עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל, עוברת ליבואנית הרכב לובינסקי, שם היא תכהן כסמנכ"לית מערכות מידע – כך הודיעה החברה באחרונה. חן תחליף בתפקידה את גדי גילאון, שניהל את תחום מערכות המידע בלובינסקי בחמש השנים האחרונות. גילאון נשאר בלובינסקי והוא יקדם את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בחטיבת מערכות המידע של החברה. מחליפה של חן בדואר הוא אלי גליצקי, שבשבע השנים האחרונות שימש מנהל פעילות הסחר בחברה. בהודעה שפרסמה לובינסקי נכתב כי" השנים האחרונות בקבוצה התאפיינו במימוש יוזמות טכנולוגיות, שהוטמעו במספר רב של פרויקטים, שרצים עד היום. באחרונה הגענו להחלטה משותפת עם גילאון על שינויים בהובלת חטיבת מערכות המידע, וחן נבחרה לתפקיד סמנכ"לית מערכות המידע". גדי גילאון, מוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור חן היא בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, ותואר שני במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת בן גוריון. היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי "לאחר שבע שנים בדואר, החלטתי לחזור לעולם העסקי, משם הגעתי. העבודה בדואר הייתה מרתקת, אבל זו חברה ממשלתית, עם כל המורכבויות של זה, ואני מחוברת למגזר העסקי". מה היו האתגרים המרכזיים בפעילותך בדואר? "שבע השנים בדואר היו מאתגרות מבחינה טכנולוגית. מיד עם כניסתי לתפקיד הקמתי את התשתיות לסחר האלקטרוני, שאז היו בחיתוליהן. לצורך זה נבנה מערך שלם של פתרונות ממוחשבים לטיפול באי-קומרס, לרבות מערכות שמדברות עם כל הפלטפורמות, ממשקים עם חברות התעופה, המיון הממוקד ועוד. כבר בשלבים הראשונים שמנו את המערכות בענן, וזה עזר לנו בין היתר בקורונה, וגם כעת, בתקופות לחץ של חגים וקניות". לאורך השנים נשמעות תלונות רבות על השירות של הדואר. האם וכיצד ה-IT תרם לשיפורו? "הוא בהחלט תרם. כיום, רוב האינטראקציות של הלקוח עם הדואר הן בתהליכים דיגיטליים, ובמיוחד ב-SMS, כולל שירות של הבאת חבילה שקיבלת אליך הביתה. צמצמנו מאוד את הצורך של אנשים להגיע לסניפים, וגם זה חלק מהשפעות הקורונה. ניתן לקבל הרבה שירותים דרך האתר של הדואר, כולל משלוח חבילות מהבית לסניף עם שליחים של החברה. עם זאת, הדואר לא זנח את האוכלוסיות שאינן נגישות לאינטרנט, והוא משקיע גם בסניפים, כדי לייעל ולהקל את השירות. בין היתר, הדואר מפעיל אפליקציה פופולרית, שמשקפת את כל המידע על החבילות שהלקוח שלח או עתיד לקבל. הלקוח יכול לנתב את יעד קבלת החבילה, ואם יש עניין של תשלומים לרשויות המכס, הדואר מכוון אותו". אבל למרות כל זה, עדיין יש לא מעט תלונות על הדואר. מה הסיבה? "התלונות היו בעיקר בזמן הקורונה. לא היה לזה קשר לטכנולוגיה. הייתה בעיה עולמית של טיסות, כי שדות התעופה היו מושבתים, ומי שהזמין מחברות שהטיסו את החבילות בטיסות סדירות חווה עיכובים רבים. מבחינת הדואר לא היו עיכובים". מה לגבי בנק הדואר, שיחידת מערכות המידע שלו אוחדה עם זו של דואר ישראל? "אכן, בשנה האחרונה אוחדו יחידות המחשוב של הדואר והבנק. התחלנו להטמיע שם את התפיסה שלפיה לקוח של הבנק הוא גם לקוח של הדואר וצריך להסתכל עליו 360 מעלות, והתחלנו בפעולות טכנולוגיות לחבר בין העולמות האלה. השאיפה היא שיהיה מענה אחד ללקוחות הן של הבנק והן של דואר ישראל. לדוגמה, איחדנו בין מוקדי שירות הלקוחות, שעד המיזוג לא דיברו ביניהם, ובכך השגנו התייעלות של 30%". מה האתגר של מנמ"ר במקום כמו הדואר, במיוחד ברמה הניהולית? "האתגר הניהולי מאוד חשוב, וזה תלוי במעמד המנמ"ר. אני הייתי חברת הנהלה ובאופן טבעי, מחוברת לביזנס – וזה דבר מרכזי בתפקידו של כל מנמ"ר. אם אתה לא מבין את ליבת העסקים של הארגון, אתה לא יכול להיות מנמ"ר טוב". האם השקעתם בעבודה מרחוק עוד לפני הקורונה ואם כן – מה הייתה התגובה לכך? "לשמחתי, לפני הקורונה השקענו בכלים שאפשרו גישה מרחוק. לא בדיוק אהבו את זה בדואר, אבל התעקשתי, וכאשר החלה הקורונה הבינו שם שזו הייתה החלטה נכונה, כי המעבר לעבודה מרחוק הייתה חלקה. לא הפסקנו לעבוד גם בתקופת הקורונה, כולל באגף שניהלתי. בתקופת הקורונה העברנו את חדר המחשב לעבודה של הצוות מרחוק". את עוברת כעת לתחום מכירת הרכב – תעשיה שנמצאת בטלטלה כבר כמה שנים. "נכון, ואני רואה במעבר הזה אתגר מעניין. בעיניי זו תעשיה שנמצאת בצומת, והשינויים שציינת הם חלק מהעניין שלי בתחום העסקי. ממה שהתחלתי ללמוד על החברה, אני חושבת שהגעתי לכאן בזמן הנכון. זה לא סוד שתעשיית הרכב הולכת בבירור לכיוון של דיגיטציה – הן בשירות והן בתהליכי המכירה. עד כה נעשו הרבה דברים בלובינסקי, ויש עוד אתגרים להמשך".

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, בישר בסוף השבוע לעובדי ענקית הקמעונאות אונליין הכפופים לו כי החל מה-1 במאי על כולם לעבוד לפחות שלושה ימים בשבוע ממשרדי החברה – ולא מרחוק. ההודעה, כך מסתבר, לא התקבלה היטב על ידי העובדים, שפתחו במחאה נגדה. כבר באותו יום נוצרה קבוצה מיוחדת בכלי שיתוף הפעולה סלאק (Slack), בה כבר "התאספו" עד אתמול כ-14,000 עובדים כדי לטעון שעבודה מרחוק חייבת להימשך ולהתנגד למהלך שיזם ג'סי. העובדים שיתפו בקבוצה את החששות שלהם לגבי הכללים החדשים והשלכותיהם. כמו כן, העובדים יצרו עצומה שאליה צירפו מכתב המבקש מההנהלה להפוך את ההחלטה, מכיוון שהיא נוגדת את ההבטחות של אמזון לגבי גיוון והכלה, דיור בר השגה, קיימות והתמקדות בלהיות המעסיקה הטוב בעולם, תואר שאליו שואפת החברה. שינוי שהעובדים לא רוצים לוותר עליו. עבודה מרחוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock העובדים טעונים: ג'סי הפר את התחייבויותיו הקודמות במכתב השנוי במחלוקת של המנכ"ל הסביר ג'סי כי לאחר כמעט שלוש שנים של מתכונת עבודה היברידית ועבודה מרחוק – מדיניות שהחלה בגלל מגבלות הקורונה – צוות המנהיגות הבכיר בחן את התנהלות העבודה הנוכחית והגיע למסקנה ש"שעלינו לחזור להיות יחד במשרד רוב הזמן (לפחות שלושה ימים בשבוע)". במכתבו ציין ג'סי את יתרונות העבודה במשרדים כשכתב: "זה מתחיל בשיפור ביצועי העובדים", והוסיף, כי הוא מאמין ש"למידה מאחרים, הדרכה והתנסות בתרבות הארגונית הן קלות יותר כאשר האמזונים נמצאים במשרד עם עמיתיהם". כמענה לדבריו אלו ציינו העובדים המוחים בעצומה כי "אנו, החתומים מטה, קוראים לאמזון להגן על תפקידה ומעמדה כמובילה עולמית בתחום הקמעונאות והטכנולוגיה, על ידי השעיה מיידית של החזרה למשרד והוצאת מדיניות חדשה המאפשרת לעובדים לעבוד מרחוק או בצורה גמישה יותר, אם הם בוחרים לעשות זאת, בהתאם למה שהצוות והתפקיד שלהם מאפשרים". העובדים גם הצביעו על הצהרותיו הקודמות של ג'סי בדבר תוכניות לחזור למשרדים, שבהן אמר ש"אין גישה מתאימה לכולם כיצד כל צוות עובד בצורה הטובה ביותר", והלל את יתרונות העבודה מרחוק. "עובדים רבים סמכו על ההצהרות הללו ותכננו חיים שבהם המעסיק שלהם לא יכריח אותם לחזור למשרד", נכתב בפניית העובדים למנכ"ל. "הסדר החדש הרס את האמון שלהם (של העובדים – ג"פ) במנהיגי אמזון". הנהלת אמזון לא הגיבה לדרישות העובדים.

מרחב עבודה ממשלתי שיתופי ראשון מסוגו בישראל הושק בטקס חגיגי שנערך ביום ה' האחרון בקרית הממשלה בתל אביב. המרחב הממשלתי השיתופי (ממ"ש) – Share Gov, הושק על ידי יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, ורו"ח דקל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר, אשר התכבדו בקביעת מזוזה וגזירת סרט במרחב העבודה החדש. השימוש במרחב העבודה יהיה זמין לעובדי משרדי הממשלה בהזמנה מראש במערכת דיגיטלית ייעודית. מטרת מרחב העבודה החדש היא לספק מגוון אזורי עבודה מבודדים, מרחבים משותפים, חדרי ישיבות עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, קפיטריה ואזורי תמך נוספים, שיעמדו לרשות עובדי משרדי ממשלה שהמשרד שלהם נמצא מחוץ לתל אביב. החלל השיתופי משתרע על פני כ-350 מ"ר בקומה השמינית של קרית הממשלה בתל אביב. תכנון הממ"ש וניהול הקמתו בוצע על ידי חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG מקבוצת מטריקס, עבור מנהל הדיור הממשלתי, הגוף שאחראי על המבנים הממשלתיים בישראל. באירוע ההשקה נכחו עשרות משתתפים, ביניהם גם קובי בן משה, מנכ"ל AVIV AMCG, ושושי ויסלר, מנהלת קריית הממשלה בתל אביב. יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר: "המתחם החדש מתחבר לשורה שלמה של דברים שאנחנו עושים בבניית אופטימיזציה יותר גבוהה של יכולות ביצוע, מהירות ואיכות. אנחנו רוצים לנהל את המשאבים בתפישת ניהול כוללת, בצורה יעילה, ברמת החדר הבודד, תוך הבנה שרוצים לספק לאנשים סביבת עבודה נעימה מאוד, המבוססת על גישת תכנון הכוללת התייחסות למשאב האור ומרחב העבודה. זו בשורה שהאחריות שלנו היא להביא אותה למשרדי הממשלה". רו"ח דקל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר: "המתחם, שהובילו את מימושו בדיור הממשלתי, מהווה מתחם מרשים ביותר, וככזה יהווה עבורנו מצפן ל'נורמל החדש' הנדרש במשרדי הממשלה". בעקבות חנוכת הממ"ש בתל אביב צפויים להיפתח מרחבי עבודה ממשלתיים משותפים נוספים גם בערים אחרות ברחבי הארץ. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות גוזרים את הסרט בהשקת הממ"ש. מימין לשמאל: אלכס פלוטנו – מנהל תחום בכיר (פרויקטים ופרוגרמות) במנהל הדיור הממשלתי; מיכאל רבזין – מנהל מנהל הדיור הממשלתי; יהלי רוטנברג – החשב הכללי במשרד האוצר; ורו"ח דקל כהן – סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר. צילום: עינת צדיק

הקיצוץ בשכר של עובדים באינטל, שהחברה ביצעה באחרונה, יבוטל החל ב-1 באוקטובר – כך הודיע היום (ד') המנכ"ל, פט גלסינגר, במכתב ששלח לעובדים. כמו כן, באותו התאריך יושבו הבונוסים על הרווחים לאלה מהם שמקבלים אותם. אינטל סובלת בחודשים האחרונים מהמשבר הכלכלי, מהירידה בביקושים למחשבים אישיים ומההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, ורשמה ברבעון האחרון של 2022 תוצאות גרועות במיוחד, עם צניחה של 31% בהכנסות ומעבר להפסד נקי. היא מבצעת בימים אלה תוכנית שבמסגרתה היא מפטרת עובדים רבים. המהלך מבוצע גם באינטל ישראל, אם כי כאן מדובר במספר קטן של עובדים שמפוטרים. בנוסף, החברה הודיעה על קיצוצים בשכר, כשעיקר הסובלים מהם הם מנהלים בדרג הביניים ומעלה. במסגרת זו, שכרו של המנכ"ל, גלסינגר, קוצץ ברבע. החברה אף החליטה בתחילת השנה הנוכחית על ביטול בניית הקמפוס החדש שלה, שאמור היה להיות ממוקם בחיפה. במכתבו מהיום כתב גלסינגר כי החברה נשאלה באחרונה שתי שאלות, שעליהן הוא מבקש לענות במכתב זה: מתי יוחזרו לעובדים אותם קיצוצים? ומדוע היא לא מקצצת בדיבידנדים לבעלי המניות? לדבריו, "הנהלת החברה ואני מחויבים לנהל אותה על פי הקווים המנחים הפיננסיים, כדי שנוכל להשיב על כנם את הבונוסים שניתנים על רווחים, החל מאלה של הרבעון השלישי של השנה. הבונוסים יוחזרו החל ב-1 באוקטובר. באותו התאריך נתחיל בהחזרת המשכורות על כנן (הכוונה היא לביטול קיצוצי השכר – י"ה)". הוא הוסיף כי "אני יודע שההחלטות על המשכורות היו קשות, ואנחנו עודנו מחויבים לתגמל עובדים שנשארים בחברה ומסייעים לנו לעבור את הזמנים המאתגרים הנוכחיים. אנחנו עדיין עובדים על הפרטים המדויקים, ואוסיף לעדכן אתכם בעתיד עם עוד מידע בנושא". סכום הדיבידנד הרבעוני יפחת ברבע גלסינגר ציין שבשבוע שעבר החליט חבר המנהלים של אינטל להפחית את סכום הדיבידנד הרבעוני שהחברה נותנת לבעלי המניות שלה. המנכ"ל נימק את הצעד בכך ש-"הוא משקף את גישת הדירקטוריון להקצאת הון, ונועד למקם את אינטל בצורה הטובה ביותר עבורה לטווח הארוך. כמו כן, הוא מספק לנו את הגמישות הפיננסית שאנחנו צריכים כדי לבצע השקעות קריטיות ולהניע את השינוי שעוברת החברה בתקופה זו של אי ודאות מאקרו-כלכלית". החלטה נוספת שקיבל דירקטוריון אינטל היא להוריד ברבע את בסיס המזומנים של החברה. גלסינגר סיכם את המכתב בציינו כי "ההקרבות שאני מבקש מכם, העובדים, לבצע הן קשות, וזאת הולכת להיות שנה מאתגרת, אבל נצא ממנה מחוזקים יותר וטובים יותר. אנחנו ממשיכים להקדם, ונשיב את החברה שלנו למעמד המוביל שלה".

אחד האתגרים המרכזיים בתחום ה-RPA הוא איתור תהליכים מתאימים בעלי ערך ארגוני גבוה. במסגרת פעילותנו בעשרות ארגונים מהגדולים במשק, כאינטגרטור המוביל בארץ בתחום ה-RPA, אנו נתקלים בשלוש תפישות שגויות של ארגונים בניסיון לאתר תהליכי RPA, הן בתחילת המסע הרובוטי, ולעיתים גם בשלבים מאוחרים יותר שלו: א. התייחסות לתהליכי RPA שבוצעו בארגונים דומים כבסיס טוב לבחירת תהליכים עבור הארגון. ב. אימוץ התפישה כי יועצים חיצוניים יוכלו לאתר בארגון תהליכי RPA בצורה מיטבית. ג. כלי Discovery אוטומטיים יאתרו תהליכי RPA נסתרים לארגון, במהירות וקלות. הסיבות לאי ההתאמה של שלוש התפישות מניסיוננו למדנו כי שלוש התפישות הללו הן לא בהכרח המתאימות ועלולות להביא ארגונים לחוסר מיקוד, בזבוז זמן ומשאבים גם יחד, ואף לתוצאות בעייתיות: א. RPA במהותו הוא פיתוח ספציפי המותאם לדרישות, תשתיות, מערכות ושיטות היישום של הארגון, ולא פתרון ג'נרי. בשל ההבדלים המובנים הנ"ל, תהליכי RPA שפותחו בארגון דומה מאותו ורטיקל, ביחידות מקבילה, עשויים להיות בעלי ערך גדול לארגון שפיתחם, ומאידך לא מעניינים לארגון המקביל. ניסיון אימוץ רעיונות, רק כי ארגון מקביל מימש תהליכים כנ"ל, לרוב יסתיים בבחינת סרק, כשבמקרה הגרוע תהליכי RPA שלא יפתרו אתגר מהותי יודממו, ובשורה התחתונה יבזבזו משאבים רבים וימנעו מיקוד באיתור ופיתוח תהליכי ה-RPA המתאימים לארגון הספציפי. ב. בעלי התפקידים בארגון מכירים את כאביו ואתגריו טוב יותר מכל יועץ חיצוני. לעיתים מכח "אפקט ההילה", ארגונים סוברים כי ליועץ חיצוני מנוסה ב-RPA יהיה יתרון משמעותי בהובלת איתור תהליכי RPA. בפועל, בעקבות חוסר ההיכרות הספציפית עם הארגון, בשילוב האפשרות להטיה מהסעיף הקודם, כל אותם יתרונות תיאורטיים של היועץ החיצוני מתבטלים. בבואו לראיין יחידות בארגון, היועץ החיצוני יתקל לרוב בהתנגדויות מצד עובדי היחידה, בייחוד אם טרם נחשפו לתועלות הרובוטיות וחוששים שהרובוטים יגזלו את מקומם. בנוסף לכך, קל יחסית לתמרן את היועץ החיצוני במידע שגוי או לא מדויק, בשל היכרותו המוגבלת, והתוצאה עלולה להיות מסקנות והמלצות שגויות. היתרונות המרכזיים של אינטגרטור חיצוני בתחום ה-RPA הן יכולות פיתוח RPA גבוהות, היכרות עומק עם הפלטפורמה הרובוטית, וראייה יישומית רחבה, כתוצאה מהתנסות בפיתוח מקביל בארגונים רבים. תפקיד חשוב אחר של אינטגרטור הוא סיוע בתצורה ומתודולוגיה נכונה להקמת COE ל-RPA הארגוני, אך יתרונו היחסי אינו באיתור התהליכים הספציפיים של הארגון. ג. פלטפורמות ה-Discovery האוטומטיות, בוודאי ביכולותיהן הנוכחיות, מורכבות ליישום כולל פענוח הפלטים שלהן, כך שמתחייבת השקעה גדולה רק בכדי להגיע לתובנות הגולמיות. לרוב כלי ה-Discovery נותנים משקל גם לחלקי תהליכים חוזרים שוליים, ובעקבות כך יכולים להציף "רעשים" לתהליכים מועמדים רבים, שאחרי בחינה מתברר כי לא משתלם לבצע עבורם אוטומציה רובוטית, ובכך עשויים לפגוע במיקוד תהליך האיתור ולבזבז זמן יקר. מניסיוננו, ראיונות עם מנהלי היחידות הרלוונטיות תורמים לאיתור תהליכים מועמדים ל-RPA בצורה מהירה, ממוקדת, ויעילה יותר מכלי ה-Discovery האוטומטיים. אפילו במקרה האידיאלי התיאורטי, שכלי ה-Discovery יציפו תהליכים רלוונטיים, פרקטית כמעט כל תהליך RPA מפותח בתצורה שונה ומשודרגת ביחס לתצורת התפעול האנושית הנוכחית, כאשר המיפוי האוטומטי יספק תמונה של המצב הקיים בלבד, ולא יהווה אפיון של התהליך העתידי. תהליכי RPA. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock אם כך, מהן בכל זאת הדרכים המיטביות לאיתור אותם תהליכים? מיקוד ביחידות רלוונטיות – RPA הוא פלטפורמה לאוטומציה לתפעול בארגון. לפיכך, האזורים המתאימים ביותר לאיתור תהליכים רובוטיים הן יחידות התפעול המרכזיות ועתירות העובדים בפרט. דוגמאות לסוגי יחידות כנ"ל הן מוקדים, חדרים עורפיים, לוגיסטיקה, כספים, IT ועוד. כיוון אחר הוא ארגונים עם סניפים/יחידות המבצעות פעילויות דומות באופן מבוזר בארגון (בתחומים כגון בריאות, בנקאות, קמעונאות וכדומה), אשר עשויים לקבל מענה רובוטי מרכזי. או"ש מוביל איתור תהליכים – או"ש הוא הגוף הארגוני האידיאלי להובלת איתור תהליכי RPA. יש לו את הידע הארגוני הרוחבי, היכרות עמוקה עם היחידות ואתגריהן, ומיומנות באיתור ומיפוי תהליכים. האו"ש יכול לבצע ראיונות ומיפויים ביחידות מהאזורים הרלוונטיים ל-RPA בנקל. סדנאות ארגוניות של RPA והאקטונים – לאחר ביצוע מספר תהליכי RPA ראשוניים, מומלץ מאד לקיים סדנאות פנימיות עם מנהלי יחידות רלוונטיות בארגון, במטרה להציג דוגמאות ליכולות שכבר מומשו בארגון, וכך להגיע ללידים וחשיפה ארגונית רבה לתהליכים נוספים. שלב יותר מתקדם הוא ביצוע תחרות ארגונית נושאת פרסים בין צוותים, לאיתור תהליכי RPA בעלי ערך מהותי. סדנאות אלו גם גורמות להפגת החשש הראשוני משילוב הרובוטים בארגון. תוכניות עבודה של ה-IT בארגון – לאחר שה-RPA הופך להיות חלק מארגז הכלים הטכנולוגי הארגוני, ניתן לבצע בחינה של משימות שונות בתוכנית העבודה של ה-IT ולאתר תהליכים ש-RPA יכול לתת להם מענה מיטבי בעלות תועלת למול יתר החלופות, כולל יישום משימות שביצוען נדחה, מאחר שאינן כדאיות למימוש בחלופה אחרת. דו"חות ביקורת ותלונות לקוחות – מציפים בין היתר סיכונים תפעוליים ותהליכים לא יעילים, שלעיתים ניתן לתת להם מענה באמצעות תהליכי RPA, לפי העניין. בקשות יזומות מצד יחידות – ארגון שמגיע לשלב הפקטורי ב-RPA עם COE ויכולת דליברי חזקה ואיכותית, מביא באופן טבעי להגדלת הביקוש לתהליכי ה-RPA, ובעקבות הבאזזז הארגוני החיובי נוצר ביקוש במשיכה מצד היחידות השונות.

AT&T הודיעה היום (ד') על מינויה של רונית זילברשטיין למנכ"לית מרכז המו"פ שלה בישראל ולסגנית נשיא בחברה העולמית. היא תחליף את נטלי קרמר, שכיהנה כמנכ"לית מרכז המו"פ הישראלי של החברה בשלוש השנים האחרונות, ושלא נמסר על צעדיה הבאים. זילברשטיין כיהנה בשש השנים האחרונות כמנהלת חטיבת המחקר והפיתוח של מוצרי תוכנה ב-AT&T ישראל, בעולמות המובייל, המדיה והתקשורת. היא תנהל את הפעילות של המרכז הישראלי, שמונה כ-500 עובדים, ובנוסף כמה ארגוני פיתוח בארצות הברית ששייכים למערך הפיתוח העולמי של AT&T. הארגון הגלובלי שיהיה תחת ניהולה מונה מעל 1,000 עובדים מעולמות פיתוח הסייבר, ה-IoT, המובייל, התקשורת והענן. לזילברשטיין תואר ראשון במדעי המחשב, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בחדשנות ויזמות מאוניברסיטת רייכמן. היא החלה את דרכה המקצועית בסטארט-אפ אינטרווייז, שנמכר ל-AT&T ב-2007, וכיהנה מאז בשורה של תפקידים בעולמות הפיתוח והמוצר במרכז המו"פ של הענקית האמריקנית בישראל. AT&T מציעה, בין היתר, פתרונות תקשורת, סייבר, IoT, מובייל, ענן, אי-קומרס וטכנולוגיה לעסקים. מרכז המו"פ הישראלי שלה, שנמצא בשני מיקומים – בתל אביב ובקריית שדה התעופה, הוא אחד הבולטים של החברה. "קרמר הובילה את המרכז להיות ארגון המו"פ הכי משמעותי של AT&T" "הופקדה בידיי אחריות רבה", אמרה זילברשטיין. "אנחנו, במרכז המו"פ הישראלי, מפתחים מוצרים בחזית הטכנולוגיה, שמשמשים מיליוני אנשים ועסקים בכל רגע. נמשיך לתרום ל-AT&T, לקבל על עצמנו אתגרים באפיקי הפעילות האסטרטגיים של החברה, ולהוביל מוצרים ופתרונות חדשניים". "הכוח המניע וליבת העשייה שלי היו מאז ומתמיד להוביל תהליכי חדשנות עמוקים, ולייצר ערך ללקוחות באמצעות טכנולוגיה", ציינה. היא הוסיפה כי "קרמר הובילה את המרכז לשיאים חדשים, ובזכותה הוא הפך לארגון המחקר והפיתוח הגדול והמשמעותי ביותר של AT&T". לדברי קרמר, "אני נפרדת ממרכז המחקר והפיתוח, שרשם הישגים יוצאי דופן. אני משוכנעת שזילברשטיין, שצמחה בחברה, תוביל את הפעילות של AT&T בישראל ובארצות הברית לפסגות חדשות".

סאפ (SAP SE), המובילה בפיתוח יישומים ארגוניים, ורד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הכריזו על הרחבת השותפות בין החברות כדי להגביר משמעותית את השימוש והתמיכה של סאפ בפלטפורמת Red Hat Enterprise Linux. שיתוף הפעולה נועד לשפר פעילות עסקית חכמה, לתמוך במעבר לענן בתעשיות השונות ולהניע חדשנות IT הוליסטית. כחלק מהשותפות הארוכה בין שתי החברות, סאפ מעבירה בקביעות חלק מסביבת ה-IT הפנימית שלה וחבילת שירותי SAP Enterprise Cloud Services לבסיס הנחשב לסטנדרט של Red Hat Enterprise Linux, במטרה לענות בצורה טובה יותר על הדרישות העסקיות ודרישות ה-IT של סאפ. כחלק מתוכנית המעבר, סאפ מחזקת את התמיכה עבור פתרון RISE with SAP, המשתמש ב-Red Hat Enterprise Linux כמערכת ההפעלה המועדפת עבור פריסות חדשות של RISE with SAP. Red Hat Enterprise Linux היא מערכת הפעלה מוקשחת ומוכנה לייצור של Linux, המיועדת עבור חדשנות בענן ההיברידי, אשר זוכה לאמון של ארגונים גלובליים בתעשיות שונות ברחבי העולם. בהתבסס על אמון זה, הפלטפורמה מציעה בסיס קבוע ומהימן עבור פריסות של תוכנת סאפ ומספקת בסיס הנחשב לסטנדרט של Linux כדי לתמוך בלקוחות סאפ בסביבות היברידיות ומרובות-עננים. סביבות ה-IT הפנימיות של סאפ ו-SAP Enterprise Cloud Services המאמצים את Red Hat Enterprise Linux, יכולות לקבל גמישות רבה יותר כדי להתמודד עם דרישות טכנולוגיות נוכחיות ועתידיות. בשילוב עם הפתרון RISE with SAP, הפלטפורמה של רד האט מציעה יכולות ביצועים משופרות כדי לתמוך בפריסות RISE with SAP בסביבות הענן השונות, מה שמכין את הקרקע לקראת אימוץ ומעבר לענן עבור הלקוחות המתכננים להמשיך במסע חדשנות ה-IT שלהם. במהלך השנה הבאה ימשיכו החברות לשתף פעולה כדי להעמיק את התמיכה בעומסי העבודה של פתרון RISE with SAP על פלטפורמת Red Hat Enterprise Linux ולהאיץ את אימוץ הפלטפורמה של רד האט  על ידי סאפ בצורה רחבה יותר. רד האט תתמוך בסאפ לצורך הטמעה רחבה יותר של Red Hat Enterprise Linux ותספק תמיכה של מהנדסי מוצר ייעודיים ומשאבים מקומיים כדי לסייע לצוותי ההנדסה ולצוותים הטכניים של סאפ בהנעת הסטנדרטיזציה על Red Hat Enterprise Linux וביכולות פעולה הדדיות עבור הפתרונות של שתי החברות. שותפי סאפ יכולים לפתח כישורים טכניים קריטיים ולהעמיק את הידע שלהם על טכנולוגיות הענן ההיברידי של רד האט באמצעות קורסי הדרכה וירטואליים, בהנחיית מדריכים ומעבדות מעשיות באמצעות Red Hat Learning Subscription Premium. יוזמה משותפת זו נועדה להקל על לקוחות סאפ להשיג גמישות עסקית גדולה יותר, להאיץ את פריסות הענן ולהניע חדשנות עסקית בהתבסס על תשתית הענן ההיברידי הפתוחה, הגמישה ומותאמת אישית של רד האט. לקוחות יכולים כעת לייעל בקלות רבה יותר פרויקטים של מעבר לענן מבוססי סאפ, כולל SAP S/4HANA על פתרון RISE with SAP הנתמך על ידי Red Hat Enterprise Linux. ללית פאטיל, מנהל טכנולוגיה ראשי, SAP Enterprise Cloud Services, בסאפ SE, אמר, "פלטפורמת Red Hat Enterprise Linux מציעה תשתית פתוחה וחזקה לתמיכה בפריסות של סאפ ומספקת בסיס קבוע לעומסי עבודה של ענן היברידי. אנו מצפים להמשיך לבנות על מורשת החדשנות שלנו יחד עם רד האט כדי להעצים את לקוחותינו באמצעות גמישות וחוסן טובים יותר בסביבות הענן". גונר הלקסון, סמנכ"ל ומנכ"ל יחידת Red Hat Enterprise Linux Business ברד האט, אמר כי, "ארגונים המחפשים להרחיב את המודיעין העסקי ומערכות האנליטיקה ברחבי הענן ההיברידי הפתוח זקוקים לבסיס מערכת הפעלה, אשר נבדק, אושר ואומת עבור פעולות קריטיות אלו בכל ההיבטים הדרושים. פלטפורמת Red Hat Enterprise Linux כבר משמשת כבסיס מהימן עבור חברות Fortune 500, גלובליות ואנו גאים להרחיב את האמון הזה לסאפ, ולקוחותינו המשותפים באמצעות מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר, התומכת בעומסי העבודה ובפעולות העסקיות של סאפ".

טקטוניק (Techtonic) תקים חוות שרתים חדשה באזור התעשייה "ברוש" בבית שמש בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. טקטוניק נמצאת בשלבים סטטוטוריים מתקדמים לקבלת היתרים, ועל פי ההערכות, הבנייה תסתיים ברבעון השני של שנת 2025. חוות השרתים החדשה, שתכלול שני קווי חשמל (קו ראשי וקו גיבוי) בהספק גבוה ביותר של 16 מגה-ואט, תהיה חווה תת-קרקעית, שתתפרס על פני שטח של 15,000 מ"ר, מה שיהפוך אותה לאחת מחוות השרתים הגדולות בישראל. עם סיום הקמתו, יקבל המתקן החדש הסמכה לתקן בנייה Tier IV, כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם. תצורת המערכות במתקן כפולה, ומבטיחה יכולת אחזקה ותפעול רציפה גם לאחר אירוע הנובע מתקלה או אירוע מלחמתי. בו בזמן, חוות השרתים תהווה אתר מוגן כנגד איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן. ייחודיות המתקן נובעת מהשילוב בין מדרג מאושר של Tier IV לבין המיגון הפיזי – שילוב שאינו קיים באף מתקן פרטי בישראל. הדמיה של חוות השרתים של טקטוניק. צילום: אסף פרץ טקטוניק נוסדה על ידי גד בנט, מהנדס תוכנה ויזם היי-טק בעל עבר עשיר כמנהל טכנולוגי ועסקי, המשמש כמנכ"ל החברה, ודן שליידר, בעל ניסיון של 25 שנים בניהול ופיקוח של פרויקטי נדל"ן. בנט ציין, כי "המעבר המואץ לענן יצר ביקוש אדיר לחוות שרתים. עם זאת, לארגונים רבים יש עדיין היסוסים בכל הנוגע לבטיחות, במיוחד בכל הנוגע לחוות שרתים קרקעיות החשופות לכל. כדי לתת לכך מענה, חוות השרתים של טקטוניק תהיה אתר אירוח תת-קרקעי מוגן ומהמתקדמים במדינת ישראל. ריכזנו תחת קורת גג אחת את מיטב הגופים כדי לבצע קפיצת מדרגה בחוות השרתים בישראל לתקן העולמי המחמיר ביותר – Tier IV ולמיגון מתקדם, שיתאים לגופים הדורשים מאפיינים אלו ולצורכיהן של חברות גדולות". אליאל שליידר, האחראי על רכש ורישוי בטקטוניק, מסר: "למרות התחרות הקשה על הקצאת החשמל, מצבנו התכנוני המתקדם אפשר לנו לקבל אישור לחיבור חשמל של שני קווים בהספק של 16 מגה-ואט, שסולל את הדרך להתקדמות זריזה להקמת חוות השרתים. זוהי גאווה גדולה למלא תפקיד מפתח בהקמת חוות השרתים הפרטית הממוגנת והבטוחה ביותר בישראל, ולהציב סטנדרט חדש של ביטחון ואיכות".