רכישת VMware על ידי ברודקום מעוררת דאגה בקרב עובדים ומנהלים בחברה, מאז שפורסם דבר העסקה לפני כחצי שנה. החשש הוא שכפי עשתה בחברות אחרות שרכשה, ברודקום תעשה מהלכי רה ארגון נרחבים ב-VMware ותפטר במסגרתם עובדים. VMware צפויה לחדול מלהיות חברה עצמאית ולהפוך לאחר השלמת הרכישה לחטיבת התוכנה של ברודקום. כיום מעסיקה החברה יותר מ-35 אלף עובדים, בהם 170 במרכז המו"פ שלה בהרצליה. בחודש יוני האחרון ניסה נשיא החברה, סומיט דהאוואן, להרגיע את העובדים ואמר כי ברודקום לא צפויה לעשות בה מהלכים אגרסיביים כמו בחברות אחרות שהיא רכשה, ובראשן CA וסימנטק. האם זה באמת מה שיקרה? התשובה לא ברורה, ובכירי החברה התחמקו מעיסוק נרחב בנושא באירוע VMware Explore, שהיא עורכת השבוע בברצלונה. ראגו רגוראם, מנכ"ל VMware, לא נתן תשובה חד משמעית לשאלת אנשים ומחשבים מה יעלה בגורל עובדי החברה. הוא אמר כי "יש לעובדים שלנו הרבה שאלות ואני אומר להם שגם אחרי הרכישה, נמשיך לעבוד כצוות, כמו תמיד. אחרי סגירת העסקה, ברודקום הצהירה שהיא מחויבת להאיץ את האסטרטגיה של VMware ולהשקיע בה. אנחנו מצפים שהעובדים ימשיכו אתנו". עד כמה הענן חכם? במרכז הוועידה עומדות סוגיות טכנולוגיות רחבות, ובמרכזן שלוש מילות באזזז עכשוויות: "הכאוס בענן", "הענן הריבוני" ו-"הענן החכם". בכירי VMware דיברו היום (ג') עליהן ועל הפתרונות שהחברה מציעה לסוגיות אלה, כמו גם לאתגרים שנובעים ממשבר האנרגיה באירופה, משבר האקלים והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. "הענן החכם הוא הגישה החדשה, שתאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר רגוראם במליאה המרכזית. "כשאני מדבר עם מנכ"לים ומנמ"רים, אני מתרשם שהם מגבירים את המרוץ שלהם להיות חכמים דיגיטלית. בכל שבוע מפותחות בעולם 350 אלף אפליקציות ארגוניות חדשות, ובסך הכול יש כבר 8.5 מיליון כאלה". "המסע לענן החל לפני כעשור, אבל הוא איטי מכפי שצריך", ציין. "זה נובע מהחיסרון במפתחים כישרוניים, מהריבוי ומהנפח של האפליקציות הארגוניות, מריבוי הפעילויות וסביבות העבודה, ומסוגיות האבטחה. סיבה נוספת היא שהענן הוא אמנם הצלחה כבירה, אבל הוא עדיין מהווה רק 10% מהוצאות ה-IT של ארגונים. יש לעולם כברת דרך ארוכה לעשות בנוגע לענן, וזה צריך להיעשות מהר יותר". הכניסה למרכז הכנסים פירה דה ברצלונה,שם נערך הכנס – הבוקר (ג'). צילום: יניב הלפרין רגוראם ציין את הגישות השונות והמונחים השונים הנוגעים למחשוב הענן, מאז שהוא הפציע לחיינו: ממחשוב ענן באופן כללי, עבור בענן פרטי, ציבורי והיברידי, המשך בענן תחילה וכלה בענן החכם. לדבריו, "הענן החכם מחליף את הענן תחילה כגישה המודרנית לטרנספורמציה דיגיטלית". הוא המשיך ואמר כי "אנחנו רואים ומדברים על המון דטה. זה לא נכון לראות את זה כך. השאלות צריכות להיות: איך האפליקציה תיראה? איזו אפליקציה תהיה ילידית לענן (קלאוד נייטיב) ואיזו בתוך הארגון? ואיך משלבים את זה ומאבטחים את זה? זהו הענן החכם. הגישה הזאת עונה על השאלות האלה". מה זה "ענן ריבוני?" קיט קולברט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של VMware, דיבר על סוגיות עולמיות שמשפיעות גם על עולם הטכנולוגיה, בהן המלחמה באוקראינה. הוא הקרין כדוגמה סרטון על החברה הקמעונאית האוקראינית פוזי, שאחד ממרכזי ההפצה שלה הופצץ על ידי הרוסים. סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה סיפר על כך שהיא החליפה את ה-IT שלה בענן באמצעות הפתרונות של VMware. נושא נוסף על סדרא היום היה השימוש בחדשנות כדי להוריד את צריכת האנרגיה – מה שיביא לחיסכון בעלויות וייטיב עם הסביבה, לאור משבר האקלים. "הדטה סנטרים צורכים כיום יותר אנרגיה מגרמניה כולה", אמר קולברט. "יש גידול של 211% בצריכה האנרגטית שלהם בשנים האחרונות, הרבה מזה בגלל הטכנולוגיות והאפליקציות החדשות. מדובר בבעיה גדולה שאנחנו צריכים לפתור אותה. החדשות הטובות הן שעושים הרבה. כך או כך, אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי להאיץ את החדשנות האנרגטית". לורן אלרד, סגן נשיא לענן ריבוני ב-VMware, הרחיב על מילת הבאזזז החדשה. ענן ריבוני הוא ענן שנבנה ברמת אבטחה שעונה על הדרישות הרגולטוריות והחוקיות במדינות שונות, בפרט בכל הנוגע לסודיות המידע. "צריכים למצוא פתרון מסגרת לענן הריבוני", אמר אלרד. "לא מדובר רק בלנהל את מה שקיים, אלא גם לדאוג לעתיד. מדובר על ניהול ואבטחת דטה, אבל גם מוכנות לעתיד. מה שמייחד את VMware הוא שהיא מפשטת את הענן הריבוני עבור לקוחות, שרבים מהם עדיין לא מבינים במה מדובר. כולם – חברות, שותפים וארגונים – צריכים להתכנס ביחד כדי למצוא את הפתרון האולטימטיבי לענן הריבוני".

"עבדנו מאד קשה כדי להפוך את הדיבורים למעשים, וזה השתלם: החברה בעלת שווי שוק של 19 מיליארד דולרים, מה שהופך אותה ל'סטארט-אפ' שהוא חד הקרן הגדול בעולם", כך אמר דרור פרל, מנכ"ל קינדריל (Kyndryl) ישראל. פרל התראיין לאנשים ומחשבים במלאת שנה להקמת החברה. קינדריל התפצלה מיבמ (IBM), וחטיבת השירותים המנוהלים, שהייתה של הענק הכחול, GTS (ר"ת Global Technology Services), הפכה לאחת מחברות האינטגרציה המובילות בעולם. ההפרדה בין החברות הסתיימה: למנכ"ל קינדריל מונה מרטין שרוטר, לשעבר סגן נשיא יבמ לשווקים גלובליים, ולנשיאה – אלי קינן, שהיה מנכ"ל יבמ אמריקה הצפונית ויו"ר הענק הכחול ביפן. פרל אמר כי "בשנה החולפת קידמנו הסכמים עם שותפים טכנולוגיים מובילים וסייענו ללקוחות שלנו לבנות יכולות טכנולוגיות חזקות, מאובטחות וגמישות, עם כישרונות מהמנוסים ביותר בתעשייה. לצד המשך העבודה עם אורקל, סאפ, סיסקו, ג'וניפר, אווייה ו-VMware, חתמנו עשרות בריתות, בין השאר עם מיקרוסופט, גוגל, דל, AWS, נט-אפ, וריטאס, סיטריקס וטרה דטה". הוא ציין כי "כלל הפעילות הזו באה לידי ביטוי במספרים: בששת החודשים הראשונים של שנת 2023, זכינו בפרויקטים עם חברות IT ענקיות בשווי מצטבר של 425 מיליון דולר, מה שגרם לנו להגיע להיקף פעילות של מיליארד דולר בשנה בפרויקטי ענן. אנו מטפלים ב-75 ממאה לקוחות פורצ'ן, וביותר ממחצית מארגוני פורצ'ן 500". מימין: אלי קינן, נשיא קינדריל, ודרור פרל, מנהל הפעילות בישראל. צילום: יח"צ לא רק שלא מפטרים – מגייסים "לקינדריל ישראל", אמר פרל, "יש מאות לקוחות מכלל מגזרי הפעילות – פיננסים, קמעונאות, היי-טק, ממשלה וביטחון, מתוך כלל אלפי הלקוחות של החברה בעולם. אנחנו בעיצומו של מהלך קליטה מסיבי השנה, במסגרתו הגדלנו את מצבת כוח האדם שלנו, המונה כיום מאות עובדים – בעשרות אחוזים – מתוך כלל 90 אלף עובדי החברה בעולם. הקמנו את זרוע הפיתוח של קינדריל בישראל, שהייתה בעבר חלק מהמו"פ שהיה ביבמ. מרכז מו"פ שלנו בארץ פועל לצד מרכזי המו"פ של החברה בארצות הברית ובהודו". הוא הוסיף כי "זכינו כבר בכמה פרויקטים גדולים, ביניהם במסגרת מכרז ההפעלה של הענן הממשלתי, נימבוס". "כל שוק ה-IT מצוי במצוקת כוח אדם", אמר פרל, "ואנו בהחלט מהווים מענה לאתגר זה. האינטגרטורים המקומיים פחות מהווים תחרות עבורנו, כי יש לנו אפשרות לתת ללקוח פה יכולות ב-אוף-שור. התחרות האמיתית שלי היא מול ענקיות, דוגמת טאטא ואינפוסיס. הבידול והיתרון התחרותי שלנו מולן בא לידי ביטוי בשלוש דרכים: ריבוי שותפויות ובריתות עם ספקיות IT בינלאומיות; יכולות לשיפור השירות ולהתייעלות של הלקוחות הארגוניים, עם פלטפורמה פרי פיתוח שלנו לתחום, לצד יכולות לצמצום תקלות; התמקדות בשיפור הרווחיות של הארגונים". "נמשיך את מומנטום הצמיחה שלנו", סיכם פרל, "עם השקעה בעולמות ההגנה בסייבר, שירותי IT וסיוע בהגירה לענן. נייצר מנועי צמיחה בעולמות התוכן שלנו בעקבות הבריתות הבינלאומיות שערכנו, ונגדיל את הנוכחות שלנו בשוק המקומי".

בשנת 2013 הציגה עיריית ת"א-יפו את תפיסת הדיגיתל, שנועדה להדק ולהרחיב את התחום של קשר לתושב. מאז התפתחה התפיסה הזו, וכיום מחזיקים בכרטיס הדיגיתל כרבע מיליון מתושבי העיר. הקורונה האיצה את הרחבת התפיסה והיישום שלה גם בקשר עם העסקים בעיר תל אביב, שרבים מהם נפגעו קשות בתקופת המגיפה. בימים אלו מבצעת העירייה השקה שקטה של תפיסת הדיגיתל לעסקים, שמטרתה להדק את החיבור בין בעלי העסקים, הלקוחות-התושבים, והעירייה. הפלטפורמה הטכנולוגית של המיזם הזה, כמו גם הדיגיתל לתושבי העיר, מפותחת ומיושמת על ידי אגף התקשוב של עיריית ת"א-יפו בראשותו של המנמ"ר, איציק בן דוד. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על פרויקטי התקשוב שהעירייה מובילה כעת, הן בהיבט של העמקת הקשר עם התושב והן בהיבטי תשתיות מיחשוב, שכוללות, בין היתר, יציאה למכרזים להחלפת כל מערכות הליבה של העירייה. חלק מהפרויקטים האלו יוצגו בשבוע הבא בכנס ותערוכת ערים חכמות, שתתקיים בברצלונה. בראיון השתתפה גם נטע אורן תמיר, מנהלת פרויקטים באגף התקשוב. הדמיית הביתן של עיריית ת"א-יפו בתערוכת ערים חכמות בברצלונה. צילום: עיריית ת"א מה המשמעות של דיגיתל לעסקים ומה המטרות שלה? "העסקים בעיר כמו תל אביב, בשונה מערים אחרות, הם חלק בלתי נפרד מההווי התרבותי של העיר וחלק מהמשולש תושבים-עסקים-עירייה. כבר מיד עם תחילת הקורונה ראינו שעסקים רבים נפגעו, ואז התקבלה התובנה שאת התפיסה של דיגיתל לתושבים אפשר ליישם גם בעסקים. גם כאן, המטרה היא להגביר את הקשר עם בעלי העסקים, שבדרך כלל הקשר שלהם הוא באמצעות הארנונה ותשלומים לעירייה". כיצד אתם עושים זאת. הרי מדובר בסופו של דבר בעסקים פרטיים, במה אתם יכולים לסייע להם? "עשינו רישום מפולח של סוגי העסקים לפי תחומים ותת-תחומים, כדי להתאים את השירותים שאנו נותנים. הכוונה היא בעיקר לאותם עסקים שנמצאים ברחובות העיר, הם אלו שנפגעו הכי הרבה במגיפה. לדוגמה, אפשרות להשתתף בקורס שיווק דיגיטלי, ומהצד השני, באמצעות הפלטפורמה, אנו מעבירים להם מידע רלוונטי, כמו הכוונה לסגור את אזור העסקים שבו הוא גר, בהתראה מספיקה כדי שיוכל להתארגן. "בנוסף, יש להם אפשרות להתחבר למערכת וליידע, למשל, על פעילות של מכירות מעכשיו לעכשיו, או על אירועים, משהו דומה שאנו עושים בדיגיתל בתחומים של הצגות וסרטים בדקה -90. בנוסף לכל זה, בעל עסק מקבל כמובן את כל המידע הרלוונטי שקשור לארנונה, שילוט, רישוי ועוד. הדגש הוא על אינטראקטיביות, שיח דו כיווני עם בעלי העסקים".  כמה עסקים כבר משתמשים בפלטפורמה? "התחלנו בהשקה שקטה לא רשמית לפני כחודש, ועד היום התחברו אליה 1,000 עסקים. אנחנו בשלבי הרצה, ובהמשך נעשה כמובן הכרזה רשמית יותר. עד כה התגובות הן חיוביות. בעלי עסקים מבינים שהקשר איתנו יכול להיות הרבה מעבר לתשלומי ארנונה ומיסים. "חשוב גם לציין, שחלק די גדול מבעלי העסקים הם תושבי העיר, אז יש פה סוג של סגירת מעגל: התושב שמקבל את כל השירותים דרך הדיגיתל, בעל העסק שאנחנו מסייעים לו במידע ובפעילויות שונות, והעירייה – שמקדמת בנושא הזה סיוע לכלכלה של העיר, לטיפול ביוקר מהמחיה ועוד נושאים שונים". האם יש פתרונות דומים לזה בערים או ארצות אחרות? "אני לא יודע. אנחנו נציג את זה בביתן שלנו בתערוכה בברצלונה. מניסיון של שנים קודמות, אנחנו יודעים שהדיגיתל הוא רעיון די ייחודי בעולם, וכעת אנו מביאים תפיסה מורחבת של הנושא". כמה תושבים מחוברים לדיגיתל? "כיום מחוברים לדיגיתל 250 אלף תושבים, כמעט 75% מהפוטנציאל. זוהי פלטפורמה שאנחנו כל הזמן מפתחים ומרחיבים. כרגע אנו מיישמים פתרון שמרחיב את הקשר עם התושב במסגרת תפיסה, שמהותה היא להיות פרואקטיבי במתן השירות והמידע לאזרח, ולמעשה הוא  לנהל את כל הפעילות שלו מול העירייה מכף היד". אילו עוד פרויקטים מרכזיים מתוכננים באגף המחשוב? "במסגרת הגישה הפרואקטיבית במרחב הציבורי, פיתחנו פתרונות שמטרתם לייצר עבור מקבלי ההחלטות תמונת אמת כדי לדעת מה קורה בעיר בכל התחומים. ברמת התשתיות, לעירייה יש כידוע סיבים אופטיים באורך של 300 ק"מ, שעליהם הטעמנו את מערכת LORA, שמאפשרת לנו לפרוס עשרות אלפי סנסורים, המעניקים ערך עסקי לכל תחום. תן דוגמה. "יש סנסורים במקומות שבהם החנייה מוקצית לרכבי אוטו-תל. אם נכנס רכב שלא שייך לזה, הסנסורים מייד מתריעים למחלקת החנייה, והם מקבלים קריאה לצאת לפעול. אותו הדבר נעשה בבקרה על חניות נכים. אבל העקרון הוא שהיום, בזכות התשתיות אני לא צריך להקים תשתית על כל סנסור, אלא יכול להרים אותם מכל מקום ולכל צורך. התוצאה היא, שנוכל לקבל מידע אמין ומלא על כל מה שקורה ולא לאסוף מידע ממקורות מסוימים מוגדרים מראש".  פרויקטים נוספים שבצנרת? "אנו בעיצומן של הכנות לקראת יציאה למכרזים להחלפת מערכות הליבה שלנו. המטרה היא לשדרג ולהתאים את המערכות לעידן הנוכחי. ישנה כרגע התלבטות האם להתבסס על הענן או להישאר במערכות הקיימות, אני מביע את דעתי המקצועית בעד המעבר לענן".

זברה טכנולוגיות – מפיצה מובילה לפתרונות אבטחת מידע, תקשורת ושירותים מנוהלים בענן – הכריזה היום (ג') על הסכם להפצת פתרונות סולאר ווינדס (SolarWinds) בישראל. סולאר ווינדס היא יצרן מוביל של תוכנות ניהול וניטור נתונים פשוטות, חזקות ומאובטחות. כמו כן החברה הינה זוכת השנה של Data Breakthrough Awards לחדשנות בתחום ניטור נתונים. פתרונות סולאר ווינדס מעניקים לארגונים ברחבי העולם – ללא קשר לסוג, גודל או מורכבות – את הכוח להאיץ את הטרנספורמציה העסקית בסביבות ה-IT ההיברידיות של ימינו. ההתמקדות של סולאר ווינדס במשתמש והמחויבות למצוינות בניהול IT היברידי מקצה לקצה ביססו את החברה כמובילה עולמית בפתרונות לצפייה, ניהול  שירותי IT,  ביצועי יישומים וניהול מסדי נתונים. לדברי גולן בן רפאל, ראש צוות מכירות תקשורת ותשתיות בזברה טכנולוגיות, "שיתוף הפעולה החדש עם סולאר ווינדס משלים את סל הפתרונות של זברה טכנולוגיות לעולם ה-IT, ויקבע את  מעמדה כחברה מובילה, בעלת הפורטפוליו הרחב ביותר בעולמות הניהול והניטור של תקשורת ותשתיות רשת, בכל הרמות". כמנהל מוצר סולאר ווינדס בזברה טכנולוגיות, מונה עמיחי מארש, בעל ניסיון של שנים רבות בעולמות האינטגרציה ובתחום אבטחת המידע. "אנו מאמינים בשיתוף פעולה מוצלח עם עם זברה טכנולוגיות, ומעריכים את הנוכחות והמקצועית שלה בשוק הישראלי", ציין לורן דלאטר, סמנכ"ל מכירות EMEA ב-סולאר ווינדס. למידע נוסף על זברה טכנולוגיות – לחצו כאן למידע נוסף אודות סולאר ווינדס – לחצו כאן 

הכופרות בפרט, ופשעי סייבר באופן רחב יותר, אינם מראים סימנים של האטה: הם צפויים להסב לכלכלה העולמית נזק כספי בסך שישה טריליון דולר עד סוף השנה הבאה. הנתון צפוי להאמיר ל-10 טריליון דולר בשנת 2025, כך לפי הערכותיה של מיקרוסופט. טום ברט, סגן נשיא לאבטחת לקוחות והבטחת אמון במיקרוסופט, אמר כי המאמצים של רשויות אכיפת החוק לנסות ולחסל את מתקפות הכופרה – אינם מספיקים כדי לספק הרתעה משמעותית. ברט שיבח את העבודה הטובה שנעשתה כדי להפיל קבוצות כופרה כמו REvil בשנים האחרונות, אולם אמר שלמרות זאת, היקף ניסיונות השיבוש של פעילות התוקפים אינו מספיק כדי לעצור את המגמה הפושעת הזו לחלוטין. טום ברט, סגן נשיא לאבטחת לקוחות והבטחת אמון במיקרוסופט. צילום: מיקרוסופט "זה פשוט קשה מדי"  לדברי ברט, "הבעיה במאמצים של רשויות אכיפת החוק בעולם לנסות לטפל בכופרות היא שהאתגרים של ניהול חקירות ותביעות, הנעשות באופן מסורתי על ידי גופי אכיפת החוק נגד שחקני הכופרות, הם פשוט קשים מדי. זאת, בהתחשב באופי חוצה הגבולות של פעילות זו, כמו גם העובדה שרבים משחקני האיום נמצאים מחוץ להישג ידן של רשויות אכיפת החוק שאכפת להם מהנושא. זה פשוט קשה מדי". "למרות שהיו לגופי האכיפה כמה הצלחות בולטות בשנה האחרונה, ואנו מברכים על המאמצים הללו, הרי שהיקף התביעות והאישומים המוצלחים פשוט קטן מדי מכדי להיות גורם מרתיע משמעותי", אמר ברט והעריך כי המגמה הזו – של מתקפות כופרה – תימשך, במיוחד כאשר מודל התקיפה של כופרה כשירות, RaaS, ממשיך לצמוח, "והדרישות לתשלום דמי הכופר ממשיכות להסלים". "הקבוצות הפעילות ביותר במתן כופרה כשירות", אמר ברט, "מאוד מתוחכמות והן בעלות משאבים רבים. בהחלט נראה אותן ממשיכות לפתח יכולות וגישות, כדי לנסות להימנע מגילוי ומשיבוש הפעילות שלהן". ברט שוחח עם עיתונאים לפני שהענקית מרדמונד פרסמה את דו"ח הגנת הדיגיטל השנתי שלה. מיקרוסופט החליטה לשנות את המיקוד שלה במסגרת מאמצי הגנת הסייבר שהיא עושה, ולהתמקד בזיהוי התשתיות המשמשות לאספקת כופרות והתשתיות המשמשות לקבלת תשלומי כופר. החברה מאמינה כי שינוי זה יעזור לתעשייה בטווח הארוך.

הרשת החברתית המבוזרת מאסטדון (Mastodon) זוכה לעדנה לאור ההשתלטות בפועל של אילון מאסק על טוויטר. לפי פוסט שהעלה מנכ"ל החברה, והמייסד, יוג'ין רוצ'קו, החברה רשמה ציון דרך חדש לאחר שהגיעה למיליון משתמשים פעילים בחודש. מדובר כמובן במספר קטן במיוחד לעומת 238 מיליון המשתמשים היומיים של טוויטר , אך החל ב-27 באוקטובר קפץ מספר המצטרפים החדשים מכמה עשרות ביום לכמה אלפים, ובסך הכל תוך שבוע פחות או יותר הכפילה הרשת הצעירה את נפחה ב-100% כמעט עם חצי מיליון משתמשים חדשים. במובנים רבים מאסטדון מציעה חוויה דומה לזו שמציעה טוויטר. זה בא לידי ביטוי בתכונות כמו האשטאגים, סימניות ואפשרות ל-'ציוצים' מחדש. אבל במאסטדון אין פרסומות, והיא כאמור מבוזרת, מה שאומרת שהיא נפרסת על פני אלפי שרתים. שרתים אלו מאורגנים סביב תחומי עניין ואזורים גיאוגרפיים ומנוהלים בעיקר בידי מתנדבים. כל שרת יכול לסנן או להגביל את סוגי התכנים בהם הוא רוצה לעסוק, וכל משתמש יכול לחסום משתמשים אחרים וגם להעביר דיווח ישיר למפעילי השרת. מאסטדון רואה פריחה כעת, כאמור, אבל היא כבר קיימת בשוק כשש שנים והיא מסתייעת בתרומות ציבוריות וגם במענקים קטנים שהוענקו בידי האיחוד האירופי. הדיווח הזה מגיע כמה ימים אחרי שדיווח שסיפר כי כבר קרוב ל-2 מיליון משתמשים נטשו את הצעצוע החדש של מאסק, מסיבות שונות.

ברקע בחירות האמצע הנערכות היום (ג') בארה"ב, אמר אתמול (ב') איש העסקים הרוסי יבגני פריגוזין כי הוא, ורוסיה, הערבו בעבר בבחירות, וכי הוא ימשיך לעשות זאת בעתיד. האוליגרך ואיש העסקים פריגוזין, מקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ומכונה "השף של פוטין". בתשובה לשאלת עיתונאי, פריגוזין אמר כי, "רבותי האדונים הנכבדים, רוסיה התערבה (בבחירות בארה"ב – י"ה), אנו מתערבים, ונמשיך להתערב בהליכים הדמוקרטיים בארה"ב. (נעשה זאת) בזהירות, במדויק, באופן פרטני כמו בעת ניתוח, ובדרכנו שלנו, כפי שאנו יודעים. במהלך פעולות הניתוחים המדויקים שלנו, נוציא את שתי הכליות והכבד בבת אחת". דברי פריגוזין פורסמו על ידי קונקורד, חברת הקייטרינג שבבעלותו. לפריגוזין אין תפקיד בממשל הרוסי, אבל נראה שההצהרה שלו הייתה ההודאה הראשונה בדבר קמפיין סייבר רוסי ברמה גבוהה המתערב בבחירות בארה"ב – שהגיעה מאדם המקורב לקרמלין. פריגוזין הוא אחד ממקורביו האמינים של פוטין. מידת קרבתו גדולה כל כך, עד כי העיתונות הרוסית כינתה אותו "השף" של נשיא רוסיה, לאחר שהחל לקיים אירועי קייטרינג לקרמלין. פריגוזין זכה לאחר מכן בחוזי הסעדה רווחיים לבתי ספר ולכוחות הצבא של רוסיה. עוד בבעלותו חברה ביטחונית-צבאית, וגנר, העוסקת בגיוס ומשלוח שכירי חרב לאזורי קרבות ברחבי העולם, לרבות באוקראינה. הוא הואשם על ידי האמריקנים כי פעל להתערבות בבחירות 2016, ולאחריהן, הושתו עליו עיצומים מצד ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי. על פי הממשל האמריקני, פריגוזין מימן את "בית החרושת לטרולים" – Putinbots או Kremlinbots – של הקרמלין. נשיא רוסיה פוטין ו"השף" שלו, איש העסקים הרוסי יבגני פריגוזין. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה ו-BigStock (בהתאמה) ההתערבות החלה כנראה כבר לקראת בחירות 2014  הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA), היא חברה רוסית, העוסקת במשימות מקוונות המיועדות להשפיע על ציבור רחב, שמטרתן מימוש אינטרסים של גופים פוליטיים ועסקיים ברוסיה. היא מונה יותר מאלף עובדים והמטה שלה יושב בסנט פטרבורג, ולה משרדים גם במוסקבה ובערים נוספות. הסוכנות נוהגת להשתמש בחשבונות מזויפים באתרי רשתות חברתיות כדי לקדם את מטרותיה של רוסיה בנושאי מדיניות פנים וחוץ. החברה מתאמת את פעילויותיה עם שני מקורבים לפוטין, ופריגוזין הוא אחד מהם. במסמך של קהילת המודיעין האמריקאית מ-2017 תואר הארגון כמקורב לפוטין ומקושר לקהילת המודיעין הרוסית. הארגון מפעיל "חוות טרולים", הפועלות, בין השאר,  לעידוד התמיכה בצד הרוסי במלחמה באוקראינה ובהתערבות רוסיה במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. באוגוסט 2017 פרסמנו כי ממשלו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, הוזהר כמה פעמים בדבר מתקפות הסייבר של רוסיה, וכוונותיה לשבש את הבחירות בארצות הברית – כבר ב-2014. לפי פקידי ממשל בכירים, למוסקבה הייתה קשת רחבה של דרכים להשפעה על הבחירות. הבכירים אמרו כי ממשל אובמה והנשיא עצמו קיבלו כמה וכמה התרעות ודיווחים בין השנים 2014-2016, לפיהם הקרמלין בונה רשתות של דיסאינפורמציה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהן, על מנת לשבש את המערכת הפוליטית בארצות הברית. החששות לגבי ריגול סייבר רוסי וההתערבות של הקרמלין בבחירות לנשיאות ארצות הברית, גברו במידה רבה לאחר האירועים שקרו בעקבות סיפוחה של רוסיה את חצי האי קרים מידי אוקראינה. אל הסיפוח נילוו מתקפות סייבר נגד אוקראינה, שבוצעו, ככל הנראה, על ידי רוסיה. המתקפה שינתה את דיעות חלק מהבוחרים, אך התגלתה שעות ספורות לפני הבחירות. ב-31 באוקטובר 2016 נקט אובמה בצעד דרמטי והשמיש את מערכת "קו הטלפון האדום" בין וושינגטון למוסקבה. הוא הזהיר את פוטין כי כל ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית ייחשב כ"עניין רציני". בדצמבר 2016, בשלהי כהונתו של אובמה, קבע ה-FBI כי רוסיה התערבה בבחירות האחרונות בארצות הברית באמצעות מתקפות סייבר. בכך הצטרפה הבולשת לקביעה זהה מצד ה-CIA. המסקנה החד משמעית של גופי הביון האמריקניים היא שפוטין הורה לאנשיו להפריע באמצעות מתקפות סייבר למהלך התקין של הבחירות – לא רק במטרה לגרום בסופו של דבר לבחירה במועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, אלא גם כדי לקעקע את הבסיס לצורת ותהליך הבחירות האמריקניים בכלל.

מאת: דודו עקיבא, מהנדס מכירות בכיר ב-נטסקופ (Netskope) ישראל חברת נטסקופ (Netskope), שהוקמה לפני כעשור, הינה מובילה עולמית בתחומי ה-SASE וה-SSE ומגינה על מיליוני משתמשים ברחבי העולם. בתחילת החודש, פרסמה נטסקופ דו"ח מחקר חדש, החושף את הדור הבא של מתקפות הפישינג (Phishing) והדרכים החדשות בהן נעשה שימוש בכדי להגיע ליעד התקיפה. ערוצי תקיפה חדשים בנוסף לדרך התקיפה בערוץ הדוא"ל, שהייתה ונשארה המועדפת על מרבית ארגוני התקיפה, אנו רואים עלייה חדה בדרכי תקיפה העושות שימוש בהודעות פרטיות ברשתות חברתיות, תגובות באתרים ובלוגים פרטיים ותוצאות חיפוש מטורגטות במנועי חיפוש פופולריים. דרכים אלו מנצלות את המאמץ הרב שהושקע בחינוך המשתמשים לחשוד בהודעות דוא"ל מזויפות, ומתמקדות בערוצי הרשתות החברתיות בכדי להגיע אל משתמש המטרה על ידי שליחת הודעות פרטיות דרך הרשת החברתית עצמה, שם ההגנות אינן מפותחות דיין, ובמרבית המקרים לא עומדות מאחורי מנגנוני האבטחה הארגוניים.  עלייתן של אפליקציות הענן המזויפות הדו"ח חושף עלייה מדאיגה בכמות אפליקציות הענן המזויפות, המשטות במשתמש לאשר גישה לאפליקציה הזדונית, למידע הפרטי או העסקי שלו באפליקציות הענן בהן הוא משתמש (Google, MS, Amazon, etc). להלן מספר נקודות מפתח מהדו"ח: האיום הפנימי: שמונה מתוך כל 1,000 עובדים לוחצים על קישורי פישינג וחושפים את הארגון שלהם למתקפות. אתרים מזויפים/מתחזים: קבוצות התקיפה מאחסנות אתרים אלו בדומיינים חדשים ובשרתי תוכן גלובליים, בכדי להקשות על מנועי סינון לזהות את האתר המתחזה. מיקום גיאוגרפי: אחוז המשתמשים שלחצו על קישור פישינג במדינות במזרח התיכון ובאפריקה גבוה מפי שתיים ממדינות בגוש האירופי ובארה"ב. למעלה מ-33% מהממוצע העולמי. לדו"ח המלא – לחצו כאן