השנה האחרונה שימשה נקודת מפנה אסטרטגית בכל הנוגע לאימוץ ענן על ידי מגזר המחשוב הממשלתי בישראל, בזכות 'פרויקט נימבוס' – פרויקט דגל רב שנתי ורחב היקף לאספקת שירותי ענן עבור ממשלת ישראל. אחת מספקיות הענן באספקת שירותי הענן לממשלה במכרז נימבוס היא AWS (ר"ת Amazon Web Services) שהודיעה על ההשקה של אזור ענן (Region) בישראל במחצית הראשונה של 2023. אזורי הענן (Regions של AWS) מורכבים מ'אזורי זמינות' (Availability Zones), הממקמים תשתיות במיקומים גיאוגרפים נפרדים ושונים. אולקלאוד (AllCloud) היא שותפה של AWS, בעלת הסמכת Premier, ובעלת התמחות ייחודית בנושא מיגרציה ואבטחת מידע בענן, כולל הסמכה של למעלה מ-300 מומחי ענן בקשת רחבה של נושאים, וניסיון בביצוע של אלפי פרויקטים בעולמות הענן של AWS בישראל ובעולם. משרד התחבורה עובר לענן ומשפר את חווית התחבורה בישראל לאחרונה הודיע משרד התחבורה על מעבר לשירותי הענן הציבורי, במסגרת פרויקט נימבוס, אותו מבצעת חברת אולקלאוד, אשר החלה בהטמעת מערכות הענן של חברת AWS עבור משרדי ממשלה וגופים ציבוריים באמצעות פתרון ה-Landing Zone הייחודי שלה, המאפשר את ביצוע הפרויקט באופן מאובטח ובזמן קצר משמעותית. המעבר יאפשר התייעלות באיסוף, ניהול, מחקר ועיבוד נתוני התחבורה הציבורית בישראל. תשתית זו, בשילוב כלים אנליטיים, תספק למשרד התחבורה יכולת תכנון ושיפור התחבורה הציבורית בארץ, ובכך להוביל שינוי בחשיבה ומיקוד התהליך העסקי של המשרד, בנוסף לשיפור התשתית. הבשורה לאזרחים במעבר משרד התחבורה לטכנולוגיית הענן הציבורי היא בשיפור תנאי הנסיעה ורמת השירות שיקבלו בתחבורה הציבורית. עיבוד מידע מהיר על בסיס טכנולוגיות בינה מלאכותית, יאפשר חיזוי מדויק יותר בזמן אמת של צרכי תחבורה, והכוונת תנועה חכמה יותר, שתעזור בצמצום הפקקים. בנוסף, תשתית ענן ציבורי תאפשר ייעול ושיפור החיבור הישיר של כלים אזרחיים קיימים, כמו אפליקציות תכנון נסיעה או אפליקציות ניווט, למאגרי המידע של משרד התחבורה, ובכך תשפר את איכות התחבורה הציבורית ותפחית את מספר כלי הרכב על הכביש, מה שיביא להפחתת זיהום האוויר. רונית רובין, נשיאת EMEA ב-אולקלאוד. צילום: דורון לצטר רונית רובין, נשיאת EMEA ב-אולקלאוד: "אנחנו שמחים על הזכייה של AWS כספק ענן ראשי במסגרת המכרז של מנהל הרכש הממשלתי, וגאים לקחת חלק גם בפרויקט המשמעותי להעברת תשתיות משרד התחבורה לענן. באמצעות המעבר לענן, משרד התחבורה יוכל להפיק תובנות מעמיקות יותר על המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל, תוך שימוש בכלים מתקדמים של ניתוח מידע ובינה מלאכותית, קיצור זמני התגובה לקבלת מידע ויכולת התמודדות עם נפחי מידע בכל גודל". בסרטון היוטיוב המצורף תוכלו לשמוע מצור אהרון, מנמ"ר משרד התחבורה (לשעבר), כיצד המעבר לענן יוביל לשיפור משמעותי בחווית התחבורה הציבורית בישראל. באולקלאוד קיים מיקוד גבוה בפתרונות הענן של AWS והבנה בתחומים טכנולוגיים הנוגעים למעבר לענן. החברה מספקת ללקוחות מגוון רחב של פתרונות, החל משלב הייעוץ הראשוני, דרך בניית האסטרטגיה ותוכניות העבודה, ביצוע פרויקטי ענן מורכבים, וכלה בתפעול וניהול שוטף של סביבות הלקוח ב-AWS. למעשה, כאשר משרד ממשלתי עובר לענן של AWS, הוא חדל מלעסוק בעולמות העבר, של ניהול תשתיות המחשוב, אחסון, גיבוי ורכש חומרה, ועובר לעסוק בעולמות הנוגעים בחדשנות טכנולוגית ופתרונות מתקדמים דוגמת דיגיטל, ביג דטה, AI/ML. זאת ועוד, אולקלאוד תשתתף בוועידת הפסגה 2022, בהשתתפות צמרת מקבלי ההחלטות בעולמות ה-IT בישראל. באירוע תשתתף רונית רובין, נשיאת EMEA באולקלאוד ותציג במסגרת פאנל המנכ"לים את האופן שבו המעבר לענן יאפשר חדשנות, התייעלות ושירותים משופרים לאזרח. לפרטים נוספים והרשמה לוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים 2022 – לחצו כאן

שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע היום על רפורמה שנועדה לצמצם משמעותית את תופעת מסרוני הפישינג, הקנאביס, והמסרונים הזדוניים, ששליחתם באופן אנונימי בתפוצה רחבה התגברה בשנים האחרונות והפכה מטרד משמעותי לציבור, ובחלקם אף משמשים לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי ואף עלולים לעודד ילדים ובני נוער לצרוך סמים. האסדרה החדשה תחייב את חברות הסלולר להפעיל מנגנונים לזיהוי שולח המסרונים באמצעות מערכת הפצה (כדוגמת אימות חזק מראש) ולהגביל שליחת מסרונים בתפוצה רחבה באופן אנונימי, ובכך יוקל על המשטרה לזהות גורמים עוינים ומטרידים. על מנת לאפשר לחברות להיערך, נקבע כי פרק הזמן למימוש החלקים השונים ברפורמה יעמוד על עד חצי שנה מיום ההחלטה. במסגרת האסדרה, מפיץ מסרונים המשתמש במערכות הפצת מסרונים יחויב לעבור אימות חזק ואמין, כדוגמת הזדהות באמצעות שיחת וידיאו מול גורם אנושי, שבה ימסור את שמו וכתובתו ויציג תעודות או מסמכים המזהים אותו. בנוסף, יתבצע אימות על כרטיס האשראי שבאמצעותו נרכשה חבילת ההפצה לאחר בדיקה שהכרטיס אינו גנוב. כמו כן, חברות הסלולר לא תאפשרנה למנויי פריפייד את הפצת המסרונים באמצעות מכשיר קצה סלולרי בכמות העולה על 50 מסרונים ליום. מנגנונים אלו יגבירו את אבטחת הכניסה למערכות ההפצה ושליחת הודעות מהן ויקלו על המשטרה להגיע בעת הצורך לשולחי המסרונים, מה שירתיע את המפיצים ויצמצם את התופעה. האסדרה צפויה לצמצם את יכולת ההפצה האנונימית של מסרונים בתפוצה רחבה, ללא עיון או התערבות בתוכן ההודעה, ובכך תאזן בין חופש הביטוי של השולח לבין ההגנה על האזרחים מתופעה זו. לדברי הנדל, ״לאחר תהליך עבודה מקצועי במשרד, אנחנו יוצאים היום למלחמת חורמה בתופעת מסרוני הקנאביס והפישינג שאין ישראלי שלא סובל ממנה. המציאות היום היא, שמיליארדי מסרונים נשלחים לאזרחים ישראלים. חלקם הגדול נשלחים בתפוצה המונית. לאור התרחבות התופעה והרצון לסיים את המשימות שהחלו ערב הבחירות, החלטתי לצאת לאסדרה שמחייבת שקיפות ואימות חזק של שולחי המסרונים ורישיונות החברות יתוקנו בהתאם לכך. הנחת המוצא היא, שזהות מאומתת של השולחים תצמצם דרמטית את תופעת מסרוני הפישינג, הקנאביס ומסרונים פליליים נוספים. גם מסרונים פוליטיים שנשלחים באמצעות מערכת הפצה נכללים באסדרה, וניתן יהיה להתחקות אחר השולח במקרים של עבירה על החוק. הכנסת חובת השקיפות לתהליך שליחת המסרונים תצמצם משמעותית את הספאם במסרונים ותיטיב עם הציבור״. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה, כי "לפני מספר חודשים החלנו הליך במטרה למגר את התופעה, שבה גורמים עלומים ומפוקפקים מציפים מדינה שלמה בהודעות סמישינג וקנאביס. מדובר במטרד של ממש, והיום אנחנו קובעים הוראות חדשות לחברות התקשורת שיצמצמו דרמטית את התופעה, שבה מנגישים באופן חופשי ויזום סמים לילדינו״.

"כיום כבר אין עוד שאלה האם נדרש לשנות את תפיסת המחשוב בארגונים, ובתוכה את הגנת הסייבר. שאלת 'האם' הוחלפה בשאלה 'מתי'. ברור שכדי לקדם ולהתקדם חייבים לשנות את הגישה. המענה לשינוי הדרוש נמצא בענן. אבל כדי שזה יקרה, לצד השינויים הטכנולוגיים יש לשנות בראש ובראשונה את התרבות הארגונית, ולבנות בסיס לשיתופיות. תפיסת העולם המשותפת, מבוססת ענן, היא הזדמנות, גם בהקשרי הגנת סייבר, לבוא ולקפוץ קדימה. כמאמר הקלישאה – עדיף להיות תלוי האחד בשני מאשר להיות תלוי אחד ליד השני", כך אמר תא"ל (מיל') גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. פורטנוי דיבר היום (ב') בפאנל שעסק בענן במגזר הציבורי ושהתקיים במסגרת אירוע שערכה גוגל קלאוד ישראל לרגל השקת אזור הענן הייעודי של החברה בארץ. האירוע התקיים באולם רוקח בתל אביב, ואת הפאנל הנחה שי מור, ראש תחום ציבורי וביטחוני בגוגל קלאוד ישראל. לדברי פורטנוי, "מילת המפתח היא אמון. אם נדע לייצר מרחב דיגיטלי אמין, בטוח ומאובטח – בוודאות נוכל לשנות את חוקי המשחק, ואני חושב שאפשר לעשות זאת". "הענן הציבורי יגדיל את האפשרויות ויביא למימוש מגמות שונות" גוגל קלאוד החלה להקים את האזור הייעודי שלה בארץ בד בבד עם מכרז הענן הממשלתי נימבוס, שבו היא זכתה (וגם AWS) ושהקמת האזור הייתה חלק ממנו. לדברי פורטנוי, לצד תפיסת העולם המשותפת לגוגל ולממשלה, "הענן המקומי מהווה הזדמנות לבנייה של מערכות מבוססות תקנים, כמו גם להגדלת המשילות ב-IT. יתרון נוסף יגיע מבנייה של מערכי הגנה, תוך יצירת שקיפות – מול גוגל ומול כלל המשק. הענן הציבורי יביא לעצמאות בחבילות של השירותים שאותם משרדי הממשלה יוכלו לבחור. זה יגדיל את כלל האפשרויות, תוך מימוש של מגמות שונות – ריכוז מול ביזור, תקניות לצד יכולת בחירה". "יחד", אמר, "נוכל להביא תהליכי בקרה, גילוי ומניעה, עם רציפות תפקודית מלאה, מבוססת אוטומציה – מה שיגדיל את יכולת הזיהוי של הסיכונים והמניעה שלהם, ובאופן מהיר יותר. תועלות נוספות שיתקבלו בשל השימוש בענן הציבורי הן יעילות, שיתופיות, שרידות והליכים טובים יותר. זה אתגר לא פשוט כלל, אבל אני חושב שזה אפשרי: הסיפור הוא כיצד לעלות לענן באופן הנכון, תוך מניעת וצמצום הסיכונים הכרוכים בתצורה (קונפיגורציה). כך, כלל האקו-סיסטם סביב הענן יוכל להביא לפתרונות עלייה אליו בצורה מושכלת ומחושבת". מה הממשלה עושה בסייבר? "שאלה מורכבת" לדברי פורטנוי, "מה הממשלה עושה בתחום הקינטי (הפיזי) – זה ברור. שאלה שכזו, לגבי העשייה של הממשלה בסייבר, היא מורכבת. אנחנו מקימים כיפת סייבר, באנלוגיה לכיפת ברזל. אנחנו עושים זאת יחד עם גוגל: נביא מענה, אמנם לא מענה הרמטי – אבל הגנת סייבר טובה יותר למדינה". ראש מערך הסייבר סיכם את דבריו באומרו כי "אנחנו, כמדינה, עוד לא מבינים עד הסוף את היתרונות שיש בהקמת אזור הענן הייעודי של גוגל בארץ. זו בשורה גדולה לישראל".

קשה לומר שהרעיון של מסך חכם הוא משהו חדש בעולם המחשוב המודרני, אם לנקוט בלשון המעטה. הרבה יצרניות – ואני לא זוכר את השמות של כולן – הציעו עד היום מסך מחשב לכל דבר ועניין, שבהינף לחיצה על כפתור הפך לסוג של מחשב. אולם, היצרניות המובילות בשוק המסכים, סמסונג ו-LG, בדרך כלל נמנעו מהגישה הזו – עד לאחרונה. סמסונג הייתה זו שעלתה ראשונה על הרכבת הזו, ובאחרונה אף רעננה את הליין שלה. לא מזמן הגיע תורה של היריבה, גם היא מדרום קוריאה, כשזו השיקה את דגם 32SQ780S, ששמו רומז על כך שמדובר במסך חכם בגודל 32 אינץ' – הראשון מסוגו של החברה. כמו הטלוויזיות המעודכנות של LG, המסך מבוסס על מערכת ההפעלה לאינטרנט שלה, שעונה לשם webOS 22. שלא כמו הטלוויזיות, המטרה היא רק הזרמת מדיה (סטרימינג), כשהאפליקציות הזמינות הן נטפליקס, אפל TV, אמזון פריים ועוד. אם תרצו, 32SQ780S אמור לספק פתרון טלוויזיוני ומסך מחשב במכשיר אחד כדי לחסוך מקום בחדר. בצד השני, כמו מסכים מודרניים, באמצעות חיבור כבל USB למחשב, או כבל רשת, המסך הופך לסוג של רכזת USB, כשהוא מקבל מהמחשב עד 65 וואט, שבעת הצורך יכולים גם לטעון את הטלפון. המסך, שמציע רזולוציית 4K, מצויד גם במעמד/רגל Ergo הייחודי משהו של LG, שמאפשר סיבובים לכל הכיוונים, ובסופו של דבר גם לכוון את המסך באופן ארגונומי, לצורך השימושי. המחיר: 500 דולר.

סינולוג'י, החברה הטיוואנית המתמחה במוצרי אחסון צמודי רשת (NAS), הציגה בישראל את מוצר האחסון החדש שלה, +DiskStation DS1522, כחלק מהמאמץ של החברה לחזק את מעמדה בתחום העסקי בישראל. לפי החברה, בשלוש השנים האחרונות חוותה החברה גידול של עשרות אחוזים בכל שנה של המכירות שלה בכלל, ולמגזר העסקי המקומי בפרט, כשהיא נעזרת ביבואנית הרשמית שלה בישראל בנדא מגנטיק. בסינולוג'י מתגאים לדבריהם במכירות חזקות לתחום האוניברסיטאות בארץ, בין השאר, וכן במכירות לתחום הממשלתי. הצמיחה המקומית זהה פחות או יותר למגמה העולמית, וכמו תחומים אחרים בתעשיית ההיי-טק, גם במקרה הזה הקורונה סיפקה תאוצה לאימוץ של מוצרי ה-DiskStation, שמיועדים לשוק ה-SMB ולשוק המשרדים הביתיים. מעבר לכך מציעה החברה סדרת מוצרים לארגונים גדולים ועד לתאגידים ולשרתי קבצים בסדרת RankStation, בתצורת U1 ובתצורת U2, שיכולות להציע שילוב של עשרות כוננים כנדרש בשוק. כאמור, +DiskStation DS1522 הוא הפתרון החדש שמציעה סינולוג'י לתחום העסקי הבינוני והקטן. מדובר ברכזת בגודל בינוני שמצוידת ב-5 מעגנים ומתאימה להרחבה והתאמה, ויכולה להכיל לכל היותר 15 כוננים בנפח כולל של עד רבע פטה-בייט, כשניתן להתקין בה כוננים מכניים מסורתיים, ועד כונני SSD מודרניים, לפי בחירה ולפי הצרכים. הרכזת מגיעה עם חיבור מהיר לרשת המקומית, שעומד על 10 גיגה-ביט/לשנייה. כמו כל המוצרים של החברה, מגיעה הרכזת עם מערכת ההפעלה הקניינית של החברה, DSM, היא בעצם ערכה גדולה של כלים לניהול נתונים, גיבוי ושיתופים. הרכזת מבוססת על המעבד Ryzen R1600 של AMD, מעבד 64 ביט בעל שתי ליבות במהירות בסיסית של 2.6 הרץ, והוא מלווה ב-8 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR4, שניתן להרחבה עד 32 גיגה-בייט. מעבר להתאמה לכוננים מכניים ולכונני SSD, במערכת יש גם שתי תושבות למודולים מסוג M.2 2280 NVMe. גם Synology C2 הוצגה בארץ במקביל הציגה צ'יהסי הו, מנהלת המכירות לישראל, את Synology C2, שהיא פלטפורמת הענן הציבורי של החברה, שמספקת תכונות כמו ניהול סיסמאות, גיבוי אקטיבי עם יכולות התאוששות מאסון, שמספק הגנה על עומסי עבודה אישיים ואו עסקיים, וכן שיתוף קבצים בטוח, כולל הצפנה מקצה לקצה וכולל טכנולוגיות שמאפשרות לאמת את המשתמשים בשני קצוות ההודעה. "בזמן שבו החוסן והקיימות של עסקים קריטיים להצלחה, אנו חוזים בביקושים גוברים מעסקים בכל סדר גודל לפתרון גמיש וזריז. השוק הישראלי אינו יוצא דופן בכך. מאז שנת 2018 רשמנו גידול שנתי, משמעותי של 76%", אמרה הו. "ככל שאנו מתקדמים קדימה אנו בטוחים שנוכל להמשיך לסייע ליותר ארגונים לבנות זרימת עבודה גמישה ובטוחה בעסקים, תוך ניצול פתרון הענן ההיברידי שלנו". אחד השימושים הכבדים אליהם מכוונת החברה, תחום שאולי לא מתחבר אליה כברירת מחדל, הוא תחום המעקב והאבטחה באמצעות מצלמות, עם מערכות שתומכות ברמות שונות של עשרות מצלמות שונות לצורך הקלטה, שידור מוצפן ועוד. ג'ניפר לין, מנהלת אזורית, הציגה יכולות שונות של המערכת, כולל זיהוי אוטומטי של פנים לצורכי אבטחה וזיהוי עובדים מורשים, זיהוי של כניסות לא מורשות למתחם ועוד, כשהכל מוזרם אל מערכי האחסון שמציעה סינולוג'י, בזמן אמת, ועם יכולות ניהול מרחוק. "כדי להשלים את התמונה אנחנו מציעים גם מצלמות תוצרת החברה, שמציעות בעיקר יכולות עיבוד מקומי בקצה כדי לחסוך משאבים בליבה, והן מספקות יכולות לזהות אירועים ושלוח התרעות מתאימות באופן כמעט מיידי. יחד עמן השקנו גם אפליקציות מתאימות לטלפונים חכמים, כדי שהכל יהיה זמין בכל עת עבור מי שצריך לדעת", סיפרה לין.

קבוצת מתנגדים איראנית הצליחה לפרוץ, לטענתה, לשרתי ארגון האנרגיה האטומית של המדינה, ולחשוף מידע המתייחס לפעילות הגרעינית של משטר האייתוללות. הארגון מצידו פרסם אישור שלפיו אמנם הייתה פריצה ופורסם מידע ברשת, אך לדבריו, מדובר בפריצה לשרת דואר של אחת מהחברות הבנות שלו. לטענת הארגון, מאחורי הפריצה עומדת מדינה זרה ולא גוף פרטי, "כשהמטרה היא תשומת לב". הקבוצה, שמכנה את עצמה Black Reward, הודיעה שהיא ביצעה את הפריצה בשבת האחרונה, מתוך תמיכה בתנועת המחאה שמתרחבת באיראן, בעקבות מותה של הצעירה מהסה אמיני, שהוכתה בחודש שעבר למוות על ידי אנשי המשטר מכיוון שלא לבשה חיג'אב "כמו שצריך". המסר של הקבוצה, לאחר פרסום הפריצה, היה: "לכבודה של מהסה אמיני ועבור נשים, חיים, חופש". לפי דיווחים שפורסמו, המידע שהקבוצה הצליחה להשיג כולל לוחות זמנים תפעוליים וניהוליים של תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, עם נתוני כניסה למערכת של מומחים איראניים ורוסים שעובדים בתחנה, וכן מידע אודות חוזי פיתוח והסכמים עם שותפים מקומיים ובינלאומיים. בסך הכול טוענת הקבוצה שהיא שמה את ידיה על 40 ג'יגה-בייט של נתונים, והיא כבר שיתפה חלק מהם בערוץ הטלגרם שלה. הקבוצה איימה לפרסם את כל המידע, אלא אם ישוחררו כל האסירים הפוליטיים וכל אלה שנעצרו במהומות האחרונות. איראן האשימה בעבר את ישראל ואת ארצות הברית בלוחמת סייבר שמשבשת את תשתיות המדינה. המקרה הידוע ביותר התרחש לפני כ-13 שנים במתקן הגרעיני ליד העיירה נתנאז, אז נגרם נזק כבד למפעל העשרת האורניום, באמצעות הריסת הצנטריפוגות. הנזק גרם לעיכוב משמעותי בתוכנית הגרעין האיראנית, והאחריות לכך הוטלה על התולעת סטקסנט, שפותחה, לפי השמועות, על ידי יחידת 8200 של צה"ל וארגון ה-NSA האמריקני. אותו מתקן, דרך אגב, גם "זכה" לפני קצת כשנתיים לעלות שוב לכותרות בגין פיצוץ מסתורי, כשגם במקרה הזה השלטונות באיראן הפנו אצבע מאשימה אל עבר ארצות הברית וישראל.  

לחברת פרויקטים בעולם המחשוב יש אופי מיוחד. במקרים רבים היא הכוח המניע של הלקוחות שלה, עובדת קשה מאחורי הקלעים ומזניקה את הלקוח לקדמת הבמה, אל אור הזרקורים. ההתקדמות של הלקוח, לא פעם, היא תולדה של עבודה משותפת עם חברת פרויקטים איכותית. איך משיגים סינרגיה אפקטיבית ושביעות רצון גבוהה כל כך מצד הלקוח? שנים של אימונים, ניסיון ועוד כמה כללים ושיטות עבודה. השלב הראשון במערכת היחסים בין חברת הפרויקטים ללקוח חדש הוא אבחון נכון של הלקוח. ככלל, אנחנו מזהים ארבעה סוגי לקוחות: חברת היי-טק, חברת לו-טק, חברת חצי-טק או סטארט-אפ, וכך התקשורת וסגנון העבודה מול כל סוג לקוח משתנה. חברת פרויקטים מניבה את הערך המוסף הרחב ביותר לחברות לו-טק או חצי-טק, אשר נמצאות בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית בחברת היי-טק, לדוגמה, עובדים לרוב מנהלי מוצר שיודעים להגדיר את אופי ותכולת הפרויקט מראש, לבחור את הכלים הטכנולוגים וכן הלאה, כך שבמקרה זה חברת הפרויקטים צריכה להוכיח ניסיון ובעיקר יכולת טכנולוגית מתאימה של הצוות. לעומת זה, חברות לו-טק או חצי-טק, שאינן רגילות להתעסק בעצמן עם מוצרים טכנולוגים, או שפשוט חסרות את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות, זקוקות בדרך כלל להדרכה והובלה הרבה יותר מקיפה מחברת הפרויקטים ומצוות המומחים שלה. סטארט-אפ זו חיה אחרת, לרוב אמנם מדובר בחברה טכנולוגית, אך מצד שני, לא פעם היא נטולת צוות טכנולוגי ורואה בחברת הפרויקטים את הזרוע הביצועית שלה ומי שתאפשר לה להזניק את המוצר הטכנולוגי במינימום משאבים. כל ארבעת הסוגים חביבים עלינו, אולם מניסיוני, חברת פרויקטים מניבה את הערך המוסף הרחב ביותר לחברות לו-טק או חצי-טק, אשר נמצאות בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית. המנהלים בחברה כזאת מוצפים במידע ובאזזז וורדס אופנתיים, חולמים לצמצם את מוקד השירות הפיזי ולהחליף את חוויית הלקוח ותרבות ההמתנה בממשק דיגיטלי זמין ומתקדם, אבל מכאן עד למימוש החלום – הדרך ארוכה וסבוכה והם מחפשים אחר מורה נבוכים. אז מה הם שלבי העבודה? חברת הפרויקטים שולחת מנתח מערכות טכנולוגי (פריסייל), שמלווה את הלקוח בתהליך הכנת הצעת המחיר ויחד עם נציגי הלקוח מנתח את הסטטוס הטכנולוגי של החברה – מה מצב מערכות המידע הקיימות? היכן מאוחסן בסיס הנתונים? וכן הלאה. בשלב הבא ניגש הצוות המשולב ספק-לקוח להגדיר את כל מכלול הפרויקט: הדרישות העסקיות, התכולה, הכלים הטכנולוגים בהם ישתמשו ומפת הדרכים המתוכננת. בעקבות זה חברת הפרויקטים מכינה מסמכי הצעה הכוללים את הפתרון, ארכיטקטורת המערכת וזרימת המידע המומלצות, הצעת מחיר ולוחות זמנים. כמובן שיש לקחת בחשבון כי במהלך הפרויקט עלולים לצוץ אתגרים חדשים שישפיעו על מפת הדרכים ועל התכולה, והלקוחות צריכים להיות ערוכים לכך מראש. מה לקוחות אוהבים? כל הלקוחות, ללא יוצא מן הכלל, אוהבים ספקים שמבינים את המוצר לעומק, כאשר הטכנולוגיים שביניהם מתרשמים מרמת ההבנה בארכיטקטורה ומשימוש בכלי עזר מעולמות הקוד הפתוח, ואילו הלקוחות הפחות-טכנולוגיים מעוניינים לראות כי הספק מבין את הדרישה ואת ההיבטים העסקיים שלה ויציע את הפתרון המוצרי-טכנולוגי המתאים ביותר. עניין למומחים. ניהול פרויקטים. צילום: BigStock חשיבות לתגובה מהירה דבר נוסף שלקוחות אוהבים זה מהירות תגובה. תגובה מהירה משדרת ללקוח שיש כאן ספק שאפשר לסמוך עליו, וכך גם הספק נשמר בתת המודע של הלקוח. לקוחות מחפשים ספקים שירוצו איתם למרחקים קצרים וארוכים לפי הצורך, ותמיד יהיו צעד אחד לפניהם. מהירות תגובה מצד הספק חשובה במיוחד כשמדובר בארגונים גדולים ואיטיים, על מנת להניע את התהליך ולהביא להתקדמותו, ואולי אפילו לשפר במשהו גם את קצב העבודה של הלקוח. במה הכי חשוב להתחשב? בתקציב של הלקוח ובלוחות הזמנים שלו. לעיתים כאשר מדובר בפרויקט מקיף שעלול להימשך למעלה מחצי שנה, אך התקציב דוחק, מומלץ לבחור את השלבים הדחופים ביותר, להגדירם כשלב א' ולתחום את הפעילות לחודשיים שלושה. זאת, מצד אחד, כדי לתת מענה לנושאים הבוערים של הלקוח, ומצד שני לעמוד בתקציב שלו. מה קורה בסוף הפרויקט? מעבירים את השרביט למנהל הפרויקט מטעם הלקוח, מדריכים אותו במידת הצורך מתוך מטרה שהלקוח יפתח עצמאות. יחד עם זה, יש חשיבות לתחזוקה מתמשכת מצד הספק ושיפור תמידי של המערכת, על מנת לשמור עליה מעודכנת ולהימנע מהצורך להחליף למערכת חדשה בתדירות גבוהה מדי. לכן, חשוב לבחור בחברה שרצה למרחקים ארוכים, שתהיה מסוגלת להמשיך ולתמוך בלקוח, ברמה גבוהה, בכל התחומים: עסקית, פונקציונלית וטכנולוגית, ושנציגיה יהיו זמינים בכל רגע, לכל דבר ועניין, ממש כמו במערכת נישואין, ולפעמים אפילו קצת יותר. הכותב הוא סמנכ"ל המכירות של קבוצת קוד אואזיס

טל רובנשטיין הוא ראש קבוצת פיתוח התוכנה – המפתחת סדרת מוצרי גישה מתקדמים לענן – בחברת רד (RAD). רד מפתחת פתרונות רשת לספקיות שירותי תקשורת, תשתיות קריטיות, ערים חכמות ותעשיה חכמה. על ידי שמירה על edge טכנולוגי, רד מוכרת בזכות הפתרונות החדשניים שלה לגישה חכמה לרשתות, IoT תעשייתי ותמסורת לדור החמישי בסלולר (5G). רד מעסיקה כ-600 עובדים, מרביתם בשלושת אתרי החברה ברמת החייל, ירושלים ובאר שבע, וחלקם במשרדיה ברחבי העולם. לחברה נוכחות עולמית משמעותית ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם והתקנות של מעל 17 מיליון מוצרים. איך נראה יום בחייו של טל? 07:15 – לקום באיזי, כוס קפה, ארוחת בוקר בגינה, עיתון… לא אני. מעדיף לישון עוד כמה דקות ולא אוהב קפה. מתקלח, מתארגן ומקפיץ את הבן הצעיר לבית הספר בדרך לעבודה (או שחוזר ליום עבודה מהבית). 09:00 – תחילת יום העבודה, במשרד או בבית. מעבר על מיילים, תיאומים עם המנהלת. מתעדכן על הנושאים הבוערים וסוגר את הלו"ז להמשך היום. 09:45 – "Daily Kickoff" – פגישת טימס קצרה של קבוצת התוכנה. דגשים להמשך היום, עדכון על תכניות העבודה, ופתרון תקיעות וצווארי בקבוק. לא יכול להמעיט בלהדגיש כמה עבודת צוות חשובה לי. צריך לנהל את זה נכון, אבל כשיש תקשורת טובה, שיתופיות, וסביבת עבודה תומכת ומפרגנת, אחד ועוד אחד יניבו שלוש. 10:00 – העבודה מאתגרת ומגוונת. זה נע בין מעבר על קוד, כדי לפתור בעיות שהקבוצה נתקלה בהן דרך קביעת סדרי עדיפויות, ועד לסגירת תוכניות עבודה עתידיות. נהנה במיוחד להתגבר על אתגרים טכנולוגיים שמביאים את המערכת לקצה. שוב, אין כאן תחליף לעבודת הצוות ול"בריין סטורמינג" . לעורר, להעצים, ליצור הקשבה ולקבל רעיונות פורצי דרך מהחברים בקבוצה מאוד מאתגר, אבל מביא תוצאות מדהימות. 12:00 – "Don't mess with my lunch" – יוצאים לאחת המסעדות באזור. כשיש פרטנרים (ובדרך כלל יש) קצת יין או בירה. הכלל פשוט: לא מדברים עבודה. 13:00 – ממשיכים. מאחר שהתוכנה שבאחריותנו היא הקו הקדמי של סדרת המוצרים, ראשי הצוותים בקבוצה ואני נדרשים לעיתים קרובות לסנכרן את הממשק עם שאר הקבוצות בחברה. העבודה מול מחלקות כמו חומרה, סיוע טכני, מכירות, וכן סשנים מול לקוחות, מאוד מגוונת ומשתנה מיום ליום. לשמחתי האווירה מאוד חיובית, ויש מענה ולקיחת אחריות גם בצד השני. מאוד אוהב לטפס בטבע. טל רובנשטיין, ראש קבוצת פיתוח התוכנה, רד. צילום: יח"צ 19:30 – אימון. מאוד אוהב לטפס בטבע. זה קורה בעיקר בסופי השבוע, אבל מדי פעם מצליח לפנות חצי יום, לאסוף פרטנר ולצאת לאחד ממצוקי המרכז. בימי אמצע השבוע מטפס בקיר ברעננה או קרוספיט בבוקס. מנסה לתת בראש. קשה אבל אין ספק שהסיפוק בסוף עצום. אימון קרוספיט בבוקס. טל רובנשטיין, ראש קבוצת פיתוח התוכנה, רד. צילום: יח"צ 21:30 – חזרה לבית. ישר למקלחת, אחרת לא נותנים לי להיכנס הביתה. ובצדק. משפחה, אוכל. טלוויזיה. הטורים יורדים. חוויות עם עינת (האישה) על היום שהיה, מתעדכנים מהגדולים בצבא ושואבים אינפורמציה מהבן בחטיבה. 01:00 – לל"ט.