במשך שנים רבות סדרת טלפוני הדגל של שיאומי לשוק הביניים, Redmi Note, הייתה הכוח המניע החזק של החברה. למרות שהיא השיקה תמיד טלפונים לאורך כל הגזרה – כשהפשוטים והזולים יותר משויכים למותג המשנה רדמי, והיקרים לסדרת ה-Mi וכיום לסדרת ה-Xiaomi עצמה – משפחת מכשירי ה-Note של רדמי הייתה זו שהביאה לה את דריכת הרגל החזקה במדינות רבות – ויש רבים שיספרו לכם שזה מה שהקנה לה אחיזה איתנה ויפה גם בשוק הישראלי. סוד ההצלחה של סדרת Redmi Note היה מה שרוב השוק מחפש בטלפונים: תמורה טובה לכסף, גם אם זה אומר שצריך לוותר על כמה וכמה דברים, אבל מצד שני לקבל בתמורה כמה תכונות שמתאימות לרמה הגבוהה של שוק הטלפונים, אז זה לא רע בכלל בהתחשב בכך שהמחיר בדרך כלל נוח לכיס. לאורך השנים שיאומי התחילה לראות תחרות במגזר השוק הזה מצד יצרניות טלפונים רבות, והיא עצמה קצת פגעה במעמד של טלפוני המשפחה הזו, עם יותר מדי מתגים ששלחה לשוק, ו-פוקו בראשם. האם הדור הנוכחי, Redmi Note 13 מצליח לשמור על הגחלת? סקירה: Redmi Note 13 Pro Plus  ובכן, קצת קשה לומר, מסיבה אחת מרכזית והיא ששוב שיאומי 'השתוללה'. הטלפון שנשלח לבדיקה, Redmi Note 13 Pro Plus הוא הכי חזק בדור הנוכחי, אבל מתחתיו יש עוד שלושה לפחות – ואני כותב לפחות כי בכל מדינה התצורות של הטלפונים במשפחה מעט שונות, בעיקר בהיבט של המעבדים, אבל גם במצלמות. כך או כך מדובר אכן בטלפון שוק ביניים, ולו בגלל העובדה שהוא מצויד במעבד שמיועד לשוק הזה, Dimensity 7200 Ultra של מדיה-טק שמבטיח, כמובן, קישוריות 5G, כשמעבר לכך תומך המכשיר גם ב-eSim וגם ב-NFC, כך שהוא מוכן לשוק המודרני. המסך של Redmi Note 13 Pro Plus הוא בגודל 6.67 אינץ' והוא מציע רזולוציה יפה של 1.5K, שפירושה הוא צפיפות גבוה יחסית של 446 פיקסלים/לאינץ' אשר מבטיחה איכות טובה וחדה, גם בזכות התמיכה ב-HDR10 וב-Dolby Vision. הפאנל הוא CrystalRes AMOLED, שמציע בנוסף קצב רענון דינמי של עד 120 הרץ וכן בהירות גבוהה במיוחד שיכולה להגיע ל-1,800 ניט, כדי שניתן יהיה להתמודד עם אור שמש. גם הסוללה היא היבט טוב של הטלפון הזה. כמו מכשירים רבים אחרים בשוק היא מציעה נפח עבודה של 5,000mAh. אבל, לעומת מכשירים רבים בשוק הביניים, הטלפון הזה תומך בטעינה מהירה ויפה של 120 וואט. נכון שזה לא השיא בשוק, אבל במקרה של המכשיר הזה, המטען מגיע בקופסה – וספרו את זה לאלו שרוכשים טלפונים בכמה אלפי שקלים יותר. מה שיותר חשוב, במבחן שלי היא עברה בקלות את קו ה-18 שעות. עוד נקודת מכר מצוינת למכשיר הזה היא המצלמה הראשית מאחור, מתוך שלוש מצלמות שבולטות היטב מהגוף, שעוביו מגיע ל-8.9 מ"מ עם משקל של 193 גרם. מדובר במצלמה עם חיישן בגודל מרשים של 200 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם של f/1.75, שמלווה במייצב תמונה אופטי וגם אלקטרוני. היא עובדת בטכנולוגיית PDAF, של איחוד פיקסלים קרובים, ובמקרה שלה 16 ל-1, כדי לספק תוצאות חדות מאוד ברזולוציה של 12.5 מגה-פיקסל. למרות שמדובר בטלפון שוק ביניים, התוצאות מרשימות ביותר באור יום, אבל גם בלילה כשהתאורה הרבה פחות טובה. לצידה יש מצלמת רוחב על סטנדרטית, עם חיישן 8 מגה-פיקסל, והמצלמה השלישית היא מצלמת מאקרו עם חיישן 2 מגה-פיקסל סטנדרטי לחלוטין. מלפנים יש למצלמת הסלפי, שנמצאת מתחת לחריר במעלה המסך, חיישן 16 מגה-פיקסל. אחת האכזבות שלי מהמכשיר הייתה שהוא לא הגיע עם מערכת ההפעלה החדשה של שיאומי, HyperOS, אלא עדיין מבוסס על אנדרואיד 13, שמעליו הממשק המוכר MIUI בגרסתו ה-14. אבל הוא מגיע עם חיישן טביעות אצבע מתחת למסך, וכן עם רמקולים סטריאופוניים עוצמתיים למדי. אכזבה אחרת כבר הייתה קשורה לכך שקיבלתי את המכשיר בצבע השחור שלו, בעוד שיש גרסה נהדרת עם גב המורכב משלושה צבעים בולטים שונים בגווני פסטל מאוד נעימים לעין. כן, אני יודע שזה קצת קטנוני, ובכל מקרה כמו כולם מיהרתי להצמיד לטלפון את כיסוי ההגנה האחורי. הגרסה שקיבלתי לבדיקה, עם 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועוד 512 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, עולה כעת קצת יותר מ-1,900 שקלים (http://s.click.aliexpress.com/e/_olSTjcG) לפני מס, אבל יש הנחה של כמעט 200 שקלים והמשלוח הוא חינם – וכן, למרות שאליי הוא הגיע יחסית מהר, אסור לשכוח שיכולה להיות בעייתיות במשלוחים מסין.

אינסטגרם בודקת תכונה חדשה בשם Flipside, שתאפשר למשתמשים לשמור תכנים אישיים שלא יוצגו בתזרים הראשי של המשתמש. זה אומר שמשתמשים עם פרופיל ציבורי באינסטגרם יוכלו לשמור במקביל חלק מהתמונות שהם מעלים לחשבון גם לשימושים פרטיים בלבד. המשתמשים שהתכונה הזאת כבר פעילה אצלם – ואינסטגרם הרחיבה את שורות הבוחנים לאחרונה באופן משמעותי יותר – יכולים ליצור למעשה תיקייה פרטית בתוך החשבון שלהם. התמונות שיישמרו בתיקייה הזו יהיו זמינות לצפייה רק על ידי מנויים שהמשתמש בוחר בהם באופן מפורש. אחד הדברים שלא ידוע הוא כיצד יוצגו התמונות הללו בפני המשתמשים/חברים שיקבלו את ההרשאה: האם הם יראו את התמונות בתזרים הרגיל של המשתמש או שהם יצטרכו להיכנס לקטגוריה ספציפית ולבדוק מדי פעם מתי היא עודכנה באופן ידני. כך או כך, בחברה, כאמור, מזכירים שזו תכונה שייתכן מאוד שלא תגיע בסופו של דבר לגרסה היציבה של אפליקציית שיתוף התמונות והסרטונים הפופולרית.

בשבוע הבא יצוין בישראל שבוע האינטרנט הבטוח 0 או, בשמו הרשמי, השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת. לאור המצב, השנה זכה השבוע לכותרת "מתחברים על בטוח בשגרה ובחירום". אלא שיש אוכלוסיות שעבורן האינטרנט הוא מרחב לא כל כך בטוח. אחת מהן היא אוכלוסיית הגיל השלישי. ממצאי סקר שפרסם היום (ה') איגוד האינטרנט הישראלי מעידים עד כמה. על פי הסקר, 44% מהמבוגרים בני 65 ומעלה חוו ניסיונות הונאה ברשת לצורך קבלת פרטים אישיים. רבע מהמשיבים דיווחו כי הם עברו ניסיון הונאה צרכנית, לעומת 5% בלבד שחוו פגיעה של לשון הרע. משיבים בגילאי 70-74 דיווחו יותר על הונאות או ניסיונות להונאות לקבלת פרטים, לפחות פעם אחת. משיבים מבוגרים יותר דיווחו על שיעורים נמוכים יותר של פגיעות מסוג חשיפה לתוכן לא הולם והונאות צרכניות, אך באיגוד האינטרנט מציינים ש-"ייתכן שזה נובע מהשיעור הנמוך של השימוש ברשת בגילאים מבוגרים יותר". מומלץ להיזהר במתן פרטים כגון מספר כרטיס אשראי ברשת. צילום: ShutterStock כמו באוכלוסיות אחרות, גם בקרב המבוגרים, שיעור הפנייה למשטרה בעקבות פגיעה או ניסיון פגיעה בהם ברשת – נמוך: רק 40% מהנפגעים העידו כי פנו אליה בעקבות אירוע שכזה, שקרה להם. 27% נעזרים במקרים כאלה בבן משפחה – נתון די נמוך, בפרט לאור העובדה שכמעט מחצית (49%) מבני האוכלוסייה המבוגרת פונים לקבלת עזרה מקרובי משפחה בנושאים של אוריינות דיגיטלית, כגון תפעול טכני ומיומנויות גלישה. מהם הצרכים של המבוגרים באינטרנט? הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, ובמסגרתו נדגמו 500 משיבים, שמהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל. עם זאת, באיגוד האינטרנט מבהירים שמספר המשיבים על הסקר מקרב בני הגיל השלישי בחברה הערבית ובחברה החרדית היה נמוך, ולכן הוא לא מספק תמונה מייצגת של אוכלוסיות אלה. כך או כך, מהנתונים עולה שכשליש מבני האוכלוסייה המבוגרת לא משתמשים באינטרנט כלל. הממצאים מעידים על פערים בצרכים הדיגיטליים בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסיית הגיל השלישי, תוך אבחנה בין שלושה סוגים של צרכים: צורך בסיסי – יישומי מחשב וחיפוש ברשת, צורך תפקודי – מיצוי זכויות ושירותים חיוניים בדיגיטל, וצורך בטיחותי – מוגנות ברשת ודרכי התגוננות. על פי הנתונים, מבוגרים בתל אביב ובמרכז מבקשים יותר לקבל מידע על דרכי התגוננות נגד איומים, הונאות וסכנות חדשות ברשת, ופחות זקוקים למידע על מיומנויות בסיסיות של יישומי מחשב, אינטרנט ורשתות. באזורי הצפון וירושלים, הרצון הרווח יותר בקרב בני הגיל השלישי הוא להעשיר את הידע שלהם – איך הם יכולים למצות את הזכויות שלהם ולקבל שירותים חיוניים באמצעים הדיגיטליים. מהם השימושים העיקריים של המבוגרים באינטרנט? מהסקר עולה כי השימושים העיקריים של בני הגיל השלישי באינטרנט הם קבלת מידע רפואי (71%), קבלת שירותי בנקאות ופיננסים (62%), וביצוע תשלומים וחשבונות כמו חשמל וארנונה (40%). עוד עולה מהנתונים כי קצת יותר ממחצית מהם (54%) משתמשים ברשתות החברתיות, ושיעור דומה (55%) מבצעים פעולות ומקבלים מידע באמצעות האינטרנט מרשויות וממשרדי ממשלה. מה לגבי מיילים? כאן מצאו הסוקרים שקיים פער בין גברים לנשים: כ-30% מהנשים בגיל השלישי לא משתמשות בדואר אלקטרוני, לעומת 18% מהגברים. בהמשך לממצאי הסקר, במהלך החודש הקרוב ייערכו מפגשי הדרכה בכ-100 מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ, שנועדו להעניק כלים לבני הגיל השלישי להתמודד עם אתגרי הרשת. מדובר בפעילות משותפת לאיגוד האינטרנט הישראלי, מיקרוסופט ישראל, תוכנית באים לטוב – מערך ההתנדבות הלאומי לאזרחים ותיקים של החברה למתנ"סים, ומערך הסייבר הלאומי. המלצות כיצד להתגונן ברשת לצד נתוני הסקר, איגוד האינטרנט פרסם המלצות בנושא הגנה ברשת – שטובות לבני הגיל השלישי, אבל בעצם לכולנו. תחת הכותרת "המלצות בנושא הגנה מפני פישינג וסוגים שונים של הונאות ברשת", באיגוד ממליצים: הוסיפו אימות דו שלבי, בדמות קוד שאותו יש צורך להקליד לפני הקלדת הסיסמה, כדי למנוע טוב יותר ניסיונות כניסה לחשבונכם מצד גורמים לא מורשים; אל תעבירו את הקוד האישי שלהם לאף אחד, גם אם מישהו מוכר מבקש מכם להעביר אותו או לוחץ בנושא; אל תנדבו מידע או פרטים לכל גורם שיוצר קשר, כולל פרטים כמו כתובת, מספר דירה, טלפון, מספר כרטיס אשראי ועוד; הפעילו חבר טלפוני – ודאו שיש לכם בן משפחה מהימן או אדם שאפשר להתייעץ איתו או איתה אם מתעורר חשד; אם משהו נראה לכם מוזר או לא תקין, או גורם לכם לחוסר נוחות – דווחו על כך; והכי חשוב – סבלנות! אין בהילות או דחיפות לענות לכל הודעה שהיא באופן מיידי. בכל הנוגע להגנה מפני תוכן פוגעני או שקרי ברשת, באיגוד ממליצים: בדקו את מקור הידיעה בכמה מקורות רשמיים, כגון רשויות, אתרים של המדינה וכלי תקשורת ממוסדים; הטילו ספק בכל ידיעה שלא מגיעה ממקור רשמי – במיוחד אם היא מלחיצה, משמעותית או קוראת לפעולה יוצאת דופן; ודאו ש

אין ספק ש-"עכשיו מעונן", כשמו של השיר של אביב גפן. עכשיו מעונן, וגשום, לא רק בחוץ, אלא גם בכלכלה הישראלית בכלל, ובהיי-טק שלנו בפרט. שורה של דו"חות שפורסמו באחרונה עוסקים בהשפעת המלחמה על ענף ההיי-טק, ומציגים תמונה לא אופטימית. יתרה מזאת, אין ברובם תחזית אופטימית במיוחד להמשך השנה. השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר החודשי שלה על העובדים השכירים במשק. בלמ"ס מחלקים את הנתונים לענפים, ובענף ההיי-טק – המצב לא טוב: מתחילת המלחמה, בין אוקטובר 2023 לדצמבר 2023, צומצם מספר השכירים בהיי-טק ב-20 אלף איש. מדובר בחזרה למצב שהיה בספטמבר, שכן בין ספטמבר לאוקטובר נרשמה דווקא עלייה. הסיבות לירידה קשורות, כמובן, למצב המלחמה, לגיוס הנרחב למילואים, לעצירת ההשקעות ולקושי של החברות לחזור לצמיחה בעקבות זאת. נכון הוא שכששואלים חלק מבכירי הענף לגבי הערכותיהם לשנה הקרובה, הם מציגים אופטימיות זהירה. אולם, בכירים אחרים מציגים תמונה אחרת, פחות ורודה. אלא שמפגישות של הפורומים ומהוועידות של אנשים ומחשבים, שנערכו באחרונה, עולה שגם האופטימיים ליוו את דבריהם בהסתייגות משמעותית, שלפיה הם לא יכולים לחזות מתי תתחיל ההתאוששות, האם היא תהיה בכלל במהלך 2024. אם כן, לדבריהם, סביר להניח שהיא תגיע במחצית השנייה של השנה. כך או כך, חוסר הוודאות "חוגג". התחזית של אלוף (מיל') דן הראל מי שמציג תמונה די פסימית הוא אלוף (מיל') דן הראל, שהיה סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. במפגש של C3 – פורום המנכ"לים והמנמ"רים של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה'), הוא סקר את המצב ואמר שכדאי למנהלי החברות בכלל ולמנהלי הטכנולוגיה ומערכות המידע בפרט להפנים שהשנה הקרובה, והעשור הנוכחי באופן כללי, לא יהיו מלהיבים. להפנים ולהיערך לכך. גם ההצהרות של ראשי מערכת הביטחון, שלפיהן 2024 כולה, או רובה, תהיה שנת מלחמה, לא מבשרות טובות. לעומת זאת, בתחום ה-IT המצב יהיה קצת יותר טוב, מאחר שבמסגרת הניצול של ארגונים רבים את תקופת ההאטה להיערכות טובה יותר למצבי חירום, הם בוחנים השקעות בתשתיות מחשוב ומערכות מידע, ומעלים את השקעותיהם בתחום הגנת הסייבר. מה עם החברות הרב לאומיות? השבוע הוגש לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, דו"ח של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שעוסק בהשפעת המלחמה על חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות שפועלות בישראל. מהנתונים עולה שהמלחמה משפיעה על כולן, כאשר על 10% מהן היא משפיעה באופן משמעותי, על 30% באופן מוגבל ועל 60% – השפעתה מינימלית. זה מדאיג בעיקר לאור העובדה שהחברות הרב לאומיות הן מעסיק מאוד משמעותי בהיי-טק הישראלי, ומהוות חלק לא מבוטל מהיצוא שלו. לצורך ההמחשה, 430 חברות רב לאומיות בתחום הטכנולוגיה פועלות בישראל ומעסיקות כאן 86 אלף עובדים באופן ישיר. מדובר ב-18% מכלל העובדים בענף ההיי-טק. אם לא ניערך עכשיו לשינוי מבנה הענף, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא תשתית מקומית יציבה ונהיה תלויים לחלוטין בחברות הרב לאומיות. וזה, כאמור, יהיה ממש לא טוב להיי-טק הישראלי החברות הרב לאומיות אמנם מגלות יציבות בפעילותן בישראל ולא מסתירות את חשיבות השוק הישראלי לפעילותן. אולם, אסור לשכוח שהן חברות בבעלות זרה, עם בעלי מניות מעבר לים, שלרובם אין סנטימנט מיוחד, ציוני ופרו-ישראלי או לא ציוני ואנטי ישראלי. הם רואים את השורה התחתונה: האם הפעילות בישראל תורמת לרווחים של החברה או לא? האם ההכנסות מהפעילות שלהן כאן עולות על ההוצאות או להיפך? על בסיס זה, וגם על בסיס המצב גיאו-פוליטי, הם מחליטים האם להגביר את ההשקעות של החברות האלה בישראל, לצמצם אותן או, חס וחלילה, לצאת מכאן. כמעט שאין צורך לומר שאם הן יחליטו לצאת מכאן – שוב, חס וחלילה, ההשפעה השלילית של זה על ההיי-טק הישראלי תהיה משמעותית, שלא לומר דרמטית. מה המסקנה? מכל מה שצויר לעיל עולה מסקנה מתבקשת: כבר מעכשיו, על הממשלה ועל תעשיית ההיי-טק בארץ לפעול לחיזוק החברות המקומיות והתעשיות היצרניות, ולשאוף להקים פה עוד חברות כמו צ'ק פוינט, מלאנוקס, אמדוקס, נייס ורבות אחרות. לחזור לעידן ספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, אבל ממש לא על חשבון החברות הרב לאומיות. ב-7 באוקטובר 2023 התחלנו לדבר שוב על קונספציות, 50 שנה אחרי הקונספציה של ה-6 באוקטובר 1973. גם כאן יש קונספציה – שמעמדנו הבינלאומי בתחום ההיי-טק יישאר יציב ובטוח, שאין לנו מה לחשוש בהקשר זה. ובכן, המעמד שלנו כאומת הסטארט-אפ, הסייבר והחדשנות עלול להשתנות בן לילה, ואם לא ניערך עכשיו לשינוי מבנה הענף, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא תשתית מקומית יציבה ונהיה תלויים לחלוטין בחברות הרב לאומיות. וזה, כאמור, יהיה ממש לא טוב להיי-טק הישראלי.

התביעה הכללית של ניו יורק פתחה אתמול (ד') בהליכים משפטיים נגד אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, על שנכשל בהגנה על לקוחות שנפלו קורבן להונאה מקוונת. לטישיה ג'יימס, התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, אמרה, כי "סיטיבנק (Citibank) צריך להחזיר את המיליונים שתושבי ניו יורק הפסידו בשל הונאות מקוונות – עם ריבית, כמו גם בצירוף קנסות. עליו לשפר את ההגנות שלו מפני הונאות מקוונות בעתיד". התביעה נגד בנק הענק הוגשה ברקע אירועים שבהם עברייני סייבר הצליחו לגשת לחשבונות הקורבנות. הם עשו זאת באמצעות הנדסה חברתית וטקטיקות דיוג. לאחר שהשיגו את הגישה, החליפו סיסמאות וביצעו העברות בנקאיות גדולות מחשבונות הקורבנות – לכיסם. לפי התביעה, "תהליכי זיהוי ההונאה ב'משרדים האחוריים' ותהליכי אימות הלקוחות של הבנק – לא היו הדוקים ועמוקים מספיק. הם לא הביאו למצב של הנפת 'דגלים אדומים' כאשר רמאים השתמשו במכשירים לא מזוהים, השיגו גישה לחשבונות ממיקומים חדשים ושינו את שמות המשתמשים והסיסמאות לחשבונות. הבנק גם לא הצליח לעצור את העברת הכספים מכמה חשבונות לחשבון בודד, וכך הרמאים הצליחו לגנוב בתוך דקות עשרות אלפי דולרים". עוד נכתב בתביעה, כי "הבנק לא התחיל באופן אוטומטי לערוך חקירות או לדווח על פעילויות ההונאה לרשויות אכיפת החוק – כאשר צרכנים דיווחו עליהן בראשונה. למעשה, כאשר צרכנים פנו לבנק כדי לדווח על ההונאה, הם חוו עיכובים ממושכים בטלפון, מה שאפשר לרמאים להמשיך ולגנוב מהם כספים". חלקו השני של כתב התביעה נגד סיטיבנק עוסק בסירוב של הבנק לפצות נפגעים. לדברי ג'יימס, "בגלל שסיטיבנק מאפשר לבצע העברות בנקאיות באמצעות אפליקציות מקוונות, היא חייבת לפצות את נפגעי ההונאה לפי החוק להעברת הכספים באופן אלקטרוני (EFTA), בדומה למה שקורה בעת הונאת כרטיסי אשראי. למרות זאת, הבנק ניצל, באופן לא חוקי וחריג, פרצות בחוק, כדי לדחות תביעות להחזרים כספיים". "הבנקים אמורים להיות המקום הבטוח ביותר לשמור בו כסף. ובכל זאת, הרשלנות של סיטי אפשרה לרמאים לגנוב מיליוני דולרים מאנשים חרוצים", אמרה התובעת הכללית ג'יימס, "רבים מתושבי ניו יורק מסתמכים על בנקאות מקוונת כדי לשלם חשבונות או לחסוך. אם בנק לא יכול לאבטח את חשבונות הלקוחות שלו, הוא נכשל בחובתו הבסיסית ביותר. אין צידוק לכישלון של סיטי להגן ולמנוע גניבת מיליוני דולרים מחשבונות הלקוחות. המשרד שלי לא יתעלם מהתנהגות בלתי חוקית מצד בנקים גדולים". "הבנק שיקר ללקוחות" עוד נכתב בתביעה, כי "סיטי לא יישם אמצעים נאותים כדי להגן על צרכנים מפני הונאה עתידית, עד שהם ביקרו בסניף מקומי; נמסר ללקוחות באופן שקרי כי החשבונות שלהם מאובטחים. לפעמים הבטיחו להם שכסף יוחזר, למרות שלא ננקטו צעדים מיידיים כדי לשחזר את מהלך הכספים הגנובים". בכתב התביעה נכתב גם, כי "ללקוחות נאמר באופן שקרי כי עליהם לבקר בסניפים המקומיים ולמלא תצהירים מיוחדים המפרטים את ההונאות שהובילו להפסדים כספיים. מידע זה שימש לאחר מכן את הבנק כדי להאשים את הצרכנים ולהכחיש את טענותיהם". סיטיבנק לא הגיב לדיווח.

קוואלקום פרסמה אמש (ד') את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון של שנתה הכספית 2024, שחופף לרבעון האחרון של 2023, ועולה מהם כי היא רשמה במהלכו תוצאות טובות: הן ההכנסות והן הרווח הנקי של החברה – עלו. ההוצאות הרבעוניות נותרו כמעט ללא שינוי – הן גדלו בשיעור זעום של 0.13% לשבעה מיליארד דולר. לעומת זאת, ההכנסות גדלו ב-6.6% ל-9.9 מיליארד. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות הציוד והשירותים רשמו עלייה של 6.85% ל-8.3 מיליארד דולר ואילו מכירות הרישיונות קטנו ב-3.9% ל-1.6 מיליארד. חבות המס הרבעונית צמחה ב-54% ל-155 מיליון דולר. הרווח הנקי גדל ב-23.8% ל-2.77 מיליארד דולר והרווח הנקי למניה עלה ב-24.2% ל-2.46 דולר. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 6.6% ל-4.3 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-3.8% ל-5.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 56.5%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-8.77% ל-2.7 מיליארד דולר והרווח עלה ב-18.8% ל-2.9 מיליארד. כריסטיאנו אמון, מנכ"ל קוואלקום, סיכם את הדו"חות באומרו כי "אנחנו מרוצים מהתוצאות החזקות ברבעון, שעקפו את הרף העליון של התחזיות של החברה, ואנחנו בונים על תוצאות אלה כדי להמשיך את המגמה החיובית בעתיד".

לפעולה הסייבר האחרונה עליה נדווח כעת אפשר להתייחס, מעבר לכלל השלכותיה, כאל מביכה-משהו, משום שהיא קשורה ישירות אל כריס לארסן, המייסד והיו"ר הבכיר של ריפל (XRP Ledger Foundation) – החברה אשר עומדת מאחורי מטבע הקריפטו המכונה בקיצור XRP, ושהוא המטבע הקריפטוגרפי השישי בגודלו לפי שווי השוק שלו כיום. לארסן דיווח אתמול (ד') כי מטבעות ריפל בשווי של כ-112.5 מיליון דולר נגנבו מחשבונותיו האישיים. הגניבה נחשפה על ידי מומחה אבטחת הבלוקצ'יין ZachXBT, שזיהה 213 מיליון מטבעות ריפל שהועברו לפתע ו"כובסו" דרך פלטפורמות קריפטו שונות, ביניהן Kraken, MEXC, Gate, OKX, HTX, HitBTC ובינאנס (Binance). הגישה הבלתי מורשית לחשבונות ה-XRP האישיים של לארסן, שהתרחשה כנראה ממש בימים האחרונים, זוהתה במהירות, ובורסות קיבלו הודעה להקפיא את הכתובות המושפעות, כדי לא לאפשר לממש את שווי הרכוש הגנוב. רשויות אכיפת החוק כבר מעורבות בחקירת המקרה. למרות ספקולציות ראשוניות, לארסן הבהיר כי חשבונות החברה שמאחורי ה-ריפל לא נפגעו. "זהו אירוע בודד, וארנקי ריפל מאובטחים מעולם לא נפגעו", הצהיר לארסן. מנכ"ל ריפל, בראד גארלינגהאוס, הדהד את הצהרתו של לארסן, והדגיש כי לא נפגעו ארנקים שנמצאים בניהולה של ריפל. Yesterday, there was unauthorized access to a few of my personal XRP accounts (not @Ripple) – we were quickly able to catch the problem and notify exchanges to freeze the affected addresses. Law enforcement is already involved. https://t.co/T3HtKSlzLg — Chris Larsen (@chrislarsensf) January 31, 2024 הזיהוי היה מהיר – אך לא ידוע מה הנזק תומס סילקייר, ראש מחלקת אנליטיקה והתאימות בחברת ריפל, סיפק פרטים נוספים על התקרית. הוא חשף שבורסת הקריפטו WhiteBit התריעה לצוות שלו על פיקדונות חשודים כבר ב-30 בינואר. לאחר מכן הצוות בהובלת סילקייר בישר ללארסן על התקרית, והחל לשתף פעולה בחקירת המקרה. סילקייר אף הגיב לציוץ המקורי של לארסן, שבו כתב מייסד הריפל: "אתמול, הייתה גישה לא מורשית לכמה מחשבונות ה-XRP האישיים שלי (לא אל @Ripple) – הצלחנו במהירות לתפוס את הבעיה ולהודיע לבורסות להקפיא את הכתובות המושפעות. רשויות אכיפת החוק כבר מעורבות". סילקייר צייץ בתגובה כי "קיבלנו טיפ אתמול מ-WhiteBit על הפקדות חשודות, מה שהוביל לחשיפת רשת ענקית של חשבונות המעורבים בתיק זה. הודענו לכריס ברגע שהבנו מה קורה, ועבדנו ללא לאות במשך 18+ השעות האחרונות, בתוך ששיתפנו פעולה עם (המומחים – ג"פ) הטובים שלנו…" על אף שהסכום המדויק שנגנב לא אושר על ידי לארסן או אנשים אחרים הקשורים לריפל, ZachXBT דיווח כי הכתובות המדוברות שנפרצו הניבו להאקרים 213 מיליון "ריפלים", ששווים עומד כיום על כ-112.5 מיליון דולר. התקרית מתרחשת שבוע לאחר שחוקרים ב-Chainalysis דיווחו כי האקרים שמו ידיהם על קריפטו בשווי העתק של 1.7 מיליארד דולר שגנבו מפלטפורמות קריפטוגרפיות ב-2023. הנתון אמנם עדיין גבוה, אבל מהווה ירידה של כ-2 מיליארד דולר משיא גניבות הקריפטו שנקבע אשתקד. למרות הגניבה, ריפל הצהירה כי היא ממשיכה לפעול כרשת המרת מטבעות והעברת כספים, תוך שמירה על מחויבותה לאבטחת עסקאות עבור המשתמשים שלה.  

ג'מיני פרו, מודל הבינה המלאכותית המתקדם יותר של בארד, צ'טבוט ה-AI של גוגל, זמין מעתה ביותר שפות וביותר מדינות – וזה כולל את ישראל ואת השפה העברית. החברה הודיעה על כך היום (ה'), במקביל לפרסום דו"ח של Large Model Systems Organization – גוף בתעשייה שמבצע הערכות של מודלי שפה גדולה (LLMs) וצ'טבוטים, שלפיו בארד, עם התוספת של ג'מיני פרו, הוא לדעתו הצ'טבוט החינמי הכי מוצלח שיש כיום בשוק. פיל ביער. היצירה נוצרה באמצעות Imagen 2 Model בנוסף, החל מהיום, התכונה "בדיקת מקורות" תהיה זמינה ביותר מ-40 שפות, וגם במקרה הזה כולל בעברית. היא תאפשר למשתמשים לבחון באופן מקיף את התשובות שבארד מעניק באמצעות מקורות שונים שזמינים באינטרנט. גוגל כבר השיקה את התכונה הזו לפני כמה חודשים, אבל עד עתה היא הייתה זמינה בשפה האנגלית בלבד. כלי בארד חדש שהחברה מתחילה להציע הוא Imagen 2 Model, שזמין בינתיים רק באנגלית. הוא מיועד ליצור תמונות ברמה גבוהה על ידי שימוש בתיאור טקסטואלי, בדומה לכלים דומים ליצירת תמונות באמצעות בינה מלאכותית. בינתיים, גוגל מאפשרת גישה אליו באמצעות API שמיועד לשימוש עם Vertex AI בענן של החברה כדי ליצור תרחישי בינה מלאכותית.