באחרונה קיבלו משתמשי המדיה החברתית הדגמה לאופן שבו מידע שגוי מופץ ומפיל רבים בפח, עד שחובה שגורם רשמי יכחיש אותו. שמועות שטענו לסגירה ממשמשת ובאה של ג'ימייל (Gmail) – שירות הדוא"ל הנפוץ כל כך בשימוש מבית גוגל – התפשטו כמו אש בשדה קוצים ברחבי האינטרנט, ועוררו דאגה כנה בקרב מיליוני משתמשים ברחבי העולם, שחששו כי בקרוב יאבדו את כתובת המייל הקבועה והמוכרת שלהם, ואת הגישה אל הפלטפורמה. משום שמדובר בשירות הדוא"ל הפופולרי ביותר בעולם, אשר לו יותר מ-1.5 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם לפי Statista, השמועה הלכה ותפסה תאוצה, כמו גם מאמינים רבים. הסיטואציה שנוצרה גרמה לגוגל עצמה להתייצב לבסוף כדי להפריך רשמית את הטענות הכוזבות ולהבטיח למשתמשים שהפעילות של הג'ימייל שלהם לא עומדת לפני סיום. Gmail is here to stay. — Gmail (@gmail) February 22, 2024 "זה טירוף. אני שונא את החברה הזו" הפרשה התחילה בציוץ ב-X – שפורסם לראשונה לפני מספר ימים ומאז נצפה מיליוני פעמים והופץ באופן נרחב בכל הרשתות החברתיות – אשר בו נטען כי שירות הדוא"ל הפופולרי, שמשרת את רוב גולשי האינטרנט לפחות בחלק המערבי של כדור הארץ, ייסגר בקיץ הקרוב. הציוץ כלל צילום מסך של מה שנראה כמו מייל מטעם גורם בכיר בחברה, שבו הוא, לכאורה, מבשר כי גוגל תחדל מלהפעיל את ג'ימייל ב-1 באוגוסט 2024. "אנחנו פונים כדי לשתף עדכון חשוב על ג'ימייל", נכתב בפוסט הוויראלי השקרי. "אחרי שנים של חיבור מיליונים ברחבי העולם, איפשור תקשורת חלקה וטיפוח אינספור קשרים, המסע של ג'ימייל מגיע לסיומו", צוין לכאורה במייל ששותף. גולשים שנתקלו בדיווח התרגזו והיו נסערים, לכן שיתפו ביתר שאת את — Daniel (@growing_daniel) February 22, 2024 גוגל, שמיהרה לפעול בעקבות התפוצה הרחבה והדאגות של הלקוחות, הוציאה הצהרה ברורה ותמציתית המכחישה את השמועות. החברה פשוט צייצה ב-X: "ג'ימייל כאן להישאר". בהמשך הובהר כי הטענות השגויות שנפוצו התבססו על הודעה אמיתית בדבר פיצ'ר שאכן עתיד להיסגר – גרסה קלה ובסיסית של HTML לשירות הדוא"ל שתבוטל. לפי הדיווחים בתקשורת, מכתב של גוגל אכן נשלח לחלק מהלקוחות, ובו הבשורה על הסגירה של הגרסה הקלה, ומכתב זה הוא שהופץ, אך בצירוף מידע שגוי וכנראה מכוון, שהתווסף לו ופירש לא נכון את כוונת המייל המקורי. בחברה ציינו שבעוד שהם החליטו באחרונה לבטל את גרסת ה-HTML הבסיסית של ג'ימייל – הגרסה הסטנדרטית עדיין פעילה ותמשיך להיות. המשמעות היחידה של הבשורה ששותפה באופן המוני היא שכל משתמשי ג'ימייל ייאלצו להשתמש בגרסה הרגילה של השירות בעתיד. בשל הוויראליות של הדיווח המטעה, גם X נאלצה לתת את הסיי שלה ולהסביר לגולשים כי מדובר בפייק ניוז. הרשת החברתית הצמידה הודעה משלה ובה ציינה כי "גוגל לא סוגרת את ג'ימייל. זוהי תמונה מפוברקת שפורסמה כסאטירה". אז אפשר לנשום לרווחה ובעיקר מומלץ תמיד לא להאמין לסוג שכזה של דיווחים עד שהגורם הרשמי המעורב בהם מגיב ומבהיר את אמינותם.

לא כולם יודעים זאת אבל ג'מיני (Gemini) – פלטפורמת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל – לא נשאר בגבולות היצירה הטקסטואלית ומזה כמה שבועות שהוא גם מחולל תמונות. אלא שיכולתו זו זכתה באחרונה לביקורת על כך שהוא מייצר אימג'ים לא מדויקים מבחינה היסטורית. כך למשל, כשהתבקשה ה-GenAI של גוגל לצייר תמונה של לוחם גרמני משנת 1943, הכלי סיפק תמונה שבין השאר כללה אנשים שחורים במדי נאצים. America's Founding Fathers, Vikings, and the Pope according to Google AI: pic.twitter.com/lw4aIKLwkp — End Wokeness (@EndWokeness) February 21, 2024 התופעה נבחנה ביתר שאת על ידי אנשי ימין שבדקו את ג'מיני וטוענים כי מצאו הטיה אינהרנטית נגד יצירת תמונות של אנשים לבנים. חשבונות X ששמותיהם EndWokeness ו-WayOTWorld שיתפו בשבוע שעבר תוצאות של תמונות שחולל עבורם ג'מיני, והדגימו כיצד בתגובה להוראותיהם ל-AI לייצר עבורם תמונות של האבות המייסדים של ארה"ב, של אפיפיורים, וכן של פיזיקאים ואנשים שנולדו בסקוטלנד במאה ה-19 – הם קיבלו מערך של תמונות רב-תרבותיות ומגוונות מבחינה גזעית. לדוגמה, בין האבות המייסדים צוירו דמויות של ילידים אינדיאנים, או נשים – דבר שלא תואם למציאות ההיסטורית. הדבר הכעיס את המשתמשים שספציפית לגבי המקרים שהודגמו, טענו כי מדובר בעדות להטיה לעבר עמדות פרוגרסיביות. לדברי המלינים, ג'מיני סיפק להם תמונות ובהן הופיעו "ויקינגים שחורים" או "אפיפיוריות" ממין נקבה. תוצרים אלו שלו יוחסו אמנם לדגש שקיבל הכלי להקפיד על גיוון, אך לפי המשתמשים מדובר על איזון מופרז ומופרך, שגם הוא מדגים קושי אמיתי של ג'מיני להבין מצבים ומורכבויות. בין המשתמשים הכועסים היו כאלו שציינו כי בשל הניסיון המעוות, לדבריהם, לאזן את ג'מיני, הוא  פשוט מתנכר לעובדה שיש בכלל אנשים לבנים בעולם. It's embarrassingly hard to get Google Gemini to acknowledge that white people exist pic.twitter.com/4lkhD7p5nR — Deedy (@debarghya_das) February 20, 2024 משתמש X אחר, שכינויו stratejake ושטען בפרופיל שלו שהוא עובד גוגל – עובדה שכלי המדיה לא הצליחה לאשש – פרסם דוגמה לתמונה לא מדויקת וצייץ יחד איתה את ההצהרה: "מעולם לא הייתי כל כך נבוך לעבוד בחברה".  I've never been so embarrassed to work for a company. pic.twitter.com/eD3QPzGPxU — St. Ratej (@stratejake) February 21, 2024 גוגל הגיבה בנטרול התכונה – למטרת טיפול בה גוגל הקשיבה קשב רב לתלונות שצצו בשבוע שעבר, ובתגובה הודיעה כי היא מבטלת לחלוטין, לעת עתה, את יכולותיו של ג'מיני לייצר אימג'ים בהם יופיעו בני אדם. פרבהאקאר רג'וואן, סגן נשיא בכיר בתחום הידע והמידע בגוגל. צילום: גוגל בפוסט שהתפרסם בבלוג החברה הוצהר כבר בכותרת: "מחולל התמונות ג'מיני טעה. נשפר אותו". החתום על לדבריו בפוסט, "אפליקציית הצ'אט ג'מיני היא מוצר ספציפי הנפרד מחיפוש, מדגמי הבינה המלאכותית הבסיסיים שלנו וממוצרים אחרים שלנו. תכונת יצירת התמונה שלו נבנתה על גבי דגם AI בשם Imagen 2. כשבנינו את התכונה הזו ב-ג'מיני, כיוונו אותה כדי להבטיח שהיא לא תיפול לכמה מהמלכודות שראינו בעבר עם טכנולוגיית יצירת תמונות – כמו יצירת תמונות אלימות או מיניות מפורשות, או תיאורים של אנשים אמיתיים. ומכיוון שהמשתמשים שלנו מגיעים מכל רחבי העולם, אנחנו רוצים שזה יעבוד טוב עבור כולם. אם תבקשו תמונה של שחקני כדורגל, או מישהו שמטייל עם כלב, אולי תרצו לקבל אנשים מגוונים. כנראה שלא תרצו לקבל רק תמונות של אנשים ממוצא אתני אחד בלבד (או כל מאפיין אחר)". רג'וואן המשיך והסביר כי "עם זאת, אם אתה מבקש מג'מיני תמונות של סוג מסוים של אדם – כגון "מורה שחור בכיתה", או "וטרינר לבן עם כלב" – או אנשים בהקשרים תרבותיים או היסטוריים מסוימים – אתה בהחלט צריך לקבל תגובה שמשקפת במדויק את מה שאתה מבקש. אז מה השתבש? בקיצור, שני דברים. ראשית, הכוונון שלנו כדי להבטיח ש-ג'מיני יראה מגוון של אנשים לא לקח בחשבון מקרים שברור שלא אמורים להציג טווח (גזעי או מדגרי). ושנית, עם הזמן, המודל הפך לזהיר הרבה יותר ממה שהתכוונו, וסירב לענות על הנחיות מסוימות לחלוטין – תוך פירוש שגוי של כמה הנחיות התפלות ביותר כרגישות". הכותב הסביר כי "שני הדברים האלה הובילו את המודל לפצות יתר על המידה במקרים מסוימים, ולהיות שמרני מדי במקרים אחרים, מה שהוביל לתמונות מביכות ושגויות". עם זאת, לפי ספג ביקורת גם על תשובותיו. ג'מיני של גוגל. צילום: שאטרסטוק גם מחולל הטקסטים עשה בושות לגוגל נזכיר כי אתמול (א') דיווחנו על בעיות והטיות מתקנות מופרזות אחרות, שמשתמשים זיהו גם במענה הטקסטואלי של ג'מיני והלינו עליהן. היו למשל מי ששאלו את ג'מיני אודות נושאים טעונים מוסרית וציבורית ודיווחו כי במקום לשמוע מהבוט גינויים ברורים, כלי הבינה המלאכותית דווקא סיפק להם תשובות מעורפלות במכוון. לדוגמה, כשג'מיני התבקש להביע עמדה מוסרית בנוגע לפדופיליה, לפי העדויות, במקום לספק מיידית גינוי, הוא דווקא ענה תשובות מגוונות על היות התופעה תוצר של מחלת נפש ו"משיכה מינית בלתי רצונית". בנוסף, גולש אחר שיתף כי תהא מול הבוט מי גרם יותר נזק לעולם כשה-AI קיבלה ממנו את המשימה להשוות בין חיה רייצ'יק – חב"דניקית אמריקנית ומשפיענית טיקטוק, העומדת מאחורי חשבון ששמו Libs of TikTok, הידוע כימני קיצוני ואנטי להט"בי – לג'וזף סטלין – מנהיג רוסיה, שנחשב לאחד מגדולי רוצחי ההמונים בהיסטוריה. ג'מיני ענה לו כי מדובר ב"נושא מורכב מאוד" עם "תשובה לא קלה" וכי "קשה לומר בוודאות מי מהם גרם יותר נזק". גם במקרים אלו, גוגל, שיצאה מהחשיפה די מובכת, הכירה בפגמים באופן מיידי והתחייבה לתקן את הגישה של הבינה המלאכותית שלה לייצוג גזע ומגדר. דובר החברה אמר כי גוגל רואה את התגובות של הבוט כ-"מזעזעות ולא הולמות". החברה מסרה שבכוונתה לשים דגש על הצורך בהנחיה מוסרית ברורה של ה-AI בנוגע לאינטראקציות שלה עם התחומים הבעייתיים שנחשפו ונושאים דומים. גוגל התחייבה לטפל בבעיות כבר בעדכונים העתידיים של הכלי, והדגישה את החשיבות של שיקולים אתיים בפיתוח ה-GenAI.

כ-25 תלמידות ותלמידי כיתה י"א מבית הספר "כפר גלים" שבמועצה האזורית חוף הכרמל, הלומדים במגמת הנדסת תוכנה, התארחו במשרדי פורטינט (Fortinet), המספקת פתרונות באבטחת סייבר. מטרת הביקור הייתה לחשוף את התלמידים לפעילות של חברת היי-טק מובילה בתחום אבטחת הסייבר. משה בן סימון, סמנכ"ל ניהול מוצר בפורטינט ערך לתלמידים סיור בסניף הישראלי של החברה, הכולל מרכז מחקר ופיתוח, סיפר להם אודות הפעילות של החברה בתחום אבטחת הסייבר ושיתף איתם תובנות לגבי פיתוח של מוצרי אבטחה. כמו כן, עמרי משגב, מנהל מחלקת מחקר של מוצר ההגנה לתחנות קצה בחברת פורטינט, העביר הרצאה מעשירה על תוקפי סייבר וכיצד ניתן לאתר ולהתמודד עם מתקפות סייבר. בן סימון אמר, כי "שמחנו לארח במשרדי פורטינט קבוצה של תלמידות ותלמידים נבונים, אשר הראו התעניינות רבה בתחום הסייבר. פורטינט משקיעה מאמצים רבים כדי להתמודד עם המחסור העצום במומחי סייבר מיומנים ברחבי העולם ומספקת מגוון תוכניות לימוד והדרכה חינמיות לתלמידים בכל שכבות הגיל באמצעות מוסד ההדרכה של פורטינט כדי לעודד ולטפח את כוח העבודה העתידי בתחום הסייבר".

זה החל כטפטופים, שמועות, ועכשיו זו כבר תופעה. חיילי מילואים שמסיימים חודשים של לחימה בעזה או בצפון מוזמנים למנהל.ת שלהם.ן ומקבלים הודעה על פיטורים. יותר נכון, על שימוע לפני פיטורים – אבל ברור מהן תוצאותיו. כדי לתרום את תרומתנו למלחמה בתופעה יזמנו, במערכת אנשים ומחשבים, מכתב של בכירות ובכירים בהיי-טק, מנכ"לים.ות ומשנים.ות למנכ"ל, שבו הם מגנים אותה ומתחייבים שהיא לא קרתה ולא תקרה בחברה שאותה הם מנהלים. כתבה ששודרה בחדשות 12 חשפה את ממדי התופעה הבלתי נתפסת. בכתבה הופיע חייל מילואים בשם נחמן שפירא, שהועסק באתר אינטרנט ששמו לא נחשף. שפירא גויס ביום הראשון של המלחמה ושוחרר בסוף דצמבר, לבקשתו, לאחר שהמעסיק שלו לחץ עליו לחזור לעבודה. בדיוק חודש לאחר שהוא שב לעבודה, כפי שהחוק מתיר, המתין לו מכתב מהבוס המזמן אותו לשימוע. שפירא היה המום, מאחר שבמכתב השימוע נכתב שלא מרוצים ממנו כי הוא לא מסתדר עם הבוס. "כשנלחמתי בעזה, הבוס צלצל אלי כמה פעמים וביקש שאחזור כי הוא לא יכול בלעדיי, אז מה קרה מאוז שחזרתי?", שאל. שפירא אינו היחיד. עו"ד מאיר אסרף, שמייצג אותו, סיפר באותה כתבה שמדובר בתופעה הולכת ומתרחבת, ואותם מפוטרים נתקלים בביורוקרטיה איומה בוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, שאמורה לסייע להם. זאב שניידר, מ"פ במילואים שמשרת בצפון, אמר באותה כתבה שחמישית מחיילי המילואים בפלוגה שלו קיבלו מכתבי פיטורים או איומים בפיטורים אם לא ישובו לעבודה. הסיוע למילואימניקים הוא דבר הכרחי ומוסרי. לא ייתכן שאדם ייקרא לשירות מילואים בצו 8 – שירות שהוא לא בחר להתייצב אליו, יגן על המדינה וכשיחזור ל-"אזרחות" יגלה שהוא עומד לאבד את מקום עבודתו. בחברה מתוקנת ובמדינה מתוקנת, דבר זה הוא אות קלון על מי שעושה אותו על הענף עם שיעור המילואימניקים הכי גבוה להתגייס למלחמה בתופעה הבזויה ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים בעלי האחוז הגבוה ביותר של מילואימניקים שגויסו למלחמה מקרבו. על פי נתונים שפורסמו, מדובר ב-18% מכלל המועסקים.ות בענף. עוד לפני המלחמה, בעקבות המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק, שעליו נוספו גלי הפיטורים של 2023, כוח האדם של ההיי-טק היה בחסר, וזאת עוד סיבה שבגינה לא ברור מדוע היו מנהלים בענף שפיטרו מילואימניקים שחזרו מהמלחמה – רבים מהם עובדים טובים ומסורים. הסיוע למילואימניקים הוא דבר הכרחי ומוסרי. לא ייתכן שאדם ייקרא לשירות מילואים בצו 8 – שירות שהוא לא בחר להתייצב אליו, יגן על המדינה וכשיחזור ל-"אזרחות" יגלה שהוא עומד לאבד את מקום עבודתו. בחברה מתוקנת ובמדינה מתוקנת, דבר זה הוא אות קלון על מי שעושה אותו. לכן, ראשי הענף, המנכ"לים והארגונים שבראשם הם עומדים צריכים לפעול בשני מישורים: במישור הראשון, המעשי, הם חייבים להכריז על עדיפות עליונה, ברמת אפליה מתקנת, בקבלה לעבודה של חיילי מילואים שאחרים פיטרו אותם מעבודתם מאחר שהם נעדרו במשך זמן מה כי הם נקראו לשרת את המדינה. עליהם להנחות בהתאם את מחלקות משאבי אנוש והמגייסים (לעבודה). כמו כן, עליהם לוודא שאם חלילה בהמשך ייווצר צורך בפיטורים, אותם חיילי המילואים יהיו בעדיפות אחרונה. המישור השני הוא המשפטי. יש עורכי דין מומחים ליחסי עבודה שיכולים לסייע לאותם מפוטרים, וחשוב להיעזר בהם. אבל הכי חשוב לדאוג לחיילי המילואים הללו למצוא תעסוקה חלופית באופן מיידי. זהו הדבר המינימלי שכל אחד ממנהלי ההיי-טק יכול לעשות למענם של אלה שב-7 באוקטובר לא שאלו שאלות, חלקם גם לא חיכו לצו 8, עלו על מדים ויצאו להילחם. אמנם, ההיעדרות ההמונית פגעה במעסיקים, אבל לא יעלה על הדעת שאת המחיר של פגיעה זו ישלמו דווקא אלה שבזכותם אנחנו יכולים להמשיך לעבוד, לחזור לסוג של שיגרה ולהתחיל להתאושש מהמשבר. מערכת אנשים ומחשבים מתגייסת למאמץ לסייע לאנשי מילואים מהענף. אם אתם מילואימניקים ששירתו במלחמה ונמצאים בין עבודות, מסיבה כלשהי, אתם מוזמנים לפנות למערכת שלנו ולכתוב בקצרה על עצמכם ועל הניסיון התעסוקתי שלכם. אנחנו נפרסם וננסה לסייע.

הבחירות לרשויות המקומיות, שיערכו מחר (ג'), הן אחד האירועים הלוגיסטיים המורכבים ביותר, שמבוססים על מערכות תקשוב, תשתיות מחשוב, תקשורת, מערכות מידע ועשרות יישומים ואפליקציות. רשות מיוחדת במשרד הפנים אחראית על נושא הבחירות וכל תהליכי התקשוב, הבק אופיס, האבטחה וניהול המערכות הן באחריות אגף מערכות המידע של המשרד. האגף נעזר בחברות IT, שמספקות לו כל השנה את כל השירותים המנוהלים. אחת המערכות שמופעלות היא מערכת מרכזית שמנהלת כל התהליך, ומערכת נוספת מנהלת את ההדרכות בין בחירות לבחירות. מערכות נוספות שנמצאות בשימוש אגף המחשוב במשרד הפנים מנהלות את פנקס הבוחרים. במשרד הוקם מוקד ייעודי לסיוע ותמיכה במערכות השונות. גורמים במשרד מציינים כי השנה, התהליך היה מורכב ביותר, מאחר שמועד הבחירות שונה שלוש פעמים, בגלל המלחמה. בנוסף, הוקם פורטל בחירות, שמספק את כל המידע המקיף על מה שקשור לבחירות. הפורטל יעדכן וישקף את הנתונים והתוצאות לאורך יום הבחירות ולאחריו. מרכז העצבים של מערכת הבחירות יהיה בביתן 1 במרכז הירידים בגני התערוכה בתל אביב, לשם יזרמו הנתונים מכל הקלפיות ברחבי הארץ. שם גם תתבצע ספירת הקולות הידנית, שתיארך לפחות חמישה ימים, בין היתר בגלל המעטפות הכפולות הרבות, בעיקר של קולות החיילים ומשרתי המילואים בעזה. אגף מערכות המידע של משרד הפנים הקים בגני התערוכה מרכזי שליטה ובקרה, SOC ו-NOC, תשתיות תקשורת ותפעול, שיושבות על מספר עננים מאובטחים, וכמובן תהליכי בקרה מנוהלים. כמעט מיותר לציין שלמרות הקריאות השונות לאורך השנים להפוך את ההצבעה במערכות הבחירות לדיגיטלית, גם הפעם היא תהיה ידנית, עם הפתק, המעטפה והקלפי המוכרים.

חלה עלייה משמעותית במתקפות סייבר ש-"משתמשות" בשירות Google Cloud Run. במקרים רבים, זה נעשה באמצעות שימוש זדוני במתקינים של מיקרוסופט – כך לפי חוקרי מודיעין האיומים של סיסקו, Cisco Talos. מטרת מתקפות הסייבר, ציינו החוקרים, היא להפיץ כמויות גדולות של קמפיינים של נוזקות או של הונאה. לדבריהם, המתקפות, שהחלו באמריקה הלטינית, מתפשטות לשאר העולם. "נעשה שימוש לרעה ב-Google Cloud Run בקמפיינים להפצת נוזקות בהיקף גבוה, תוך הפצת כמה סוסים טרויאניים בנקאיים, כגון Astaroth (הידוע גם בשם Guildma), וכן Mekotio ו-Ousaban – לעבר יעדים ברחבי אמריקה הלטינית ואירופה", ציינו החוקרים בדו"ח חדש. לדבריהם, במקרים רבים, הנוזקה הוזרקה במשולב עם נוזקה החבויה במתקין (Installer) של מיקרוסופט, ואלה הוחדרו ישירות משירות הרשת של גוגל. "שרשרות ההדבקה קשורות למשפחות נוזקות העושות שימוש במתקינים זדוניים של מיקרוסופט (MSI). אלה מתפקדים כ-'מטפטפים' או 'משחררי מטען' של נוזקות", נכתב בדו"ח. "דרך זולה אך יעילה לפריסת תשתית שכוללת נוזקות" Google Cloud Run הוא שירות המאפשר ללקוחות לבנות ולפרוס שירותי אינטרנט הממוקמים בתשתית של גוגל קלאוד. הוא מאפשר למשתמשים לפרוס את אותם שירותים, כמו גם לטפל בעומסי עבודה, ולעשות זאת בלא לטפל בהיבטי ניהול התשתית או יכולות הגידול וההרחבה. לדברי החוקרים של Cisco Talos, "פושעי סייבר עלולים לראות ב-Google Cloud Run דרך זולה אך יעילה לפריסת תשתית שכוללת נוזקות". הם ציינו כי המגמה החדשה הובחנה בראשונה בספטמבר 2023. ההתקפות הראשונות היו של שחקני איום ברזילאים. אלה השיקו קמפיינים באמצעות אותם מתקינים נגועים של מיקרוסופט. הקמפיין הראשוני, ציינו החוקרים, התמקד בתריסר מדינות באמריקה הלטינית, והיה כתוב ברובו בספרדית. כעבור זמן מה, הקמפיין עבר לצפון אמריקה ולאירופה. מתקפות סייבר ב-Google Cloud Run מתחילות בדרך כלל במייל פישינג שמכיל קישורים זדוניים, שמובילים לכך שגורמי האיום מקבלים שליטה. המיילים נשלחים עם נושאים שקשורים לחשבוניות, או מסמכים פיננסיים, והם נראים כאילו נשלחו ממחלקות גבייה ומיסוי של רשויות מקומיות. "כאשר קורבנות ניגשים לקישורים הללו, הם מופנים לשירותי האינטרנט של גוגל קלאוד. אלה כבר נפרסו על ידי גורמי האיום ומספקים את הרכיבים הדרושים לתחילת תהליך ההדבקה", הסבירו החוקרים. חוקרי טאלוס יצרו קשר עם גוגל ועדכנו אותם על הפעילות הזדונית החדשה. גוגל קלאוד מסרה בתגובה כי היא "הסירה את הקישורים הפוגעים ובודקת מה ניתן לעשות כדי לחזק את מאמצי ההגנה ולסייע במניעת פעילות מרושעת שכזו".

"מנהלי.ות הנתונים בארגון, CDOs (ר"ת Chief Data Officer), מצויים במצוקה גדולה. הנתונים בארגון לא מאורגנים ומצויים בבלגן, בכל מיני מקומות, בתצורת איי מידע נפרדים. כך קשה להפוך את הנתונים למידע אמין. נוצר מצב שבו קשה לבסס את התובנות על מידע אחיד. בנוסף, יצירת התובנות עבור מקבלי ההחלטות אורכת זמן רב. לצד זאת, מופעל עליהם לחץ מצד ההנהלות להטמיע כלי בינה מלאכותית. ניתוח מבוסס בינה מלאכותית יוצרת (Gen AI), שמציג תובנות בשפה טבעית ובאופן חזותי – יאפשר ללקוחות לקבל החלטות טובות ומהירות יותר", כך אמר דניאל אלון, סמנכ"ל בכיר ל-Data intelligence (מודיעין נתונים, בינת נתונים) בסיילספורס. בראיון לאנשים ומחשבים אמר אלון כי "המידע אינו אחיד: מקבלי ההחלטות מקבלים כל מיני נתונים, שקשה לבסס אותם, למשל 'מהי ההגדרה הנכונה והיחידה למונח החזר השקעה', כאשר לשאלה יש יותר מתשובה אחת, כיוון שכל אנליסט יכול לגשת למקור מידע שונה ולחשב את הנוסחה בצורה אחרת". "מה שמשפר מצב זה", הסביר, "הוא שהעולם הולך לכיוון של שכבות סמנטיות. שכבה סמנטית הופכת את הנתונים בארגון לשימושיים לכולם, עם יצירת הקשר עסקי. היא מסייעת להגדיר הגדרות עסקיות המשרתות את כלל הארגון – 'מהו רווח', 'מהו החזר השקעה' וכדומה, וכך ליצור אמת ארגונית אחת, מדויקת ואחודה. בצורה זו, השכבה הסמנטית מסייעת לאנליסטים לעשות את העבודה יותר מהר ונכון, ומאפשרת למקבלי ההחלטות לבטוח בנתונים שמוצגים להם". "שכבות סמנטיות הן מגמה שתופסת תאוצה, לפי חברות המחקר", ציין אלון. "הן מאפשרות לארגונים להיות תלויים פחות בזמינות המידע ולהתבסס יותר על הגדרות סמנטיות ארגוניות. כך נוצרת שכבה אבסטרקטית בין הדאטה והכלים שעובדים עליה, עם הגדרות עסקיות שמסייעות להתנהלות ביום יום של הארגון, ובלי צורך לגשת לדאטה עצמה, ברוב המקרים. חלק ניכר מהפיתוחים של השכבה הסמנטית שלנו נעשים במרכזי המו"פ של סיילספורס בארץ". Tableau Pulse לדבריו, "באחרונה השקנו את Tableau Pulse. זו פלטפורמת אנליטיקה שמאפשרת ללקוחות לקבל החלטות טובות יותר ומהירות יותר, בעזרת בינה מלאכותית יוצרת וניתוח מהימן של הנתונים. הפלטפורמה נועדה להציג תובנות, בשפה טבעית או באופן חזותי – מה שמקל על גילוי נתונים חשובים, קבלת תובנות, שאילת שאלות וחיבור נתונים להקשר עסקי. יש לנו ארכיטקטורת AI מאובטחת בפלטפורמה, להבטחת מהימנות ובטיחות הנתונים". אלון הוסיף כי "הפלטפורמה מזהה אוטומטית מניעים, מגמות וחריגים עבור המדדים שמשתמשים עסקיים צריכים. לדוגמה, יכולת להתריע באופן יזום בפני מנהלי שיווק על צניחה בביצועי הקמפיין, עם המלצות לתיקון. היא מסייעת לקבל נראות בתחומים שונים, כמו פגמים בייצור ונתוני זמן פעולה של ציוד לתעשיית הרכב, ביצועי המוצרים בשוק והחזר השקעה של קמפיינים לתעשיית הקמעונאות, תובנות על הכנסות ושולי רווח לתעשיות שונות ועוד". הוא ציין כי "יכולת נוספת היא לשתף סיכומים שנוצרו על ידי AI ותובנות הקשריות לגבי מדדי מפתח בערוץ סלאק מועדף. שכבה נוספת מסייעת לאנליסטים ליצור בקלות הגדרות מדדים קבועות, קבוצה של מטא-נתונים שמבססת משמעות והקשר עסקי של מדד, עם מקור אמת אחד ללקוחות". "לצד השכבה הסמנטית", אמר, "הפלטפורמה מסייעת למקבלי ההחלטות להיות יותר עצמאיים ולא להיות תלויים באנליסטים". "עסקים בכל מקום מנצלים את הבינה המלאכותית היוצרת כדי להאיץ את היעילות ולשפר את הפרודוקטיביות שלהם", סיכם אלון. "אנחנו עוזרים להם בכך, עם פונקציונליות חזותית ונתונים בזמן אמת – כדי לקבל תובנות מותאמות בינה מלאכותית עבור העובדים, ולקבל החלטות טובות ומהירות יותר, המגובות בנתונים מהימנים. כך מתקבל ניצחון משולש – למקבלי ההחלטות, למנהלי הדאטה ולארגון בכללותו".

חברת קלורן שירותי פיתוח תוכנה (Kluren), מובילה בתחום פתרונות תוכנה גיאוגרפיים מתקדמים (GIS), סיימה לאחרונה בהצלחה את השלב הראשון בפרויקט ליבה במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) עם פתרון פורץ דרך, המאיץ משמעותית את תהליכי הגשת התוכניות, בקרתן ואישורן. הפתרון החדשני תורם רבות לקידום האפשרות למעבר לענן של תהליך הביקורת במסגרת פרויקט נימבוס. היקפו הכספי הכולל של הפרויקט נאמד במיליוני שקלים. קלורן נבחרה לבצע את הפרויקט, שכלל אפיון ופיתוח מערכת לקליטה ובדיקה של קובצי מפות הקדסטר (מרשם של חלקות קרקע) בהתאם למפרט המיפוי הלאומי. אחת הסיבות לבחירה ב-Kluren היא ניסיונה הרב בפיתוח מערכות GIS, החדשנות הטכנולוגית ומומחיותה בתחום ההמרה של קובצי מפות CAD למבנה נתונים GIS מתקדם. קלורן מביאה גישה חדשנית לתהליכי דאטה בתחום ה-GIS. במסגרתה מפתחים ומטמיעים תהליכי ETL של הכנסה וטיוב מידע גיאוגרפי ממקורות שונים ובפורמטים מגוונים. התהליך כולל בדיקות תקינות ועיבוד מידע יעיל והוזלה משמעותית בעלויות התחזוקה. כל הפתרונות תואמים ענן והתקנות מקומיות על מנת לתת מענה מיטבי לארגון. המרכז למיפוי ישראל הוא יחידת סמך ממשלתית, הכפופה לשר הבינוי והשיכון ומשמשת כרגולטור של מקצוע המדידה במדינת ישראל.  מפ"י מהווה מרכז למידע גיאוגרפי ממשלתי, לרבות מידע גיאוגרפי על חלקות קניין (קדסטר). הפרויקט מאיץ את תהליכי ההגשה, הבקרה, והאישור במפ"י על ידי יצירת מודול בקרת איכות זמין ממחושב, החוסך בזמן ובמשאבים, תורם לשיפור באיכות התוכניות המוגשות לאישור במפ"י טרם הגשתן, ואף מתקבל משוב מהיר ומפורט על עמידה במפרט ההגשה, שגיאות טופולוגיות, אי עמידה מול תקנות המדידות ותאימות מול בסיסי הנתונים הלאומיים. קלורן מיישמת את המומחיות שלה בניתוח הפערים העסקיים, בזיהוי אזורים שבהם התשתיות הקיימות למיפוי עשויות לא להתאים לדרישות המשתנות. באמצעות ניתוח מקיף ותכנון אסטרטגי, מנתחי המערכות של קלורן זיהו את הפערים, וצוות הארכיטקטים והמפתחים התוו פתרונות טכנולוגיים ממוקדים, המתמודדים עם האתגרים והפערים שזוהו. חגי רונן, מנכ"ל מפ"י, אמר, כי "קלורן נבחרה למימוש סביבת שירותים מתקדמת במפ"י, שתאפשר ביקורת אוטומטית של תוכניות מודדים לצורכי רישום, תשריטי תיאום גבולות וגושי הסדר. קלורן סיימה את השלב הראשון בפרויקט במקצועיות ובלוח זמנים מהיר. סביבה זו ממומשת בארכיטקטורה מתקדמת ביותר, שתאפשר התקנתה בענן נימבוס. "התוכנה של קלורן תתרום לייעול תהליך הביקורת וקיצור לוח הזמנים לרישום זכויות המקרקעין בטאבו, ובכך לשיפור השירות של מפ"י לקהל המודדים ולאזרח". שמעון ברזני, סמנכ"ל קדסטר במפ"י: "במצב הקודם, הליך בקרת התוכניות הממוחשב היה מסורבל וארוך ונמשך זמן רב, המטרה היא שבאמצעות התוכנה המפותחת על ידי קלורן נוכל לייעל את תהליך הביקורת ולשרת טוב יותר את ציבור המודדים". יניב אמר, מנכ"ל קלורן, הוסיף, כי "הפרויקט כלל אפיון ופיתוח, נעשה שימוש בטכנולוגיות קוד פתוח המתקדמות ביותר, על מנת להבטיח ביצועים מהירים, זמינות גבוהה, סקלביליות יחד עם יעילות תקציבית וחדשנות. סיפקנו פתרון גמיש, בר-הרחבה ובעל ביצועים גבוהים. הורדנו משמעותית את המאמץ שנדרש להרחיב ולעדכן את תהליכי הבדיקות ובעיקר את ה -Time to Market". חברת קלורן, שנוסדה לפני שמונה שנים, הינה מהחברות המובילות בישראל בתחום פיתוח ויישום מערכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכות שו"ב ,GIS ,C4I ועבודה עם קליטה והצגה של נתונים גיאוגרפיים מורכבים (צילומי אוויר, לידאר וכו'), ביצוע ניתוחים וחישובים מרחביים בפורמטים שונים הן באופן ידני והן באופן אוטומטי. לאחרונה החברה אף הוסיפה יכולות  Big Data ו-AI Analytics, שמאפשרות לשלב בפתרונותיה תובנות חכמות, המבוססות על מקורות מידע מבוזרים. עם לקוחותיה נמנות חברות טכנולוגיה, חברות ביטחוניות ומשרדי ממשלה. לקלורן מנתחי מערכות, מפתחים וצוות ארכיטקטים מנוסים עם ידע רב בניתוח דרישות בתחום הגיאוגרפי וקישורם לתהליכים עסקיים. קלורן תכננה ופיתחה מערכות Large Scale מבוססות ענן ומיקרו-סרביסים וממשקי ווב ומובייל על טכנולוגיות קוד פתוח וגם על בסיס מוצרי ESRI בגרסאות החדשות, אשר מהוות סטנדרט בשוק. יניב אמר ונציגי קלורן ישתתפו ונותנים חסות לכנס – Nimbus Summit 2024 שיחול ביום חמישי הקרוב 29.2.24. "נשמח להציג למשתתפים את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שלנו", אמר מסכם.