השר חיים ביטון מכהן כשר שני במשרד החינוך, מטעם ש"ס. הוא אחראי בין היתר על הנגשת טכנולוגיה וצמצום פערים בחינוך הפורמלי ובעיקר הבלתי פורמלי. ביטון קיבל תחת אחריותו את החברה למתנ"סים – חברה ממשלתית לתועלת הציבור, שמפעילה כ-200 מרכזים ברחבי הארץ, מעסיקה אלפי עובדים ומגלגלת מחזור הכנסות של מיליארד שקלים בשנה. מיד עם כניסתו לתפקיד הניע השר ביטון את המכרז הגדול להחלפת מערכות הליבה של החברה, על כל שלוחותיה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ביטון שאין זה מקרה שזה היה אחד הפרויקטים שהוא הניע מיד לאחר שהחל לכהן כשר, מאחר שהוא מאמין בטכנולוגיה, בהטמעת מערכות מידע ומחשוב שמשפרות את השירות לציבור, ובנגישות וזמינות לכולם, כולל למגזר החרדי. כך הוא עשה, לדבריו, בכל התפקידים שבהם שימש בעבר. ביטון סיפר בראיון על פרויקט נוסף שהוא מנסה לקדם: פיתוח כלים מתקדמים יותר לסינון ולפיקוח על תכנים – לא רק עבור הציבור החרדי, אלא גם עבור כלל ההורים, שמתקשים לפקח על התכנים הרבים שהילדים חשופים אליהם באינטרנט. חשיפה לטכנולוגיה ומחשבים לא מקובלת על חלקים נרחבים במגזר שלך. איך אתה מסתדר עם זה? השר ביטון: "זה נכון, ובמידה מסוימת אני אאוטסיידר בכל מה שקשור ליישום טכנולוגיה במגזר החרדי. אני מאוד אוהב טכנולוגיה, ומאמין שהיא כלי לצמצום פערים ושיפור השירות לתושבים. כאשר עמדתי בראש רשתות חינוך תורניות גדולות, עם מאות מוסדות חינוך, קידמתי פרויקטים גדולים של מערכות מידע, מחשוב ותקשוב – דבר שאז היה פחות מקובל. חלק הסכימו עם זה וחלק לא, אבל אחרי שהטמענו את המערכות האלה חלחלה ההבנה עד כמה זה חשוב". האם אתה מביא איתך לתפקיד אג'נדה? ואם כן – איזו? "האג'נדה שלי היא להנגיש לכולם את הטכנולוגיה, כי כיום ברור שאי אפשר לעצור אותה. אני עושה זאת על ידי שאיפה לתת להורים ולמורים כלים שיאפשרו להם לסנן תכנים פוגעניים, כך שהילדים לא ייחשפו אליהם. אני רוצה לעשות זאת קודם כל במסגרת בית הספר, ולתת לצוות הפדגוגי להחליט אילו תכנים הוא חוסם ואילו תכנים חלופיים הוא מציע. הכול מבחירה – אין לי כל כוונה לכפות כלום על מאן דהוא". נושא הסמארטפונים ה-"רגילים" אל מול הטלפונים הכשרים במגזר החרדי תפס בשנים האחרונות כותרות. מה אתה אומר בנושא זה? "אני יכול לומר לך שאני מחזיק iPhone ואין לי שום בעיה עם זה. הילדות שלי עדיין מחזיקות טלפונים כשרים וכמותן רבים עושים זאת. אבל אני טוען שאי אפשר לעצור את הקידמה, וניתן לייצר פתרונות שיאפשרו לציבור החרדי להשתמש בטכנולוגיה בתנאים שלו, עם הכלים המתאימים לו". מתן הכלים לפיקוח על תכנים לילדים שאתה מציע עלול להיתקל ברגולציה – ולהיתקע. "אני מכיר את הסוגייה הזאת מהתפקידים הקודמים שלי. נכון שלחברות הסלולר והאינטרנט אין אינטרס לעשות זאת בעצמן, אבל אפשר למצוא דרכים, דווקא מהפוזיציה של שר חרדי במשרד גדול כל כך, שיכול להניע רעיונות, כולל רגולציה, מתוך המערכת המאוד מיוחדת שאני מהווה חלק ממנה". איך אתה מתכוון לפעול לצמצום פערים? "תפיסת העולם שלי היא, כאמור, הנגשת הטכנולוגיה לכולם, ולא רק סינון תכנים. אלא שאם יוטמעו כלי סינון, זה ישפיע לטובה על ההשתלבות של מגזרים שונים, בין היתר חרדים, בחברה ובחיים בכלל. מכרז החברה למתנ"סים הוא דוגמה לצמצום פערים דרך טכנולוגיה, הוא כלי חשוב לכך. הטכנולוגיה מאפשרת לצמצם פערים באמצעות החברה למתנ"סים, ובכך מאפשרת לה לממש טוב יותר את היעדים שלה. המתנ"סים פועלים ברשויות המקומיות ודרכם אנחנו מגיעים לכלל האוכלוסייה. המטרה היא לתת לכל אחד את האפשרות להשתלב בפעילות הענפה של המתנ"סים, כחלק מהחינוך הבלתי פורמלי. המכרז הזה הוא רק ההתחלה, אל תשכח שאני בקושי 100 ימים בתפקיד".

בנק SVB (ר"ת Silicon Valley Bank – הבנק של עמק הסיליקון) נסגר ביום ה' האחרון על ידי הרגולטורים בארצות הברית והולאם. הבנק הוא ה-16 בגודלו בארצות הברית, ומתמקד בתחום ספציפי – ההיי-טק, מה שאומר שההתרסקות שלו תפגע וכבר פוגעת באחד מענפי הכלכלה, אבל הסיכוי שהפגיעה תהיה גם בענפים נוספים – קטן. הרגולטורים החליטו לסגור את SVB על רקע התמוטטות מניות הבנק, שהשער שלהן קרס מ-590 נקודות במרץ 2021 ל-106 נקודות ערב הסגירה. מדובר בצניחה של יותר מ-80%, כאשר בשבועיים האחרונים בלבד הוא רשם ירידה של כ-60%. למה כולם דואגים? נפילתו של בנק SVB גרמה לזעזוע קשה, מעבר לגודלו של הבנק, לא רק בארצות הברית, אלא במדינות רבות בעולם. בבריטניה, למשל, ראש הממשלה, רישי סונאק, ושר האוצר, ג'רמי האנט, קיימו בסוף השבוע מפגש חירום כדי לדון בהשלכות ההתמוטטות. הסגירה של הבנק עוררה גלים גם בסין, דרום קוריאה, הודו, סינגפור וגרמניה. הזעזוע הגיע גם לישראל, וזה קרה בעיתוי אומלל, שבו חברות רבות מוציאות את הכסף מהארץ, בגלל התוכנית המשפטית של הממשלה ואי הוודאות הכלכלית שהיא מביאה אתה. לא מן הנמנע שחלק גדול מכספים אלה הגיעו ל-SVB. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליטו על הקמת צוות בראשות מנכ"ל האוצר, עו"ד שלומי הייזלר, שיורכב מנציגי משרד זה, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות. הצוות יהיה בקשר עם תעשיית ההיי-טק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסים בישראל ובארצות הברית, לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית של ההתמוטטות על המשק הישראלי, וככל שיידרש, לגיבוש מענה לחברות המקומיות. אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאני SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק. קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהייטק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה ונגיד בנק ישראל על היקף המשבר >> — Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 11, 2023 נתניהו צייץ אתמול (ש') בחשבון הטוויטר שלו כי "אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקני SVB, שמייצרת משבר עמוק בעולם ההיי-טק. קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהיי-טק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה, ועם נגיד בנק ישראל, על היקף המשבר. במידת הצורך, מתוך אחריות לחברות ועובדי ההיי-טק בישראל, ננקוט צעדים שיסייעו לחברות ישראליות, שמרכז פעילותן בארץ, לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להן עקב הטלטלה. כלכלת ישראל חזקה ויציבה, והדבר בא לידי ביטוי גם במשבר זה". בראש הפעילות של SVB בארץ עומד דיוויד כהן. בפוסט בעמוד הלינקדאין שלו הוא כתב כי "לפני מעל 12 שנים התחלתי את הפרק שלי ב-SVB, בשאיפה לבנות מותג סולידי ומעורר אמון בארץ. עם רעב ועבודת צוות מדהימה הצלחנו לשכנע את אקו-סיסטם החדשנות הישראלי לבטוח בנו ובפלטפורמה של SVB. לקחו לנו שנים של עבודה קשה לצרף לקוח אחר לקוח ולקבל הלוואה אחר הלוואה, על מנת למקם את הבנק כשותף ברירת המחדל של חברינו בתעשיית ההון-סיכון ושל חברות הפורטפוליו שלהם". הוא הוסיף כי "40 השעות שיצרו את האסון של מחיקת SVB מעל פני האדמה מזעזעות ועצובות גם עבורי באופן אישי, כמו גם לצוות ולקולגות שלי ברחבי העולם. אני מקבל אין סוף הודעות תמיכה". הסיבה לכך שנפילת SVB גרמה זעזוע ברחבי העולם היא, כאמור, היותו הבנק של תעשיית ההיי-טק. על פי ערכות זהירות, הבנק מממן כמחצית מענף הסטארט-אפים בארצות הברית, והוא המממן הגדול ביותר של תעשיית ההיי-טק, לרבות חברות גדולות ומבוססות, וקרנות הון-סיכון שמתמחות במימון חברות בענף. הדאגה היא שההתמוטטות של הבנק תשפיע באופן קשה וחריף על תעשיית הסטארט-אפים במדינות השונות. מה היו הסיבות לנפילת הבנק? נראה שהסיבה העיקרית להחלטה של הרגולטורים בארצות הברית לסגור את הבנק של עמק הסיליקון היא החששות שלהם שהמשקיעים בבנק יקטינו את ההשקעות שלהם בו – בגלל הירידות התלולות במניות שלו, מה שגרם להן והמשבר הכלכלי והשלכותיו. מה שהביא להחלטה קשור לעובדה הפשוטה שהנכסים של הבנק לא מכסים את ההתחייבויות שלו. זאת, עקב מדיניות השקעות לא מושכלת, שלא לקחה בחשבון את עליות הריבית בעולם, ובפרט בארצות הברית, ובגלל המצוקה הפיננסית, שפגעה בהפקדות שביצעו לקוחות הבנק וביכולת של הלווים לעמוד בהחזר חובותיהם. הצרות של SVB התחילו בשנה שעברה, כשזרם ההפקדות של הלקוחות פחת והבנק התקשה לעמוד בפעילותו השוטפת – קרי, האיזון בין ההפקדות להוצאות. מול הירידה בהפקדות נרשמה עלייה בהוצאות המחזור במזומנים, מה שחייב רבים מלקוחות הבנק לממש פיקדונות, וכבר בהתחלת הרבעון השלישי של השנה, SVB נאלץ למכור מניות בהפסד, כדי לפצות על הירידה בהפקדות. נראה שמדובר בגירעון גדול. על פי הערכות, ההתחייבויות של SVB מסתכמות במעל 250 מיליארד דולר, כאשר שווי הנכסים שלו נע בין 200 ל-210 מיליארד. כלומר, גירעון של 40 מיליארד. על רקע הגירעון הזה החליטו הרגולטורים האמריקניים להלאים את הבנק, ולמעשה לסגור אותו.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, הודיעה היום (א') לעובדי המשרד כי החליטה לעזוב סופית את התפקיד. זאת, לאחר שהיא הודיעה כבר עם כינון הממשלה החדשה שהיא תפרוש מהתפקיד לאחר שיימצא לה מחליף. אלא ששר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לא הצליח בינתיים למצוא מנכ"ל חדש – לאחר שמועמדותו של מי שהוא ייעד אותו לתפקיד, אלעד מלכא, ירדה מהפרק, מחשש לסיכול מינויו על ידי ועדת המינויים בשירות הציבורי. אולם כעת, אחרי יותר מחודשיים, היא החליטה סופית על פרישתה, שתיכנס לתוקף בקרוב. בן חורין עוזבת את התפקיד בתקופה של שינוי במדיניות של השר החדש לעומת זו שנקט בה השר שמינה אותה, יועז הנדל. כך, בעוד שהשר הנדל שם את הדגש על פיתוח שוק הסיבים האופטיים ומעבר לדור החמישי, השר קרעי פועל אמנם גם בתחומים אלה, אבל עלה לכותרות בעיקר עקב פעילותו מאז שנכנס לתפקיד להצרת צעדיו של תאגיד השידור הציבורי כאן. המדיניות המוצהרת של קרעי, שבינתיים החליטו בממשלה שלא ליישם אותה, היא לסגור את התאגיד, בטענה שאין בישראל צורך בשידור ציבורי, שממומן על ידי הציבור, באמצעות תקציב המדינה. "ימים מורכבים לפרידה" המנכ"לית הפורשת כתבה לעובדים כי "בעת הקרובה אסיים את תפקידי כמנכ"לית משרד התקשורת. אלה ימים מורכבים לפרידה. הארץ סוערת ומכל עבר הלבבות גועשים, ובוודאי גם בביתנו הקטן". בן חורין ציינה שהיא ניהלה את משרד התקשורת "בימים רוויי סערות, תוך חילופי שלוש ממשלות וחילופי ארבעה שרים. עשינו בתקופה הזאת ביחד מסע 'אל האפשר' בעבודתה של ממשלה למען הציבור – זכותנו הגדולה וחובתנו המובהקת". "עשיתי כל שעלה בידי כדי לממש את ההבטחה – שמהלכים רגולטוריים יבואו אל סיומם, שהמלצות של ועדות לא ייקברו במגירות ושתזכירי חוק יראו אור. שהחלומות והעבודה הקשה במשרד התקשורת יהפכו למציאות שמשרתת את הציבור הישראלי כולו, ואת שגשוגה הכלכלי של ישראל", הוסיפה. לדברי בן חורין, "שוק התקשורת הישראלי ב-2023 דינמי, משגשג ויציב. הוא בעיצומם של פרויקטים היסטוריים לפרישת תשתיות מתקדמות נייחות וניידות, לרבות בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל. זהו שוק מגוון ומרובה שחקנים, שמספק שירותים במחירים מהתחרותיים בעולם, הוא יציב פיננסית ונכון להתפתחויות הטכנולוגיות המתרגשות לפתחנו, והוא מרים בכל יום תרומה אדירה לכלכלה הישראלית, ולרווחת אזרחיה". אולם, ציינה, "המשימות לא תמו. שוק התקשורת הוא שוק דרמטי בחשיבותו להתקדמות הטכנולוגית והכלכלית של מדינת ישראל, ולא פחות מכך לביצורה של הדמוקרטיה הישראלית. מפתח משמעותי לעתידו של השוק הזה הוא אמון של התעשייה והציבור כולו, שהאינטרס הציבורי והוא בלבד עומד תמיד לנגד עיניו של הרגולטור". "זו אינה עת לקפוא במקום" בתקופה שבה יש שרים בממשלה שתוקפים גופים ובכירים ציבוריים, ומקטינים אותם כשהם קוראים להם "פקידים", בן חורין כתבה כי "השירות הציבורי הוא-הוא עמוד השדרה של הממשלה גופה, בפרט בימים שבהם המים סוערים". היא המשיכה וציינה ש-"זו אינה עת לקפוא במקום. הרימו ראש והמשיכו לעשות את מה שאתם יודעים בכל הכוח: היו קברניטים של יציבות מקצועית ושל החלטות ענייניות, המשרתות את טובת הציבור, ורק אותו. הביאו אל שולחן מקבלי ההחלטות את עמדותיכם כהווייתן, בעומק המקצועי ובנחישות האופיינית לכם. כמשרתי ציבור אין לנו את הפריווילגיה לנהוג אחרת. זהו משאו הכבד של התפקיד, ואם תשאלו אותי, זוהי סגולתו הייחודית. זו ששווה לקום כל בוקר בשבילה". עוד היא כתבה, בביקורת על מיעוטן של הנשים בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה החדשה, ש-"שמחתי להיות האישה הראשונה בראש משרד התקשורת, וצר לי עד כאב להיות מהנשים האחרונות שעוזבות את שדרת הניהול הבכירה של משרדי הממשלה. היעדרותם של כל כך הרבה כישרון ושכל משולחן מעצבי ומבצעי המדיניות פוגעת בציבור הישראלי, באיכות המדיניות ובכושר הביצוע של הממשלה. אני קוראת לנשות המשרד ולנשות השירות הממשלתי כולן להמשיך ולטפס במעלה הניהול הבכיר. אתן יכולות, מתאימות ומוכשרות פלאים, ואנחנו זקוקים לכן".

חברת פייבר (Fiverr) – אשר לה זירת מסחר גלובלית מקוונת, שמתווכת מתן שירותי פרילנס בהחל מחמישה דולר (לכן שמה גזור מהמילה five) פרסמה באחרונה ממצאים מסקר גלובלי שבחן את העדפות העבודה של בני דור ה-Z. הסקר כלל כ-7,121 נשאלים בגילאי 16-26, כשליש מתוכם מתגוררים בארה"ב, ונעשה בשיתוף go חברת המחקר והייעוץ Censuswide. הסקר נערך באנגליה, ארצות הברית (כ28%), גרמניה, הולנד וצרפת. המחקר מצא כי כ-40% מבני דור ה-Z השיבו שהיו מעוניינים להיות בעלי עסק משלהם או פרילנסרים. "הדור הצעיר שנכנס כעת לשוק העבודה, עומד בחזית השינויים המתחוללים בו. בעיצומו של מיתון כלכלי ניתן לראות את דור ה-Z ממשיך לתעדף גמישות ועניין בעבודה – מה שהופך את הבחירה שלו בקריירה עצמאית לאטרקטיבית יותר", אמרה גלי ארנון, סמנכ"לית השיווק של פייבר. "ממעקב אחר הפעילות של אנשי דור ה-Z הפועלים ב-פייבר, אנו מסיקים שהחופש, הגמישות ויכולת קביעת התעריפים שמתאפשרת בעבודת הפרילנסר, נתפשים כיתרון משמעותי". ממצאי המחקר של פייבר. צילום: פייבר מה הממצאים הבולטים שעלו בסקר? בני דור ה-Z שנסקרו אינם רואים בתואר אקדמי ובעבודה במשרה מלאה מדד להצלחה בקריירה – 40% מהמשיבים אינם מאמינים שלימודים לתואר אקדמי מהווים צעד נדרש לקריירה מוצלחת; ואילו 70% מהמשיבים רואים בעבודה כפרילנסרים אפשרות לקריירה טובה לא פחות מעבודה במשרה מלאה. בנוסף,         כרבע מהמשיבים (24%) מאמינים שחשוב להקדיש תקופה מסוימת לטיולים או לתחביבים, לפני פתיחה במסלול קריירה תובעני. הפרמטרים המובילים את סדרי העדיפויות של דור ה-Z הם הצורך בביטחון כלכלי, בגמישות בעבודה ובהגשמת יעדים אישיים – 71% מהמשיבים מאמינים ששעות עבודה גמישות והיכולת להתנהל באופן עצמאי נמצאים בראש סדר העדיפויות בעת חיפוש אחר עבודה חדשה; 32% מהמשיבים דיווחו שעניין בעבודה משפיע על הרצון לעבוד בצורה מאומצת יותר; 1 מתוך 5 (20%) מהנסקרים הצהירו שהם "עובדים כדי לחיות" ולא "חיים כדי לעבוד"; 25% מהמשיבים מוכנים לעבוד קשה על מנת שמשכורתם תעלה; 30% מתעדפים שכר גבוה בעת חיפוש עבודה חדשה. בקרב הנסקרים בארה"ב נמצא כי: 73% מהמשיבים רואים בעבודה כפרילנסרים אפשרות טובה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית; 41% מהמשיבים רואים בעבודה כפרילנסרים הזדמנות לייצר הכנסה נוספת בתקופת אינפלציה; 29% מהמשיבים מעוניינים בגמישות שתאפשר להם להגדיל את שכרם כדרך להתמודדות עם עליות המחירים בשוק; 30% מהמשיבים רואים בעבודה כפרלינסרים חלופה טובה בעת פיטורים. בנוסף בארה"ב בלטה המגמה שדור ה-Z רואה חשיבות רבה בהתפתחות אישית ורכישת כישורים ומיומנויות חדשות: 36% מהמשיבים מאמינים שהיכולת לבנות ולפתח את כישוריהם האישיים היא בעלת משמעות בעת חיפוש עבודה חדשה; 37% מהנסקרים בארה"ב מאמינים שעבודה כפרילנסר תאפשר להם לרכוש כישורים חדשים.

שרת האוצר של ארצות הברית, ג'נט ילן, הודיעה היום (א') כי הממשל הפדרלי לא ייחלץ את בנק SVB, שנחשב ל-"בנק של ההיי-טק" – בניגוד למה שעשה לחברות ולמשקיעים במשבר הכלכלי של 2008-9. בנק SVB קרס ביום ו' והולאם על ידי הרגולטור בקליפורניה, שמונה לכונס הנכסים שלו. זאת, לאחר ירידה חדה, של 60%, בשער המניה שלו ביום ה', שנבעה מכך שחברות רבות שהחזיקו בו פיקדונות החליטו לממש אותם, לאחר שהבינו את מצבו החמור של הבנק. ילן אמרה כי הממשל אמנם לא יעניק חילוץ למשקיעים בבנק, אולם הוא "מודאג" מהמצב ופועל על מנת לסייע לחברות ולאנשים שהפקידו את כספם בו. השרה ציינה בראיון לתוכנית הטלוויזיה מול פני האומה כי "בזמן המשבר הכספי (של 2008-9 – י"ה), חילצנו משקיעים ובעלים של בנקים גדולים. אולם, משמעותן של הרפורמות שהכנסנו מאז היא שאנחנו לא הולכים לעשות את זה שוב. אולם, אנחנו מודאגים למצבם של מפקידי הפיקדונות ומתמקדים בניסיון לענות על הצרכים שלהם". ילן הוסיפה שמשרד האוצר האמריקני שוחח עם בעלי פיקדונות ב-SVB, וכי הוא עובד על מנת "לגבש מדיניות ראויה" כדי לטפל בקריסת הבנק. היא סירבה לתת פרטים נוספים, ורק אמרה כי הרגולטור שוקל "מגוון אופציות" על מנת לייצב את המצב. "המערכת הבנקאית האמריקנית בטוחה מאוד ואיתנה פיננסית. היא בעלת שרידות גבוהה", הדגישה. בתוך כך, הקריסה של SVB השפיעה על מדדי הבורסה בתל אביב, שנצבעו היום באדום. כך, מדד ת"א 35 ירד ב-3.1% ומדד הבנקים – ב-4%. מדד ת"א-טכנולוגיה רשם ירידה של 2.91%, כאשר החברות הבולטות בו שהמניות שלהן קטנו הן לייבפרסון עם ירידה של 8.96% ופריון נטוורק עם קיטון של 6.07%. מניית קווליטאו, שמפתחת ציוד בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה, צנחה ב-10.91%, לאחר שהחברה הודיעה על חשיפה גבוהה ל-SVB.

 שם ותפקיד: אור בעדני, מפתחת fullstack בחברת התוכנה פאדום (FADDOM) בתחום הענן ההיברידי. תפקידים קודמים: מיישמת מערכות מידע בבזק בינלאומי. השכלה ושירות צבאי: שירתתי כמנהלת תשתיות מערכות מחשוב ביחידת 8200 בחיל המודיעין. במסגרת התפקיד הייתי אחראית על תחזוק וניטור של מגוון מערכות ותשתיות ופתרון של תקלות שונות תחת לחץ. קורס פולסטאק של Coding Academy. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד התחום עניין אותי. בתיכון נמשכתי למקצועות הריאליים יותר ובחרתי להיות במגמת מדעי המחשב. בצבא התמיינתי למקצועות טכנולוגיים ולבסוף הגעתי לקורס נתמ"מ ביחידת ממר"ם ושובצתי בחיל המודיעין. היה ברור לי שגם אחרי הצבא ארצה לעסוק בתחום הטכנולוגי. ניסיתי למצוא איזה תפקיד יתאים לי יותר ועבדתי תחילה כמיישמת מערכות מידע, אך הבנתי שמקצוע זה פחות מתאים לי ואני רוצה להתמקצע בתכנות. החלטתי לשנות כיוון וללמוד בקורס תכנות fullstack במתכונת של בוט-קאמפ. במהלך הקורס נחשפתי לטכנולוגיות מעניינות וחדשות, מה שגרם לי להימשך יותר ויותר לפיתוח. לחברה הנוכחית הצטרפתי לפני כ-9 חודשים לאחר שהחברה השלימה סבב גיוס והוחלט על הרחבת הפעילות והמשך פיתוח המוצר בישראל. החברה קיבלה החלטה אסטרטגית להרחיב את פעילותה בשוק הישראלי – מהלך טבעי ומתבקש מחברה שמערך הפיתוח, המחקר וניהול המוצר שלה כאן בישראל. במקביל להצטרפותי, החברה המשיכה לגייס גם כשכולם מסביב בענף ההיי-טק החלו לקצץ, ואנחנו ממשיכים לצמוח בצורה אחראית ומתונה גם כיום. במשך הרבה זמן התעניינתי בעולמות של סביבת המחשוב, המיפוי ואופן המעבר של חברות לענן, וכך למעשה נחשפתי לפאדום, שנחשבת פורצת דרך בקטגוריה זו שנקראת Application Dependency Mapping בארגון, ולהגיד למנהלי המידע איך נראית סביבת השרתים שלהם – איפה כל דבר חונה, מה יושב על מה, ומה אחראי על מה. המידע הזה באופן רגיל לא זמין וחופשי למנהלי המידע וזה דבר שהופך קריטי ברגע שרוצים לעבור לענן, שזה משהו שכל ארגון מבקש כיום לעשות, אם בצורה מלאה או היברידית. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עדיין ניתן לראות רוב גברי בתעשייה, סטטיסטית נשים משתכרות פחות ויש פחות נוכחות נשית בתפקידים בכירים. אני חושבת שנשים רבות חוששות להיכנס לעולם הטכנולוגי כי הוא נתפס כ"גברי", ולדעתי זה מתחיל בחינוך הדור הצעיר. צריך להגדיל את החשיפה של בנות לתחומים טכנולוגיים ולשבור את החלוקה המגדרית. עם זאת, נראה שבשנים האחרונות יש שינוי מגמה חיובי, ואני מקווה לראות עוד נשים משתלבות בתעשייה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  אני אישית לא נתקלתי באפליה, במקום העבודה הנוכחי אני לא מרגישה שונות, ולא קיבלתי יחס שונה על רקע היותי אישה. אני נמדדת לפי היכולות והכישורים שלי, ותמיד נותנים לי מקום להתבטא ולקבל אחריות כמו שאר העובדים בצוות.

מצב זכויות האדם בסין נחשב לבעייתי בעיני מדינות מערביות וארגונים שעוסקים בתחום. ממתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג, דרך דיכוי העם האויגורי וכליאתו במחנות ריכוז, ועד להכחדת העם הטיבטי בשיטות שנעות בין הוצאות להורג לקצירת איברי אסירים בעודם בחיים; מהקמת "משטרת אינטרנט" והטלת צנזורה על מיילים ועד לחסימה מוחלטת של אתרים מובילים בעולם, דוגמת פייסבוק, גוגל וטוויטר – כל אלה ועוד מביאים לביקורות חריפות של מדינות וארגונים כלפי המשטר בבייג'ינג. בזמן שבמערב מגדירים את מצב זכויות האדם בסין כמחפיר, גורסת ממשלת המדינה כי מצב זכויות האדם בה השתפר וכי הוא טוב מתמיד. אלא שהאמת אחרת. כחלק מזה, לפי תחקיר של הניו יורק טיימס, החל מ-2017 יחידות משטרה מקומיות קיבלו היתר וגישה מממשלת סין לפריסה של מערכות ריגול מקומיות בערים רבות. המערכות כוללות שילוב של מצלמות זיהוי פנים לצד סורקי טלפונים סלולריים שעוקבים אחרי תנועתם של מכשירי הסלולר האישיים, במטרה להצליב את מיקום הטלפון הנייד עם מיקומו של בעליו. ב-2019 העבירה ממשלת סין חוק שמחייב סריקת פנים של כל רוכש כרטיס סים. כך, המידע של התושבים, שכולל מידע אישי רגיש והיסטוריית מיקומים, נשמר בתחנות המשטרה המקומיות באופן לא מאובטח, וחשוף עקב כך לפרצות אבטחה פוטנציאליות. "תוכנית הבנייה הדיגיטלית של סין" והנה, הפרת הזכויות של המשטר הסיני בעולם הדיגיטל קיבלה לפני ימים אחדים "שדרוג", עם הודעת הממשלה בסין כי היא תקים מינהל נתונים לאומי. זאת, כחלק מארגון מחדש של מועצת המדינה, שנמצא בהצעת חוק שהוגשה לקונגרס העממי הלאומי בבייג'ינג. הסוכנות החדשה תהיה תחת ניהול "הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה", שמפקחת באופן נרחב על התכנון המקרו-כלכלי של סין. היא תהיה אחראית על "תיאום וקידום בניית מערכת גורמי הנתונים, תכנון כולל של שיתוף ופיתוח משולבים ושימוש במשאבי הנתונים, ותכנון כולל של קידום התוכניות והבנייה של סין הדיגיטלית, הכלכלה הדיגיטלית והחברה הדיגיטלית", נכתב בהצעת החוק. הקמת הסוכנות החדשה באה בעקבות פרסום בשבוע שעבר של "תוכנית הבנייה הדיגיטלית של סין", שקוראת לבניית "מערכת ומנגנון לאומי לניהול נתונים" כחלק מ-"פתיחת העורקים הראשיים של התשתית הדיגיטלית של המדינה". לאחר הקמתה, הסוכנות תחליט אם חברות רב לאומיות תוכלנה לייצא נתונים שנוצרו כחלק מפעילותן בסין. הסוכנות אף תקבע ותאכוף חוקים לאיסוף נתונים ושיתוף שלהם בין עסקים. לדוגמה, היא תוכל למנוע מחברות לאסוף סוגים מסוימים של נתוני צרכנים, או לבדוק את הנתונים שחברות מקומיות מתכננות לחלוק עם שותפים עסקיים זרים – כדי לוודא שאין הפרות פוטנציאליות לביטחון הלאומי, לפחות לשיטת המשטר בבייג'ינג. עוד תחום שיהיה בסמכות הסוכנות החדשה הוא תחקור נושאים שונים בתחום הדיגיטלי, כמו שימוש באלגוריתמים לשם מניפולציה של נתונים או לבחינת הגורמים להתמכרות לאינטרנט בקרב קטינים, וכן זיהוי פגיעויות באבטחת נתונים, שבאמצעותן ניתן לבצע מתקפות סייבר. בייג'ינג הציגה בנוסף חוקים ותקנות שונים כדי לפקח על הטיפול בנתונים המוחזקים על ידי חברות אינטרנט, על רקע החששות הגוברים של הצרכנים סביב פרטיות הנתונים. בכך מצטרף המשטר הסיני למגמת הרגולציה העולמית בתחום.

קצת יותר מחודש לאחר שהושק מנוע החיפוש Bing המשודרג, הודיעה מיקרוסופט בפוסט בבלוג הרשמי שלה, כי יש לו כבר יותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים מדי יום – "נתון בולט באופן מפתיע". נראה כי עדכון ה-AI של Bing הוכיח את עצמו כלהיט בקרב המשתמשים, למרות הבעיות שהתגלו בו בימיו הראשונים, שהתבטאו בתשובות שגויות ומוזרות לעיתים, בייחוד בשיחות ארוכות בצ'אט. מיקרוסופט ניסתה להתמודד עם הבעיה באמצעות הגבלת מספר השאלות שניתן להפנות לצ'אטבוט בשיחה אחת. "מבין מיליוני המשתמשים הפעילים", כותבת החברה "נהדר לראות שכשליש הם חדשים ב-Bing… שנית, לא רק שאנו רואים צמיחה במשתמשים חדשים, אלא שאנו רואים את המעורבות הולכת וגוברת ככל שיותר אנשים מבצעים יותר חיפושים מדי יום". החברה מציינת שהשימוש בדפדפן Edge ממשיך לצמוח, ו"אנו מצפים כי יכולות חדשות, כמו חיפוש ויצירה של Bing בסרגל הצד של Edge יחזקו צמיחה נוספת". "ככל שיותר אנשים מגיעים להשתמש ב-Bing ו-Edge החדשים, אנו רואים ניסוי ואימוץ של יכולות חדשות, שמוכיחות את הערך של חוויה משולבת של חיפוש + צ'אט. בערך שליש ממשתמשי הגרסה המקדימה היומיים משתמשים בצ'אט מדי יום. אנו רואים בממוצע בערך שלושה צ'אטים להפעלה עם יותר מ-45 מיליון צ'אטים בסך הכל מאז שהחל השימוש בגרסה המקדימה, ו-15% אחוז מהשיחות בצ'אט הם אנשים שמשתמשים ב-Bing כדי ליצור תוכן חדש". עוד ציינה החברה, כי מנוע החיפוש החדש מתחיל להיות בשימוש בטלפונים ניידים לאור השקת אפליקציית Bing Mobile. "במסך הקטן, תשובות וצ'אט, כעת עם קלט קולי, מועילים הרבה יותר, והובילו לעלייה של פי שישה במספר המשתמשים הפעילים היומיומיים מהרמות שטרום ההשקה".