מיקרוסופט הודיעה כי היא מפטרת כאחוז מכלל עובדיה. הענקית מרדמונד "מסדרת מחדש קבוצות ותפקידים תאגידיים", לנוכח סיכום שנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני, ורה-ארגון לקראת 2023, כך על פי בלומברג. הסוכנות טענה כי החברה דיווחה שבכוונתה דווקא להגדיל את כוח האדם בחודשים הקרובים. הפיטורים ישפיעו על קצת פחות מ-1% מכוח העבודה של החברה, המונה כ-180,000 אנשים. הם לא יחולו על פי דפוס ברור לגבי גיאוגרפיה או חלוקת מוצרים, וצוותים הכוללים פתרונות תמיכת לקוחות, שותפים ויועצים יהיו כולם מנפגעיהם. הפיטורים הגיעו לאחר שמיקרוסופט האטה את גיוס העובדים בקבוצות שמפתחות את Windows, Teams ו-Office ואולם החברה טוענת שאין גם בכך כדי להעיד על צורך שלה בקיצוצים. "כמו כל החברות, אנו מתעדפים באופן קבוע את הפעילויות שלנו, ועושים התאמות מבניות בהתאם", אמרה מיקרוסופט לתקשורת. "בסך הכל, נמשיך להשקיע בעסק שלנו, ולהגדיל את כוח העבודה שלנו בשנה הקרובה". "אחד המיתונים הגרועים ביותר שראינו בהיסטוריה האחרונה". מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא. צילום: צילום מסך הקיצוצים בהיי-טק נראה שהרבעון האחרון בחברות גדולות בעולם ה-IT ובאינטרנט בכלל היה בכל זאת קשה מבעבר. נטפליקס, למשל, דיווחה לראשונה על ירידה במספר המנויים, וסיפקה צפי לירידה של שני מיליון משתמשים משלמים ברבעון השני הנוכחי. טוויטר גם היא קיצצה 30% מצוות הגיוס שלה, בעוד שטסלה, שנמצאת בבעלות אילון מאסק, פיטרה מאות עובדים באחרונה. חברות טכנולוגיה גדולות אחרות שהאטו את קצב הגיוס שלהן כוללות את אינטל, סיילספורס, אנבידיה, אובר, סנאפ וספוטיפיי, בין השאר. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, הגיב באחרונה למשבר הכלכלי העולמי בהווה, וזה שצפוי לפחות במהלך השנה הקרובה. הוא התייצב בפגישת שאלות ותשובות עם עובדיו וסיפק להם כמה תחזיות לנוכח חוסר הוודאות שעומד בפני העולם בכלל ומטא בפרט עקב משבר הקורונה, האינפלציה המאמירה ומחירי האנרגיה הנוסקים בגלל המלחמה באוקראינה, בין היתר. "אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שזה יכול להיות אחד המיתונים הגרועים ביותר שראינו בהיסטוריה האחרונה", אמר צוקרברג. ואולם למיקרוסופט יש את שירותי הענן שלה, שדווקא גדלו לנוכח מגיפת הקורונה והאילוצים שהיא כפתה על חברות רבות להתקדם עם הטרנספורמציה הדיגיטלית ועם ההגירה לענן. החברה דיווחה על רווחים חזקים ברבעון השלישי שלה, עם ביקוש חזק לשירותי הענן, Azure, שהקפיץ את הרווח שלה ב-25% לעומת התקופה המקבילה של שנת הכספים הקודמת, לכמעט 50 מיליארד דולר. עם זאת, בחודש שעבר שינתה מיקרוסופט את תחזית ההכנסות והרווחים שלה לרבעון הרביעי, והפחיתה אותה. יצוין עם זאת כי בשנים האחרונות מיקרוסופט הכריזה באופן שגרתי על קיצוצים כמעט מיד לאחר יום העצמאות של ארה"ב, שחל ב-4 ביולי, וזאת עקב סיכום השנה הפיסקלית והלקחים ממנו.

CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארצות הברית, הנפיקה התרעה דחופה לסוכנויות הממשל הפדרליות, ולפיה עליהן להטליא בדחיפות פרצת יום אפס שנתגלתה במערכות Windows. הפגיעות מנצלת יכולת לשימוש אסור בהרשאות מקומיות, שנעשה בהן שימוש פעיל ב-CSRSS (ר"ת Windows Client/Server Runtime Subsystem). היא הנחתה את הסוכנויות להוסיף אותה לרשימת הבאגים שנעשה בהם שימוש לרעה. פגם האבטחה דורג בדרגת חומרה גבוהה. הפגם, שנרשם כ-CVE-2022-22047, משפיע הן על מערכות Windows בצד השרת והן בצד של הלקוח, כולל המהדורות האחרונות Windows 11 ו-Windows Server 2022. מיקרוסופט תיקנה את הפגם כחלק מהתיקונים שאותם היא הנפיקה החודש. הענקית מרדמונד סיווגה אותו כ-"יום אפס", כיוון שהפגם כבר נוצל לרעה במסגרת מתקפות שנערכו, עוד לפני שהתיקון היה זמין. לפי החברה, "תוקף שיצליח לנצל את הפגיעות הזו יוכל לקבל הרשאות סיסטם". הפגיעות התגלתה באופן פנימי, על ידי חוקרים ממרכז האיומים של מיקרוסופט (MSTIC) ומרכז התגובה לאבטחה של החברה (MSRC). "סיכון משמעותי לסביבת המערכות של הממשל הפדרלי" CISA הקצתה פרק זמן של שלושה שבועות לסוכנויות הפדרליות לצורך תיקון הבאג. לדברי הסוכנות, הפגיעות CVE-2022-22047 מנוצלת באופן אקטיבי, ולכן "יש לחסום מתקפות מתמשכות שעלולות להגיע מניצול הפגיעות". על אף שההנחיה חלה רק על סוכנויות פדרליות, CISA הפצירה בכל הארגונים ברחבי ארצות הברית לתקן באג זה, "על מנת לסכל ניסיונות של תוקפים לנצל גישה אסורה להרשאות על מערכות Windows שלא הוטלאו". "סוגי פגיעות אלה", נמסר מהסוכנות, "הם וקטור תקיפה שנעשה בו שימוש תכוף על ידי שחקני האיום הזדוניים בסייבר. הם מהווים סיכון משמעותי לסביבת המערכות של הממשל הפדרלי". יש לציין שעל פי הנחיה מחייבת, שפורסמה בנובמבר האחרון, כל הסוכנויות הפדרליות האזרחיות נדרשות לאבטח את הרשתות שלהן מפני פגמי אבטחה שנוספו לקטלוג של CISA – של פגיעויות ידועות, המנוצלות לרעה (KEV).  

הגיע הזמן? גוגל החלה לפרוס את תכונת תמונה בתוך תמונה עבור אפליקציית יוטיוב ל-iOS ו-iPadOS, זאת שנתיים לאחר שהתכונה הפכה זמינה למפתחי צד שלישי במכשירי iPhone ושבע שנים לאחר שהגיעה ל-iPad, ומזה שנים שהיא זמינה למשתמשי אנדרואיד. לדברי גוגל, התכונה תיפרס בהדרגה, וזמינותה תשתנה בהתאם לסטטוס ולמיקום של מנויי הפרימיום. התכונה החדשה של תמונה בתוך תמונה תפעל עבור כל מי שיש לו מנוי יוטיוב פרימיום וכל סרטון. משתמשים בארה"ב שאינם בעלי מנוי פרימיום יוכלו ליהנות מהתכונה, אבל רק  עבור תכנים שגוגל מחשיב שאינם מוזיקה. מגבלה הזו עשויה למנוע ממשתמשים להאזין למוזיקה ברקע במכשירים שלהם דרך חשבון יוטיוב חינמי במקום להירשם להצעות המוזיקה של החברה. בעוד שתכונת התמונה בתוך תמונה היא חדשה, האזנה לאודיו ברקע (כולל עבור מוזיקה) כבר מזמן הפכה תכונה מרכזית בשירות הפרימיום. תמונה בתוך תמונה הפכה זמינה בגירסת iOS 14 של אפל ב-2020, וב-iPad כבר ב-iOS 9 של 2015, ומאז עשתה דרכה לרוב אפליקציות צד שלישי, מה שהשאיר את יו-טיוב הרחק מאחור. בפוסט של גוגל על השקת התכונה החדשה מכירה החברה בקצב האיטי, ומציינת, כי  "אנו מכירים בכך שההפצה של תכונה מבוקשת זו היא איטית, ורוצים להודות לכל מי ששיתף משוב במהלך הניסויים וחיכה בסבלנות לרגע הזה!"

אילון מאסק – מנכ"ל ומייסד חברות הענק טסלה ו-SpaceX בין השאר – רצה לרכוש את טוויטר. או לפחות כך הוא טען באפריל האחרון, כשהציע 44 מיליארד דולר על מנת להפוך את הרשת החברתית לשלו. באותם ימים אישר הדירקטוריון את העסקה, שהייתה אמורה להתחיל להתגלגל ולצאת אל הפועל כשכל פרטי העברת הבעלות יסוכמו ויחתמו. אלא שאז החלו בעיות, שהביאו את מאסק להודיע ביום ו' לרשת המסים וניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ולחברה כי לא ירכוש אותה בסופו של עניין. מעוניין במימוש העסקה. פראג אגרוואל, מנכ"ל טוויטר. צילום: ויקיפדיה כעת טוויטר משיבה מלחמה, ותובעת את מאסק בבית המשפט בדלאוור – המקום שבו מיישבים סכסוכים מסחריים גדולים בארצות הברית – בדרישה שיקיים את שהתחייב לו, כלשונו ובמלואו. טוויטר יכלה לדרוש פיצויים על ביטול הבטחת הרכש בגובה מיליארד דולר, שמאסק הסכים לשלם אם יגיעו נסיבות שכאלה. במקום זאת, היא נראית מוכנה להילחם על השלמת העברת הבעלות, שאישר הדירקטוריון ושהמנכ"ל שלה, פארג אגרוואל, מעוניין ביישומה אף הוא. חבלה מכוונת או נזקים של עסקה שהשתבשה בתמימות? הבשורה של ​​מאסק בדבר ביטול העסקה שמה קץ לחודשים של אי ודאות לגבי מימוש הרכישה, שכן השוק וגם הציבור הרחב לא באמת האמינו שהעברת הבעלות המסוימת תתממש. אחת האינדיקציות לכך שהעסקה עלולה להשתבש הייתה העובדה שטוויטר אינה שווה כל כך הרבה כסף כיום, ושמחיר מנייתה נמוך בהרבה ממה שמאסק התחייב לו. "מאסק מאמין ככל הנראה שהוא – בניגוד לכל צד אחר הכפוף לדיני החוזים של דלאוור – חופשי לשנות את דעתו, להיות אדיש לחברה, לשבש את פעילותה, להוריד את ערך בעלי מניותיה ופשוט לחמוק מהעסקה", נכתב במסמך המשפטי שהגישה טוויטר כחלק מתביעתה כעת. טוויטר צודקת בנוגע לחבלה של מאסק, והתקשורת העסקית מולו, בשווי מניותיה – כאמור, באפריל הוכרזה העסקה, שבמסגרתה מאסק ישתלט על טוויטר תמורת 54.20 דולר למניה. אתמול (ג'), עם סיום המסחר בוול סטריט, שוויה מניית טוויטר עמד על 34.06 דולר בלבד. כאשר הצעת הרכש התקבלה בדירקטוריון באפריל, המנייה נסחרה ביותר מ-50 דולר. סוגיה מרכזית: כמה מהם פעילים בטוויטר? חשבונות בוט מזויפים. אילוסטרציה. צילום: BigStock מה השתבש עוד? די מהר אחרי שהעסקה סוכמה, באמצע מאי, מאסק הקפיא אותה משום שסבר כי טוויטר חייבת להציג בפניו ראיות לטענתה שרק פחות מ-5% ממשתמשיה הם חשבונות בוט מזויפים. מאסק גרס כי מדובר בפועל בנתון שקרוב יותר ל-20%. בהתאמה, מאסק חשב כי המחיר שסוכם מול – גבוה מדי. למעשה, לדעת מנכ"ל טסלה, טוויטר לא עמדה בהצהרותיה באופן משפטי כשדיווחה על מספר חשבונות בוט קטן בהרבה מזה שפעיל אצלה הלכה למעשה. במכתב שנשלח בחודשים שחלפו לדירקטוריון טוויטר התלונן עורך הדין של מאסק, מייק רינגלר, על כך שמרשו חיפש במשך קרוב לחודשיים נתונים כדי לגלות מה השכיחות של חשבונות "מזויפים או דואר זבל" בפלטפורמת המדיה החברתית. "טוויטר נכשלה או סירבה לספק את המידע הזה. לפעמים טוויטר התעלמה מבקשותיו של מר מאסק, לפעמים היא דחתה אותן מסיבות שנראות לא מוצדקות, ולפעמים היא טענה להיענות, תוך שהיא מוסרת למר מאסק מידע חלקי או בלתי שמיש", צוין במכתב. הרבה מהדרמה סביב העסקה התרחש בטוויטר עצמה, שהיא ללא ספק זירת הבית של מאסק – יש לו יותר מ-100 מיליון עוקבים בה. עוד לפני ההודעה שהוא מעוניין להפוך לבעלים של טוויטר, היזם נהג לקונן בציוציו על כך שהחברה לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה כפלטפורמה לחופש ביטוי ואמר שאחרי שהיא תעבור לידיו הוא ישנה אותה לשירות הרבה פחות מצונזר ו"שמאלי" בעמדותיו. גם את סוגיית חשבונות הבוט, שהגיע אחרי שסיכם על הקנייה מול חבר המנהלים, שטח מאסק בפני עוקביו, עובדי טוויטר ומשקיעים – שעקבו בסקרנות אחרי הטלטלות עד להודעה בסופ"ש שהעסקה, לפחות מבחינת מאסק, מבוטלת. עורך דינו של מאסק טען גם כי טוויטר הפרה את ההסכם מול הלקוח שלו כשפיטרה שני מנהלים בכירים וצמצמה בשליש את צוות רכישת הטאלנטים שלה. הוא אמר כי טוויטר נדרשה "לשמור באופן מהותי את המרכיבים החומריים של הארגון העסקי הנוכחי שלה", ומשום שלא עשתה זאת – חיבלה בעצמה בעסקה. מאחורי ביטול הרכישה – שהוקפאה על ידי מאסק כבר במאי – יכול לעמוד גם עניין הכספים האישיים של המולטי-מיליארדר. מעמדו כאיש העשיר בעולם קשור לחלקו בטסלה, וכשהסכים לעסקה הוא תכנן להסתמך על מניותיו בחברה זו כדי לסייע במימון רכישת הרשת החברתית. אלא שאז חזר בו מכך ואיתר משקיעים שיצטרפו אליו לרכישה. מאבק ארוך שלא ידוע איך יוכרע? טוויטר ביקשה שבית המשפט בדלאוור ידון בתיק במשך ארבעה ימים בספטמבר ואולם לפי הקולות בשטח אפשר שלה ולמאסק צפוי בילו ממושך בערכאות. ההתדיינות המשפטית צפויה להיות ארוכה, שכן לא קל כל כך לבטל רכישות מוסכמות. המצב עלול להסתבך, מכיוון שכפי שהסביר לפני שבועות עורך דין המתמחה ברכישות חברות לפייננשל טיימס, בית המשפט של דלאוור מפגין כמעט תמיד קשיחות כלפי קונים שביקשו להתרחק מההסכמים שנחתמו. לפי פרשנויות רבות בתקשורת העולמית – ובהתבסס על כך שמאסק, שהוא יזם ממולח והאיש העשיר בתבל, היה אמור ללמוד את כל המידע אודות טוויטר מבעוד מועד – נראה כי עסקן הטק הדומיננטי פשוט התחרט על הצעת הרכש שלו. גם טוויטר גורסת זאת בתביעתה. מומחי משפט ששוחחו עם המדיה נוטים אף הם לחשוב שמאסק פשוט ויתר וחזר בו בלי הצדקה. העובדות שטוויטר הציגה במסמכי בית המשפט הן טיעון חזק ביותר לכך שהיא תצליח לסגור את העסקה הזו, כך סבור בריאן קווין, פרופסור בבית הספר למשפטים של מכללת בוסטון. "זהו תרחיש אסון עבור טוויטר והדירקטוריון שלה", כתב האנליסט של Wedbush, דן איבס, למשקיעים. במכתבו חזה מאבק ארוך בבית המשפט שטוויטר תעשה בו הכל כדי לשחזר את העסקה שהתמוססה. סוכנות AP ציטטה גם את כריסטופר בוזי, מייסד חברת המחקר Bot Sentinel, העוקבת אחר חשבונות טוויטר מזויפים המשמשים לדיסאינפורמציה או להטרדה, שאמר כי "כל התהליך הזה היה מוזר". "מאסק ידע על הבעיה הזו. זה משונה שהוא ישתמש בבוטים ובטרולים ובחשבונות לא אותנטיים כדרך לצאת מהעסקה", הוסיף. ואולם בוזי אמר גם כי המכתב מהצוות המשפטי של מאסק מביא כמה ביקורות רלוונטיות על חוסר השקיפות של הנרכשת, כולל סירובה לכאורה לספק למאסק את אותה רמה של נתונים פנימיים שהחברה מעבירה תדיר לכמה מלקוחותיה הגדולים. "זה פשוט נראה כאילו הם מסתירים משהו", אמר בוזי, שמאמין גם הוא כי מספר חשבונות טוויטר המזויפים או חשבונות הספאם גבוה ממה שדיווחה החברה.

קרן בירד (BIRD) הדו-לאומית (ארה"ב-ישראל) הוקמה בשנת 1977, כדי לקדם פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקניות. מאז הקמתה, ישראל הקימה קרנות דומות עם מדינות רבות אחרות, אך הבכורה נתונה לבירד. על רקע ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בישראל שוחחנו עם ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד, שנחשבת כאחד הביטויים היפים לשיתוף הפעולה הקיים בין ארה"ב וישראל. ביום ד' דיווחתם על אישור עסקאות בסך 7.9 מיליון דולר. הפרויקטים שאתם מאפשרים חייבים להיות שיתופי פעולה בין חברות אמריקניות וישראליות, אך האם לקרן יש העדפות מסוימות כמו מכשור רפואי או סייבר? "הקריטריונים כוללים התייחסות לחדשנות הפרויקט המשותף, לאיכות השותפות ולפוטנציאל העסקי של הפרויקט. אין העדפה לנושאים ספציפיים". ראיתי שבין הפרויקטים שאשרתם נכלל פרויקט לאתר גזי חממה. האם אתם חודרים לתחום חברות ירוקות? "נושא האקלים וטכנולוגיות רלוונטיות הוא מאד על סדר היום של קרן בירד. קרן בירד הקימה עוד בשנת 2009 תוכנית ייעודית לאנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות לצמצום פליטות גזי חממה, בשם בירד אנרג'י (BIRD Energy)". האם יש עלייה או ירידה בבקשות יחסית לתקופות קודמות? אני שואל מכיוון שיש משבר פיננסי בארה"ב, שערי הריבית עולים והרצון להשקיע גם בהיי-טק פוחת "במחזור האחרון שעליו דווח עכשיו הביקוש היה מתאים לממוצע, אבל יש לזכור שמועד ההגשה היה לפני פרוץ המשבר הפיננסי. יש להניח שבמחזורים הבאים נראה עלייה בביקוש". אני מבין שיש לכם שיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות. האם תוכל לספר לי בקשה כיצד זה בא לידי ביטוי? "אכן יש שיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות. קודם כל, היו"ר המשותף של מועצת המנהלים של הקרן הוא ד"ר עמי אפלבום, שהוא גם יו"ר רשות החדשנות. בנוסף, הבדיקה המקצועית של הפרויקטים מהצד הישראלי נעשית על ידי מומחים מטעם רשות החדשנות (ויש גם בדיקה של מומחים אמריקנים). הקשר הקרוב בין רשות החדשנות וקרן בירד הוא טבעי וחיוני, בשל אופי ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח טכנולוגיים". ספר לי משהו על מכניזם הפעילות של הקרן. איך אתם פועלים כדי לאתר שילובים פוטנציאליים בין גורמים ישראליים ואמריקניים? "מרכיב חשוב והייתי אומר קריטי, של פעילותנו הוא ה-matchmaking, כלומר, יצירת חיבורים בין חברות ישראליות ואמריקניות. פעילות זו מתבצעת במגוון אמצעים: אירועים שקרן בירד מארגנת או שחברי הצוות משתתפים בהם, וגם חיבורים שנעשים על ידי הצוות עבור חברות ישראליות או אמריקניות שמחפשות שותפים. צוותי בירד פרוסים בין שתי המדינות, והצוות שממוקם בארה"ב ממוקד מאוד ב-matchmaking. בנוסף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנספחים המסחריים מטעם משרד הכלכלה והתעשייה ועם גורמים נוספים בארה"ב, כגון לשכות מסחר". מה הן ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפויות, ואיך אתם תתאימו את עצמך למציאות המשתנה? אני מבין שבינתיים יש מיזמים ייעודיים של קרן בירד. איזה מיזמים שכאלו אנחנו יכולים לצפות לראות בעתיד, אולי בסייבר? "בימים אלו אנחנו משיקים את בירד סייבר (BIRD Cyber), תוכנית משותפת למערך הסייבר הישראלי והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית. יחד עם זאת, אנחנו גם פועלים להגדלת יכולת הממון של התוכנית העיקרית. היעד הוא תוספת תקציב של 10 מיליון דולר לשנה. זה חשוב כדי לפצות על השחיקה של הקרן העיקרית, כתוצאה של אינפלציה וייקור עלות המחקר והפיתוח. זה יתרום לשמירת המעמד של שתי המדינות, ישראל וארה"ב, מול התחרות הגלובלית הגוברת בקידום חדשנות וטכנולוגיה".

חברת השקעות הקריפטו Three Arrows, שרשומה בסינגפור, הייתה חברה גדולה ומעורכת שבשיא כוחה ניהלה נכסים של מעל ל-10 מיליארד דולר, אך לא עוד – עכשיו היא פושטת רגל. החברה נפלה קורבן למשבר בשוק מטבעות הקריפטו, שבא לידי ביטוי בירידות חדות מאוד בשערי המטבעות הדיגיטליים. מרטין גלן, שופט פדרלי מניו יורק, הקפיא אתמול (ג') את נכסי החברה בארה"ב. החלטת בית המשפט בניו יורק באה אחרי שבית משפט באיי הבתולה הבריטיים חייב את הקרן לממש את נכסיה, כדי להחזיר את חובותיה. הנפילה של הקרן הייתה מהירה במיוחד, שכן עד לסוף שנת 2021 היא עדיין ניהלה כ-שמונה מיליארד דולר . החלטת בית המשפט גם הושפעה מכך ששני מייסדי החברה שגם מנהלים אותה, קייל דיוויס וסו זו, נעלמו ואיש לא יודע היכן הם נמצאים. השניים נמלטו ממה שהוגדר כ"גורמים אלימים" אשר מאיימים לפגוע בהם ובני משפחותיהם. לפני שנעלמו נודע ש-זו מנסה למכור את ביתו שבסינגפור, השווה כ-35 מיליון דולר. אך לנוכח חובות הקרן, המעורכים במיליארדים, גם אם זו יהפוך לחסר בית, הדבר לא יביא לכיסוי חובותיו.

בשנת 2021 עלה מספר מתקפות הכופרה (Ransomware) בכ-13% והן היוו כ-25% מכלל מתקפות הסייבר, כך דיווחה ה-Verizon Data Breach Investigations. בנוסף, בתקופה זו, מתקפת שרשרת האספקה אחת הייתה אחראית לכ-62% מכל הפריצות לארגונים. מרבית מתקפות הכופרה נועדו למטרת סחיטת כספים, אך חלקן, כפי שאירע גם במספר ארגונים בארץ, נבע מסיבות בעלות מטרות פוליטיות. בתקופה האחרונה, אנו עדים לעלייה במוטיבציה לפגיעה והתוקפים מנסים לפגוע במידע ובעותקיו בצורה שתמנע התאוששות מהירה. במקרה זה, הגיבוי הופך ליעד אסטרטגי למתקפות ייעודיות ולהדלפת מידע – כגון מתקפת ה-vivsection של Conti.   לפתרונות מהדור הקודם אין יכולת להתמודד עם נוף האיומים המורכב של היום. חלק מהפתרונות הקיימים מספקים הגנה מסוימת על המידע שנמצא בגיבוי, אך הם אינם מותאמים לסייע באתגרים של אירוע מסוג זה. אתגרים כמו זיהוי האם הארגון נמצא תחת מתקפה פעילה; מתי התחילה המתקפה; איזה מידע נפגע; מהו העותק הנקי האחרון של כל המידע הארגוני; האם יש איומים במידע המגובה; כיצד ניתן להתאושש בצורה מהירה; האם נפגע מידע ארגוני רגיש; ועוד. אם הארגון לא מסוגל לענות על שאלות אלו, הוא צפוי להיפגע מהשבתה ארוכה, תהליכי חקירה והתאוששות ארוכים, מניעת שירות, הפסדים כספיים נרחבים, פגיעה במוניטין, חשיפה לתביעות וכדומה. הפתרון המאוחד של רובריק ונטאפ  חברת רובריק (Rubrik) בשיתוף עם נטאפ (NetApp) – חברת תוכנה גלובלית המתמקדת בנתונים בענן – יצרו פתרון העונה על בעיות אלו. הפתרון המאוחד מספק יכולות אחסון, הגנה ושחזור נתונים בצורה המשמרת את זמינותם – אפילו בסביבה פגועה. שילוב יכולות המערכת של רובריק עם מגוון רחב של פתרונות נטאפ מספק מענה מהיר לניהול מידע בנפחים עצומים. באמצעות אינטגרציה מובנית בין הפלטפורמות, הפתרון המשותף הופך את ההגנה על הנתונים לפשוטה ולאוטומטית, מאחד את הניהול ומאפשר שחזורים מיידיים, הן באתר הארגונים והן בענן. התמיכה של רובריק בנטאפ כוללת שימוש ב-StorageGRID – מערכת ה-Scale-Out Object Storage המתקדמת של חברת נטאפ – בצורה המאובטחת ביותר, תוך שימוש ביכולות מתקדמות להגנה על המידע המגובה, שיפור בזמני ההתאוששות, העלאת יתירות המידע המגובה והורדת עלויות שמירה המידע לטווח ארוך. כמו כן מספקת מערכת רובריק הגנה אוטומטית עבור מערכת ONTAP, כגון ONTAP NAS, Azure NetApp Files ועוד. הפתרון גם כולל יכולות מתקדמות לאיתור נקודת התאוששות נקייה, זיהוי מאפייני פגיעה במידע המגובה (IoC) ופתרון להתאוששות מהירה מאירועי סייבר.    "מתקפות כופרה הופכות לחמורות ולנפוצות יותר ויותר וארגונים נדרשים לחשיבה מחדש. ארגונים חייבים להניח שהמידע של הארגון, מערכות המחשוב ונתוניו (הנכס החשוב ביותר) חשופים לפגיעה ולהדלפה", אמר דוד פרטוק, מנהל טכני ברובריק ישראל. "אם בעבר מתקפות וירוסים גרמו נזקים אך ניתן היה לנקות מידע פגוע בקלות יחסית, כיום המתקפות המודרניות גורמות לנזקים חמורים יותר, אשר אינם מאפשרים התאוששות ללא תשלום לתוקף או שחזור", הרחיב פרטוק. ארז גל-חן, CTO בנטאפ ישראל: "באמצעות שילוב יכולות הגנה מלאה על המידע, ניתוח המידע המגובה והתאוששות מהירה, יכולים ארגונים להתמודד בצורה יעילה ומהירה עם האיום הגדול ביותר על תשתיות המחשוב בעידן המודרני. נטאפ בשיתוף עם רובריק מספקת מענה לאיום זה".

היום (ד') אנחנו מציינים את גיליון ה-8,000 של הניוזלטר היומי שלנו, DailyMaily, שמגיע לתיבת הדואר שלכם מדי ערב. עבורנו, באנשים ומחשבים, זה לא עוד מספר, אלא ציון דרך במכלול הפעילויות של הקבוצה, שייסדו ועומדים בראשה בני הזוג פלי הנמר ודליה אסיא פלד – קבוצה שתציין בקרוב 41 שנים להקמתה. ה-DailyMaily מכונה על ידי עמיתים ושותפים שלנו לדרך כ-"קול של הענף", ואחרים מעידים כי הם מקפידים לקרוא אותו מדי ערב, כי הוא "ספר התנ"ך" שלהם. לא פחות. הכוונה היא שהמהדורה היומית משקפת לקוראיה את סך כל האירועים שהיו באותו היום בענף, בארץ ובחו"ל. ה-DailyMaily משמש לבכירי התעשייה – ממנכ"לים ועד למנמ"רים, סמנכ"לי טכנולוגיות, מנהלי אבטחה וכדומה, וגם לאלה שקצת פחות בכירים – כפלטפורמה שבה הם קוראים על כל מה שקורה בענף שלהם. כאן הם לומדים מה עושים המתחרים, קוראים על קולגות ומתעדכנים בטכנולוגיות החדשות והחדישות. כמו בכל מדיה, גם אנחנו עמלים להביא לכם סיפורים בלעדיים. במקרה שלנו מדובר לרוב בסיפורים שלא מקבלים ביטוי במדיות האחרות, שרובן מתייחסות לענף ההיי-טק יותר בכלליות. כחלק מאנשים ומחשבים, גם ה-DailyMaily מלווה את התעשייה, ומשקף את הפעילות הענפה של הקבוצה, לרבות הכנסים המרכזיים והפורומים הבולטים של הענף. כך יוצא שאנחנו לא רק מסקרים את החדשות החמות בענף, אלא גם יוצרים את הסיפורים. גיליון ה-8,000 הוא עוד הזדמנות להודות לכם, הקוראים הנאמנים, המלווים אותנו כל השנה. אנחנו יודעים שזה לא מובן מאליו, ושמנו לעצמנו כמטרה לעשות הכול כדי להביא לכם את המידע הכי רלוונטי, לשרת אתכם בכל מה שאתם חושבים שאנחנו יכולים לסייע לכם ולפגוש אתכם באירועים שלנו קצת היסטוריה ה-DailyMaily הופיע בגלגולים שונים ולא התחיל ברשת. הוותיקים שמבין קוראינו בוודאי זוכרים את הפקס-עיתון, שהיה משוגר מדי ערב לאלפי מנויים. זו הייתה תקופת פריחת הפקס, ועיתונים ששוגרו באמצעות פקסים היו דבר חדש. אנחנו היינו הראשונים שעשו זאת בארץ – ביוזמתו של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. אלא שהשורשים של הניוזלטר קדומים יותר: ב-1981 התחלנו להוציא לאור עיתון בפרינט, שקראנו לו, איך לא, אנשים ומחשבים. גם הוא היה ייחודי בזירת התקשורת בישראל, שכללה אז בעיקר עיתונים שהיו שייכים לקבוצות מדיה גדולות ואף למפלגות (דבר ועל המשמר, למשל). מה גם שהעיתונות הכללית של אז לא הרבתה לעסוק, בלשון המעטה, בטכנולוגיה וב-IT. כאשר פרץ האינטרנט לחיינו, עברנו בהדרגה למדיה הדיגיטלית – תחילה הוקם ה-DailyMaily וכמה שנים אחר כך הפורטל שלנו, שמתעדכן כל היום. 8,000 גיליונות של רציפות והתמדה שוק התקשורת בארץ חווה טלטלות, והוא במשבר מתמשך. אומרים יהללך זר ולא פיך, אבל זה שאנחנו מקפידים להוציא את ה-DailyMaily מדי ערב, כבר 8,000 ערבים, מראה על רציפות והתמדה – וזה לא תמיד קיים בשוק התקשורת הישראלי. אתרים, עיתונים ואפילו ערוצי טלוויזיה קמו ונסגרו – ואנחנו כאן. העובדה שהניוזלטר מגיע אליכם בכל ערב היא לא מובנת מאליה. היא משקפת את העבודה של מערכת, שבה עובדים עיתונאים עם ניסיון של עשרות שנים, ואת העבודה של שאר אנשי אנשים ומחשבים – מחלקות ההפקות והאירועים, הגרפיקה, המדיה, המחשוב, הכספים ושאר העובדים המסורים של החברה. וכמובן, ההנהלה. כולם מבטאים את הרוח הנמרית, שעיקרה: אסור להסתפק בהצלחות קיימות, וצריך תמיד לחדש, ליזום, להיות ראשונים לפני כולם. ולבסוף, גיליון ה-8,000 הוא עוד הזדמנות להודות לכם, הקוראים הנאמנים, המלווים אותנו כל השנה. אנחנו יודעים שזה לא מובן מאליו, ושמנו לעצמנו כמטרה לעשות הכול כדי להביא לכם את המידע הכי רלוונטי, לשרת אתכם בכל מה שאתם חושבים שאנחנו יכולים לסייע לכם ולפגוש אתכם באירועים שלנו. להתראות בגיליונות הבאים.