אנת'רופיק הכריזה על תוסף חדש לקלוד, צ'טבוט ה-AI שלה, שמטרתו לסייע למשתמשים לטפל בקלות רבה יותר במסמכים משפטיים. שוק ההון הגיב להכרזה בירידות חדות במניות חברות התוכנה והמשפטים – בניו יורק ובתל אביב. היו בוול סטריט אף שכינו את הירידות הללו "SaaSpocalypse" – אפוקליפסה של מניות החברות המציעות תוכנה כשירות. העצבנות הרבה בשווקים נובעת מחשש למה ש-"שיבוש" הבינה המלאכותית החדש, וה-AI בכלל, יעוללו. בפשטות, המשקיעים מפחדים שכלי ה-AI יחליפו את התוכנות של החברות שהם משקיעים בהן, ויפגעו קשות בפעילותן. השקת התוסף החדש של אנת'רופיק, ששמו הוא פשוט Legal, הגבירה מאוד את החשש הזה, משום שהמשפטים הוא תחום שרבים מאוד עוסקים בו, ויש כאן פוטנציאל לכך ששופטים, עורכי דין, מתמחים וסטודנטים יעברו מהתוכנות ה-"מסורתיות" של החברות הוותיקות אליו. לכן, מניית תומסון רויטרס צנחה אמש בניו יורק ביותר מ-15%, זו של EPAM סיסטמס צללה ב-13% והמניה של אינטואיט סיימה את יום המסחר עם ירידה של 10%. סרוויסנאו ואדובי רשמו ירידות של 7% כל אחת, ומניית סיילפורס קטנה ביותר מ-6%. כמו בהרבה מקרים, הירידות "עשו עלייה" מניו יורק לתל אביב: מניית וואן טכנולוגיות צוללת היום בקרוב ל-20%, מטריקס צונחת בכ-18%, אלה של מג'יק ומלם תים בכמעט 17% כל אחת, פורמולה יורדת ב-16% וחילן – ב-9.5%. על מה כל המהומה? התוסף החדש מאפשר להכניס אליו מסמכים משפטיים ולפרסם אותם. על ידי השימוש בקלוד, הוא יכול לסקור במהירות מסמכים משפטיים, לבחון הסכמי סודיות (NDA), ובכלל לקדם את כל מה שקשור לעבודה של צוותים משפטיים פנים ארגוניים. כמו כן, התוסף מאפשר להשתמש במתגים ובהוראות שורה שונות כדי לבצע מטלות. כך, למשל, אפשר לבדוק את כל הפינות והאותיות הקטנות בהסכם עם ספקים, באמצעות הוספת הפקודה /Vendor עם המתג -check. דוגמה נוספת לאפשרויות שאנת'רופיק הכניסה לתוסף החדש היא לבדוק האם חוזה שהוגש לחברה מתאים לכללים ולתקנות הנהוגים בה, צעד אחד צעד, סעיף אחר סעיף, כדי להבטיח שכל הפינות סגורות לפני החתימה. כמו כן, המשתמשים יכולים להוסיף תנאים שיגרמו באופן מיידי למערכת לפנות לאחראי, כדי שייבחן סעיף מסוים. בקלוד מציינים כי Legal נוצר עבור "ייעוץ מסחרי, ייעוץ מוצר, בדיקות פרטיות/תאימות וצוותי תמיכה משפטיים". הוא מצטרף לכמה תוספים אחרים שמציעה אנת'רופיק, כולל סקירת קוד, ניהול אוטומטי של גרסאות בגיטהאב ועוד. השתתף בהכנת

מאז שהרשת החברתית לסוכני AI, מולטבוק, נחשפה לפני ימים אחדים, מדי יום מתפרסמות ידיעות על עוד פגיעויות בה, ואתמול (ג') אף דיווחנו ש-וויז חשפה בה "פער אבטחה גדול". היום אנחנו יודעים לספר על כמעט 400 תוספי מסחר קריפטו מזויפים, שנמצאו ברשת החברתית הכל סוכנית. התוספים, Skills (כישורים, מיומנויות), נחשפו בתשתית הקוד הפתוח של OpenClaw, שעליה הרשת החברתית החדשה מבוססת. הם מתחזים לכלי אוטומציה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, כמו גם לרשתות חברתיות ואתרי הימורים, ומכוונים ל-בייביט, פולי מרקט, אקסיום, רדיט ולינקדאין. כל מופעי OpenClaw מחוברים למודלים של בינה מלאכותית יוצרת, ובמיוחד לקלוד של אנת'רופיק. המשתמשים יכולים לתקשר עם העוזר באפליקציות מסרים דוגמת ווטסאפ, סלאק וטלגרם. יותר משתמשים – יותר פערי אבטחה שמתגלים הפרויקט הושק בשנה שעברה על ידי פיטר שטיינברגר, תחת השם ClawBot. לאחר מכן הוא מותג מחדש ל-MoltBot, לבקשת אנת'רופיק, ובסוף ינואר השנה שונה ל-OpenClaw. במקביל להתפשטות הוויראלית שלו, חוקרי אבטחה החלו להזהיר בדחיפות מפני פערי אבטחה משמעותיים בפרויקט. בלב רבים מדו"חות האבטחה נמצאים תוספים, "מיומנויות סוכן" – תיקיות של הוראות, סקריפטים ומשאבים, שהסוכנים עושים בהם שימוש כדי לבצע משימות ביותר דיוק ויעילות. ג'יימיסון אוריילי, בודק פטנטים ומייסד DVULN, פרסם כמה דו"חות על כשלים באבטחת הפרויקט, כולל דיווח על שרתי בקרה של OpenClaw חשופים ומיומנות הוכחת היתכנות שכוללת דלת אחורית. הכישורים המתחזים המחקר האחרון מגיע מחוקר הפגיעויות פול מקארת'י, המכונה 6mile. מקארת'י מצא 386 מיומנויות זדוניות, שפורסמו ב-ClawHub, מאגר מיומנויות לעוזרי OpenClaw. הכישורים מתחזים לכלי אוטומציה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, תוך שימוש, כאמור, במותגים מוכרים. הם מספקים גנבי מידע המיועדים למערכות macOS ו-Windows. כל הכישורים הללו חולקים את אותה תשתית פקודה ושליטה, ומשתמשים בהנדסה חברתית מתקדמת כדי לשכנע משתמשים לבצע פקודות זדוניות שגונבות נכסי קריפטו – כמו מפתחות API להחלפה, מפתחות פרטיים בארנק, פרטי התחברות, חתימות וסיסמאות לדפדפן. "ההאקר מבקש מהקורבן לעשות משהו, מה שמוביל להתקנת הנוזקה. זו בעצם הגרסה של ClawHub ל-'ClickFix'", כתב מקארת'י. הוא פרסם ברשת כי פנה לצוות OpenClaw ולשטיינברגר, יוצר הרשת החברתית הסוכנית, וזה השיב לו ש-"יש יותר מדי מה לעשות כדי לטפל בבעיה הזו". מקארת'י גם ציין שרוב ה-"כישורים" הזדוניים עדיין זמינים במאגר הרשמי של ClawHub/MoltHub בגיטהאב, ותשתית השליטה והבקרה (C2) נראית עדיין פעילה. "מתקפת שרשרת האספקה הזו לא דורשת ניצול טכני, אלא נסמכת על הנדסה חברתית והיעדר ביקורת אבטחה בתהליך פרסום הכישורים", סיכם מקארת'י. "המיקוד בסוחרי מטבעות קריפטוגרפיים מרמז על מניע פיננסי ובחירה זהירה של קורבנות בעלי ערך גבוה". התיאבון של סוכני ה-AI לסיכונים דיאנה קלי, מומחית בינה מלאכותית ומנהלת מידע בנומה סקיוריטי, אמרה כי "בעיה מוכרת בשרשרת האספקה, שנוגעת לאמון ולהפעלת תוספים של צד שלישי, הופכת לאיום בעל נזק והשפעה גדולים יותר: מפעיל מונע על ידי AI שמבצע פעולות תחת הרשאות המשתמש". היא הוסיפה כי "נושאי אבטחה עם סוכנים אוטונומיים כמו OpenClaw אינם רק 'סיכוני כלי AI חדשים'. הם צריכים לעורר שיח על עיצוב ארכיטקטוני והתיאבון של הסוכנים לסיכונים. חלקנו מסתכלים על עוזרים סוכנים כאילו הם צ'טבוטים חכמים יותר. הם לא. כשבני אנוש מאפשרים לסוכנים לבצע פעולות, הסוכנים 'יורשים' את הזכויות שלהם ומרחיבים את גבול האמון לכל מקום שבו הם פועלים. כך נוצרים תנאים אידיאליים להתקפות 'בלבול', כמו התחזות, טעויות הקלדה ומאגרים מזויפים". "נציג האבטחה החדש של הפרויקט" אנשי OpenClaw בחרו, בחוכמה, לחבק את אוריילי ומינו אותו לתפקיד "נציג האבטחה החדש של הפרויקט". הוא אמר לאינפו סקיוריטי כי התנדב "לסייע לפרויקט ביוזמות אבטחה אסטרטגיות. האנשים שמאחורי OpenClaw מודעים מאוד לחששות שהועלו בדו"ח של מקארת'י ולוקחים את הנושא ברצינות". לדבריו, "אבטחת שרשרת האספקה לפלטפורמות סוכני AI היא אתגר שכל התעשייה מתמודדת איתו. כפרויקט קוד פתוח, אנחנו נסמכים על שילוב של ערנות קהילתית ושליטה טכנית. נפרסם בימים הקרובים הודעת אבטחה, שתסייע להתמודד עם הסיכונים הללו ואחרים". אוריילי הוסיף כי "סוכני ה-AI מייצגים שינוי יסודי: בניגוד לתוכנה מסורתית, שעושה בדיוק את מה שהקוד אומר לה, הם מפרשים שפה טבעית ומקבלים החלטות לגבי פעולות. הם מטשטשים את הגבול בין כוונת המשתמש לביצוע המכונה. אפשר לשלוט בהם דרך השפה עצמה. עם התועלת הגדולה של הכלי – מגיעה אחריות גדולה. אם עושים זאת לא נכון, סוכן ה-AI הוא נטל. אם נעשה זאת נכון, נוכל לשנות את המחשוב האישי לטובה, לנצח".

נחשף קמפיין ריגול סייבר מתוחכם, שערכה קבוצת האקרים סיניים. מסע הריגול התבסס על התחזות למסמכים רשמיים של מוסדות וגופים בינלאומיים, לטובת חדירה שקטה ואיסוף מידע מודיעיני מגורמים דיפלומטיים ואנשי ממשל באסיה ובמזרח אירופה. את מסע הריגול חשפה דרים (Dream) הישראלית, בראשה עומד שלו חוליו, ממקימי חברת הסייבר ההתקפי NSO. לפי חוקרי חברת הגנת הסייבר הישראלית, בין סוף דצמבר 2025 לאמצע ינואר השנה פעל מסע ריגול חשאי בסייבר, שהתבסס על חיקוי מושלם של שיח דיפלומטי אמיתי. ההודעות שנשלחו נראו כמו תכתובות שגרתיות לחלוטין בין גורמי ממשל, וכללו עדכוני מדיניות, 'בריפים' פנימיים וסיכומי פגישות שנשענו על התפתחויות גיאופוליטיות עכשוויות. המסמכים נוסחו ועוצבו כך שייראו כחומרים רשמיים של גופים בינלאומיים, בהם גם חומרים המזוהים עם פעילות אמריקנית או כאלה המועברים בין משרדי חוץ ולשכות נשיאות. מתחת למעטפת האמינה הסתתר פיתיון אחד פשוט: פתיחת הקובץ, שהספיקה כדי לאפשר חדירה שקטה למערכות היעד. מאחורי הקמפיין עמדה גרסה מתקדמת של רוגלת PlugX, המזוהה עם פעילות סייבר של קבוצות תקיפה סיניות. הפעילות מיוחסת, בין היתר לקבוצת ההאקרים המכונה מוסטנג פנדה (Mustang Panda). הקבוצה ידועה גם בכינויים Earth Preta, Fireant, HoneyMyte, Polaris, וכן כ-Twill Typhoon. זיהוי התקיפה – באמצעות AI "ייחודו של הגילוי טמון באופן שבו זוהתה ונחקרה התקיפה", נמסר. "החוקרים הצליחו לאתר את מסע הריגול בסייבר ולפענח אותו בזמן אמת באמצעות שימוש במנגנוני AI וכלי מחקר מתקדמים – ובלא מעורבות של חוקרים בני אנוש. שילוב זה אפשר חשיפה מהירה של קמפיין ריגול סייבר סיני מתוחכם, המיוחס לגורם מדינתי". ממשיך לעסוק בסייבר הגנתי. שלו חוליו, מייסדי NSO, כיום מנכ"ל ומייסד שותף של דרים. צילום: יונתן בלום באמצע ינואר 2026, אחד ממנגנוני הזיהוי של דרים איתר קובץ שנראה תמים, אך חרג מדפוסי פעילות לגיטימיים מוכרים. בהמשך, באמצעות חיבור דגימות נוספות, לצד מיפוי תשתיות וניתוח דפוסי פעולה, חשפו החוקרים תמונת מודיעין מלאה, של "מסע ריגול סייבר פעיל ומתואם, המכוון לגורמים דיפלומטיים ומדיניים". החוקרים תיארו בפירוט את שרשרת ההדבקה ואת התשתיות ששימשו את הקמפיין, וציינו כי דפוסי הפעולה משתלבים בשיטות מוכרות שיוחסו לאורך השנים לקבוצת מוסטנג פנדה. לדברי חוליו, מייסד-שותף ומנכ"ל דרים, "מסע זה ממחיש כיצד נראות היום מתקפות ריגול מדינתיות: לא ניסיונות פריצה חריגים, אלא אימיילים ומסמכים שנראים לגיטימיים לחלוטין. במקרה הזה, פתיחת קובץ אחד הספיקה כדי לאפשר ריגול שקט, בעל פוטנציאל נזק מדיני וביטחוני גדול. מה שמייחד את הגילוי הוא היכולת שלנו לזהות את הפעילות בזמן אמת באמצעות סוכני AI, לחבר בין דגימות ותשתיות, ולהבין שזה קמפיין פעיל – בעוד הוא מתרחש". מוסטנג פנדה מוכרת זה יותר מעשור כפעילה בסייבר ההתקפי בזירה הבינלאומית. חברי הכנופייה הידועה לשמצה תקפו ישויות בזירות דיפלומטיות ומדיניות ברחבי העולם, והם מתמקדים באיסוף מודיעין מגורמי ממשל, יחסי חוץ ותהליכי קבלת החלטות מדינתיים.

"אנחנו אחראים על כלל מערכות הדיגיטל של עולם המילואים: אתר המילואים, מערכות מוקד המילואים, מערכת הקריאה המבצעית, קודקוד למפקדים ו-ERP למילואים. המערכות שבנינו מהוות כתובת דיגיטלית אחת לכל איש ואשת מילואים – החל מקבלת צו, דרך פניות ובקשות ועד תגמולים – עם 'בית' אחד, נגיש ומתקדם. לכן הקמנו את אתר מילג'ובס, כמענה לבעיה אקוטית, וכדי לצמצם ככל האפשר את התופעה המסוכנת של ה'מערב הפרוע', לגיוס אנשי ונשות מילואים בקבוצות ווטסאפ ובפייסבוק, באופן פיראטי", כך אמר רב סרן י', ראש מדור מערכות מילואים במפקדת קצין משאבי אנוש ראשית, אכ"א (ר"ת אגף כוח אדם). מערכות ויישומים חדשים בראיון לאנשים ומחשבים אמר רס"ן י' כי "התפישה המובילה אותנו היא בנייה של סביבת מערכות הפועלות כרשת דיגיטלית מסונכרנת, שבה כולן מדברות זו עם זו וכל אחד יכול להתחבר אליהן באופן אישי ומאובטח – מפקדי היחידות, חיילי וקציני משאבי אנוש, ואנשי ונשות המילואים". המדור בראשותו, ציין רס"ן י', "אמון על הקמת כמה מערכות ויישומים: מערכות מוקדי שירות, שם מוטמעות טכנולוגיות בינה מלאכותית סוכנית, לקיצור זמני התגובה עם מענה אישי מהיר; אתר 'קודקוד', המעניק למפקדים מידע ושליטה על מצב מערך כוח האדם – בכל מקום ובכל זמן; מערכת קריאה בחירום; וכן תהליכי עולם המילואים המושתתים על מודול HR של מערכת ה-ERP של סאפ (SAP)". "המלחמה", אמר י', "הציפה את הצורך של מאות אלפי החיילים והחיילות שגויסו למילואים – במידע. באתר יש להם גישה לכל המידע הדרוש להם, בממשק שבין החיים האזרחיים והצבא, עם תוכן רלוונטי רב, ושירותים נוספים. בשל המלחמה, סיפקנו במהירות מענה לצרכים שצצו מהשטח". האתר שהפך לעורק החיים של המילואימניקים מקמש"ר, בעבודה משותפת של יחידת שחר שבאגף התקשוב, יחד עם אנשי מטריקס דיגיטל, אחראים על פיתוח ותחזוקת אתר המילואים, שעבר שדרוג מקיף בשנים האחרונות. המערכת נחלקת לשניים: הראשון הוא האזור הציבורי, שם נמצא מירב המידע על הטבות, תגמולים וכספים של קרן הסיוע לאנשי המילואים. והחלק השני הוא האזור האישי, בו הם יכולים לקבל נתונים אישיים, לצפות בתלוש השכר, ולנהל תהליכים מול הצבא – למשל, קבלת מידע לקראת צווי גיוס, עדכון פרטים אישיים ועוד. המערכת יושבת על תשתית ענן מקומית ומאובטחת. אתר המילואים דורג במקום השלישי בחיפושי גוגל ל-2024. "סיווגנו את התכנים שהוספנו אליו, הטמענו מנגנון חיפוש להתמצאות באתר, בנינו יכולות ניהול מאחורי הקלעים. הבאנו למצב שבו כלל המידע משוקף באופן פשוט וידידותי, עם נראות. הטמענו מחשבון המספק מידע על זכאות למענקים ולתגמולים, עם הסברים מפורטים", ציין רס"ן י'. הוא הוסיף כי "הפכנו את האתר לעורק החיים של המילואימניקים. הוא זוכה לעשרות מיליוני כניסות בחודש". סכנות הגיוס הפיראטי ותת האתר מיל. ג'ובס "הגיוס הפיראטי במדיה החברתית", אמר רס"ן י', "יצר כמה בעיות: חשש לפגיעה בביטחון מידע ולחשיפת נתונים מסווגים, כגון מיקומי יחידות, בשל גיוס פומבי ברשת. חוסר שוויון – כי איש מילואים שאינו חבר בקבוצות בסושיאל, לא יודע עליהן ועל מה שנכתב בהן. וגם: נדרש מענה משופר להון האנושי, כי אנשים הוסטו לתפקידים שאינם תואמים את הכישורים שלהם ולא עונים לצרכי הצבא". לדברי רס"ן י', "הכנסנו יכולת לשינוי בשיבוץ: הקמנו תת-אתר, 'מיל. ג'ובס': חייל מילואים המשרת, למשל, כנהג תובלה, אבל באזרחות הוא עורך דין, או מהנדס – יכול להגיש בקשה לשינוי התפקיד שלו, כך שיוכל לתרום יותר בשירות המילואים. המנגנון באתר דומה לכל אתר חיפוש עבודה אזרחי. הרעיון היה על השולחן, אבל מלחמה האיצה את התהליכים. התחלנו בפיתוח שלו במחצית 2023, ובאוקטובר הארור האצנו את התהליך, והוא עלה לאוויר בינואר 2024". סרן יובל מחפרי, מנהלת מוצר מיל. ג'ובס במפקדת קצין שלישות ראשית. צילום: דו"צ מדור דרושים צבאי סרן יובל מחפרי, מנהלת מוצר מיל. ג'ובס במפקדת קצין שלישות ראשית, אמרה כי "האתר מתפקד כ'מדור דרושים' צבאי ומספק מענה מוסדר להליכי גיוס המילואים משני הצדדים: הצבא, המגייס – כלל קציני וחיילי משאבי אנוש ביחידות – והמועמד לתפקיד, המתאים ושרוצה להציע עצמו. כך נפתחת משרה דרושה באתר, עם פירוט נתונים – תאריך המילואים, הכשרות, דרישות". היא הוסיפה כי "כדי למנוע הצפת מפקדים שיערכו מאות ראיונות, הכנסנו רכיב AI המצמצם את היקפי וזמני המיון כשהוא בודק את ההתאמה למשרה. הנתונים מדברים: בשנתיים האחרונות הוגשו כמעט מאה אלף מועמדויות, וטופלו דרישות לכ-6,000 משרות – שהביאו לגיוס בשיעור 70%. כך הבאנו לצמצום פערי דרישות כוח אדם במילואים, עם התאמות טובות יותר". "הבאנו לניהול משופר והדוק של עולם המשא"ן, עם יותר יכולות, עם דיווח נוכחות עצמאי וניצול משאבים חכם", סיכמה סרן מחפרי. "מדי חודש אנו מעלים לאתר גרסאות עם שינויים ושיפורים (שו"שים). נמשיך להעלות עוד נתונים ותוכן, נבטל עוד ועוד עבודה ידנית ושיחות טלפון – לטובת תקשורת רב-ערוצית בדיגיטל". "לא סיימנו את העבודה: נמשיך לפשט את התהליכים של הצבא מול המילואימניקים, עם מידע מותאם אישית ורלוונטי ועוד יכולות AI", היא הבהירה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, חתמה אתמול (ג') על מזכר הבנות מדעי (MOU) לשיתוף פעולה מדעי, עם סגן שר המדע והחינוך של אזרבייג'ן, חסן חסנלי. זהו הסכם המסגרת הראשון שנחתם בין שתי המדינות. ההסכם כולל מסגרת לתוכנית משותפת, שתאפשר מימון מחקרים בתחומי מדע וטכנולוגיה, אשר יבחרו בהסכמה, לצד קידום שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר והשכלה גבוהה, קיום סמינרים וכנסים משותפים, וחילופי דוקטורנטים, פוסט-דוקטורנטים וחוקרים צעירים. עוד נקבע כי ניתן יהיה להקים קבוצת עבודה משותפת שתתכנס לפי הצורך בירושלים, בבאקו או באופן מקוון, וכי מזכר ההבנות ייכנס לתוקף עם החתימה. טקס החתימה נערך בעת ביקורו של סגן שר המדע של אזרבייג'ן בישראל, במסגרת ביקור המשלחת בכנס הבינ"ל לחינוך שנערך השבוע בירושלים. "פרק חדש של ביטחון וחוסן לאומי" שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גמליאל ברכה על חתימת ההסכם דווקא בתקופה זו. "ההסכם שנחתם הוא המשך לפגישתי עם הנשיא אילהם אלייב לפני כשנתיים, ופותח פרק חדש של ביטחון וחוסן לאומי, באמצעות שיתוף פעולה טכנולוגי ומחקרי מתקדם", אמרה השרה. היא הוסיפה כי אזרבייג'ן מוכיחה עצמה ככוח עולה בזירה הבינלאומית, וההסכם החדש יפתח לטובת שני העמים אופקים חדשים בתחומי ה-AI, החלל והמחקר. יצוין כי באפריל השנה נחתם הסכם נוסף עם אזרבייג'ן בתחום החלל, עם משרד התקשורת שלהם. אזרבייג'ן נמצאת בשנים האחרונות בתהליך מתקדם לקידום המדע, המחקר והטכנולוגיה, וכן ליצירת אקוסיסטם של היי-טק מתפתח. זאת כחלק מהמגמה להקטין את התלות בנפט, ולעודד חדשנות דיגיטלית ומדעים. בין היתר פועל במדינה פארק היי-טק גדול, שאמור להיות ליבת הפעילות בתחום החדשנות ולחבר בין מחקר מדעי ליישום בתעשייה, כדי למשוך השקעות ומשקיעים בסטארט-אפים. זאת בנוסף לפעילויות נוספות בתחום שיתופי פעולה אקדמיים, דיגיטציה בתחום שירותי ממשלה. הממשלה הציבה לעצמה יעד להגדיל את החלק של ההיי-טק בתמ"ג ל-15 אחוז עד סוף שנה זו.

אפל (Apple) שחררה באחרונה את גרסת ה-Release Candidate של סביבת הפיתוח שלה, Xcode 26.3, וזו כוללת אינטגרציה עמוקה ורשמית עם הכלים החזקים ביותר של ענקיות הבינה המלאכותית OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic). עקב המהלך המעניין, שנועד להגדיר מחדש את האופן שבו תוכנה נכתבת במכשירי החברה, העדכון החדש מאפשר למפתחים לחבר ישירות את סוכני הקידוד המתקדמים – Claude Agent של אנת'רופיק ו-Codex של OpenAI – אל תוך ליבת תהליך היצירה, ובכך להפוך אותם מכלי עזר חיצוניים, לשותפים אינטגרליים המסוגלים לפעול באוטונומיה בתוך סביבת העבודה. לפי פרשנויות שונות במדיה העולמית, המהלך מייצג קפיצת מדרגה משמעותית מתכונות ה"השלמה האוטומטית" שהכרנו בעבר, והתקשמות אל עבר מודל של "קידוד מבוסס-סוכנים" (Agentic Coding), שבו הבינה המלאכותית לא רק מציעה הצעות, אלא מבצעת עבודה בפועל. הייחודיות של שיתוף הפעולה המסוים טמונה ביכולות החדשות המוענקות לסוכנים של OpenAI ואנת'רופיק; הם אינם מוגבלים עוד לכתיבת שורות קוד בודדות, אלא מסוגלים להבין את הארכיטקטורה המלאה של הפרויקט, לחפש בתיעוד טכני, ולנווט באופן עצמאי בין קבצים ומבני נתונים מורכבים. Codex is now available in Xcode 26.3 Work through complex tasks with more autonomy by breaking down tasks, searching Apple docs, exploring file structures, updating settings, and capturing Previews as you iterate Available in the Xcode 26.3 release candidate pic.twitter.com/uwwVkHx5Pq — OpenAI Developers (@OpenAIDevs) February 3, 2026 "קידוד מבוסס-סוכנים מעניק דחיפה אדירה לפרודוקטיביות וליצירתיות" סוזן פרסקוט, סגנית נשיא לקשרי מפתחים באפל, הדגישה את החשיבות של חיבור זה ואמרה כי "קידוד מבוסס-סוכנים מעניק דחיפה אדירה לפרודוקטיביות וליצירתיות, ומייעל את זרימת העבודה כך שמפתחים יכולים להתמקד בחדשנות". עבור המשתמשים, המשמעות היא שהמערכת יכולה כעת לקחת משימה מורכבת שתוצג לה בפרומפט, לפרק אותה לתתי-משימות, ולבצע אותן ברצף ללא התערבות אנושית מתמדת, כולל יכולת תקדימית של הסוכנים "לראות" את התוצאה: הם יכולים ללכוד תצוגות מקדימות (Previews) של האפליקציה, לבדוק אם מה שבנו עובד ויזואלית, ולתקן שגיאות בזמן אמת, בהתבסס על מה שהם כבר בנו. ניתוח המהלך ב-eWEEK מצביע על כך שמדובר בשינוי תפישתי בגישתה של אפל, המעניק לכלים החיצוניים גישה חסרת תקדים לשרשרת הכלים הפנימית שפיתחה החברה, במטרה לחזק את האקוסיסטם שלה מול התחרות הגוברת בפלטפורמות פיתוח אחרות.  כדי לאפשר את הגמישות הזו, אפל אימצה תקן פתוח הנקרא "פרוטוקול הקשר המודל" (MCP), המאפשר לא רק לכלים של הענקיות הנוכחיות, אלא לכל מודל AI תואם אחר בעתיד, להתחבר ולהפעיל את כלי הפיתוח של Xcode, מה שמבטיח למפתחים חופש בחירה בכלי הבינה המלאכותית המועדף עליהם. השימוש בסוכנים כפוף לתנאי השימוש של החברות המפתחות (OpenAI ואנת'רופיק), אך האינטגרציה הטכנית מסירה את החיכוך שהיה קיים בעבר ומאפשרת לצוותי פיתוח להפוך רעיונות למוצרים מוגמרים במהירות שפשוט עוד טרם נראתה.

קרן ההון סיכון הישראלית 10D הודיעה על מינויה של עמנואלה ליפסקי לשותפה. ליפסקי (אמה), ילידת בריסל, בלגיה, הצטרפה ל-10D ב-2022, לאחר שעשתה עלייה לישראל. טרם הצטרפותה, עבדה ליפסקי במשך שבע שנים בחברת מקינזי כ-Senior Engagement Manager וייעצה לארגונים גלובליים, בעיקר במגזר הבריאות (תרופות, מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית). היא התמקדה באסטרטגיות צמיחה מסחריות, אנליטיקה ו-Due Diligence. לליפסקי תואר שני במימון (MFin) מבית הספר לניהול של MIT ותואר ראשון בסטטיסטיקה וניהול בהצטיינות מ-University College London. ליפסקי מסרה: "במהלך הארבע שנים האחרונות ב-10D הייתה לי ההזדמנות לעבוד עם חברות מהשלבים המוקדמים ביותר, בתוך צוות שמעריך נחישות, שותפות קרובה עם יזמים וחשיבה לטווח ארוך. אני נרגשת לקחת על עצמי את התפקיד החדש ולהמשיך לעבוד בצמוד למייסדים לאורך האתגרים וההזדמנויות שבבניית סטארט-אפים". קרן 10D הוקמה ב-2019 ומנהלת השקעות בהיקף של יותר מ-350 מיליון דולר בשלוש קרנות שונות. הקרן השקיעה ביותר מ-20 סטארט-אפים, ביניהם היוניקורנים Weka, DriveNets ו-Augury.

ברקע הפרובוקציות שאיראן עושה נגד ארצות הברית, לרבות הפלת רחפנים איראניים שהתקרבו לכוחות האמריקניים, וברקע המשא ומתן שצפוי להתחיל בקרוב בין שתי המדינות, שבות ועולות הספקולציות מה אמריקה תעשה אם וכאשר הנשיא, דונלד טראמפ, יחליט על תקיפה. על פי מאוריציו ד. אסבס, מומחה ליחסים בינלאומיים, התרחיש הסביר ביותר "יכלול פעולות בסייבר ותקיפות קצרות". אסבס, יועץ לנושאי ביטחון וגבולות בחברת ייעוץ הסיכונים Stratop וחבר במועצה המקסיקנית ליחסי חוץ, הוא אנליסט לנושאי המזרח התיכון ומרכז אסיה. הוא פרסם מאמר בנושא אתמול (ג') ב-Eurasia Review. המומחה כתב כי "מלחמת איראן-עיראק ב-1980 הייתה אחד העימותים הגדולים האחרונים שנערכו במונחים סימטריים רחבים: צבאות, מטרות טריטוריאליות וקו חזית שניתן לעקוב אחריו על מפה. כיום, הגיאומטריה השתנתה. שדה הקרב הוא רשת: רחפנים, מבצעי סייבר, שיבוש ימי, תקיפות מדויקות, וכוחות של שותפים (הכוונה לפרוקסיז של איראן – י"ה), שמשתרעים מעיראק וסוריה ועד לבנון וים סוף. מעורבות חיצונית מכפילה או מפחיתה את הא-סימטריה, ומאפשרת לפעולות לגרום להשפעות אסטרטגיות גדולות מדי, כפי שקרה במלחמה המתמשכת באוקראינה, או במלחמת ישראל-איראן ביוני האחרון". עם כלביא היה "תצוגה של מגבלות משני הצדדים" "שלושה מרכיבים משקפים את התרחיש הנוכחי באיראן", כתב אסבס. "ראשית, חוסר היציבות הפנימית באיראן, שמעוגן בחוסר יציבות כלכלית, ירידת ערך הריאל ולחצים חריפים של יוקר המחיה שמתורגמים למהומות במדינה. שנית, סיכון לסכסוך ישיר בטווח הקרוב אינו מיידי, אך בהחלט הסיכוי לפעולה קינטית (פיזית) הוא גבוה, כחלק מהנרטיב האזורי של אלימות פוטנציאלית מתפשטת". "התרחיש השלישי", העריך, "הוא מסלול ההסלמה הסביר ביותר שנשאר, שמכונה 'מוגבל וניתן להכחשה' – וכולל פעולות סייבר ופעולות חשאיות, ותקיפות קצרות טווח – במקום מלחמה קונבנציונלית מתמשכת. לשני הצדדים יש תמריצים חזקים להימנע ממאבק ארוך. מלחמת 12 הימים (ביוני, בין ישראל לאיראן – י"ה) הייתה תצוגה של מגבלות משני הצדדים". "בסך הכול", סיכם המומחה, "המסלול הסביר ביותר הוא סיכון מתון. הסביבה הנוכחית מצביעה על חלון סיכון מוגבר בימים הקרובים… הסיכויים למלחמה קונבנציונלית מתמשכת נמוכים, שכן העלות גבוהה מאוד. ובכל זאת, האזור נשאר לוח שחמט, שבו שחקן אחד עשוי להמר שמישהו אחר ישלם את המחיר". מגוון הכלים של ארצות הברית ובינתיים, בוושינגטון, טראמפ ממשיך לשקול את האפשרויות השונות הניצבות בפניו כמפקד העליון של הצבא האמריקני. הוול סטריט ג'ורנל העריך מוקדם יותר במשבר הזה שהצעדים שבהם ינקוט נשיא ארצות הברית יכללו חיזוק מקורות איראניים אנטי ממשלתיים ברשת, תקיפות סייבר והפעלת נשק סייבר סודי נגד אתרים צבאיים ואזרחיים באיראן, הטלת סנקציות נוספות על המשטר וכן תקיפות צבאיות. אתר פוליטיקו העריך כי "האפשרויות המוצגות לטראמפ נעות בין תקיפות ממוקדות בתוך איראן ועד למסעות סייבר התקפי". מאט גרטקן, האסטרטג הגיאופוליטי הראשי ב-BCA Research, אמר ל-CNBC כי "אם ארצות הברית תחליט שהיא צריכה לפעול כדי להגן על אנשים, נכסים או מתקני אנרגיה, יש לה מגוון כלים: מסייבר וחבלה, דרך רחפנים ועד לתקיפות טילים מהאוויר ומהים".