הנה תופעה חדשה של פשיעה בארצות הברית, וכנראה שגם במקומות אחרים בעולם: יותר ויותר פושעים לא מזדקקים לאמצעים דיגיטליים כדי להוציא כספים ממשתמשי iPhone – הם פשוט גונבים את המכשיר פיזית. לפי דיווחים, יש עלייה במספר המקרים שבהם פושעים יחידים, או קבוצות של קרימינלים, הצליחו, באמצעים שונים, לחשוף את שמות המשתמש והסיסמאות שבהן אנשים משתמשים. אחת הדוגמאות שמוזכרות בהקשר זה היא שאותם פושעים פוצחים בשיחה ידידותית עם המשתמש בפאב, ובמהלכה הם מבקשים ממנו את ה-iPhone "כדי לצלם תמונה". אלא שבמקום לצלם תמונה הם מכבים את המכשיר, לכאורה בטעות, ולאחר שהם מזהים את השם והסיסמה, הם גונבים את המכשיר פיזית בעורמה, בכוח או אפילו על ידי שימוש בסם טשטוש. ברגע שהפושעים יודעים כיצד להיכנס למערכת ההפעלה הם משנים את קודי הגישה כדי לחסום את הגישה של הבעלים, וגם משביתים את השירות Find My iPhone, כדי שלא ניתן יהיה לאתר אותו מרחוק. הם יכולים בנוסף לשנות את כתובת המייל שמשמשת לשחזור וגיבויים, וכך למנוע שימוש במפתח שחזור שיכול להשבית את הטלפון. סכומי הגניבות: אלפי דולרים בכל פעם מעבר לכך שהשינוי של קוד הגישה חוסם את הגישה המקורית לחשבון המשתמש ושירותי הענן של אפל, הוא גם מספק גישה ליישומים ושירותים כספיים שונים, כולל אפליקציות בנקאיות – כך שהפושעים יכולים לממש את יעדם העיקרי ולגנוב מהמשתמש כספים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, קורבנות של השיטה הזו מדווחים על גניבת אלפי דולרים מהחשבונות שלהם, ויש כאלה שסיפרו שהפושעים גם נרשמו בשמם לכרטיסי אשראי חדשים. רובם פנו למשטרה וזכו להחזר כספי מהבנקים ומהאפליקציות הפיננסיות שהם הלקוחות שלהם. מאפל נמסר ש-"חוקרי אבטחה מסכימים ש-iPhone הוא המכשיר הנייד הצרכני המאובטח ביותר, ואנחנו עובדים ללא לאות מדי יום כדי להגן על כל המשתמשים שלנו מפני איומים חדשים ומתעוררים. אנחנו מזדהים עם משתמשים שעברו את החוויה הזו ומתייחסים ברצינות רבה לכל ההתקפות על המשתמשים שלנו, לא משנה עד כמה הן נדירות. נמשיך לקדם את ההגנות כדי לסייע בשמירה על אבטחת חשבונות המשתמשים". החברה הזכירה בהודעתה בנוסף ששימוש ב-Face ID וב-Touch ID יכול לעזור ולמנוע שינוי סיסמאות. דרך אגב, לא מדובר ב-"תרגיל" בלעדי ל-iPhone – זה יכול לקרות גם עם מכשירי אנדרואיד. הפושעים מעדיפים את ה-iPhone כי הערך של המכשיר הוא, בדרך כלל, גבוה יותר.

"הגעתי למשרד והרווחה והביטחון החברתי לפני כשלוש שנים. השינוי התפיסתי והביצועי המהיר שאליו נחשפתי הוא בלתי נתפס: מהגנה שכוללת כמה כלים בסיסיים הרחבנו ועברנו לתהליך הגנה על שרתים עם מודולים מתקדמים, שמגנים במספר שכבות הקשחת שרת, מניעת ניצול חולשות וניטור פעולות חריגות", סיפר פרץ זנו, מיישם אבטחת מידע במשרד. בשנה האחרונה, טרנד מיקרו וטלדור תקשורת ואבטחת מידע הטמיעו במשרד בהצלחה פתרונות חדישים במגוון רחב של מערכות הפעלה. לדברי זנו, "הגנת הסייבר חייבת תמיד להתקדם. התוקפים תמיד יחפשו דרכים יצירתיות לפגוע, ובמיוחד במשרדים ממשלתיים. אנחנו בחזית הטכנולוגיה". המוצר של טרנד מיקרו מהווה פתרון מרכזי בהגנה על גופים כמו משרד ממשלתי, שמכיל רגישויות רבות לציבור והינו בעל חשיבות של ביטחון לאומי. הוא מכיל רכיבים מתקדמים, שמזהים פעילות סיסטמתית קריטית על השרתים, חוסמים פגיעויות שהשרתים חשופים אליהם ומנטרים שינויים של קבצי מערכת ונכסים רגישים שונים. מדובר במוצר מאוד חכם והכרחי, שמהווה עדות ניצחת להתקדמות המהירה ולהרחבת האיומים במהלך השנים האחרונות. "תפיסת ההגנה משתנה, היא דינמית ומתפתחת, ועלינו להדביק את הקצב ולאפשר לארגונים את הכיסוי הרחב ביותר. מחובתנו לחשוב קדימה, על הסביבות העתידיות של הארגונים, ולבנות עבורם את הפלטפורמה המתאימה שתגן עליהם בכל שלבי ההתפתחות שלהם. ככל שהפלטפורמה יותר גמישה, יש לה אפשרות להגן על יותר וקטורים ולצמצם את משטח התקיפה", הסבירה סיגלית לויט, מנהלת המגזר הציבורי בטרנד מיקרו ישראל. אתגרי הסייבר הרבים של משרדי הממשלה תעשיית הסייבר המקומית לומדת את הצרכים המשתנים של המגזר הממשלתי-ציבורי. לאבטחת הסייבר של משרדי הממשלה, לרבות משרד הרווחה והביטחון החברתי, אתגרים רבים, והם לא מסתיימים באיומים עצמם. גם רגולציות, דוגמת ISO27001, דורשות התאמות של ניהול התחום. "לבקשת הלקוח, אנחנו מבצעים כל הזמן התאמות לצרכיו המיוחדים. המוצרים של טרנד מיקרו, שאותם אנחנו מספקים, מסייעים לו להגן על הארגון בדיוק לפי הגדרות הרגולציה. אנחנו עושים את זה כבר במשך שנים, ומתעדכנים כל העת", סיפרה טופז אבוחצירא, מהנדסת אבטחת מידע בטלדור תקשורת ואבטחת מידע. "הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברו המשרדים הממשלתיים באחרונה והצורך להנגיש את השירותים לאזרח מייצרים לא מעט אתגרים, ותפיסה של הגנה בעזרת פלטפורמה מקיפה היא החלטה ארגונית שתאפשר מענה רחב יותר", ציינה לויט. מה השלב הבא? אנחנו יכולים רק לנחש. טרנד מיקרו מובילה את השוק עם Vision One – הפלטפורמה עם הכיסוי הרחב ביותר לתחנות, שרתים, מיילים ורשת. פלטפורמה זו יכולה לשקף לבעלי התפקידים בארגון מה מצב האיומים עליו, את החשיפה שלו לאיומים ויכולות מיטיגציה ואוטומציה מתקדמות.

"מחאת ההיי-טקיסטים מדברת באופן מתון על התוכנית המשפטית, כי כך חינכו אותנו לדבר, אבל מדובר בתהליך הרסני ומסוכן", כך אמר גלעד רבינוביץ', יזם היי-טק, מנכ"ל לשעבר של שורה של חברות IT ופעיל חברתי. רבינוביץ', שאמר את הדברים בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, היה מנכ"ל של חברות כגון מלם, נטוויז'ן, החברה לאוטומציה ו-SQLink, וכן מנכ"ל מפלגת העבודה וסגן ראש מועצת שוהם. כיום הוא משמש יועץ אסטרטגי וטכנולוגי להנהלות. גם הוא, כמו רבים מחבריו לענף, מודאג מאוד ממה שקורה כיום בזירה הציבורית, בעקבות מה שלדבריהם הוא הפיכה משטרית ופגיעה בעצמאות הרשות השופטת. "יש פה תהליך שהוא מאוד לא טוב למדינת ישראל, בוודאי שלא לכלכלה", ציין. "האנשים שמתנגדים מסבירים את הסכנות בטון רגוע, כי כך חינכו אותם, אבל הסכנה היא גדולה. זה תהליך הרסני, שיפגע ברמה האישית בכל אחד ואחת, ללא קשר להשקפה פוליטית זו או אחרת". לדברי רבינוביץ', יש הסכמה רחבה בקרב חלקים בציבור שיש לרענן ולתקן הרבה דברים במערכת המשפט, אבל לא כפי שמציעה התוכנית של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן. "גם אני שותף לרעיון שיש לעשות שינוי, קודם כל בכל מה שקשור לשירות לצרכנים של מערכת המשפט, שהם כל אחד מאיתנו", אמר. "אנחנו מכירים את העומס שיש על בתי המשפט: דיונים נמשכים שנים, יש עינוי דין והרס של משפחות ואנשים, ודווקא בנושאים אלה הרפורמה לא נוגעת, אלא בקצה העליון". הוא ציין שיש צדק מסוים בטענה שבעבר, חלק מראשי מערכת המשפט סגרו אותה לביקורת, "אבל הדרך שבה רוצים לבצע את השינויים אינה נכונה ומסוכנת". האם נחשפת לדיבורים סביב בריחת משקיעים והוצאת כספים מישראל? "גם אני משוחח עם אנשי עסקים בכירים ועם משקיעים מחו"ל. החשש הוא אמיתי. אמנם, מדינת ישראל היא הסטארט-אפ ניישן, אבל היא גם חלק מעולם גלובלי, שתלוי בהשקעות זרות – לא רק בהיי-טק אלא גם בתעשיות אחרות. אני פחות מוטרד מהתשש של הוצאת כספים, הכלכלה הישראלית תעמוד בכך. הרבה יותר מדאיג העדר הכנסת השקעות חדשות מצד משקיעים ויזמים. גורמים ישראליים יתקשו לגייס כספים או יקבלו הלוואות בריבית גבוהה – דבר שישפיע על יוקר המחיה פה ועל הכיס של כל אחת ואחד. זה לא נוגע רק להיי-טק. כיום, המצב יחסית טוב, אבל זה יכול להשתנות מהר מאוד, ואז יהיה קשה". לדבריו, "חלק מהציבור לא מבין את הסכנות שאנשי ההיי-טק והכלכלנים מתריעים מפניהן". האם אתה משתתף בהפגנות? "כן. אני פוגש בהפגנות חברים שלי שמעולם לא יצאו להפגנות, מעולם לא התבטאו בנושאים שעל סדר היום הציבורי, ואני רואה את המבוכה בעיניהם. אבל הם מבינים שאין להם ברירה. יש להם ילדים, נכדים, והדאגה היא בעיקר להם". עם זאת, רבינוביץ' מתעקש לשדר אופטימיות. "נכון שיש עכשיו ויכוח האם להיכנס למשא ומתן, אחרי שהעבירו חוקים בקריאה ראשונה, אבל כמו בעסקים, ההפגנות אינן המטרה כי אם חלק ממגעים, ולכן, בסופו של דבר תהיה הידברות", אמר. "כרגע כל צד מתבצר בעמדתו, זה צפוי, אבל אני מאמין שהמתווה שהנשיא, יצחק הרצוג, הציג נוסח לאחר שיחות עם הגורמים השונים, ואני מאמין שיש שיחות בחדרים סגורים ואני מקווה שבסוף יגיעו לפשרה. הלחץ הולך וגובר – לא רק מצד המפגינים, אלא גם מצד גורמי חוץ, כמו דבריו המאוד ברורים של שגריר ארצות הברית בישראל, שהזהיר מפני קריסת מערכת המשפט. אני יודע שגם בקרב חברי הקואליציה יש אנשים אינטליגנטים, שמבינים היטב את המשמעות של צמצום בהשקעות זרות. צריך לקרוא להם: חברים, תעצרו רגע, תנשמו, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי".

החורף הנוכחי כאן, בישראל, הוא אחד החורפים השחונים שידענו בשנים האחרונות, שלא לדבר על כך שהחרמון נצבע בלבן רק בזכות סופת שלגים אחת, ושלא לדבר על כך שהימים הקרובים הולכים להיות חמים, בוודאי יחסית לעונה. המצב דומה במקומות רבים בעולם: גם ה-"זקנים" במדינות בארצות הברית לא זוכרים פברואר כזה חם כמו השנה. בגיאורגיה, לעומת זאת, ההרים נצבעו בלבן, גם אם חלקית. וואן טכנולוגיות הישראלית ניצלה זאת והוציאה את חברי ההנהלה לשם, למפגש Kick Off ל-2023. עדי אייל, מנכ"ל החברה, ומנהלי החטיבות סיכמו שנה רביעית מוצלחת, עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות וברווחים, ודנו ביעדים העסקיים ל-2023. לצד הדיבורים על הביזנס נהנתה הקבוצה מפעילות אקסטרים אתגרית, שכללה נהיגה בג'יפים ובאופנועי שלג, כמו גם מארוחות ומהופעות גיאורגיות מסורתיות.

שם ותפקיד: שירה אופק, מנהלת חטיבת חומרה ב-קבוצת רדי (Ready Group) לפיתוח שבבים, תוכנה וחומרה 360°. השכלה: תעודת הוראה וחינוך, תעודת סיום בקורסים למחשבים. קורסים למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הייתי מחנכת ומורה למתמטיקה בחינוך הממלכתי-דתי במשך כשלוש שנים, אך ההוראה לא אתגרה אותי וחיפשתי עבודה שתספק אותי יותר. באותו הזמן אחיותיי עבדו בהיי-טק והתעורר בי עניין להשתלב בתחום. לקחתי קורסים באוניברסיטה הפתוחה ואת קורסי הבסיס בתכנות עשיתי בג'ון ברייס. את ההכשרה המקצועית שלי המשכתי דרך קבוצת רדי, בה התחלתי לעבוד. בקורסים באוניברסיטה למדתי מתמטיקה ושפות תכנות, אבל ב-רדי קיבלתי את ההכשרה המעשית ואת היכולת ליישם את הידע ולצבור ניסיון בפרויקטים בעבודה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא רואה אפליה כי אני רואה נשים בתעשייה, כולל בעמדות ניהול. אני עובדת בקבוצת רדי שבה 70% מהעובדים הם נשים. אני כמובן יודעת שלפני 10 שנים, התחום פנה פחות לנשים ונשים פחות למדו את המקצועות הטכניים. היום זה הרבה יותר נגיש לנשים ובמיוחד לנשים חרדיות. במקומות הלימוד של החרדיות, הלימודים הטכנולוגיים הם הכי פופולריים, כאשר המוכשרות ביותר מגיעות אליו ואוטומטית אני רואה את כל הבנות מועסקות לאחר ההכשרה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא חוויתי אפליה באופן אישי. במהלך השנים שמעתי בעבודה ומלקוחות משפטים שהם דווקא לכיוון החיובי. הפידבק שאני מקבלת הוא "איזה מזל שאת אישה, כי בעבודה הזו צריך תשומת לב לפרטים הקטנים, רמת דיוק מאוד גבוהה ויכולת לעבוד על כמה דברים במקביל", תכונות שהן יותר נשיות, וגם מאוד חשובות למקצועיות שלנו.

הילה קידן (46) מונתה למנהלת מכירות B2B בחברת פיוצ'ר סל, היבואנית הרשמית של אנקר (Anker) – חברה עולמית המתמחה בפיתוח טכנולוגיות טעינה ומכשירים חכמים המשמשים לצרכי בידור, טיולים ומוצרים לבית החכם. במסגרת תפקידה, קידן תהיה אחראית על פיתוח קטגוריית Anker Work בישראל, אשר תכלול מגוון מוצרים המתאימים לסביבת העבודה ההיברידית והדינמית של ימינו. בתפקידה הקודם, קידן שימשה במשך שבע שנים כמנהלת מכירות B2B ומנהלת סחר אלקטרוני בחברת ביקונקט טכנולוגיות והובילה את מותג האודיו Jabra. לקידן תואר ראשון במנהל עסקים ומערכות מידע ומחשבים מהמכללה למנהל בראשון לציון.

"תהליך המודרניזציה של מערכות לגאסי נמצא במוקד התעניינותם של מרבית המנמ"רים שאני פוגש", אמר אורי קרשטיין, מנהל הפעילות של גיגה ספייסס (GigaSpaces) בישראל. "פלטפורמת Smart DIH מתוצרתנו סוללת עבורם נתיב מהיר, היישר למידע הארגוני שלהם, באופן שמקנה גישה מהירה ופשוטה מהאפליקציות למידע הזה, ומאפשר לארגונים לפתח מיקרו שירותים מבוססי זמן אמת, בתוך יום או יומיים במקום שבועות". החברה שמטמיעה את פלטפורמת Smart DIH בישראל היא איטרניטי מקבוצת אמן, שמתמחה בטכנולוגיית מדע הנתונים. "אני כבר לא מעט שנים בעולם ה-IT, ויכול לומר בביטחון שהפתרון מספק מענה אולטימטיבי לצורך משמעותי של ארגונים רבים במשק", אמר אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. "מעבר לפשטות בהשקת שירותים חדשים, העובדה שכל המידע התפעולי משוכפל לתוך ה-DIH מאפשרת להציע שירות שהוא באמת Always On: אפילו במקרים שבהם מערכות הלגאסי מושבתות בשל תקלה או לצורך תחזוקה, אפליקציות הקצה רצות באופן חלק. זה מה שמשתמשים מצפים לקבל כדבר ברור מאליו. חברות פשוט לא יכולות להרשות לעצמן שהאפליקציה שלהן תיפול, או תציג מידע חלקי או לא מעודכן". אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. צילום: ניב קנטור מסד הנתונים הוא בסיס הידע של כל ארגון גדול. הוא המקור שמזין את כל אפליקציות הקצה העסקיות של הארגון, בין אם מדובר במערכת ניהול ידע פנימית לשימוש העובדים והמנהלים, ובין אם באפליקציות הקצה ללקוחות חיצוניים. חלק הארי של מסדי הנתונים יושב במערכות ליבה מסורתיות, המכונות גם מערכות לגאסי (Legacy Systems), בהן מערכות מיינפריים, AS400, אורקל ועוד. מערכות הלגאסי יכולות להחזיק כמויות עצומות של מידע ארגוני, ובמשך שנים הן היוו סלע יציב, שעליו סמכו הארגונים בניהול ואחסון המידע שלהם. הבעיה במערכות אלה היא שהן תוכננו לתמוך בהיקף מוגבל של תעבורת מידע לאפליקציות הארגוניות. "ארגונים נמצאים בימינו תחת לחץ רב להרחיב ולשפר את ערוצי הדיגיטל שלהם. זה מה שהלקוחות מצפים לו, וזה מה שההנהלה והדירקטריון דורשים מהעובדים והמנהלים. כאן מתגלות מערכות הלגאסי כצוואר בקבוק קריטי בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים", הוסיף קרשטיין. "מה שעבד מצוין במשך שנים כבר לא מספק את הביקוש לשירותים דיגיטליים. הסיבה לכך נעוצה במורכות שב-'קשירת' כל שירות דיגיטלי חדש למסדי הנתונים המסורתיים. מדובר בארכיטקטורת IT סבוכה, שמאלצת את המהנדסים להשקיע שעות ב-עבודת צנרת' של חיבורי APIs למסדי הנתונים". "מה שמגביר את מורכבות זו הוא שלעיתים, המידע הארגוני פרוס על פני כמה מערכות ליבה שלא תמיד מדברות האחת עם השנייה. כל המידע הנדרש קיים כמובן בתוך הארגון, אבל הוא 'כלוא' בתוך מערכות מבודדות, באופן שמקשה מאוד לקבל תמונה רחבה על כל לקוח ולמקסם את פוטנציאל הרווח", ציין. החיבור בין שירות דיגיטלי למסדי נתונים ארכיטקטורת ה-IT בארגונים גדולים פוגעת בביצועי האפליקציות (Latency). אם בעבר ארגונים יכולים היו לחיות עם אפליקציה שלוקח לה כמה שניות להיטען או עם עמוד שנתקע מדי פעם, רף הסבלנות של הצרכנים כיום כבר לא מאפשר את זה. "בשורה התחתונה, תשתית ה-IT הקיימת מקשה מאוד על ארגונים להציע שירות דיגיטלי ברמה מספקת. אנשי השיווק והמכירות יודעים להגדיר מה הם רוצים כדי להגדיל את הרווחיות ולהעניק ללקוח חוויית מובייל טובה, אבל היישום בפועל ארוך, מסובך ויקר", הוסיף בר. "למעשה, לא משנה באיזה שלב הארגון שלכם נמצא במהלך המודרניזציה של מערכות הלגאסי שלו, פתרון ה- Smart DIH ישפר את ביצועי האפליקציות שלכם, וכפועל יוצא מכך את חוויית הלקוח", סיכם קרשטיין.

ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית (FTC) הסירה את התנגדותה לרכישת Within Unlimited על ידי מטא (Meta), וחבריה הצביעו בעד ביטול התביעה המינהלית נגד מטא. זאת, לאחר שבית משפט פדרלי דחה את בקשתה לצו מניעה ראשוני לחסום את הרכישה. בשנה שעברה הגישה ה-FTC תביעות הגבלים עסקיים בבית המשפט הפדרלי ובבית המשפט הפנימי שלה במאמץ למנוע ממטא לרכוש את סטארט-אפ המציאות הווירטואלית Within Unlimited  שפיתח את אפליקציית הכושר Supernatural. בתביעתה, האשימה הוועדה את מטא בכך ש"ניסתה לקנות את דרכה לפסגה… במקום להרוויח זאת על בסיס יכולותיה… על ידי רכישת Within, טענה ה-FTC, תחנוק מטא "חדשנות עתידית ויריבות תחרותית". "אנו נרגשים מכך שצוות Within הצטרף למטא, ואנחנו להוטים לשתף פעולה עם הקבוצה המוכשרת הזו בהחייאת העתיד של כושר ה-VR", ציין דובר מטא.