ענקית המחשוב יבמ (IBM) הודיעה אתמול (ד') כי צ'ארלס ה. בנט, חוקר בכיר בחברה (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי, זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. הפרס – הקרוי על שמו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג שנחשב לאבי מדעי המחשב – מכונה "פרס הנובל של עולם המחשוב". הפרס מוענק לבנט על תרומות מחקריות שסייעו להצית "מהפכה קוונטית", להמיר השערות על הנייר לניסויים בעולם האמיתי, לבסס את תחום מדעי המידע הקוונטי ולעצב מחדש את האופן שבו חוקרים חושבים על חישוב, תקשורת ומהות המידע עצמו. בנט חולק את הפרס עם שותפו הוותיק ג'יל בראסאר מאוניברסיטת מונטריאול, שעימו חיבר בין הפיזיקה למדעי המחשב, לכדי תחום מדעי חדש לחלוטין.  בנט הוא החוקר השביעי מ-יבמ שזוכה בפרס היוקרתי. תרומת בנט למדע הקוונטי ויוזמות יבמ בתחום בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק, להורים שהיו מורים למוזיקה. הוא למד לתואר ראשון בביוכימיה באוניברסיטת ברנדייס. במהלך לימודיו לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד הוא פיתח עניין רב בקשר בין חישוב לפיזיקה. בנט הושפע מרעיונות חדשניים בתחום המידע והפיזיקה, למשל מעבודותיהם של סטיבן ויזנר, שפיתח את רעיון "הכסף הקוונטי", ושל רולף לנדאואר, שהדגיש כי מידע הוא ישות פיזיקלית. השילוב בין השפעות אלו הוביל את בנט להנחת היסודות של תחום מדעי המידע הקוונטי כבר בראשית דרכו האקדמית. במהלך קריירה שנמשכה יותר מחמישה עשורים במעבדת המחקר של יבמ, הוביל בנט מחקרים פורצי דרך שבחנו כיצד ניתן לרתום את ההתנהגות הייחודית של חומרים בקני המידה הקטנים ביותר לצורך עיבוד והעברת מידע בדרכים שאינן אפשריות במחשבים קלאסיים. עבודתו סייעה להפוך את התיאוריה הקוונטית לפיתוחים מעשיים כגון הצפנה קוונטית וטלפורטציה קוונטית – מושגים העומדים בבסיס מדעי המידע הקוונטי המודרניים וההתקדמות המתמשכת בתחום המחשוב הקוונטי. יבמ נחשבת כיום כמובילה ופורצת דרך בפיתוח מחשבים קוונטיים פעילים. לאחרונה חשפה יבמ ארכיטקטורת Supercomputing פתוחה וקלה לשילוב, ממוקדת-קוונטים, שנועדה לאפשר הרחבה של מערכות קוונטיות לצד מחשבי-על קלאסיים, כדי לסייע בפתרון בעיות ששיטות קלאסיות לבדן מתקשות להתמודד איתן. החברה גם הציגה מפת דרכים לבניית IBM Quantum Starling, שלדבריה צפוי להיות המחשב הקוונטי הגדול הראשון בעולם העמיד בפני תקלות, וצפוי להימסר ללקוחות בשנת 2029.

ה-ASUS ExpertBook Ultra B9406CAA הנייד העסקי החדש של אסוס (ASUS), מראה בהיבטים רבים שלו עד כמה החברה התקדמה למעמד של אחת היצרניות המובילות בשוק המוגדר הזה. מעבר לתצורה גבוהה, העיצוב שלו הפעם מרשים במיוחד: מעטפת שמיוצרת כולה ממתכת בצבעים ייחודיים, עם ציפוי בטכנולוגיה ננו-קרמית. טכנולוגיה זו, מעבר לכך שהיא דוחה כתמים ואבק, גם מעניקה קשיחות חזקה במיוחד למארז של המחשב, עם עמידות בתקן US MIL STD 810H המחמיר במיוחד, ברמה שגבוהה יותר ממה שנהוג בתעשייה, ומכל הכיוונים, וכל זאת מבלי להתפשר על מפגן של אלגנטיות מושכת – בהתאמה מושלמת לכל המקצוענים, ממנכ"לים ומנהלים אחרים ועד לכל מי שעובד בדרכים, כמו אנשי מכירות. אבל זה כמובן לא רק המראה. למרות שמדובר במחשב שמציע מסך 14 אינץ', המשקל שלו עומד באופן מרשים במיוחד על 0.99 ק"ג בלבד, ועוביו עומד על 10.9 מ"מ בלבד. פנתר ביצועים אבל מעבר למראה המוצלח מאוד, אחד הדברים הכי משמעותיים ב-ExpertBook Ultra, אם לא החשוב ביותר, הוא המעבד שלו. כמו בכל שנה, אסוס היא מהראשונות, אם לא הראשונה, להשיק בישראל מחשבים עם המעבדים הכי חדשים בשוק, והמחשב העסקי הזה מגיע עם מעבד Panther Lake שאינטל (Intel) השיקה רק בתחילת השנה בפועל. המעבד הוא Core Ultra X7 Processor 358H, שמביא לשולחן את כל מה שחדש במעבדי ה-Core Ultra Series 3: עם 4 ליבות ביצועים, 8 ליבות יעילות ועוד 4 ליבות יעילות במתח נמוך יותר, והוא מציע מהירות מרבית של 4.8 גיגה-הרץ. לצד ליבות העיבוד יש גם שבב NPU חדש שמציע ביצועי AI בעוצמה של 50TOPS ויעילות רבה יותר מאשר בדור הקודם, ויש גם שבב גרפי עוצמתי חדש, Arc B390 שאינטל שילבה במעבדים המסומנים ב-X – והוא מורכב מ-12 ליבות של שבבי Xe3 במהירות גבוהה במיוחד של 2.5 גיגה-הרץ, שמציע בפני עצמו עוצמת AI גבוהה במיוחד, אשר עומדת על 122TOPS, לצד ביצועים גרפיים איכותיים מתמיד. התצורה כוללת גם עד 64 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-1 טרה-בייט זיכרון SSD לאחסון בממשק M.2 2280 NVMe PCIe 4.0 SSD, ותמיכה ב-WiFi 7 וב-Bluetooth 6.0. יש גם מגוון רחב ומאוד מספק של יציאות וחיבורים, מצלמת רשת באבחנה של 1080p, עם תריס פרטיות, וגם שישה רמקולים שתומכים ב-Dolby Atmos ומערך של מיקרופונים שעוזר לבצע שיחות וידיאו נקיות מרעש באמצעות טכנולוגיית AI קניינית של אסוס. ואת כל זה מניעה סוללה בהספק עבודה של 70 וואט/שעה, שנטענת בהספק מהיר של 90 וואט, ומספקת עד יום שלם של עבודה. המסך החדשני, ה-Tandem OLED, תומך מגע ברזולוציית 3K ומציע תצוגה מרהיבה במיוחד עם תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, תמיכה בתקן Display HDR True Black 1000, שמציע גוונים שחורים עמוקים במיוחד המסייעים לניגודיות גבוהה, בהירות שיא של 1,400 ניט וגם הגנה באמצעות Gorilla Glass Victus של קורנינג (Corning). בנוסף, הוא מגיע עם ציפוי מונע השתקפויות שעוזר לעבודה במשרד, וכמובן גם כשיוצאים לעבודה בחוץ. מוכן לכל משימה. הנייד העסקי החדש של אסוס, ה-ASUS ExpertBook Ultra B9406CAA. צילום: יח"צ אסוס כלי ה-AI המתקדמים ועם עוצמת AI כוללת חזקה מתמיד, לא מפתיע שב-ExpertBook Ultra מוצאים שכבה עמוקה של יישומי בינה מלאכותית לצד כמות גדולה של יכולות ה-AI שמגיעים כחלק מ-Windows 11 והתאימות לתקן Copilot+ PC – כולל תכונת ה-Recall, שמאפשרת לשמור תמונות מצב של העבודה עם המחשב לאורך זמן. עם תכונות כמו ביטול רעשים והתאמה של הסביבה לכמה דוברים בשיחות ועידה באמצעות AI, כתוביות חיות, ועוד אפקטים שמסייעים גם הם לשפר פגישות ולייעל את העבודה, המחשב מסוגל להתמודד עם משימות מורכבות ביעילות גבוהה יותר מתמיד. ואסוס מביאה למחשב עוד הרבה כלים ייחודיים – ExpertGuardian היא מערכת אבטחה ארגונית שמספקת בין השאר הגנה נגד שינויי BIOS וגניבת זהויות, כמו גם אפשרות ניהול מרחוק של מנהלני IT. לצידה מוצאים את התכונה ExpertLumi, שהיא מערכת התרעות חכמות שמבוססת על תאורה, שיודעת גם לספק חיווי חזותי מהיר למצב המחשב ולשיפור תקשורת בפגישות. כמו כן מוצאים את כלי הניהול ScreenExpert ואת התוכנה הראשית MyASUS, שעוזרת לתחזוקת המחשב ולעדכונים של המערכת. בשורה התחתונה מציע ExpertBook Ultra את היכולות הגבוהות והמעודכנות ביותר עבור הדור החדש של הניידים העסקיים שרוצים הרבה יכולות כדי להריץ AI בקצה, לעשות את זה לאורך שעות ארוכות מבלי לפחד שהסוללה תתרוקן במפתיע, וגם לעבודה בנוחות עם סביבת עבודה נאה ונוחה מאוד – כולל, כמו תמיד, תצוגה מרהיבה.

"אנו נמצאים בימים מורכבים ודינמיים לא מעט שנים: קורונה, מלחמה, ועוד מלחמה. ה-AI חוללה גם היא שינויים רבים: הטיפול במידע, ציפיות הלקוחות, שינויים פוליטיים. חל שינוי סיסמי בעולם: היטשטשו הגבולות בין המציאות הפיזית והווירטואלית, ועולם הדיגיטל היה לממד משמעותי יותר. לאחר השגת החוסן הארגוני, כולל המנטלי, ומימוש המשכיות עסקית, ארגונים נדרשים לבינה חדשה שיכולה לגדול באופן מעריכי (אקספוננציאלי), ויודעת לחבר מערכי IT, שירות או מכירות, גם בעת משברים דינמיים. יש לייצר לשכה ווירטואלית, מלאה וחכמה", כך אמר עו"ד נדב בריח, מייסד-משותף ומנכ"ל ביונד פיץ' (ByondPitch). רן כהן, מנהל תחום פתרונות ניהול זהויות וסייבר, NESSPRO. צילום: פרטי בריח דיבר בוובינר מיוחד שערכה נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס. הוובינר נערך אתמול (ד') תחת הכותרת "הלקוחות עברו לדיגיטל? הלשכה הווירטואלית שלכם פתוחה", ופתח אותו רן כהן, מנהל תחום פתרונות ניהול זהויות וסייבר ב-נספרו. "פיתחנו פלטפורמה", סיפר בריח, "שהופכת כל פגישת שירות או מכירה בווידיאו ללשכה וירטואלית חכמה – עם AI חיה, תהליך עסקי מלא ואבטחה ארגונית". "העבודה מרחוק ייתרה את הצורך במפגשים פיזיים", אמר, "אבל, השינוי האמיתי אינו במעבר לשיחות וידיאו, שהן רק אירוע של תקשורת בעבודה: יש לחולל שינוי גדול בהרבה, מועצם טכנולוגית, ולהפוך את מערכי השירות, המכירות וכל מפגש בין הארגון ללקוח או לעובד – ליחידת ביצוע של תהליך עבודה מלא, משרד עם וידיאו ועולמות תוכן נוספים: יכולת לאמת מי בצד השני, להוריד אפליקציה תוך כדי ולהוסיף פעולות במפגש. לצד הווידיאו, החשוב לכשעצמו, תחת פני השטח נמצא התהליך העסקי בחברה – והוא המשמעותי". "ה-AI משמשת עוזרת לצד הנציג" עו"ד בריח הוסיף כי "כך, אנו מפחיתים את התהליכים המנהלתיים, מממשים תפישת 'אפס מגע' לטובת וידיאו; עם סינכרון המידע; ניתוח חכם מבוסס AI שנעשה אוטומטית; עם בקרת איכות והפקת תובנות למנהלים. עוד אנו מציעים לנציגי הארגון (במוקד או בסניף) להשתפר תוך כדי השיחה, בזמן אמת – עם הלקוחות. כך אנו מציעים כלי המשכפל את היכולות של הבינה האנושית – לנציגי שירות רבים. הכלי מיישם מתודולוגיה מבוססת AI, שמתערבת ומשפרת את עבודת הנציג, כולל חתימה דיגיטלית, העברת מסמכים ועוד". "אנחנו יוצרים סניף בלא קירות, עם AI מובנית, ממשל הרשאות, ושליטה בפעולות העסקיות – במשרד וירטואלי עטוף במעטפת אבטחת מידע, שהיא ממד קריטי", הוסיף. "התועלות בלשכה הווירטואלית", הסביר בריח, "הן במימוש מתודולוגיה, פעילות בזמן אמת, שיפור עבודת הנציגים, שכפול יכולות ותובנות עבור כלל הנציגים, בניית תהליך עסקי עם תרחישים מכוונים מראש לתוצאה. תועלות נוספות הן קיצור זמני ההכשרה, יצירת אחידות ושליטה ב'סיפור', תוך עקביות ואחידות בפעולות הנציגים. כך, ה-AI משמשת עוזרת לצד הנציג, מזהה התנגדויות ורגשות, מייצרת חוכמה ומשפרת כאן ועכשיו, על בסיס ספרי ההפעלה שהוכנו מראש. AI בזמן אמת מבוססת על הקשר (קונטקסט) השיחה – היא לא עומדת בפני עצמה ומציעה הצעות, פעולות, מזהה נקודות כאב, מוטיבציות, או קריאה לעסקה". "אנחנו אוספים נתונים מהאינטרנט ומהדאטה הארגוני. כך נוצרת בינה אנושית מוגדלת ומדויקת ארגונית, עם תובנות, משוכפלת ומועצמת – המניבה תוצאות", אמר. "אנו משנים את מודל פארטו: 20% מהפעולות והתובנות מביאות ל-80% מהתוצאות". הלשכה הווירטואלית – "עמוד התווך השלישי בפעילות החברה" "עמוד התווך השלישי בפעילות החברה", הוסיף, "הוא 'הלשכה הווירטואלית': בנינו סביבה בלא הורדת תוכנות ויישומים, היא מונגשת לכל אחד מכל מקום בכל זמן ומכשיר, עם סגירת מעגלים במסך אחד, עם משילות, זיהוי לקוח, אבטחה מוגדלת, מענה לרגולציות בעולם, וספרי הדרכה דינמיים". "בעזרת אינטגרציה מהירה", סיכם עו"ד בריח, "אנו הופכים כל ארגון מבוסס מערכות לגאסי – לארגון חדשני, מבוסס AI, בתוך ימים ולא חודשים. הלשכה הווירטואלית שלנו יוצרת הרמוניה ואחידות בקרב נציגי מוקדי השירות. אנו מציעים שיפור של עד 30% ביחס ההמרה. ארגונים מקבלים רצף שירותי מלא וחוויית שירות מקצה לקצה, גם כשהתשתיות הפיזיות מאוימות, סניפים נסגרים ועובדים מגויסים למילואים. הווידיאו הוא רק חלק קטן ממה שמעניק חוסן בחירום והתייעלות בשגרה – הערך האמיתי הוא התהליך העסקי שמתחת לפני השטח".

אפל אינה ממהרת לאמץ באופן מלא את גל האפליקציות החדש שמבוססות על בינה מלאכותית ליצירת קוד (Vibe Coding). לפי דיווח חדש, החברה החלה לעכב עדכונים לאפליקציות מהקטגוריה הזו ב-App Store, ודורשת מהמפתחים לבצע התאמות כדי לעמוד במדיניות הקיימת. על פי דיווח בדה אינפורמיישן, אפל מנעה מכמה אפליקציות שמאפשרות למשתמשים ליצור משחקים וכלים אחרים באמצעות הזנת פרומפטים טקסטואליים – לשחרר עדכונים לגרסאות המובייל שלהן, אלא אם יבצעו שינויים. עם זאת, אפל מדגישה כי ההתנגדות אינה מבוססת על מדיניות חדשה, אלא על כללים קיימים. לפי החברה, יכולות ה-Vibe Coding מפירות את ההנחיות הוותיקות של החנות, האוסרות על אפליקציות להריץ קוד שמשנה את אופן הפעולה שלהן או של אפליקציות אחרות לאחר שאושרו. מהלך האכיפה מתרחש על רקע החשש כי אפליקציות מסוג זה יהוו איום פוטנציאלי, בכך שיאפשרו למפתחים ליצור אפליקציות רשת שאינן מופצות דרך ה-App Store – אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של אפל. הדיווח מציין, כי אפליקציות Vibe Coding עשויות להידרש לצמצם חלק מהיכולות שלהן, או לשנות את התצוגה מקדימה של אפליקציות שנוצרו באמצעותן. אחת האפשרויות היא להעביר את תצוגת האפליקציה לדפדפן חיצוני במקום להריץ אותה בתוך האפליקציה עצמה. הבעיה המרכזית מבחינת אפל פשוטה: החברה אינה מאפשרת לאפליקציות לשנות את אופן פעולתן לאחר שעברו את תהליך הבדיקה ב-App Store. מנגד, אפליקציות Vibe Coding למעשה מאפשרות לאפליקציה “להפוך” למשהו אחר לגמרי – גם אם הקוד החדש אינו מופץ רשמית דרך החנות, אלא רץ רק על המכשיר של המשתמש. אפל מפנה להנחיה 2.5.2 של ה-App Store, הקובעת כי אפליקציות חייבות להיות "סגורות" בתוך חבילת ההתקנה שלהן, ואינן רשאיות להוריד, להתקין או להריץ קוד שמוסיף או משנה פונקציונליות – למעט חריגים מצומצמים לאפליקציות חינוכיות, ובתנאי שהקוד גלוי וניתן לעריכה על ידי המשתמש. עם זאת, לפי הדיווח, הפתרון עבור חלק מהמפתחים עשוי להיות פשוט יחסית – למשל, יצירת תצוגות מקדימות של האפליקציות דרך הדפדפן ולא בתוך האפליקציה עצמה. במקביל, אפל דווקא מאמצת את טכנולוגיית ה-Vibe Coding בכלי הפיתוח שלה. סביבת הפיתוח Xcode של החברה קיבלה לאחרונה תמיכה בשילוב כלים מבוססי סוכנים של OpenAI ושל אנת'רופיק. בעדכון רשמי ציינה אפל, כי אין לה כללים ייעודיים נגד אפליקציות Vibe Coding. לצד ההנחיה שהוזכרה, היא מפנה גם לסעיף 3.3.1 (b) בהסכם הרישוי למפתחים, המאפשר הורדת קוד מפורש (interpreted code) רק אם אינו משנה את מטרת האפליקציה או מוסיף יכולות שאינן תואמות את ייעודה המקורי. לדברי החברה, היא מקיימת תקשורת שוטפת עם המפתחים, כולל שיחות טלפון, במטרה להסביר את ההפרות ולסייע להם להתאים את האפליקציות לדרישות ה-App Store.

האניבוק (HoneyBook), פלטפורמה לניהול פיננסי ועסקי מבוססת AI לבעלי עסקים קטנים, מודיעה על הצטרפותה לדירקטוריון החברה של עידית יניב, סמנכ"לית ומנהלת העיצוב בווטסאפ, ועל מינועה של אילאיל בן צור לתפקיד סמנכ"לית השיווק. בתפקידה תוביל בן צור ותנהל את הפעילות השיווקית והמסחרית של החברה ברמה הגלובלית, זאת ברקע צמיחת החברה והמשך הגיוסים למשרות חדשות בתל אביב ובניו יורק. יניב מביאה עמה יותר מעשור של ניסיון בהובלת עיצוב מוצר במטא, שם היא סייעה להפוך את ווטסאפ לאפליקציית המסרים הפרטיים המובילה בעולם עם יותר משלושה מיליארד משתמשים. לפני תפקידה זה, הקימה והובילה את ארגון עיצוב המוצר של מטא ישראל ופיקחה על עיצוב מוצרים כמו Facebook Lite ו-Facebook Connectivity. יניב היא בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. בן צור מגיעה לתפקיד עם ניסיון משמעותי בעולמות התקשורת והשיווק; בעברה, כיהנה בתפקידי עריכה בכירים, בהם כעורכת ממון מקבוצת ידיעות אחרונות. ב-2021 עברה בן צור לקבוצת קשת, שם הקימה את אתר Tech12 לחדשות היי-טק. בינואר 2024 הצטרפה בן צור ל-Melio כ-מנהלת מותג והובילה בחברה את פעילות השיווק. Melio נרכשה באוקטובר 2025 על ידי ענקית החשבונאות Xero.

שם ותפקיד: עמית אזולאי-אברהם, מנהלת טכנולוגיות המידע (Head of Enterprise Data Technology) ) בקבוצת Priority. תפקידים קודמים: בעבר שימשתי כמנהלת האפליקציות בחברת נובה. לפני כן עבדתי כיועצת בעולם מערכות המידע, והובלתי פרויקטים של הטמעת מערכות, אפיון פתרונות וניהול תהליכים טכנולוגיים בארגונים. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר שני במדעי המחשב וחינוך, ותואר ראשון במינהל עסקים ופסיכולוגיה, במהלך השירות הצבאי שירתתי באגף התקשוב כמפקדת יחידת המולטימדיה. משפחה: נשואה לשגיב, ואמא לעפרי, תומר ותבור. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? במסגרת השירות הצבאי שלי התעסקתי במערכות ליבה ששימשו את קציני הקשר בשטח ואת השריונרים בטנק. זה מאוד עניין אותי. באופן מפתיע, פחות התעניינתי באיך מפתחים את המוצר, אלא נפעמתי מהיכולת לחבר בין הטכנולוגיה לאנשים: הטמעת הכלים, התאמה שלהם למשתמש הקצה, הדרכה והיכולת לראות את ההשפעה שלהם בשטח. כשהשתחררתי היה לי ברור שזה הכיוון שלי. התחלתי בעולם ההדרכה וההטמעה, ומשם המשכתי לעולמות היישום, ניהול פרויקטים, אפיון מוצרים ופתרונות וניהול מערכות מידע. לאורך השנים תמיד עניין אותי המקום שבו טכנולוגיה פוגשת תהליכים עסקיים ואנשים – המקום שבו היא באמת מייצרת שינוי והשפעה על הארגון. כיום בתפקידי כמנהלת טכנולוגיות המידע של קבוצת פריוריטי, בעידן של הבינה המלאכותית, האתגר האמיתי של ארגונים הוא לא טכנולוגיה אלא ביכולת של אנשים לתרגם תהליכים עסקיים לפתרונות טכנולוגיים שמייצרים ערך אמיתי, וזה אחד הדברים המרגשים ביותר ביום העבודה שלי היום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? זה נושא מורכב. אני נמצאת בתחום כבר יותר משני עשורים, ואם אשאל האם נתקלתי באפליה, התשובה היא כן. היו תקופות שבהן נשאלתי מי שומר על הילדים כשאני בעבודה, והיו גם פערי שכר שהיו מקובלים יותר בעבר. עם זאת, בעשור האחרון אני בהחלט רואה שינוי משמעותי. יש יותר מודעות לנושא, יותר נשים בתפקידי ניהול והשפעה, והנושא נמצא הרבה יותר על סדר היום הארגוני. מצד שני, העובדה שבחברות רבות עדיין קיימות תוכניות לעידוד והעדפה מתקנת לנשים מראה שהדרך לשוויון מלא עדיין לא הסתיימה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? בתחילת הדרך היו רגעים שבהם הרגשתי שהציפיות מנשים בתפקידי טכנולוגיה וניהול שונות מעט – בעיקר סביב האיזון בין קריירה למשפחה. עם השנים אני מרגישה שהענף השתנה מאוד, והמקצועיות היא זו שקובעת. בפריוריטי אפשר לראות את השינוי הזה בצורה מאוד ברורה. יש ייצוג נשי משמעותי בחברה, קרוב למחצית מהעובדים הן נשים, ולא מעט מהן בתפקידי הנהלה בכירים. בין היתר בתפקידים כמו ראש תחום הכספים, ראש תחום הדליברי וראש תחום המכירות בישראל, לצד מנהלת חטיבת המוצר שלנו, ומנהלת חטיבת משאבי האנוש. החברה מיישמת תרבות ארגונית שמסתכלת קודם כל על מקצועיות, יכולות והשפעה ולא על מגדר. כשזה המצב, נשים מגיעות לתפקידי מפתח באופן טבעי.

כולנו קראנו את הכותרות – אנתרופיק (Anthropic) פרסמה לאחרונה System cards למודלים המתקדמים שלה, ובמסגרת תהליכי Red teaming מבוקרים תיעדה התנהגויות שמושכות תשומת לב: במצבים מסוימים, מודלים פעלו בדרכים לא צפויות כדי להשיג את מטרתם, כולל עקיפת מגבלות שהוגדרו להם. חשוב להדגיש: זה לא קרה בפריסה ייצורית אמיתית. אף לקוח לא קיבל מייל שלא ביקש, ואף מערכת לא נפרצה. מדובר בניסויים שנועדו בדיוק על מנת לחשוף כשלים לפני שהם מגיעים לשטח. ובכל זאת, מי שמסתכל על הממצאים ואומר "זה רק מחקר" מפספס את הנקודה. מחקר שמראה שמודל פועל מחוץ לגבולות שהוגדרו לו, גם בסביבה מבוקרת, הוא מידע שצריך לשנות החלטות תכנון. המעבר ממודלים שעונים לשאלות למודלים שפועלים בשמנו משנה את כללי המשחק. ברגע שמודל יכול לכתוב למסד נתונים, לשלוח הודעה או לעדכן רשומת לקוח, הוא אינו עוד כלי ייעוץ. הוא שחקן ביצוע כשהמודל מחליט לבד אבל השאלה המעניינת אינה מה קרה בניסוי. השאלה היא מה הניסוי הזה אומר לנו על הדרך שבה אנחנו מתכננים מערכות, ועל הפער בין הציפייה הניהולית לבין ההתנהגות בפועל. כשמסתכלים על הממצאים מזווית תשתית, הדבר הראשון שנראה אינו "מרד של מכונה". זו תוצאה עקבית של אופטימיזציה למשימה. מודלים מהדור הנוכחי מאומנים להעדיף הצלחה במשימה כפי שהיא מוגדרת להם. כאשר המטרה היא "לסיים תהליך", חסמים עלולים להיתפש כרעש ולא כגבול. טוקן חסר אינו בהכרח איתות של Governance. הרשאה חסרה אינה בהכרח "עצור". זו נקודת התורפה האמיתית, והיא לא תיפתר בניסוח חכם יותר של פרומפט. בני אדם פועלים בתוך הקשר: נהלים, היררכיה, אחריות. המודל פועל בתוך מסגרת אופטימיזציה. ההבדל הזה אינו פרט טכני, הוא ההבדל בין כלי לבין שחקן. מי אחראי על הנתונים שהוא נוגע בהם? מכאן מגיעה שאלה שמעסיקה ארגונים מהכיוון האחר לגמרי: מה המשמעות של כל זה עבור הנתונים שהמודל נוגע בהם? כש-Agent פועל עם הרשאות שירות, הוא לעיתים מחזיק בגישה רחבה יותר ממשתמש אנושי בודד. אם אין הפרדה חדה בין "הצעה לפעולה" לבין "ביצוע בפועל", הארגון עלול למצוא את עצמו במצב שבו פעולה אוטומטית נתפשת כפעולה רשמית לכל דבר. לא בהכרח כי מישהו טעה, אלא כי אף אחד לא הגדיר במפורש היכן עובר קו הגבול. בארגון מסורתי, עובד חדש שמסתפק בהוראות "תסיים את המשימה" ומתחיל לשלוח מיילים ללקוחות ביוזמתו – יקבל שיחה. ל-Agent אין מנגנון שיחה. יש רק ארכיטקטורה. ולמה זה חשוב במיוחד לגופים פיננסיים, ביטוחיים או בריאותיים? כי GDPR, SOC 2 והנחיות רגולטוריות דומות אינם מכירים בהסבר "ה-Agent פעל באופן עצמאי". האחריות תישאר אצל הארגון, תמיד. ולכן לא מספיק לשאול אם המודל עובד טוב. צריך לשאול מה קורה כשהוא עובד טוב מדי ומשלים משימה בדרך שאיש לא אישר. עלולים "לתפוס עצמאות" מסוכנת. סוכני ה-AI. צילום: ShutterStock פרומפט הוא לא מדיניות על כן הנקודה הקריטית היא זו: פרומפט הוא שכבת הדרכה, לא מנגנון אכיפה. הוא דומה לנוהל כתוב ללא מערכת בקרת כניסה. ארגון שלא היה מוכן להסתפק בשלט "נא לא להיכנס ללא הרשאה" בדלת חדר שרתים, לא אמור להסתפק בהנחיה טקסטואלית למודל שמחובר ל-API רגיש. הסתמכות על ניסוח טוב היא אסטרטגיה שנשברת בדיוק ברגעים הכי לא נוחים. Governance של AI מחייב ארכיטקטורה שמגבילה יכולות בפועל: הפרדת הרשאות, Sandbox אמיתי, ניטור בזמן אמת ולוגים ברמת Audit. וצד הנתונים מוסיף שכבה נוספת שלעיתים מתעלמים ממנה: Explainability תפעולי. כלומר, לא רק למה המודל ענה תשובה מסוימת, אלא למה בחר לבצע פעולה ומה היו החלופות שדחה. ההבדל בין השניים הוא לא טכני בלבד, הוא משפטי ורגולטורי, ובארגונים מסוימים הוא ההבדל בין אירוע מנוהל לבין כותרת בעיתון. מכלי ייעוץ לשחקן ביצוע המעבר ממודלים שעונים לשאלות למודלים שפועלים בשמנו משנה את כללי המשחק. ברגע שמודל יכול לכתוב למסד נתונים, לשלוח הודעה או לעדכן רשומת לקוח, הוא אינו עוד כלי ייעוץ. הוא שחקן ביצוע. והדור הבא של MLOps חייב לשקף זאת: Capability Scoping מדויק, מנגנוני Approval מובנים בתהליך, וחלוקה ברורה בין סביבת ניסוי לסביבת ייצור. ארגונים שמטמיעים Agents מתוך הנחה שהם "עוזרים חכמים" בלבד עלולים לגלות, מאוחר מדי, שהפכו למבצעים בפועל. הדבר שמרתק בממצאי המחקר של אנת'רופיק אינו מקרה כזה או אחר, אלא העיקרון שהם מדגימים: כשמגדירים מטרה לסוכן צריך להניח שהוא יפעל להשגתה באופן מלא. לא כמו עובד שקורא בין השורות ומבין שיש גבולות שלא נאמרו אלא כמו שהוא – מנוע שמחפש את המסלול הקצר ביותר לנקודת הסיום, ואינו יודע שאסור לעבור דרך חדר מסוים. הדור הבא של הטמעת AI לא ימדד רק בדיוק ופרודוקטיביות. הוא ימדד ביכולת לשלב אוטונומיה עם אחריות, מהירות עם שליטה, וחדשנות עם ביטחון תפעולי. מי שיבין את זה מוקדם, ייהנה מהיעילות מבלי לשלם את המחיר. מי שלא, עלול לגלות שה-Agent כבר לחץ על "שלח". הכותב אמיר עוז משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ובעברו מנמ"ר והכותב טל מצרי הוא סמנכ"ל טכנולוגיות ומנמ"ר בחברת לואן ווייז

מאז תחילת המלחמה, ההנהגות, הבכירים והתשתיות המרכזיות של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין והביטחון של איראן נפגעו בהיקף לא קטן. בין השאר, ישראל תקפה את מטה הסייבר של המדינה במזרח טהרן. לכן, קבוצות האקרים הפועלות בגיבוי המשטר באיראן, פרוקסיז, כמו גם האקטיביסטים שקשורים אליה מחליפים חלקית את תוקפי הסייבר שנפגעו, ומהווים גורם פעיל מאוד מאז החלה המלחמה – כך לפי מומחי אבטחה. לדבריהם, שני סוגי הקבוצות "מפגינים עמידות – גם כאשר משמרות המהפכה ויחידות משרד המודיעין במדינה הותקפו ונפגעו על ידי צבאות ארצות הברית וישראל". לפי המומחים, הדבר מהווה מימוש של אסטרטגיית הסייבר של איראן, שמתמקדת בניצול היכולות ההתקפיות שלה בסייבר כחלק ממערכה א-סימטרית, "במטרה להשפיע פסיכולוגית (על האויבים שלה – י"ה) ולהתמודד עם מחסור במשאבים". "איראן – שחקן איום מוכשר מאוד בסייבר" "בשנים האחרונות", ציינו, "איראן היא שחקן איום מוכשר מאוד בסייבר: היא נסמכה הן על מוסדות מדינה והן על האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים). היא השתמשה במגוון טקטיקות בסייבר לטובת ריגול ושיבוש מטרות, כולל בארצות הברית. בעוד שהחיסולים של אמריקה וישראל פגעו בפעילות קבוצות ה-APT (קבוצות תקיפה הפועלות באופן עקבי ומתמשך – י"ה), במיוחד אלה שתחת משמרות המהפכה, הרי שפרוקסיז וקבוצות האקטיביזם פרו-איראניות ממשיכות לנהל קמפיין סייבר משמעותי נגד ארצות הברית, ישראל ובעלות בריתן". המומחים הסבירו כי "חוסן זה הולם את דוקטרינת ההגנה של איראן, שהיא 'פסיפסית': הביזור של הכוחות הופך אותם ליותר עמידים, ומפצה על חיסולי הבכירים". "הסייבר האיראני נועד להתיש את מגיני הסייבר במדינות האויבות שלה ולפגוע בתמיכה הפוליטית במלחמה בקרב הציבור האמריקני. זהו יסוד אסטרטגי בלחימה הא-סימטרית של איראן", כתבו. לצד הפרוקסיז – נקמה מאפיין נוסף להתנהלות של איראן במצור שהוטל עליה, ציינו מומחי אבטחה, הוא "פעולות תגמול בסייבר. אלה רלוונטיות במיוחד במסגרת ההגנה והאסטרטגיה שלה, בשבוע השלישי של המלחמה. למרות הידרדרות משמעותית בתשתית הפיקוד והשליטה של משמרות המהפכה, תגובת הסייבר של איראן מהירה ומפוזרת – מה שמדגיש את יעילות השחקנים שלה בסייבר". חוקרי קלאודסק ופאלו אלטו ציינו כי "בתוך שעות מתחילת המבצע, יותר מ-60 קבוצות האקטיביזם פרו-איראניות הקימו קואליציה בשם 'ההתנגדות האסלאמית בסייבר' ופעלו במרחב הקיברנטי". לפי חוקרי קלאודסק, "הקולקטיב הפרו-איראני מארגן את התקפותיו ב-'חדר מבצעים אלקטרוני' בטלגרם. הם פועלים ממניעים אידיאולוגיים ולא מאחר שהם תחת חסות של המדינה. מצב זה מקשה על מעקב אחר תנועותיהם". פלטפורמת מודיעין הסייבר SOC Radar קבעה כי "בשבועיים הראשונים למלחמה, הקולקטיב לקח אחריות על יותר מ-600 מתקפות נפרדות, ביותר מ-100 ערוצי טלגרם". עם זאת, צוין כי "חלק מהטענות לא ניתנות לאישוש". "הסיכון המיידי לא יגיע מהמפקדים החדשים, אלא מהפרוקסיז" חוקרי ביונד טראסט ציינו כי "הסיכון המיידי ביותר לא יגיע מהמפקדים החדשים שהחליפו את אלה שנהרגו במשמרות המהפכה – אלא ממערכת שלמה בסייבר, שנבנתה ונערכה מראש, של קבוצות פרוקסי שפועלות תחת הנחיות המשטר, לצד קבוצות שפועלות עצמאית, ממניעים אידיאולוגיים". בקלאודסק יודעים לספר שכמה קבוצות איראניות ותיקות שקשורות למדינה פועלות נגד תשתיות קריטיות אמריקניות. על פי החברה, הקבוצות CyberAv3ngers ,APT33 ו-APT55, שקשורות למשמרות המהפכה, השיקו מתקפות על מערכות בקרה תעשייתיות אמריקניות, מחשבים שמפעילים תשתיות פיזיות כמו מתקני טיהור מים, רשתות חשמל וקווי ייצור, וכן חברות אנרגיה וחשמל. כמו כן, הן תוקפות אנשים שקשורים למגזרי האנרגיה והביטחון בארצות הברית, כדי לאסוף עליהם מידע שמועבר למודיעין איראני. "את הגישה הראשונית עורכת קבוצת מים עכורים (MuddyWater): היא תוקפת ארגונים מתחומי התקשורת, הנפט והגז, וארגוני ממשלה, אוספת סיסמאות על ידי פריצה לרשת ומעבירה אותן לתוקפים אחרים", כתבו החוקרים. הם לא ציינו מה מידת ההצלחה של המתקפות. לפי סימנטק וקרבון בלאק מבית ברודקום, "האקרים איראנים התקינו דלתות אחוריות ברשתות של כמה חברות אמריקניות בסוף פברואר". הממצא מהדהד למתקפה של קבוצת חנדלה על חברת המכשור הרפואי סטרייקר ממישיגן, שפקידים אמריקניים תיארו כ-"מתקפת הסייבר המשמעותית ביותר בזמן מלחמה נגד ארצות הברית אי פעם". סטרייקר, המשרתת 150 מיליון מטופלים בשנה, הורתה לעובדיה בעולם להתנתק מכל הרשתות שלהם. סיוע רוסי חוקרי קראודסטרייק מצביעים על כך שאיראן מקבלת סיוע רוסי במרחב הסייבר. כך, קבוצת ההאקרים הרוסית Z-Pentest משבשת ומפריעה לפעילות של רשתות אמריקניות מתחילת המלחמה – כתמיכה בטהרן, "אך לא ברור האם הפעילות שלה מתואמת מול הקרמלין". אחד החוקרים כתב ש-"איראן היא יריב סייבר עוצמתי, שלעתים קשה לחיזוי. היא לא תהסס לתקוף חברות חשמל וסוכנויות ממשל אמריקניות, ככל שהמלחמה תסלים". יצוין שלפני כמה ימים איראן פרסמה רשימה של חברות טכנולוגיה גדולות מארצות הברית שעלולות להיות יעד במלחמה. אחד החוקרים היטיב לסכם: "מה שהופך את איראן ליריבה חזקה בסייבר הוא המצב של חוסר הוודאות שבו היא מצויה – בשילוב היקף המשאבים הדיגיטליים וההכנות המוקדמות מראש שלה. האיראנים הכינו את היסודות למתקפות סייבר ולפעולות השפעה, חודשים ואף שנים לפני שהמתחים הגיאו-פוליטיים החריפו".