שנת 2025 סימנה עבור ההיי-טק הישראלי תקופה של בשלות זהירה. לאחר שנים של תנודתיות, הענף פועל כיום בסביבה מאוזנת – ללא צמיחה מואצת, אך גם ללא הידרדרות נוספת. הנתונים של רשות החדשנות מצביעים על כך שבמחצית הראשונה של 2025 הועסקו בהיי-טק בישראל כ-403,000 עובדים, המהווים 11.5% מכלל כוח העבודה במשק. זהו נתון שכמעט ולא השתנה בשלוש השנים האחרונות, לאחר עשור שבו הוכפל מספר המועסקים מ-200,000 ל-400,000. עם זאת, המשקל הכלכלי של ההיי-טק נותר מרכזי – התפוקה הכוללת של המגזר ב-2024 עמדה על כ-317 מיליארד שקל, המהווים כ-17% מהתוצר המקומי הגולמי; והיי-טק אחראי ל-57% מכלל הייצוא של ישראל – השיעור הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. פרדוקס זה מדגיש את המצב הייחודי: בעוד שמשקלו הכלכלי של הענף בשיא, רמת הפעילות התעסוקתית מתייצבת והגיוס הופך לסלקטיבי ומדוד, תוך מיקוד באיכות ולא בהרחבה כמותית. כאשר 85% מהכנסות המדינה מההיי-טק מקורן במיסוי שכר, קיפאון זה מתורגם ישירות להכנסה ממשלתית עומדת. מנהלים מדווחים על שוק שעבר מ'שוק עובדים' עם תחרות גבוהה על כל מועמד ל'שוק מעסיקים', שבו הכוח עבר לידי החברות "אשליה אופטית" של שפע מועמדים השוק הנוכחי מייצר "אשליה אופטית" של שפע מועמדים. פעילות מוגברת בלינקדאין יוצרת רושם של זמינות גבוהה, אך בפועל מאגר הטאלנט האיכותי אינו מתרחב. מדובר במועמדים שזמינים יותר לשיח, אך חוששים לבצע מעבר ומעדיפים להיאחז ביציבות הקיימת. תופעה זו מתחזקת על רקע הממצאים ממחקר של מרכז טאוב, שמראה כי שיעור המובטלים בשירותי ההיי-טק עלה מעל הממוצע הארצי, וכי חלה ירידה בשיעור המשרות הפנויות במקצועות טכנולוגיים לעומת מקצועות אחרים. במקביל, מנהלים מדווחים על שוק שעבר מ"שוק עובדים" עם תחרות גבוהה על כל מועמד ל"שוק מעסיקים", שבו הכוח עבר לידי החברות. במציאות כזו, הגיוס הופך לניהול סיכונים אמיתי. מנהלים נדרשים לחדד אילו יכולות באמת חסרות לצוות ומי מסוגל לייצר ערך אמיתי ורב תחומי בסביבת אי ודאות. זה מחייב תהליכי הערכה מעמיקים יותר ובחינה מחודשת של הפרופיל האידיאלי – לעיתים קרובות, פוטנציאל למידה והתאמה תרבותית חשובים יותר מניסיון ספציפי. ניהול הסיכונים מתנהל באופן סימטרי – גם המועמדים מנהלים סיכונים באותה רמה. המועמדים האיכותיים ביותר "הפסיביים" לא יזוזו אלא אם יקבלו "רשת ביטחון". זה הופך את תפקיד המגייסת למכירתית ופסיכולוגית הרבה יותר מאשר בעבר – לא רק "למכור את החלום", אלא "למכור את היציבות". אופיו משתנה בעידן הנוכחי. גיוס עובדים בחברות בארץ. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock כך צריך מערך ה-HR להשתנות ב-2026, הגיוס אינו יכול להישאר זרוע תפעולית בלבד. כדי לייצר יתרון תחרותי, על מערך ה-HR לפעול כשותף עסקי המשלב שלושה אלמנטים מרכזיים. ראשית, בניית אמון מבוסס נתונים – יצירת מערכת יחסים עם מנהלים שמתבססת על נתוני שוק ריאליים, היכרות עמוקה עם הדומיין המקצועי ויכולת לאתגר החלטות כשצריך. שנית, הטמעת אינטליגנציה טכנולוגית, ובמיוחד כלי AI, לא כדי להחליף את הקשר האנושי – אלא כדי לדייק את הסינון, לזהות מסלולי קריירה לא ליניאריים ולהציף פוטנציאל מקצועי ותרבותי שקורות החיים לבדם אינם משקפים. כניסת ה-AI לשוק הביאה לסטנדרט עבודה חדש ובו מצופה ממועמדים להוכיח מעבר ליכולות הנקודתיות שלהם, כי הם יכולים לעשות אדפטציה מהירה לטכנולוגיה חדשה. המגייסים בתורם, נדרשים לזהות את המועמדים בעלי העומק המקצועי, הדיוק וההבנה המערכתית, שחשובים היום יותר מהתאמה לטרנד. ולכך נדרשת לא רק הבנה טכנולוגית, אלא גם אינטליגנציה רגשית, שבשלב זה בינה מלאכותית אינה מספקת. שלישית, אימוץ מבט גלובלי – הבנה שהתחרות על הטאלנט היא כבר לא מול החברה במגדל המשרדים הסמוך, אלא מול מרכזי פיתוח בעולם כולו. ככל שהשוק הופך שטוח יותר, הדיוק בגיוס המקומי הופך לקריטי פי כמה. בניית פיץ' גיוס אמין אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא בניית פיץ' גיוס אמין. המועמדים המנוסים של היום הם סקפטיים יותר – הם מצפים לשקיפות מלאה לגבי חוסן החברה, טווחי הצמיחה הריאליים ואיך ייראה התפקיד גם אם השוק יישאר זהיר זמן ממושך. הריכוזיות הגבוהה בהשקעות – עם כ-60% מההון שעובר לסייבר ותוכנה ארגונית – מחדדת את הצורך בשקיפות על תחום הפעילות והעתיד הצפוי. במקביל, נדרשת גמישות מחשבתית אמיתית. ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להמתין לפרופילים "מושלמים". בעידן שבו התחרות הגלובלית מתעצמת – כשחברות היי-טק ישראליות מעסיקות כ-440,000 עובדים בחו"ל לעומת 400,000 בארץ – בחינה של פוטנציאל למידה, חשיבה ביקורתית והתאמה תרבותית היא הדרך היחידה לבנות צוותים יציבים שיכולים לצמוח יחד עם הארגון. כשאי אפשר להוסיף כסאות, משנים את היושבים עליהם. בסביבה של "קיפאון" במספר המועסקים, הצמיחה חייבת/צריכה לבוא מבפנים. מנהלי HR ב-2026 יצטרכו להיות אלופים ב-Reskilling (הסבה פנימית) וניוד עובדים, לא רק בגיוס מבחוץ, אלא בהכשרת עובדים קיימים לתפקידים חדשים. התחרות של המגייס.ת בישראל היא לא רק מול חברות אחרות, אלא מול הנהלת החברה עצמה, ששוקלת בכל גיוס האם המשרה הזו חייבת להיות משרה מקומית, או שאפשר להוציא אותה למרכז פיתוח זול או זמין יותר בחו"ל. כאשר יש הבנה משותפת של האקלים החיצוני, החיכוך הפנימי קטן וההחלטות הופכות מושכלות יותר. השנה הנוכחית דורשת מארגונים להפסיק לרדוף אחרי כמות ולהשקיע במערכות היחסים שמחברות בין אנשים. הטמעת כלי AI בתהליכי גיוס היא דוגמה לכך – הטכנולוגיה יכולה לייעל ולדייק שלבים תפעוליים, אך ההכרעה לגבי פוטנציאל, חוסן והתאמה אנושית נותרת בידי בני אדם. כאמור, הטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול הדעת האנושי. גם בתהליך הגיוס, באופן חד משמעי, עדיין נדרשת הבנת תרבות ארגונית, יכולות אבחון למנהיגות ומיומנויות פרסונליות נוספות. בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות, היתרון התחרותי האמיתי נותר היכולת האנושית לזהות פוטנציאל ולבנות סביבו תהליך גיוס שמוביל לבניית טאלנט חזקה, גם כשהשוק עומד במקום.

ביטקור קפיטל (BitCore Capital), חברת הקריפטו שהנשיא שלה הוא הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, הודיעה היום (ג') על השלמת גיוס של שני מיליון דולר, עם אופציה להגדלה לחמישה מיליון. הגיוס נעשה על פי שווי של 100 מיליון שקלים, לפני הכסף. המשקיעה היא לאבה נטוורק (Lava Network) – חברה בינלאומית שמספקת שכבת גישה לנתוני בלוקצ’יין באמצעות שוק RPC פתוח (ר"ת Remote Procedure Call – קריאה לפעולה מרחוק) ורשת ספקי צמתים. יש ללאבה נטוורק פעילות ומשרדים בכמה מדינות. במסגרת ההשקעה, היא תקבל מניות בביטקור, שמצידה תשלב את תשתיות לאבה לצורך חיבור מאובטח ורב-שרשרתי (multi-chain) לבלוקצ’יינים שונים, כחלק מהקמת שכבת תשתית מבוזרת לשירותי האשראי והמטבע הדיגיטלי. ביטקור קפיטל מספקת את מה שהיא מכנה "התשתית לשקל הדיגיטלי", שהוא מטבע קריפטו יציב הצמוד לשקל, שבנק ישראל שוקל בימים אלה האם להוציא אותו לפועל. הפרויקט נמצא בשלב מתקדם של מחקר ופיתוח תשתיתי, אבל בנק ישראל טרם החליט האם להנפיק אותו לציבור. בנוסף, היא מספקת מערך הלוואות מבוססות קריפטו – פלטפורמה למתן אשראי מגובה נכסים דיגיטליים, תוך שימוש בתשתיות מבוזרות לניהול נתונים, בקרה וסיכונים. ריבלין הוא, כאמור, נשיא ביטקור קפיטל, ויו"ר הדירקטוריון שלה הוא יוחנן דנינו, שהיה מפכ"ל המשטרה. שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי, הוא חבר בדירקטוריון החברה ומשמש כיועץ החדשנות הראשי שלה. דנינו אמר כי "השלמת ההשקעה מצד לאבה מהווה ציון דרך משמעותי עבור ביטקור. בחירתה של חברה בינלאומית מובילה בתחום תשתיות הבלוקצ'יין להפוך לשותפה אסטרטגית ולבעלת מניות בחברה משקפת הבעת אמון עמוקה בתשתית שהיא בונה ובחזון ארוך הטווח שלה. שיתוף הפעולה יאפשר לנו להישען על רשת תשתית מבוזרת ומתקדמת, כחלק מהקמת שכבה פיננסית חדשנית, המחברת בין המערכת המסורתית לנכסים דיגיטליים – תוך דגש על יציבות, שקיפות ועמידה בסטנדרטים רגולטוריים".

הסתמכות על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) ושימוש בנתונים לא מאומתים שמופקים ממודלי שפה גדולים (LLMs) – מהווים סיכון אסטרטגי לארגונים ועלולים לגרור סיכונים משפטיים, תפעוליים ותדמיתיים משמעותיים; כך לפי מחקר חדש של TrendAI (לשעבר טרנד מיקרו). המחקר מדגים כיצד הטיות מובְנות במודלים, לצד האופי הלא-דטרמיניסטי של המערכות, עלולות להוביל לתוצרים שגויים או בלתי עקביים. הבעיה מחריפה כאשר מערכות AI פועלות בלא מודעות מספקת להקשר גיאוגרפי, תרבותי, דתי ופוליטי, או כאשר הטיות אינן מטופלות. כשארגונים משלבים באופן אוטומטי, ובלא אימות, תוצרים של מודלים בתהליכים עסקיים (צ'טבוטים, אתרי חברה, תוכן שיווקי ועוד), "הפערים הללו עלולים להתנגש בנורמות החוקיות, התרבותיות והערכיות של קהל היעד, ולגרור פגיעה באמון, קנסות ותביעות", ציינו החוקרים. לפי המחקר, מנועי ה-AI קופאים בנקודת זמן מסוימת, ומשקפים את הרגע וההקשר התרבותי שבו אומנו, וכך מאמצים את ההטיות של מאגרי האימון. AI’s inherent limitations — bias, lack of context, and susceptibility to manipulation — can quickly escalate into enterprise threats if unchecked. Learn how to secure your operations in our latest research: https://t.co/lv8ZjImBPw — TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) February 16, 2026 חוקרי TrendAI ערכו אלפי ניסויים חוזרים על כמעט 100 מודלים, עם יותר מ-800 שאלות פרובוקטיביות: הטיות אזוריות, גיאופנסינג, ריבונות נתונים, צנזורה ועוד. "הסיכון העסקי גדל", נכתב. "הטמעת LLMs בתהליכים מול לקוחות, בלא בקרות הולמות – יוצרת חשיפה משפטית, פיננסית ותדמיתית. חוויית לקוח פגומה עלולה להוביל לשחיקת הכנסות". עוד נמצאו הטיות מובהקות לפי מיקום השואל. אותרו גם הטיות חישוביות, חברתיות, תרבותיות ולשוניות. "כשארגונים מטמיעים AI, הם נוטים להתייחס להטיות כאל רעש סטטיסטי", ציינו ב-TrendAI. על פי החוקרים, "ל-AI יש טבע לא-דטרמיניסטי. תשובות AI משתנות ומקשות על חיזוי השפעה עסקית וניהול איכות". לפי המחקר, "היבט נוסף הוא נגישות: זמינות מודלי GenAI משתנה בין אזורים. חלקם מוגבלים או חסומים גיאוגרפית". החוקרים הוסיפו כי "יש צנזורה: בחלק מהאזורים המודלים מסננים או משנים תשובות בנושאים רגישים". עוד עלה במחקר כי בהיבט ריבונות נתונים, "למדיניות מקומית יש השפעה על תשובות ה-AI. גם מיקום המשתמש משפיע על התשובות והגישה למודלים אזוריים". מה מקור ההטיות? לפי החוקרים, "הטיות נובעות משימוש במידע שנאסף באזור גיאופוליטי אחד' כדי לקבל החלטות באזור שונה, מהקשר חסר או שגוי, מערכים תרבותיים שונים, או ממדדים 'מורעלים', ומשימוש במודל למשימות שמעבר ליכולותיו או למידע שזמין לו.  ההטיות למיניהן עלולות לפגוע בפרטיות, להגביר מידע מטעה, לאפשר שימוש זדוני ולשבש תהליכים עסקיים ומדיניים". כך, למשל, מודלים שונים סיפקו תשובות סותרות בסוגיות רגישות כמו גבולות במחלוקת, למשל טייוואן או חצי האי קרים. ההבדלים נבעו מזהות ספק המודל ומיקום המשתמש. עוד עלו הטיות תרבותיות – למשל 'נורמות חיוך' ברחוב במדינות שונות, המכילות סיכון בהפקת תוכן לא מכבד בהקשר מקומי. חוסר הבנת ההקשר והזמן שאלה פיננסית שהכילה פריט מידע לא רלוונטי, גרמה ליותר ממחצית המודלים לסטות מתשובה נכונה. "זו עדות לכך שמודלים מתקשים להתנתק מרעשי רקע, במיוחד בתרחישים אוטומטיים", צוין במחקר. בנוסף, בדיקות פשוטות –  למשל, 'כמה שווה ביטקוין היום?' – חשפו שמודלים רבים נשענים על ידע מיושן, חודשים ושנים אחורה, ולא על מידע עדכני, שבהחלט היה זמין. גם זיהוי תאריכים נכשל לעיתים קרובות. "תפישת הזמן של המודלים עלולה להיות מעוותת", ציינו החוקרים. המחקר מתאר תופעת "נחמדות יתר": חזרה על אותה בקשה בניסוח מעט שונה העלתה בהדרגה את 'סיכויי האישור' שהמודל העריך, למשל בבקשת כרטיס אשראי, וזאת בלא כל בסיס עובדתי. עוד ציינו החוקרים סיכונים למשתמשים: נטייה להפריז באמון בתשובות AI, שיתוף מידע רגיש בממשקי שיחה, והיווצרות 'חוב קוגניטיבי', כלומר – החלשת שיקול דעת אנושי בשל הסתמכות יתר על AI. "ארגונים נדרשים למפות תהליכים קריטיים שבהם משולבים LLMs, להגדיר בקרות אימות ובקרת איכות לתוצרים, למדוד ולכמת סיכון תדמיתי ומשפטי, ולהתחשב בהקשר אזורי, בריבונות נתונים ובהטיות תרבותיות", סיכמו החוקרים. "החדשנות ב-GenAI מאפשרת האצה עסקית אמיתית, אך בלא בקרה, הארגון עלול לייבא הטיות, צנזורה וטעויות זמן ומקום – היישר אל לב המותג והתהליכים הקריטיים שהוא עובר".

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה כל היבט בפעילות העסקית, ארגונים רבים מגלים כי צוואר הבקבוק אינו תמיד היעדר חדשנות, אלא מערכות הליבה הישנות שעליהן נשען הארגון כולו. מערכות אלו – שחלקן נכתבו לפני עשרות שנים – מפעילות תהליכים קריטיים בתעשיות תלויות מיינפריים, כמו בנקאות, שירותים פיננסיים וביטוח, אך מתקשות לעמוד בקצב הדרישות של עולם דיגיטלי. בארגונים פיננסיים, למשל, שינוי לכאורה פשוט, כמו עדכון תנאי הלוואה או הוספת מוצר חדש, עלול לגעת בעשרות מודולים ותהליכים שנבנו לאורך שנים – לעיתים על ידי צוותים שכבר אינם בארגון. במקרים רבים אין תיעוד מלא, והקשר בין רכיבי המערכת אינו ברור. לכן החלפה מלאה של המערכת היא מסוכנת מבחינה עסקית ורגולטורית. לימור לופסקי, מנכ"לית שותפה ב-CTB מבית אמן דיגיטל (Aman Digital), מסבירה כיצד ניתן "להצעיר" מערכות ליבה מבלי לסכן את הפעילות העסקית, ומה תפקידה של הבינה המלאכותית בתהליך. שכתוב במקום החלפה: הדרך הבטוחה למודרניזציה לדברי לימור, "הצערת" מערכות ליבה אינה מתחילה בהכרח בשדרוג שפת הקוד משפה ישנה לשפה מתקדמת יותר. במערכות ליבה בהן הקוד לעיתים בן יותר מ-20 שנה, אפשר וכדאי להשתמש בכלים מודרניים כדי להפכו לברור, מובנה וגמיש יותר לשינויים. תהליך זה כולל ניתוח יסודי של התוכניות: זיהוי הקלטים, הפלטים, סוגי התלות בין המודולים ובניית תרשימים שמאפשרים להבין את הארכיטקטורה הכוללת. התמודדות עם אובדן ידע ארגוני אחד האתגרים הגדולים בביצוע שינויים במערכות הליבה הינו המחסור בידע. מקור הידע, בדרך כלל, כבר אינו בסביבה – המפתחים עזבו, התיעוד חסר או לא מעודכן והמערכת הפכה ל"קופסה שחורה". כדי להתגבר על כך, מבצעים מיפוי מלא של התוכניות, של הדרישות העסקיות ושל הפונקציונליות הקיימת. לאחר מכן מתקפים את הממצאים מול הלקוח ומנהלי המערכת בארגון, ומייצרים תיעוד עדכני הכולל את: הפונקציונליות הקיימת הדרישות העסקיות פונקציונליות חדשה נדרשת כך AI נכנסת למערכות COBOL ולמערכות מורשת מערכות רבות בעולם הפיננסי עדיין מבוססות על COBOL, שהיא שפה ותיקה אך יציבה במיוחד. החדשות הטובות: דווקא הבינה המלאכותית מאפשרת להחיות מערכות אלו במקום להחליפן. כלי GenAI מסוגלים לנתח קוד קיים, לבנות תרשימי זרימה, לזהות תלות ולמפות לוגיקה עסקית במהירות גבוהה בהרבה מהעבר. שימוש בכלים הללו מבטיח שמערכות אלו יישארו עמידות וגמישות בתשתיות היברידיות ויתמכו ביוזמות של שינוי דיגיטלי. בנוסף הוא מקצר משמעותית את זמני הפיתוח ומפחית משאבים. בניגוד לתפישה הרווחת, מדובר בכלי שמאפשר למהנדסים להבין לעומק את המערכת ולהתמקד בהחלטות ארכיטקטוניות ולא בפענוח קוד ישן. מדוע COBOL עדיין כאן? למרות גילה, COBOL נחשבת לשפה קלה להבנה ולתחזוקה. היא מפעילה תהליכים רגישים ומורכבים במיוחד, והחלפה מלאה שלה כרוכה בסיכון עסקי גבוה. לכן, מודרניזציה הנשענת על כלים ושיטות שהוכיחו את עצמם, בד בבד עם עבודה צמודה עם הגורם העסקי בארגון, מקטינים משמעותית את הסיכון ומבטיחים שדרוג בטוח של מערכות הליבה. שינוי גדול מתחיל מלמטה לדברי לימור, "כל שינוי גדול מתחיל בשינוי קטן". הטעות הנפוצה ביותר היא ניסיון לבצע מהפכה כוללת – הדרך הנכונה היא להתקדם מלמטה למעלה. תחילה בתהליכים פשוטים ובבחינת התוצאות, ורק לאחר מכן להרחיב את הפרויקט. גישה זו מפחיתה סיכונים, מאפשרת למידה תוך כדי תנועה ומייצרת אמון בתהליך ובשינוי. לסיכום, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם לעצור את הפעילות ולהתחיל לתכנן מהיסוד תהליכים קיימים. יחד עם זאת, הארגונים אינם יכולים להישאר מאחור, בעולם שבו החדשנות מתרחשת בקצב אקספוננציאלי. הדרך קדימה היא לשלב בין זהירות לאומץ: להבין לעומק את הקיים, לשפר אותו בהדרגה, ולתת לבינה המלאכותית להיות המאיצה  – לא התחליף.

"מה שקורה כיום במחשבים זה שבמכשירים קטנים ודקים אפשר היום להריץ מודלי AI מאוד גדולים. נכון שבסופו של דבר הגודל בהחלט קובע. אין ספק שאם מריצים שאילתה במודלים שיכולים לעבד 70 מיליארד פרמטרים, אתה מקבל תשובה יותר חכמה ויותר מהירה ממודלים של 30 מיליארד פרמטרים. אבל ברוב המקרים אנחנו לא צריכים את המודלים הענקיים הללו, בוודאי לא בשביל שימושים יום יומיים – והרצה מקומית של מודלים בקצה, במחשב הנייד, גם חוסכת את התשלום על אסימונים", והיא רצה רק על הדאטה שלי", כך סיפר גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל (Intel) במפגש עיתונאים שנערך אתמול (ב') במטה של החברה בפתח תקווה. במסגרת המפגש הציג טמיר את יכולות ה-AI המובנות במעבדים החדשים של אינטל, מעבדי ה-Panther Lake, אותם השיקה החברה באופן רשמי במסגרת תערוכת CES 2026 בתחילת ינואר האחרון, בלאס וגאס. במהלך האירוע הוצגו כמה מחשבים ניידים שמכילים את המעבדים החדשים של החברה, וכאמור הם יכולים להריץ מודלים בגודל של עד 30 מיליארד משתנים באופן מקומי, וזה בזכות עוצמת מחשוב AI, שמגיעה עד 180TOPS בכלל המעבד, עם עד 120TOPS מהשבב הגרפי החדש, מהדור השלישי של מעבדי התצוגה Xe של החברה, ועד 50TOPS משבב ה-NPU. שבב המחשוב העצבי החדש של החברה אמנם מציע רק מעט יותר ממיטב הביצועים בדור השני של מעבדי ה-Core Ultra, אבל מדובר בשבב שמציע 40% יותר ביצועים בגודל של פיסת הסיליקון מאשר בדור הקודם. כמו כן טמיר טען שסך ביצועי ה-AI של המעבדים החדשים גדול עד פי 9 לעומת המעבדים שמציעה קוואלקום לתחום המחשוב האישי, וכן עד פי 3 לעומת המעבדים של המתחרה הגדולה של AMD. גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל, עם מצגת שהראה באירוע. צילום: צבי קצבורג המודלים החדשים – כמו מעבר מ-IQ  של95 ל-160 "המודלים החדשים של ה-AI עשו תוך שנה אחת בלבד קפיצת דרך אדירה", אמר טמיר. "אפשר לומר שבהיבט של ה-IQ הם קפצו מרמה של 95 נקודות של אדם סטנדרטי לרמה של IQ של גאון, מעל 160, ובקצב מטורף כאמור. השאלה הכי גדולה ששואלים אותי היא, אז מה הלאה? אני לא יודע מה הסף העליון של בדיקות ה-IQ, ואני בכלל לא יודע אם אפשר, לדוגמה, למדוד IQ ברמה של 500 נקודות, אבל ברמה של הצורך שלי בעבודה ובבית, IQ של 200 זה מעל ומעבר, וכבר עכשיו זה מודלים חכמים יותר מהרוב המכריע של בני האנוש – אולי צריך 500 כדי לחקור תרופות לריפוי סרטן, כדי לזהות חדשות כזב, אבל זה מעבר לצרכים שלנו". לדבריו, המודלים ימשיכו להתפתח, אבל זה מרוץ שלטענתו נשארו בו רק ארבע עד חמש חברות גדולות שיכולות להמשיך ולהשקיע עשרות מיליוני דולרים, וטמיר מעריך שזה לא ימנע מהן לרגע מלהמשיך לרוץ לכיוון השגת סופר אינטליגנציה. "לחברות הללו יש הגבלה אחת: האלגוריתמים שלהן. אין להם הגבלה של עוצמה ולא זיכרון ולא בעיות קירור, ומי שעוקב יודע שחלקן כבר קונות כורים גרעיניים קטנים כדי לספק את הכוח לדאטה סנטרים שלהן", הוא אמר. "אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות" אבל הצד השני הוא ההרצה בקצה, במחשב הנייד, במצלמות אבטחה וגם ברובוטים במפעל. "אנו נראה יותר ויותר חוכמה שמגיעה לכל מיני מקומות, כמו רובוטים תעשייתיים, שבעצם יכילו בתוכם מחשב שיודע לבד להריץ יישומי AI כדי לזהות, לדוגמה, חלק לקוי ולא צריך לעלות לענן בשביל זה, אין סיבה. לא כל הדאטה צריכה להגיע לענן, למשל מצלמות אבטחה קהילתיות שיכולות לזהות בזכות מחשב קטן בתוכן אם אירעה תאונה ויש פצועים ואם צריך להזמין אמבולנס", הוא סיפר. הוא הוסיף כי, "אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות. שברנו את מחסום השפה, זו הפריצה הגדולה – הנקודה בזמן בה הצלחנו לקחת את הטקסט שלנו ולשבור אותו לאסימונים, לאותיות וחתיכות מאוד קטנות, בדיוק כמו שהמדע עובד, מפרק הכל לאטומים, ואז מבין איך להרכיב את זה מחדש. הצלחנו להגיע לכך שהקשר בין אסימונים שומר על הקשרים סמנטיים לאסימונים האחרים, ואז למדנו איך לייצג את כל הקשרים הללו בשפה – וזה חשוב כי רוב הידע האנושי מקודד באופן טקסטואלי". לדבריו, השינוי הגדול שעובר כיום השוק הוא שבמקום לתכנת מחשבים מביאים את ה-AI לדאטה ושואלים אותה מה את יכולה לעשות עם הנתונים. "וזה הנתונים שלי, והם שמורים במחשב, ואני לא רוצה שבענן ילמדו מה שמור, עם מי דיברתי, מה אני עושה וכדומה", הוא סיכם.

ברידג'ווייז הישראלית הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את קונטקסט אנליטיקס האמריקנית תמורת 13.5 מיליון דולר. הנרכשת, שיושבת בשיקאגו, מציעה פתרון לעיבוד נתונים אלטרנטיביים מבוסס AI, והטכנולוגיות שלה מוטמעות בגופים פיננסיים גדולים, כגון S&P Global Market Intelligence. היא מציעה עיבוד מידע לא מובנה, כגון ניתוח סנטימנט חדשותי, רשתות חברתיות ומסמכים מורכבים. ברידג'ווייז מתמחה בניתוח מבוסס AI של ניירות ערך גלובליים ונתונים מובנים. על פי הרוכשת, השילוב של יכולותיה עם אלה של הנרכשת יוצר תשתית בינה מלאכותית שלמה עבור תעשיית ההשקעות, ומאפשר לה לספק תמונה מלאה של כל נכס פיננסי, תוך עמידה בתנאי הרגולציה והתאמת היכולות לצרכים העסקיים של כל ארגון פיננסי. הרוכשת פיתחה פלטפורמה טכנולוגית, שמנתחת מידע פיננסי גלובלי ומנגישה תובנות השקעה במגוון שפות. המערכת שלה מספקת המלצות וניתוחי עומק למניות, קרנות ואג"ח, ומשרתת מעל 50 לקוחות מוסדיים וכ-25 מיליון משתמשי קצה ברחבי העולם. ברידג'ווייז נוסדה ב-2019 על ידי גבי דיאמנט, המנכ"ל, דור אליגולא, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, אור אליגולא, סמנכ"ל התפעול, ומור חזן, סמנכ"ל המוצר. יש לה משרדים בניו יורק, תל אביב, לונדון, סינגפור, טוקיו וברזיל. על לקוחותיה נמנות בורסות כגון נאסד"ק, וכן גופים פיננסיים גדולים דוגמת בנק הפועלים ובנק לאומי. מערכת שמפענחת את כלל המידע בשוק הפיננסי השילוב עם הטכנולוגיה של קונטקסט אנליטיקס מאפשר למערכת של ברידג'ווייז לפענח את כלל המידע בשוק הפיננסי: החל מהנתונים היבשים בדו"חות ועד לסנטימנט בזמן אמת ברשת. כעת, היא מספקת, לדבריה, פתרון שמאפשר לבנקים, בתי השקעות ופלטפורמות מסחר להסתמך על בינה מלאכותית שפותחה ספציפית לעולם הפיננסי, בניגוד למודלים כלליים, שלדבריה חסרים את הדיוק המקצועי והרגולטורי הנדרש, אומרים בחברה. לצד הרכישה, ברידג'ווייז רתמה את הטכנולוגיה של קונטקסט אנליטיקס לבניית pAI – סוכן ה-AI שלה לניהול וייעוץ השקעות. המודל מסוגל לבנות, לבחון ולבצע אופטימיזציה לתיקי השקעות באופן מותאם אישית ובשיחה טבעית – ללא הגבלת זמן, כמות או איכות. pAI מאפשר למוסדות פיננסיים לנטוש את מסלולי ההשקעה הסטטיים והגנריים לטובת מסעות לקוח פרסונליים, המשתנים בזמן אמת בהתאם לתנאי השוק, צרכיו והעדפותיו האישיים של המשקיע. ג'ו גיטס, מנכ"ל קונטקסט אנליטיקס, אמר כי "ההצטרפות לברידג'ווייז מאפשרת לנו לממש את הפוטנציאל המלא של הטכנולוגיה שבנינו ב-13 השנים האחרונות. החיבור בין היכולת שלנו לפענח את רעשי השוק וטקסטים מכל הסוגים, לבין הניתוח האיכותי והפריסה הגלובלית של ברידג'ווייז, יוצר תשתית בינה מלאכותית שסוגרת סוף סוף את הפער בין מידע גולמי לקבלת החלטות חכמות בהשקעה". לדברי דיאמנט, "המטרה שלנו הייתה ונשארה לספק את הבינה הפיננסית המדויקת והאמינה ביותר בעולם. רכישת קונטקסט אנליטיקס, ושילוב הטכנולוגיה והצוות שלה בארצות הברית לתוך ברידג'ווייז, מאפשרים לנו לחבר את כל קצוות המידע והידע – מהנתונים הגולמיים ביותר ועד לתובנות מזוקקות לכל סוגי המשקיעים. זהו צעד שמשנה את כללי המשחק, ומאפשר למוסדות פיננסיים שמשרתים מיליוני משקיעים ברחבי העולם להציע להם הבנת שוק ברמות שקיפות ועומק שלא היו קיימות עד היום".

מבוכה, או לא, לפראגון (Paragon Solutions) – חברת הסייבר ההתקפי הישראלית? עובדת של החברה העלתה לפני ימים אחדים ללינקדאין צילום של ממשק השליטה של הרוגלה שלה, Graphite. התמונה נצפתה מיליוני פעמים והפכה לוויראלית, אך הציפה מחדש את הביקורת על פעילותה החודרנית של הרוגלה. בתמונה שפורסמה ניתן פירוט של האפליקציות אותן הרוגלה יכולה לפרוץ, עם מספרי טלפון וצ'אטים פתוחים. מי שהעלתה את התמונה לרשת היא היועצת המשפטית של פראגון, אשר ערכה סיור לתלמידות מחוננות. התמונה זכתה ליותר מ-5 מיליון צפיות ונמחקה מחשבון העובדת ברשת X. Paragon Solutions' Graphite spy tool exposed: Employee leaked control panel screenshot on LinkedIn showing real target (Czech number, Valentina's messages/apps). Deleted fast, but internet remembers. Israeli firm sells to "democracies" for citizen surveillance. pic.twitter.com/Tww8idjSgc — Rybar in English (@rybar_en) February 16, 2026 מומחי אבטחה מתחו ביקורת על החשיפה וכינו אותה "כשל תפעול אבטחתי בהיקף אפי". אחרים הביעו סקפטיות ורמזו כי ייתכן שהחשיפה לכאורה בטעות – הייתה מכוונת. פראגון מסר ל-N12 כי "אכן לא נעים אך גם לא נורא, כי בתוכן השקף הספציפי אין מידע חדש שנוגע לחברה. עם זאת, מדובר במחיר תדמיתי זעום לשלם, ביחס לתרומת ההעצמה הנשית וביקור כיתת התלמידות המחוננות בחברה. הטעות הטכנית של היועצת המשפטית בטלה בשישים למול תרומתה לקהילה. פארגון לא רק תורמת לביטחון הלאומי של מדינות דמוקרטיות, אלא גם מעודדת העצמה נשית בקרב תלמידות מחוננות". מספקת לממשלות רוגלות שעורכות מעקב אחר אזרחים יצוין כי פראגון מספקת לממשלות רוגלות העורכות מעקב אחר אזרחים. לפי אתר החברה היא "מספקת ללקוחותיה כלים, צוותים ותובנות המבוססים על עקרונות אתיים, במטרה לשבש ולנטרל איומים מורכבים ומתמשכים". אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר וממייסדי פראגון. צילום: מתוך ויקיפדיה פראגון הוקמה על ידי תת-אלוף (מיל') אהוד שניאורסון, שהיה מפקד יחידה 8200, לצד בוגרי יחידה נוספים. אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר, נמנה על המשקיעים בחברה.  בדצמבר 2024 היא נמכרה בכ-900 מיליון דולר לקרן ההשקעות האמריקנית AE Industrial Partners. על לקוחותיה נמנות ממשלות אוסטרליה, קנדה, קפריסין היוונית, דנמרק, ישראל וסינגפור. ב-2025, ממשל טראמפ אישר שרשות אכיפת המכס וההגירה, ICE, רכש את הרוגלה. הרוגלה שלה מסוגלת לבצע חדירה ברמת מערכת ההפעלה, וכך היא יכולה לקצור נתונים שמורים, להפעיל מיקרופון ומצלמה ולקרוא הודעות, כולל מוצפנות. זאת כי הצפנה מקצה לקצה אמנם שומרת על מידע בתנועה, אולם לא מונעת גישה למכשיר עצמו, שנפרץ. אחד מהמאפיינים הייחודיים שלה הוא שניתן להשיג גישה לכלי הקורבן, גם בלא שהוא יעשה פעולה אקטיבית כלשהי. החברה לא סוגה בשושנים בתקשורת: ביוני האחרון נטען כי ממשלת איטליה עשתה שימוש ברוגלת פראגון כדי לפרוץ לטלפונים של מי שמתחו על הממשלה ביקורת. אשתקד טענו בווטסאפ כי הרוגלה עקבה אחר קרוב למאה משתמשים, לרבות פרנצ'סקו קנצ'לטו, עורך ראשי של אתר התחקירים האיטלקי Fanpage – המותח ביקורת על ראשת הממשלה ג'ורג'יה מלוני. "לא רק דיקטטורות מנצלות רוגלות", סיכם חוקר פעיל זכויות אדם, "זה קורה גם בדמוקרטיות".

למשרד החוץ לא חסרות בעיות: התמודדות עם הביקורת נגד ישראל ועם האנטישמיות בחו"ל, סמכויות מקוצצות והעדר מערך הסברה בינלאומי. היום (ג') חושף המדינה בעיות נוספות שמהן המשרד סובל: ליקויי אבטחה חמורים. בנוסף, הוא מצא ליקויי אבטחה בעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי. המבקר, מתניהו אנגלמן, בדק את הליך האימות של מסמכים ציבוריים במשרד החוץ, האפוסטיל. זה משמש חותמת של אותנטיות, שמבטיחה את מהימנותם של מסמכים ציבוריים, ומספק אישור משפטי להכרה במסמכים ככשרים ותקפים במדינות העולם. הביקוש לאימות מסמכים ציבוריים גדל בין 2017 ל-2024 ביותר מפי שניים. המבקר מצא שם שלל ליקויים – מחשש להונאה, דרך פרצות אבטחת מידע ועד לעברה על החוק. בדו"ח שפרסם היום כותב אנגלמן כי "שירות האפוסטיל במשרד החוץ מזמין תופעה של 'מאכערים'", שבעקבותיה "אזרחי ישראל שילמו עשרות מיליוני שקלים מיותרים. זו הזנחה רבת שנים במתן שירות ציבורי לקוי מהשורש, שמאפשרת זיוף מסמכים, ליקויים כספיים, ואף פתח לביצוע הונאות ומעילות. יש חשש לזליגת המידע ולשימוש בו לרעה. חמור מכך – קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית בעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי, שמאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים לבצע פעולות להנפקת אישורים – מה שמהווה סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה". המבקר מצא פערים בהליכי האימות של המסמכים, "בלי שהמשרד עיגן את תהליך הטיפול בנהלים כתובים, ובניגוד לחובתו. הדבר מעלה ליקויים משמעותיים וחשש לפעולות בלתי רצויות כגון הפליות ומעילות". "כשל של משרד החוץ במילוי תפקידו" לפי הדו"ח, "משרד החוץ לא מחזיק במערכת מחשוב שמשמשת אותו לצורך הנפקת אישורי אפוסטיל תצלום ולכן הנפיק יותר ממחצית, 53%, שהם מאות אלפי אישורים – בלי אימות ובלא בדיקה אחרת. זהו ליקוי חמור, כשל של המשרד וליקוי חמור במילוי תפקידו". המבקר מצא שמשרד החוץ מאמת ומנפיק אישורי אפוסטיל על בסיס העתקים מודפסים – פעולה אסורה, שמאפשרת זיוף של מסמכים בקלות רבה יותר. "ההשלכות מהסתמכות על מסמך מזויף הן רחבות ומשמעותיות", כתב אנגלמן. לדבריו, "חתימות מורשי חתימה לא נסרקו למערכת האימותים במשך חודשים רבים, ולעתים אף לא נסרקו כלל. ל-51% מכלל מורשי החתימה חסר פרט מהותי, והמידע אודותם אינו שלם". שר החוץ, גדעון סער. צילום: Gints Ivuskans, ShutterStock אנגלמן מצביע בדו"ח על חוסר התאמה בין מערכות התקבולים למערכות משרד החוץ, הקלדת נתונים ידנית, טעויות הקלדה, "פתח לביצוע הונאות ומעילות. פערים בין הסכומים, שמשקפים ליקוי משמעותי של משרד החוץ בניהול כספי ציבור, בבקרת שגיאות ובפעולות למניעת הונאות ומעילות. התעריפים לשירות לא עודכנו – זה אובדן של מיליוני שקלים לאוצר המדינה". שירות אפוסטיל מוגבל – מה שעולה לאזרחים הרבה כסף "הפריסה של שירות האפוסטיל של משרד החוץ מוגבלת – הוא ניתן רק בלשכת משרד החוץ בירושלים, למשך 3.5 שעות, בבוקר בלבד. למרות הביקוש העולה. אלפי אזרחים נאלצים להגיע פיזית לירושלים, להמתין בעמידה בתור במשך שעות בשמש הקופחת, בלא אפשרות לקביעת תור מראש, ללא מים או שירותים. השליחים השתלטו על התורים, והאזרחים משלמים להם עשרות מיליוני שקלים", כתב המבקר. כמו כן, ימי המענה הטלפוני צומצמו משלושה ימים ליומיים בשבוע בלבד. "זה גרם לכך ש-70% מהשיחות נותרו בלא מענה, ובחלק מהזמן – כלל השיחות לא זכו למענה, ואלפי לקוחות המתינו לשווא", ציין אנגלמן. עוד הוא כתב ש-"יישומה של החלטת הממשלה להקים תשתית אימות דיגיטלי לתעודות היה חלקי ביותר: רק חמישה מ-60 הגופים הצטרפו לשירות, והיקף השימוש באפוסטיל הדיגיטלי עמד על רק 0.8% מכלל ההנפקות – בניגוד ליעד שהוצב, של 70%". עוד ליקויי אבטחת מידע ליקויים נוספים שהמבקר מצא הם כי "שמות משתמש וסיסמאות של חשבונות משתמשים למערכות מידע שונות של משרד החוץ וגופים ציבורים אחרים היו חשופים לעיני כל. כמה בעלי תפקידים פעלו בניגוד מוחלט לכללי אבטחת המידע ושמירת החיסיון, בלי בקרה. זה עלול להוביל לחשיפה, גניבה, שינוי או הרס של המידע". ישראל חברה באמנה בינלאומית לתחום, ולמרות זאת, "משרד החוץ מתנהל בתחום משפטי בין לאומי זה בלא נוהל סדור, ולא ממלא אחר חובותיו בהתאם לאמנה. נמצאו ליקויים מהותיים, כולל כספיים", כתב אנגלמן. "מצבור הפערים והסיכון שהם יוצרים עלולים להגיע לרשלנות מקצועית בתפקוד", סיכם המבקר. "זו הזנחה רבת שנים בתחום האפוסטיל, באופן יישום האמנה, בהקפדה על התהליכים הכספיים ובשירות לציבור". 36% מעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל – תקולות המבקר בדק 28 מ-285 עמדות השירות העצמי לשירותי הממשלה שמפעיל מערך הדיגיטל הלאומי. 10 מהן, 36% – היו תקולות. בשליש מהעמדות הונפקו אישורים רשמיים בלא סימני ביטחון למניעת זיופים. עוד ליקוי שמצא המבקר הוא ש-120 עמדות פזורות ברשת פארם, ועובדים רבים מקבלים גישה למחשב ממשלתי רגיש. בכל אלה יש "סיכון ממשי לניצול לרעה, למעילות ולהונאות", ציין אנגלמן. שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: תומר פולטין "קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית, שמאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים להשתלט על עמדות השירות העצמי ולבצע פעולות להנפקת אישורים. זה מהווה סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה", נקבע. כמו כן, "נמצא ליקוי מהותי של מערך הדיגיטל בנוגע להגנה הפיזית על העמדות והגישה לתכולתם, … חשש ניצול לרעה וסיכוני אבטחת מידע נוספים. מערך הדיגיטל הלאומי מתנהל באופן לקוי בניהול, פיקוח ובקרה על העמדות – זו פגיעה בשירות לציבור, ופתח לשימוש לרעה". התגובות משרד החוץ מסר בתגובה לדו"ח המבקר שהוא החל לגבש נוהל עבודה לאימות מסמכים ציבוריים. "באוגוסט 2024 התחלנו בעדכון מורשי חתימה חדשים במערכת, לרבות דוגמת חתימתם. במסגרת אפיון מערכת מידע חדשה לאפוסטיל, ניישם כלי שיאפשר לבצע את עדכון מאגר מורשי החתימה. המערכת תכלול מנגנון לזיהוי מורשה חתימה, דוגמאות חתימה ומיפוי המסמכים השונים. נבחן ממשק לשירות התשלומים הממשלתי". מערך הדיגיטל הלאומי מסר כי "לא מוכרת תופעה של הדפסת מסמכים רשמיים על נייר לבן. הדפסה שכזו אינה תקינה. המערך פועל בשיתוף פעולה לקביעת סוג הנייר, אופן הפצתו בעמדות ומנגנון בקרה על ההפצה. המערך יכול לבצע אינטגרציה למערכות משרד החוץ". עוד נמסר בתגובה ש-"נבחנות פעולות לחסימת פרצת אבטחת המידע". המבקר הגיב לתגובה בכותבו כי "הליקוי לא תוקן. קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית".