יותר מ-300 אנשי עסקים מבחריין וישראל השתתפו בטקס הפתיחה של כנס Connect2Innovate במנאמה, בירת בחריין. הכנס מובל על ידי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) – המחבר בין ממשלות, תאגידים ומשקיעים לתעשיית החדשנות הישראלית – יחד עם משרד התעשייה והמסחר בממלכת בחריין (MOIC), המועצה לפיתוח כלכלי של בחריין (EDB), שגרירות בחריין בישראל ושגרירות ישראל בבחריין. במהלך השבוע הקרוב מנהיגים בחרייניים וישראלים מהמגזר הציבורי ייפגשו עם תאגידים גדולים, חברות סטארט-אפ וקהילות עסקיות, במטרה לענות על אתגרים בתחומי הפינטק, לוגיסטיקה ואספקה, מים, אנרגיה ואקלים. יוזמות עסקיות בתחום החדשנות ופיתוח ההון האנושי   במהלך טקס הפתיחה, נחתם מזכר הבנות (MoU) לקידום יוזמות עסקיות בתחום החדשנות ופיתוח ההון האנושי בין בחריין וישראל. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל חתם על מזכר עם Tamkeen, סוכנות ממשלתית בבחריין הפועלת לחיזוק המגזר הפרטי, וממלאת תפקיד מכריע בחזון הכלכלי של בחריין 2030. ההסכם נחתם לחיזוק שיתוף הפעולה בפיתוח ההון האנושי בין בחריין וישראל. במהלך טקס הפתיחה שודר מסר מוקלט מנשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בו התייחס לביקורו בבחריין בדצמבר האחרון ולפגישתו עם מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, והנסיך סלמאן בן חמד אאל ח'ליפה, יורש העצר וראש הממשלה. הנשיא הרצוג שיבח את תרבות הדו-קיום והסובלנות הדתית בבחריין ובירך על היוזמה לארח את הכנס המשותף הראשון לשתי המדינות, תוך הבעת תודה לשר התעשייה והמסחר בבחריין, עבדאללה בן עדאל פרחו. חאליד חומיידאן, מנכ"ל המועצה לפיתוח כלכלי של בחריין; חאליד יוסף אחמד אל ג'לחמה, שגריר ממלכת בחריין בישראל; שר התעשייה והמסחר בבחריין, עבדאללה בן עדאל פרחו; אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל; איתן נאה, שגריר ישראל לממלכת בחריין; סטיב בונדי, שגריר ארה"ב לממלכת בחריין. צילום: באדיבות סטארט-אפ ניישן סנטרל מגשימים את חזון הסכמי אברהם בדברים שנשא בטקס הפתיחה, הדגיש שר התעשייה והמסחר בבחריין, בן עדאל פרחו, כי אירוע זה ממחיש את השותפות ההולכת וגוברת בין בחריין וישראל, בהתייחס לאתגרים בתחומי הטכנולוגיה, המים, האנרגיה והאקלים, ומזהה הזדמנויות צמיחה חדשות. עוד הוסיף, כי ממלכת בחריין היא יעד אטרקטיבי עבור סטארט-אפים ישראליים – התשתית המתקדמת של בחריין והמחויבות של הממלכה לחדשנות, לכלכלה דיגיטלית ולחשיבה קדימה הפכו את הממלכה למרכז חדשנות במזרח התיכון.  "מערכת היחסים בין ישראל ו-סטארט-אפ ניישן סנטרל לבחריין היא אמיתית וכנה, ונוצרה מתוך הרצון להעמיק את שיתוף הפעולה בין המדינות. כשלוש שנים לאחר החתימה על הסכמי אברהם, אני גאה לומר ששיתופי הפעולה בכל התחומים מתרחבים ואנחנו בשאיפה תמידית שיתרחבו יותר ויותר. אני בטוח שהכלים והפתרונות הטכנולוגיים שפותחו על ידי חברות הסטארט-אפ הישראליות יביאו תועלת רבה לכלכלת בחריין ולהיפך", אמר חאליד יוסף אחמד אל ג'לחמה, שגריר ממלכת בחריין בישראל. "כשאנחנו מגשימים את חזון הסכמי אברהם, היחסים בין שתי מדינותינו מתקדמים. אנחנו רותמים את הערכים המוספים של שתי המדינות – ההון האנושי, השאיפה ההדדית לשלום, ביטחון ושגשוג באמצעות חדשנות, שיתוף פעולה כלכלי וקדמה", אמר איתן נאה, שגריר ישראל בממלכת בחריין. "הכנס יאפשר לקהילות העסקיות לבחון שיתופי פעולה ולייצר מודל לפיו יחסי ידידות הדוקים ושיתוף פעולה בתחומי החדשנות ייצרו הזדמנויות לצמיחה ולשגשוג". "אנחנו רואים כיצד בכל רחבי האזור ישנו שינוי מכלכלה המבוססת על משאבים לכלכלה המבוססת על ידע, ולכן ישראל ובחריין פועלות לעבודה משותפת להצלחת החזון הזה. יחד, נצא לדרך חדשה והכנס הזה הוא רק ההתחלה, כאשר מערכות יחסים ארוכות טווח שיירקמו כאן יביאו לפתרונות ממשיים לאתגרים של שתי המדינות", אמר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. חסון הוסיף, "אנו מודים לעמיתינו בבחריין על השותפות שלהם וגאים להיות חלק מקידום החזון המשותף". ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל הרכיב משלחת המונה יותר מ-60 ישראלים, כולל בכירי ממשל, מנהלי עסקים, יזמים ומשקיעים שיגיעו לבחריין למסגרת כנס Connect2Innovate, שנפתח השבוע במנאמה הבירה. כחלק מהכנס יתקיים גם מסלול מדיניות ייחודי, ובו סדנאות בנושא בניית אקוסיסטם טכנולוגי ופיתוח הון אנושי – אתגרים למולם מתמודדות שתי המדינות ויכולות לשתף בהם ידע ושיטות עבודה מומלצות.

חברת סלו (Cello – סלופארק לשעבר) הישראלית – המתמחה במתן פתרונות לשירותי חנייה ותחבורה עירונית חכמה – הודיעה באחרונה על מינויו של תמיר חסון לסמנכ"ל הפיתוח (VP R&D) שלה. חסון – בעל תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מהטכניון – מצטרף אל סלו ויוביל בה את פיתוח הפתרונות לשירותי חנייה ותחבורה חכמה בארץ ובחו"ל. בימים אלו סלו מרחיבה את מחלקת הפיתוח ומגייסת למגוון תפקידים טכנולוגיים, במטרה לשנות את המוסכמות במתן פתרונות חדשניים לחנייה ותחבורה עירונית, ולהמציא מחדש את התנהלות הנהגים במרכזי ערים. במסגרת תפקידו, יהיה חסון אחראי על כל הפעילות הטכנולוגית של החברה בארץ ובחו"ל. הוא ינהל את מחלקות הפיתוח, מערכות המידע, ה-IT והאבטחה שלה. מחלקות אלו אמונות על מתן פתרונות יעילים וחדשניים ללקוחות החברה, ואלפי השותפים העסקיים בארץ ובעולם. חסון מביא עמו ניסיון טכנולוגי וניהולי עשיר, ומגיע ל-סלו לאחר כעשור בג'נרל מוטורס (General Motors), בה מילא תפקידים טכנולוגיים בכירים והיה ממקימי מרכז הפיתוח בישראל. לפני כן, היה בין מייסדי חברת בטר פלייס (Better Place) – החלוצה בתחום הרכב החשמלי – ושימש כיועץ ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה בכיר עבור מיקרוסופט (MCS – Microsoft Consulting Services) ללקוחות מהמגזר הביטחוני ומהתעשייה.

שם ותפקיד: הילה אנקור, סמנכ"לית מכירות ושותפים עסקיים בקליק ישראל (Qlik Israel). ותק בתפקיד: מעל שנתיים. תפקידים קודמים: ניהול מערך מכירות בחברת UPS ומלווה עסקים קטנים. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה, לימודי תעודה בשיווק ופרסום, Practitioner ,NLP הסמכות בקורסים בינלאומיים בתחום המכירות. בצבא שירתי כמכ"ית בנות, מפקדת חיילות יח"ס. משפחה: נשואה לגיא + 3 ילדים (14.5, 12, 7) גרה בבחן בעמק חפר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אחרי 15 שנה ב- UPS חיפשתי משמעות בתחום חדש ומאוד רציתי לגוון ולשנות עולם תוכן. העולם הטכנולוגי תמיד ריתק וסקרן אותי והחלטתי לשנות כיוון. לאורך תהליך חיפוש העבודה שמעתי הרבה את התשובה "אין לך מספיק ניסיון בהיי-טק", מה שגרם לי לרצות את זה יותר???? ורק הגביר את המוטיבציה להמשיך לנסות. הצורך לכבוש כל יעד תמיד היה קיים בי, עוד מימי ילדותי במגדל העמק. כנערה מתבגרת בער בי הצורך להוכיח שאפשר להצליח ללא תלות באף גורם – מגדרי או גיאוגרפי – והצורך הזה הביא איתו תמיד המון נחישות להשיג את המטרה ששמתי לעצמי. את קליק הכרתי עוד מימיי כמנהלת מכירות ב-UPS, כאשר עבדתי על המערכת של החברה והבנתי עד כמה היא מסייעת למנהלים לקדם החלטות עסקיות מהירות ויעילות על סמך הנתונים הארגוניים. כשראיתי את מודעת הדרושים של קליק ישראל – חברת הדאטה והבינה העסקית הגדולה כיום בארץ – ידעתי ש"זה שלי" והאמנתי שאצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהשיג את התפקיד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? ייצוג נשים בתעשייה בכלל ובהיי-טק בפרט נמצא במגמת עלייה, אבל צריך לשאוף ליותר ולהגדיל את ייצוג הנשים בתפקידים בכירים. מיעוט הנשים לא נובע בהכרח מאפליה. אני מאמינה שהצורך לשנות נמצא גם בידיים שלנו! אנחנו צריכות להיות אמיצות יותר, להתמודד על תפקידים ולדרוש תנאי העסקה שווים.  אני באופן אישי מאוד מאמינה בכוח הנשי ויותר מזה – מאמינה בשוויון מגדרי. זה גם מסר שחשוב לי לחנך בו את ילדיי, יש לי שני בנים ובת ואין מטלה ביתית שאני מחלקת לפי מגדר. כולם יכולים ויכולות לעשות הכל, אנחנו רק צריכים להאמין בעצמנו ולרצות מספיק חזק. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? יש הרבה פגישות בהן אני האישה היחידה בחדר, יחד עם זאת מעולם לא נתקלתי באפליה באופן אישי. אני חושבת שאנחנו צריכים לפעול ולעשות צעדים אקטיביים, כדי לשנות את המצב הקיים ולאפשר ליותר נשים להיכנס לתעשייה.

"נתונים מדו"ח ניתוח האיומים הגלובלי של רדוור ל-2022 מעלים שהיקף מתקפות מניעת השירות המבוזרות (DDoS) זינק ב-150% בהשוואה ל-2021. המתקפות על יישומי אינטרנט ו-API האמירו ב-128% משנה לשנה – נתון המשקף עלייה דרמטית יותר מהגידול של 88% שנרשם בין 2020 ל-2021. ההיקף, התדירות והתחכום של מתקפות הסייבר הולכים ומתגברים", כך אמר חיים זליקובסקי, סגן נשיא לשירותי אבטחה בענן ברדוור. ספקית פתרונות האבטחה הישראלית השיקה היום (ג') בתל אביב מרכז ענן לאבטחה של יישומים עסקיים. המרכז החדש מצטרף למרכז האבטחה בענן להגנה מהתקפות מניעת שירות, שהחברה כבר מחזיקה בישראל. המרכז הישראלי החדש של רדוור מהווה חלק מהמתקנים הגלובליים שלה – באוסטרליה, קנדה, צ'ילה, איטליה, ניו זילנד, טאיוואן ואיחוד האמירויות הערביות. המתקנים הם חלק מהרשת העולמית לשירותי אבטחה בענן של רדוור, שמונה יותר מ-50 מרכזי אבטחה ומספקת יכולת הגנה מהתקפות של 12 טרה-בייט לשנייה, עם שיפור זמני התגובה של היישומים והגנה מדורגת. סכום הקמת המרכז המקומי לא נמסר לפרסום. לאנשים ומחשבים נודע כי היקף ההשקעה ברשת מרכזי ההגנה העולמית עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה, ובישראל הוא יעמוד על מיליונים בשנה. המרכזים מספקים לארגונים יכולת להתגונן מפני מגוון מתקפות, כגון מניעת שירות, מתקפות על אפליקציות, תעבורת בוטים זדונית ומתקפות על ממשקי API. הם נועדו למנוע שיהוי ביישומים ולהגביר את זמינותם. המתקן ישרת בין היתר ארגונים ממשלתיים ופיננסיים, שיוכלו להגן על האפליקציות שלהם בישראל, כפי שהרגולציה עליהם מחייבת. מרכז הענן הישראלי הוא חלק מפתרון שירותי ענן להגנת יישומים של רדוור, שנותן הגנה מוכללת ומלאה על היישומים. זליקובסקי ציין כי "מרכזי האבטחה בענן שאנחנו מפעילים משלבים הגנה מתקדמת וביצועים ברוחב פס גבוה במיוחד. זאת, על מנת להתגונן מפני מתקפות הרשת, ואל מול האפליקציות המזיקות וההרסניות ביותר".

הדור הבא של GPT, מודל השפה הנרחב של OpenAI מבוסס הבינה המלאכותית, קרוב כנראה להשקה. מנהל הטכנולוגיה הראשי של מיקרוסופט גרמניה חשף בראיון שנערך באחרונה כי ייתכן ש-GPT 4 יושק כבר במהלך השבוע הבא. לא מדובר אמנם בהודעה רשמית של החברה שעומדת מאחורי ChatGPT, אבל מיקרוסופט היא השותפה והמשקיעה הבכירה בה, ואף שילבה את צ'טבוט הלהיט בגרסה החדשה של מנוע החיפוש שלה, בינג. לפי הפרטים שהמנהל הבכיר בענקית מרדמונד חשף, GPT 4 אמור להוסיף את האפשרות להגיב לשאילתות באופן הרבה יותר נרחב. המנוע יודע לספק כיום תשובות טקסטואליות, אך בגרסה החדשה המענה יוכל להיות סרטון וידיאו, קובץ אודיו ו/או תמונה, ולא רק טקסט – מה שלא צריך להפתיע, לאור מחולל התמונות DALL-E של החברה. מעבר לכך שהבוט ישתמש כעת בריבוי מודלים כדי לספק תשובות, הוא אמור להיות מהיר יותר ולהגיב באופן אנושי יותר. בנוסף, לפי הדיווחים, OpenAI תשתמש בגרסה החדשה כדי לבנות אפליקציית ChatGPT שתהיה מיועדת לשימוש בטלפונים, ולא דרך ממשק דפדפן בלבד. יצוין שבראיון שנתן מוקדם יותר השנה סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שבו הוא התייחס לגרסה החדשה, שאז הייתה רחוקה יותר מהשקה, הוא טען כי "אנשים רוצים להתאכזב מ-GPT 4, והם אכן יתאכזבו. חרושת השמועות היא דבר מגוחך, ואני לא יודע מאיפה הן מגיעות". עדיין לא ברור האם מיקרוסופט תשלב מיד את GPT 4 בבינג, שנכון להיום משתמש בגרסה 3.5 של המנוע. גרסה 3 שלו מוצעת למשתמשים בחינם באתר של ChatGPT.

מטא (Meta Platforms) – החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ואחרות – הודיעה היום (ג') כי תפטר 10,000 עובדים נוספים ותבטל כ-5,000 משרות פתוחות, וזאת ארבעה חודשים בלבד לאחר שפיטרה כבר 11,000 עובדים, שהיוו 13% מכלל כוח האדם שלה. לפי הדיווחים בתקשורת העולמית, מארק צוקרברג, המייסד השותף והמנכ"ל של החברה, שלח מכתב לעובדיו ובו ציין כי בנוסף מטא מתכוננת גם לשטח עוד יותר את הארגון, לבטל פרויקטים בעדיפות נמוכה יותר וכן להקטין את שיעורי הגיוס שלה, וכל זאת כחלק מתוכנית "שנת ההתייעלות", עליה הכריז המנכ"ל באחרונה. הצהיר על "בניית חברה רזה וטכנית יותר לשיפור הביצועים העסקיים". מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד שותף של מטא. צילום: מטא צוקרברג ציין שהוא יודע כי הסבב הנוכחי עשוי "להרגיש מפתיע", אך אמר שמקורו בפילוסופיה של "בניית חברה רזה וטכנית יותר לשיפור הביצועים העסקיים שלנו". לעת עתה מטא לא עדכנה מי בדיוק יכללו בסבב העכשווי, אך לדברי צוקרברג, חלק מהמפוטרים החדשים יהיו מצוות הגיוס של מטא, ואילו האחרים עשויים להיות מתפקידים לא הנדסיים. צוקרברג הוא לא נתן שום אינדיקציה נוספת לאופי הסבב הנוכחי ומי יכללו בו, ורק ציין כי הצוותים המושפעים יקבלו הודעה בדבר עתידם  באפריל ומאי. "במספר קטן של מקרים, זה עשוי לקחת עד סוף השנה כדי להשלים את השינויים הללו", אמר צוקרברג בנוגע לציר הזמן הצפוי למימוש הקיצוצים במשרות. גם גורל עובדי מטא בישראל ומי או כמה מהם יתבקשו לסיים את תפקידם בחברה עדיין לא ידוע. על פי דיווח של Screenrant החברה בחרה להעסיק 10,000 עובדים סביב פרויקט המטאברס שלה, כדי לבנות אותו, בתוך השקעה ראשונית של 50 מיליון דולר. ככלל החברה הוציאה 36 מיליארד דולר על חטיבת Reality Labs שלה מאז 2019, חטיבה המעורבת בהכנות לקראת המטאברס. בחדשות מוקדמות יותר בדבר הפיטורים העתידיים, הודתה מטא כי חלק מהמפוטרים יהיו צוותים הקשורים במטאברס ובפיתוחו. ההפסדים הביאו לצורך בשינוי גדול כאמור, כבר בחודש שעבר הצהיר המנכ"ל צוקרברג כי החברה שייסד תתרכז השנה בהפחתת ההוצאות שלה, כדי ששנת 2023 תהיה "שנת התייעלות", ואמר ש-מטא מתמקדת ב"ביטול פרויקטים שאינם מצליחים או שאינם חיוניים", וכי היא מתכננת "להסיר שכבות של ניהול ביניים, על מנת להאיץ את תהליכי קבלת ההחלטות בחברה". צעדי ההתייעלות והקיצוץ בהוצאות נערכים לנוכח דיווחיה של החברה על זינוק של 22% בהוצאותיה משנה לשנה, ועל כך שהמכירות הכוללות שלה ירדו ב-4% במהלך הרבעון הרביעי. המהלך החדש מדגיש את החלטות צוקרברג וההנהלה הללו, שנובעות מצורך בקיצוץ בעלויות אשר הובטח למשקיעים כי יגיע ל-5 מיליארד דולר בהוצאות. מטא צופה שההוצאות הכוללות שלה לשנת 2023 יהיו בטווח של 86-92 מיליארד דולר, כולל עלויות ארגון מחדש של 3-5 מיליארד דולר. הידרדרות הכלכלה והחשש ממיתון כבד הביאו לגל פיטורים המוני בארה"ב, שכולל עובדי בנקים בוול סטריט (למשל גולדמן זאקס ומורגן סטנלי) וכן את עובדי חברות הטק העוצמתיות ביותר, בהן אלפבית, החברה האם של גוגל, מיקרוסופט ואמזון. על פי אתר המעקב אחר פיטורים layoffs.fyi, התעשייה הטכנולוגית פיטרה יותר מ-280,000 עובדים מתחילת 2022, כש-40% מהם פוטרו מתחילת השנה. מהלך הפיטורים המוקדם יותר של מטא, בנובמבר, סימן את הפיטורים ההמוניים הראשונים בהיסטוריה בת 18 השנים שלה. מספר העובדים שלה עמד על 86,482 בסוף 2022 – נתון שהיווה עלייה של 20% לעומת מצבת עובדיה בשנה שעברה.

האקרים שקשורים לאיראן השתמשו בדמות מזויפת, שמזוהה עם המועצה האטלנטית, כדי לפגוע בחוקרי זכויות אדם – כך לפי מחקר חדש של סקיורוורקס. אלא שגורם בכיר בעולם הסייבר הישראלי העריך בפני אנשים ומחשבים שהיעדים האמיתיים של המתקפה היו חוקרי מדיניות ומודיעין בישראל. בשבועות האחרונים חוקרי סקיורוורקס עוקבים אחרי ההאקרים, שככל הנראה מהווים חלק מקבוצת הפשיעה Cobalt Illusion, שידועה גם בשמות APT42, פוספורוס (Phosphorus, שפירושו זרחן) והחתלתול המקסים (Charming Kitten). אין להתבלבל עם קבוצת האקרים רוסית בעלת השם קובלט. החוקרת המתחזה – והזהות האמיתית ההאקרים בנו לצורך ביצוע המתקפה פרופיל טוויטר ל-"שרה שוקוהי", שנחזתה להיות חוקרת רצינית, שמתמקדת בנושאי המזרח התיכון. הציוצים בחשבון שלה כוללים ריטוויטים של קולות שמוחים נגד ממשלת איראן. הביוגרפיה שלה כוללת דוקטורט מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בלואיזיאנה, ובתמונת הפרופיל שלה היא מצולמת כשלצדה ערמת ספרים. חוקרי סקיורוורקס ציינו כי ההאקרים האיראנים השתמשו בפרסונה של "שרה שוקוהי" כדי לפנות לחוקרים אמיתיים ולשאול אותם אם הם מעוניינים לתרום מאמרים לדו"ח של המועצה האטלנטית, שצפוי לראות אור בקרוב, שייכתבו יחד עם חוקר (אמיתי) מהמכון. המועצה היא גוף מחקר שיושב בוושינגטון ושעומד בראשו דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל. אלא שהחוקרים גילו ש-"שרה שוקוהי" היא דמות מזויפת, ושהתמונות שהוצגו בפרופיל הן בכלל של פסיכולוגית רוסית שקוראת בקלפי טארוט – ולא של חוקרת שמתמקדת במזרח התיכון הולי דאגרס, חוקרת (אמיתית) מהמועצה האטלנטית, צייצה בטוויטר כי הטענות שהיא עובדת יחד עם שוקוהי הן שקר וכי היא בטוחה שמדובר בפישינג. לדאגרס יש "היסטוריה" עם קבוצת החתלתול המקסים: ב-2020 היא תיארה בוושינגטון פוסט את המאמץ "הבלתי פוסק והמתוחכם" של אותם האקרים איראנים לתקוף אותה במגוון סוגי מתקפות. נרימאן ע'ריב, פעיל אופוזיציה איראני הגולה בבריטניה והוא חוקר ריגול בסייבר, הזהיר את 13,100 המנויים שלו בטלגרם על המתקפה הנוכחית של הקבוצה. גם צוות תגובת החירום הממוחשב בפרסית, קבוצה של חוקרי אבטחה שמתמקדת באיומי אבטחת סייבר שקשורים לאיראן, פרסם אזהרה בנושא. האם ההאקרים הצליחו? לא ברור אם המאמצים של "שרה שוקוהי" הביאו למתקפות פישינג מוצלחות. חשבון הטוויטר שלה, שנוצר באוקטובר 2022, עדיין פעיל, אבל חשבון אינסטגרם שלה כבר לא זמין. כך או כך, בכיר בענף הגנת הסייבר העלה בפני אנשים ומחשבים את ההשערה שיעד המתקפה הסופי של חברי הקבוצה היה חוקרים בישראל. הוא הזכיר בהקשר את השותפות האסטרטגית שהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המועצה האטלנטית ומרכז המדיניות של איחוד האמירויות – אויבת נוספת של איראן – הכריזו עליה ב-2020, במטרה לקדם את יחסי המדינה המפרצית וישראל. "הקבוצה – שלוחה של משמרות המהפכה" לפי חוקרי סקיורוורקס, קבוצת הפריצה פעלה כשלוחה של ארגון הביון של משמרות המהפכה האסלאמית. לא רק סקיורוורקס עקבה אחריה: חוקרי Proofpoint דיווחו בדצמבר האחרון שהקבוצה הוסיפה בשנתיים האחרונות בשקט מטרות "חריגות" לתיק היעדים שלה – פוליטיקאים אמריקניים, חוקרים בתחום הרפואה ואפילו מתווך בתים שעובד ליד מטה פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית בטמפה, פלורידה. צוות תגובת החירום הממוחשב בפרסית פרסם בספטמבר 2022 דו"ח שמפרט קמפיינים דומים של אותה קבוצת פריצה. חברי הצוות כתבו אז כי "שחקני האיום חתלתול מקסים תקפו מאז 2014 אקדמאים, עיתונאים, פעילים חברתיים ופעילי זכויות אדם, מכוני חשיבה, מכוני מחקר, וכן ארגוני צבא וממשל בארצות הברית, אירופה והמזרח התיכון". המועצה האטלנטית וטוויטר לא הגיבו לדיווח.

שוק ה-IT מורכב ממשולש די קבוע וברור: המנמ"ר, הספק והלקוח הסופי – הארגון או העובדים והמנהלים בו שמיישמים בפועל את הטכנולוגיה. בשילוש הלא קדוש הזה יש לספק הטכנולוגיה תפקיד קריטי: בדרך כלל, הוא מנהל את המגעים מול המנמ"ר, שאם זה רלוונטי ואם הדברים מתחילים להתכנס לכדי הסכם, מביא אותם להנהלת הארגון שהוא מייצג במשא ומתן. לרוב, הספק והמנמ"ר אינם בעמדת כוח שווה, משום שכמות הניסיון והידע של המנמ"ר במשאים ומתנים עסקיים-מסחריים לא תמיד שקולה לאלה של נציג החברה הספקית, שזהו בעצם העיסוק העיקרי שלו. מה בכל זאת יכול המנמ"ר לעשות כדי לצמצם את הפער הזה, ולו במקצת? האתר CIO ריכז תובנות ממנמ"רים וממנהלי טכנולוגיה נוספים ותיקים, בעלי ניסיון בניהול משאים ומתנים עם ספקים. לבחון ברצינות את שאלת המחיר לכאורה, אין הבדל גדול בין משא ומתן לרכישת מוצר תוכנה או שירות, למגעים שמתנהלים לרכישת כל מוצר אחר. שאלת המחיר הייתה ותהיה מרכיב חשוב, וגם בשוק ה-IT ספקים מעלים מחירים, מסיבות שונות, ולא תמיד מי שאמור להיות הלקוח מזהה אילו תועלות נוספות הוא מקבל בתמורה לתוספת התשלום. ככל שהספק משתייך לארגון גדול יותר, שלא מוכוון רק לתעשייה אחת, כך הגמישות בכל מה שקשור למחיר נמוכה יותר. לכן, על המנמ"ר לבחון ברצינות את שאלת המחיר, על כל היבטיה. להבין את המשמעות על המנמ"ר להבין את המשמעות של החוזה שעליו הוא עומד לחתום עם הספק. חלק מהחוזים כוללים סעיפים מובנים, אבל על המנמ"ר לדעת לחפש בין השורות – האם יש בחוזה מענה מדויק למה שהוא מחפש, והאם הספק אכן מסוגל לספק את זה. במילים אחרות, אומר מנהל בכיר לשעבר, צריך להתייחס למסמך החוזה לא כאל נייר, אלא כאל דבר מרכזי, שממנו המנמ"ר והספק יוצאים לדרך ארוכה. בנוסף, מומלץ למנמ"ר לא להוריד מהאחריות שלו לגבי תוכן המסמך ולסמוך על היועצים המשפטיים, מאחר שהם מסתכלים על החוזה בצד המשפטי שלו ולא תמיד מבינים את הדקויות. להתאזר בסבלנות עצה נוספת למנמ"ר קשורה למשך הזמן של ניהול המשא ומתן עם הספק. לא פעם מנמ"רים מאבדים סבלנות או שהם סבורים שהגיעו למצב של Win-Win עם הספק – וחותמים על החוזה. אלא שבמקרים רבים, בדיעבד מתגלה שזה היה מוקדם מדי, וההשלכות של זה לא נעימות. לדעת מתי מסתיים החוזה חוזים לא מעטים נחתמים למשך תקופה מסוימת, עם אופציה לחידוש אוטומטי לאחר מכן. אלא שמנמ"רים רבים לא מנהלים נכון את חוזי התחזוקה, אין להם תמיד מידע עדכני מתי חוזה מתחדש ולא פעם הם רוצים בסופו של של דבר לא לחדש את החוזה, אבל זה כבר מאוחר מדי. שלא לדבר על ההשלכות הכספיות שיש לכך. מותר למנמ"ר לדרוש לקבל את כל מה שהוא צריך עבור הארגון, למקסם תועלות ולהוזיל עלויות, אבל הוא צריך לדעת היכן לעצור ואיפה להתחיל לחשוב במקום הספק, כדי שהחוזה שייחתם בסופו של דבר יהיה ניצחון לשני הצדדים לנהל רישום ההמלצה הבאה למנמ"ר, שהיא פועל יוצא מאלה הקודמות, ובפרט מזו האחרונה, היא לנהל רישום של כל נכסי ה-IT שיש בארגון, ושל פרטי ההסכמים והחוזים, להיות מעודכנים מתי כל אחד מהחוזים מסתיים ולהחליט מבעוד מועד האם לנצל את אופציית החידוש האוטומטי או לא. כמו כן, חשוב לנהל משא ומתן עיקש ויעיל על המשך התחזוקה, ולא לתת לספק את התחושה שהוא רכש פוליסת ביטוח חיים מול הארגון. כשיודעים מתי החוזה מסתיים, יש מספיק זמן להיערך כדי למצוא מענה שמתאים למפת הדרכים הטכנולוגית של הארגון – בין אם זה להאריך את ההסכם ובין אם לאו. חשוב שכולם ינצחו, או לפחות ירגישו שהם מנצחים. צילום: ShutterStock לשתף את המנהלים שההסכם ישפיע עליהם נושא אחר שעולה סביב ניהולו של משא ומתן של מנמ"רים עם ספקים הוא הקשר בין מי שמנהלים את המגעים מטעם הארגון לאלה שצריכים ליישם את המוצרים או השירותים שהוחלט לקנות אותם. מנהלי הטכנולוגיה שרואיינו לכתבה מזהירים מפני טעות נפוצה של מנמ"רים, שמנהלים את המשא ומתן עם הספק ללא שיתוף מנהלי העסקים הרלוונטיים, וזה פתח למצב שבו הפתרון שהמנמ"ר יחתום עליו יהפוך לפיל לבן. להיזהר ממיקור-חוץ מהצד ההפוך, יש להיזהר מהתלהבות יתר של גורמים עסקיים מחוזי מיקור-חוץ. "מיקור IT הוא ספורט קבוצתי", אומר אחד ממנהלי הטכנולוגיה המנוסים ל-CIO. במשא ומתן בנושא זה, ההמלצה היא לערב לא רק את המנמ"ר, אלא גם את מנהלי הרכש בארגון, כדי שיוזילו עלויות. ובכלל, לצורך ניהול מגעים מול ספקים, רצוי לגבש קבוצה שמורכבת מהמנמ"ר, המשתמשים, התפעול, הכספים, הרכש ועוד. לעשות שיעורי בית כמו בכל דבר, לפני שנכנסים למשא ומתן, מומלץ מאוד לעשות שיעורי בית. על המנמ"ר ללמוד את כל ההיבטים של המגעים מול הספק, להכיר אותו, ולדעת לזהות יכולת ביצוע, יעילות וניהול סיכונים. לא לחשוב במונחים של ניצחון והפסד לבסוף, עצה שנכונה לכל משא ומתן: אל למנמ"ר לבוא למגעים כשמה שמנחה אותו הוא הניצחון, שמשמעותו הפסד לספק. במצב כזה יש מצבים שהספק יסכים אמנם להפסיד, אבל את המחיר הוא יגבה בהמשך, ואז כולם יבינו שזול זה בעצם יקר. מותר למנמ"ר לדרוש לקבל את כל מה שהוא צריך עבור הארגון, למקסם תועלות ולהוזיל עלויות, אבל הוא צריך לדעת היכן לעצור ואיפה להתחיל לחשוב במקום הספק, כדי שהחוזה שייחתם בסופו של דבר יהיה ניצחון לשני הצדדים.