בזמן שמרבית ענקיות הטכנולוגיה דוחסות כלי בינה מלאכותית לכל פינה בדפדפנים שלהן, מוזילה (Mozilla) בוחרת בנתיב אחר: חופש בחירה. החברה הודיעה כי החל מהעדכון הקרוב ב-24 בפברואר, דפדפן פייפוקס יכלול תפריט "בקרת AI" חדש, שיאפשר למשתמשים לכבות לחלוטין את כל יכולות ה-AI, או לבחור בפינצטה אילו מהן להשאיר פעילות. התכונה החדשה תאפשר שליטה מלאה על מגוון כלים, בהם הצ'אטבוט המובנה, שירות התרגומים, הצעות לסידור טאבים, ואפילו יצירת טקסט חלופי (Alt-text) לתמונות בקובצי PDF. במהלך השנה האחרונה הצטרפה פיירפוקס למרוץ מול כרום ואדג', והשיקה תכונות כמו "Shake to Summarize" (ניעור המכשיר לסיכום המאמר) ב-iPhone וניסויים ב-"חלון AI" ייעודי. עם זאת, המהלך הנוכחי מגיע כתגובה ישירה לביקורת מצד משתמשים, שלא ראו בעין יפה את האימוץ המהיר של הטכנולוגיה. כבר בדצמבר האחרון הבטיח מנכ"ל מוזילה, אנתוני אנזור-דמאו, להטמיע "מפסק חירום" (Kill Switch) לבינה המלאכותית. "הבחירה של המשתמש חשובה לנו. הפגנת המחויבות שלנו לחופש הבחירה היא הדרך בה אנו בונים ומשמרים אמון", כתב בזמנו. אז'יט ורמה, סגן נשיא למוצר בפיירפוקס, הוסיף בהודעה הרשמית, כי "הבינה המלאכותית משנה את הרשת, ואנשים רוצים ממנה דברים שונים מאוד. שמענו מרבים שאינם רוצים שום קשר ל-AI, ומנגד כאלו שמעוניינים בכלים שמועילים להם באמת. ההקשבה לקהילה שלנו הובילה אותנו לבנות את בקרת ה-AI".

היחסים בין אנבידיה ל-OpenAI, כך נדמה, הופכים בתקופה האחרונה לסוג של טלנובלה. לאחר הדיווחים שלפיהם מנהלים באנבידיה מבקשים לבחון מחדש את כדאיות ההשקעה בהיקף של 100 מיליארד דולר בחברה של סם אלטמן – השקעה שעל מזכר ההבנות שלה חתמו הצדדים בספטמבר האחרון – מגיע דיווח חדש, שלפיו ב-OpenAI בוחנים כבר זמן מה אלטרנטיבות למעבדי ה-AI של אנבידיה. מספר לא מועט של גורמים יודעי דבר ב-OpenAI מסרו לרויטרס שהחברה מבצעת בחינה לקראת היערכות חדשה בנושא, מכיוון ששם לא מרוצים מהביצועים של המעבדים המעודכנים של אנבידיה. הכוונה היא בעיקר לפעולות ההיסק שלהם, אלה שפונות ללקוחות הקצה ושמעצימות את התשובות שמספק הצ'טבוט של החברה, ChatGPT. לפי הגורמים המצוטטים, ב-OpenAI לא מרוצים ממהירות התגובה שמקבלים משתמשי ChatGPT במקרים מסוימים של שאילתות, כולל על פיתוח תוכנה, וכן קישוריות AI עם תוכנות אחרות. אלטמן מכחיש: "אני לא מבין מאיפה הטירוף הזה מגיע" לא ברור עד כמה ההדלפה הזו לרויטרס היא תגובה להשהיית עסקת הענק הסיבובית בין שתי החברות, אבל אלטמן מיהר להגיב עליה בחשבון שלו ב-X. הוא כתב כי "אנחנו אוהבים לעבוד עם אנבידיה והיא מייצרת את שבבי ה-AI הטובים בעולם. אנחנו מקווים להיות לקוחות ענקיים שלה עוד הרבה מאוד זמן. אני לא מבין מאיפה כל הטירוף הזה מגיע". אנבידיה שולטת כמעט לחלוטין בשוק המעבדים המיועדים לאימון של מודלי AI חדשים, בעוד שבשוק המעבדים שמאיצים את פעולות ההיסק יש כבר כמה וכמה חברות שמציעות פתרונות. אחת מהן היא מיקרוסופט, שבאחד העדכונים האחרונים שלה דיווחה על ההשקה של Maia 200, הדור השני של מעבד ההיסק מתוצרתה. בכל מקרה, היחסים בין שתי החברות מעולם לא הוגדרו כבלעדיים: רק באוקטובר האחרון סגרה OpenAI על עסקת ענק עם AMD, שתספק לה מאות אלפי מעבדי בינה מלאכותית כבר מהשנה הנוכחית. בסופו של דבר, הם יספקו לה עוצמת מחשוב של כשישה גיגה-וואט. העסקה כוללת בנוסף אפשרות ל-AMD לרכוש מנויות של OpenAI, לאורך כל הדרך.

דו"ח שפורסם באחרונה מראה שסלקום היא החברה המובילה בישראל בביצועי האינטרנט הסלולרי. מסקנה זו עולה מהדו"ח השנתי של nPerf – חברה צרפתית שמתמחה במדידת חוויית משתמש וביצועי רשתות סלולר וקוויות. nPerf מפעילה אפליקציות ואתר למדידת איכות רשתות, ומפרסמת דו"חות השוואתיים במדינות רבות בעולם. הדו"ח מבוסס על בדיקות אמיתיות של משתמשים, שבוצעו לאורך 2025, כולל חלוקה לשעות עומס (18:00- 23:00) ושעות רגילות. בדו"ח החדש נמדדו מגוון פרמטרים של מהירויות הורדה והעלאה, זמני השהיה (Latency), ביצועי גלישה וביצועי סטרימינג (יוטיוב), וכן ניתן ציון איכות כולל, בנקודות. סלקום קיבלה בדירוג זה 75,292 נקודות, לעומת 70,160 לפרטנר, 60,362 לפלאפון ו-52,827 להוט מובייל. סלקום ראשונה בכל המדדים, למעט אחד על פי הדו"ח, סלקום הגיעה למקום הראשון מבין חברות הסלולר הבולטות בישראל בכל המדדים, למעט במהירות ההורדה. במדד זה, פרטנר עברה אותה במקצת, עם 151.7 לעומת 145.5 מגה-ביט לשנייה. הוט מובייל ופלאפון נמצאות הרחק מאחור, עם 79.7 ו-71.1 מגה-ביט לשנייה, בהתאמה. מדד שבו סלקום מובילה בפער לעומת המקום השני הוא מהירות ההעלאה: היא הגיעה ל-24.5 מגה-ביט לשנייה לעומת 19 מגה-ביט לשנייה שהשיגה פרטנר. גם כאן, מדובר בפער גדול לעומת הוט ופלאפון, עם 11 ו-10.9 מגה-ביט לשנייה, בהתאמה. סלקום מובילה גם בזמני ההשהיה (Latency) – מדד שמשפיע ישירות על איכות שיחות וידיאו, גיימינג ושירותים בזמן אמת, וכן בביצועי גלישה, סטרימינג ודור חמישי. אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, אמר כי "אנחנו גאים בתוצאות הדו"ח, שמוכיח שההשקעה המתמשכת שלנו בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות באה לידי ביטוי בחוויית הסלולר המתקדמת והמהירה ביותר. נמשיך למקד את מאמצינו על מנת להעניק למיליוני לקוחותינו את הרשת הטובה והמובילה בישראל, ולוודא שכולם נשארים מחוברים בכל זמן ובכל מקום".

מעטים הנושאים שיש בהם קונצנזוס במדינת ישראל. אנחנו חלוקים על העתיד של מדינת ישראל, בעיקר בנושאים כמו דמוקרטיה, משפט וחברה, ואיך לא – כן ביבי / לא ביבי. אלא שסקר חדש מראה שהישראלים מאוחדים סביב נושא אחד, שלא חשבנו עליו: הקריפטו. יותר מ-60% מהישראלים תומכים במטבעות דיגיטליים ומעל רבע מאיתנו מחזיקים או החזיקו בעבר במטבעות דיגיטליים. הסקר בוצע על ידי פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, וכלל 1,000 נשאלים, עם מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. צלילה לנתונים מעלה כי למעל 1.5 מיליון ישראלים יש או היו מטבעות קריפטו, כשהפופולרי ביותר ביניהם הוא כמובן הביטקוין. מדובר ב-26.8% מהציבור, כאשר 21.2% מהישראלים מחזיקים במטבעות דיגיטליים כיום. 11% מהם עושים זאת בארנק דיגיטלי משלהם. הנתונים האלה יכולים להרים גבה, אבל הם דומים לדאטה ממדינות אחרות בעולם, ומעל חלק מהן. ראוי לציין שהנתונים משתנים בין החברות שסוקרות את התחום, אבל עיון בטבלאות של כמה מהן מעלה ששיעור אימוץ של 26.8% הוא מהגבוהים בעולם. כך, ישראל נמצאת באימוץ המטבעות הדיגיטליים אחרי איחוד האמירויות, שם הנתון הוא מעל 30%, אבל לפני סינגפור עם כ-26%, טורקיה עם כ-22% ואפילו ארצות הברית, שם השימוש בקריפטו עולה עקב השינויים הרגולטוריים שהנהיג ממשל טראמפ, והנתון עומד על בין 15% ל-24%. עוד עולה מהנתונים שמספר הישראלים ששמעו על קריפטו נמוך מעט מהממוצע העולמי – 90% מול 93%. כמו כן, 25% מהצעירים מחזיקים קריפטו. בחלוקה על פי מגדר, ל-28% מהגברים ול-14% מהנשים בישראל יש מטבעות דיגיטליים. המטרה: רגולציה ורפורמה מה שצריך כדי שתחום הקריפטו ישגשג במדינת ישראל הוא לא רק אנשים שאוהבים את המטבעות הדיגיטליים ומחויבים להם, חברות בתחום והשקעות, אלא גם רגולציה. פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3 כבר פועל בעניין, ובכלל לקידום תעשייה זו – אם זה באמצעות שינוי תזכיר חוק ממשלתי, כך שלא יוטל כפל מס על המשקיעים בקריפטו בישראל ובמדינות בחו"ל כאחד, שיתופי פעולה עם רשות ניירות ערך של ארצות הברית (ה-SEC), תקצוב ממשרד הכלכלה, הקמת שדולה למען הקריפטו בכנסת וקיום כנס בנושא במשכן, ושולחן עגול עם בנק ישראל והבנקים הגדולים במדינה לקידום התחום. כמו כן, הפורום פועל על מנת שבשנה הבאה, נושא הקריפטו ייכנס לחוק ההסדרים, שמסונף בכל שנה לתקציב המדינה. ניר הירשמן, יו"ר פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3. צילום: ניב קנטור ניר הירשמן, יו"ר הפורום, אמר בכנס שבו הוצגו נתוני הסקר כי "אנחנו לא רוצים כסף מהמדינה ולא רוצים הטבות, אלא הסרת חסמים, כדי לאפשר לתעשייה להמשיך לפרוח. אם זה יקרה, המדינה תוכל להשיג מזה 120 מיליארד שקלים לתמ"ג עד 2035, ולצרף להיי-טק 70 אלף עובדים נוספים. אם לא – נראה הפסד של 70-90 מיליארד שקלים". איך רותמים את הפוליטיקאים? כאמור, נושא המטבעות הדיגיטליים זוכה לתמיכה רחבה בציבור: 63% בעד רפורמת קריפטו, אחוזים דומים חושבים שישראל צריכה להשקיע בתחום כמו שהיא משקיעה בפינטק ובסייבר, ואולי הכי חשוב – 42% יהיו מוכנים לשקול לתמוך במפלגה שתקדם רפורמת קריפטו. "התמיכה בקריפטו היא לא עניין של גוש פוליטי. השאלה האם תהיה רפורמת קריפטו היא שאלה אינהרנטית, שכל מפלגה צריכה לשאול את עצמה. המפתח לשינוי הוא דעת הקהל, ושהפוליטיקאים יבינו שהציבור בעד הרפורמה", אמר הירשמן. האם הכנסת תצביע בעד חוקים ורגולציה על תחום הקריפטו? צילום: ShutterStock (ארכיון) הוא הוסיף כי "כדי להפוך לכוח פוליטי אמיתי, על תעשיית הקריפטו להתאגד. לצורך כך, אנחנו מעלים השבוע קמפיין ענק – בתקשורת, ברשתות החברתיות ועוד. הוא יכלול מודעות, משפיעני רשת והפצת המסר בתקשורת. אלא שכדי לקדם אותו, כדי שנתיבי איילון יהיו מוצפים בשלטים עם המסר שלנו (קריפטו: הציבור בעד, המדינה תקועה – י"ה), צריך יותר כסף". לסיכום אמר הירשמן כי "שינינו את הנרטיב על הקריפטו בישראל משלילי לחיובי. הישראלים מבינים שביטקוין וקריפטו בכלל הם העתיד – וכך צריכים לעשות גם הפוליטיקאים".

כשם שהבינה המלאכותית נבנתה במשך יותר מעשור, הרחק מאור הזרקורים, עד שהבשילה ופרצה כמעט בפתאומיות לכדי הטכנולוגיה הדומיננטית של זמננו, כך ניתן להעריך שיקרה גם עם המחשוב הקוונטי. במשך שנים הוא נתפס כתחום מחקרי עתידי, אלא שכעת יותר ויותר סימנים מצביעים על כך שהקוונטום מתקרב לנקודת בשלות, שממנה הדרך ליישום רחב עשויה להיות קצרה ומפתיעה. חשוב להבהיר כבר בתחילה: מחשוב קוונטי אינו עוד קפיצה בביצועים של מחשב קלאסי. זהו מודל חישובי שונה לחלוטין. בעוד מחשבים רגילים פועלים באמצעות ביטים שערכם 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים, המאפשרים סופרפוזיציה ושזירה. יכולות אלה מעניקות להם יכולת חישובית שאין לה מקביל במחשוב הקלאסי. התוצאה אינה שיפור הדרגתי, אלא שינוי בכללי המשחק עצמם. היכולת הזו פותחת דלת לפתרון בעיות שמחשבים קלאסיים פשוט אינם יודעים להתמודד איתן בזמן סביר. בעולם הרפואה, למשל, איתור מולקולה מתאימה לפיתוח תרופה חדשה דורש כיום שנים של ניסוי וטעייה. מחשוב קוונטי מאפשר לבצע סימולציות מורכבות של אינטראקציות כימיות בזמן קצר בהרבה, ולהאיץ משמעותית את תהליכי הפיתוח. אותו עיקרון חל גם על תחומים כמו אופטימיזציה לוגיסטית ופיננסית, פיתוח חומרים מתקדמים, אנרגיה, מודלים אקלימיים, ביולוגיה חישובית ואבטחת מידע והצפנה. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מתבהר שהעתיד אינו קוונטי או קלאסי, אלא היברידי. בינה מלאכותית תמשיך לנתח נתונים, לזהות דפוסים וללמוד, בעוד שהקוונטום יספק פתרונות לבעיות שהיום נחשבות בלתי פתירות. השילוב בין השניים צפוי לייצר שכבת יכולות חדשה לחלוטין, שתשפיע על כל תעשייה שעובדת עם דאטה מורכבת, סימולציות או אופטימיזציה בקנה מידה גדול" לא במקרה, המרוץ הקוונטי הגלובלי הולך ומואץ. תאגידי טכנולוגיה מובילים כמו גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון ואחרים הקימו צוותים ייעודיים, מפעילים פיילוטים יישומיים ומשלבים יכולות קוונטיות בסביבות ענן קיימות. גם ממשלות נכנסות לתמונה בהיקפים חסרי תקדים, מתוך הבנה שמדובר בתשתית אסטרטגית ולא בגימיק מחקרי. ההישגים האחרונים בתחום העליונות הקוונטית מסמנים בבירור שהשיח חצה את קו "האם זה אפשרי" ועבר לשאלה המעשית הרבה יותר של "איך מיישמים". אם כך, אין זה מפתיע שחברות סטארט-אפ בתחום גייסו מיליארדי דולרים בשנים האחרונות, עם גידול עקבי בהשקעות פרטיות וציבוריות. מחקרים עדכניים מעריכים, כי הסקטור כולו צפוי לצמוח באופן ניכר בעשור הקרוב, ולהפוך לנכס אסטרטגי במעמדן של מדינות, תאגידים וגופים טכנולוגיים מובילים. משלב ההוכחה לשלב ההשפעה גם בהיבט הגיאופוליטי קשה להתעלם מהעוצמה שמיוחסת למחשוב הקוונטי. מרכזים מתקדמים מוקמים באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה כחלק ממאבקי כוח טכנולוגיים, שבהם ברור כי שליטה ביכולת חישוב קוונטית מעניקה יתרון לא רק כלכלי, אלא גם מדעי וביטחוני. דוגמה לכך ניתן למצוא במעבדות מתקדמות בצפון אירופה, שבהן יצרני טכנולוגיה עובדים כבר היום על שבבים קוונטיים בקנה מידה חסר תקדים, עם יעדים שאפתניים לטווח הארוך. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מתבהר שהעתיד אינו קוונטי או קלאסי, אלא היברידי. בינה מלאכותית תמשיך לנתח נתונים, לזהות דפוסים וללמוד, בעוד שהקוונטום יספק פתרונות לבעיות שהיום נחשבות בלתי פתירות. השילוב בין השניים צפוי לייצר שכבת יכולות חדשה לחלוטין, שתשפיע על כל תעשייה שעובדת עם דאטה מורכבת, סימולציות או אופטימיזציה בקנה מידה גדול. מאחורי ההייפ מסתתרת גם מציאות מוחשית. כבר היום ניתן לראות שילוב של יכולות קוונטיות בסביבות ענן, פיתוח אלגוריתמים שמשתמשים ב-AI כדי לייעל חישובים קוונטיים ומערכות היברידיות שבהן כל מודל חישובי ממלא תפקיד תפעולי שונה. המודל הזה צפוי להפוך לסטנדרט החישובי של השנים הבאות. גם בישראל מתחילה להיבנות תשתית קוונטית משמעותית. עשרות סטארט-אפים פועלים בתחום, עם דגש על חומרה, תוכנה ומערכות בקרה, ולצידם מוקמים מרכזי מחקר ותשתיות לאומיות. זהו סימן ברור לכך, שהשוק המקומי אינו רק מצטרף לשיחה הגלובלית, אלא מבקש להגדיר בה תפקיד פעיל ומשמעותי. השאלה המרכזית שמפתחים, מנהלים ומשקיעים צריכים לשאול את עצמם אינה האם המחשוב הקוונטי יתפתח, אלא מתי הוא יתממש בפועל ואיפה נכון להציב את הרגל כבר עכשיו. כפי שלמדנו מהבינה המלאכותית, טכנולוגיות עמוקות נראות שקטות עד לרגע שבו הן כבר כאן. יחסי הכוחות, הכלכלה והאפשרויות העתידיות כבר משתנים, והשאלה האמיתית היא לא האם נהיה חלק מהמהפכה, אלא כיצד נדע לנצל אותה בצורה החכמה ביותר.   הכותב הוא שותף-מנהל ב-Value השקעות מתקדמות. 

שם ותפקיד: "שמי שיר חורב, ואני מייסדת שותפה וסמנכ"לית טכנולוגיות (CTO) ב-דיפצ'קס (Deepchecks), חברת פורטפוליו של חץ ונצ'רס". ותק בתפקיד: "מאז 2020". השכלה ושירות צבאי: "שירתי במסגרת תוכנית תלפיות, ובהמשך הובלתי עיסוק טכנולוגי-מחקרי בעולמות AI וסייבר, בצבא ובמשרד ראש הממשלה". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "משכה אותי היכולת לקחת בעיות מורכבות ולהפוך אותן למערכות שעובדות במציאות, לא רק על הנייר. בעבודה עם מערכות AI ראיתי עד כמה קל לייצר 'קופסה שחורה' שקשה לסמוך עליה, ועד כמה זה מסוכן כשמערכות נכנסות לפרודקשן בלי מדידה אמינה של איכות, הטיות ושקיפות. לכן השותף שלי ואני הקמנו את דיפצ'קס – במטרה לבנות שכבת אמון שמאפשרת לארגונים לבדוק, לנטר ולתקף מערכות AI באופן רציף, כדי להפוך מערכות AI מ'קופסה שחורה' לתהליך שקוף, מדיד ובר-ביקורת – כולל איכות, אמינות והוגנות". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "כן. גם כשאין אפליה גלויה, קיימות הטיות מובנות שמתבטאות באופנים עדינים אך עקביים – בסוג השאלות שנשאלות, באופן שבו מעריכים סיכון, ובהנחות מוקדמות לגבי יכולת להוביל טכנולוגיה עמוקה ולבנות חברה גדולה. מעבר לכך, נשים לעיתים מתבטאות ומעריכות את עצמן אחרת מגברים. זה משהו שגם אני חוויתי לאורך הדרך ורואה משני הצדדים. תעשייה שנבנתה ומונעת לאורך שנים בעיקר על ידי גברים לא תמיד יודעת 'לקרוא' את הסגנון הזה נכון, מה שיוצר פער שלא בהכרח נובע מחוסר יכולת, אלא מאי-הלימה בין סגנונות תקשורת, ביטחון עצמי ונורמות קיימות. המצב משתפר ככל שיש יותר נשים בעמדות השפעה, וזה משפיע לטובה על התרבות, על קבלת ההחלטות ועל הגדרת הצלחה. ועדיין, הדרך לשוויון אמיתי עוברת בהכרה בהטיות וביכולת של המערכת להתרחב ולהכיל סגנונות הנהגה וחשיבה מגוונים יותר". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לשמחתי, לא חוויתי אפליה ישירה או 'חוסמת', אבל כן נתקלתי בהטיות עדינות ושכיחות, כמו הנחות מוקדמות לגבי התפקיד שלי – למשל, לחשוב שאני ב-HR או להניח שאני המזכירה של השותף שלי. אומרים שאישה 'צריכה להצטיין פי שניים כדי להיות חצי מוערכת', ואני חושבת שזה רבע נכון. החלק המשלים הוא שכשאת מדייקת את המסגרת והנרטיב, ומובילה את הדיון על בסיס נתונים, עומק מקצועי ותוצאות – את מרחיבה משמעותית את מרחב ההשפעה שלך. כיזמת, שיש לה שליטה גבוהה יותר על המסגרת מאשר בתוך ארגון גדול והיררכי, הרגשתי שאפשר להפוך את ההתמודדות הזו לפחות משקולת ויותר מנוף. כך למשל, כשהשותף שלי ואני נתקלנו בדפוס שבו הוא נשאל יותר שאלות 'בונות-צמיחה', ואני יותר שאלות 'מונעות-סיכון', התגובה שלי הייתה להיות מקצועית, ולהבהיר במעשים – אני היא מי שאתם צריכים. כמובן – יכולתי להיעלב או להסתגר או לסגת, אבל זה רק הניע אותי ליותר פעולה. במילים אחרות, יש כאן בחירה: ברור שקיימת אפליה מוסדית ומובנית, וקריטי להכיר בה ולהתמודד איתה ברמה המערכתית, אבל לא פחות חשוב להחליט איך מתמודדים איתה ברמה האישית. אפשר להיעלב, ואפשר – ולדעתי עדיף, כמובן – להציף את הבעיה בזמן אמת, להציב גבול, להבהיר שזה לא מתאים, וכך להגדיל את המודעות של מי שבאים איתו במגע להטיות האישיות שלו ושל המערכת שבה אנחנו פועלים".

סדרת המדריכים החדשה שלנו, שמסבירה על האתגרים וההזדמנויות שיש לבכירים טכנולוגיים בבינה המלאכותית, ממשיכה: אחרי שכתבנו על ה-AI והמנמ"ר, ועליה ועל המנכ"ל, הגיע תורו.ה של האיש או האישה שאחראי.ת על הטמעת הטכנולוגיה וההנדסה. תפקידו.ה יתואר מכאן ואילך בלשון זכר, לשם הנוחות. בין אם הגדרת התפקיד שלו היא CTO או סמנכ"ל טכנולוגיה, תפקידו, כשזה מגיע לבינה מלאכותית, סבוך במיוחד. ה-CTO לא רק חייב להיות מצוי בקדמת הטכנולוגיה ולהעריך כל כלי חדש שיוצא – ובשדה הבינה המלאכותית הקצב הוא מסחרר, אלא גם להתוות מדיניות להטמעה של כלים בארגון. במקרה שמדובר בארגון שעוסק בתוכנה, מתווספת לזה המשימה כיצד לנצל את כלי ה-AI לבניית מוצרים. וייב קודינג, או: למי עובר היתרון? האתגר הראשי של ה-CTO, שכבר הפך ליותר מאופנה ומשנה הליכי העבודה, הוא תופעת ה-וייב קודינג. הכוונה היא ליצירה של קוד באמצעות בינה מלאכותית, בין אם זה אצל ספקי תוכנה חיצוניים ובין אם בהליכים פנימיים של מחלקות הפיתוח בארגון. חשוב להבין ש-וייב קודינג הוא אחד השינויים המעשיים ביותר שה-AI מכניסה לעבודה ההנדסית: היכולת "לדבר" עם מודל שפה, לקבל קוד מוכן, לשנות אותו במעגלים קצרים ולהתקדם במהירות מעבירה את היתרון ממי שכותב קוד הכי מהר למי שמנסח אותו הכי ברור, יודע להציב דרישות ומסוגל לזהות חריגות. וייב קודינג – אתגר ניהולי ל-CTO. צילום: Panchenko Vladimir, ShutterStock עבור סמנכ"ל הטכנולוגיה, מדובר באתגר ניהולי בולט במיוחד. אם לא מייצרים מסלולים ברורים וסטנדרטים לעבודה עם המתודה החדשה, היא עלולה להכניס לבסיס הקוד לוגיקה לא עקבית, תלותיות מיותרות, פגיעה בביצועים וטעויות אבטחה, פשוט כי "זה עבד בפיילוט". לכן, נכון לאמץ את הגישה במקומות שהיא מייצרת ערך מיידי’ כמו אבטיפוס, כלי פנים, אוטומציה ושינויים ממוקדים, ובמקביל להחיל עליה את אותם הכללים הקשיחים של הפרודקשן: בדיקות לפני מיזוג, סקירת קוד מחייבת, סריקות תלותיות וסודיות, ובחינה שתופסת רגרסיות ועלויות בזמן אמת. במילים אחרות, צריך להתייחס לקוד שנוצר באמצעות AI כקוד שאינו אמין – עד שהוא עובר את אותו מסלול איכות ובקרה כמו כל רכיב אחר במערכת או קוד שנכתב בידי בן אנוש. "המפתחים הפכו למנצחים על תזמורת" ד"ר מייק ארליכסון, מתמטיקאי מהטכניון, מומחה לבינה מלאכותית ובעל ניסיון עשיר בהובלת פרויקטים של מחקר ופיתוח בחברות היי-טק וסטארט-אפים בעולם למידת המכונה, מסביר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי "ה-וייב קודינג הוא לא גימיק, אלא שינוי פרדיגמה. כלים כמו קרסר וקלוד, בשילוב מודלים עוצמתיים כמו Opus 4.5 של אנת'רופיק, שינו את המשוואה, כי הם לא רק 'משלימים שורות', אלא מבינים את הקוד כולו. זה מאפשר למפתח בודד לתפקד כארכיטקט של מערכת שלמה". הוא מציין כי "בעיניי, הכלים הללו הם הסטנדרט החדש לכתיבת קוד, משום שהם מצמצמים את החיכוך הטכני ומאפשרים למתכנת להישאר באזורים של הלוגיקה העסקית, במקום לטבוע בתחביר". ד"ר מייק ארליכסון. צילום: יח"צ "עם זאת", מוסיף ד"ר ארליכסון, "השינוי הזה מחייב אותנו להגדיר מחדש את פרופיל המפתח. הסכנה הגדולה היא הצפה של הקוד בבאגים 'שקטים', שנוצרו על ידי AI ונראים תקינים. לכן, התפקיד של המפתחים משתנה בזמן אמת מכותבי קוד למנצחי תזמורת של כלי בינה מלאכותית. אנחנו צריכים היום אנשים עם הבנה מערכתית עמוקה, שיודעים לנהל דיאלוג עם המכונה, ולאו דווקא את אלה שזוכרים בעל פה כל ספריה". מסמך המדיניות האמריקני שכדאי ל-CTOs ישראלים לאמץ המכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה (NIST) של ארצות הברית מציע במסמך מסודר מדיניות לניהול סיכוני בינה מלאכותית בארגון. העקרונות שהוא מתווה שם הם ארבעה – משילות, מיפוי, מדידה וניהול: משילות – מי נושא באחריות ובאחריותיות, קביעת מדיניות ואישורים. מיפוי – איפה המערכת תשב, מה היא תעשה, אילו נתונים יוזנו אליה ועל מי היא תשפיע. מדידה – מדידות איכות שניתנות לכימות, מדידות בטיחות וביצועים. ולבסוף, החלק הכי חשוב: ניהול – תיווך סיכונים, קביעת "מעקות בטיחות", חסימות ואישורים לשינויים ארכיטקטוניים, ושימור האפשרות לחזור לאחור במקרה של תקלה. ד"ר ארליכסון: "מי שלא יטמיע עכשיו תהליכי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית בצורה עמוקה ומוטמעת (נייטיב), יגלה בעוד שנה שהוא מתחרה עם צוותים שזזים פי 10 מהר יותר ממנו, עם חצי מהמשאבים" המודל המומלץ לניהול פרויקטי בינה מלאכותית, לרבות סוכנים חכמים, שעומדים לתפוס נתח הולך וגדל מהעבודה בארגון, הוא לא "מודל אחד גדול שעושה הכול", אלא יותר חשיבת סטאק. הוא כולל שש שכבות: שכבת המידע – קיטלוג של כל המידע שעומד להיכנס לפרויקט/מערכת הבינה המלאכותית. שכבת המודלים – מהו מודל העבודה העיקרי? באילו מודלים משתמשים להשלמות ולכיוונונים עדינים? שכבת הסוכנים – מי מנהל את האורקסטרציה? ניהול כלים ושימור זיכרון פעולות ארגוני, לצד קביעת מדיניות אחידה לכל הכלים שבשימוש. LLMOps – כן, יש צורך באדם שזה תפקידו: הוא אחראי לפריסה, עדכון גרסאות, פיילוטים, ניטור והערכה. תצפית וניתוחי עלויות – מעקב אחרי איכות התוצרים והתשובות שהבינה המלאכותית מספקת, סטייה מהתכנון ומה העלות לכל פעולה או משתמש? השכבה האחרונה היא קביעת מסלולים ומשילות – מה מותר ואסור לעשות עם בינה מלאכותית בארגון, הגדרת תיעוד אחיד, וכן ביקורת ופיקוח על שרשרת האספקה ועל השימושים של ספקים חיצוניים ב-AI. זה חשוב מאוד כיום גם כדי לעמוד בחוקים ובתקנות של פרטיות ואבטחת מידע במקומות שונים בעולם. מומלץ לעניין זה לעיין בתקן החדש יחסית, ISO/IEC 42001 – לא בהכרח לענייני ציות מיידי, אלא כהרחבה ומדריך יישומי. לסיכום אומר ד"ר ארליכסון: "אל תמדדו את ההטמעה בכמות השורות שנכתבו, אלא במהירות שבה רעיון הופך לפיצ'ר יציב בפרודקשן. מי שלא יטמיע עכשיו תהליכי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית בצורה עמוקה ומוטמעת (נייטיב), יגלה בעוד שנה שהוא מתחרה עם צוותים שזזים פי 10 מהר יותר ממנו, עם חצי מהמשאבים".

Arm, החברה שמפתחת את תוכניות הבסיס לפיתוח המעבדים שקיימים כיום בשוק הטלפונים החכמים, ובאחרונה, במידה הולכת וגדלה, גם בשוק ה-PC, הודיעה על הרחבת תוכנית ההאצה שלה, Arm Flexible Access. מטרת האקסלרטור היא לקדם חדשנות בייצור של שבבים המבוססים על סיליקון. במסגרת ההרחבה, הסניף הישראלי מחפש סטארט-אפים מקומיים שיצטרפו לתוכנית. כחלק מהמהלך, Arm מקלה על התנאים הנדרשים להצטרפות לתוכנית. כך, לדוגמה, בחברה יסכימו מעתה לצרף אליה חברות שגייסו עד 50 מיליון דולר, ולא כמו שהיה עד עתה – 20 מיליון דולר לכל היותר. גם תקרת ההכנסות עלתה – ממיליון דולר לחמישה מיליון. לפי החברה, התוכנית המעודכנת שמה דגש מיוחד על תחום ה-AI בקצה. מעבר לכך, Arm תמשיך לספק לצוותים גישה לפורטפוליו הרחב של הטכנולוגיות, הכלים וההדרכות שלה, במודל של "נסה לפני שתקנה": סטארט-אפים שיצטרפו ישלמו דמי רישוי רק עבור הטכנולוגיות שישולבו במוצרים סופיים, שיגיעו לקווי הייצור. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לשימוש מוגבר בתוכנית שאנחנו מציעים לטובת פיתוחים בתחומים המובילים בשוק המוליכים למחצה המקומי, עם השלכות על השוק הגלובלי", אמר ניר שפיר, דירקטור מכירות ב-Arm ישראל. "תנאי התוכנית מאפשרים לסטארט-אפים לרכז את המאמצים בפעילות פיתוח נטו, ללא צורך בהשקעות פיננסיות כבדות בראשית הדרך, והיא כוללת ליווי טכני מקיף". לדבריו, "ישראל מהווה שוק פעיל וצומח עבור תוכנית Arm Flexible Access, עם כמה סטארט-אפים מרוצים, בשלבי פיתוח שונים, שכבר הצטרפו אליה, וחברות רבות שמביעות עניין לעשות זאת".