהעבודה בוצעה פיזית, במשרדים, באופן מלא, פיתחו מודלים של הכלה וגיוון, עלולים להיכנס למצב שבו העובדים המגוונים ייפגעו ותשומת הלב אליהם תהיה מצומצמת יותר. המשמעות היא הגברת קצב הנטישה של העובדים. המשימה תהיה קשה הרבה יותר לארגונים שלא הנהיגו מדיניות של גיוון והכלה, והם נכנסים לזה רק עכשיו. "אל תטעו: לנצל את היתרונות של תרבות עבודה היברידית מכילה יותר היא עבודה קשה ועדינה. ישנן עדויות מועטות לחברות שהשתלטו על האתגר", כותבים עורכי המחקר של מק'ינזי. במסגרת הניסיון לייעץ איך בכל זאת עוברים לעבודה היברידית ולא פוגעים בעובדים כלל, מבקשים החוקרים לתקן טעות נפוצה: גמישות בעבודה לא מתבטאת בהסכמה לעבודה היברידית. גמישות פירושה הסתכלות על העובד, להבין מדוע הוא מחליט לעזוב על אף שאין לו עדיין מקום עבודה חלופי, ללמוד ולדעת כיצד מתבצע אצלו האיזון בין העבודה לבית, לראות האם יש לו מצוקות ולנסות לפתור אותן. ובכלל, מסכמים עורכי המחקר, גם בעבודה היברידית עובדים מחפשים תחושת שייכות, ביטחון תעסוקתי ובעיקר יחס אנושי מצד המעסיק. זה נכון לגבי כל העובדים – מאוכלוסיות הגיוון ואלה שאינם. השורה התחתונה: העבודה ההיברידית היא מהפכה בשוק העבודה, בטח בתעשיית ההיי-טק. עובדים כבר לא מהססים לדרוש לעבוד במודל כזה ומצפים מהמעסיקים לקבל את אותו היחס שהם קיבלו טרום הקורונה – גם כשהם עובדים מהבית. המעסיקים צריכים להפנים שהעבודה ההיברידית כאן ולא הולכת לשום מקום, ועליהם לסגל לעצמם שיטות ניהול שימשיכו לתת לעובדים תחושת שייכות, ולוודא שהעובדים לא יעזבו את העבודה לטובת חברות אחרות ופתוחות יותר.