דל עומדת לעבור בקרוב את השינוי המערכתי הגדול ביותר בתולדות החברה בת 42 השנים. סגן הנשיא ומנהל התפעול הראשי של החברה, ג'ף קלארק, הודיע לכל עובדיה שבמאי הקרוב היא תתחיל בתהליך תיקנון ואיחוד של פלטפורמות, כך שבסופו של דבר כל המערכות שלה יעבדו על גבי פלטפורמה אחת בלבד. ב-דל קוראים לתהליך One Dell Way, ולפי המזכר שקלארק שלח לעובדים הוא "יחבר את כל הנתונים שלנו, ינתץ מצבורי מידע, יפשט וייעל את יישומי התוכנה, ויעניק לנו את הבסיס לעבוד כחברה אחת מקושרת". המערכת החדשה אמורה להחליף, כמעט בבת אחת, את כל מערכות היישומים, השרתים ובסיסי הנתונים של דל. זאת, כדי לאפשר הזרמה חלקה של נתונים, להתעסק פחות עם מטלות שחוזרות על עצמן, לקבל החלטות יותר מהר ולקדם עבודה שמניעה יותר השפעה אמיתית. מעל לכל, יש את המטרה הכי חשובה במהלך, שהיא, לפי קלארק, לבטל עבודה שמתבצעת בחוסר יעילות. "במשך שנים, האוריינטציה התפקודית החזקה שלנו גרמה לנו לבניית וריאציות רבות של תהליכים בסיסיים – דרכים מרובות לפתח, דרכים מרובות לשווק, דרכים מרובות למכור ודרכים מרובות לתת שירות. זה לא יספיק בעולם שמונע על ידי AI. אנחנו צריכים דרך אחת – פשוטה, סטנדרטית ואוטומטית, כדי שנוכל להיות תחרותיים יותר ולשרת את הלקוחות שלנו טוב יותר", כתב הבכיר. מהפונקציה קודם כל לחברה קודם כל לדברי קלארק, "זה דורש שינוי חשיבה, מחשיבה ותפעול המתמקדים בפונקציה קודם כל, לכיוון החברה קודם כל. במקרים מסוימים, ייתכן שנעשה בחירה שאינה מיטבית עבור פונקציה מסוימת, אך היא מאיצה את קבלת ההחלטות או משפרת את האיכות עבור החברה כולה. זו הפשרה הנכונה". תאריך היעד להפעלת התוכנית היה אמור להיות בחודש הבא, אך הוא נדחה במקצת, עד ל-3 במאי. המהלך אמור להימשך עד אוגוסט, עם התאמה של היחידות השונות באופן הדרגתי אך מהיר למדי. "ההכשרה היא קריטית. אי אפשר יהיה לפעול במערכת החדשה בלעדיה, והיא תתחיל ב-3 בפברואר, כאשר באותו יום תקבלו אימייל עם המידע המותאם אישית שלכם. אנא היפכו זאת לעדיפות", כתב קלארק לעובדים. "זהו הבסיס להצלחתנו בעולם המונע על ידי AI, ו-One Dell Way הוא הדרך שבה אנחנו מגיעים לשם – עבודה כחברה אחת, עם מערך תהליכים יחיד, המתמקד במה שחשוב ביותר".

קצין בכיר בסייברקום, פיקוד הסייבר של צבא ארצות הברית, שפועל נגד רוסיה – הודח מתפקידו. סיבת ההדחה לא פורסמה, אולם מקורבים מסרו לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי העילה למהלך החריג היא חילוקי דעות של המפוטר לגבי הפעולות שהפיקוד מבצע נגד רוסיה בסייבר. הקצין לא ראה אותן עין בעין עם המפקדת שלו, מייג'ור גנרל (שני כוכבים, דרגה המקבילה לאלוף – י"ה) לורנה מהלוק. הקצין שפוטר מתפקידו הוא לוטננט קולונל (דרגה המקבילה לסא"ל – י"ה) ג'ייסון גארגן, מפקד כוח משימה משותף בסייבר, שפועל במסגרת כוח המשימה הלאומי של ארצות הברית בסייבר (Cyber National Mission Force, או CNMF). גורמים המעורים בפרטי המקרה אמרו ל-Recorded Future News כי "הוא פוטר בשבוע שעבר מסיבה מוצדקת, בעקבות חילוקי דעות שיש לו עם המפקדת שלו, מייג'ור ג'נרל מהלוק, בנוגע לפעולות שיש לעשות נגד רוסיה". גארגן הוא מפעיל סייבר בכיר בצבא ארצות הברית, שאחראי לפיקוח על המאמצים בסייבר שהפיקוד עושה נגד רוסיה, ועל התיאום שלהם. מקורבים למקרה אמרו כי "באופן מסורתי, פיטורים בנסיבות שכאלה פירושם אובדן אמון וביטחון ביכולת של מישהו לפקד". מקור נוסף העריך שהקצין עזב מסיבות אישיות. מייג'ור ג'נרל מהלוק היא שהחליטה לפטר את גארגן, שמונה לתפקידו במאי האחרון, ועשתה זאת לאחר שהוא ביקש לסיים את תפקידו ב-CNMF. הוא הועבר למשימה אחרת ב-CNMF, וצפוי לפרוש מהשירות עד סוף השנה הנוכחית. CNMF – עמוד התווך של הפעילות המקוונת של סייברקום CNMF הוא גוף פיקודי מעורב שפועל תחת סייברקום, והדחתו של הקצין הבכיר היא יוצאת דופן בהיסטוריה של כ-12 השנים שבהן הגוף הזה קיים. כוח המשימה המשותף נגד רוסיה נחשב לאחד מהגופים הגדולים ביותר ב-CNMF ומונה, לפי ההערכות, 300-400 חיילים וקצינים. החיילים והקצינים המאיישים את הגוף מגיעים מכל רחבי זרועות ויחידות צבא ארצות הברית. מומחים ציינו כי "מפקדי כוחות משימה משותפים ובכירים אחרים מוחלפים בדרך כלל – ולא מפוטרים". CNMF מורכב מ-39 צוותים משותפים וכולל את מפעילי הדיגיטל המוכשרים ביותר של הפנטגון, שמאורגנים בכוחות משימה שניתנות להם משימות ספציפיות, או נגד שחקני איום ספציפיים, דוגמת רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. הצוותים הללו מהווים את עמוד התווך של הפעילות המקוונת של סייברקום. מפקדת פורצת דרך הטלטלה מתרחשת ברקע המינוי המיועד של מהלוק להיות הסגנית הבאה של ראש פיקוד הסייבר של צבא ארצות הברית. מהלוק היא קצינה אפרו-אמריקנית ופורצת דרך: ב-2018 היא מונתה למנמ"רית זרוע הנחתים והייתה לאישה הראשונה בתפקיד, כמו גם לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה בדרגת מייג'ור גנרל במרינס. ב-2021 היא מונתה לתפקיד חדש: סגנית מנהל לתמיכה קרבית במנהלת הסייבר של NSA, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי. ב-2024 מונתה מהלוק למפקדת כוח המשימה הלאומי לסייבר. סייברקום פועל בלי שיש לו מינוי של מפקד קבוע זה יותר מתשעה חודשים. שימוע לפני אישור של המועמד החדש לתפקיד מפקד סייברקום וראש ה-NSA צפוי בימים אלה. דובר CNMF מסר בתגובה לדיווח כי "איננו דנים בענייני כוח אדם פרטניים".

אינסטגרם (Instagram) הודיעה לפי זמן מה על השקת כלי חדש בשם 'Your Algorithm', שמטרתו להעניק למשתמשים שליטה רבה יותר על חוויית התוכן שלהם בפלטפורמה, בראש ובראשונה בנוגע לחשיפתם אל סרטוני ה-Reels. כעת התכונה מגיעה אל כל המשתמשים שהאינטסגרם שלהם בשפה האנגלית, בכל רחבי העולם, וזה אומר גם למשתמשים בישראל שהאפליקציה אצלם בשפה האנגלית, וזה בעצם כל משתמשי iPhone.   View this post on Instagram   A post shared by Adam Mosseri (@mosseri) החל מעכשיו תתאפשר למשתמשים היכולת לקבוע אילו תחומי עניין יזכו לחשיפה מוגברת או מופחתת בפיד ה-Reels שלהם. בנוסף, המשתמשים יוכלו לבחור שלושה עולמות תוכן מרכזיים בהם ירצו לצפות במהלך השנה הקרובה, ולשתף את בחירותיהם בסטורי. הגישה לכלי החדש מתבצעת באמצעות אייקון ייעודי שיופיע בפינה הימנית-העליונה של לשונית ה-Reels. באמצעות האייקון, יוכלו המשתמשים לצפות בסיכום מותאם אישית של תחומי העניין שלהם, המבוסס על סרטוני Reels שאהבו לאחרונה, וכן לשתף אותו. הדבר יאפשר למעשה למשתמשים לשנות את המלצות ה-Reels בצורה ישירה, על ידי דיווח לאינסטגרם אילו נושאים רצויים יותר או פחות. כאמור, העדכון, שהחל להיות מופץ תחילה בארה"ב ובהדרגה ברחבי העולם לפי כחודש, כבר מגיע עכשיו (באנגלית) אלינו, ומן הסתם יהיה זמין בעתיד הקרוב לכל משתמשי הפלטפורמה בכל שפה שהיא.

אחת השאלות ששואלים בשוק ה-AI היא: מה עדיף להיות – חברת חומרה שמספקת פתרונות פיזיים, או חברת תוכנה שמשתמשת בחומרה הזו כדי לאמן מודלים, לקדם בוטים ולמכור שירותים? לכאורה, עד לאחרונה זה היה די ברור: האופציה הראשונה. מצד אחד יש את אנבידיה, שהצליחה בשיאה להגיע לשווי שוק של יותר מחמישה טריליון דולר, אם כי כרגע הוא עומד על כ-4.5 טריליון. מהצד השני יש את OpenAI, שאמנם שווי השוק שלה נע בין 300 ל-500 מיליארד דולר אחרי ההשקעה של סופטבנק, שזה מספר יפה לכל הדעות, אבל זו חברה שנאבקת למצוא מודל הכנסות שיממן את כל ההשקעות שלה ברכישת וואטים מכל מיני חברות, בדאטה סנטרים בכל רחבי העולם. ואז באה גוגל והוכיחה שהמודל הכי טוב הוא בעצם גם וגם. לא במקרה, גוגל – או, יותר נכון, החברה האם שלה, אלפבית – פותחת את 2026 עם עוד זינוק מבחינת שווי שוק. החברה עברה אתמול (ג'), לאחר ההודעה על עסקת הענק שלה עם אפל, את הקו של ארבעה טריליון דולר, כאשר היא מצטרפת לחוג הקטן והמצומצם של החברות שהגיעו לקו הזה. מדובר בארבע חברות בלבד: יחד איתה אלה, כאמור, אנבידיה, וכן אפל ומיקרוסופט, שבינתיים חזרו לראות את הספרה 3. כל החברות עברו את הרף של ארבעה טריליון דולר בשווי שוק מתישהו בחצי השנה האחרונה. גוגל הגיעה לארבעה טריליון דולר בערך חצי שנה אחרי שהיא הגיעה לשווי שוק של שלושה טריליון. מדובר בקצב מטורף, שהוא כולו תוצאה של הבינה המלאכותית. המעבר הקליל של גוגל על פי החוזה החדש עם אפל, גוגל תטמיע את ג'מיני במוצרים שונים שלה, ובמרכזם בעוזרת הקולית סירי. החוזה הזה הוא קצפת על עוגת הכספים החדשה של גוגל, שעשתה בקלילות את המעבר מחברת מנוע חיפוש לחברה של שירותי AI, כשהיא אפילו יכולה ללגלג על הניסיונות הכושלים של משרד המשפטים האמריקני לפרק אותה מנכסיה הישנים. ההסכם הזה אמור לבדו להכניס לגוגל כמה מיליארדים טובים לאורך השנים הקרובות, ומעבר לכך, הוא נותן גושפנקא חזקה במיוחד לג'מיני כמודל המוביל כיום בשוק. ג'מיני עקפה את ChatGPT באיכות, אבל (עדיין) לא במספר המשתמשים. צילום: Sadi Hockmuller, ShutterStock במבט אחורה לשנה האחרונה, או לפחות למחציתה השנייה, לא היה כמעט שבוע שבו גוגל לא הכריזה על עוד כלי חדש (מי אמר ננו בננה?), עוד שדרוג של המודל הבסיסי, המקצועי וה-Pro, ועוד שילובים בכל הכלים של החברה, ובמיוחד ב-Workspace. אפרופו חלל העבודה של גוגל, יש לחברה ממנו הכנסות של מנויים שמשתמשים במרחב התוכנות המשרדי המקוון שלה – כאלה שמוכנים לשלם קצת יותר כדי להטמיע את כלי ה-AI שהיא מציעה. למעשה, היא הייתה השחקנית הראשונה בשוק שהצליחה להמיר מספר גדול מאוד של משתמשים חינמיים למנויים שמשלמים (מה שנקרא בעגה המקצועית מוניטיזציה של AI). ג'מיני מול המודלים המתחרים בשוק גוגל מדאיגה מאוד את OpenAI, והדאגה הזאת הובילה אותה להכריז לפני כחודש וחצי על "קוד אדום". ההכרזה הזאת – שהיא, למעשה, הכרזה על מצב חירום – הביאה את החברה של סם אלטמן למהר ולהוציא את הגרסה האחרונה של המודל שלה, GPT 5.2. אלא שלפי המשתמשים והמומחים, הוא נופל באיכות מג'מיני 3 – הגרסה האחרונה של המודל של גוגל. מה גם שהדומיננטיות של ChatGPT יורדת בצורה משמעותית: אם לפני שנה נתח השוק שלו עמד על 87%, לפי הנתונים האחרונים הוא עומד על 68%. כלומר, צניחה של יותר מ-20% בשנה. לעומת זאת, בעיקר בזכות ג'מיני 3, נתח השוק של המודלים של גוגל עומד על 18%. בשוק יש עוד כמה מודלים, כששניים בולטים הם קלוד של אנת'רופיק וגרוק מבית xAI של אילון מאסק. עם כל הפרובוקציות, גם המנוע הידוע לשמצה משהו של האיש העשיר בעולם לא יכול להתחרות בכלים של גוגל. היתרון הגדול של גוגל לגוגל יש יתרון בולט עצום מול המתחרות שלה: היא לא זקוקה לאנבידיה, מלכת החומרה בשוק ה-AI, כי יש לה מעבדי בינה מלאכותית משלה, שמשובצים בחוות השרתים שלה. מה גם שמתברר שהמעבדים האלה טובים לא רק להיסק, כלומר לשימושים של משתמשי הקצה, אלא גם לפעולות האימון של מודלים. תוסיפו לזה שהיא יכולה להפיץ בקלות את המודלים למשתמשים, בעיקר דרך אנדרואיד וכאמור, Workspace, והנה לכם חברה שחוצה את הרף של ארבעה טריליון דולר. העובדה שהיא לא זקוקה לאנבידיה חוסכת לה בהוצאות ומיטיבה עם שולי הרווח שלה – בפרט אל מול OpenAI ומיקרוסופט, שמשלמות לה לא מעט על כל השאילתות שהמשתמשים שואלים את הכלים שלהן. למעשה, גוגל מספיק חזקה בהיבט הזה, כך שהיא יכולה הייתה לחתום על הסכם רב משמעות ורב מיליארדי דולרים עם מטא, כדי, בתחילה, להציע לה כוח עיבוד בשרתים שלה, ובהמשך למכור לה TPUs שהיא תוכל להשתמש בהם כדי לבנות דאטה סנטרים משלה. האם היא "תגנוב" נתח שוק מאנבידיה ו-AMD? גוגל. צילום: ShutterStock ואם כבר מוכרים מעבדים – למה לעצור במטא? לפי הערכות שונות, עוד השנה גוגל תוכל "לגנוב" מאנבידיה, ואולי גם מ-AMD, נתח שוק שיוכל להניב לה עד שישה מיליארד דולר. מה העובדה שגוגל השיגה עוד אבן דרך במסע שלה תעשה לשוק ה-AI בכלל? לפני כחצי שנה, ההפרש בשווי השוק בין אנבידיה לבינה עמד על כשני טריליון דולר, ועכשיו הוא עומד רק על רבע מזה. זוהי עוד עובדה שממחישה שגוגל נמצאת במומנטום מדהים. האם אנבידיה תהפוך גם היא לחברת תוכנה שמספקת פתרונות ממש בקצה כמו גוגל, אנת'רופיק, OpenAI ועוד? קשה לי להאמין. האם זה יוביל את גוגל לחצות בקרוב בעצמה את הקו של חמישה טריליון? לזה אני דווקא יכול להאמין.

חברת הביטוח weSure השיקה באחרונה אפליקציה חדשה לניהול ביטוחי רכב ודירה, שמשלבת יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית, אוטומציה ושירות מבוסס דאטה. האפליקציה מבוססת על פלטפורמת הבינה המלאכותית של חברת הסטארט-אפ inmanage, שאף הטמיעה אותה ב-weSure, יחד עם צוותים פנימיים של חברת הביטוח. היקף ההשקעה בפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. האפליקציה כוללת בוט חכם, שמאפשר ללקוחות לתקשר ולכתוב בשפה חופשית, ומספק ללקוח מידע מיידי, רחב ומפורט, ליווי בתהליכי רכישת הביטוח וחיבור אנושי עם נציג במקרה הצורך. לדברי עמיר נוריאל, מנמ"ר החברה, שהוביל את הפרויקט, האפליקציה החדשה מאפשרת אוטומציה וניתוח נתונים בזמן אמת, בעזרת שילוב יכולות AI כחלק מליבת המוצר. "העוזרת הדיגיטלית המובנית באפליקציה מהווה נדבך מרכזי בגישת השירות שלנו ומבוססת על דאטה, שמספקת מענה מדויק בכל שעה", אמר נוריאל. כל זאת, ציין, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע ויציבות. עוד הוא אמר כי "אנחנו רואים ב-AI מנוע ליצירת ערך עסקי אמיתי – כזה שמשפר את חוויית הלקוחות, מייעל תהליכים ומאפשר קבלת החלטות חכמה ומהירה יותר". אמר. רוני טובי, מנכ"ל inmanage, ציין ש-"השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לנתח תהליכים עסקיים מורכבים, לייעל חוויית משתמש ולהפוך עולם ביטוחי מורכב לאפליקציה חכמה, שקופה וידידותית ללקוח". AI לטובת ביטוח לעובדי המדינה weSure היא חברת ביטוח דיגיטלית, בעיקר בתחומי הרכב והדירות. יש לה מרכז פיתוח בתחום האינשורטק בהודו, שמופעל על ידי החברה הבת weSure India, שמעסיקה שם 50 מפתחים, והיא אחראית על ליבת הפיתוח של המערכת. בסך הכול מעסיקה החברה 200 עובדים, מתוכם 20 באגף הפיתוח IT בישראל. בנוסף, יש לה פעילות בארצות הברית. לפני כחצי שנה, weSure רכשה את חברת הביטוח איילון, שפועלת תחת הקבוצה. באחרונה זכתה החברה שוב במכרז ביטוח רכב לעובדי המדינה. לדברי נוריאל, "פיתוח האפליקציה החדשה נועד בין היתר לתת מענה לעשרות אלפי ביטוחים של עובדי המדינה, שבוצעו בפרק זמן קצר". הוא סיפר שהחברה מפעילה בוט AI, שמיועד לעובדים, נציגי שירות ומכירה. "הבוט והבינה המלאכותית סייעו משמעותית בהקמת מוקד, בהכשרת עובדים ובמתן מענה מהיר", אמר. "הבוט מחליף מערכות ניהול ידע מסורתיות ומורכבות, ומאפשר העלאת מסמכים, מצגות, סרטונים, קבצי PDF, נהלים ומדריכים". פרויקט נוסף שאגף מערכות המידע של weSure הוביל הוא השקת מערכת ה-CRM דיינמיקס מבית מיקרוסופט בחברה. המערכת משרתת את מוקדי המכירות לעובדי המדינה ובהמשך תשרת את יתר המחלקות. לסיכום אמר נוריאל כי "הבינה המלאכותית לא מחליפה עובדים, אלא משנה את אופי העבודה שלהם. ארגון שלא ישלב AI וחדשנות – יישאר מאחור".

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום (ד') להעלאה לקריאה ראשונה במליאה שתי הצעות לתקן את חוק הבנקאות -האחת של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, ואורי מקלב והשנייה של ח"כ ואליד אל הואשלה, העוסקות בשירות מקוון ללקוח. ההצעה נועדה להנגיש מידע ללקוחות, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. ח"כ אשר הסביר, כי מדובר בהצעת חוק צרכנית פשוטה, שנועדה להתאים את הנעשה להתקדמות הטכנולוגית. הוא ציין, כי בעבר הרחוק כדי להוציא דפי חשבון או מסמכים מסוימים מהבנק "היית צריך אלף בעלי מקצוע בדרך ולשלם עמלה, אבל כיום רוב החומר נמצא בבנקים בצורה דיגיטלית בכל מקרה, אך הם מאפשרים צפייה בו בצורה מוגבלת של חצי שנה עד שנה לאחור. ההצעה נועדה להקל על מי שצריך מידע ישן יותר, שהיום צריך להתמודד עם בירוקרטיה ולשלם עמלה". ח"כ אל הואשלה הוסיף, כי בתקופה שבה יוקר המחיה רק עולה צריך לדאוג לאזרחים. הוא ציין כי אין הרבה לקוחות שמבקשים את המידע הזה, ונכון שהבנקים יבואו לקראתם. נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, אמרה, כי הבנק עבד בתיאום עם ח"כ אשר על ההצעה ותומך בה. לדבריה, "יש חשיבות רבה לכך שתהייה דיגיטציה נוספת במערכת הבנקאית, ולקוחות יוכלו לקבל בקלות את המידע שלהם, וזה מתחבר לצעדים נוספים שאנחנו עושים". בדיון היום נקבע כי המידע המקוון יונגש לפחות שלוש שנים לאחור. את המידע המוקדם יותר, מתקופה של מעל שלוש שנים ועד שבע שנים, יוכל הלקוח לבקש מהבנק באופן פשוט ונוח, והבנק יצטרך למסור את המידע באופן פשוט ונוח. המידע המקוון האמור יכלול פירוט יתרת חשבון עו"ש וחשבון מט"ח, פירוט חיובים בכרטיסי חיוב שהנפיק הבנק, דוחות ואישורים תקופתיים שמנפיק הבנק, הודעות שנמסרו ללקוח באזור האישי והעתיקי מכתבים, ומידע נוסף שיקבע המפקח על הבנקים בהוראות ניהול בנקאי תקין. נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טל עופרים, הסבירה, כי הכוונה היא שכל הבנקים ינגישו את המידע האמור שלוש שנים לאחור, ומי שירצה מידע מוקדם יותר עד שבע שנים לאחור יצטרך להגיש בקשה. לדבריה, האבחנה נובעת משיקולים של אבטחת מידע ומכך שהמידע של שלוש השנים האחרונות הוא הרלוונטי ביותר ללקוחות. ח"כ אשר ביקש לבחון את סוגיית העלות של הנגשת המידע המוקדם יותר, כך שהוא יועבר בצורה פשוטה וללא עלות. עוד אושר, כי תאגיד בנקאי שלא ימסור את המידע בהתאם לתיקון יהיה צפוי לעיצום כספי בסך 50 אלף שקלים, וההצעה תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר אישורה הסופי ופרסומה ברשומות, ותחול על מידע שהבנקים הציגו ללקוח באופן מקוון ערב התחילה ואילך. במהלך הדיון העלה היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, סוגיה נוספת שגם הוא נתקל בה בעצמו, שלפיה כשמבקשים להגיע למידע מקוון באמצעות האפליקציה של חברת האשראי קופצת על המסך הודעת "פוש" המבקשת לאשר העברת מידע פיננסי. נציגת יחידת האסדרה של הפיקוח על הבנקים, כנרת לביא, ציינה כי היא לא מכירה את התופעה וכי היא תבדוק את הנושא.

קראודסטרייק תרכוש את סראפיק סקיוריטי הישראלית תמורת יותר מ-400 מיליון דולר, במזומן ובמניות – כך פורסם אמש (ג'). המניע לרכישה הוא הצורך של קראודסטרייק בחיזוק ההגנות בתחום אבטחת הדפדפן. הרכישה תחזק את פלטפורמת פלקון של הרוכשת על ידי שילוב ההגנה של הנרכשת, כך שניתן יהיה לקבל אבטחה מתקדמת לדפדפנים פופולריים. סראפיק פועלת בשוק אבטחת הדפדפנים הארגוניים. היא מפתחת טכנולוגיה שהופכת כל דפדפן לפלטפורמה מאובטחת, עם תכונות הגנה וזיהוי חזקות. הפתרון של החברה מאפשר גישה מאובטחת ליישומי תוכנה כשירות (SaaS) ולאפליקציות אחרות שבהם משתמשים העובדים או צדדים שלישיים – ממכשירים מנוהלים וממכשירים אישיים. אבטחה באופן זה מביאה לצמצום המורכבות והעלות הכרוכות בתשתיות VDI (שולחנות עבודה וירטואליים) ו-VPN (רשתות פרטיות וירטואליות). הטכנולוגיה של סראפיק שקופה למשתמשי הקצה והיא תומכת בכל הדפדפנים, וכן ביישומי SaaS שולחניים כמו טימס, דיסקורד ו-Slack, וגם בווטאספ. "התמודדות עם פער משמעותי באבטחת הסייבר" לפי ענקית האבטחה, "הרכישה תשפר את פלטפורמת פלקון שלנו, עם שילוב ההגנה הטבעית של הנרכשת". שילוב הרכיב של הנרכשת ישירות בתוך דפדפנים פופולריים כמו כרום, אדג', ספארי ופיירפוקס "יסייע להתמודד עם פער משמעותי באבטחת הסייבר, שכן רוב הפעילויות מתבצעות דרך דפדפני אינטרנט". הרכישה גם תעצים את היכולות של מרכז תפעול הסייבר (ה-SoC) של קראודסטרייק: היא תאפשר לו לנתח נתוני קצה נרחבים לצד טלמטריה בזמן אמת בדפדפן. כך, אומרים בחברה, הרכישה תקדם את הדור הבא של אבטחת הזהויות, עם ניהול גישה דינמי המבוסס על הערכות תרחישים וסיכונים. זה ייעשה תוך התמודדות יעילה עם איומי סייבר, עם שינוי הרשאות, לפי הצורך. באופן זה, ארגונים ייהנו מאבטחת יישומי בינה מלאכותית בתוך הדפדפן, יישום מדיניות אפס אמון עם שליטה דינמית ומניעת דליפות נתונים באמצעות סינון של תכנים מבוסס בינה מלאכותית. קצת על הנרכשת הרכישה באה לאחר שקרן קראודסטרייק פלקון של הרוכשת השקיעה בסראפיק, הנרכשת, בסבב הראשון שלה, שאותו היא ערכה לפני שנה ושבו היא גייסה 29 מיליון דולר. מאז הקמתה גייסה החברה 37.3 מיליון דולר. סראפיק הוקמה ב-2020 על ידי אביחי כהן ואילן ישועה, לשעבר מנכ"ל וואלה, והיא מונה עשרות עובדים. ישועה היה עד תביעה בתיק 4000 (בזק-וואלה) – תיק האישום בשוחד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "הדפדפן הוא המקום שבו מתבצעת עבודה מודרנית", אמר ישועה. "עם הצטרפותנו לקראודסטרייק, אנחנו מביאים הגנה ברמת הפלטפורמה לשכבת הביצוע החשובה ביותר בארגון. אנחנו מבטיחים שתפיסת אפס אמון תהיה מציאות מתמשכת, ולא רק בדיקה אחת בכניסה". ג'ורג' קורץ, מייסד משותף ומנכ"ל קראודסטרייק, ציין כי "פרודוקטיביות דורשת גמישות וביטחון. המשתמשים רוצים לעבוד בדפדפן המועדף עליהם, וסראפיק מספקת בדיוק את זה. על ידי ניתוק האבטחה מהדפדפן עצמו נוכל להפוך כל דפדפן לדפדפן ארגוני מאובטח, מבלי לכפות שינוי או להאט את הפרודוקטיביות. כך אנחנו מגדירים את עתיד ה-Zero Standing Privilege עבור כוח העבודה הסוכני המודרני". חברה אחת שבשבוע אחד רוכשת שתי חברות רכישת סראפיק מגיעה זמן קצר בלבד לאחר ההודעה הקודמת של קראודסטרייק על רכישה. לפני כשבוע היא קנתה את SGNL, שעוסקת בפתרונות מתמשכים של אבטחת זהויות, תמורת יותר מ-700 מיליון דולר. לקראודסטרייק יש היסטוריה די ארוכה של רכישות של חברות ישראליות. האחרונה שבהן בוצעה בסוף 2024, עת ענקית הגנת הסייבר קנתה את אדפטיב שילד תמורת כ-300 מיליוני דולרים. החברה פועלת בתחום של ניהול מקיף של מצב האבטחה (SSPM) בעולמות התוכנה כשירות. עוד רכשה קראודסטרייק בישראל, בספטמבר 2023, את ביוניק, תמורת מאות מיליוני דולרים. ביוניק פיתחה פלטפורמת אבטחה שמעניקה לארגונים יכולת ניהול של האפליקציות הארגוניות שלהם. זאת, על מנת לענות למתח ולפער בין אנשי האבטחה, האמונים על הגנת הסייבר, והמפתחים, שרוצים להגיע לשוק מהר, עם כמה שיותר שירותים. חצי שנה לפני כן, במרץ 2023, היא קנתה את פלואו סקיוריטי ושילמה עליה 200 מיליון דולר במזומן. פלואו פיתחה פלטפורמה המאפשרת "ניתוח תוך כדי ריצה": היא מבצעת סיווג אוטומטי של כלל נתוני הארגון הפזורים, לרבות אחסון חיצוני ובעננים, ומיפוי האיומים שעלולים להשפיע על המידע הארגוני, כולל דרכי מענה ותגובות. בספטמבר 2022 קראודסטרייק קנתה את הסטארט-אפ רפוזיפיי, תמורת סכום שלא פורסם, אך הוערך בעשרות מיליוני דולרים. המנטליסט המפורסם ליאור סושרד היה בין המשקיעים ברפוזיפיי, שפיתחה פלטפורמה לניהול משטחי תקיפה חיצוניים. המערכת סורקת את האינטרנט, מחפשת נכסים חשופים של הארגון ומנסה לנטרל אותם לפני שהתוקפים יעשו זאת. ב-2020 היא רכשה את פרימפט סקיוריטי – חברה אמריקנית-ישראלית, שהחזיקה במרכז פיתוח ברמת גן. היקף הרכישה עמד על 96 מיליון דולר. פרימפט מציעה פלטפורמה להגנה על מערכות מחשוב ארגוניות. הסניף הישראלי של קראודסטרייק נפתח בינואר 2020, מעט לפני הקורונה, ובראשו עומד כפיר בירנבוים, לשעבר מנכ"ל סימנטק ישראל. בעבר, קראודסטרייק השקיעה, דרך קראודסטרייק פלקון, בחברה נוספת מתוצרת כחול לבן – סולט סקיוריטי.

הרשויות בסין הורו לחברות מקומיות להפסיק לעשות שימוש בתוכנות אבטחת סייבר שיוצרו על ידי תריסר חברות ארצות הברית ומישראל, "עקב חששות לביטחון הלאומי" – כך דיווחה היום (ה') סוכנות הידיעות רויטרס. בין היתר, סין אסרה על השימוש בפתרונות של ברודקום, פאלו אלטו, VMware, פורטינט וצ'ק פוינט. רוב החברות הכלולות ברשימה האסורה בנו נוכחות משמעותית בסין במהלך השנים. מקורות עלומים אמרו לרויטרס כי הרשויות הסיניות הביעו חשש שהתוכנות עלולות לאסוף ולהעביר מידע סודי לחו"ל. החשש הסיני בא על רקע מלחמת הסחר והמאבקים הכלכליים והדיפלומטיים ההולכים וגדלים בינה לבין ארצות הברית, מה שמביא את בייג'ינג, לפי סוכנות הידיעות, להיות "להוטה להחליף טכנולוגיה מערבית בחלופות מקומיות". הממשל בסין לא הגיב לדיווח. עוד עימות כלכלי בין סין למערב בין ארצות המערב ובין סין יש עימותים כלכליים רבים, ברקע מאמציה של המדינה האסייתית להוביל את עולמות השבבים והבינה המלאכותית – בעיקר שבבים שמיועדים לפריסה בפרויקטי AI. מנגד, אנליסטים סינים אמרו כי בבייג'ינג גוברת הדאגה מכך שכל ציוד מערבי עלול להיפרץ על ידי מעצמות זרות. לכן, היא רוצה להחליף ציוד מחשבים ותוכנות מערביות בספקיות מקומיות, ובראשן סקיוריטי טכנולוג'י 360 וניאוסופט. מומחים הזכירו כי חלק מהחברות שברשימה התריעו בעבר, ולא מעט פעמים, על פעולות פריצה סיניות בסייבר. תמיד סין הכחישה זאת. למוצרי התוכנה של חלק מחברות הגנת הסייבר יש גישה גורפת לרשתות ארגוניות ולמכשירים אישיים – ואלה עלולים להיות קרש קפיצה למבצעי ריגול או חבלה בסייבר, ציינו אנליסטים. מאבק דומה ברוחו התנהל בנוגע ליכולתה של אנבידיה למכור שבבי בינה מלאכותית בשוק הסיני. לאחר שממשל טראמפ אישר מכירות מוגבלות של שבבי H200 של חברת הענק לסין, השבוע דווח כי גורמים סיניים הורו לסוכני המכס לאסור את כניסתם של השבבים הללו למדינה. לפי הדיווח, רגולטורים נפגשו עם חברות טכנולוגיה סיניות שלשום והורו להן במפורש להגביל את רכישות השבבים – אלא אם כן הדבר הכרחי לחלוטין.