ההתקדמות המדעית והרפואית נוגעת שוב במה שפעם נחשב למדע בדיוני טהור, וההודעה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ניו סאות' וולס באוסטרליה כי הם מפתחים שתלי עיניים מונעי חשמל סולארי בהחלט עומדת בתקן הזה. לפי המאמר שפרסמו, הם ישלבו בשתלים הללו חיישנים ומצלמות שישתמשו בפאנלים פוטו-חשמליים סולאריים וכך יבטיחו את הפעילות הרציפה של השתלים. מדובר בפתרון שאמור לסייע לאנשים שחולים במחלות ראייה קשות במיוחד שאין להן נכון להיום תרופה – רטיניטיס פיגמנטוזה שהיא קבוצת מחלות שפוגעות ברשתית (RP), וכן ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). השימוש בשתלים כדי לספק פתרון ראייה לאנשים שסובלים מהמחלות הלו אינו חדש, אבל עד היום לא נמצאה דרך שמאפשרת להפעיל את השתלים באופן שימושי ושוטף כדי לאפשר זאת בפועל. לפי החוקרים, השימוש בפאנלים סולאריים זעירים במקום מנגנון טעינה הוא פתרון הרבה פחות פולשני ומורגש. המפתחים סיפרו שהם כבר הצליחו ליצור מערך של שני תאים זעירים זה על זה שמפיקים אנרגיה, והם בוחנים עד כמה אפשר להמשיך להערים תאים כדי להגיע למתח הנדרש. כך או כך, מדובר ברעיון שהדרך למימושו עדיין ארוכה.

משרד התקשורת הודיע אתמול (א') על כוונתו להטיל עיצומים על חברות הסלולר פלאפון, פרטנר, סלקום, הוט מובייל ו-וויקום בסכום כולל של 8.7 מיליון שקלים, עקב הפרת הוראות הרישיון שלהן, המחייבות כיסוי סלולרי בדור 4 ב-95% משטח יישוב או תוואי כביש. כוונת המשרד להטיל עיצומים כספיים על החברות מתבססת על דיווחים שהעבירו חברות הסלולר עצמן למשרד התקשורת בשנה שעברה, מהם עלה כי הן אינן עומדות בחובות הרישיון באזורים שונים. בין היישובים שהתגלו בהם הפרות בחברות השונות נמצאים יטבתה, צופר, מג'דל-שמס, דריג'את, דורות, אחיטוב, חצרים, כאוכב אבו אל-היג'א ושושנת העמקים. כמו כן, נמצאו הפרות אצל חלק מהחברות בכבישים  10, 227, 171, ו-999. שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי הגדיר את שנת 2024 כשנת הכיסוי הסלולרי, בה הפעילות סביב הנושא תתעצם בפרישת תשתיות ובפתיחת שוק הסלולר לתחרות. משרד התקשורת ממשיך לפעול במגוון דרכים ולפקח על חברות הסלולר על מנת להגביר את הקליטה הסלולרית בכל רחבי הארץ. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, אמר, כי "משרד התקשורת לא הטיל עיצומים מעולם(!) על חברות הסלולר עקב אי עמידה בתנאי הרישיון. קיבלתי את משרד התקשורת מקודמי כשמדינת ישראל מדורגת במקום 73 בעולם, לצד מדינות עולם שלישי. לא עוד. אני מחויב לשיפור תשתיות הסלולר באופן משמעותי בשנים הקרובות, החל בשנת 2024 – שנה שהגדרתי כ'שנת הסלולר'. יחד עם הגברת הפיקוח, נמשיך להיערך ולקדם ביתר שאת את העיבוי האנרגטי למצבי חירום, ולהאיץ את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהקמתי לתשתיות תקשורת סלולרית מתקדמות בכל הארץ, כולל הסרת חסמים וסיוע ככל הניתן לחברות התקשורת בפריסת התשתיות". מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש, ציינה, כי "הפרת חובת הכיסוי היא הפרה חמורה ומהווה פגיעה ישירה בשירותים לציבור. המשרד ימשיך לפקח על עמידת החברות בהוראות החלות עליהן לעניין הכיסוי והקליטה בכל הארץ, וככל שיעלה הצורך ייבחן חשש להפרות נוספות ויינקטו הליכי אכיפה".

קרן בזיני גנון מונתה למנכ"לית טריבייס (3BASE), בית תוכנה מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) המגייס ומכשיר נשים חרדיות לספק במיקור-חוץ שירותי תכנות ופיתוח תוכנה. חברת טריבייס, הממוקמת בבני ברק, מתמחה בטכנולוגיות קוד פתוח ושפות אינטרנט, ועל לקוחותיה נמנות חברות היי-טק מובילות בישראל. במסגרת תפקידה תעסוק בזיני גנון בהתוויית אסטרטגיה לצמיחה, בפיתוח עסקי ובהרחבת פעילות החברה בקרב מגזר ההיי-טק בארץ. זאת, לפי הודעת החברה, "בגמישות מרבית לצרכי השוק המשתנים ותוך שימת דגש על מתן מעטפת מקצועית ושמירה מוקפדת על סביבה תעסוקתית בהתאמה לצרכים הייחודיים של נשות המגזר החרדי". לבזיני גנון יותר מ-15 שנות ניסיון בעולם הטכנולוגי. בתפקידה האחרון כיהנה חמש שנים כסמנכ"לית משאבי אנוש ותפעול בחברת טלדור, גם היא מקבוצת וואן טכנולוגיות. לפני כן ניהלה את האגף לגיוס טכנולוגי בטלדור, והובילה את פעילות המגזר העסקי והמכירות בתחום היועצים. בזיני גנון היא בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובניהול משאבי אנוש מהמכללה למינהל.

לאחר משא ומתן ממושך, ההסתדרות, קבוצת סלקום וועד העובדים בחברה חתמו היום (ב') על הסכם קיבוצי חדש, שממשיך ומעגן הישגים כלכליים המשפרים את שכר העובדות והעובדים בקבוצה ומחזקים את ביטחונם התעסוקתי. ההסכם שתוקפו לשלוש שנים, יחול על כ-3,200 עובדי הקבוצה, בהם עובדי החברות סלקום, דינמיקה סלולר וגולן טלקום. נזכיר כי ההסכם קרם עור וגידים כשברקע עסקת שינוי הבעלות בסלקום ורכישת גרעין השליטה מדסק"ש על ידי קרן פורטיסימו.  ההסכם הקיבוצי החדש נחתם במטה החברה בנתניה ובמעמד החתימה השתתפו, בין היתר, מנכ"ל סלקום דניאל ספיר; יו"ר איגוד עובדי הסלולר, ההיי-טק והאינטרנט בהסתדרות, יקי חלוצי; ויו"ר ועד עובדי סלקום, אורי אורן. נזכיר כי בינואר האחרון הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בקבוצת סלקום, לדברי הארגון בשל מבוי סתום במשא ומתן עם נציגות העובדים על חידוש ההסכם הקיבוצי, וכן על עתידם בצל העברת השליטה המתוכננת בחברה לידי קרן פורטיסימו. כעת המשבר הגיע לקיצו עם החתימה שהצדדים הצליחו להגיע אליה ונשמעים שבעי רצון ממנה. הגיעה להסכם קיבוצי עם העובדים. סלקום. איזו תוספת שכר והטבות יראו עובדי הקבוצה? ההסכם החדש כולל תוספות שכר של 10% לכל תקופת ההסכם (עד שנת 2027). בנוסף, עובדים בדרגות השכר שמתחת לשכר הממוצע במשק, יהיו זכאים לתוספת שכר נוספת החל משנת 2026. גובה התוספת, במקרה זה יעמוד על שיעור עלייתו של שכר המינימום במשק. ההסכם משפר גם את גובה תקציב ההסעדה היומי בכרטיס נטען לעובדי חוץ, שיעמוד על 52 שקל ליום (כולל השתתפות העובד). ככל שישלמו ויאושרו עסקת המכירה ושינוי הבעלות הצפויים, יהיו עובדי קבוצת סלקום זכאים למענק מכירה מיוחד בהתאם לוותק שלהם. בנוסף, במהלך שנת 2024, ישולם לעובדים זכאים, בעלי ותק המוגדר בהסכם, מענק מיוחד נוסף בגובה משכורת. בשורה נוספת בהסכם החדש היא הסדר תגמול מיוחד בגין כוננות בגובה 75 שקל באמצע שבוע ו-175 שקל בסופ"ש ובחגים עבור כל כוננות. בהקשר זה, ראוי להוסיף כי ההסכם מסדיר גם הפרשות לתגמולים בגין רכיב הכוננות והשעות הנוספות בדיווח, בשיעור של 5% מגובה הרכיבים על חשבון החברה ו-5% על חשבון העובד. כמו כן, החברה תציע לזכאים הטבה לשדרוג הרכבים, או הגדלת חלף רכב. עוד תוענק לעובדים זכאים הטבת ארנק בכסף סלקום בסך 500 עד 1,000 שקל מדי שנה. זאת ועוד, דמי הרווחה בסלקום, המיועדים לפעילות למען העובדים, יוגדלו ב-25% עבור כל עובד.ת. בנוסף לשיפורים החדשים, ההסכם הנוכחי ממשיך את הישגי ההסכמים הקודמים, הן בהיבט הארגוני והן בהיבט הכלכלי. בהיבט הארגוני, ההסכם מעגן סוגיות שנוגעות לשמירת זכויות העובדים בתהליכי ניוד בחברה, איוש משרות חדשות בסלקום, תוך הבטחת עדיפות והזדמנויות קידום לעובדים הקיימים, קביעות באופן אוטומטי ומערכת ליישוב חילוקי דעות בין הצדדים להסכם. בפרק הכלכלי ההסכם הנוכחי ממשיך את ההטבות מההסכמים הקודמים, בהן: בונוס שנתי; תוספת ביגוד שנתי בגובה 1,000 שקל לזכאים; דמי השתתפות חודשיים עבור גני ילדים וסבסוד קייטנות קיץ בסך 1,000 שקל עבור כל ילד עד גיל 11; קרן השתלמות עם הפרשה בשיעור 7.5%; דמי הבראה מוגדלים; ביטוח בריאות בסבסוד המעסיק וביטוח שיניים; שיפור בתנאי הרכב לעובדים הזכאים בהתאם למחירי השוק; הגדרת שכר הבסיס בחברה (השכר המפעלי) – 7% מעל לשכר המינימום במשק; גילום מס מלא עבור מתנות החג; הארכת תקופת הלידה במימון החברה בשבוע נוסף מעבר לקבוע בחוק; ונושאים נוספים. כמו כן, ההסכם מסדיר את ההמשכיות של מנגנון ההשתתפות ברווחי החברה, שממנו נהנים עובדי סלקום. השותפים להובלת המו"מ לגיבוש ההסכם מצד ההסתדרות היו: יו"ר איגוד עובדי הסלולר, ההייטק והאינטרנט,  חלוצי, ויו"ר ועד עובדי סלקום, אורן. מצד הנהלת החברה, המו"מ נוהל על ידי סמנכ"ל משאבי האנוש, עמי שטרמר; הצוות המשפטי שליווה את גיבוש ההסכם: עו"ד כפיר זאב מצד נציגות העובדים ועו"ד ירון קרמר ממשרד עורכי הדין פיינברג מצד הנהלת החברה. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד. צילום: דוברות ההסתדרות "הבאנו הסכם מצוין לעובדי קבוצת סלקום" יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בירך על ההסכם ומסר כי: "ההסכם משקף את התפישה שעובדי סלקום, דינמיקה וגולן הם שותפים מלאים להצלחת הקבוצה. תודה למחויבות שהפגינו הצדדים ויישר כוח על הסכם מצוין, שעוזר לחזק את העובדים, לצמצם פערים ולהביא הישגים חדשים, לצד שימור ההטבות הקיימות. תודה ליו"ר איגוד עובדי הסלולר, יקי חלוצי, על הובלת התהליך, ויישר כוח לוועד בראשות אורי אורן, על הנחישות והאחריות שהפגין ועל הסכם ראוי שנותן מענה לסוגיות משמעותיות לעובדים, תוך חיזוק מערכת יחסי העבודה בקבוצה". מנכ"ל קבוצת סלקום, דניאל ספיר, אמר במעמד החתימה: "עובדי ועובדות קבוצת סלקום הם נכס חשוב וחיוני להצלחת הארגון. ההסכם שנחתם היום מאפשר לנו מחד להמשיך ולפעול לשיפור השירות ללקוחותינו ומאידך להעניק לעובדים תנאי העסקה טובים, שיבטיחו את שביעות רצונם, לצד המשך צמיחת הקבוצה כולה. אני מודה לכל מי שעסק בגיבוש ההסכם, בכלל זה לעמי שטרמר, סמנכ"ל משאבי האנוש של סלקום, וליו"ר הוועד אורי אורן". יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והייטק בהסתדרות, יקי חלוצי: "הבאנו הסכם מצוין לעובדי קבוצת סלקום. מעבר לכל ההישגים המשמעותיים, ההסכם כולל גם בשורה חברתית אמיתית בביטוח רכיבים נוספים מהשכר לפנסיה, וכן למתן תוספות שכר צמודות לשיעור עליית שכר המינימום במשק לעובדים עד גובה השכר הממוצע, בכדי למנוע את שחיקת השכר שלהם מכאן והלאה. אני רוצה להודות לאורי אורן, יו"ר הוועד הנכנס, שהוכיח את עצמו בעבודה עניינית ונחושה למען העובדים בקבוצה, וכן להנהלה על השיח ההוגן והשקוף בדרך לחתימת ההסכם. עובדי סלקום, דינמיקה וגולן הרוויחו בגדול". יו"ר ועד העובדים בקבוצת סלקום, אורי אורן: "ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם הוא הישג מרשים עבור אלפי עובדי קבוצת סלקום ובני משפחותיהם. בעקבות משא ומתן ארוך ולא פשוט, הצלחנו להביא לשיפור משמעותי בתנאים ובהטבות להם זכאים העובדים בתחומים רבים. ההסכמות שהושגו משקפות הבנה שעובדים עומדים מאחורי הצלחתה העסקית של הקבוצה ואני מאמין ששיפור בתנאים של העובדים יוביל לעלייה במוטיבציה, במחויבות ובתפוקות".

פרטנר סיימה את הרבעון האחרון של 2023 ואת השנה כולה עם ירידה בהכנסות ומעבר מהפסד לרווח נקי – כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה היום (ב'). ההכנסות הרבעוניות של החברה (בנטרול דמי קישור גומלין) רשמו ירידה של 4% ל-725 מיליון דולר, כאשר עיקרן מגיע ממגזר שירותי הסלולר: אלה קטנו ברבעון בקרוב ל-10%, ל-403 מיליון שקלים. פרטנר עברה ברבעון מהפסד תפעולי של 247 מיליון שקלים לרווח תפעולי של 41 מיליון, ומהפסד נקי של 237 מיליון שקלים לרווח נקי של 25 מיליון. בסיכום 2023 כולה, ההכנסות של פרטנר רשמו ירידה של 1.7% ל-2.97 מיליארד שקלים, כאשר ההכנסות משירותים גדלו ב-2% ל-2.44 מיליארד. הרווח התפעולי השנתי הסתכם ב-264 מיליון שקלים בהשוואה להפסד תפעולי של שישה מיליון ב-2022. הרווח הנקי עמד על 163 מיליון שקלים בהשוואה להפסד נקי של 100 מיליון. תזרים המזומנים החופשי המתואם עלה ב-4% ל-143 מיליון שקלים. לפי פרטנר, מדובר בשיא של שש שנים. כמה משתמשים בסיבים האופטיים של פרטנר? במהלך 2023 גייסה פרטנר 82 אלף מנויים לסיבים האופטיים שלה, ומספרם מגיע כעת ל-369 אלף. 16 אלף מנויים גויסו ברבעון האחרון של השנה. מספר משקי הבית בבניינים המחוברים לתשתית הסיבים האופטיים של פרטנר הסתכם בסוף השנה ב-1.063 מיליון. מצבת מנויי האינטרנט של החברה הסתכמה בסוף השנה ב-439 אלף, כאשר כ-84% מתוכם מחוברים לסיבים אופטיים. מספר מנויי פרטנר TV ירד ב-13 אלף ל-207 אלף. ירידה נרשמה גם במצבת מנויי הסלולר של החברה, שקטנה ב-2023 ב-100 אלף ל-2.644 מיליון. לטענת פרטנר, הירידה נובעת מ-"החלטה אסטרטגית של החברה להתמקד בחבילות ערך, שמוכיחה את עצמה: למרות הירידה, מדדי רווחיות המגזר שמרו על יציבות, עם רווח תפעולי של 284 מיליון שקלים ב-2023 בהשוואה ל-286 מיליון ב-2022, ו-EBITDA של 692 מיליון שקלים בהשוואה ל-695 מיליון, בהתאמה". ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU), בנטרול דמי קישור גומלין, גדלה בשנה החולפת בשלושה שקלים ל-42 שקלים. שיעור הנטישה של מנויי הסלולר הסתכם ל-24% ב-2023, בהשוואה ל-33% ב-2022. פרטנר ציינה בדו"חות את הפעילויות שלה למען הקהילה בתקופת המלחמה: אימוץ קיבוץ כרם שלום, במטרה לסייע בשיקומו ולתמוך בקהילה ובתושביה; פתיחת שירותי דור 5 לכלל לקוחותיה בעלי מכשירים תומכים; תמיכה לכוחות הביטחון, לרבות חיילי צה"ל, כולל הגדודים שהיא מאמצת; חלוקת כ-30 אלף גלויות ללוחמות וללוחמים בשטחי המלחמה בעזה, שמסרו דרישת שלום בהפתעה למשפחות ולאהובים שלהם בעורף; עצירת חיובים עבור שירותי אינטרנט וטלוויזיה לכלל לקוחותיה תושבי הדרום והצפון, שמתגוררים בישובים שפונו; והתנדבות של עובדים שלה בחקלאות ובבתי חולים; וליווי של מטה החטופים בכל סיוע שנדרש. "פרטנר של 2023 טובה משמעותית מזו של תחילת השנה, ואנחנו ממשיכים להשתפר ומרוצים מהתוצאות שלנו", אמר אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר. "לצד זאת, אנחנו חלק ממדינת ישראל, שנמצאת במלחמה לא פשוטה מזה חמישה חודשים. מאות עובדים שלנו גויסו ומגויסים למילואים, חלק מהלקוחות שלנו מפונים מבתיהם ולכן, חלק ניכר מהפעילות שלנו היא סביב המלחמה, ולמען המדינה וכוחות הביטחון".

עובדות ועובדי חברת סלברייט ציינו את יום האישה הבינלאומי המתקרב בהרצאה מעוררת מחשבה והשראה של ד"ר מעין בוימן-משיטה, ה"דוקטורית לאהבה" של "חתונמי". ד"ר בוימן-משיטה מזוהה כמומחית לענייני זוגיות בטלוויזיה, אבל היא גם מרצה מצטיינת באקדמיה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה החיובית וזוגיות. בהרצאה שהעבירה לעובדי ועובדות סלברייט סיפרה על הגורמים המשפיעים על האושר, במיוחד בתקופות מורכבות, ולימדה אותם להשתמש בכלים פרקטיים מבוססי מחקר שיכולים לעזור לכולנו להיות מאושרים קצת יותר. סביב יום האישה, בסלברייט מציגים נתון של 35% נשים במצבת כוח האדם בחברה, נתון זהה לאחוז ההיי-טקיסטיות ברמה הארצית. זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית אנשים (CPO) בסלברייט: "סלברייט ממשיכה לקדם שוויון הזדמנויות מלא לנשים ולהיות גאה בעובדות החברה, אשר פועלות מדי יום לסייע לרשויות אכיפת חוק ברחבי העולם להילחם בפשיעה ובטרור ולהציל חיי אדם".  

יותר משנה וחצי לאחר שהנפקת ה-SPAC שלה בוטלה, באיטורו שוקלים פעם נוספת להנפיק את החברה, בשווי של לפחות 3.5 מיליארד דולר, והיכן לבצע אותה – בבורסה של לונדון או בזו של ניו יורק. על אף שבריטניה היא השוק העיקרי של החברה, שמציעה פלטפורמה למסחר בניירות ערך, הנהלתה שוקלת גם את הבורסה האמריקנית כמקום לבצע בו את ההנפקה. יוני אסיא, ממייסדי ומנכ"ל איטורו, אמר לעיתון הכלכלי הבריטי פייננשל טיימס כי "משקיעים במניות של חברות ריטייל בבריטניה ובגרמניה רוצים לסחור במניות אמריקניות. הלקוחות הבריטיים שלנו ירצו לסחור במניות בבריטניה, אולם מעט מאוד לקוחות גלובליים ירצו לעשות כן". עם זאת, הוא ציין כי ייתכן שההתמקדות של איטורו באירופה, ובעיקר בבריטניה, תכריע את הכף לטובת בורסת לונדון. כך או כך, אסיא אמר ש-"השווקים נמצאים בשיא של כל הזמנים, והפעילות שלנו גדלה בהתאם". ואכן, יש עלייה בפעילות הפלטפורמה של החברה – לא רק משום העליות בשוק ניירות הערך, אלה גם עקב הזינוק בערכו של הביטקוין, שכן איטורו מאפשרת מסחר גם במטבעות קריפטו. הגידול בפעילות החברה נובע בעיקר מפעילותם של מה שקרוי משקיעי כורסה (Armchair investors), שכן פלטפורמה כמו איטורו מקלה מאוד על פעילות ההשקעות שלהם. נכון להיום, איטורו מנהלת נכסי לקוחות בשווי של כ-11.3 מיליארד דולר. לפני כשנה, החברה גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, והיא מתכננת לשמור בהנפקה על השווי הזה ואף להגדיל אותו. בורסת לונדון תשמח מאוד במידה שהנהלת איטורו תחליט להנפיק את החברה בה, שכן באחרונה, כמה חברות החליטו לצאת ממנה, והיא נאבקת כדי למשוך אליה הנפקות.

הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת בפרט, מעלות שאלות רבות, כשאחת המרכזיות שבהן היא: האם היא תחליף את כוח האדם, את הגורם האנושי, לפחות במקצועות מסוימים? יונתן הראל, מייסד משותף של Fine ויוצר תוכן ב-Dark Mode IL, התייחס לאחד מהם – פיתוח התוכנה – בדברים שאמר בכנס Devcon & Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. המסקנה שלו – לפי הרצאתו, שנשאה את הכותרת "קידוד של שפה טבעית – האם הוא נמצא מעבר לפינה, או שמדובר בחלום רחוק?" – היא שלפחות בשנים הקרובות, אין למפתחי התוכנה מה לדאוג. "עדיין תהיה להם עבודה, עדיין צריך לפתח תוכנה, וייקח המון זמן עד שהמכונות יחליפו אותם לגמרי", ציין. מה שכן, הוא רואה שינוי בולט בעתיד הקרוב: פציעתו של עידן חדש, שיצריך, ובמידה מסוימת כבר מצריך, ממפתחי התוכנה כישורים חדשים. "הבינה המלאכותית הרבה יותר נפוצה כיום מאשר לפני כשנה וחצי-שנתיים ולפני כן, אנחנו כבר נמצאים כמה צעדים בתוך המסע הזה, העידן הזה. בעידן החדש הזה, של פיתוח בשפה טבעית, מפתחי התוכנה יצטרכו ללמוד כישורים חדשים", ציין. כדי להבין במה מדובר, הראל הציג תרשים של פירמידה אודות עיסוקו של מפתח התוכנה – או, יותר נכון, שתיים, כאשר האחת מייצגת את העידן הנוכחי, של התוכנה 2.0, והשנייה את העידן המתקרב, לדבריו, של קידוד בשפה טבעית. בפירמידה הראשונה, כתיבת הקוד היא הדבר העיקרי, כשלאחר מכן Code review ו-Specs. לעומת זאת, בפירמידה ההפוכה, של הקידוד בשפה טבעית, כתיבת ה-Specs היא הדבר העיקרי, כשאחריה ה-Code review והקוד. "בעידן הקידוד בשפה טבעית", ציין, "המפתחים ידריכו את ה-AI איך לכתוב את הקוד, ורק בסוף יתקנו את מה שהיא עשתה, במידת הצורך". לדבריו, "הקידוד בשפה טבעית הוא עידן חדש, עם זרימה חדשה של עבודה, אבל ליבת עבודת הפיתוח היא כמעט אותו הדבר, עם שינויים קלים בלבד – זיהוי ופתרון של בעיות טכניות". מירי לוי, מפתחת תוכנה בכירה בגארדיום מבית יבמ. צילום: ניב קנטור דוברת נוספת באירוע הייתה מירי לוי, מפתחת תוכנה בכירה בגארדיום מבית יבמ. היא אמרה כי "גארדיום מטפל באבטחת דאטה ומתמקד בדאטה בייס עצמו – שם נמצא הקניין היקר ביותר של הארגון, והוא כל הזמן פעיל וכל הזמן מתרחשים בו דברים. יש שם תנועה שאנשי הארגון לא יכולים להאט, והם לא יודעים מי נמצא בבסיס הנתונים, מה הכוונות שלו ומה הוא הולך לעשות. אתגרי אבטחת המידע על הדאטה בייס הנגזרים מזה הם: כמויות גדולות מאוד של מידע, הצורך בתפקוד במהירויות גבוהות וצמצום למינימום של תוצאות חיוביות כוזבות (False positive)". "גארדיום מאפשר לחסום בפני ההאקרים את האפשרות לבצע פעולה זו או אחרת בבסיס הנתונים; הלימה לרגולציות; ניתוח אירועים שכבר קרו וניטור האיומים שנמצאים במערכות הארגון; והוא מאפשר מטה ניתוח של נתונים. המוצר כולל יכולות AI, GenAI ולימוד מכונה", ציינה לוי.