חלק ג'* בחלק א' של סדרת המאמרים על ה-Web 3.0 תיארנו את ההבדלים בין Web 1.0 ל-Web 2.0. בחלק ב' תיארנו בקצרה אתWeb 3.0. בחלק זה נעסוק בקצרה בגל הבא – המטאברס.  המטאברס (Metaverse) הוא שילוב צמד מילים – Meta, שמשמעותו מעבר להבנה או מעבר למודע, ו-Verse, שהוא קיצור של המילה יוניברס. המונח הופיע לראשונה בספרו של ניל סטיבנסון "Snow Crush" בשנת 1992. מקובל להתייחס למילה מטאברס כאל עולם וירטואלי תלת-ממדי, בקנה מידה של העולם האמיתי (או מעבר לו), כאשר למשתמש יש דמות מייצגת (אווטאר) אשר לה זיקה רגשית וסנטימנטלית המייצגת אותו בעולם זה. אינטראקציה עם משתמשים נוספים היא אלמנט מרכזי, שיכול להתבצע בכל אמצעי דיגיטלי כגון מחשב, קונסולה, סמארטפון או משקפי מציאות מדומה. אל לנו להתבלבל בין המונחים 'מציאות מדומה' (VR) ל'מטאברס', שכן המטאברס יכול להתקיים ללא VR, ולא כל VR הוא מטאברס. הבלבול נוצר בשל הצהרת חברת מטא (לשעבר פייסבוק) שהציעה עולם וירטואלי אליו ניתן להיכנס בעזרת משקפי המציאות המדומה שפיתחה. יחד עם זאת, סביר להניח שיתקיים ממשק הדוק בין העולמות הווירטואלים לטכנולוגיית המציאות המדומה. המטאברס – לא ניתן יהיה להתעלם מהמהפכה או לא להשתמש בה מרבית ענקיות הטכנולוגיה (בהן מטא, גוגל, אפל ואנבידיה) מפנות משאבים לתחום, ואנו צפויים למהפכה של ממש בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה להתעלם מהמהפכה או לא להשתמש בה. גם הסקפטיים ביותר, אלה שטענו שקניות ברשת לא יהיו פופולריות, מסכימים שבעשור הקרוב תהיה טרנספורמציה דיגיטלית של מרבית השווקים והארגונים. נסקור מספר דוגמאות לשווקים המתהווים, בהם המטאברס משמש כבר היום כלי לייעול תהליכים ושיפור רווחיות. עדיין אין מתודולוגיה אחידה לטרנספורמציה דיגיטלית וכניסה למטאברס. הדבר מחייב אפיון ספציפי לכל ארגון, שכן היישום בשטח משתנה בין הענפים השונים. המטאברס עושה שימוש במישחוק (Gamification), ולכן ניתן לראות תאגידים רוכשים חברות המייצרות משחקים. לדוגמה, מיקרוסופט רכשה את חברת אקטיוויז'ן בליזארד בכ-70 מיליארד דולר. תהליכים אלו מסמנים שבעתיד הלא רחוק נחווה טשטוש בין העולם הווירטואלי לעולם האמיתי, כך שהשפה הדו-ממדית של אתרי האינטרנט תוחלף בחווית שימוש בעולמות תלת-ממדיים, עם ייצוגים וירטואלים ובהם ייווצרו קשרים, ירכשו מוצרים, יעוצבו סביבות וחנויות בתלת-ממד, ילמדו יחד כאווטארים, ואף יפגשו לעבודה במשרדים וירטואליים. הטרנד הלוהט בעולם הטק של המחר. המטאברס. אילוסטרציה. צילום: BigStock בעולמות הרפואה – מספר יישומים שקיימים כבר עתה בשוק כוללים הכשרת מנתחים בסביבה וירטואלית, סביבה סלחנית לשגיאות ומעודדת למידה והתנסות. יישום נוסף הינו מפגשים בין רופאים או בין רופא למטופל בסביבה וירטואלית, ללא יצירת מגע, דבר היכול לגשר על פערי מרחק. בעולמות התיירות – ביקור וירטואלי בערים מעניינות, הרחבת קהל הלקוחות גם לאוכלוסיות שאינן מטיילות ונופשות בשל מגבלות רפואיות, מגבלות גיל או מצב סוציואקונומי. כעת נוצרת הזדמנות לאפשר, בעלות נמוכה מאוד, ביקור בכל מקום בעולם באמצעות שימוש במציאות מדומה ויצירת מטאברס לסיורים משותפים עם חברים ומשפחה. לדוגמה, פרוייקט ייחודי בשם Better Life VR מאפשר לבני הגיל השלישי לטייל בעולם ובנוסף לצפות באומנויות הבמה, להיפגש עם קרובי משפחה ואף להיות עדים לעיסוקים ותחביבים שגופם כבר אינו מסוגל לבצע, ובכך להחזיר להם את שמחת החיים ולהפיג את בדידותם. בעולמות החינוך – מספר יישומים מוצלחים להכשרת מורים וביצוע סימולציות, שמייתרות ימי סימולציה יקרים בסיוע שחקנים ומדריכים, שכן כלל השחקנים וירטואליים ומגיבים באמצעות בינה מלאכותית. זה יכול להביא לחיסכון במשאבי מקום, שכן אין צורך ליצור סביבות למידה. הכל דיגיטלי וניתן להיכנס לעולם הווירטואלי מכל מקום, בין אם זה מהבית או ממקום העבודה. בעולמות תעשיית הרכב – יישום משמעותי בתחום עיצוב הרכב הוכח עוד ב-2019 כיעיל יותר, כאשר מספר מעצבים במקומות שונים בעולם, נפגשו בעולם וירטואלי וביצעו במהלך שבוע מטלות שהיו מסיימים בתוך כחודש בעולם האמיתי. יישום נוסף שהביא לעליה ב-30% של מכירות רכב באולמות התצוגה של אאודי – לקוח נכנס למטאברס שלהם ומעצב לעצמו את הרכב כפי שהיה רוצה – צבע, ריפודים, הוספה או גריעה של אלמנטים – ואז באפשרותו להזמין רכב המותאם עבורו. לחברה נוצר רווח נוסף, שכן אין צורך להביא לאולמות התצוגה מספר רב של רכבים ברמות גימור שונות. בעולמות הפרסום והשיווק – מותגים רבים (כגון גוצ'י, סמסונג, יונדאי, נייקי, דיסני ועוד) כבר פתחו חנות ייצוגית במטאברס, ומאפשרים ללקוחות לחוות חוויה תלת-ממדית. בעולמות הכשרת כוחות אכיפת החוק – האיחוד האירופי הגדיל משמעותית את כמות המענקים לביצוע פרויקטים חוצי מדינות להכשרות בעולמות הווירטואלים. כך בוצעו מספר פרויקטים להכשרת סוהרים, שופטים ושוטרים במספר קורסים שונים, שהביאו לחיסכון במיליוני דולרים על ידי חיסכון בניידות של כוח אדם לאימונים מחוץ למדינה. כמו כן, נחסכו מיליוני דולרים נוספים ביצירת סביבות אימון וירטואלית, כך שניתן להחריב, לירות או לשרוף אלמנטים, לפזר אביזרים במרחב ועוד, כשבלחיצת כפתור ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.  לסיכום נאמר שהמטאברס מהווה את ההתפתחות מתבקשת של אתרי Web 3.0 דו-ממדיים לפורמט תלת-ממדי, שאת יתרונותיו הראשוניים תיארנו לעיל. מלבד עולמות אלו, ניתן לבצע אפיון לכל ארגון ולמצוא את הערך המוסף, אם ביצירת מטאברס ארגוני לעובדים ואם ביצירת מטאברס חיצוני עבור הלקוחות. אנו ממליצים לכל ארגון בראייה אסטרטגית לבצע בדיקה איך ומתי כדאי לו לאמץ את הטכנולוגיה ולבצע פיילוטים ליישום הטכנולוגיה, בכדי להיות מוכנים לעולם החדש. *לחלקים הראשון והשני בסדר המאמרים – לחצו על הקישורים. הכותבים הם צבי טובול-לביא – חוקר Web 3.0 ומטאברסים בחברת Inverse.city, ודוקטורנט ב-EIASM; ורז הייפרמן – יועץ לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO

רשת המלונות הישראלית סלינה מבצעת פרויקט להטמעת פלטפורמת ה-CRM וטכנולוגיית הענן של סיילספורס במלונות שלה ברחבי העולם. הפרויקט החל לפני כארבעה חודשים והחברה מתחילה להשתמש במערכת בימים אלה. ההיקף הכספי עומד על אלפי דולרים. סלינה היא רשת שפונה למטיילים בני דורות המילניום וה-Z, והיא מבצעת את הפרויקט כחלק מהרצון שלה לייעל את תהליכי העבודה ולספק חוויה מותאמת אישית לאורחיה. המערכת שמוטמעת מאפשרת שימוש של אורחי הרשת ושל החברה בכל ערוצי התקשורת הקיימים ואיסוף נתונים תחת קורת גג אחת, על מנת לספק תמיכה טובה יותר, הגדלת מכירות, הגברת שיתוף הפעולה בצוות והפחתת עומס העבודה. הפרויקט כולל יישום והטמעה של פלטפורמות Service Cloud ו-Salesforce 360, כמו גם מוצרי שיווק דיגיטליים נוספים, שיחד עם יכולות האוטומציה וה-AI מספקים לסוכני המכירות את המידע הרלוונטי בזמן הנכון. זאת, תוך שילוב תהליכים אוטומטיים שלדברי החברה מייעלים את עבודתם, מקצרים משמעותית את זמן הטיפול בקריאה ובמשימות הרוטיניות, ומפנים זמן ומשאבים לטיפול ביותר תהליכי מכירה מבעבר. יש לציין שסלינה נוסדה ב-2014 על ידי דניאל רודסבסקי ורפאל מוסרי. החברה משתמשת בטכנולוגיה כדי לזהות מלונות עם ביצועים נמוכים ולהפוך אותם למרכזי תרבות באמצעות שותפויות עם אומנים מקומיים, מעצבים וספקי אוכל ומשקאות, בנוסף לפעילויות בהשראת חוויות מקומיות. יש לה כיום 150 נכסים ב-25 מדינות בשש יבשות. יש לחברה כמה אתרי אירוח בישראל, בהם בירושלים, בתל אביב, באזור הכנרת ובמצפה רמון. "שיפור מסע הלקוחות מהכניסה לאתר ועד ליציאה מהמלון" לדברי אלעד ניר, מנהל השיווק העולמי הראשי של סלינה, "אנחנו ממשיכים לצמוח ולכן, היינו צריכים שותף טכנולוגי מתאים". הוא ציין כי "ההתאמה האישית, האוטומציה והאנליטיקה שמספקת פלטפורמת סיילספורס מאפשרות לנו לספק לאורחים שלנו את החוויה המדויקת לצרכים שלהם. באמצעות מערכת הוליסטית אחת שמחברת את כל נקודות התקשורת שלנו עם הלקוחות, אנחנו משפרים את מסע הלקוחות שלנו מרגע שהם מתחברים אלינו באינטרנט ועד לרגע שהם מגיעים לאחד הנכסים שלנו, ואפילו לאחר יציאתם. בעולם המותאם אישית של היום, טכנולוגיה כמו זו הייתה ותמשיך להיות המפתח למימוש ציפיות הלקוחות ולהנעת צמיחה בהכנסות". נעם עזרא, סמנכ"ל מכירות אזורי לפתרונות B2B ו-B2C בסיילספורס ישראל, ציין כי ״פלטפורמת ה-360 Service Cloud של סיילספורס מספקת לסלינה טכנולוגיה עדכנית וגמישות לשנותה ולהתאימה לצרכיה. על ידי שימוש בסיילספורס כפלטפורמה, לסלינה יש כעת את היכולת לבנות תקשורת רב ערוצית ולהעניק חוויה מותאמת אישית ללקוח, על ידי ריכוז נתוני אורחים, התקשורת שלהם והעדפותיהם במקום אחד".

מיקרוסופט חתמה באחרונה על הסכם ניטרליות בכל הנוגע באיגוד עובדים. היא עשתה זאת מול איגוד העובדים CWA (ר"ת The Communications Workers of America), המייצג את עובדי התקשורת של אמריקה – גוף המתגאה בכ-700,000 חברים. ההסכם החדש ייכנס לתוקף החל מ-60 יום לאחר סגירת הרכישה של אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) – מפתחת הכותרים המצליחים Call of Duty, וקנדי קראש – על ידי מיקרוסופט. לפי ההודעה לתקשורת, ההסכם משקף אמונה בסיסית של שני הארגונים החתומים עליו, לפיה יש לספק אפשרות לעובדים לבחור באופן חופשי והוגן לגבי ייצוגם באיגודי עובדים. עסקת אקטיוויז'ן בליזארד. צילום: BigStock סמית': "רואים בשותפות של היום דרך לחדש ולצמוח יחד" "מוקדם יותר החודש הכרזנו על סט עקרונות שינחו את הגישה שלנו לארגוני עובדים, ורכישת אקטיוויז'ן בליזארד היא ההזדמנות הראשונה שלנו ליישם את העקרונות הללו הלכה למעשה", אמר נשיא וסגן יו"ר מיקרוסופט בראד סמית'. "אנו מעריכים את שיתוף הפעולה של CWA בהגעה להסכם זה, ואנו רואים בשותפות של היום דרך לחדש ולצמוח יחד". "הסכם זה מספק מסלול לעובדי אקטיוויז'ן בליזארד לממש את זכויותיהם הדמוקרטיות להתארגן ולהתמקח באופן קיבוצי, לאחר סגירת הרכישה של מיקרוסופט, ומתווה דרך בסטנדרט גבוה למעסיקים בתעשיית המשחקים", אמר נשיא CWA, כריס שלטון, על המהלך. "ההתחייבויות והמחייבות של מיקרוסופט יעניקו לעובדים מקום ליד השולחן ויבטיחו שרכישת אקטיוויז'ן בליזארד תועיל לעובדי החברה ולשוק העבודה הרחב יותר של משחקי הווידיאו. ההסכם מתייחס לדאגות הקודמות של CWA בנוגע לרכישה, וכתוצאה מכך, אנו תומכים באישורה ומצפים לעבוד בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט לאחר סגירת העסקה הזו", המשיך ואמר שלטון. התאגדות בניגוד לרצון המעסיקה כזכור, קבוצה של 28 בודקי QA מסטודיו רייבן (Raven Software) – שנמצא בבעלות אקטיוויז'ן – הצביעה בחודש מאי האחרון ובחרה באיגוד, למרות מאמצים מתמשכים של ענקית הגיימינג למנוע מהלך זה. הקבוצה המצומצמת של עובדי רייבן – חטיבה אשר מונה בסך הכל כ-350 עובדים – הודיעה רשמית על כוונתה להתארגן תחת השם ברית עובדי המשחקים (Game Workers Alliance Union, או בר"ת GWU) כבר בינואר. כאשר אקטיוויז'ן בליזארד – שאותה מיקרוסופט מתכננת לרכוש במסגרת עסקה של 68.7 מיליארד דולר – החמיצה את המועד האחרון להכיר מרצון באיגוד, הקבוצה הגישה עתירה רשמית למועצה הלאומית ליחסי עבודה, ה-NLRB, כדי להתחיל בבחירות לאיגוד. אקטיוויז'ן ערערה על ההגשה, אך הסוכנות הממשלתית דחתה את טיעוניה, ובהמשך עובדי רייבן תוכנה בחרו להתאגד. יצוין כי אקטיוויז'ן אינה החברה הגדולה הראשונה שמנסה לסכל ניסיונות של עובדיה להתאגד. כידוע, אמזון הואשמה במאמצי-על, לכאורה, כדי למנוע התאגדות של העובדים, עד שהניסיונות הללו הצליחו לבסוף במחסן שלה בסטטן איילנד ששמו JFK8. למרות הקשיים – התאגדו ועשו היסטוריה. עובדי מחסן JFK8 של אמזון. עיבוד ממוחשב. צילום: BigStock לעומת זאת נראה שמיקרוסופט מבינה לאן נושבת הרוח ומנסה לזרום עם רצונם של יותר ויותר עובדים כיום להימצא תחת איגוד עובדים. לפי מיקרוסופט, משמעות ההסכם הוא ראשית שענקית התוכנה תנקוט בגישה ניטרלית כאשר עובדים נוספים מהחברה הנרכשת יביעו עניין בהצטרפות לאיגוד. שנית, עובדים מכוסים יוכלו לממש בקלות את זכותם לתקשר עם עובדים אחרים ונציגי איגודי עובדים על חברוּת באיגוד, באופן שיעודד שיתוף מידע וימנע שיבושים עסקיים. שלישית, לעובדים תהיה גישה לתהליך חדשני, הנתמך בטכנולוגיה ומתייעל, לבחירה אם להצטרף לאיגוד. רביעית, עובדים יכולים לשמור על סודיות ופרטיות לפי בחירה זו אם הם רוצים. חמישית, אם מתעוררת מחלוקת בין CWA למיקרוסופט במסגרת ההסכם, שני הארגונים יעבדו יחדיו באופן מיידי, כדי להגיע להסכמה, ויפנו להליך בוררות מזורז אם לא יצליחו לגשר על המחלוקות. ההסכם אינו משפיע על כוח העבודה של אקטיוויז'ן לפני סגירת העסקה. עוד נמסר כי "ה-CWA ומיקרוסופט מחויבים גם לבחון מאמצים חדשים וחדשניים לשתף פעולה, כולל הזדמנויות משותפות לכוח העבודה האמריקני להפיק תועלת מתוכניות חדשות לטכנולוגיה ובניית מיומנויות שישפרו את התחרותיות של המדינה".

"המנמ"רים והמנמ"ריות ניצבים מול שלל אתגרים, ובראשם, איומי הסייבר, ובתוכם – הכופרות, הלהיט של ההאקרים. לצד כל האתגרים, ניצב אתגר הניהול ההיברידי – הטיפול בנתונים הארגונים, שהם הזהב החדש, בין אם הוא נמצא בדטה סנטר המקומי, בין באירוח, ובין אם בענן ציבורי, או בעננים רבים. על מנת להצליח לממש אסטרטגיה מורכבת זו, על המנמ"ר לפעול כרקדן, המצליח לנוע משדה לשדה באופן חלק ופשוט", כך אמר מרקו פאניזי, סגן נשיא בכיר בקומוולט (Commvault). פאניזי, המשמש כמנכ"ל קומוולט הבינלאומית, אחראי על מכירות החברה בכל העולם למעט אמריקה, והגיע ארצה להשתתף בערב בכירים שערך הסניף הישראלי של החברה. הוא נמצא בחברה שנתיים, לאחר שביותר משלושת העשורים בהם הוא בשוק ה-IT, היה בכיר בסימנטק, וריטאס וב-EMC. האירוע התקיים אמש (ב') באולם C2 במגדלי עזריאלי, בהשתתפות עשרות מלקוחות החברה. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי פאניזי, "צוות ה-IT בכל ארגון, מכל גודל ומכל מגזר פעילות, נדרש לאתגרים סותרים בחלקם: עליו לספק יכולת למצות את המרב מהמידע, עליו לשנע אותו מהקרקע לענן ובחזרה, במהירות ובאופן חלק. הוא נדרש לתמוך בעסק על בסיס טיפול בנתונים והגנה עליהם, כדי להאיץ את פעילות הארגון. מנגד, בשל ריבוי האיומים, עליו לעשות זאת באופן מאובטח". "לצד זאת", אמר, "על המנמ"ר לספק למשתמשים יכולת לפעול בגמישות, עם פיתוח פתוח, עם עבודה מבוססת תקנים ועם יכולת גידול מהירה". "מגיפת הקורונה עשתה חסד עם המנמ"רים"  "מגיפת הקורונה", ציין, "עשתה חסד עם המנמ"רים: היא האיצה את התהליכים עליהם הם דיברו במשך שנים, כשלא תמיד ההנהלה הקשיבה להם. היא גם חשפה את האמת העצובה, שלא תמיד ה-IT היה מוכן לשינוי בדפוסי הפעילות של הארגון, למשל עבודה מרחוק. אבל הצד החיובי הוא שכעת, הנהלות ארגונים מבינות שהטכנולוגיה היא קריטית לפיתוח העסקי העתידי של הארגון, כי היא זו שתאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו". לדבריו, "מתקפות "לפני יותר משנה", סיפר פאניזי, "השקנו את פתרון התוכנה כשירות מטאליק. הפלטפורמה מאפשרת טרנספורמציה מאובטחת, עם הגנה על הנתונים בענן והיברידיות מלאה. כך, לקוחות ארגוניים מקבלים פתרון אחסון ענן משולב, שמקל על ארגוני IT ליצור אסטרטגיית ענן מקיפה משולבת הגנה. בדרך זו ארגונים יכולים לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית יחד עם ניהול מידע מרכזי וחכם בתוך חיסכון בעלויות והפחתת סיכונים. כיוון שלא כל הארגונים יעברו לענן וחלקם בטוח שלא יעברו באופן מלא – ההווה והעתיד הוא בניהול נתונים היברידי. אנו מאפשרים הגנה מירבית על המידע גם בדטה סנטר וגם בענן. כך, ארגונים מקבלים כמה תועלות: אבטחת מידע, פשטות תפעולית ותמיכה רחבה בענן, עם שינוע ושחזור בין העננים ואל הענן הפרטי. זאת, לצד מעטפת גיבוי לאפליקציות". "אני מכיר היטב את השוק הישראלי", סיכם פאניזי. "הצוות המקומי הוא אחד מהטובים שלנו באזור אירופה. הם מכפילים את היקף עסקיהם מדי שנה. ישראל היא שוק ב'שפיץ' הטכנולוגי. לא לחינם רכשנו בפברואר השנה את TrapX הישראלית, שעוסקת בתחום הטעיית הסייבר. אנו משכפלים את ההצלחה הישראלית לארצות אחרות. הסניף המקומי הציג ברבעון האחרון גידול של עשרות אחוזים, ואני מעריך שהמגמה תימשך".

"איומי הכופרות מתבלטים מעל כלל איומי הסייבר, שבעצמם הולכים ומחמירים ונהיים מתוחכמים יותר. המירוץ נגד הזמן הוא הרכיב המשמעותי בהגנת הנתונים. המטרה היא להשיב את הארגון לפעולה ולעשות זאת כמה שיותר מהר. לשם כך, חייבים להיות אקטיביים ופרו-אקטיביים, לבחון באופן עקבי ומתמשך את הארכיטקטורה של הגיבויים ולוודא שהיא עונה לאיום הבא, לרגולציות ולתקנים. כל איש  ITנדרש להביט כל הזמן על נכסי המידע הארגוני – מה חשוב, ואיך הוא מבצע הגנה פרו-אקטיבית ומכין את הארגון להתמודדות עם כלל סוגי המתקפות", כך אמר רונן נוי, מנכ"ל קומוולט (Commvault) ישראל. נוי דיבר בפתח ערב בכירים שערך הסניף הישראלי של החברה. האירוע התקיים אמש (ב') באולם C2 במגדלי עזריאלי, בהשתתפות עשרות מלקוחות החברה. לדברי נוי, "אנו מספקים גיבוי ושחזור בצורה רובסטית ושקופה, עם תמונת מצב כללית, הנחיות פעולה ללקוח, מענה אבטחת מידע והגנה בכמה שכבות. קומוולט מפתחת תוכנה להגנה ולניהול נתונים, כשהפתרון בא בכמה צורות, בדטה סנטר המקומי, או בענן כשירות (SaaS) – עם מנגנוני אבטחה". "אנחנו באים עם גישת הגנה בשכבות, לטובת הגנה מיטבית לנתונים – אבטחת גישה לאפליקציה והגנה מפני מעשה בשוגג, או בזדון, של גורמים פנימיים", הסביר נוי, "התוכנה שלנו יודעת לזהות פעילויות חריגות, להתריע ולוודא שאכן זאת פעולה אסורה, בעזרת אימות מרובה שלבים. בנוסף, אנחנו יודעים לוודא שהמידע המגובה חסין ומוגן, ואין חשש שיימחק או יוצפן. מידור הוא חלק מהתהליך. ההתראות מבוססות על בינה מלאכותית, וכך הן לומדות את שגרת הסביבה, ובזמן אמת מזהות ומונעות התראות שווא". הוא הסביר, כי "מרכזי הנתונים של החברות מחייבים השקעות אדירות כדי להתמודד עם המציאות החדשה. כך, השיקול להשתמש בתוכנות כשירות בענן, או להעביר עותק נוסף לענן, הפכו לכורח המציאות והם תולדה של שינוי ההתנהלות של המשתמשים בשנתיים האחרונות. מכאן השינוי במחשבה: חברות מבינות שגם אם הן מסתמכות על ספקיות הענן שמאחסנות את המידע, האחריות על הגנת הנתונים מפני מה שיקרה מוטלת על כתפיהן. ארגון IT מודרני מבוסס על מספר הולך וגדל של פתרונות ענן לצרכים השונים, כאשר כל פתרון שכזה מציע שירותי הגנת מידע מקומיים, וככזה – הוא מוגבל ביותר ביכולות ההגדרה של מדיניות כוללת". לדברי נוי, "התפיסה של הטיפול בנתונים וההגנה עליהם השתנתה. השאלה היא כבר לא 'האם הארגון יותקף?' אלא 'מתי?', ולכן נדרש לתת מענה לכלל סוגי המתקפות, בדגש על הדור החדש, של מתקפות הכופרה. ארגונים נדרשים להפנים שתקיפה היא עניין של זמן ושעליהם להיות ערוכים נכון לקראתה. בהיבט הטיפול בנתונים, יש לדאוג לנהל ולגבות אותם לטובת התאוששות מהירה בכל מקום – מהדטה סנטר ועד לענן". "עם פלטפורמת הגנת הנתונים של קומוולט ועם מטאליק אנחנו מקדימים את המתחרים בעולמות הגיבוי ומציעים לארגונים פתרון רחב, שכולל מבט על צרכים עתידיים", סיכם נוי, "ב-2021 חווינו גידול בפעילות עם כניסת פתרון מטאליק לשוק המקומי, ויש לנו כבר מאות לקוחות בתחום. אני מעריך שנחווה גידול גם ב-2022".

אורקל סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית 2022, ואת השנה כולה, עם תוצאות מעורבות: עלייה בהכנסות לצד ירידה ברווח הנקי, עקב גידול ניכר יותר בהוצאות. בלט במיוחד תחום הענן, שרשם גידול דו ספרתי ברבעון. לפי הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ב'), ההכנסות הרבעוניות שלה גדלו ב-5% לכמעט 42.5 מיליארד דולר, כולל גידול של 18% בהכנסות ממתן רישיונות לענן שלה. אולם, ההוצאות עלו ב-10% ל-7.3 מיליארד, וכתוצאה מכך הרווח הנקי פחת ב-21% ל-3.2 מיליארד. הפער בין העליות בהכנסות ובהוצאות היה גדול יותר בשנה הכספית כולה: אלה גדלו בפחות מ-5% ל-42.4 מיליארד דולר וב-25% ל-31.5 מיליארד, בהתאמה. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי השנתי צנח ב-28% ל-10.9 מיליארד דולר והרווח הנקי – ב-51% ל-6.7 מיליארד. מבט נוסף על תוצאות הרבעון מראה כי לעומת הירידה הגדולה בשנה כולה, הרווח התפעולי של החברה קטן במהלכו ב-1% בלבד ועמד על 4.5 מיליארד דולר. ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של 6.2% ל-4.9 מיליארד. בסעיפים הגולמיים, ההוצאות גדלו ב-12.9% ל-2.4 מיליארד דולר, הרווח עלה ב-3.7% ל-9.4 מיליארד והרווח השולי עמד על 79.8%. צפרא כץ, מנכ"לית אורקל, אמרה לאחר פרסום התוצאות כי "הצלחנו לשפר את ההכנסות בעיקר עקב אפליקציות הענן שלנו, פיוז'ן ונטסוויט. חווינו גם גידול בביקוש לתשתיות הענן של החברה, שהגדיל את הכנסותינו בסעיף זה ב-39%".

כיום זה נראה לכולנו מאוד טבעי – לדבר לסמארטפון שלנו, עם סירי, עם ווייז, בספיץ'-טו-טקסט בוואטסאפ, בכניסה לחשבון הבנק, אבל כל זה לא היה קיים לפני 20 שנה, כשרק התחלתי לעסוק בתחום. בבואי לחקור את הנושא, זיהוי קולי היה בעיקר עיבוד אותות, והחלום הגדול ביותר שלנו החוקרים היה בסך הכל להגיע למצב שאנו מתמללים דיבור באנגלית או מזהים דובר ברמת שגיאה של פחות מ-10%. מאז, עיבוד דיבור הפך לחלק טבעי מהחיים של כולנו ואחד מתחומי הטכנולוגיה המתפתחים ביותר בשנים האחרונות – בשאיפה שהידיים שלנו יהיו משוחררות למשימות נוספות, בזמן שנוכל לתפעל את העולם הטכנולוגי סביבנו – הטלפון, הבית המכונית – בהנחיות קוליות בלבד. אולם הפוטנציאל האמיתי של התחום רחוק לאין שיעור ממיצוי – מאבחון מחלות ועיבוד רגשות באמצעות הקול ועד איתור הונאות קוליות בסכומי ענק. בנוסף, גם האתגרים התרבו וגדלו. למשל, אותן מערכות בינה מלאכותית המשרתות אותנו במשימה, גם מייצרות טכנולוגיות הונאה קוליות. האפליקציות החברתיות הרפואיות של דיבור התרבו והתפתחו גם הן. דיבור הוא אמצעי התקשורת הבסיסי של בני האדם, ואנו חושפים בו מידע עצום על עצמנו. הקול והשפה יכולים ללמד אותנו על מצבו הנפשי של האדם, מצב רוחו, מצבו הבריאותי, הרקע, המוצא ועוד מידע רב, שכנראה איננו מודעים אליו עדיין. מאגר המידע העצום שטמון בקולנו הוא הסיבה שיותר ויותר ענקיות טכנולוגיה הצטרפו לתחרות בשוק והחלו לגלות עניין רב בנושא. אנחנו רק בפתחה של המגמה שבה טכנולוגיות עיבוד דיבור וזיהוי קולי יוטמעו בהיבטים רבים בחיינו. כך, למשל, מגיפת הקורונה הדגישה את הפוטנציאל בזיהוי קולי מהיר וזול של מחלות והביאה לפריחה מחקרית באבחון קולי של מחלות נשימתיות ואחרות. הדיבור האנושי מופק על ידי הרבה מאוד מערכות בגוף, המשתתפות ביצור הקול: המוח, מערכת הנשימה, שרירי הפנים והגרון. הקול מכיל מידע על תפקוד המערכות הללו, לכן ניתן לאבחן מחלות רבות דרך הקול. לא רק זאת, אלא שמעקב אחר שינויים בקול מאפשרים גם לקבוע – האם חלה או צפויה הידרדרות במחלה, האם תרופה שהחולה נטל השפיעה עליו או לא. לעומת בדיקות פולשניות שדורשות מגע, הזיהוי הקולי מציע תוצאות מיידיות תוך חיסכון במשאבים ויכולת לבצע בדיקה גם מרחוק. על כן שימוש בעיבוד הדיבור יוכל לפתוח בפני ענף הרפואה עולם חדש, מהיר ונגיש יותר. אנו נמצאים בשלבי מחקר ומימוש מתקדמים על טכנולוגיות של עיבוד דיבור לאבחון דיכאון, חרדה, מחלת פרקינסון ועוד. השימוש בזיהוי הקולי ובעיבוד הדיבור לא עוצר בתחום הרפואה. עוד ועוד חברות וארגונים משתמשים בזיהוי הקולי ככלי מכריע באבטחה דיגיטלית, מהבנקים הגדולים בעולם ועד גופים ביטחוניים עלומים. דווקא השימוש בהשוואה אוטומטית של הקול דורש מאיתנו לדעת טוב יותר מאי פעם – איך ניתן לזהות ניסיון התחזות לקול שלנו. כמו מערכות תומכות החלטה בדיאגנוזה רפואית, מערכות זיהוי דובר יכולות לתמוך החלטה של בית המשפט בעדויות על זיהוי הדובר בשתי הקלטות שונות. מחקרים חדשים מבקשים לייצר שיטות אוטומטיות, שיצליחו לזהות דוברים על פי מאפיינים קוליים וכן לזהות קבוצות דוברים לפי  רקע, מגדר או מוצא בהתבסס על קולם בלבד. את הקול האנושי חוקרים כבר במשך עשורים רבים במגוון תחומים. הטמעת המחקר בפיתוחים מתקדמים תאפשר לנו להוביל לא רק מהפכה טכנולוגית שתשפיע על החיים של כולנו, אלא גם להתחקות אחר ולהבין את המידע הרב שהקול שלנו מסגיר.   הכותבת היא מייסדת המרכז לעיבוד שפה באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

קל להבין למה חברות טכנולוגיה צריכות לעבור לתשתית מרובת עננים או להשתמש בבינה מלאכותית (AI) ובלמידת מכונה (ML) לניתוח נתונים. אחרי הכל, הסביבה העסקית שלהן היא העולם הדיגיטלי, שבו הן יכולות לנתח לעומק הרבה מאוד מידע כדי להפיק תובנות בקשר להתנהגות הלקוחות ולהניב תוצרים עסקיים. אבל מי שחושב שהיכולת להפיק תובנות מנתונים או לקבל החלטות בזמן אמת בעזרת הענן שמורה רק לחברות טכנולוגיה – טעות בידו. גם ארגונים מסחריים מענפים אחרים, כמו קמעונאות, ושירותים פיננסיים יכולים להיעזר בה. גם אלה הם ענפים שפניהם אל העתיד, ושבהם חברות יכולות לרתום את הענן ליצירת חוויות קניה אישיות, להתאמת האסטרטגיות בין המפעלים, לייעל שרשרת הפצה ולעריכת מחקרים כמותיים. יותר ויותר בנקים, מפעלי ייצור וענקיות מסחר פונים אל עבר הענן להפקת תובנות מנתונים, לניהול תהליכי העבודה ולאבטחת הנכסים הדיגיטליים, והשימוש במודל של תשתית כשירות (IaaS) צובר תאוצה. הכסף מדבר לפי אחת מההערכות, ענף השירותים הפיננסיים מהווה עד כ-25% מהכלכלה העולמית. הענף, המגלגל טריליוני דולרים, הוא המצע שעליו עושים עסקים במדינות שונות ושבעזרתו בעלי עסקים קטנים מממנים את חלומותיהם. אין עוד ענף, כנראה, שבו האמון והשקיפות כל כך חשובים. בעזרת הכלים של גוגל קלאוד לניתוח נתונים, חברות הלוואות, חברות אשראי ובנקים יכולים לבדוק מודלים לסלי המוצרים שלהם – פונקציה בסיסית אבל חיונית – בקצב מהיר פי 15 עד 30 מאשר במערכות הישנות. ובעזרת היכולות של AI ו-ML, שחקנים מענף השירותים הפיננסיים יכולים לבדוק את ההשערות ואסטרטגיית ההשקעות שלהם כדי להפיק תובנות במהירות. בענף השירותים הפיננסיים, שבו הרגולציה כה הדוקה, החברות יכולות להיעזר בטכנולוגיית ההצפנה של גוגל קלאוד, הטובה ביותר בתחומה, כדי להגן על הפרטים האישיים המזהים של הלקוחות ועל הנתונים שבבעלותן. למעשה, זו אותה טכנולוגיה שמגינה על הרשתות הפנימיות של גוגל. לעשות קניות בקליק הנה נתון שקשה לעכל: רק 9.6% מהצעירים שמשתייכים לדור ה-Z קונים ג'ינסים, טאבלטים וסקייטבורדים בחנויות פיזיות. במילים אחרות, יותר מ-90% מבני 10 עד 25 קונים מוצרים אונליין. היכולת לחפש מוצרים ויזואלית ו"מראות מדידה חכמות" – הכל בנייד – הן כבר חלק מחוויית המשתמש בעולם המסחר האלקטרוני. במקביל, גם בחנויות הפיזיות משדרגים את חוויית השירות כדי למשוך בחזרה לקוחות. אם אתם בעולם הקמעונאות, תוכלו להיעזר בשירותי הענן לניתוח הנתונים של המוצרים ושל שרשרת האספקה, כדי להיות ממוקדים בלקוחות ולהגדיל את ההכנסות בכל הפלטפורמות. בעזרת הפתרונות של גוגל קלאוד תוכלו לאחד בין מסדי נתונים מבודדים כדי להקל על הקונים לחפש מוצרים בפלטפורמות השונות, ולהציג המלצות רלוונטיות המבוססות על AI ו-ML. וכמובן, חיוני לשמור על האמון של הלקוחות במותג. בדיוק מהסיבה הזו, תשתית האבטחה של גוגל קלאוד מכילה כלים ואמצעי בקרה שיעזרו לכם לזהות פישינג ואיומים על אבטחת הסייבר. למכונות ענק דרושים נתוני עתק כשאנחנו מדמיינים לעצמנו מפעל טיפוסי, אנחנו לא בהכרח חושבים על נפח אחסון שמאפשר ניתוח נתונים בזמן אמת, שכפול מסדי נתונים וקבלת החלטות המבוססת על נתונים, אבל האפשרויות האלה יכולות לעזור לכל חברה בענף הייצור. איך? בעזרת ניתוח נתונים אפשר לשפר את יכולת המעקב אחרי שרשרת האספקה במפעלים תעשייתיים ובאולמות ייצור קטנים כאחד, כדי ללקט תובנות בקשר למחסורים הקיימים ולביקוש העתידי. כיצרנים, תוכלו להיעזר בפתרונות של Cloud כדי לשמור על האבטחה לכל אורך מחזור החיים של המוצר – משלבי המחקר והפיתוח ועד להשקה. תוכלו גם להיעזר בענן כדי לפתח אפליקציות, להפוך אותן לאוטומטיות ולהתאים אותן לגודל וכך לקצר את זמני הייצור, להגדיל את התפוקה ולשפר את הקיבולת. בנוסף, בעזרת Google Workspace – הכלי שמאפשר לצוותי IT לתת מענה מהיר וחכם יותר לעובדים – תוכלו לשפר את שיתוף הפעולה בין חלקי הארגון. ב-23 ביוני תקיים גוגל את Cloud Forum – אירוע שבו מקבלי ההחלטות בעולם ה-IT יוכלו לשמוע על החידושים האחרונים בתחומים של עולם הענן, ניתוח נתונים, ML ו-AI, אבטחה, תשתיות ללא שרת ועוד – ולהבין איך הם יכולים להוביל לחדשנות בענפים כמו קמעונאות, שירותים פיננסיים וייצור. נשמח אם תצטרפו. להרשמה.