קבוצת האקרים הפועלים בגיבוי ממשלת סין ניצלו פגיעות במערכות סיסקו (Cisco), ותקפו – לכל הפחות מאות, ואולי אלפי או עשרות אלפי – לקוחות ארגוניים שלה, העושים שימוש בכמה מהמוצרים הפופולריים של החברה. ענקית התקשורת וה-IT – שהייתה מי שחשפה את המתקפה בשבוע שעבר – לא ציינה כמה מלקוחותיה כבר נפרצו, או כמה מהם מפעילים מערכות שהן פגיעות. לפי מומחי אבטחה, מאות לקוחות של סיסקו עלולים להיפרץ. הפגיעות סווגה כ-CVE-2025-20393, והיחס אליה הוא כאל פגיעות "יום אפס", כיוון שהיא התגלתה בטרם החברה הספיקה להוציא עדכונים זמינים. החוקרים מייחסים את הפעילות לשחקן האיום המתמשך והעקבי (APT) הסיני UAT-9686. Cisco Talos has disclosed vulnerabilities in Libbiosig, Grassroot DiCoM (zero-days), and Smallstep step-ca: https://t.co/nX4HnAyqH8 pic.twitter.com/5FsoIom14Z — Cisco Talos Intelligence Group (@TalosSecurity) December 18, 2025 לפי טאלוס (Talos) – זרוע המחקר ומודיעין האיומים של סיסקו – מסע הפריצה "נמשך, לכל הפחות, מאז סוף נובמבר 2025". לפי סיסקו, הפגיעות קיימת בתוכנה שנמצאת בכמה ממוצרי החברה, כולל בשער הדוא"ל המאובטח (Secure Email Gateway) ובמנהל הדוא"ל והאינטרנט המאובטח (Secure Email and Web Manager) שלה. שני מוצרים אלה רצים על מערכת ההפעלה AsyncOS. סיסקו אמרה כי הפגיעות מופיעה הן במוצרים הפיזיים והן באלה הוירטואליים. לפי החברה, כל הגרסאות של תוכנת Cisco AsyncOS מושפעות מפגיעות זו. מוצרים נפוצים אחרים, Cisco Secure Email Cloud ומשפחת מוצרי Cisco Secure Web – לא מושפעים מהפגיעות. המערכות הופכות לפגיעות, מסרה סיסקו, רק אם הן נגישות לאינטרנט, ויש להן אפשרות להפעלת "בידוד ספאם". שני התנאים הללו אינם פועלים כברירת מחדל, לפי החברה, מה שמסביר את מיעוט הפגיעות. למרות שהפגיעות דורשת תיקון מועד – אין בנמצא עדכונים זמינים ברמה הטכנית, הסבירו מומחי אבטחה, "הפגיעות נגרמת מאימות קלט לא תקין, שמאפשר לתוקפים לבצע פקודות שרירותיות עם הרשאות ברמת שורש במערכת ההפעלה הבסיסית. רמת גישה זו מסירה את רוב מערך האבטחה במכשיר. תוקף יכול לשנות קבצי מערכת, להתקין כלים נוספים ולשהות אצל מערכות הקורבן למשך זמן רב". מומחים העריכו כי "הכלים ודפוסי הפעולה שנצפו במתקפה – חופפים לאלו של קבוצות איום סיניות ידועות אחרות. חלק מהכלים ששימשו בהתקפות שנקשרו בעבר לשחקניות איום כמו APT41 ו-UNC5174. ההתמקדות בפתרונות אבטחת דואר אלקטרוני וניהול מתיישבת עם מגמה רחבה יותר, של מיקוד במערכות היקפיות, המספקות ניראות עמוקה לסביבות הארגון הקורבן". אז התוקפים מחדירים דלת אחורית, ביניהן AquaShell, דלת אחורית קלה, מבוססת פייתון המוטמעת בקובץ יישום ווב קיים. מומחים ציינו כי "הבעיה הגדולה יותר במסע הפריצה הזה בסייבר, היא שאין עדכונים זמינים". סיסקו המליצה ללקוחות "למחוק ולשחזר כל מכשיר אשר עלול להיות מושפע – למצב מאובטח". אלא שהמומחים העירו כי עצה זו נכונה תמיד, לכל אירוע. "במקרה של פריצה מאומתת, שיקום המכשירים הוא, כרגע, האפשרות היחידה לחיסול מנגנון ההתמדה של שחקני האיום מהמכשיר", כתבה סיסקו. We have identified 120 Cisco Secure Email Gateway/ Cisco Secure Email and Web Manager likely vulnerable to CVE-2025-20393 (over 650 fingerprinted exposed). CVE-2025-20393 is exploited in the wild, with no patch available. Follow Cisco recommendations at https://t.co/0mB8XKuXBO pic.twitter.com/RKORDZbJT8 — The Shadowserver Foundation (@Shadowserver) December 20, 2025 עמותת שדוסרבר (Shadowserver), שסורקת ומנטרת את האינטרנט בחיפוש קמפיינים של פריצה, העריכה כי "היקף החשיפה יסתכם במאות ארגונים ולא אלפים או עשרות אלפים". סנסיס (Censys), חברת אבטחת סייבר שעוקבת אחר פריצות באינטרנט, זיהתה 220 שערי דואר אלקטרוני של סיסקו החשופים לאינטרנט. הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב, CISA, הוסיפה את הפגיעות לקטלוג הפגיעויות המנוצלות הידועות (KEV) שלה. משמעות ההכנסה לקטלוג היא שהפגיעות משמשת למתקפות בעולם האמיתי וככזו, היא דורשת תיקון מועדף.

שני דו"חות שפורסמו היום (ב') מראים שההיי-טק הישראלי מתאושש, וחוזר למגמות שאפיינו אותו לפני ה-7 באוקטובר: הם מעלים שהן מספר האקזיטים והן ההשקעות בהיי-טק הישראלי רשמו ב-2025 עליות ניכרות – ולא רק בגלל עסקאות וויז וסייברארק. סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) ו-IVC יחד עם לאומיטק מבית בנק לאומי פרסמו היום, בנפרד, נתונים ראשונים לקראת הדו"חות השנתיים שלהם. יצוין כי קיימים פערים בין הדו"חות, עקב שוני בשיטות המדידה. כך או כך, מנתוני SNC עולה כי היקף המימון הפרטי של חברות סטארט-אפ ישראליות הגיע השנה ל-15.6 מיליארד דולר, בעוד שמספר סבבי ההשקעה ירד לרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון – 717. לעומת זאת, הדו"ח של IVC ולאומיטק מעמיד את היקף גיוסי ההון ב-2025 על 11.1 מיליארד דולר, ב-418 סבבי גיוס. מדובר בגידול של 15% בהיקפי הגיוסים, אך בירידה של 9% במספרם. מקור: ג'מיני צילום: מקור: ג'מיני הגודל החציוני של השקעה פרטית, לפי הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, שמבוסס על נתוני פיינדר, רשם שיא של 10 מיליון דולר – זינוק של 67% לעומת 2024. לפי SNC, ההשקעות בשלבים מוקדמים התאוששו ל-3.9 מיליארד דולר, אף שמספר הסבבים ירד – מה שבארגון אומרים שמהווה "עדות לדינמיות שתומכת בהקמת חברות חדשות, אך ברף גבוה יותר". המימון בשלבי הביניים זינק ל-5.2 מיליארד דולר, בהובלת סבבי B ו-C גדולים יותר, בעוד שהמימון בשלבים המאוחרים ירד ל-2.5 מיליארד – "מה שמשקף גישה סלקטיבית יותר בראש משפך ההשקעות", ציינו עורכי הדו"ח. סבבי הענק היוו כ-50% מסך המימון הפרטי, והדגישו את הריכוזיות הגוברת של ההון. האקזיט הבולט של השנה בהיי-טק הישראלי: מכירת וויז לגוגל. בתמונה מייסדי וויז: מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב עלייה בהיקף ה-M&As – גם ללא עסקאות וויז וסייברארק דו"ח IVC ולאומיטק מצביע על כך שההיקף הכולל של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי הגיע ב-2025 ל-74.3 מיליארד דולר, ב-150 עסקאות. רוב הסכום מגיע משתי העסקאות הגדולות של השנה – רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר וקניית סייברארק על ידי פאלו אלטו ב-25 מיליארד. אלא שגם ללא עסקאות אלה, היקף המיזוגים והרכישות רשם השנה עלייה של 12%. עוד לפי אותו דו"ח, מספר האקזיטים בהיי-טק הישראלי טיפס השנה ל-180 עסקאות רכישה והנפקות ראשוניות, שהסתכמו ב-17.7 מיליארד דולר. ב-IVC ולאומיטק מציינים שלמספר הזה יצטרפו בחודשים הקרובים כ-63 מיליארד דולר – מה שתומך בצפי האופטימי של המשקיעים להחזרים משמעותיים בהמשך. חלוקה לתחומים שני הדו"חות מצביעים על כך שישראל ממשיכה להיות אומת הסייבר: לפי IVC ולאומיטק, כ-40% מהעסקאות השנה היו של חברות בתחומי הסייבר וה-GenAI, שגרפו כ-70% מסך ההון, ולפי דו"ח SNC, היקפי הגיוסים של חברות סייבר הגיעו ל-4.1 מיליארד דולר, כאשר הגודל החציוני לסבב עמד על 20 מיליון דולר. מדובר בהיקף גיוסים שני רק לתחום התוכנה הארגונית, שעמד על 4.5 מיליארד דולר והיקף עסקה של 10 מיליון – חצי מזה של סטארט-אפ בתחום הסייבר. תחום ה-הלת'טק הוביל במספר העסקאות עם 152 סבבים. אחת ההנפקות המוצלחות של השנה. יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ואחד ממייסדיה. צילום: עיבוד ממוחשב, Shutterstock נתון נוסף מעלה שהמימון לחברות ציבוריות גדל בהיקף משמעותי והגיע ל-10.3 מיליארד דולר, כאשר במרכז עמדו ההנפקות של איטורו, נבן ו-ויה. מספר המשקיעים הפעילים בסטארט-אפים ישראליים הצטמצם ל-592, כאשר 60% מהם אלה משקיעים גלובליים. מומנטום של סוף שנה הדו"ח של IVC ולאומיטק מותיר מקום לאופטימיות רבה גם בשנה הבאה: הוא מצביע על כך שברבעון הרביעי של השנה עמדו הגיוסים של חברות הסטארט-אפ הישראליות על 3.43 מיליארד דולר – עליות של 45% לעומת הרבעון השלישי ושל 37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "ישראל – עוגן גלובלי לטכנולוגיות קריטיות" בסטארט-אפ ניישן סנטרל אומרים כי "במבט כולל, הנתונים מחדדים נקודה מהותית: חלק משמעותי מהעסקאות הגדולות השנה הן לא תגובה מיידית להתאוששות, אלא תוצאה של תהליכי השקעה ורכישה ארוכי טווח, שהחלו חודשים ולעתים שנים קודם לכן, והבשילו דווקא בתקופה של חוסר ודאות. הבחירה של משקיעים ותאגידים גלובליים להשלים עסקאות בהיקפים חסרי תקדים מעידה לא על היעדר סיכון, אלא על עומק האמון בטכנולוגיה, בצוותים וביכולת של החברות הישראליות לייצר ערך – גם בתנאים מאתגרים". "2025 לא סימנה חזרה לשגרה, אלא מעבר לבשלות המבוססת על אמון גבוה. כשאנחנו רואים ענקיות גלובליות כמו אנבידיה, שמעמיקות את הנוכחות הפיזית והאנושית שלהן בישראל, לצד שיא של 74.3 מיליארד דולר בעסקאות מיזוגים ורכישות, אנחנו מקבלים אישור לכך שישראל היא עוגן גלובלי לטכנולוגיות קריטיות כמו בינה מלאכותית וסייבר", אמר אבי חסון, מנכ״ל SNC. מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, ציינה כי "השנה שחלפה משקפת עוצמה והמשך צמיחה של ההיי-טק הישראלי – חרף תקופה ממושכת של אי ודאות וטלטלות בזירות המקומית והגלובלית. היכולות והמוניטין שנצברו בישראל בעשורים האחרונים בתחום הסייבר, יחד עם המובילות שאנחנו רואים בתחום ה-AI, מהווים מכפיל כוח ונכס אסטרטגי עבור ישראל". לדברי גיא הולצמן, יו"ר IVC, "שנת 2025 מסתיימת עם הישג יוצא דופן באקזיטים. אחרי כמה שנים של האטה, עסקאות המיזוגים והרכישות חזרו לסדרי הגודל שראינו בסוף העשור הקודם, ואף עלו עליהן. אנחנו מאמינים שהסנטימנט החיובי יימשך גם בשנה הבאה".

כיום ישנם כ-1,300 דאטה סנטרים ענקיים, ייעודיים – המופעלים על ידי ספקיות הענן הציבורי הגדולות, כך לפי קבוצת המחקר סינרג'י (Synergy Research Group). AWS, גוגל קלאוד ואז'ור של מיקרוסופט מובילות בראש הדירוג של דאטה סנטרים לענן, והן מחזיקות כיום ביותר ממחצית מכלל הקיבולת של הדאטה סנטרים. השלוש יושבות באמריקה, מה שמצביע על כך שחלקה של ארה"ב בסך כלל הקיבולת של דאטה סנטרים אלה עומד על 55%. כך, שלוש המובילות בענן הציבורי (ובתוכו בתחום הבינה המלאכותית) אוחזות כיום ב-58% מכלל קיבולת הדאטה סנטרים לענן ברחבי העולם. החוקרים ניתחו את טביעת הרגל של דאטה סנטרים של 21 מחברות הענן ושירותי האינטרנט הגדולות בעולם, כולל המפעילים הגדולים ביותר בתחומי המשנה: פלטפורמה כשירות, PaaS, תשתית כשירות, IaaS ותוכנה כשירות, SaaS. זאת, לצד ניתוח של נתונים מעולמות החיפוש, מדיה חברתית, מסחר אלקטרוני ומשחקים. "הצמיחה בתחום הייתה חזקה במיוחד מאז שהושק ChatGPT בסוף 2022 ובעקבותיה התפרצה לה 'קדחת' הבינה המלאכותית", אמר ג'ון דינסדייל, אנליסט ראשי ומנהל מחקר בסינרג'י, "מאז, בכל רבעון צמחו גם ההון המושקע בתחום, לצד הקיבולת – שגדלה במהירות. הן משקיעות מיליארדים מדי שנה". "לענן הייתה השפעה מהפכנית על עולם ה-IT", הוסיף דינסדייל, "הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI – משפיעה על התחום אפילו עוד יותר". אחרי שלוש הגדולות, החברות שמחזיקות את הקיבולת הגדולה ביותר של דאטה סנטרים הן: מטא, עלי באבא, טנסנט, אורקל, אפל, וטיק טוק, שבבעלות ByteDance. לדברי דינסדייל, "מאז 2018, מספר הדאטה סנטרים לענן ציבורי גדל כמעט פי שלושה, הקיבולת התפעולית הכוללת גדלה פי ארבעה, וכמות הקיבולת שנוספה בכל רבעון, גדלה פי חמישה". חוקרי סינרג'י צופים, כי בשנים הקרובות יתווספו עוד 770 דאטה סנטרים חדשים, ייעודים לענן. מתקנים אלה נמצאים בשלבים שונים של תכנון, בנייה או עיצוב. "אנחנו צופים כי הקיבולת הכוללת של דאטה סנטרים ייעודיים אלה תכפיל את עצמה בתוך קצת יותר משלוש שנים", סיכם דינסדייל, "הנתון מדגיש את ההיקף והמהירות שבה השקעות בתשתיות מונעות בינה מלאכותית מעצבות מחדש את שוק הענן הגלובלי". בדו"ח המסכם את הרבעון השלישי השנה בתחום, חוקרי סינרג'י העלו, כי ההוצאות הכספיות של מפעילי הענן הציבורי זינקו בכמעט 180% בשלוש השנים האחרונות, והגיעו ל-142 מיליארד דולר ברבעון האמור. השקעה זו הובילה לעלייה של 170% בקיבולת התפעולית שנוספה בכל רבעון, והיא "מדגישה את ההתרחבות המהירה של תשתיות שמונעות על ידי בינה מלאכותית". מספר הדאטה סנטרים היעודיים לענן הגיע ל-1,297. לפי החוקרים, "שוק הענן הגלובלי 'התפוצץ' ברבעון השלישי של השנה ועמד על 107 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של 7.6 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד – או עלייה שנתית בהיקף של 28%. "השוק פשוט מתחזק עם נתונים שוברי שיא. הצמיחה בהכנסות של 7.6 מיליארד דולר מהרבעון הקודם – הייתה הגדולה ביותר אי פעם", ציינו החוקרים. לפי דינסדייל, "לבינה מלאכותית יש טביעות אצבע בכל המספרים השוברים שיאים, מה שמניע התרחבות מהירה של שירותים ייעודיים לבינה מלאכותית, לצד חיזוק שירותי ענן נוספים. כל זה מצטבר לשוק ענן מתפתח, מה שמבשר טובות לשנים הקרובות".

לאחרונה חשפה גוגל את Ads Advisor ואת Analytics Advisor, כלים מבוססי Gemini, שמשנים את עולם העבודה של מעצבים ומאפייני UX ברחבי העולם. מה שפעם היה מערכת מסובכת של מסכים, טבלאות ושדות הפך לחלון שיחה אחד שבו המשתמש אומר מה הוא צריך – והמערכת עושה. ההכרזה הזאת ממחישה שינוי שאנשי מקצוע מרגישים כבר זמן רב: הממשק מפסיק להיות אוסף מסכים והופך להיות מערכת שמבינה, מגיבה ומתאימה את עצמה. עבור מעצבים ומאפייני UX מדובר בשינוי עמוק שמשפיע על כל מה שהם עושים. במשך שני עשורים המקצוע היה מבוסס על בניית מסכים, ארכיטקטורת מידע ושרטוט של מסלולים. האופן שבו היינו רגילים לאפיין דורש מאיתנו להסתגל ולאמץ גישות חדשות. המשתמש לא אמור להכיר מסכים, כי אין מסכים. כל הפעולות – עבור חברות, בנקים, מוסדות, אתרי שירות ועסקים – מתכנסות לחלון שיחה אחד. זה כבר לא עולם שבו מגדירים איפה יהיה כפתור, אלא עולם שבו מגדירים איך המערכת מבינה כוונה אנושית ואיך היא שומרת על המשתמש גם כשהוא לא מדויק או אמביוולנטי. יש לי סימפטיה לאנשים שמנווטים במסכים המעבר ממסכים לשיחה מעמיד את מקצוע ה-UX במקום חדש לגמרי. מערכת מבוססת AI דורשת מעצב שיודע לחשוב כמו מורה, פסיכולוג  ואפילו הורה. השיחה דורשת זיהוי של בלבול, התמודדות עם מצבי קצה, יצירת זרימה טבעית והבנה של מה המשתמש באמת צריך ולא רק מה הוא אומר. בעולם הישן מאפיין היה אחראי על מבנה שיונגש בצורה הקלה ביותר. לעומת זאת, בעולם החדש הממשק מאפשר להתנהל בתצורה הכי טבעית, ולכן על המאפיין לוודא שטבעיות כזו אכן מתקיימת, כשומר סף של תקשורת דמוית אינטראקציה אנושית. כשהבינה המלאכותית יודעת יותר טוב מתי לא נעים לך במשך שנים מחקר משתמשים התבסס על הקלטות וידיאו, תצפיות ומפגשי שימושיות. כלי ה-AI משתלבים בעבודת האפיון ולוקחים על עצמם את המשימות המייגעות והסיזיפיות בתהליך בדיקות משתמשים. כך, למשל, הם עוברים על סרטוני הראיונות על מנת לזהות את נקודות ההיסוס. היכולת להבין התנהגות מתוך אלגוריתם הפכה למקצוע. החוקר חייב להיות זה שמתרגם את התובנות למערכת לומדת. זה שינוי שמייצר תפקידים חדשים ופורמט חדש של קריירה. הסטודיו לאוצרות חווית המשתמש AI יודעת לייצר מאות וריאציות עיצוביות בלחיצת כפתור. ומה התפקיד של המעצב בתוך זה? להיות זה שמגדיר את הגבולות, את האישיות, את השפה ואת הסגנון.  לא עוד פריסת תהליכים, אלא זיקוק הצרכים בתצורתם האנושית ביותר. .מעצבים הופכים ממבצעים למנהלים יצירתיים שמלמדים את המערכת כיצד להיראות, איך להישמע ואיך להתנהג. כך, במקום עבודה מעשית מחודדת החשיבה הקונספטואלית והמקומות החדשים, שמעמיקים את יכולות הביצוע. הממשק מתכווץ לחלון אחד והקריירה מתרחבת למיומנויות חדשות Project Astra  שהציגה גוגל בתחילת השנה הוא בדיוק הכיוון שאליו עובר עולם המשתמשים – עוזר חכם שמבין עולם פיזי, מנתח תמונות, מגיב בזמן אמת ויודע לפעול עבור המשתמש. כאשר הממשק הופך להיות חלון אחד, אין צורך במעצבים שמתמקדים במבנה מסך. יש צורך במעצבים שיודעים לבנות מערכת דיאלוגית, להבין הבדלי שפה בין אוכלוסיות ולתכנן התנהגות שתהיה אינטואיטיבית גם לאנשים שלא רגילים לטכנולוגיה. חוויית מותג הופכת מגרפיקה לטון דיבור אם בעבר לוגו, צבע וקומפוזיציה סיפקו חוויית מותג, היום הזהות נוצרת דרך השיחה. מילה אחת לא מדויקת, ניסוח רשמי מדי או היעדר אמפתיה  כל אלה הופכים להיות הבדל בין חוויה טובה לתסכול. זה מציב את המעצבים בעמדה חדשה: הם לא רק מביאים שפה חזותית אלא גם שפה רגשית. המותג נוכח בתוך השיחה ולכן כל שינוי בתדר האנושי שלו נמדד. התבגרותו של ה-UX מקצוע הUI/UX עובר שינוי מהותי. ה-AI מצמצם משימות טכניות אבל מגדיל את הצורך במיומנויות אנושיות. מעצבים נדרשים לחשיבה מערכתית, הבנת משתמשים לעומק, יכולת ניתוח התנהגות, יכולת ניסוח גבוהות ויכולת לפתח שפה שמצליחה לדבר עם אנשים שונים במצבים שונים. זה מקצוע שדורש רגישות לתוכן, הבנה עסקית ויכולת לעבוד עם מערכות לומדות. תפקידם של אנשי ה-UX הופך להיות ניהול של מערכת ולא עיצוב של מסך. מי שלא יהיה מוכן לשינוי פשוט לא יצליח להישאר רלוונטי. מי שכן  יהפוך להיות שותף אסטרטגי בארגונים, במקום פונקציה טכנית. זה לא סוף המקצוע. זה הרגע שבו הוא סוף סוף מתבגר.   הכותב הוא מנהל הסטודיו לחוויית משתמש באלעד UX/UI.        

חברת קלירווטר אנליטיקס (Clearwater Analytics) – ספקית פלטפורמות ענן לניהול השקעות – חתמה על הסכם סופי לרכישתה על ידי קבוצת משקיעים בהובלת הקרנות וורבורג פינקוס (Warburg Pincus) ופרמירה (Permira) תמורת כ-8.4 מיליארד דולר. העסקה, הכוללת גם את השתתפות חברת טמסק (Temasek) ותמיכה אסטרטגית מפרנסיסקו פרטנרס (Francisco Partners), תעניק לבעלי המניות סכום של 24.55 דולר למניה במזומן. הצעה זו משקפת פרמיה משמעותית של כ-47% ביחס למחיר המניה ב-10 בנובמבר 2025, המועד האחרון לפני הדיווחים בתקשורת על מגעים פוטנציאליים לרכישה. הנרכשת היא חברה מובילה בתחום הפינטק ומבוססת ענן, המנהלת נכסים בהיקף של למעלה מ-10 טריליון דולר ולדבריה, משנה את פני עולם ההשקעות המוסדי הגלובלי. קלירווטר אנליטיקס מבססת את מעמדה בשוק דרך פלטפורמת ענן ייחודית (Cloud-native) שנועדה לחולל מהפכה בניהול השקעות עבור מוסדות פיננסיים בשווקים הציבוריים והפרטיים ברחבי העולם. המומחיות המרכזית של החברה טמונה בארכיטקטורה המאפשרת ריכוז נתונים בזמן אמת, תוך מתן תובנות מבוססות AI לאורך כל מחזור חיי ההשקעה. המערכת של קלירווטר מצליחה לבטל "סילו" של מידע ופיצול נתונים המאפיינים מערכות מיושנות, בכך שהיא משלבת תחת קורת גג אחת ניהול פורטפוליו, מסחר, חשבונאות השקעות, התאמות, דיווח רגולטורי וניתוח סיכונים. כפי שהסביר אנדרו יאנג מקרן פרמירה, החברה בנתה פלטפורמה רב-ארגונית (Single instance, multi-tenant) בתעשייה שעדיין נשלטת ברובה על ידי "פתרונות מסורתיים" איטיים. כיום, קלירווטר משרתת מגוון רחב של לקוחות, הכולל חברות ביטוח, מנהלי נכסים, קרנות גידור, בנקים וממשלות. עסקת קלירווטר. צילום: אינפוגרפיקה NotebookML "העסקה היא תוצאה מצוינת עבור בעלי המניות שלנו" כפי שדווח ב-Business Wire, ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי דירקטוריון החברה בעקבות המלצת ועדה מיוחדת שבחנה לעומק חלופות שונות מול גורמים אסטרטגיים ופיננסיים. המעבר לבעלות פרטית נועד לאפשר לחברה להאיץ את פיתוחן של טכנולוגיות Front-to-back מקיפות, המשלבות בינה מלאכותית מתקדמת וניהול נכסים אלטרנטיביים עבור מוסדות פיננסיים. סהאי, מנכ"ל קלירווטר אנליטיקס, מסר כי "עסקה זו מייצגת תוצאה מצוינת עבור בעלי המניות שלנו ומציבה אותנו בעמדה טובה לקראת הפרק הבא. הפעילות כחברה פרטית תתן לנו את הכוח להשקיע בתעוזה ושילוב פלטפורמות, שיעניקו פתרונות מתקדמים המבוססים על מסד הנתונים הייחודי והקנייני שלנו". אלכס סטרטודאקיס, מנהל ב-וורבורג פינקוס, חיזק דברים אלו וציין כי החברה "ממשיכה לקבוע את רף המצוינות בתעשייה", בעוד ש-יאנג, מפרמירה, הדגיש את חשיבות הטכנולוגיה בעסקה: "המחזור הבא יעוצב על ידי בינה מלאכותית ונתונים, ואנו מאמינים כי העסק ממוקם באופן ייחודי להמשיך ולהוביל בשינוי זה". הרוכשים מתכננים להשקיע בבניית פלטפורמה מודולרית שתשלב את הפתרונות המובילים של אנפיוז'ן (Enfusion) וביקון (Beacon) כדי להעניק מענה רחב ומותאם אישית ללקוחות גלובליים. אשלי אוונס מפרנסיסקו פרטנרס הוסיפה כי "איכות העסק ועוצמת הצוות ניכרות במנהיגותה הגוברת של החברה כפי שהיא משרתת פלחים מתרחבים של משקיעים מוסדיים בארה"ב ובאירופה".  הסכם המיזוג כולל תקופת Go-shop, שתארך עד ה-23 בינואר 2026, במהלכה תוכל קלירווטר לבחון באופן אקטיבי הצעות רכישה חלופיות, אך במידה ולא יימצאו כאלה, העסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של שנת 2026. עם השלמת המהלך, מניית החברה תימחק מהמסחר בבורסת ניו יורק והיא תהפוך לחברה פרטית שתמשיך לשרת את לקוחותיה, עובדיה ושותפיה באותה מחויבות.

לצפון קוריאה יש כעת יותר מ-6.7 מיליארדי דולר במטבעות קריפטו, לאחר פעילות ממוקדת בתחום בעשור האחרון. רק במהלך השנה החולפת, ההאקרים ממדינת האי המבודדת גנבו סכום שיא של יותר משני מיליארדי דולרים, כך לפי צ'יינליסיס (Chainalysis).  על פי המחקר, צפון קוריאה היא שחקן האיום הגדול ביותר בעולם הקריפטו, וסך הכספים שהיא גנבה מהווה 60% מכלל מטבעות הקריפטו שנגנבו בעולם מינואר השנה ועד תחילת דצמבר. מתוך כלל הגניבות בסייבר, מתקפת הסייבר של ההאקרים מצפון קוריאה על בייביט (Bybit) בלבד הובילה לגניבה של 1.5 מיליארד דולר. האירוע נחשב לשוד הקריפטו הגדול ביותר בעולם, עד כה. 1/ In the first preview chapter of our 2026 Crypto Crime Report, we look at how North Korean hackers stole $2.02B in crypto during 2025, a 51% increase from 2024, pushing their all-time total to $6.75B: https://t.co/B9l4x1g9VM — Chainalysis (@chainalysis) December 18, 2025 לפי החוקרים, ההאקרים מצפון קוריאה "נוטים להתמקד בשירותים גדולים ולשאוף להשפעה מרבית… הם היו אחראים לעוד שיא: 76% מכלל הפריצות לספקיות שירות בעולם ב-2025 – בוצעו על ידם". "שחקני האיום מצפון קוריאה משיגים יותר ויותר תוצאות מופרכות שכאלה", ציינו חוקרי צ'יינליסיס, "והם עושים זאת לעיתים קרובות על ידי הטמעת עובדי IT כחלק מכוח האדם המועסק בקרב ספקיות שירותי קריפטו. כך ההאקרים משיגים גישה מועדפת במתקפות בעלות השפעה גבוהה יותר". החוקרים ציינו גם כי "דפוס מתקפה זה הוא אחד מווקטורי התקיפה המרכזיים של צפון קוריאה". הם הסבירו כי "השיא שהושג השנה משקף כמה פעילויות: הסתמכות נרחבת של חדירת עובדי IT לבורסות, לחברות המתחזקות את הבורסות הללו וכן לחברות Web3. פעולות אלו מאיצות את ההשגה של גישה ראשונית למערכות – ומשם מעבר רוחבי לקראת גניבת כספים רחבת היקף". As we close out 2025, we want to thank our customers and partners for an incredible year of collaboration and impact. Together, we advanced trust across the crypto ecosystem and turned intelligence into real-world outcomes. This page captures a few highlights from the year -… — Chainalysis (@chainalysis) December 18, 2025 שיטות הלבנת כספים ואיומים נוספים לפי החוקרים, "הפעילויות של ההאקרים מצפון קוריאה לטובת הלבנת כספים – שונות מאלו של גורמי איום רבים אחרים: הם נסמכים רבות על שירותים ורשתות בשפה הסינית, ונראה כי משתמשים ב'גשרים חוצי שרשראות', שירותי ערבוב ושירותים מיוחדים כמו Huione – בהיקף גדול יותר מהאקרים אחרים". מומחים ציינו כי הנתונים לגבי השלל של הקריפטו שבידי צפון קוריאה השנה – תואמים ניתוח של חוקרי אליפטיק (Elliptic) מלונדון. Recent developments in global crypto regulation: ???????? UK launches stablecoin sandbox ???????? South Korea faces legislative delays ???????? South Africa flags oversight gaps ???????? China doubles down on restrictions ???????? Australia advances licensing framework Link with more details in the first… pic.twitter.com/1hGdtMsPIB — Elliptic (@elliptic) December 9, 2025 המחקר של צ'יינליסיס חשף עוד איום גובר על אנשים השנה, "ככל שיותר אנשים מאמצים מטבעות קריפטוגרפיים, כך הם הופכים למטרה עבור הונאות מורכבות ופריצות Web3 מתוחכמות". החוקרים מצאו כי מספר הגניבות המתועדות הוכפל פי שלושה מאז 2022 והגיע ל-158,000 השנה. מספר הקורבנות הייחודיים עלה מ-40,000 ל-80,000 בתקופה זו, כך לפי צ'יינליסיס. עם זאת, הערך הכולל שנגנב מקורבנות בודדים ירד מהשיא של של 1.5 מיליארד דולרים בשנה שעברה, ל-713 מיליון דולרים השנה. בפריצת האבטחה הגדולה ביותר בתולדות הקריפטו, הבורסה הפסידה כ-1.46 מיליארד דולר עקב גנבת נכסי את'ריום (Ethereum) ומגה את'ריום (mETH) בשוד.  פריצות לארנק אישי היוו השנה 20% מכלל הערך שנגנב, נתון המשקף ירידה של 44% לעומת 2024. "התוקפים מכוונים ליותר משתמשים, אך גונבים סכומים קטנים יותר לכל קורבן", הסבירו חוקרי צ'יינליסיס. מטבעות את'ריום ו-טרון (Tron) רשמו את שיעורי הגניבה הגבוהים ביותר, כאשר בייס (Base) וסולאנה (Solana) נגנבו הרבה פחות, למרות מספר המשתמשים הגבוה שלהם. "השוני בשיעורי הקורבנות בין רשתות עם ארכיטקטורות טכניות דומות מרמז שגורמים שמעבר לטכנולוגיה – כמו דמוגרפיית משתמשים, יישומים פופולריים ותשתיות פליליות – משחקים תפקידים חשובים בהיקפים ובזהות הקורבנות של הגניבה", הסבירו החוקרים. אם לחזור שנה לאחור הרי שב-2024 הסכום הכולל של מטבעות קריפטו שנגנבו עמד על 2.2 מיליארד דולר. כבר אז היה חלקם של האקרים צפון קוריאנים יותר ממחצית הנתון הזה, מה שמדגיש את החשיבות של זרם ההכנסות הזה עבור פיונגיאנג. מספר הפריצות המתועדות הגיע לשיא של כל הזמנים ועמד על 303. ההאקרים מהמדינה המבודדת גנבו ב-2024 מטבעות דיגיטליים בשווי 1.34 מיליארד דולרים – נתון שהוא יותר מכפול מזה של 2023. הגניבות אירעו ב-47 תקריות ב-2024.