ממצאי הבדיקה של ועדת מררי, שלא מצאה כל אינדיקציה לכך שהמשטרה ביצעה הדבקות של מכשירי הסמארטפון ולו של אחד מ-26 האנשים שהיא בדקה בפגסוס ללא או בניגוד לצו בית משפט, מעלים שאלות רבות על התחקיר של כלכליסט, שהתחיל את כל הפרשה. השאלה המרכזית, שאף כתבנו אותה בכותרת האייטם הזה, היא: האם ההר הוליד עכבר? הממצאים של הוועדה סותרים לפחות חלק מהתחקיר של כלכליסט. כך או כך, הם מעלים דיון שקשור לשתי זירות: הזירה החוקית-משפטית וזו התקשורתית. חייבים לעדכן את החוק – ובאופן דחוף לגבי הזירה הראשונה: מממצאי הוועדה עולה מה שכבר דובר עליו לא מעט – שקיים צורך דחוף לעדכן את החקיקה, כי חוק האזנות הסתר יצא מזמן, עוד לפני שידעו בכלל מה זה סייבר, לא כל שכן סייבר התקפי. מה שבוודאות נכון בתחקיר שפורסם הוא שיש למשטרה את היכולת לחדור לטלפונים, ושגם אם זה נעשה באישור בית משפט, אין כאן שקיפות לציבור, אפילו לא מסוימת, והצווים ניתנים על אף שהחוק לא כולל הנחיות מדויקות למצבים שכאלה. השר לביטחון פנים, עומר בר לב. צילום: חן גלילי (ארכיון) הטיעון שמעלים מפקדי המשטרה והשר לביטחון פנים, עומר בר לב, שלפיו הציבור לא צריך לדעת את כל הפרטים על תוכנות הריגול של המשטרה, כדי לא לתת מידע לעבריינים, הוא טיעון לא נכון ומתחמק. ביטחון המדינה וביטחון הפנים לא יכולים להסתתר במלואם מאחורי הסיסמה "סודי ביותר". נכון שהציבור לא תמיד רוצה לדעת, אולם זכותו לדעת מתי המשטרה משתמשת בפגסוס ובתוכנות מסוגה, ובאילו מקרים מפעילים אותה – גם אם לא מקרים ספציפיים. אבל הציבור מצפה שהמחוקק ישרטט גבולות לפעילות המשטרה בתחום זה, כמו שהוא משרטט גבולות לשב"כ, למשטרה באופן כללי ולכל גוף שיש לו סמכויות אכיפה או חקירה. מהמסקנות של ועדת מררי עולה גם שיש צורך לבדוק את כל הנושא לאורך ולרוחב, הרבה מעבר לבדיקה הנקודתית שנעשתה כאן. עוד פגיעה מסתמנת באמון הנמוך של הציבור בתקשורת התובנה השנייה קשורה למישור העיתונאי-תקשורתי, שמתחבר לאמון הציבור באמצעי התקשורת, שהוא לא פחות חשוב מאמון במשטרה ובחוק. לפי הממצאים, חלק גדול ממה שפורסם לא מדויק, בלשון המעטה, וזה עלול להוריד עוד את אמון הציבור בכלב השמירה של הדמוקרטיה, שמכונה הרשות הרביעית – אמון שנמוך ממילא. לא הטכנולוגיה אשמה כאן, אם בכלל יש אשמים, אלא מי שמשתמש בה. וזה כבר שייך יותר לדיון של מוסר ואתיקה תחקירים הם נשמת אפה של העיתונות, ותפקידה של העיתונות הוא לבקר ולחשוף עוולות. אבל פרסום תחקיר דומה במידה רבה לדיון משפטי, ומה שקובע זה הצגת הראיות. העקרון הבסיסי, שנלמד בשיעור הראשון בתואר הראשון בכל בית ספר לתקשורת, הוא שגם אם אתה משוכנע שהסיפור שלך נכון ואתה מאמין למקורותיך, אתה חייב לוודא שתוכל להוכיח את זה אם יהיה צורך, ללא הסגרת מקורות. על רצפת העריכה של כל אתר, עיתון ותוכנית רדיו או טלוויזיה אקטואלית נופלות מדי יום הצעות לכתבות, כולל לתחקירים, שנראים בעלי פוטנציאל נפיץ אבל אין ביטחון שיש הוכחות להצדיק את ממצאיהם. לכן הם לא מתפרסמים. הנה לקח שכל אמצעי תקשורת וכל מי שמפרסם משהו – במדיה מסורתית או ברשתות החברתיות, שבהן אפשר לכתוב בערך כל דבר בלי לקחת אחריות – צריך ללמוד ולהפנים: מילים משנות מציאות. לטובה ולרעה. לכן, יש לעשות זאת בצורה אחראית, עם 100% ביטחון שקיים גיבוי לדברים. זה רלוונטי כשמדובר בגולשים וברשתות החברתיות, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בעיתונאים ובאמצעי תקשורת. בעידן שבו הכול שקוף, כל ניסיון לסטות מעקרון זה ייחשף כמעט מיד. הפעם, לא היא הילדה הרעה. NSO. צילום: BigStock התובנה הטכנולוגית יש גם את התובנה הטכנולוגית שעולה מהבדיקה של ועדת מררי: אי אפשר להתעלם מההקשר של הכתבות – תחקירים קודמים שנעשו על NSO, שפגסוס היא התוכנה שלה, והאווירה הכללית נגד החברה. הפעם, NSO היא לא הילד הרע. הבעייתיות במכירת התוכנה למשטרת ישראל לא שונה מהבעייתיות במכירתה לגופים אחרים בעולם. כלומר: לא הטכנולוגיה אשמה כאן, אם בכלל יש אשמים, אלא מי שמשתמש בה. וזה כבר שייך יותר לדיון של מוסר ואתיקה, שקצרה היריעה מלהיכנס אליו במאמר זה. בשורה התחתונה, האזרח הממוצע מוצא את עצמו נבוך ובעיקר מאוכזב מממצאי הבדיקה: כיצד סיפור שאמור להביא לשינוי חשוב בעבודת גורמי האכיפה מתברר כהר שהוליד עכבר? או, ליתר דיוק, הר שהוליד אכזבה? אלא שגם אם התחקיר לקה במשהו – מה שכנראה קרה, לא הוסרה העננה שעלתה ממנו: הסכנה לחופש הפרט של כל אחד ואחד מאיתנו. ועוד דבר: כלכליסט דבק בגרסתו שהוא צודק, גם אם הוא כותב שיבצע בדיקה נוספת. גם המשטרה, כאמור, דבקה בגרסתה. וכשכולם אומרים: "אנחנו צודקים", זה הזמן לפקוח עוד יותר את העיניים, ולהיות מודאגים. מה שברור הוא שהסיפור רחוק מלהגיע לסיומו.

"אין כל אינדיקציות שמשטרת ישראל הדביקה, באמצעות תוכנת פגסוס שבידיה – בלא צו שיפוטי – מכשיר טלפון של מי מבין האנשים שפורסמו בתקשורת", כך קבע צוות הבדיקה בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. הצוות – שמונה לבדוק טענות שונות אשר עלו בפרסומים בתקשורת על אודות שימוש לא חוקי, לכאורה, באופן שבו משטרת ישראל מפעילה אמצעים לביצוע האזנת סתר – הגיש את ממצאיו אמש (ב') לגלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. בצוות היו חברים, מלבד מררי, שני מומחי טכנולוגיה וסייבר חיצוניים: צפריר כץ, לשעבר ראש אגף טכנולוגיות בשב"כ, ואיל דגן, בעבר ראש אגף החקירות בשירות. הצוות, שהסתייע גם במומחים טכנולוגיים, בדק האם בוצעה הדבקה למכשירי טלפון ניידים השייכים למי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת, באמצעות רוגלת פגסוס בגרסתה המשונמכת, סייפן – שבשימוש משטרת ישראל – בלא צו שיפוטי. הבדיקה הטכנולוגית המקיפה של הצוות נשענה גם על מידע שהגיע מידי מומחים של NSO. עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. צילום: דברות משרד המשפטים לפי הממצאים, קיימים צווים להאזנת סתר לגבי שלושה מבין האנשים שהופיעו ברשימה שפורסמה. לגבי שניים מתוכם, קבעו חברי הצוות – "אכן בוצע ניסיון הדבקה, ורק לגבי אחד מהשניים שלגביהם ניתן צו – ההדבקה הצליחה". הבדיקה בוצעה גם לגבי מערכת נוספת, שנכנסה לשימוש באחרונה. גם פה נקבע כי "לא היתה כל אינדיקציה לכך שבוצעו הדבקה, או ניסיונות הדבקה, לטלפונים הניידים של אף אחד מרשימת האנשים שפורסמו". בדיקה טכנולוגית מעמיקה נעשתה לגבי מכשירי הטלפון הנייד של שלושת המנכ"לים לשעבר של משרדי הממשלה – שי באב"ד, אמי פלמור וקרן טרנר. גם במקרה זה קבעו החוקרים כי "אין כל אינדיקציה לכך שבוצעה על ידי משטרת ישראל האזנת סתר לטלפונים הניידים שלהם". "הצוות עתיד להמשיך את עבודתו" בתחילת החודש פורסם כי המשטרה מבצעת פעולות אקטיביות עצמאיות של מעקב טכנולוגי אחר אזרחים, לעיתים אף בלא קשר לחקירה מתנהלת, או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות – משמע דיוג – וממילא בלא שהתקבל צו שיפוטי. "קשה להפריז בחומרת הטענות, הנוגעות לליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית", כתבו חברי הצוות. הבדיקה נעשתה אל מול כלל הנתונים המשקפים את פעולות המשטרה לביצוע האזנות הסתר במערכת פגסוס, מאז שהחלה לפעול במשטרה ועד היום – למול נתונים שהופקו על ידי NSO מבסיס הנתונים הפנימי שלה. חברי הצוות הדגישו כי "המערכת מותקנת במתקני משטרת ישראל בלבד. לפי NSO, אין למשטרה גישה לבסיס הנתונים הפנימי של המערכת, וגישתה היחידה אל המערכת היא באמצעות ממשק המשתמש, ולכן הם אינם חשופים לשינויים. "הצוות עתיד להמשיך את עבודתו ביחס לבחינת העיסוק והטיפול המשטרתי בהאזנות סתר, לרבות הרחבת הבדיקה בדבר הטענות לשימוש במערכות בלא צו – מעבר לרשימת האנשים שפורסמו, על בסיס הנתונים שנותחו ונאספו על ידי המומחים הטכנולוגים עד כה, מידת ואופן התאמתם של הכלים המצויים בידי המשטרה לסמכויות הנתונות לה על-פי דין ואופן השימוש שנעשה בכלים אלה, לרבות במערכות נוספות בעלות מאפיינים שונים המאפשרות האזנה לתקשורת בין מחשבים המצויות, או שנמצאו בשימוש משטרת ישראל; קיומן של אינדיקציות לחריגה מסמכות; פיקוח ובקרה בזמן אמת ובדיעבד על כלל שלבי עבודת המשטרה בתחום, והיבטים נוספים". אם בהמשך בדיקות הצוות יעלו ממצאים, המעידים על התנהגות פסולה עם חשד לעבירה פלילית, "יועבר הטיפול בממצאים לרשויות". כלכליסט טען: 26 בכירים היו מושא להאזנות סתר מטעם המשטרה נראה כי אם כלכליסט לא יחשוף את כל הידוע לו בפרשה, התחקיר המהדהד שלו לא יחזיק מים. כזכור, החודש פרסם העיתון כי המשטרה שתלה את תוכנת הריגול של NSO בניידיהם של 26 בכירים במגזר הציבורי והפרטי – בלא פתיחת חקירה ובלא אישור חוקי. בין השמות ברשימה: אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו; איש העסקים רמי לוי; מנכ"לי משרד האוצר לשעבר טרנר ובאב"ד; עיתונאי וואלה!, מנכ"לי וואלה! לשעבר, אילן ישועה ואבירם אלעד; סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק; איריס אלוביץ', בת זוגו של בעל השליטה בבזק לשעבר; פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, ועוד. המשטרה הכחישה שימוש לא חוקי ברוגלה, והמפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך, טען שמדובר בספין. בנוסף,  NSO שלחו מכתב התראה לפני תביעה למו"ל כלכליסט. אנשי העיתון עמדו מאחורי התחקיר, אולם סירבו לחשוף מסמכים – בשל החשש לחשיפת המקורות. תגובת כלכליסט למסקנות החקירה עד כה התפרסמה אתמול (ב'), ובה נאמר כי "ממצאי דו"ח הביניים של צוות הבדיקה, בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, מחייבים התייחסות רצינית ובדיקה מחודשת של הממצאים והטענות שפרסמנו ב'כלכליסט', וכך נעשה. מפאת הזמן הקצר בין מועד פרסום דו"ח הביניים הערב לבין שעת ירידת העיתון לדפוס, בדיקה כזו טרם נעשתה. כשנסיים אותה, לא נהסס לתקן ככל שיידרש". השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, אמר כי "זהו זיכוי מהדהד למשטרת ישראל ותעודת עניות לעיתון". הליכוד מסר כי "החוקרים חקרו את החוקרים ואמרו ש'הכל בסדר'. אין שום ערך לבדיקת-כסת"ח שבה איש לא נחקר באזהרה".

בצוות הפיתוח של אחת מחברות ההיי-טק הישראליות הצומחות מועסקים מפתחים, אנשי קריאייטיב, אנשי תוכן, עורכי וידיאו, מנהלי קשרי לקוחות ועוד. כולם כמובן עובדים עם יישומים שונים, המשמשים אותם לעבודתם, החל מ- Office365, דרך תוכנת ה- CRM Salesforce.com, תוכנת Premier לעריכת וידיאו, Photoshop לעריכת תמונות, Monday.com לניהול פרויקטים, Dropbox ו-Box לשמירת קבצים, תשתיות הענן AWS, Azure ו-Google Cloud ועוד ועוד. התשלום עבור הרישיונות של התוכנות הללו ועוד רבות אחרות משולם באמצעות כרטיסי האשראי של החברה לפי מנוי מדי חודש במודל תוכנה כשירות (SaaS). עד כאן הכל טוב ויפה. מערך התוכנות הזה משמש את הצוות בעבודתו. אז היכן הבעיה? הבעיה היא בכסף רב שיורד לטמיון משום שהשימוש בתוכנות ה-SaaS אינו מנוהל או מנוטר. אף אחד בארגון, כולל צוות ה-IT, אינו יודע באילו תוכנות ענן משתמשים בארגון, כמה תוכנות פועלות, האם הן בשימוש והאם אין כפילויות מיותרות ברישיונות. כך יוצא, ששלושה צוותים נפרדים משלמים על שלושה רישיונות מבלי לדעת שהם יכולים להשתמש ברישיון אחד משותף לכולם. בנוסף, 20 עובדים שונים עזבו את הארגון בחצי השנה האחרונה והמנוי האישי שלהם לתוכנות שבהן השתמשו ממשיך להיות משולם על ידי החברה. זאת ועוד, קיימות תוכנות רבות שעובד כלשהו רכש בעבר במנוי שנתי המתחדש אוטומטית, ואותו עובד כלל אינו משתמש בתוכנה. מיליוני דולרים תוכנות ה-SaaS, אשר קל מאוד להתקינן במודל מנוי חודשי מתחדש, נמצאות בשימוש נרחב בארגונים רבים בכל מגזרי המשק, ועלותן מסתכמת לעיתים במיליוני דולרים בשנה. אך לרוב אף אחד בארגון לא ממש יודע באילו תוכנות משתמשים, מי משתמש, כמה תוכנות בשימוש, על אילו תוכנות משלמים שלא לצורך ובאילו תוכנות קיימת סכנה לגניבת נתונים או מתקפת סייבר משום שאינה עומדת במדיניות אבטחת המידע של הארגון. על פי נתוני חברת טורי (Torii), אשר פיתחה פלטפורמה לניהול וניטור תוכנות הענן בארגון, קיים פער עצום בין כמות התוכנות שמחלקות ה-IT מניחות שהן פועלות ומשולמות בארגון לבין המציאות, בשיעור של פי שלושה עד פי שישה בין הכמות הנתפסת לבין המציאות. פער זה הולך וגדל, בין היתר, בשל שיעור הגידול בכמות תוכנות ה-SaaS בארגון. על פי נתוני טורי, ארגון ממוצע מוסיף כיום כ-18.5 תוכנות ענן חדשות במודל SaaS מדי חודש, עלייה של 29% מממוצע חודשי של 14.4 לפני כשנתיים, בתקופה של לפני מגיפת הקורונה. מרבית התוכנות הללו מופעלות ללא ידיעה או פיקוח של מחלקת ה- IT, אינן נבדקות האם הן עומדות במדיניות האבטחה ואינן נרשמות כהוצאות IT. כמות תוכנות נתפסת לעומת אמיתית, אפריל 19 עד יולי 2021. מקור: טורי ההשלכות מאי ניהול מערך תוכנות ה-SaaS אי המעקב, אי-

תוספת ליו-טיוב תאפשר למשתמשים לדעת כאשר הם צופים בשידור חי בערוץ, בדומה למה שקיים בטיק-טוק ובאינסטגרם. מנהל המוצר ביו-טיוב, ניל מוהאן, בישר בטוויטר על החידוש, שיופיע בדמות טבעת אדומה שבתחתיתה המילה Live, המקיפה את תמונת הפרופיל של הערוץ. לחיצה על הטבעת תוביל לצפייה בשידור החי. התוספת הזאת גם תקל על משתמשים לאתר תוכן בשידור חי בעת השיטוט בי-טיוב. "ממש ממוקדים בהקלה על משתמשים למצוא שידורים חיים ביו-טיוב", צייץ מוהן. "ולכן הוספנו טבעת לתכונת ה-Live במובייל". Really focused making it easier for users to find livestreams on @YouTube so we're rolling out the Live rings feature on mobile! @YouTubeCreators streaming live will now have a ring around the channel avatar & clicking on the avatar will take you directly to the livestream. pic.twitter.com/QylUbpktum — Neal Mohan (@nealmohan) February 18, 2022  

ועדת האיתור לבחירת המועמד לתפקיד ראש מערך הדיגיטל במשרד הכלכלה סיימה באחרונה את תהליך המיון והמליצה על שני מועמדים. את ההחלטה מי מהם ייבחר צפויה לקבל הנהלת משרד הכלכלה, בראשות השרה אורנה ברביבאי. לאנשים ומחשבים נודע כי שני המועמדים הסופיים שהוועדה המליצה עליהם אלה שירה לב עמי, לשעבר מנמ"רית משרד הבריאות וכיום יועצת לתחום האנרגיה הירוקה, ורביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. מועמד נוסף ששמו הוזכר בחודשים האחרונים הוא אשר ביטון, שהיה מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי בממשלה הקודמת, אולם נראה שהוא לא נכלל בין מומלצי הוועדה. בשבוע שעבר הודיע שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, על סיום תפקידו, לאחר שהבין שהוא לא בין המועמדים הסופיים לתפקיד. המשמעות של הקמת מערך הדיגיטל היא שנמוך במעמד ראש רשות התקשוב והכפפתו למנהל המערך החדש. ברכה מונה לממלא מקום ראש רשות התקשוב לפני כשלוש שנים, לאחר פרישתו של יאיר פראנק. הוא ניהל את הפעילות הדיגיטלית של משרדי הממשלה בקורונה, ובתקופתו התקדם פרויקט הענן הענק נימבוס. ועדה לא שקופה ההחלטה להקים מערך דיגיטל לאומי התקבלה עם כינונה של הממשלה הנוכחית, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. באותם הסכמים אף הוחלט לסגור את משרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם כחלק מהמהלך לצקת תוכן לתואר שר שניתן לדודי אמסלם, ולהעביר את הפעילות שלו למשרד הכלכלה. המערך ירכז לתוכו את הפעילות של רשות התקשוב הממשלתי ושל מטה ישראל דיגיטלית, שהיה בממשלת נתניהו-גנץ באחריות המשרד לשוויון חברתי. שקיפות? לא בוועדת האיתור לתפקיד ראש מערך הדיגיטל, שנמצא באחריות השרה אורנה ברביבאי. צילום: עידן כנפי, מרכז פרס לשלום ולחדשנות (ארכיון) בתחילת החיפושים אחר מועמד לראש מערך הדיגיטל פורסם מכרז. אולם, מבין אלה שהגישו מועמדות במסגרת המכרז לא נמצא ולו אחד המתאים לתפקיד, ונראה שהיו מועמדים מתאימים שבחרו שלא לגשת אליו בגלל מגבלת השכר שהממשלה יכולה לשלם. בעקבות זאת התקבלה ב-21 באוקטובר החלטת ממשלה שנתנה פטור ממכרז, ובמקום זאת מונתה ועדת האיתור. בוועדה חברים מנכ"ל משרד הכלכלה או נציגו, נציג של נציב שירות המדינה ונציג נוסף שמונה על ידי המשרד או הנציבות. משרד הכלכלה לא נוהג בשקיפות ולא פרסם את שמות חברי ועדת האיתור ואת שמות המועמדים, אף על פי שמדובר בתפקיד בכיר, שאמור לרכז את כל פעילות החדשנות והדיגיטל של הממשלה, שהולכת ותופסת תפקיד חשוב בשנים האחרונות. על קו הגמר: שני מועמדים עם ניסיון רב בתקשוב הממשלתי שני המועמדים הסופיים הם בעלי ניסיון רב בעולמות התקשוב והדיגיטל בממשלה, והובילו פרויקטים לאומיים ורוחביים. לב עמי כיהנה כמנמ"רית משרד הבריאות בין השנים 2011 ל-2018 וניהלה שורה של פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית, שהחשיבות שבביצועם באה לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה. היא אף זכתה כמה פעמים באות המנמ"ר המצטיין ובתחרויות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. שמואלי הוא אחד המנמ"רים הוותיקים בשירות הממשלתי, וניהל בשנים האחרונות את התקשוב והדיגיטל ברשות מקרקעי ישראל. הוא מכהן בתפקידו הנוכחי מסוף 2012 ומשמש אף כחבר הנהלה ברשות. אחת הפעילויות הבולטות שהוא הוביל היא רמיטק – תוכנית חוצה ארגון להטמעת מערכות מידע מתקדמות ברשות, שעליה הוא זכה בכמה פרסים, כולל אות המנמ"ר המצטיין. המועמדים לא התייחסו לידיעה ובמשרד הכלכלה העדיפו שלא להגיב.

חברת הסייבר זירו נטוורקס, שהפתרון שלה מאפשר סגמנטציה של הרשת הארגונית על בסיס אימות רב שלבי, הודיעה היום (ג') כי היא סיימה סבב גיוס A בסכום של 20.3 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ונרוק, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים PICO Venture Partners, F2 Venture Capital ומשקיעים פרטיים. עד היום גייסה החברה כ-25 מיליון דולר. זירו נטוורקס, שנוסדה ב-2019 על ידי בני לקונישוק, המשמש כמנכ"ל שלה, מעסיקה 20 עובדים, ובחברה שואפים להכפיל את הנתון עד סוף השנה. יש לה עשרות לקוחות מכל הגדלים, לרבות חברות פורצ'ן 500, וממגוון ענפים, בהם קמעונאות, שירותים, בנייה, פיננסיים ותעשייה. היא צוינה ב-2020 כ-Cool Vendor על ידי גרטנר. ההון שהיא גייסה ישמש אותה להמשך פיתוח המוצר ולהרחבת מערך השיווק והמכירות בארצות הברית ובאירופה. הפתרון מוגן הפטנט של זירו נטוורקס יוצר הפרדה תקשורתית בין כל המכונות ומכשירי הקצה, וכך מונע תקיפות על כלל הרשת. המוצר המרכזי של החברה מנהל אוטומטית גישה לכל אחד מהחלקים של הרשת הארגונית, כך שרק אנשים ומכשירים מורשים יכולים לגשת אליהם, בזמנים המותרים להם, על בסיס אימות רב שלבי. בזירו נטוורקס אומרים כי התקנת המערכת שלה פשוטה וקצרה, ולא מצריכה סוכנים. "הפתרונות הקיימים כיום לא נותנים מענה מספק לארגונים מפני תנועה רוחבית, שהיא תזוזה חופשית של תוקפים ברשת הארגונית, ומפני מתקפות כופר, מאחר שהם יקרים מדי ומורכבים מדי להטמעה", אמר לקונישוק. "הגישה שלנו, שמבוססת על אימות רב שלבי, מפשטת את אחת הבעיות המורכבות ביותר בתחום אבטחת המידע, ללא תלות בגודל החברה. זאת, לאחר שבעבר, ספקים נקטו בגישה המיושנת, שחייבה מנהלי IT להעניק הרשאות IP באופן ידני – גישה שלא אפשרה סקלביליות. כתוצאה מזה, בעיית התנועה הרוחבית נותרה ללא מענה, התוקפים נשארו כשידם על העליונה, וכך נוצרה התשתית לתעשיית מתקפות הכופר של היום".

היום (ג') פורסם עוד מהלך שמראה עד כמה שוק הסייבר הישראלי ממשיך להיות חם: חברת הסייבר צ'ק (Cheq) השלימה סבב גיוס של 150 מיליון דולר – מה שמביא את הסכום שהיא גייסה עד כה ל-183 מיליון. החברה לא מסרה את השווי שלה, אולם על פי מומחים בשוק, הוא כבר הגיע למיליארד דולר ואף יותר החברה השלימה סבב גיוס C, שהובילה אותו קרן ההשקעות הגדולה טייגר גלובל. עוד השתתפו בו המשקיעים הקיימים – חברת הביטוח הפניקס, הנאקו בטרי ונצ'רס ו-Key1 Capital. הכספים ישמשו להאצת תהליכי פיתוח טכנולוגיים ולגיוס של עובדים – על פי החברה בהיקף משמעותי. צ'ק הוקמה ב-2016 על ידי גיא טיטונוביץ', המשמש כמנכ"ל החברה, אהוד לוי, היו"ר שלה, ואסף בוטובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיה. היא מעסיקה כ-200 עובדים במשרדיה בתל אביב, ניו יורק, טוקיו, שנחאי וסידני, וצפויה לגייס בשנה הקרובה כ-120 עובדים חדשים למגוון משרות: פיתוח, שיווק, מכירות, ניהול לקוחות וניהול מוצר. פתרון שמשתמשים בו מעל 50 אלף אתרים החברה מפתחת מערכות שמגנות על מערכי שיווק ומכירות, אתרים, פלטפורמות אי-קומרס ונתונים, מפני בוטים, משתמשים מזויפים והונאות. יש לה מעל 12 אלף לקוחות – החל מצוותים ויחידים ועד לארגונים בולטים. בפלטפורמה שלה משתמשים יותר מ-50 אלף אתרי אינטרנט. צ'ק שואפת לשלש את פעילותה במהלך השנה הקרובה בשווקים המרכזיים שבהם היא פועלת: צפון אמריקה, אירופה ודרום מזרח אסיה. "אנחנו שמים כלי סייבר בידיהם של ארגוני מכירות, שיווק ודטה כדי להגן על הפעילות העסקית שלהם מפני משתמשים מזויפים, בוטים ופעילות זדונית אחרת, המהווים מעל 40% מהתנועה באינטרנט. הפתרון שלנו מספק רמת הגנה גבוהה מבלי לפגוע בצרכים של צוותי השיווק והמכירות", אמר טיטונוביץ'. לדבריו, "באקלים הכלכלי הנוכחי, סבב גיוס כזה, בהובלת קבוצת משקיעים כל כך חזקה, מהווה הבעת אמון מהדהדת לא רק בצ'ק כחברה, אלא באבטחת ההגעה לשוק (Go-to-Market Security) כקטגוריה".

חברת הסטארט-אפ הישראלית ואליראן (Valerann), המספקת טכנולוגיות לניהול תנועה בכבישים מהירים, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס A בסך כולל של 17 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר את הטמעתו של מוצר הדגל של החברה – Lanternn by Valerann, עם  חברות המפעילות כבישים בבריטניה, באירופה בדרום אמריקה ובארה״ב. הסבב הובל על ידי HG Ventures, זרוע ההשקעות של חברת הכבישים האמריקנית The Heritage Group. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקודמים של החברה RIO Ventures Holdings ו-2B Angels. וליראן, שנוסדה ב-2016, מציעה פתרונות לניטור וניהול תנועה וכן שירותי אנליטיקה לצורכי תכנון ושיפור ביצועים. פלטפורמת החברה, Lanternn by Valerann, מאפשרת למרכזי בקרה של ערים וכבישים מהירים לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע  לאירועי תנועה המתרחשים בזמן אמת בכבישים. באמצעות מוצר החברה יכולים חדרי הבקרה לנטר אירועי תנועה מסוכנים בזמן אמת, לקבל התראות ותחזיות לגבי אירועים עתידיים וכן להגיב לאירועים באמצעות שימוש בכלים המתקדמים ביותר על מנת לוודא שכל אירוע  מטופל  בזמן הקצר והבטוח ביותר לצורך מניעת תאונות דרכים וצמצום גודשי תנועה. המוצר אף מאפשר גישה לנתוני תנועה היסטוריים מגוונים  לצורך אנליזה ותכנון עתידי של התשתית המנוהלת על ידם. הטכנולוגיה העומדת בלב המוצר הינה מנוע היתוך נתונים מתקדם המיישם טכנולוגיות AI ולמידת מכונה על מנת לשלב כמה מקורות מידע לכדי סיפור אחיד והגיוני, שמאפשר לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות של הלקוח בצורה הנוחה והאינטואיטיבית ביותר. מקורות המידע מספקים נתונים מאפליקציות ניווט, מחיישני IoT, ממצלמות (תוך שימוש בטכנולוגיות של ״ראיית מכונה״), ממדיה חברתית ומכלי רכב מחוברים. הטכנולוגיה של החברה פועלת בסביבות ענן ומשתמשת בכלי ביג דטה מתקדמים על מנת להשיג את היכולות הנדרשות לעיבוד זרמי הנתונים ההולכים וגדלים הזמינים כיום. פלטפורמת החברה נבנתה בצורה מודולרית ואינטואיטיבית, דבר המאפשר גישה למידע מגוון ובאיכות גבוהה לכלל מפעילי הכבישים – גם לאלה אשר גישתם לטכנולוגיות מידע מוגבלת, על מנת לאפשר הגברת בטיחות, צמצום אירועים מסוכנים ושיפור באיכות האוויר בכל כביש שהוא – ללא תלות בתשתית הקיימת או בתקציב. בכך, יכולה החברה לשרת מפעילי רשתות כבישים קטנים יותר שיש להם משאבים מוגבלים, ולספק להם את הוודאות והנראות הדרושים כדי להעריך במדויק את תנאי הדרך ולנקוט בפעולה מתאימה, זאת במקביל למפעילי רשתות הכבישים הגדולים יותר, שבהם פלטפורמת החברה מסייעת בשיפור היכולות הקיימות. גבריאל יעקובסון, מייסד שותף ומנכ"ל וליראן, ציין, כי "עולם התחבורה החכמה עבר שינוי דרמטי בעשור האחרון. הרכבים נעשו חכמים יותר ואפליקציות התנועה אוספות באופן שוטף מידע, המשרת את כולנו כנהגים. עם זאת, בידי הגופים האחראים על ניטור וניהול התנועה בכבישים מהירים ובערים לא תמיד נמצאת הטכנולוגיה המעודכנת והיעילה ביותר למניעת תאונות וגודשי תנועה, הנוצרים עקב אירועי תנועה מסוכנים. בכוחה של הטכנולוגיה שלנו להעניק ודאות על בסיס מידע לכל מפעילי הכבישים – גדולים וקטנים כאחד – ולאפשר להם לטפל באופן מהיר ויעיל באירועי תנועה ולהפחית את גודשי התנועה וכמות התאונות על הכבישים. סבב הגיוס האסטרטגי הנוכחי יאפשר לחברה להאיץ את קצב הצמיחה שלה ולהגיע לשווקים וללקוחות חדשים בכל רחבי העולם".