אנבידיה ניצלה את בימת תערוכת קומפיוטקס, הנערכת בימים אלו בטייוואן, כדי לספק סוג של מענה להכרזה של אינטל מלפני שבועיים על המעבד Gaudi2 אותו השוותה ישירות מול מותר הדגל של אנבידיה בתחום הלימוד המעמיק, A100-80GB. היא הציגה, בין שלל ההכרזות שלה, גרסה חדשה של המעבד שעונה לשם המלא A100 80GB PCIe Liquid Cooled GPU ומציעה קירור נוזלי נקודתי, בכרטיס עצמו. אנבידיה תוקפת חזרה בהיבט של העלויות ושל המחשוב הבר קיימא. לטענתה השימוש בקירור נוזלי נקודתי בדטה סנטר יכול לחסוך רבות בהוצאות אנרגיה – מול קירור כללי, של כל המערכת, המבוסס על קירור אוויר בלבד – ברמה של כ-30% ולהציע מדד שימוש בכוח משופר. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, בסרטון התדמית מהתערוכה. צילום: צילום מסך מערוץ אנבידיה ביוטיוב התוצאה היא שהמעבד החדש – שנמצא כעת בבדיקה לקבלת אישורים של חברת אקווניקס, שנחשבת לאחת המובילות בבניית דטה סנטרים שפליטת הפחמן שלהם נמוכה ביותר עד אפסית – אמור לספק את אותם ביצועים כמו הדגם הקודם בצריכת אנרגיה נמוכה יותר. כשהצד השני של המשוואה הזו הוא שבאותה צריכת אנרגיה כמו של הדגם הקודם, המעבד A100-80GB החדש יספק יותר ביצועים, אם כי החברה לא סיפקה מספרים או השוואות בהיבט הזה. באנבידיה טוענים שלמעלה מתריסר יצרניות מערכות כבר הודיעו שהן ישלבו את המעבד החדש במערכות שלהן מאוחר יותר השנה. בין השמות ניתן למצוא את אסוס, גיגהביט, פוקסקון, אינבנטק ו-QCT. יכולות אוטונומיות המשתמשות ביישומי בינה מלאכותית מעבר לכך הכריזה אנבידיה על גל ראשון של מערכות וציודים המבוססים על מערכת ה-Jetson AGX Orin שלה. מדובר במערכת המשלבת מעבד גרפי מבוסס ארכיטקטורת Ampere של החברה עם מעבדים המבוססים על ARM Cortex-A78AE, עם חיישני למידה עמוקה וראייה מתקדמים וממשקים מהירים ועוד, שנועדו לשמש בסיס עבור מערכות קצה שמפעילות רובוטים, מתקני ייצור וערים חכמות, וכן ישתלבו בתחומי התחבורה, הקמעונאות ועוד. המטרה לספק יכולות אוטונומיות המשתמשות ביישומי בינה מלאכותית, ובאנבידיה מספרים שבהמשך למעלה מ-30 שותפות טכנולוגיות ישיקו מכשירים והתקנים המבוססים על מערכת זו. כן הכריזה החברה כי במחצית הראשונה של 2023 צפוי השוק לראות מערכות ראשונות המבוססות על המעבדים המרכזיים החדשים שלה – Grace CPU Superchip ו-Grace Hopper Superchip. מעבדים אלו משלבים ליבות x86 יחד עם ליבות ARMv9, עם קישוריות פנימית המבוססת על חיבורי NVLink-C2C, כדי לאפשר ללקוחות לבנות מערכות משלהם, שמותאמות לעומסי העבודה שלהן, וגם כדי לבצע הכנה לקראת האומניברס, הגרסה של אנבידיה לעולם תלת-ממדי וירטואלי (לדוגמה לצורך בניית תאומים דיגיטליים), אבל גם לצורך משחקיות ועבודה גרפית שמבוצעת בענן.

ביום א' הקרוב תתכנס ועדת החוק, חוקה ומשפט של הכנסת כדי לאשר את בקשתה של שרת הפנים, איילת שקד, להאריך בשלוש שנים את הצו שקשור במאגר הביומטרי השנוי במחלוקת. הנימוק של השרה שקד הוא שהגורמים המקצועיים אמרו לה שהם לא הספיקו להתארגן למימוש החוק, שעבר עוד ב-2017 ושמחייב לכלול במאגר ממשלתי את נתוני הזיהוי של תושבי מדינת ישראל שמבקשים לעבור לתעודת זהות ביומטרית או לדרכון ביומטרי. מאחר שהנושא עורר מחלוקת ו-ויכוח ציבורי סוער, ומאז התחלפו שרי הפנים, נקבעה הוראת שעה שלפיה השר יכול להפעיל שיקול דעת ולהחליט לקצר או להאריך את תוקף יישום החוק לתקופה שלא עולה על חמש שנים בכל פעם. המאגר הביומטרי הוא אחד המחדלים הגדולים ביותר של המכרזים בשירות הציבורי, שכולל גם את תעודות הזהות הדיגיטליות, שכונו "חכמות" ושצריכות להיות משולבות בזיהוי ביומטרי. שורה של חוות דעת, מאבקים ציבוריים ולא מעט דו"חות של מבקר המדינה מצאו ליקויים חמורים במאגר, והומלץ לסגור אותו, מאחר שאין לו תקדים במדינות נאורות. הגיע הזמן לומר שלום ולא להתראות למאגר הביומטרי. צילום: BigStock אולם, לאורך כל הדרך, שרי הפנים התרחקו מקבלת החלטה בנושא זה – לסגור את המאגר הביומטרי או לחייב את כל אזרחי מדינת ישראל לעבור לתעודות ביומטריות. למרבה הצער, השרה שקד, המכהנת בממשלה שכינתה את עצמה ממשלת השינוי, לא שונה מקודמה, אריה דרעי, ומקודמו, אלי ישי, שלאורך הקדנציות שלהם גלגלו את ההחלטה כל אחד לשר הבא אחריו. אף לא אחד מהם גילה מנהיגות וקיבל את ההחלטה המתבקשת: לסגור את המאגר הביומטרי. עכשיו מבקשת השרה שקד להאריך את תוקף הצו בשלוש שנים – זמן נצח בפוליטיקה הישראלית. ספק אם הממשלה הנוכחית תשרוד את שלושת החודשים הקרובים, שלא לומר שלוש שנים. נכון שההחלטה לא פשוטה – אבל היא מתחייבת ההחלטה על סגירת המאגר הביומטרי לא פשוטה בין היתר על רקע העובדה שהמדינה השקיעה מאות מיליוני שקלים בהקמת המאגר הביומטרי, והושקעו בכך משאבים רבים נוספים, בעיקר של כוח אדם. אולם, המאגר הביומטרי הפך להיות יעד מסוכן לדליפה חמורה של מידע על אזרחים. גם ההסברים הרבים שניתנו על ידי המומחים מהממשלה, שלפיהם המידע שנלקח מהאזרחים לא נמצא במקום אחד ולא ניתן לפריצה, לא הרגיעו את הציבור ואת אנשי המקצוע האחרים. בעידן של שיא בפריצות סייבר לגופי ממשל וביטחון, שהם הרבה יותר מאובטחים מהמאגר, אין כל סיבה שמדינת ישראל תחזיק בידיה מידע על טביעות אצבע וזיהוי פנים של אזרחים תמימים. מחדל המאגר הביומטרי הוא אחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות המחשוב הממשלתי. מי שתולה תקוות שהממשלה הנוכחית, לרבות שרת הפנים שקד, תתגייס לפתרון הבעיה – צפוי להתאכזב גם הסיפורים שמידע זה לא עובר למשטרה הופרכו כבר יותר מפעם אחת, והמשטרה הודתה בהזדמנויות שונות שהיא בהחלט נעזרת במידע כדי לאתר עבריינים. כל זה יפה, רק אף אחד לא השיב על השאלה האם כדי לתפוס עבריינים צריך להחשיד את כלל אזרחי ישראל ולקחת מכל אחד מהם טביעות אצבעות. יש לציין שגם התשובה שיש מדינות שתנאי הכניסה אליהן כוללים טביעת אצבעות לא תופסת, כי אותן מדיניות לא שומרות את טביעת האצבעות. הנימוק הכי ישראלי שקיים כך אנחנו מגיעים לישיבה של הוועדה ביום א', שבה השרה שקד, שיש להניח שטרודה בהישרדות הקואליציה הרבה יותר מאשר בטיפול בתעודות הזהות שלנו, מבקשת להאריך בשלוש שנים את הוראת השעה לגבי יישום החוק הנוגע למאגר הביומטרי. הנימוק הוא הכי ישראלי שקיים: "לאחר שהשרה שמעה את גורמי המקצוע, היא החליטה שלא ניתן לסיים את תקופת ההוראה, לצורך סיום ההתארגנות לרכש אמצעים טכנולוגיים והטמעת מערכת הליבה של המאגר". האם חמש שנים לא מספיקות כדי לבצע את אותה התארגנות, שספק אם מישהו בכלל יודע לספר מהי? השרה וחברי הכנסת יודעים היטב שאין כל היערכות של משרד הפנים לחיפוש אחר טכנולוגיה, כי פשוט אין בה צורך. את המאגר אפשר לסגור, לשחרר את אזרחי ישראל מחובת מסירת נתונים אישיים שלהם לשמירה במקום עלום ולסיים סוף סוף את הנפקת התעודות הביומטריות. המראות והסיפורים המעצבנים שמתפרסמים בתקופה האחרונה כמעט מדי יום על מחדל חידוש הדרכונים לא נובעים רק מעומס יתר חריג שיש על עובדי הלשכות. כרגיל, אותם עובדים הם ה-ש.ג., שתמיד אפשר להאשים אותו. הסיפור הוא חוסר משילות וחוסר יכולת ליישם כמו שצריך חדשנות וטכנולוגיה בהליכי הענקת וחידוש התעודות המזהות, כולל דרכונים, לכל תושב. אלא שכאמור, הסיפור הוא הרבה יותר רחב וחמור מבעייתיות בחידוש דרכונים. כפי שנכתב לא פעם בטור זה, מחדל המאגר הביומטרי הוא אחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות המחשוב הממשלתי. מי שתולה תקוות שהממשלה הנוכחית, לרבות שרת הפנים שקד, תתגייס לפתרון הבעיה – צפוי להתאכזב.

קבוצה של 28 בודקי QA מסטודיו רייבן (Raven Software) שבבעלות אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) הצביעו בעד איחוד, למרות מאמצים מתמשכים של ענקית הגיימינג למנוע מהלך זה. הקבוצה המצומצמת של עובדי רייבן – חטיבה אשר מונה בסך הכל כ-350 עובדים – הודיעה רשמית על כוונתה להתארגן תחת השם ברית עובדי המשחקים (Game Workers Alliance Union, או בר"ת GWU) בינואר, בעיצומה של שביתה שהחלה לאחר פיטורי 12 חברים מצוות בקרת האיכות. כאשר אקטיוויז'ן בליזארד – שאותה מיקרוסופט מתכננת לרכוש במסגרת עסקה של 68.7 מיליארד דולר – החמיצה את המועד האחרון להכיר מרצון באיגוד, הקבוצה הגישה עתירה רשמית למועצה הלאומית ליחסי עבודה, ה-NLRB, כדי להתחיל בבחירות לאיגוד. אקטיוויז'ן ערערה על ההגשה, אך הסוכנות הממשלתית דחתה את טיעוניה, אז רייבן תוכנה דיווחה כי הבעלים שלה החלה להגביר את מאמציה נגד התאגדות עובדים. מנהלי אקטיוויז'ן יצרו קשר בעבר עם הצוות המארגן, בתחילת ימי כינון ברית עובדי המשחקים, והתעקשו שאיגודי עובדים "עלולים לפגוע ביכולת שלנו להמשיך ולעשות משחקים טובים". הם טענו שהתאגדות שכזו פחות מועילה מ"דיאלוג הפעיל והשקוף בין הבוסים והעובדים". על פי הדיווחים, ענקית הגיימינג גם שלחה לעובדי הסטודיו אימייל עם קובץ מצורף שאומר בפשטות "נא להצביע לא". Happy union day! We won! pic.twitter.com/nzJ4A3J3RB — Game Workers Alliance ????#WeAreGWA (@WeAreGWA) May 23, 2022 החלטה של קבוצה קטנה שיכולה להשפיע על רבים אלא שהמאמצים של אקטיוויז'ן לא יצאו אל הפועל. כפי שדווח על ידי הוושינגטון פוסט, משרד מילווקי של ה-NLRB ספר אתמול (ב') את ההצבעות שנשלחו בדואר על ידי צוות הבודקים של רייבן, והתוצאה היא 19 הצבעות בעד ו-3 קולות נגד. המצב החדש הופך את ברית עובדי המשחקים לאחד מאיגודי עובדי הגיימינג הראשון המוכר מבחינה משפטית בארצות הברית. לפיכך, למרות שההצבעה משפיעה ישירות על מספר קטן של עובדים, הדחיפה להתאגדות בתעשיית הגיימינג יכולה להשפיע על ידי עובדים רבים בה ספציפית ובגזרת הטכנולוגיה בכלל. יצוין כי אקטיוויז'ן לא הייתה חיובית במיוחד לגבי החדשות – דובר החברה אמר כי החברה אמנם "מכבדת ומאמינה" בזכותם של עובדים להתאגד, אך היא גם מאמינה "שהחלטה חשובה שתשפיע על כל הסטודיו של רייבן, המונה כ-350 אנשים, לא צריכה להתקבל על ידי 19 עובדים של רייבן". אקטיוויזן, יש להזכיר, עדיין נמצאת בעיצומן של שלל תביעות משפטיות, הכוללותבאפליה ובהטרדה מינית בסביבת העבודה. האשמות אלו צצו בשנה שעברה, ובעקבותיהן הוגשה נגדה החברה תלונה על ידי מדינת קליפורניה.

החל מה-24 באוקטובר 2022 תחדל ווטסאפ (WhatsApp) מלספק תמיכה למכשירי אפל (Apple) מבוססי מערכות ההפעלה iOS 10 ו-iOS 11. עקב כך, הדגמים iPhone 5 ו-iPhone 5C, ש-אפל הוציאה בספטמבר 2012, לא יוכלו יותר להריץ את אפליקציית המסרים המיידיים כלל, כך על פי דיווח של אתר WABetaInfo – החושף לעתים קרובות תכונות ווטסאפ שלא פורסמו רשמית. ווטסאפ לא תפעל עליו. iPhone 5. צילום: פליקר בהתבסס על התמונה שהעלו ב-WABetaInfo, משתמשים המריצים מכשירי iPhone בעלי מערכות ההפעלה iOS 10 ו-iOS 11 יתבקשו לשדרג את היישום, או לעדכן את התוכנה ל-iOS 12, עד תאריך היעד באוקטובר 2022. בדף ווטסאפ הרשמי אישרו את הדיווח וציינו כי "אנו תומכים ב-iOS 12 ואילך, אך אנו ממליצים להשתמש בגרסה העדכנית ביותר הזמינה". משתמש שלא ידאג למערכת הפעלה עדכנית יותר לא יוכל, כאמור, להשתמש בשירותי ההודעות והשיחות שמספקת האפליקציה המצליחה, אשר לה כ-2 מיליארד משתמשים עולמיים. נזכיר כי בשנה שעברה, ביצעה הבעלים מטא (שעוד כונתה אז פייסבוק) שינוי פרטיות שנוי במחלוקת בווטסאפ – מה שהוביל אותה לספוג ביקורת חמורה מצד משתמשים וכמה ממשלות. בנוסף החלו משתמשים שונים לנסות לעבור לשירותים חופפים – בעיקר לסיגנל (Signal) ולטלגרם (Telegram) – שמבטיחים שמירה על הצפנה מלאה מקצה לקצה. אך למרות שמיליוני משתמשים עברו למוצרים מתחרים, ווטסאפ בכל זאת נותרה אפליקציית ההודעות המיידיות הנפוצה ביותר הן במכשירי iOS והן בכאלו מבוססי אנדרואיד.

החל מה-1 בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים הבאה, כל בתי הספר במדינת ישראל יהיו מחוברים לאינטרנט בתשתית הסיבים האופטיים – כך מבטיחה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, בראיון לאנשים ומחשבים. היא ציינה כי "בשנתיים האחרונות השקענו 1.2 מיליארד שקלים בתשתיות מחשוב בכל מערכת החינוך". לדבריה, "המורים עשו קפיצת מדרגה בכל מה שקשור לאוריינות דיגיטלית, וזאת כחלק מהפקת הלקחים מתקופת הקורונה. כמו כן, חילקנו עד כה 150 אלף מחשבים לתלמידים בכל רחבי הארץ, ואנחנו מציידים את המורים והגננות במחשבים ניידים, יחד עם קרן אתנה וגורמים נוספים. בנוסף, איחדנו את ההכשרות בנושא האוריינות הדיגיטלית". "הטכנולוגיה היא כלי חשוב לפיתוח המיומנויות של הילדים, שהם דור העתיד שלנו, והנושא הוא חלק מהרפורמות במערכת החינוך, שהמשרד מוביל בימים אלה", אמרה שטאובר. הראיון עם מנכ"לית משרד החינוך התקיים לקראת הכנס של ה-OECD בנושא זה, שיתקיים בשבוע הבא בירושלים. הכנס הבינלאומי נערך בכל שנה במדינה אחרת, והשנה ישראל היא המארחת. לאירוע צפויים להגיע נציגים מ-31 מדינות, וצוותים מבתי ספר יהודיים בתפוצות, כמו גם נציגים מ-400 בתי ספר מכל רחבי הארץ, לצד מוסדות אקדמיים ויזמים ישראליים. לצד הכנס תיערך במשך שלושה ימים תערוכת ענק של פתרונות שעוסקים בחדשנות בשיטות הלמידה, מצוינות, רובוטיקה ועוד. "החלטנו לנצל את האירוע הבינלאומי החשוב הזה כדי ליצור זירה לחשיפה, למידה והתנסות ביוזמות חדשניות", אמרה שטאובר. במהלך האירוע יוצגו למגיעים אליו הרפורמות שמשרד החינוך מוביל בימים אלה. לדברי שטאובר, "העיתוי של קיום הכנס בישראל עכשיו הוא מצוין, על רקע העובדה שבשנים הקודמות לא היינו ממוקמים במקום הטוב שאנחנו ראויים לו". ישראל ממוצבת בדירוגים של ה-OCED כמדינה שיש בה ריכוז מאוד גבוה של מעורבות רגולטורית בחינוך, ואחת ממטרות האירוע היא להראות את הגמישות הניהולית שמשרד החינוך מקנה, לדבריו, למנהלי בתי הספר במסגרת הרפורמות החדשות. יש לציין שאחת הרפורמות שיוצגו באירוע היא רפורמת הבגרויות, שבמסגרתה התלמידים לא ייבחנו עוד בבחינות בגרות במקצועות הרוח, אלא יעשו עבודה – רפורמה שזכתה ללא מעט ביקורת. מחסור במורים ושכר נמוך? "אני אופטימית, המצב ישתנה" שטאובר אמרה ש-"המסר הכי חשוב של הכנס הוא להציג לכל העולם את המצוינות של המורים שלנו, שיודעים לפתח פתרונות סביב הידע שנוצר בתוך בית הספר, שהוא ידע יקר ערך, ולגבש גאוות יחידה. למרבה הצער, המורים הם מגזר שמרבים לחבוט בו. הכנס הזה יציג את הפנים האחרות של המערכת, שהציבור לא מכיר". בראיון התייחסה המנכ"לית גם לשיח הציבורי שמתנהל בימים אלה, על רקע המחסור החמור במורים, שמאיים על פתיחת שנת הלימודים הבאה, המעמד של המורים והשכר הנמוך של המתחילים מביניהם. "אנחנו מודעים לבעיית המחסור במורים", אמרה. "אולם, המחסור הוא לא רק במורים, אלא גם בתשתיות וביכולת של המורה ללמד בכיתה. בין הפתרונות לכך נמצאים שילוב אמצעים דיגיטליים ולמידה מרחוק. אני מאמינה שהאוצר ושרת החינוך מבינים שעל הממשלה להתמודד עם האתגרים האלה, ואני אופטימית – המצב ישתנה". מה עוד צפוי בכנס? הכנס בשבוע הבא, והתערוכה שתתקיים לצדו, יכלול 190 מרחבי פעילות, 800 דוכנים דיגיטליים ו-200 הרצאות – כולם בנושא החינוך. הכנס והתערוכה יעסקו ב-14 נושאים שונים, בהם עיצוב סביבות למידה, טכנו-פדגוגיה, למידה רגשית-חברתית וקיימות. נושאים אלה יומחשו לקהל באמצעות מתחמי חוויה, סדנאות והרצאות. כך, למשל, תחת עיצוב סביבות למידה יוצג אוטובוס פיזי שמעוצב כאזור למידה דיגיטלי וחדשני, שבו לומדים בקבוצות קטנות ובכלים דיגיטליים. באזור אחר תיחשף מעבדת הדמיון (אימרסיבי) של קרן אתנה. זהו מרחב למידה שנעזר בקירות וברצפת הכיתה ליצירת חוויית למידה ייחודית. באזור אחר יוצגו רובוטים ובוטים שמלמדים ילדים, וכן אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית שהתלמידים יצרו.        

"אנו פועלים בשני מאמצי מחשוב מרכזיים במקביל: פרידה וגריטה של מערכות המורשת הישנות שלנו, בנות עשרות שנים, ויחד עם נס, אנו עורכים פרויקט להגירה של תחנות העבודה של המשתמשים ל-Office 365, לצד ההגירה של עומסי המחשוב שלנו מהדטה סנטר לענן של מיקרוסופט. אין כל דרך לנהל עשרות אלפי דירות בלא IT חדשני", כך אמר אוהד שפט, מנמ"ר עמיגור. עמיגור ניהול נכסים היא חברה בת של הסוכנות היהודית, שהוקמה ב-1972. החברה מנהלת נכסים ברחבי הארץ, והיא השנייה בגודלה בארץ בתחום הדיור הציבורי לזכאי משרד השיכון. מאז שהוקמה, העמידה כ-100,000 פתרונות דיור לעולים חדשים ולאזרחים מעוטי יכולת. כיום היא מנהלת כ-11,000 יחידות דיור. עוד פועלת החברה בתחום דיור לקשישים, ומנהלת כ-6,000 יחידות דיור ב-57 בתי גיל זהב, כ-7,000 דיירים, מרביתם עולים חדשים וניצולי שואה. בנוסף, היא בונה 2,650 יחידות דיור ב-12 אתרים חדשים ומתחדשים. תחום הפעילות השלישי שלה הוא ניהול פרויקטי בנייה: בעשור האחרון, ערכה עמיגור מאות פרויקטים עבור הסוכנות היהודית וקרן היסוד, לצד עשרות פרויקטים בתחום הבנייה והשיפוצים, בעלות של עשרות מיליוני דולרים, וכן בנתה ושיפצה אלפי מקלטים בפריפריה. היא ניהלה עבור משרד הביטחון את פרויקט מיגון שדרות ועוטף עזה – ובימים אלה את פרויקט "מגן הצפון" למיגון יישובי הצפון. שפט משמש בתפקידו זה שלוש שנים. לפני כן היה בקבוצת קרסו מוטורס, צים ומטריקס. "כשהגעתי", אמר, "מערכות ה-IT בארגון היו מרובות וישנות, ומערך המחשוב בחברה, אף שהוא משרת מאות משתמשים – היה קטן". פרויקט דגל אחד, אמר, "הוא הטמעת שתי מערכות ERP, המבוצע על ידי טקיוניטי, אף היא של הסוכנות היהודית, בראשות דב יהב, המנכ"ל. הפרויקט משלב בין Oracle Fusion בשדות הפיננסי והלוגיסטי, שהסתיים בתחילת השנה, ובין Infor EAM – לעולמות ניהול הנכסים, הדיירים והפרויקטים – שיסתיים בקרוב. שתי ההטמעות הללו יביאו לגריטה של רוב מערכות הלגאסי שלנו". "הפרויקט הגדול השני", ציין שפט, "מבוצע בשיתוף מומחי CloudingNow מבית נס, וכולל הגירה של תחנות העבודה של המשתמשים לסביבת Microsoft 365 – שהשלב הראשון שלו הסתיים ב-2021. זאת, לצד הגירת עומסי המחשוב של עמיגור מהדטה סנטר שלנו, לענן Azure. בסוף, הדטה סנטר שלנו יישב בענן של מיקרוסופט, והמשתמשים יעבדו עם פתרון הווירטואליזציה Azure Virtual Desktop של משתמשי הקצה של הענקית מרדמונד. כך, נשלב גידול, אבטחת מידע ומיטוב עלויות לסביבת עבודה, המאפשרת למשתמשים מרחוק לעבוד בכל מקום. הפרויקט החל בתחילת 2022, ויסתיים בחודשים הקרובים". "המניע שלו כפול", הסביר, "אין לנו את הידע הנדרש לנהל 'ברזלים' שכאלה ,ואנו רוצים לעבוד בטכנולוגיה הכי חדשה על גבי פלטפורמת הענן של מיקרוסופט. בסופו של דבר נחליף את כלל התחנות לתחנות 'רזות', והכל יעבוד בתצורת 'כשירות' מול הענן. זה ייעשה בצורה מאובטחת, אלגנטית ובלא כל סיכון לתחנות הקצה". בהמשך, ציין שפט, "נבנה מחדש את מערך הרישות והתקשורת, בארכיטקטורת SASE. כך, נהיה החלוצים במימוש פתרון מלא – של מעבר לדטה סנטר בענן, עם VDI מלא". "מדובר בפרויקט חדשני", סיכם שפט, "שמהותו היא לא לעסוק בחומרה. למומחי הענן של CloudingNow מבית נס המלווים את הפרויקט יש ידע מטורף בנושא והם מסייעים לנו בנקודות החזקות שלהם – של ניהול מערך התשתיות. ה-IT ימשיך להוות את התשתית, הבטון והמלט – למימוש פרויקטים רבים שיסייעו לדיירים ולמשתמשים. המטרה שלנו ברורה: עוד ועוד מעבר לענן, עם פרויקטים חדשניים במהותם, שיניבו לארגון התייעלות תפעולית ויכולת לספק יותר שירותים עם פחות התעסקות בברזלים, ותגובות פרו-אקטיביות למשתמשים".

זה לא סוד שאחת הבעיות החמורות ביותר שארגונים מתמודדים איתן הוא המחסור בכוח אדם. לאחרונה דווח על מספר שיא של אמריקנים שעזבו את עבודתם ב-2021, מה שהביא לכך שהמשבר הזה אף החריף. מחקר של Korn Ferry גילה כי המחסור בכישרונות טכנולוגיים עלול לגרום להכנסות לא ממומשות של 8.5 טריליון דולר עד 2030. במקביל, מכיוון שמחשוב הקצה ומכשירי IoT דורשים רוחב פס גדול יותר ומגדילים את מספר נקודות הגישה לרשת – ניהול דטה סנטרים הופך להיות מורכב יותר ויותר גם כן. על כן נקיטת צעדים לפישוט האוטומציה של דטה סנטרים, והפיכתם לנגישים לעובדים חדשים היא קריטית. חברות וארגונים צריכים לחשוב על הנקודות הבאות אם הם מעוניינים לשפר ללא היכר את הדטה סנטר שלהם. בסביבה המודרנית של היום, שבה עבודה היברידית היא הנורמה ונעשה שימוש גובר בשירותי וידיאו, אנו עדים למעשה לעומס משתמשים, יישומים, נתונים, ומרכזים (פרטיים וציבוריים) ביטול עדיפויות של יישומים בחיפוש אחר מהירות ואופטימיזציה טובים יותר, בכירי הטכנולוגיה התמקדו בדרישות היישומים והביצועים שלהם. כתוצאה מכך, התשתית הבסיסית כופפה ועוצבה כך שתתאים לדרישות אותם יישומים. התשתית המותאמת אמנם עבדה במשך זמן מה, אך בסביבה המודרנית של היום, שבה עבודה היברידית היא הנורמה ונעשה שימוש גובר בשירותי וידיאו, אנו עדים למעשה לעומס משתמשים, יישומים, נתונים, ומרכזים (פרטיים וציבוריים). הדבר הביא לכך שקנה המידה התפעולי חייב להשתנות, בפשטות – לא נוכל יותר להתאים פעולות ברמה פרטנית ללא זינוק ניכר בעלויות. כדי להתמודד עם המציאות העכשווית, פנו מנהלי חברות אל הענן. ספקי שירותי ענן תעדפו בניית תשתיות בנות קיימא, ואילצו יישומים להתאים לארכיטקטורות סטנדרטיות כדי שהפעילות תוכל להתרחב. אבל גם מעבר המחשוב לענן מציג בעצמו אתגרים בנוגע לבעלות, בעיות אבטחה ותאימות. מנהלי ה-IT צריכים אפוא, לבנות דטה סנטרים תקינים מבחינה ארכיטקטונית ולהתחיל בפרוטוקולים פתוחים שנבדקו בסביבות התובעניות ביותר- EVPN ו-BPN. חשוב להבין כי בנייה עם מסגרות טובות יותר היא רק שלב ראשון. לאחר מכן יש לוודא יעילות, להתאים עיצוב, ולנהל נכונה את התפעול. חשיבה מחדש על התפעול אחד מגורמי הסיכון העיקריים של ניהול דטה סנטרים – הוא חוסר אמינות. הממשקים הנדרשים לאוטומציה של שינויים ברשתות דטה סנטרים, שיכולים לפשט ולייעל באופן קיצוני תהליכים עבור עובדים חדשים וקיימים. הממשקים הללו קיימים כבר כמעט שני עשורים, אך מנהלי ה-IT עדיין נרתעים מלאמץ אותם. אם צוותי התפעול יכלו לסמוך על כך שכל שינוי יפעל בדיוק כמתוכנן, או לכל הפחות לא יגרום לתקלות, הם לא היו מחויבים לשינויי בקרה המאטים את התהליכים, ומקשים על מינוף כלי ה-AI. מנהלי ה-IT שרוצים לגרום לשיפור יעילות המערכת צריכים לתת עדיפות לאמינות מעל הכל. גם דרישות הטכנולוגיה צריכות להיבחן מקרוב יותר. אם הבלאגן הנוכחי בשרשרת האספקה לימד אותנו משהו – זה שארגונים חייבים שתהיה להם בחירה. הבעיה היא שבחירה פעמים רבות מגיעה עם תג מחיר גבוה במיוחד. אם לכל ספק של חומרה ותוכנה בדטה סנטר יש צוות תפעול ייחודי משלו, העלויות מתרחבות באופן לינארי עם מספר הספקים. מבנים שכאלה הם אינם מבנים בני קיימא. ספקים רבים החלו לעצב פתרונות תוכנה שעובדים באופן גורף – ללא תלות בתווית היצרן שעל המוצרים. ארגונים צריכים לעשות כמה דברים; לתת עדיפות לאמינות על פני מהירות, להעדיף תשתית חזקה על פני יישומים, ולבחור בצורה נבונה עם אילו ספקים לעבוד. הדטה סנטרים של 2022 הדטה סנטרים הופכים להיות מורכבים יותר ומבוזרים יותר. במציאות שכזאת לא ניתן יהיה להמשיך ולהתנהל בתהליכי תפעול מיושנים. ככל שיותר ויותר דטה סנטרים מקבלים בשעריהם גם עובדים ללא ניסיון טכנולוגי מסורתי, הם יצטרכו להכניס עוד ועוד אוטומציה לתהליכי התפעול היומיים. כדי לבנות דטה סנטרים שניתן להפעילם גם ללא מומחים, מנהלי ארגונים צריכים להסתכל אחרת על מרכז הנתונים שלהם. פישוט תהליכים, התמקדות באמינות במקום פונקציונליות מותאמת אישית, והשענות על הטכנולוגיות החדישות ביותר עם מארג פתוח וניתן להרחבה – יכולים לפתור את משברי כוח האדם בתחום, להקל על חייהם של טכנאים מנוסים, ולגרום למיטוב כללי של המערכת. הכותב הוא מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס בישראל

"הטכנולוגיה הופכת להיות מרכיב יותר ויותר קריטי בהצלחה העסקית, ובהתאמה, הציפיות מהמנמ"ר גדלות באופן מעריכי. בעבר, המנמ"ר היה טכנולוג מצטיין, ואילו כיום הוא ממצב את עצמו כמוביל דעה, חדשני ובעל חזון עסקי. במסגרת הטרנספורמציה הדיגיטלית שאותה עובר כל ארגון, בכל גודל ומכל מגזר פעילות, יש לוודא שהייעול של התהליכים התפעוליים נעשה באופן שתומך בשימור הסביבה – זה נכון לכדור הארץ ולא פחות מכך לארגונים שפועלים באופן זה. אלה מקבלים מכך תועלות תפעוליות וכספיות", כך אמר דיוויד סנז, מנהל פתרונות בכיר לאזור המזרח התיכון בסרוויס נאו. סנז היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית היישומים בענן. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') במלון NYX בהרצליה, בהשתתפות נציגים של יותר מ-100 לקוחות של החברה. לדבריו, "למנמ"רים שמובילים תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית יש הזדמנות להפציע בקדמת הבמה, לתפוס מקום של כבוד בהנהלת הארגון – ולהשפיע על חוויית העובד וחוויית הלקוח. זאת, על ידי שינוי של מנגנוני התפעול בארגון, מיכון ודיגיטיזציה של תהליכי עבודה. כך, המנמ"ר.ית ת.יוביל את הארגונים שלו.ה לביצועים טובים ורבים יותר, ולהצלחה עסקית".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין סביבתי, חברתי וממשל סנז הציג את מערך הפתרונות שסרוויס נאו השיקה בתחילת השנה, שעונה לתפיסת ESG – ראשי תיבות של סביבתי, חברתי וממשל. לפי תפסיה זו, על כל ארגון לממש את יחסו לסביבה, בהתאם למדדים שהוא רוצה לעמוד בהם בשלושת התחומים הללו. כמו כן, ציין, "פעילות בשלושה תחומים אלה תניע עסקים להיות לא רק ירוקים יותר – אלא גם מוסריים". "בתחילת השנה השקנו את ServiceNow Impact – פתרון תוכנה שמסייע ללקוחות הארגוניים להאיץ את ההחזר על השקעותיהם בטרנספורמציה דיגיטלית", ציין סנז. "השירות, שיושב על גבי הפלטפורמה שלנו, משלב המלצות מבוססות בינה מלאכותית, הנחיית מומחים, תמיכה טכנית וכלים – כשהכול נועד על מנת ליצור חוויה דיגיטלית מותאמת אישית". "מה שמייחד את השירות הוא היכולת למדוד את ההשפעה של כל מעשה סביבתי – הן בהיבט התפעולי והן בממד החיסכון. ארגונים רבים לא מודעים לכך שעבודה באופן ירוק משמעה גם צמצום ההוצאות התפעוליות", אמר. "הכלי", הסביר, "נועד לצמצם את הפער הקיים בארגונים בין היעדים הסביביתיים למימוש שלהם. הוא מספק המלצות ותובנות מותאמות אישית, תמיכה טכנית וכלים, הכשרה והסמכות מבוססות תפקידים, ואימון על ידי מומחים – כאשר הכול מועבר בדיגיטל". "המאבק למען איכות הסביבה הוא לא פשוט ונוגע בכל חלקי הארגון", סיכם סנז. "אנחנו מספקים יכולת לחיבור איי מידע נפרדים, עם מיכון תהליכי עבודה ידניים ורבים ועם נראות שמצביעה על ההשפעה המצטברת של עבודה סביבתית. מוצר הקיימות שלנו מספק יכולת לבנות אסטרטגיה סביבתית, לנהל אותה, לדווח עליה ולממש אותה באופן מוכלל. כך אפשר למדוד יעדים מול ביצוע – ולצמצם פערים. בדרך זו, ארגונים יכולים הן לחסוך בהוצאות והן להיות ירוקים. כל ארגון יכול, וצריך, להשפיע לחיוב על הסביבה".