האם גל האנטישמיות העולמי שוטף גם את עולם הגיימינג? פליקס חסון, גיימר תחרותי מארה"ב, הוחרם מטורניר בשל "זהותו הציונית". סשה רויטמן-דרטווה, מנכ"ל CAM (ר"ת Combat Antisemitism Movement), התנועה למאבק באנטישמיות, אמר כי "מאז אירועי השבת השחורה, גילויי האנטישמיות בעולם עלו במאות אחוזים, ואנו מקבלים דיווחים ועדויות על חלחול השנאה לישראל וליהודים גם לתחומים כמו עולם הגיימינג". טורניר הגיימינג שממנו הוחרם חסון. Luminosity Makes BIG Moves 2024. צילום: לכידת מסך מאתר האירוע חסון, בן ה-20, היה אמור להשתתף בטורניר LMBM – ר"ת Luminosity Makes BIG Moves 2024 – שייערך בסוף השבוע הקרוב בניו יורק. הטורניר מתארח על ידי Even Matchup Gaming, בשיתוף Luminosity. לחסון, המשחק תחת הידית (כינוי משתתף) T_pot – לא נמסר הסבר רשמי לאיסור השתתפותו במשחקים. "הציוצים שלי תמימים למדי" חסון מתמודד באחרונה עם שטף הטרדות מקוונות, בשל דעות פרו-ישראליות שהביע ברשתות החברתיות. מניעת הגעתו לטורניר זה וטורנירים נוספים – היא עליית מדרגה ביחס אליו. ציוץ שפרסם מארגן הטורניר אירודוסק הבהיר את הסיבה להחרמתו: המארגן קיבל ציוץ מגיימר בשם שומר הג'ונגל (כינוי המהדהד לשנאת שחורים – י"ה) ובה נכתב: "למה שניתן ל-סמור (חיה ומילת גנאי – י"ה) הציוני הגזען להשתתף באירוע?". לצד השאלה הודגשו פרסומים וציוצים קודמים של חסון, שהם בעלי זיקה לישראל. חסון, שלומד כעת בקולג' לאחר שהות בת שנה בישראל במסגרת תכנית סטודנטים, סיפר שנדחה לאחר מכן גם מטורנירים שבועיים נוספים על ידי Waypoint Cafe NYC בניו יורק ו-Game Guys Entertainment ביוסטון. הוחרם מטורניר בשל "זהותו הציונית". פליקס חסון, גיימר תחרותי מארה"ב. צילום: יח"צ מארגן הטורניר ביוסטון, ג'ורדן לואיס, כתב "אמנם להיות ציוני לא מחשיב אותך כאדם רע, והדעות שלך והאופן שבו הן באות לידי ביטוי הן שלך, אבל זו החלטה שלי שלפעמים לביטויים האלה יש השלכות". מארגנת הטורנירים של Waypoint Cafe כתבה לחסון כי "הצוות ראה את הציוצים שלך והצהרות אחרות שסופקו לנו. בהמשך לכך הסכמנו פה אחד פה אחד שסוג ההתנהגות הזה לא מתקבל בברכה אצלנו". CAM, התנועה למאבק באנטישמיות, הוקמה ב-2019 ועוסקת, בין השאר, בניטור אירועים אנטישמיים בעולם, בבניית תגובה "תוך כדי תנועה" ובפעילות פרואקטיבית למול השנאה והדה-לגיטימציה ליהודים ולישראל. התנועה טיפחה בריתות, יוזמות וקשרים עם קובעי מדיניות ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית – בדגש על אירופה וארה"ב. רויטמן-דרטווה עמד בעבר בראש יחידת המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם בקונגרס היהודי העולמי. הוא הקים את מדור הניו-מדיה בחטיבת דובר צה"ל וניהל אותו במהלך המבצעים "עמוד ענן", "צוק איתן", חטיפת ורצח שלושת הנערים וכן בשחרור גלעד שליט. "כולם בקהילת הגיימרים יודעים שאני יהודי, אינני שומר זאת בסוד", אמר חסון. "אני מאוד גאה בזהות שלי, ומאוד פתוח לגבי התמיכה שלי בישראל. הציוצים שלי תמימים למדי, וההשמצות באינטרנט, לפיהן אני 'סמור ציוני גזעני' ו'חובב רצח עם', לא גורמות לי לחוש כל כך טוב, בלשון המעטה".

עשירי העולם עשו בשנה החולפת מעין קאמבק: לאחר שב-2022 הם הפסידו 1.4 טריליון דולר, ב-2023, שווי ההון המצרפי שלהם צמח ב-1.5 טריליון – כך לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. 80% מעשרת העשירים בעולם מגיעים מענף ההיי-טק. הם היו המרוויחים הגדולים ביותר בשנה החולפת: הונם זינק ב-48% – ונוספו להם 658 מיליארד דולר. הסיבה לרווח הנאה נעוצה, על פי בלומברג, ב-"הייפ אינטנסיבי סביב הבינה המלאכותית". ובמקום הראשון… את הטבלה מוביל אילון מאסק, שכבש מחדש את התואר האדם העשיר בעולם מהצרפתי ברנרד ארנו. מנכ"ל טסלה ו-X שלשל השנה לכיסו 95.4 מיליארד דולר, אחרי הפסד של 138 מיליארד ב-2022. הונו של מאסק עומד כעת על 232 מיליארד דולר. אילון מאסק. צילום: ShutterStock שני מדורג ארנו, מנכ"ל LVMH, שמאגדת יותר מ-70 מותגי אופנה. לאחר שנוספו לכיסו השנה 16.9 מיליארד דולר, הונו הנוכחי עומד על 179 מיליארד. במקום השלישי נמצא ג'ף בזוס, מייסד אמזון, עם 178 מיליארד דולר. בשנה החולפת עלה הונו ב-71.3 מיליארד דולר. מי שבמשך שנים היה האיש העשיר ביותר בעולם, ביל גייטס, נמצא במקום הרביעי בתום 2023. הונו של ממייסדי והמנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט צמח בשל התחזקות המניה של החברה, ועומד על 141 מיליארד דולר. חמישי נמצא מי שהחליף אותו כמנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, שהונו עומד על 131 מיליארד דולר. ביל גייטס. צילום: ShutterStock גם יריבו של מאסק, מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, נהנה השנה מעלייה בהון שלו, שהתרחב ב-84 מיליארד דולר ל-128 מיליארד, שהעניקו לו את המקום השישי בדירוג. עוד מדורגים בעשירייה הראשונה: שני מייסדי גוגל – לארי פייג' עם 126 מיליארד דולר במקום השביעי וסרגיי ברין עם 120 מיליארד במקום התשיעי, כשביניהם נמצא לארי אליסון, מייסד אורקל וכיום ה-CTO שלה, עם 123 מיליארד. מי שסוגר את העשירייה הראשונה הוא וורן באפט, שנוספו לו בשנה החולפת יותר מ-12 מיליארד דולר, והוא מחזיק ב-120 מיליארד. עוד נתונים מעניינים ההודי גאוטם אדאני, בעל השליטה בנמל חיפה, חווה את הצלילה החדה ביותר השנה: הונו פחת ב-37.3 מיליארד דולר. מתוך כלל ההפסד השנתי, ביום אחד בלבד, בחודש ינואר, הוא הפסיד 21 מיליארד. ההון הנוכחי שלו עומד על 84.3 מיליארד דולר, מה שמקנה לו את המקום ה-11 בדירוג. מרים אדלסון. צילום: ShutterStock האישה העשירה ביותר בעולם היא פרנסואז בטנקור, יורשת אימפריית הקוסמטיקה לוריאל. בטנקור מדורגת במקום ה-12 ובכיסה הון של 100 מיליארד דולר. הישראלית מרים אדלסון, אלמנתו של אייל ההימורים שלדון אדלסון ז"ל והבעלים של העיתון ישראל היום, אוחזת ב-34.1 מיליארד דולר ובמקום ה-43 ברשימה. בכירי היי-טק נוספים שנמצאים בדירוג: מייקל דל, מייסד החברה שקרויה על שמו, במקום ה-16 עם 78.4 מיליארד דולר; ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שחוותה השנה נסיקה, במקום ה-29 עם 44 מיליארד; מק'ינזי סקוט, גרושתו של בזוס, עם 35.7 מיליארד דולר במקום ה-28; וג'ק מא, מייסד עלי באבא, עם הון של 30.1 מיליארד דולר במקום ה-49.

המרחב הדיגיטלי הפך כיום לזירת קרב, שמאפשרת לאנשים שמאחורי המסכים ליצור סביבה אשר מנווטת את הציבור הכללי להוקעה, חגיגה או אפילו קידום של אלימות בעולם האמיתי. דו"ח מיוחד של ארגון סייברוול (CyberWell) – אשר פיתח פלטפורמה ייחודית למלחמה באנטישמיות ברשת באמצעות Data ומודלי AI – זיהה כי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, המתקפה האלימה של ארגון הטרור חמאס על אזרחים ישראליים ומתקפת הנגד של צה"ל בעזה, חלה נסיקה חדה בשנאת יהודיים ברחבי המדיה החברתית, עד כדי הכפלה של השיח האנטישמי וקריאות אלימות כנגד יהודים וישראליים. מתוך השיח הזה, נרשמה עלייה ברורה של קריאות לאלימות פיזית כנגד יהודיים וישראליים, בעיקר בשיח ברשתות החברתיות של העולם הערבי, שם עלה שיח זה מאחוזים בודדים בחודש שקדם לאירועי הדמים של ה-7 באוקטובר, ל-61% מתוך כלל השיח שנוטר על ידי סייברוול בערבית מאז. בין ה-7 ל-24 באוקטובר בלבד, טכנולוגיית הניטור של CyberWell, המבוססת בינה מלאכותית, סימנה תוכן בכמות כפולה מזו המסומנת בחודש טיפוסי, כבעל סבירות גבוהה לאנטישמיות. העלייה באנטישמיות, הדו"ח של סייברוול. צילום: סייברוול בהודעת הארגון לתקשורת נכתב כי "הכישלון של הרשתות החברתיות מהווה נקודת מפנה בכל הקשור לביטחון הלאומי שלנו, ונראה כי באותם אירועים ובימים שלאחריהם, ארגון הטרור חמאס הצליח 'לחטוף' את הרשתות החברתיות. אותן רשתות שותפות להפצת שנאת יהודים והסתה והאדרת אלימות, אשר הובילו להתעללות נפשית, להטרדה ולאלימות כנגד יהודיים ומוסלמים ברחבי העולם". הדו"ח המקיף מציג 10 נרטיבים ומגמות המביאים לידי ביטוי עמדות אנטישמיות מובהקות, או קריאות בוטות בשבח אלימות נגד יהודים. חלק מן המגמות הצומחות מתקשרות ישירות לאירועי ה-7.10, בעוד שאחרות צצות שוב ושוב בעקבות אירועים משמעותיים אחרים, כמו למשל טרגדיות עולמיות או כאשר ישראל "מככבת" בחדשות. לדברי הארגון, מהדו"ח מתבלטות שתי סוגיות מרכזיות: האחת – התשתית המאפשרת קידום של שנאת יהודים ברשתות החברתיות התבססה טרם אירועי ה-7.10 והזוועות שהתרחשו בו. השנייה – פלטפורמות המדיה החברתית לא השקיעו את המשאבים הנדרשים בניטור והסרת תכנים המפירים את אמות המידה שלהן ככלל, ובמיוחד נוכח קמפיין משמעותי המקדם שנאה, אלימות, אנטישמיות ומסירת מידע כוזב (מיסאינפורמציה). עיקרי הדו"ח והתובנות ממנו לפי סייברוול, בדו"ח שלו זוהתה עלייה של יותר מ-86% בתכנים אנטישמיים בסבירות גבוהה במגוון פלטפורמות של מדיה חברתית. ממצאי "היטלר צדק", לפי דו"ח סייברוול. צילום: סייברוול בשיח הערבי ברשתות החברתיות רואים שימוש גובר המהלל את הדמות של היטלר – מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס זיהתה סייברוול כי חלה נסיקה של 1,600% בהאשטאג HitlerWasRight# ברשתות באנגלית, עם פוטנציאל חשיפה של 25 מיליון משתמשים בפלטפורמת X (טוויטר לשעבר) לבדה. בהשוואה, בשבועיים טרם המתקפה, פוטנציאל החשיפה של האשטאג זה עמד על 300,000 צופים "בלבד". האשטאג זה והמשפט שנכלל בו נוטים לנסוק בעת שמתחוללים אירועים משמעותיים בעולם, שבהם מעורבים יהודיים או ישראל. באוקטובר 2022 נצפתה נסיקה שכזו בעקבות התבאטותיו האנטישמיות של קניה ווסט. בשבועיים שקדמו ל-7.10 כלי ניטור המדיה החברתית של הארגון זיהו רק שלושה פוסטים בערבית עם המשפט "היטלר צדק", עם פוטנציאל חשיפה ל-146,000 גולשים. בשבועיים שלאחר מכן, מספר מאחר שמספר כמות השיח האנטישמי הכי גבוה נרשמה בפלטפורמת X טרם אירועי ה-7.10 והתחלת הלחימה. עם זאת, לאחר ה-7.10, סייברוול זיהתה כי העלייה הדרמטית ביותר בשיח אנטישמי התרחשה דווקא בפלטפורמת פייסבוק, שכזכור שידרה גם ב-live stream מקרי רצח וחטיפה שבוצעו בידי חמאס. לפי הודעת סייברוול לתקשורת, "ההצפה של הרשתות החברתיות בשיח אנטישמי, בקריאות לאלימות נגד יהודים וישראלים ואף בתמיכה בפועל בפעולות חמאס, מהווה נקודת מפנה מבחינת הביטחון הלאומי שלנו כאומה וכעם, ואנחנו לא יכולים להרשות לאותן רשתות להמשיך ולפעול ללא בלמים ככל שנוגע להעצמת שיח של שנאה ופרו-טרור, כפי שאפשרנו לפני ה-7.10. אותה הצפה של שיח שנאה נגד יהודים וישראלים ברשתות החברתיות, מאז ה-7.10, ממשיכה להדהד עד עתה כטרור לוחמה פסיכולוגי של חמאס, ואף מהווה איום ממשי לקיומם של תקריות אלימות נגד יהודים בגולה". מצב האנטישמיות ב-X לעומת פייסבוק לפי דו"ח סייברוול. צילום: סייברוול בהודעה נכתב גם ש-"ב-7.10 חמאס הצליח להפתיע ולהשפיל לא רק את הצבא והממשלה, אלא גם את הרשתות החברתיות עצמן. באותו יום ובשבועות לאחר מכן, הרשתות החברתיות הפכו להיות כלא פסיכולוגי תודעתי ועולמי בידי החמאס עצמו. הן כשלו בכך שזנחו וממשיכים לזנוח את אכיפת המדיניות הדיגיטלית שלהן כנגד טרור והפצת שנאה באמצעות הטכנולוגיה במשאבים האנושיים הדרושים". טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית סייברוול. צילום: הגר בדר "העלייה המסיבית בתוכן אנטישמי – אירוע יוצא דופן" מנכ"לית הארגון, טל-אור כהן מונטמאיור, ציינה כי: "העלייה המסיבית בתוכן אנטישמי וקריאות לאלימות נגד ישראלים ויהודיים בגולה לאחר ה-7 באוקטובר היא אירוע יוצא דופן. מה שמדאיג במיוחד זה שעד עכשיו לא שמענו תוכנית ברורה ומוסדרת מצד הרשתות החברתיות על הפקת הלקחים שלהן ואיך הן מתכוונות להגן על משתמשים ישראלים ויהודיים מפני אותו תוכן מסית ואלים? האם הרשתות החברתיות ימשיכו להיות כלי פסיכולוגי שקל לנצל בידי חמאס, שונאי ישראל ואנטישמיים? אילו משאבים וטכנולוגיות חדשות הרשתות ישקיעו על מנת שהטרור הפסיכולוגי לא ימשיך לרדוף, ואף להדליק, אירועי אלימות נגד יהודיים ברחבי העולם? בין כל הגורמים שכרגע הציבור דורש מהם תשובות, ראוי מאוד שהרשתות החברתיות יהיו בין המקומות הראשונים ברשימה. במידה שנמשיך להיות אדישים לתפקידן בעיצוב התודעה, ואף כגורם שיכול להצית גלי אלימות – האנטישמיות העולמית, כולל פעולות איבה נגד ישראלים באשר הם יהודים, תמשיך לגדול".

עם פתיחת השנה האקדמית תשפ"ד, פרסמה המועצה להשכלה גבוהה את נתוני תשפ"ג. עולה מהם כי מספר הסטודנטים, לרבות הסטודנטיות, שלמדו אשתקד את מקצועות ההיי-טק וההנדסה גדל, ועמד על 37,650 איש ואישה, שהם 18% מכלל הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטאות ובמכללות. נרשם גידול גם בחלקן של הנשים שלומדות את המקצועות הללו. בנוסף, 22,290 סטודנטים.ות למדו אשתקד לתואר ראשון במקצועות המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. בסך הכול, מדובר ב-59,940 סטודנטים וסטודנטיות. השנה האקדמית הנוכחית נפתחה באיחור, עקב המלחמה, ונכון לעכשיו לומדים הסטודנטים שאינם מגויסים למילואים. בהמשך ייפתח מסלול מיוחד לאנשי המילואים שישוחררו מצו 8, כאשר חלק מהלמידה תהיה מרחוק. מספר הסטודנטים שמגויסים בימים אלה עומד על כ-55 אלף. עוד נתונים על פי אתר המועצה להשכלה גבוהה, מספרם של הסטודנטים.ות במוסדות האקדמיים עמד בשנה האקדמית הקודמת, תשפ"ג, על 331,800, ובשנה הנוכחית הוא צפוי להגיע לנתון דומה – כ-332 אלף. הם.ן למדו ב-58 מוסדות להשכלה גבוהה, שפרוסים ברחבי המדינה. מדובר בנתונים דומים לאלה של השנה האקדמית תשפ"ב, לאחר עלייה במספר הלומדים באקדמיה ב-תשפ"א, שנפתחה במהלך תקופת הקורונה. 254,075 מכלל הסטודנטים.ות למדו ב-תשפ"ג לתואר ראשון: 35% עשו זאת באוניברסיטאות, 17% נוספים באוניברסיטה הפתוחה, 40% במכללות האקדמיות ו-8% במכללות האקדמיות לחינוך.

בתקופה הנוכחית, עם תחילתה של 2024, האינטראקציה בין ארגון לבין הלקוחות שלו לובשת צורה שונה מאוד מכל מה שהכרנו. נציגי תמיכה ושירות נעזרים בסייעני AI, ואנו רואים כיצד צ'טבוטים הופכים במהירות מנתבי שיחה מתוחכמים (במקרה הטוב) לפותרי בעיות מוסמכים, כפי שרק יכולנו לדמיין בעבר. הם מקצרים את הזמן לפתרון בעיות, חוסכים שעות של עבודה ומגבירים את שביעות רצון הלקוחות לרמות חדשות.  "AI מביאה את הצ'טבוטים לגבהים חדשים", אמר יניב כהן, מנהל הפעילות העסקית של טוויליו (Twilio) בישראל, בקבוצת אמן. "עם AI לא רק שלקוחות מקבלים תשובות מהירות לכל פנייה שלהם, הם גם מקטינים את העלויות של כל אינטראקציה בעשרות אחוזים. היות שכל פנייה טלפונית של לקוח עולה לארגון כ-6 דולר, כאשר מכניסים צ'טבוט מבוסס AI שבנוי נכון, ויש לו את כל המידע לסייע ללקוח, עלות האינטראקציה פוחתת לפחות מדולר אחד, ואף פחות מכך". עם זאת, לצד ההבטחה הגדולה של AI, הדרך להטמעה של בינה מלאכותית אפקטיבית שתשתלב בצורה חלקה במערכי מכירות ו/או שירות, מצריכה תשתית מתאימה. החל מהבטחת איכות הנתונים, דרך תשתית תקשורת מתאימה ועד להבטחת אמינות ואבטחה. יניב כהן, מנהל הפעילות העסקית של טוויליו בישראל, בקבוצת אמן. צילום: אילן בשור מה האתגר הגדול בשילוב AI באינטראקציה מול לקוחות? "ה-AI, על אף שלפעמים נדמה שהיא כזו, אינה מכונת קסם. כדי לספק את התוצאות הרצויות, צריך לאפשר לה בעיקר ללמוד ממודלי נתונים שונים, והרבה. לא מספיק להזין לה כתובת דואר אלקטרוני ושם. כדי לענות על הציפיות של הלקוח, היא צריכה להכיר אותו באמת. כמו נציג אנושי, רק אם היא תכיר את ההיסטוריה של המשתמש, היכן גלש באתר, מה רכש, כיצד שילם, איזו הודעה הוא שלח ברשת החברתית, ועוד, היא תוכל לספק מענה מדיוק ומהיר יותר, שישאיר את הלקוח עם חוויה יוצאת דופן. כדי לאפשר זאת ארגון חייב לבנות מפת דרכים מלאה ל-Customer Engagement". מובילה טכנולוגית בעולם ה-Customer Engagement. טוויליו, קבוצת אמן. מה המפתח להצלחה לשילוב AI? "מרכיב חשוב באסטרטגיה לאימוץ AI הוא מערכת CDP – פלטפורמת נתוני לקוח, אשר אוספת ומארגנת את נתוני הלקוחות מכל נקודות הממשק איתם, ומייצרת מקור אמת אחד לכל אינטראקציה עתידית. כבר היום, עוד בטרם מדברים על בינה מלאכותית מלאה, ארגונים נעזרים בפתרונות כמו טוויליו, כדי לייצר אינטראקציה חכמה בכל נקודה, ולבנות חוויות לקוח פורצות דרך. כך לדוגמה, בפרויקט איכות שביצענו עם ביטוח ישיר, לקוח שנתקע עם רכב באמצע הלילה יכול לשאול בווטסאפ 'מי ספק הגרירה שלי?' ולקבל מענה מיידי. יש לכך ערך עצום עבור הלקוח, וזה מתאפשר רק באמצעות פלטפורמה שמאחדת את כל המידע יחדיו, ומסוגלת להעביר אותו לכל מקום. עם המידע הנכון ה-AI תיקח את היכולות האלה לגבהים חדשים". כיצד טוויליו מסייעת לארגונים בהטמעת AI במערכי השירות והתמיכה שלה? "טוויליו היא מובילה טכנולוגית בעולם ה-Customer Engagement. היא נבחרה לאחרונה על ידי גרטנר כפתרון ה-CPaaS המוביל, בזכות החזון והיכולת שלה לחבר יחד את כל נקודות הממשק עם הלקוח, את מאגרי המידע ואפליקציות, בפתרון וירטואלי מאוחד. המשמעות היא שכל חוויית לקוח שארגון מעוניין לבנות הופכת לאפשרית, כולל פרסונליזציה ברמה שלא הכרנו, אוטומציה בכל שלב של מסע הלקוח, ותקשורת בכל דרך אפשרית (קול, טקסט, וידיאו). תשתית עוצמתית כזו, לא רק שמאפשרת חוויות לקוח חדשות, היא גם נדרשת כדי לאפשר ל-AI לפרוח. בקבוצת אמן ליווינו את הטמעות טוויליו הגדולות והמורכבות בישראל, ואני מזמין כל ארגון הבוחן את מערך התקשורת וחווית הלקוח שלו, לשוחח איתנו כדי להבין טוב יותר את הדרישות לשנים הקרובות".

"הייתי רוצה לספק ללוחמים שלוש יכולות: עצמאות בשרשרת האספקה, הגנה רפואית טובה יותר, והגנה נרחבת בסייבר", כך אמרה ד"ר סטפני טומפקינס, ראשת DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects), בעלת השם ה-"קליט" – הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני. הסוכנות אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבאות ארצות הברית ובעולם, ולשימושים אזרחיים ויש המכנים אותה 'המשוגעת'. ד"ר טומפקינס משמשת בתפקיד מאז 2021. היא בעלת תארים בגיאולוגיה וגיאופיזיקה, שירתה כקצינת מודיעין בצבא ארה"ב, וכן מילאה תפקידים רבים בתעשייה ובסוכנות.  לדבריה, "הייתי רוצה לספק ללוחמים שלוש יכולות: הייתי רוצה שהם לא יהיו תלויים בשרשרת האספקה, שיהיה להם כל מה שצריך בכל מקום שבו הם נמצאים ושהם לא ידאגו למשלוח של הדברים. יש לנו כבר כמה דברים בפיתוח בתחום". היא הוסיפה כי "מהלוחם הבודד ועד הממשל, אנו משקיעים משאבים ביטחוניים משמעותיים בהגנת סייבר. אני רוצה לתת ללוחמים את היכולת להתמקד ולתפקד בלא הסחת דעת מתמדת, ודאגה מפני האיום של פגיעה במערכות – כולל משהו אישי, כמו חשבונות הבנק שלהם. בעולם ההגנה הרפואית: אשמח לתת ללוחמים הגנה מקיפה יותר ואמצעי נגד, כמענה לאתגרים הבריאותיים הרבים שעומדים בפניהם, מפציעות בשדה הקרב ועד חשיפה כימית למחלות שאין להם חסינות נגדן". "יש לנו השקעות משמעותיות במתן מענה לשאלות טכנולוגיות גדולות רבות", ציינה ד"ר טומפקינס, "אבל העדיפות הגבוהה ביותר שלי היא להבטיח ש-DARPA תישאר DARPA ולעולם לא תיכנע לפיתוי להפוך לארגון הפועל מלמעלה למטה – זה מובנה מדי. DARPA מחדשת באמצעות מודל יוצא דופן, של העסקת מנהלי תוכניות לתקופות קצרות, ואז שחרורם. ועלינו להמשיך כך". "לכל טכנולוגיה יש פוטנציאל לשימושים חיוביים ושליליים כאחד" "אנו עוסקים באופן רחב יותר", אמרה, "בהשלכות האתיות, המשפטיות והחברתיות (ELSI) של טכנולוגיות חדשות. DARPA מתחילה 40-50 תוכניות חדשות מדי שנה, במגוון תחומים, ורבות מהן כוללות שאלות רלוונטיות ל-ELSI, שיכולות לעזור להנחות חדשנות ולהקל על הדיאלוג – הן עם משתמשי קצה עתידיים והן עם הציבור. נתמקד באופן ישיר יותר בשאלות אתיות, הקשורות למערכות אוטונומיות". עושה דברים בתוך חיבה מחוץ לקופסה. 'המשוגעת'. DARPA. לשאלה מהן הטכנולוגיות שמהוות את האיום הגדול ביותר, השיבה ד"ר טומפקינס כי "לכל טכנולוגיה יש פוטנציאל לשימושים חיוביים ושליליים כאחד. האיומים הגדולים ביותר מתעוררים במקום בו מתרחשת אי הוודאות הגדולה ביותר. לדוגמה, ההשלכות הביטחוניות בשל שימוש לרעה בבינה מלאכותית – לא רק על ידי מדינות לאום, אלא גם באופן שבו היא עלולה להזיק לחברה. אבל, במקביל, AI מבטיחה יתרונות עצומים. אנו קוראים לטובים והמבריקים ביותר להשתמש ב-AI כדי למצוא ולתקן נקודות תורפה בתוכנות העומדות בבסיס התשתיות הקריטיות של המדינה – ממערכות פיננסיות ועד שירותים ציבוריים". "הכי מדאיג אותי", סיכמה ראשת הסוכנות, "הוא האדם שהרעיון שלו יכול לשנות את העולם – ואיש מהסוכנות בראשותי אינו יודע על קיומו. המשימה שלנו מתמקדת ביצירת הפתעה טכנולוגית. לכן, הגעה לכל מי שיש לו רעיון מעולה – היא קריטית עבורנו". המשוגעת – סוכנות שהולכת נגד הזרם DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט ולה, שהחל ב-1963 – ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת-ימיים. פרויקטים נוספים שפותחו תחתיה היו מימון מחקר שבמסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון, מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה, רובוטיקה, שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו, ופיתוח תאי דלק קלים לשימוש, במכשירים שנישאים על גב חיילים. עוד פרויקט הוא פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. תקציב הסוכנות גדול, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר ונאמדת בפחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיה.

טלגרם, פלטפורמת ההודעות המיידיות המוצפנת, מתפתחת ללא הרף, וכעת היא העניקה למשתמשיה עדכון עשירי () לשנה החולפת, וכזה שניחן בחגיגיות רבה, ממש לקינוח שנת 2023. העדכון החדש עמוס, כאמור, בכל טוב לכולל בין השאר שיחות משודרגות, צבעוניות תוססת, מהפכת בוטים ושדרוגים נוספים. למרות שהאפליקציה מיועדת בעיקר להודעות – שיחות קוליות ושיחות וידאו הפכו גם הן לתכונות מרכזיות בפלטפורמה. העדכון האחרון מספק בטלגרם עיצוב מחדש לממשק המשתמש בשיחות הווידיאו ובשיחות הקוליות, שהלוק שלהן עודכן באנימציות חדשות שמספקות לו מראה רענן, ומבחינה טכנית, מכיוון שה-UI הוא פחות עתיר משאבים, הביצועים גם טובים יותר. לפי פוסט שפרסמה החברה בבלוג שלה, בין שלל החידושים נמצא למשל את מה שהוגדר כ'שיחות משודרגות' – שיחות טלגרם המאפשרות למשתמשים לדבר, להפעיל את המצלמה שלהם או לשתף את המסך, ומוגנות בהצפנה מקצה לקצה. טלגרם סיפרה בנוגע לכך בהודעתה כי "בעדכון זה, עיצבנו מחדש את השיחות, הוספנו אנימציות חדשות ורקעים יפים שמשתנים באופן דינמי בהתאם למצב השיחה: מצלצול, לשיחה פעילה ועד לסיום השיחה. הממשק החדש דורש פחות משאבים מבעבר, מה שאומר שהוא חוסך בחיי הסוללה ועובד טוב יותר במכשירים ישנים". ולפי טלגרם היא גם הוסיפה בו "כמה שיפורים לאיכות השיחה". החברה ציינה כי "שיפורים נוספים לחיבור ולאיכות השמע יגיעו ב-2024". כמו כן, אחת התוספות החביבות שתתקלו בהן בעת השימוש היא "אנימציית אבק", שהחברה הכניסה כך שתופיע בעת מחיקת הודעות. https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2024/01/ec924c13c0e2e8d1ab.mp4 עדכון לבוטים – תוכלו לחגוג על ה-AI פלטפורמת הבוטים החינמית של טלגרם מאפשרת למפתחים לשלב כל סוג של שירות במערכת האקולוגית של השירות – החל מצ'טבוט פשוט ועד מיני אפליקציות חזקות. בחברה עדכנו כי הם "סוגרים את השנה הזו עם העדכון הגדול ביותר לפלטפורמת הבוטים בהיסטוריה של טלגרם". לפלטפורמת הבוטים נוספו עשרות תכונות חדשות, ביניהן למשל כזו שמאפשרת כעת לבוטים מבוססי ה-AI להגיב להודעות ולנהל תגובות, ציטוטים וקישורים, לשלוח תשובות בצ'אטים או בנושאים אחרים, והרבה יותר. טלגרם הוסיפה וציינה כי "בעדכון החדש, בוטים יכולים לקבל מידע גם על הגרלות או בוסטים בערוצים שאותם הם מנהלים", וכן ציינה כי המפתחים יכולים למצוא את כל השינויים בפלטפורמת הבוט, ביומן השינויים המטורף. גם אם לא התרגשתם, בכל זאת מומלץ שתתקינו את העדכון, כיוון שמלבד עניינים של אסתטיקה הוא גם מתקן מאות באגים ותקלות בממשק.

חברת הבלאנק צ'ק Israel Acquisitions, או ISRL, שהיו"ר שלה הוא השר לשעבר יזהר שי, תקים חברה ממוזגת עם פוםוום (Pomvom), סטארט-אפ ישראלי שמפתח טכנולוגיה לפארקי שעשועים. החברה הממוזגת תצא להנפקת SPAC בנסדא"ק ופוםוום תימחק מהמסחר בבורסת תל אביב. ההסכם מבוצע לפי שווי חברה של 125 מיליון דולר, שהם כ-450 מיליון שקלים, לפוםוום. פרטים נוספים אודות עסקת המיזוג: חברי הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו אותה פה אחד; דירקטוריון החברה הממוזגת יורכב, בשלב ראשון, משבעה דירקטורים לכל היותר, מהם חמישה ימונו על ידה ושניים על ידי ISRL; הנהלת פוםוום הנוכחית, בראשות המנכ"ל, יהודה מינקוביץ', תעמוד בראש החברה הממוזגת; ולהערכת הצדדים, השלמת העסקה צפויה עד לסוף הרבעון השלישי של 2024. יהודה מינקוביץ', מנכ"ל פוםוום. צילום: דניאל אלי הפלטפורמה של פוםוום מספקת תוכן דיגיטלי ל-38 פארקי שעשועים באירופה, ארצות הברית ויפן – שלושה אזורים גיאוגרפיים שיש לה משרדים בהם, לצד המטה בישראל. מספר הפארקים שמשתמשים בטכנולוגיה שלה, שכבר כיום מבקרים בהם עשרות מיליוני אנשים מדי שנה, צפוי לגדול ב-2024 ל-47, עקב הסכמים בלעדיים שהיא חתמה עם האחים וורנר ו-Six Flags – מהחברות הגדולות בתחום. לפוםוום יש הסכם עם חברה גדולה נוספת בעולם פארקי השעשועים – מרלין אנטרטיימנט, שמפעילה את פארקי לגו לנד. הכנסות פוםוום הסתכמו ב-2022 ב-192.7 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הן עמדו על 165.1 מיליון שקלים, כאשר 57 מיליון מהם הגיעו מהפלטפורמה הדיגיטלית שלה – זינוק של 139% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022. כחלק מהמיזוג יוזרם לקופתה של פומבום הון של 20 מיליון דולר ועקב כך, כמו גם עקב ההסכמים הקיימים והחדשים שלה, החברה צופה כי הכנסותיה יגדלו ב-2024 לפחות ב-30%. יזם, איש היי-טק ומשקיע בעל עשרות שנות ניסיון יזהר שי, יו"ר הדירקטוריון של ISRL, ששכל את בנו, ירון ז"ל, בפתיחת המלחמה הנוכחית, הוא איש היי-טק, יזם ומשקיע הון-סיכון ותיק. שי ייסד ב-1998 והיה המנכ"ל של ביזנס לאיירס, שכעבור חמש שנים נמכרה לנטגריטי האמריקנית, על פי ההערכות תמורת 50 מיליון דולר; שימש יו"ר ומנכ"ל V-Secure והוביל אותה למכירה לרדוור; היה שותף בכנען פרטנרס וניהל את ההשקעות שלה בישראל במשך שמונה שנים; ושימש כדירקטור בשלל חברות, בהן פריים סנס, שנרכשה על ידי אפל, ואן-טריג, שנמכרה למיקרוסופט. כמו כן, הוא היה שותף לייסוד ומשמש כפעיל ביוזמות טכנולוגיות-חברתיות שונות – קמא-טק לתעסוקת חרדים בהיי-טק, הקמת אצטדיון הסטארט-אפ, לטובת שילוב אוכלוסיות מודרות בהיי-טק הישראלי, ועוד. ב-2019 הוא נבחר לחבר כנסת מטעם כחול לבן וב-2020 מונה לשר המדע והטכנולוגיה – תפקיד שבו כיהן במשך כמה חודשים. שי אמר כי "הסכם המיזוג מהווה צעד משמעותי קדימה. לפוםוום יש שילוב ייחודי בין טכנולוגיה, מוצר חדשני, תוכן וקריאייטיב, שממצב אותה במקום טוב לניצול הזדמנויות צמיחה מרובות בתעשיית ה-Immersive LBE – חוויות בידור סוחפות מבוססות מיקום, בארצות הברית ובמדינות נוספות. אנחנו מצפים ששיתוף הפעולה בינינו יהפוך את פוםוום בשנים הקרובות לשותפה אסטרטגית של קבוצות פארקי השעשועים, האטרקציות והבידור הגדולות בעולם". מינקוביץ' מסר ש-"מיזוג עסקי זה הינו אבן דרך חשובה עבורנו, שמשקפת הבעת אמון מצד אנשי מפתח מהבולטים והמוערכים בתעשיות ההיי-טק והפיננסים בישראל ובארצות הברית. הוא מבוצע על אף התקופה המאתגרת בישראל בימים אלה. יש לנו מטרה משותפת להאיץ בשנים הקרובות את התפתחותה הטכנולוגית של פוםוום ולהרחיב את נוכחותה בשווקים הגלובליים".