חברת סופרוויז (Supervize) תהפוך לנציגה המקומית של סטונברנץ' (Stonebranch), במטרה לספק פתרונות אוטומציה ואורקסטרציה מקצה-לקצה לארגונים ישראליים המתמודדים עם סביבות IT מורכבות. סופרוויז – הפועלת בתחום האוטומציה ואורקסטרציית תהליכים עסקיים בישראל – חתמה על הסכם שותפות עם סטונברנץ' הבינלאומית, המספקת פלטפורמות לאוטומציה ואורקסטרציה של תהליכי IT ותהליכים עסקיים מורכבים. במסגרת ההסכם, סופרוויז תהפוך לנציגת סטונברנץ' בארץ, ותספק שירותי ייעוץ, הטמעה, תכנון, מיגרציה ואופטימיזציה ללקוחות מקומיים, תוך שימוש בפתרון Universal Automation Center של סטונברנץ'. התמחות בתחום ה-SOAP הפלטפורמה של סטונברנץ' מיועדת לניהול ואורקסטרציה מקצה-לקצה של עומסי עבודה, תהליכי IT מורכבים, זרימות נתונים ואוטומציה היברידית. הפתרון תומך בסביבות מקומיות (On-Prem), בענן, או היברידית ומבוססת קונטיינרים. הוא מבוסס על ארכיטקטורה מודרנית עם API פתוח, יכולות Event-Driven מתקדמות ואינטגרציה רחבה עם מערכות ארגוניות מודרניות בענן לצד מערכות לגאסי, כולל סביבות Mainframe. סטונברנץ' מדורגת באופן עקבי על ידי חברות מחקר בינלאומיות, בהן גרטנר (Gartner) ו-EMA, כמובילה בתחום ה-Service Orchestration & Automation Platforms (ר"ת SOAP). מייסדי סופרוויז, ליאור שנהב ומשה רחמן, ציינו כי השותפות נועדה לתת מענה לצרכים הגוברים של ארגונים בארץ: "ארגונים מתמודדים כיום עם סביבות IT מורכבות ומרובות-טכנולוגיות, ומחפשים פתרונות אוטומציה גמישים, אמינים, בעלי שקיפות תפעולית ויעילות מוכחת. החיבור בין הניסיון שלנו באורקסטרציה ארגונית לבין הפלטפורמה של סטונברנץ' מאפשר לנו לספק ערך עסקי ותפעולי משמעותי". מנגד, מ-סטונברנץ' נמסר: "אנו שמחים להרחיב את פעילותנו לשוק הישראלי, שוק מתקדם ודינמי בתחום האוטומציה. סופרוויז היא שותפה טבעית עבורנו – חברה בעלת ניסיון מוכח, הבנה עמוקה של האתגרים המקומיים ומוניטין חזק בהובלת פרויקטי אוטומציה מורכבים". הפתרון המשותף מיועד לארגונים הפועלים בסביבות סאפ (SAP), עננים מרובים, קונטיינרים ומערכות ותיקות, ומאפשר שליטה ונראות מרכזית על כלל התהליכים, זאת על רקע האצת המעבר לענן ודרישה גוברת לאורקסטרציה מקצה-לקצה של תהליכי IT ונתונים.

במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תוכנית תל"מ), רשות החדשנות פותחת כעת להגשה את מחשב-העל לשירות האקדמיה והתעשייה בישראל. לאחר הליך מכרזי שפורסם על ידי הרשות, נבחרה חברת נביוס (Nebius) להקים ולהנגיש את תשתית המחשוב. התשתית כבר עלתה לאוויר ופועלת, וכעת רשות החדשנות מתחילה בשלב החשוב של ההקצאה בפועל, כדי שחברות היי-טק יוכלו להשתמש במשאבי המחשוב ולהאיץ אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית בישראל. בשבועות הקרובים יחלו ות"ת ורשות החדשנות גם בהקצאת המאיצים לחוקרים באקדמיה. בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה ובזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך להסיר חסמים אלו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים ומבלי להיות תלויים בתשתיות זרות. במסגרת המסלול יוקצו בשנים הקרובות משאבי מחשוב בהיקף של 1,000 מאיצי Nvidia B200, וההקצאה תחולק כך, ש-70% מההיצע יוקצו לחברות היי-טק בשלבי האימון של מודל בינה מלאכותית ו-30% יוקצו לקבוצות מחקר בשלבי המחקר הבסיסי. המשמעות היא גישה למחשב- על בזמינות גבוהה ובעלות מופחתת ממחיר השוק. על פי הצורך תורחב הקצאה זו בעתיד. המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ו-8 מאיצים לאקדמיה לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול – חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש. רשות החדשנות מציינת, כי בשנה האחרונה בוצעה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית, אשר נועדו לחזק את האקו-סיסטם המקומי, בהם בחירה שח זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, פורסמו "קולות קוראים" להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, והשני יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות. על פי דו"ח שפרסמה הרשות בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההיי-טק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים. על פי פרסום של סטנפורד, ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארט-אפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. עם זאת, אנו רק בראשיתו של המרוץ ולכן נדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את המשך המובילות. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״תחילת פעילותו של מחשב-העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי".

ה-GPUs – יחידות העיבוד הגרפיות – הן מה שעומד מאחורי ה-AI. אם הבינה המלאכותית היא המכונית, ה-GPUs הם מה שמאפשר לה לנסוע. יש אף שמגדירים את יחידות העיבוד הגרפיות כ-"מושלמות" לבינה המלאכותית ולמשימות שהיא מבצעת, משום שהן יכולות לבצע את מיליארדי החישובים המתמטיים הפשוטים שה-AI דורשת במקום אחד, מקודמות על ידי חברות ענק כמו אנבידיה ומקצרות מאוד את האימון של מודלים. אולם, על אף העובדה שהן ה-"גיבורות" של מהפכת ה-AI, יש סביב ה-GPUs הרבה בעיות. אורי טבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקלאודרייד (Cloudride), דיבר עליהן בכנס Cloud for StartUps של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב. טבע מסכים עם הדעה של מומחים רבים, שלפיה ה-AI היא בועה. לדבריו, יש איתה, ובעיקר עם ה-GPUs, שלל בעיות: "צריכת החשמל שלהן מטורפת, הן יוצרות 'צוואר בקבוק' של זיכרון (כי המהירות שבה הנתונים עוברים מהזיכרון אל הליבות איטית בהרבה ממהירות החישוב עצמה – י"ה) והמחירים שלהן בשמיים". "עוד משהו שצריכים לדבר עליו הוא שבבינה מלאכותית, החברות המאוד גדולות שמות יותר את הדגש על פתרונות לצרכנים (B2C) מאשר לארגונים (B2B). הן מוכרות ישירות ללקוחות הקצה, על חשבון חברות קטנות יותר", אמר. שותפה של מיקרוסופט ו-AWS קלאודרייד היא חברת שירותים מקצועיים בתחום מחשוב הענן, שנוסדה ב-2019 על ידי דני לב-רן, המנכ"ל, ויהודה זיסאפל ז"ל, מאבות ההיי-טק הישראלי, שהיה יו"ר החברה עד יום מותו. החברה היא שותפה מתקדמת (Advanced Tier) של AWS, ומתמחה גם ב-Azure מבית מיקרוסופט. היא עוזרת לחברות להשתמש בשירותי הענן של שתי חברות הענק בצורה חכמה. החברה מתמקדת ב-DevOps וארכיטקטורה, אופטימיזציית עלויות (FinOps) ואבטחת מידע (SecOps). בין היתר, קלאודרייד מסייעת לחברות להטמיע את כלי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה של AWS ומיקרוסופט. לדברי טבע, "קלאודרייד עובדת עם המון חברות. אנחנו רואים הרבה מאוד סטארט-אפים, לוקחים את המורכבויות והצרכים העסקיים שלהם, ומתרגמים אותם לענן של AWS. אנחנו אג'יליים, מתאימים את עצמנו ללקוחות – חברות צעירות ובוגרות כאחד – וחוסכים להם בהוצאות". "מה שמעניין את ארגוני האנטרפרייז הוא רגולציה ו-ROI (החזר השקעה). אנחנו, בקלאודרייד, עוזרים בשתי הנקודות האלה, כולל על רקע התיקון ה-13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס באחרונה ומטריד מאוד ארגונים", הוסיף.

המאבק המשפטי המסקרן ביותר בעמק הסיליקון הגיע לנקודת רתיחה השבוע, כאשר נחשף בבית המשפט הפדרלי כי המיליארדר אילון מאסק דורש פיצויים בסך של עד 134 מיליארד דולר מ-OpenAI – החברה שהביאה אל העולם את ChatGPT – ומענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט. בתביעה, שהוגשה במקור ב-2024 ועברה מאז גלגולים משפטיים שונים עד לדיון הנוכחי, טוען מאסק כי החברות הפיקו "רווחים שלא כדין" המבוססים על תמיכתו המוקדמת והקריטית ב-OpenAI, אותה סייע לייסד עוד בשנת 2015 כעמותה לתועלת הציבור. עורך דינו המוביל של מאסק בתיק, סטיבן מולו, אמר בהצהרה באופן מפורש כי "ללא אילון מאסק, לא הייתה OpenAI", וציין כי היזם סיפק את חלק הארי של מימון הסיד, השאיל את המוניטין שלו לחברה ולימד את המייסדים כיצד להרחיב את העסק. באחרונה אף הוצג תחשיב וניתוח פיננסי שביצע המומחה מטעמו של מאסק, הכלכלן סי. פול ווזאן, לקראת המשפט, הצפוי להיפתח בחודש אפריל הקרוב באוקלנד, קליפורניה. לפי חישוביו של ווזאן, OpenAI הפיקה רווחים הנעים בין 65.5 ל-109.4 מיליארד דולר בזכות תרומתו של מאסק לפיתוחה, בעוד שמיקרוסופט נהנתה מרווחים של בין 13.3 ל-25.1 מיליארד דולר כתוצאה מהשותפות שכוננה עם ענקית ה-AI. כך חושב סכום התביעה של מאסק. צילום: אינפוגרפיקה NotebookML "קמפיין הטרדה" מתמשך אלא שב-OpenAI דוחים את הטענות הללו מכל וכל. החברה כינתה את דרישת הפיצויים "דרישה לא רצינית" המהווה חלק מ"קמפיין הטרדה" מתמשך מצד מאסק נגדה. יתרה מכך, עורכי הדין של מיקרוסופט ו-OpenAI ביקשו מהשופטת להגביל את המידע שהמומחה מטעם מאסק יוכל להציג בפני המושבעים, בטענה כי הניתוח שלו "מומצא", "בלתי ניתן לאימות" ומייצג ניסיון בלתי סביר להעביר מיליארדים מארגון ללא מטרות רווח לתורם לשעבר, שהפך למתחרה עסקי. בנוסף יצוין כי למרות ניסיונות החברות למנוע זאת, השופטת המחוזית, איבון גונזלס רוג'רס, דחתה בעבר את בקשת הנתבעות לביטול התביעה נגדן וקבעה כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לכך שמאסק הוטעה, ועל כן התיק יידון בפני חבר מושבעים החל מה-27 באפריל הקרוב. נשיא OpenAI, גרג ברוקמן: "זה היה שקר" ההתפתחויות האחרונות בפרשה מגיעות על רקע חשיפת מסמכים פנימיים דרמטיים במסגרת הליך גילוי המסמכים המשפטי. יומנים אישיים של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, שנכתבו ב-2017 ונחשפו כעת, מציגים תמונה מורכבת של המניעים שמאחורי הקלעים.  באחד הרישומים הללו ציין ברוקמן: "איני יכול להאמין שהתחייבנו להיות ארגון ללא מטרות רווח; אם שלושה חודשים לאחר מכן אנחנו הופכים לתאגיד B-corp, אז זה היה שקר".  מסמכים אלו, לצד תכתובות מייל והודעות טקסט, עתידים לשמש כעת כחומר נפץ משפטי בידי התביעה. הפכו מחברים לאויבים. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק, הבעלים של xAI. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock באחת התכתובות שנחשפו, כתב מאסק למנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בשנת 2018 כי OpenAI נמצאת על "נתיב של כישלון ודאי" מול גוגל, ואיים להפסיק את מעורבותו אם לא ייעשה שינוי דרמטי בנדון. מאידך, הודעת טקסט ששלח אלטמן למאסק בפברואר 2023 חושפת נימה אישית יותר, בה כתב אלטמן למי שהיה שותפו והפך ליריבו: "אני זוכר שראיתי אותך בראיון טלוויזיוני לפני זמן רב (אולי ב-'60 דקות'?), שבו הותקפת על ידי כמה אנשים, ואמרת שהם היו הגיבורים שלך ושזה היה ממש קשה. ובכן, אתה הגיבור שלי, וזו התחושה כשאתה תוקף את OpenAI".  בנוסף, מסמכים שנחשפו מצביעים על כך שלמנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, היה ידע ממשי לגבי הפרת המחויבויות של OpenAI לתפקד תחת מודל ללא מטרות רווח, כפי שעולה מתכתובות טקסט ליליות שנכללו בראיות. בצל הדרמה המשפטית, נחשף כי הנהלת OpenAI פועלת להרגעת המערכת הבנקאית והמשקיעים. במכתב עדכני שנשלח למשקיעיה, הזהירה החברה כי מאסק צפוי להעלות "טענות מוזרות במכוון ומושכות תשומת לב" במהלך המשפט, וטענה כי להערכתה הסיכון בתביעה אינו עולה על סכום ההשקעה המקורי של מאסק – כ-38 מיליון דולר בלבד – פער תהומי לעומת 134 מיליארד הדולר הנתבעים. סכום התביעה המאוד מאוד גבוה מהווה כחמישית משווי השוק של OpenAI, שהוערך לאחרונה בכ-500 מיליארד דולר במסגרת עסקת סקנדרי. Elon Musk: "The whole idea of creating OpenAI was my idea. I named it OpenAI as an open-source artificial intelligence. Now, it is closed source and for maximum profit. To some degree, I think reality is an irony maximizer…"pic.twitter.com/Pye1txah7V — Joe Rogan Podcast News (@joeroganhq) December 17, 2025 הפכה ל-"חברה בת במקור סגור דה-פקטו של מיקרוסופט" הצוות המשפטי של מאסק גם כן לא חסך במילים קשות, ובכתב התביעה תואר המבנה התאגידי של OpenAI כ"פרנקנשטיין שחובר יחד מכל צורות התאגיד המשרתות את האינטרסים הממוניים של מיקרוסופט". עוד נטען כי החברה הפכה ל"חברה בת במקור סגור דה-פקטו" של ענקית הטכנולוגיה. מאסק, שהקים בינתיים את חברת הבינה המלאכותית המתחרה xAI, טוען כי השינוי המבני ב-OpenAI, שהפכה הלכה למעשה לחברה למטרות רווח תחת שליטה חלקית של מיקרוסופט (המחזיקה ב-27% ממנה), מהווה הפרה בוטה של המשימה המקורית שלה עם היווסדה – הנגשת ה-AI לציבור לתועלתו בלבד. לפיכך כעת העיניים נשואות לאוקלנד, שם יצטרך חבר המושבעים להכריע עם פרוץ האביב האם הסטארט-אפ שהחל כהבטחה לטובת האנושות, אכן הוקם על בסיס הונאה של המשקיע הראשון שלו.

שלושה מחברי כנופיית הכופרות הפרו-רוסית בלק באסטה (Black Basta) – בהם מנהיג הקבוצה – נוספו לרשימת המבוקשים ביותר של האיחוד האירופי ול"הודעה אדומה" של האינטרפול (Interpol). אולג יבגנייביץ' נפדוב, בן 35 מרוסיה, נחשב לראש הכנופייה. לצידו, רשויות אכיפת החוק באוקראינה ובגרמניה זיהו שני אוקראינים החשודים כחברים בקבוצה, המספקת כופרה-כשירות (RaaS) ופועלת לטובת רוסיה. "ממצאי החקירה מעלים, כי החשודים התמחו בפריצה טכנית למערכות מוגנות והיו מעורבים בהכנת מתקפות סייבר באמצעות כופרות", מסרה משטרת הסייבר של אוקראינה, "הם פעלו לפיצוח ולפריצות, הם מתמחים בחילוץ סיסמאות ממערכות מידע באמצעות תוכנה מיוחדת. לאחר שהשיגו בגניבה את אישור הכניסה, חברי קבוצת הכופרה פרצו לרשתות ולמערכות של ארגונים ולבסוף פרסו כופרות, ואז סחטו דמי כופר על מנת לשחזר את המידע המוצפן". הרשויות ערכו חיפושים בבתי החשודים והחרימו מכשירי אחסון דיגיטליים ונכסי מטבעות קריפטוגרפיים. בלק באסטה נחשפה בפומבי בראשונה בנוף האיומים בסייבר באפריל 2022. אז נתגלה, כי היא תקפה יותר מ-500 חברות ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. מומחים מעריכים, כי רווחיה של קבוצת הכופרה עומדים על מאות מיליוני דולרים במטבעות קריפטו. בתחילת השנה שעברה, יומני צ'אט פנימיים של הקבוצה דלפו לאינטרנט, וכך נחשפה הפעילות הפנימית של הקבוצה, המבנה שלה והחברים המרכזיים בה, לצד פגיעויות האבטחה השונות שנוצלו כדי לקבל גישה ראשונית לארגוני הקורבנות. הדליפה חשפה גם את זהותו של נפדוב כמנהיג בלק באסטה. הוא השתמש בשמות בדויים שונים, כמו"Tramp", "Trump", "kurva", "Washingt0n", "S.Jimmi", "AA" ו-GG. לפי חלק מהמסמכים, לנפדוב היו קשרים עם פוליטיקאים רוסים בכירים וכן עם סוכנויות מודיעין, לרבות ה-FSB וה-GRU. לכן, מומחים מאמינים שנפדוב ניצל את הקשרים הללו כדי להגן על פעילותו ולהתחמק מרשויות האכיפה בעולם. לפי ניתוח מאוחר יותר של חוקרי טרליקס, נפדוב גם הצליח להשתחרר, לאחר שנעצר בירוואן שבארמניה, ביוני 2024. למרות שיש להניח כי נפדוב נמצא ברוסיה, מיקומו המדויק אינו ידוע. בנוסף, ראיות מקשרות את נפדוב לקונטי (Conti), קבוצת כופרה שכבר אינה קיימת. היא צמחה ב-2020 כיורשת של Ryuk. באוגוסט 2022, משרד החוץ האמריקני הודיע על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע הקשור לחמישה מבכירי קונטי, ונפדוב היה אחד מהם. לפי BKA, משרד המשטרה הפדרלית של גרמניה, "נפדוב שימש כראש הקבוצה. הוא החליט מי, או אילו ארגונים יהוו יעד למתקפות סייבר. הוא גייס חברים, הטיל עליהם משימות, השתתף במשא ומתן על דמי הכופר, ניהל את קבלתם שהושגה באמצעות סחיטה, והשתמש בהם כדי לשלם לחברי הקבוצה". הדלפות אלו הובילו – לכאורה – לסופה של בלק באסטה. אלא שכנופיות כופרה ידועות בכך שהן נסגרות, ממתגות עצמן מחדש וחוזרות תחת זהות שונה. כך, חוקרי רליה-קווסט (ReliaQuest) ו-טרנד מיקרו (Trend Micro) מעריכים, כי כמה מהסניפים לשעבר של בלק באסטה עברו לעבוד בקבוצת הכופרה קקטוס (Cactus). ההערכה מבוססת על כך, שבפברואר 2025, באתר ההדלפות של קקטוס הייתה עלייה עצומה במספר הארגונים שמופיעים, וזאת בסמיכות זמנים להיעלמות אתר ההדלפות של בלק באסטה.

קרן ההון סיכון אפ-ווסט (UpWest) הפועלת להשקעות פרה-סיד וסיד בחברות ויזמים ישראלים בישראל ובארה"ב הודיעה על קידומה של איה נאמן לפרינסיפל בקרן. נאמן הצטרפה ל אפ-ווסט לפני כשלוש שנים כאסושייט, ובמסגרת תפקידה הייתה מעורבת והובילה השקעות בעולמות הבינה המלאכותית הוורטיקלית וליוותה את היזמים מחברות הפורטפוליו של הקרן בשלביהם השונים. לפני הצטרפותה לקרן צברה ניסיון מעשי משמעותי בעבודה בתפקידים עסקיים בחברות סטארט-אפ, בהן ריסקיפייד (Riskified) ו-פאגאיה (Pagaya), אשר מונפקות כיום בנאסד"ק ובאלאנס (Balance), שאליה הצטרפה כחלק מהצוות העסקי הראשוני. לפני כניסתה להיי-טק, השלימה את הכשרתה המשפטית במחלקת ההיי-טק של משרד עורכי הדין מיתר והיא עורכת דין מוסמכת. לפני כן שירתה כקצינה ביחידת דובר צה"ל והמשיכה בעולם הדוברות כעוזרת פרלמנטרית לח״כ יוחנן פלסנר. בנוסף לתואר במשפטים (LLB), היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

רוב השיח על אירועי סייבר משמעותיים ביום שאחרי, מתמקד בכמה שאלות מרכזיות: איך זה קרה? איזו חולשה נוצלה? איזה עובד היווה את "שער הכניסה"? איזו מערכת כשלה במשימתה? מתקיים גם דיון על היקף הפגיעה התפעולית, על העלויות הישירות, ועל הצעדים הקריטיים ליישום מיידי ולטווח ארוך יותר, בעקבות תהליך הפקת לקחים. כל השאלות האופרטיביות הללו חשובות ואף קריטיות להמשך התפעול התקין של המערכות. יחד עם זאת, רצוי לתת תשומת לב לעוד היבט שצף ועולה על פני השטח כאשר מתרחשת פריצת סייבר משמעותית, כי שם צפויות השלכות עמוקות על פעילות הארגון: שבירת האמון. קל יותר לפרסם על מתקפה שסוכלה מאשר על הנהלה שהתעייפה, אך מי שמבין סייבר לעומק, יודע שהנזק המשמעותי ביותר של אירוע אינו תמיד טכנולוגי, אלא גם ניהולי, תרבותי ואנושי ערעור האמון בכמה שכבות במקביל אירוע סייבר מערער את האמון בכמה שכבות במקביל. בממשק החוץ-ארגוני, לקוחות שואלים את עצמם אם הארגון באמת מגן עליהם, שותפים בוחנים מחדש תלות טכנולוגית ועסקית מול הארגון שנפרץ, וגם ספקים של הארגון בוחנים את ההסכמים שלהם מולו, ויכולים להחליט על שינויים רלוונטיים. לצד זאת, הפגיעה הפחות מדוברת היא באמון הפנים-ארגוני, כאשר עובדים ומנהלים מאבדים ביטחון במערכות ובתהליכים ומתחילים לפקפק בהחלטות שנעשו עד כה. גם כשאין דליפת מידע משמעותית,

בעולם איומי הסייבר, הונאות עקפו את הכופרות והפכו לדאגה המרכזית של מנכ"לים והנהלות של עסקים ברחבי העולם: כך לפי הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הארגון פרסם את דו"ח איומי הסייבר שלו, בשיתוף אקסנצ'ר (Accenture), ברקע הכינוס השנתי שייערך השבוע בדאבוס שבשווייץ. עולה ממנו נוף איומים עולמי, המעוצב על ידי AI, גיאו-פוליטיקה ושרשראות אספקה מורכבות שמותקפות יותר ויותר. לפי הדו”ח, 73% מהמנכ"לים והמנמ"רים אמרו, שהם, או מישהו בסביבתם – הושפע מהונאת סייבר בשנה האחרונה. בעוד החשש מהונאות סייבר הוא בראש סדר העדיפויות של מנכ"לים – הרי זה של המנמ"רים הוא עדיין כופרות. "ככל שסיכוני הסייבר הופכים למקושרים ומשמעותיים יותר, הונאות בסייבר הפכו לאחד הכוחות המשבשים ביותר בכלכלה הדיגיטלית, שמערערים אמון, מעוותים שווקים ומשפיעים ישירות על חיי אנשים", אמר ג'רמי יורגנס, מנכ”ל הפורום וראש תחום תעשייה 4.0 והגנת סייבר. "האתגר הוא לא רק להבין את האיום – אלא לפעול יחדיו מראש, כדי להישאר חסין לאחר מכן – עם ממשלות, עסקים וספקיות טכנולוגיה". איומים נוספים בדו"ח הם הסיכונים המואצים שה-AI מציבה, מדליפות נתונים ועד מתקפות שהמניע שלהן הוא גיאו-פוליטי. 91% מהארגונים הגדולים בעולם מתכננים את יוזמות הסייבר שלהם בהתאם. 62% מהמנהלים העסקיים אמרו שהם, או אחרים, הושפעו מפישינג, סמישינג (הונאות טקסט) ו-וישינג (הונאות קוליות). 37% מהם ציינו הונאות של תשלומים וחשבוניות. איומים אחרים כללו גניבת זהות (32%) ואיום פנימי או הונאת עובדים (20%). הונאות אחרות כללו רומנטיקה, התחזות, הונאות השקעות או כאלו הקשורות למטבעות קריפטוגרפיים – שהיוו 17%. כמעט כל המנהלים, 94% מהם – אמרו ש-AI תהיה המניע המשמעותי ביותר לשינוי באבטחה השנה. היקף הארגונים שהעריכו את אבטחת כלי הבינה המלאכותית כמעט הוכפל מהשנה הקודמת, מ-37% ל-64%. הקפיצה הגדולה בשנה אחת מדגישה את מהירות השפעתה של ה-AI על הגנות ואיומי סייבר, ואת התפקיד הכפול, ההולך ומתרחב, של הטכנולוגיה – כנשק וכהגנה. בעוד ארגונים מגדילים את פעילותם בתחום, פגיעויות ב-AI מואצות גם הן. 87% מהמשיבים הצביעו על פגיעויות הקשורות לבינה מלאכותית כסיכון הסייבר הצומח ביותר בשנה שעברה. במקום השני בהיקף האצת האיומים ניצבים הונאות ופישינג: 77% מהמנהלים העסקים אמרו שהסיכון עלה ב-2025. "טכנולוגיה מחוללת שינוי" "בינה מלאכותית … משנה את הסייבר משני צדי המאבק – מחזקת את ההגנה ומעניקה לרעים אפשרות למתקפות מתקדמות יותר", נכתב. "ארגונים שואפים לאזן בין חדשנות לאבטחה – תוך אימוץ בינה מלאכותית ואוטומציה בהיקף רחב, גם כאשר מסגרות הבקרה, הניהול והמומחיות האנושית מתקשים לעמוד בקצב. התוצאה היא נוף מהיר ומשתנה במהירות, שבו שיבושים חוצים גבולות, גם כאשר הטכנולוגיה מציעה פוטנציאל חדש לחוסן. ככל שבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מתפשטת בארגונים, הדאגה עוברת משימוש התקפי – לחשיפת נתונים לא מכוונת", נכתב. "השנה, צפוי, כי דלף נתונים הקשור לתחום יעמוד כעת על 34% מהחששות, ולאחריהם: חשש לגבי יכולות AI עוינות – 29%. זהו מהפך בולט לעומת שנים עברו. ב-2025 התקדמות היכולות של היריב עמדה בראש דאגות המנהלים, עם 47% – לעומת 22% החוששים מדליפות נתונים". גיאו-פוליטיקה לפי המחקר, גיאו-פוליטיקה מניעה את אסטרטגיות הפחתת הסיכונים של ארגונים: 64% מהפעולות שהם עושים קשורים להיערכות מפני מתקפות ריגול או שיבוש תשתיות קריטיות. מתקפות אלו מאפיינות קמפיינים של מדינות לאום, דוגמת סין, רוסיה ואחרות. נושאים אסטרטגיים נוספים השנה הם: כזב ודיסאינפורמציה למיניהם (49%), וההתכנסות בין OT (טכנולוגיה תפעולית), IoT (האינטרנט של הדברים) ורובוטיקה (42%). בנוסף, 91% מהחברות הגדולות ביותר שהשתתפו במחקר, המונות יותר מ-100,000 עובדים – התאימו את האסטרטגיות שלהן בהתאם לנוף הגיאופוליטי המשתנה. "בזירה הגיאופוליטית, חששות של פיצול וריבונות משנים את שיתוף הפעולה והאמון בין מדינות", נכתב בדו"ח, "כשאיומים היברידיים ומתקפות סייבר הולכות ומחמירות משקפים את התנודתיות הגוברת של הסביבה העולמית". לא סומכים על ממשלות בנוסף, פחות משתמשים עסקיים פונים לממשלות שלהם לעזרה. "הביטחון של ארגונים במוכנות הסייבר הלאומית ממשיך להישחק", נכתב. "31% מהם דיווחו על ביטחון נמוך ביכולת ארצם להגיב לאירועי סייבר חמורים, נתון המשקף עלייה מ-26% בשנה שעברה". "לאור האופי הגלובלי של איומי הסייבר והקשרים ההדדיים של הכלכלות – בנייה של חוסן ועמידות בסייבר לא יכולה להיעשות לבד", סיכמו עורכי המחקר, "אבטחת סייבר אינה רק פונקציה של IT – היא חובה עסקית אסטרטגית ואבן יסוד לעמידות כלכלית לאומית. לצד הפחתת סיכונים ומניעת הפסדים, היא גם משמשת כמניע לצמיחה כלכלית, שמזינה חדשנות, יצירת מקומות עבודה ותחרותיות בין תעשיות".