אנחנו רק נכנסים לשיחת וידיאו מחדר הישיבות, ובום, כלום לא עובד. אין קול, אין תמונה, המקרן לא עובד או שהטלוויזיה לא נדלקת, מוטי מה-IT לא עונה, ובינתיים המשתתפים שלא במשרד מתחברים ומחכים. אז מתחילים הפתרונות היצירתיים: הזריזים רצים למשרד להביא מחשב נייד, והעצלנים מתחברים מהטלפון ובמקביל מחפשים מטען (כי זו שיחה ארוכה). ובדיוק כשחשבנו שהכל נגמר, לא רואים את כולם כמו שצריך, וחלק מצטופפים לאותו מסך 14 אינץ' בנייד, אין שוויון בין המשתמשים במשרד לאלו שלא, זה נהיה מגוחך. בחדר הישיבות פועלים מיקרופונים ורמקולים מכמה מכשירים וזה יוצר קקופוניה של צלילים וריבים ו"מי שמדבר, אחרים בהשתק". אז בשיא השיחה החשובה עם המנכ"ל, שכבר התחבר בחדר הישיבות במובייל כי אין מקרן, מקבל שיחה נכנסת שזורקת אותו החוצה, וכשמוטי מ-IT יגיע השיחה כבר תסתיים, ולא בטוב. זה כל פעם מחדש. חייבת להיות דרך טובה יותר, נוחה יותר, נקייה יותר. אז מסתבר שיש. הכירו את Neat, כי אתם לא תרצו לשכוח. Neat פותרת לנו את כ-ל בעיות הווידיאו קונפרנס, בבת אחת, באמצעות פתרון all-in-one יחיד. חלק מהמוצרים של החברה, כמו ה-Neat Board, מאפשרים גם לוח מגע לסימון הערות ומידע על המסך בזמן אמת. רק חשמל ואינטרנט, וכולם שווים זה נשמע כמו חלום של כל מחלקת IT – כל מה שצריך בשביל הפתרונות של Neat הוא חשמל ואינטרנט, ו-Neat תעשה את השאר. אין יותר Plug-and-play מזה. המוצרים המתקדמים של החברה מצוידים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ומספקים חוויה נוחה ואלגנטית. עם מערך מיקרופונים תלת ממדי, מצלמה עם עדשה רחבה ורמקולים עם סאב וופר מובנה – שם המשחק הוא שוויון. חברת Neat מאפשרת לנהל שיחה עם מספר משתתפים בחדר ישיבות ,כאשר כולם נראים ונשמעים למשתתפים שלא בחדר אותו דבר. המסך מחלק את כל המשתתפים, ומערך המיקרופונים הייחודי מאפשר לשמוע אותו או אותה באותן עוצמות ואיכות. בנוסף, המצלמות עוקבות אחרי המשתתפים, כך שגם אם מישהו קם ומסתובב בחדר, מכבה את המזגן, או שסתם נמאס לו לשבת, המצלמה תעקוב אחריו, תשאיר אותו בפריים, ואיכות הסאונד לא תיפגם. חייבים לראות כדי להאמין. כולם נראים שווים ב-Neat. צילום: RF123 נגמרו המריבות על החדרים והמחשבים זה מרגיש כאילו העבודה ההיברידית, בנוסף לקשיים של המרחק, הוסיפה סיבוכיות לניהול השוטף. עכשיו, כשפחות עובדים מגיעים למשרד – יש יותר משרדים פנויים, ונוצרים מצבים שמשרד אחד מתחלק בין כמה עובדים, מה שידוע גם כ-Hot-Desking. ל-ZOOM, יש את פתרון ה- Workspace, וביחד עם המוצרים של Neat, הם פותרים את בעיית שולחנות העבודה המוזיקליים. באמצעות מכשיר ייעודי לכל עמדה, ניתן לקבוע בקלות את זמני העבודה, כך שדני יכול לקבוע שהוא יהיה ביום שני מהבוקר עד הצהריים, ואז השולחן מתפנה, ואפרת תוכל להמשיך את העבודה עד סוף היום. כדי לשריין עמדת עבודה, יש צורך במספר לחיצות על מסך המגע, המלווה באישור קוד QR בטלפון, וזהו, העמדה שוריינה. חוויית וידיאו קונפרנס בחדר ישיבות שלא הכרנו המוצרים המתקדמים יותר של Neat מגיעים עם מסך נפרד, או Bar (דומה בגודלו לסאונד בר המוכר), הכולל מערך מדיה מתקדם (מיקרופון, רמקול, מצלמה), ואלו מאפשרים להציב אותם במקום אחד בחדר ולשכוח שהם קיימים. על אפשרות השוויון כבר דיברנו (זה באמת פועל כמו קסם), ועם מוצרים כמו ה-Neat Board, המגיע עם מסך ייעודי שהוא גם מסך מגע, ניתן בקלות לסמן הערות עם עט מגע על שיתופי המסך או מסמכים בזמן אמת בפגישה מול כל משתתף. אין כבלים, אין מחשבים נוספים, כל מערך השליטה בישיבות מופיע במסך או בטאבלט. חברת Neat השקיעה משאבים רבים כדי שתתמקדו במה שאתם טובים בו, ולא עם תקלות, וזה עובד נקי. זום או מיקרוסופט Teams, רק תבחרו חברת Neat בדקה וגילתה שרוב החברות משתמשות או בזום או במיקרוסופט Teams, ולכן כל מוצרי החברה תומכים בשתי התוכנות הפופולריות האלו. בנוסף, Neat גם לוקחת את הטוב משני העולמות ומשדרגת את חוויית הווידיאו קונפרנס לשלב הבא. עם כל התקנה, אתם מקבלים הדרכה עבור המוצרים, וכמובן שקיימת תמיכה מלאה לכל שאלה או בעיה, למרות שבינינו, אתם כנראה לא תצטרכו אותה, זו המטרה של Neat – שגר ושכח. מהפכת הווידיאו קונפרנס כבר כאן די לריב על מיקרופונים, מחשבים ומקרנים. הקורונה הגבירה את השימוש בווידיאו קונפרנס בארץ ובעולם, וחברת Touch Conference הנציגות הרשמית של Neat בישראל, המשיכה את הבשורה: שיחות וידאו בזום או במיקרוסופט Teams בלי כל הסרבול (ובעיקר בלי התסכול) שמגיע איתן. מדובר בפתרון אלגנטי, תרתי משמע, שכן ליין המוצרים גם נראה נהדר ומחמיא לכל משרד או חדר ישיבות. כל מה שצריך הוא חשמל ואינטרנט, וכל הבעיות שמסביב, כמו בעיות במיקרופון, בתמונה, בסאונד – כבר מטופלות ברמת המוצר. לקביעת דמו עם נציגי Touch Conference, הזמינו דמו עכשיו. חברת Touch Conference היא הנציגות הרשמית של ZOOM ושל חברת Neat בישראל. החברה כיום עובדת עם חברות במגוון ורטיקלים כמו: Monday.com, שטראוס, מקס סטוק ופאגאיה, ומספקת ומטמיעה מערכות ייעודיות להנגשת העבודה ההיברידית אחרי הקורונה וגם אחרי אחרי הקורונה.

"בסוף העשור הקודם, עם תחילתה של מגמת הטרנספורמציה הדיגיטלית, היו מי שאמרו כי תעשיית הדטה סנטר הולכת וקטנה. ולא כך: היא משנה את פניה. בעוד ארגונים רבים ברחבי העולם מעבירים חלק מהפעילות שלהם לענן, הרי שכלל תעשיית הדטה סטר גדלה, מכמה סיבות. כך, יוצא שלא רק שהדטה סנטר לא מת – להפך, הוא גדל ומשנה את פניו", אמר רוב מק'קרנן, סגן נשיא בכיר אירופה, חטיבת APC מבית שניידר אלקטריק. מק'קרנן היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף הישראלי של החברה ללקוחותיו ושותפותיו העסקיות. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אמש (א') באולם רידינג 3 בנמל תל אביב, תחת הכותרת "הדטה סנטר העתידי". "יש מספר סיבות לגידול בהיקף תעשיית הדטה סנטר בעולם", אמר מק'קרנן. "הראשונה, והמכריעה, היא הטרנספורמציה הדיגיטלית אותה חווים ארגונים. זאת, לצד הדטה סנטרים של ענקיות הענן, הגדלים בלא הרף, כמו גם הדטה סנטרים של ספקיות ה-IT הגדולות. לאלה יש להוסיף את התפתחות מגמות מחשוב הקצה והאינטרנט של הדברים". מערך ה-IT הארגוני מתבזר לדבריו, "אם פעם היה לנו את הדטה סנטר הפנימי, שהיה המרכזי בארגון, הרי שכיום – משלל סיבות, חלקן טכנולוגיות, מערך ה-IT הארגוני כבר לא יושב במקום אחד, אלא הוא מתבזר – חלקו מצוי בדטה סנטר הפנימי, חלקו באירוח, וחלקו בעננים ציבוריים. זאת לצד ההתבזרות לעבר סניפים מרוחקים, תחנות קצה ומחשוב קצה". הוא ציין כי "מחקרים מעלים שארגונים ישקיעו גלובלית מאות מיליארדי דולרים בכל שנה, במהלך העשור הנוכחי, במאמץ לבצע טרנספורמציה דיגיטלית. המנועים מאחורי הוצאות אלו כוללים כמה טכנולוגיות: האינטרנט של הדברים, IoT, לאיסוף נתונים ממכונות וחיישנים הפועלים בארגון; ביג דטה, טיפול בצונאמי הנתונים שחברות יכולות לכרות ממנו את ההזדמנויות העתידיות שלהן; ובינה מלאכותית ולימוד מכונה, שהם קריטיים בהבנת המידע וזיהוי ההזדמנויות. זאת, לצד גידול צפוי של עשרות אחוזים בהיקף המשתמשים, והגידול המתמשך בכמות רכיבי ה-IoT". "כלל המגמות הללו", אמר, "הובילו לכך שהיום המנמ"ר צריך לשלוט על הרבה יותר רכיבים ומשאבי מחשוב ומתקשה לנהל את כל המערך התפעולי הזה. הניטור והניהול שלהם הפך להיות אתגר, שהולך ומתעצם בכל עת, בשל הגידול המעריכי של הנתונים הארגוניים. כך, יש צורך ביותר ויותר כוח עיבוד ואחסון מידע, כאשר חלק ממשאבי מחשוב אלה צריכים להיות קרובים למקור בו נוצר המידע, או לאותם עובדים שמשתמשים בו. מתוך סך הנתונים שהארגון מייצר, חלק ניכר נמצא בעמדות הקצה, ושם הוא נדרש להיות מטופל. מגמות אלו מניעות את הביקוש לבניית אתרי מחשוב בקצוות הארגון, Edge Computing – מחשוב קצה". מק'קרנן סיים באומרו כי "אנו מספקים את הציוד המסורתי שעונה לצרכי הדטה סנטר, ובנוסף, מספקים גם את שכבת הניהול של כלל המשאבים הללו, כשכבה מבוססת תוכנה. לזו, אנו מעניקים שירותים מקצועיים, אשר מסייעים למנמ"ר לשמור על הרציפות התפקודית של כל המערך הזה. השוק הישראלי הוא שוק חשוב עבורנו. הוא מאמץ מוקדם של טכנולוגיות, מה שמאד מתאים לנו, והוא מצוי בצמיחה: זה שוק שאנו משקיעים בו, כי הוא משמעותי עבורנו".

מאת: הילל יוסף "השקת האזור הישראלי של גוגל, היא ציון דרך משמעותי בפרויקט נימבוס, המאפשר לראשונה, שימוש ממשלתי בשירותי ענן ציבורי בשטח ישראל, תוך שמירה על ריבונות והגנת המידע של אזרחי ישראל ומערכות הממשלה. הענן יפשט את הטרנספורמציה הדיגיטלית בממשלה", כך אמרה שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה באירוע שערכה גוגל קלאוד (Google Cloud) ישראל, לרגל השקת אזור הענן הייעודי של החברה בארץ. האירוע התקיים באולם רוקח בתל אביב בשבוע שעבר, בהשתתפות בכירים מהמגזר הציבורי-ממשלתי והמגזר הפרטי במשק. לדברי לב עמי, "עבדתי במגזר הממשלתי בעבר, והייתי מהספקנים בדבר הסיכוי של מהלך הדיגיטל של הממשלה כאשר דובר עליו לפני חמש שנים. הממשלה הצליחה להרים את המיזם הזה, שאינו פשוט כלל, שקרה בזכות שותפות בין כלל הגורמים – ואני נפעמת". לדברי לב עמי, "אנו, בשטח, רוצים לעשות טרנספורמציה דיגיטלית – זו עבודה רבה וקשה, ובממשלה, זה עוד יותר קשה. חזון המערך בראשותי הוא הפיכת הערוץ הדיגיטלי למסלול קל, מהיר ונוח, עם יכולת בחירת השירותים על ידי משרדי הממשלה. על מנת שזה יקרה, עלינו לנפק תשתיות ומומחים לטובת בניית תהליכים ופתרונות". "הענן יסייע לנו 'לסדר את הכוכבים ברקיע' וכך נעשה טוב למדינה", סיכמה לב עמי, "מהפכת הענן תאפשר לנו לעשות שינוי בשירותים, מערכות ופתרונות רבים בממשלה וליצור מצב של עבודה מיידית, בלחיצת כפתור. בזכות העבודה המאומצת של צוותי מערך הדיגיטל הלאומי, אשר עמלו בחודשים האחרונים על הקמת פלטפורמת הענן הממשלתית, משרדי הממשלה יכולים היום לממש את יתרונות הענן במלואם ולהשתמש בשירותים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, בצורה מאובטחת ויעילה". "השקת הענן המקומי של גוגל – אירוע מכונן בפרויקט נימבוס"  גל עמיר, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אמר כי "השקת אזור הענן המקומי של גוגל היא אירוע מכונן בפרויקט נימבוס. בשנים האחרונות עקבנו אחר התפתחות הטכנולוגיות והעננים, ולמדנו אותם מקרוב והבנו שיש בשלות וניתן לצאת לתהליך. איש לא האמין שנצליח במסע". עמיר סיכם באומרו כי "יש צמא גדול לטרנספורמציה דיגיטלית בממשלה, אנו בונים את העתיד של ישראל בענן, לטובת ייעול עסקי לממשלה והנגשת השירותים לאזרחים. זוהי אבן דרך מרכזית ביישומו של פרויקט נימבוס, פרויקט אותו אנחנו מקדמים יחד במשך ארבע השנים האחרונות. נפעל להמשך העמקת השימוש בענן במגזר הממשלתי". שי ורדי, מנמ"ר ו-CTO שופרסל, אמר כי "בעקבות המעבר לענן, חוויית הקניות של הלקוחות שלנו היא מהמתקדמות בעולם. יש לנו עגלה חכמה, חנות חכמה וארנק דיגיטלי. הפכנו להיות קמעונאי רב-ערוצי עם חווית קנייה דיגיטלית מתקדמת, מותאמת אישית ויכולת להביט על הלקוח ב-360 מעלות ובכל הערוצים".

מגיפת הקורונה השפיעה בשנתיים וחצי האחרונות כמעט על כל התחומים בחיינו ובפרט על כלכלת העולם. התנהגותם של אנשים והרגלי הצריכה החדשים אילצו חברות לשקול מחדש את האסטרטגיות שלהן ואת האופן שבו הן מתייחסות ללקוחות, מה שהאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזרים שונים. כצפוי, שוק המציאות המדומה (VR), שהיה בולט כבר לפני כן, המשיך לצמוח במספרים (מכירות חומרה, הפקת תוכן ופיתוח אפליקציות), ובעקבות הקורונה, תחומים בתעשייה שרחוקים מאוד מתעשיית הבידור החלו להשתמש בVR- גם כן. הסיבה לכך היא המספר הגדול של משתמשים חדשים, שגילו את אפשרויות ה-VR בתחום הבידור, אבל מחפשים סוגים אחרים של שירותים, כגון הדרכה, חינוך, קמעונאות, שירותי בריאות, תיירות ואחרים. השלב הבא עם התפתחות הטכנולוגיה – מחשוב מרחבי מחשוב מרחבי (Spatial Computing) הוא פעולת הדיגיטציה של פעילויות של מכונות, אנשים, אובייקטים והסביבות שבהן הם פועלים כדי לאפשר ולייעל פעולות ואינטראקציות. מחשוב מרחבי הוא שם נרדף למציאות מורחבת (XR – Extended Reality), שהינה שילוב של מציאות וירטואלית (VR – Virtual Reality), מציאות רבודה (AR – Augmented Reality) ומציאות מעורבת (MR – Mixed Reality). מדובר בשימוש במרחב הפיזי כממשק מחשב באופן שמכונות כבר לא צריכות להיות קשורות למיקום קבוע. האם מחשוב מרחבי הוא מונח חדש? התשובה הקצרה היא לא. מחשוב מרחבי כמונח קיים מאז תחילת שנות ה-2000. המונח הוגדר על ידי סיימון גרינוולד (בוגר מעבדת המדיה של MIT) בתזה שלו ב-2003, כ-"אינטראקציה אנושית עם מכונה, שבה המכונה מודעת למיקום שלה ומסוגלת לתמרן ביחס לחפצים ולמרחבים אמיתיים". מחשוב מרחבי הוא השלב הבא במיזוג של העולמות הפיזיים והדיגיטליים, שכן הוא "מעצים" את המציאות והסביבה שלנו, אך גם מבין את המרחב, ועל ידי כך מאפשר לתוכן המוקרן לקיים אינטראקציה עם הסביבה. מחשוב מרחבי עושה כל מה שאפליקציות VR ו-AR עושות ומשלב יכולות אלה עם מיפוי מרחבי ברמה גבוהה כדי לאפשר למחשב לעקוב ולשלוט בתנועות ובאינטראקציות של אובייקטים בזמן שאדם מנווט בעולם הדיגיטלי או הפיזי. מחשוב מרחבי יביא בקרוב אינטראקציות בין אדם-למכונה ומכונה-למכונה לרמות חדשות של יעילות בתחומי חיים רבים, בהם תעשייה, תחבורה, שירותי בריאות ובית חכם. ענקיות הטכנולוגיה, כולל מיקרוסופט ואמזון, כבר מושקעות בטכנולוגיה זו. איך הטכנולוגיה הזאת תעצב את עתידנו? כנראה בהיבטים רבים, אבל בואו נתמקד בשניים: תאום דיגיטלי ומטאוורס. קונספט התאום הדיגיטלי כפי שנכון ל-VR ו-AR, מחשוב מרחבי מתבסס על תפיסת "התאומים הדיגיטליים" המוכרת מ-Computer Aided Design (CAD). ב-CAD, מהנדסים יוצרים ייצוג דיגיטלי של אובייקט. ניתן להשתמש בתאום זה להדפסה תלת ממדית של האובייקט, לעצב גרסאות חדשות שלו, לספק הדרכה וירטואלית עליו או לצרף אליו אובייקטים דיגיטליים אחרים כדי ליצור עולמות וירטואליים. מחשוב מרחבי לא רק יוצר תאומים דיגיטליים של עצמים, אלא של אנשים ומקומות – באמצעות GPS, מכ"מים, וידיאו וטכנולוגיות מיקום אחרות כדי ליצור מפה דיגיטלית של חדר, בניין או עיר. אלגוריתמי תוכנה משלבים את המפה הדיגיטלית הזו עם נתוני חיישנים וייצוגים דיגיטליים של אובייקטים ואנשים כדי ליצור עולם דיגיטלי שניתן לצפות בו, לכמת ואף לתפעל אותו. מחשוב מרחבי עושה כל מה שאפליקציות VR ו-AR עושות ומשלב יכולות אלה עם מיפוי מרחבי ברמה גבוהה כדי לאפשר למחשב לעקוב ולשלוט בתנועות ובאינטראקציות של אובייקטים בזמן שאדם מנווט בעולם הדיגיטלי או הפיזי במילים אחרות, מחשוב מרחבי מספק את הכלים לייצור תאום דיגיטלי של כמעט כל תהליך, שבו המשתמש יכול בקלות לבקר את התהליך שוב ושוב, ובאמצעות טכנולוגיית VR לשנות את התהליך בהתאם לצורך בזמן קצר ביותר. זה יהיה עוד יותר קל  ומהיר כאשר רשתות דור 5 יהפכו לזמינות יותר תודות לשיפורים משמעותיים ברוחב הסרט, קיבולת הערוץ, השהיה, אמינות ועוד. המטאוורס ממשק המשתמש למחשוב מרחבי יהיה שונה לחלוטין בעתיד מהאופן שבו רובנו מתקשרים עם מחשבים כיום (כלומר באמצעות כתיבה או מגע ומסך). לדוגמה, אינטראקציות נשלטות באמצעות העיניים, תנועות גוף או ידיים ובקרות קוליות. החומרה תהיה בלתי נראית. הרעיון של מחשבים קבועים ובהייה במסך שטוח ייראה כאבסורדי, כנראה כפי שאנו מסתכלים היום על השימוש בדיסקטים לשיתוף קבצים. העניין הקיים סביב מחשוב מרחבי, המיזוג של פרסונות פיזיות ודיגיטליות, זהויות ומרחבים, מונעת כיום עוד יותר על ידי כמה חברות טכנולוגיה גדולות, המבססות את החזון שלהן למטאוורס. חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו פייסבוק, גוגל ואפל, מתקדמת לעבר מחשוב מרחבי ומכשירי XR. לאן אנחנו הולכים? מחשוב מרחבי מספק הדמיה תלת ממדית דינמית בזמן אמת של מוצרים, חללים תעשייתיים ועובדים והאינטראקציה ביניהם. במילים אחרות, זוהי היכולת לעשות וירטואליזציה או דיגיטציה של האופן שבו מכונות, אובייקטים, אנשים וסביבות קשורות זה לזה במרחב. רוב הסיכויים שמחשוב מרחבי יהיה השלב הבא של הטרנספורמציה הדיגיטלית. זה ישפיע כמעט על כולם – החל מצרכנים ועד קמעונאים, ממטופלים ועד רופאים, מעובדים ועד מנכ"לים וכו'. רובוטיקה בפרט – או תקשורת בין מכונה למכונה – תשתפר מאוד במונחים של פונקציונליות. מקונספט התאומים הדיגיטליים ועד למטאוורס והזדמנויות רבות אחרות – האפשרויות לטכנולוגיית מחשוב מרחבי הן כמעט בלתי מוגבלות, כך שנראה כי זמנים מעניינים לפנינו.   הכותב הוא מנהל שותפויות טכנולוגיות במעבדת החדשנות של NTT ישראל.

מיקרוסופט אישרה כי זוהתה תקלה חדשה בגרסה השולחנית של לקוח הדואר שלה אאוטלוק (Outlook). התקלה הזו מונעת יצירת פגישת Teams מתוך היישום. לפי הדיווח של החברה התקלה גורמת, אצל חלק מהמשתמשים, לכך שהתוסף של Teams המשולב בתוכנת הדואר האלקטרוני שלה מבוטל באופן אוטומטי, ולא בגלל פעולה של המשתמש. "כאשר מנסים ליצור פגישת Teams באאוטלוק לשולחן העבודה של Windows מגלים שהאפשרות חסרה ברצועת הכלים. בעיה זו עלולה להתרחש אם התוספת של Teams Meeting הופכת ללא זמינה", הודיעה החברה. לפי מיקרוסופט היא כבר הצליחה למצוא את הבעיה שגורמת לתקלה הזו, ומי שרוצה לפתור אותה צריך לעדכן באופן ידני את Teams. יש לוודא לאחר העדכון שמדובר בגרסה 1.5.00.28567 של תוכנת שיחות הוועידה של מיקרוסופט. כמובן שבינתיים אפשר להיכנס לרשימת התוספים של אאוטלוק ולאפשר את התוסף חזרה באופן ידני – אפשרויות > תוספים > ניהול, ובחירת 'פריטים מבוטלים', ואפשור Teams. הבעיה היא שהתקלה יכולה לחזור על עצמה, ושוב התוסף יבוטל באופן אוטומטי. כדי להבטיח שזה לא יקרה צריכים להיכנס לקובץ הרגיסטרי של Windows, לחפש את השורה Computer\HKEY_CURRENT_USER\Software\Microsoft\Office\16.0\Outlook\Resiliency\DoNotDisableAddinList, ליצור ערך DWORD חדש, להקנות לו את השם TeamsAddin.FastConnect ולהקנות לו את הערך 1 – לא פעולה שמומלץ לבצע למי שאין לו ניסיון. עדיף להזדרז ולהוריד את העדכון.

הסטארט-אפ הישראלי טרידיון (Teridion) הכריז השבוע על השקעה אסטרטגית של 25 מיליון דולר שקיבל מתאגיד התקשורת דויטשה טלקום (Deutsche Telekom). העניין הרב של ענקית תקשורת כמו דויטשה טלקום מגיע על רקע העובדה שטרידיון נחשבת מובילה בקישוריות בטכנולוגיית ענן לרשתות תקשורת מרחביות (WAN). טרידיון הקומה ב-2013 והגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה ל-80 מיליון דולר. בין המשקיעים הקיימים בחברה קרן JVP, קרן מאגמה ונצ'רס וקרן סינגטל innov8. החברה מתכננת לייעד את ההון שגויס להעמקת פיתוח המוצר והרחבתו לכיוונים נוספים, עם הצורך הגובר של לקוחותיה לתעבורת אינטרנט מנוהלת. בנוסף בכוונת החברה לגייס עובדים בישראל ובעולם ולהעמיק את מאמצי השיווק שלה לשווקים חדשים, במיוחד באירופה. טרידון מנוהלת על ידי ירון רבקאי, שמוביל את החברה מתחילת 2020, היא מעסיקה 50 עובדים בישראל והמטה שלה ממוקם ברעננה. עובדי טרידיון. צילום: יח"צ Teridion Liquid Routing הקשר בין החברות החל כבר בתחילת השנה, כאשר טרידיון מספקת לדויטשה טלקום וללקוחותיה העסקיים, פתרונות קישוריות וירטואליים ייחודים, באמצעות טכנולוגיית ה-Teridion Liquid Routing שפיתחה. הרשת המתקדמת מאפשרת לארגונים לבנות ולעשות שימוש באופן דינמי, בפתרונות קישוריות אירוח בענן, בהתאם לצרכיהן, לרבות חיבור אתרים למרכזי ענן והספקת שירות, תמיכה ואפליקציות לעובדיהן מכל מקום. הרשת של טרידיון פרוסה ב-500 נקודות שונות ברחבי העולם, על פני 25 ספקי ענן שונים, באופן המאפשר הבטחת ביצועים (לייטנסי נמוך, יציבות  גבוהה וכדומה) עבור תעבורת אינטרנט מאתר לאתר ומאתר לענן.  במונחים טכניים, מדובר ברשת המוגדרת באמצעות תוכנה, ברשת המרחב הרחבה (SD-WAN). אחד היתרונות המרכזיים של רשת זו הוא ביטול הצורך בניהול מורכב של רשתות פיזיות עם צמתי גישה מבוזרים, כך שהיא מאפשרת ללקוחות עסקיים לנהל את הרשתות הוירטואליות שלהם במקום מרכזי אחד. הדבר מאפשר לאתרים, אפליקציות ולמספר ההולך והעולה של העובדים מרחוק, בין אם זה מהבית ובין אם זה באתרי העבודה השונים של החברה, להשתלב בקלות ברשת הארגונית. הפתרון המתקדם הופך את ה-IT הארגוני לגמיש הרבה יותר, ואף מפחית משמעותית את עלויות הניהול עבור חברות וארגונים. ההשקעה הנוספת של ענקית הטלקומוניקציה הגרמנית בטרידיון והרחבת השימוש בפתרונות הקישוריות שפיתחה, יאפשרו לטלקום להגדיל את היצע השירותים שהיא מספקת ללקוחות עסקיים רבים ברחבי העולם. בדגש על שירותי אינטרנט מתקדמים, הכוללים אספקה ותפעול רשתות ארגוניות. לקוחותיה יזכו לרשת פרימיום עם שרשרת תהליכים מקצה לקצה והסכמי רמת שירות מוגדרים (SLAs) עם זמינות בכל רחבי העולם.  כחלק מההשקעה, מתיאס באדה, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיה וטרנספורמציה קבוצתית של דויטשה טלקום, מצטרף לדירקטוריון של טרידיון. "ההשקעה שלנו בטרידיון היא צעד חשוב מאוד עבורנו"  סריני גופאלן, מנכ"ל דויטשה טלקום גרמניה: "ההשקעה שלנו בטרידיון היא צעד חשוב מאוד עבורנו, משתי בחינות, האחת האטרקטיביות הכלכלית שלו, היות שאנו בטוחים שטרידיון, אחת מחברות קישוריות הענן המובילות היום בעולם, תציג צמיחה משמעותית. והשנייה, מבחינת הלקוחות שלנו – להם אנו יכולים לספק כעת את קישוריות הענן הטובה ביותר הקיימת היום. לקוחות עסקיים רוצים להתמקד בעסק שלהם ולהסתמך על קישוריות מיטבית. הם רוצים שזה יהיה מאובטח, זריז, גמיש וזמין ברחבי העולם – הפורטפוליו של השותפות שלנו עם טרידיון מספק בדיוק את זה". ירון רבקאי, מנכ"ל טרידיון: "ההשקעה שקיבלנו מתאגיד ענק כמו דויטשה טלקום תסייע לנו להרחיב את שיתוף הפעולה עמה ולהגשים את החזון של טרידיון להביא את הטכנולוגיה שלנו לכל העולם. עם ההשקעה החדשה וההתפתחויות האחרונות, החברה נמצאת בתנופה ותתמקד בגיוס עובדים והרחבת הפעילות ללקוחות חדשים. טכנולוגיית ה-Liquid Routing שפיתחנו, מספקת פתרונות ייחודים למרחב הרשת הארגונית ומאפשרת לקחת את הקישוריות הארגונית לשלב הבא. אנו נרגשים שטלקום היא השותפה שלנו למסע הזה, ומאמינים שהיכולות הטכנולוגיות המשותפות שפיתחנו, יספקו חוויה יוצאת דופן ללקוחות טלקום".

"השינויים הטכנולוגיים שעובר העולם, ובראשם, מגמת הטרנספורמציה הדיגיטלית, יוצרים לא מעט אתגרים בפני המנמ"ר ואנשי צוותו, לרבות מנהלי הדטה סנטר הארגוני. נוצר קושי לנהל, לבקר ולנטר את כלל משאבי המחשוב, הפזורים גם מחוץ לארגון. הקושי הניהולי הזה הופך לחלום בלהות עבור מנהלי הדטה סנטר, ומטרתנו היא להקל עליהם באמצעות ניהול המביא לייעול", כך אמר פרנצ'סקו קווארו, סגן נשיא לאזור איטליה, מרכז ומזרח אירופה, בחטיבת APC מבית שניידר אלקטריק. קווארו התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת כנס שערך הסניף הישראלי של החברה ללקוחותיו ושותפותיו העסקיות. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אמש (א') באולם רידינג 3 בנמל תל אביב, תחת הכותרת "הדטה סנטר העתידי". לדברי קווארו, "האתגר המרכזי מולו ניצב המנמ"ר הוא הצורך לתחזק את ההמשכיות העסקית והתשתית הדיגיטלית בארגון – על מנת שכלל הצרכנים, המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים – יוכלו לקבל את כלל השירותים באופן רציף". כדי להצליח בכך, הסביר, "נדרשת גישה ניתוחית, המביטה על כלל משאבי התשתיות, חומרה ותוכנה בסביבות שונות. אנו מספקים טכנולוגיה לעולם הדטה סנטר, לצד יכולות ניהול של התשתיות, וגם שירותים מקצועיים. הטמעת המערכות שלנו מניבה חיסכון של 10-15% בעלויות התפעול. עוד אנו עונים לדרישה מצד הלקוחות להיות סביבתיים יותר, ולענות למגמת הקיימות ולצמצם את היקף פליטות הפחמן". "ישראל", סיכם קווארו, "הפכה בשנים אחרונות למרכז (Hub) של תעשיית דטה סנטר. בעבר ראינו כמה מוקדי גידול של תעשיית הדטה סנטר: ארה"ב, פרנקפורט בגרמניה, פריז בצרפת, לונדון באנגליה ואמסטרדם בהולנד. כיום אנו עדים לצמיחתם של כמה מוקדים חדשים: מזרח אירופה ו-ורשה שבפולין בראש, מדריד בספרד, מילאנו באיטליה, אתונה ביוון וישראל. ישראל היא מהמדינות הצומחות ביותר, בהיקף ובקצב בתחום". פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל. צילום: ניב קנטור "תחום הדטה סנטר חווה 'אינפלציה'" פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, אמר כי "תחום הדטה סנטר חווה 'אינפלציה'. היו שאמרו כי זו בועה, או תופעה חולפת – וממש לא. השאלה היא איך מספקים די חשמל לדטה סנטר החדש: זו אינה משימה פשוטה אל מול תהליכים נוספים העוברים חשמול, כגון מכוניות, רכבות – ובניינים רבי קומות. לכך יש אתגר נוסף והוא ביזור מקומות הייצור של החשמל. לא כל האנרגיה מיוצרת בתחנות כוח, אלא בחלקה באתרי הלקוח, או על הגגות". ברמי סיכם באומרו כי "אנו נמצאים בתקופה מיוחדת, בה צריכת חשמל גדלה, אבל הדרישה צפויה להכפיל עצמה בתוך שנים ספורות. אנו עונים לכלל האתגרים הללו עם הכנסת חוכמה, ייעול, ניתוח ויכולת תגובה – לדטה סנטר". איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק. צילום: ניב קנטור איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק, אמר כי "תעשיית הדטה סנטר בישראל מצויה בגידול חסר תקדים. מיליארדי שקלים מושקעים בתחום, הן בארגונים והן על ידי ספקיות גלובליות. כלל הגידול נובע ממגוון סביבות, ובראשן, המהפכה הדיגיטלית". לדבריו, "המיקום הגיאוגרפי הייחודי של ישראל, והשתלבותה בסביבה, בשל שינויים גיאו-פוליטיים, עשויים להביא לכך שהשוק הישראלי יהפוך למרכז אזורי מוביל של שירותי דטה סנטר. היתרון מבחינתנו הוא חד וברור: אנו ספקית גלובלית מוכרת, המתמחה בתחום, ומעניקה מענה מוכלל לכלל צרכי הדטה סנטר, בעולמות החומרה והתוכנה כאחד". אלי סיים בציינו כי "חווינו גידול בפעילות השנה, שהייתה דינמית לכולנו, ונמשיך את התנופה ב-2023, עם פרויקטים מגוונים בכלל המגזרים".

  יעקב גאון (45) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות ושיווק של וואן באלינק (ONE balink), מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE). גאון יהיה אחראי ליישום אסטרטגיית הצמיחה העסקית של החטיבה, הכוללת הרחבת פעילות וכניסה למגזרים חדשים בשוק המקומי. בתפקידו האחרון כיהן גאון כסמנכ"ל מכירות וחבר הנהלה בחברת אידאו-דיגיטל. קודם לכן כיהן  כמנכ"ל המרכז לטיפוח יזמות (מט"י) בירושלים וכסגן נשיא בכיר לצמיחה ופיתוח באוניברסיטת אריאל. הקריירה של יעקב גאון כוללת תפקידי ניהול בכירים נוספים בתחומי הטכנולוגיה והשירותים העסקיים, במסגרתם הוביל פרויקטים אסטרטגיים עבור חברות כמו יבמ, אפלייד מטיריאלס, HP וריטליקס. גאון משמש גם כחבר הוועד המנהל בעמותת רפואה בטוחה למניעת זיהומים נרכשים בבתי חולים וכמנטור לסטארט-אפים בתוכניות האצה שונות. גאון הינו בעל תואר מוסמך במינהל עסקים (MBA) מהאוניברסיטה העברית, תואר בוגר (B.Sc) בהנדסת תעשיה וניהול. בנוסף, הינו בעל תעודה של קורס דירקטורים מאוניברסיטת אריאל ומוסמך PMP בניהול פרויקטים מטעם האגודה העולמית לניהול פרויקטים.