גוגל הכריזה אתמול (ד') רשמית על דגם הסמארטפון Pixel 10a החדש בסרטון טיזר קצר, המדגיש את העיצוב המעודכן של דגם הביניים החדש. בסרטון בן ה-15 שניות מבית Made by Google, מוצג המכשיר במלואו. השינוי הבולט ביותר הוא מערך מצלמות שטוח לחלוטין, בניגוד לדגם של השנה שעברה, שכלל בליטה סביב מערך המצלמות. הפעם, מערכת הצילום הכפולה משתלבת בצורה אחידה ומדויקת בגב המכשיר — מה שמקנה לו מראה נקי ואלגנטי. המכשיר מוצג בצבע כחול־סגלגל, הדומה לגוון Iris הקיים כיום. ברקע הסרטון מופיע צבע "berry", שמרמז כנראה על גוונים נוספים שיגיעו בהשקה. מעבר לכך, העיצוב נותר כמעט זהה, בדומה לקו העיצובי שאימצה גוגל גם בדגמי הדגל האחרונים והעתיקה אל סדרת ה־a. נכון לעכשיו, גוגל לא חשפה את המפרט הטכני, מחירים או פרטים נוספים. הסלוגן שמלווה את ההכרזה הוא: "טלפון עם יותר בפנים — בקרוב בחנויות", מה שמעלה ציפייה להפתעות תוכנה או תכונות ייחודיות שיגיעו עם הדגם, בעיקר לאור החומרה הדומה לדגמים קודמים. ההזמנות המוקדמות ל־Pixel 10 ייפתחו ביום רביעי, 18 בפברואר, בחנות Google Store.

הצניחה החופשית במניות חברות הטכנולוגיה, וגם בביטקוין, נמשכת. המטבע הווירטואלי נחתך לפני ימים אחדים אל מתחת ל-70 אלף דולר ליחידה, והיום (ה') הוא שווה קצת יותר מ-67 אלף דולר – ובדרך לרדת גם מתחת לרף זה. גם המניות של ענקיות הטק בנאסד"ק יורדות היום, בהמשך למגמה בימים האחרונים. למעשה, מניות חברות הטכנולוגיה איבדו בימים האחרונים סך כולל של כטריליון דולר (!). אנבידיה פתחה היום את יום המסחר עם ירידה של 1%, ושווי השוק שלה, שבסוף אוקטובר חצה את הרף של חמישה טריליון דולר, עומד כעת על 4.21 טריליון. החברה שרושמת היום את הירידה הבולטת ביותר היא פלנטיר, עם צניחה של קרוב ל-8%, כשאחריה אורקל עם ירידה של 4.8% ו-AMD עם קיטון של קצת יותר מ-4%. גם המניות של אלפבית, אפל, מיקרוסופט ומיקרון רושמות ירידות. לעומת זאת, מניית יבמ יציבה, ואלה של ברודקום וסיסקו – עולות. מניית קוואלקום, שלפני המסחר קטנה ב-9%, ממשיכה לרדת – בכ-7%. הסיבה לירידות בימים האחרונים היא החשש של המשקיעים שכלי ה-AI החדשים יחליפו את התוכנות של החברות ה-"מסורתיות". הירידות האלה אמנם החלו ברבעון הקודם, אבל קיבלו תאוצה השבוע, לאחר שאנת'רופיק השיקה את כלי הבינה המלאכותית המשפטי שלה, Legal. המשקיעים חוששים שהיכולות שלו, כמו גם של מודלי השפה הגדולים (ה-LLMs) בכלל, עלולות להעביר מחלקות משפטיות בארגונים, כמו גם שופטים, סטודנטים ומתמחים, מהתוכנות הוותיקות יותר אליו. ג'יימס סט. אובין, מנהל ההשקעות הראשי בחברת הניהול אושן פארק, אמר כי "המכירות האלה הן עדות להתעוררות של כוחה המשבש של הבינה המלאכותית". לדבריו, "היתרונות המובהקים, הרחבים, של החברות האלה (המונח המקצועי לכך הוא חפירים – י"ה) צרים יותר כיום, ככל שהתחרות מצידם של כלי ה-AI מתעצמת. אולי זו תגובת יותר (של השוק – י"ה), אבל האיום אמיתי וזה דבר שחייב להילקח בחשבון בהערכות השווי של החברות. הפחד הגדול ביותר שלי הוא שמדובר באזהרה לסכנה מתקרבת עבור שוק העבודה". "התיאבון של מחזיקי הקריפטו לסיכונים לא עושה קאמבק" באשר לביטקוין, אחת הסיבות המרכזיות לירידה התלולה בשערו היא דמותו של האדם שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מתכוון למנות לתפקיד יו"ר הפד – הבנק המרכזי של המדינה. קווין וורש הוא תומך גדול בריבית גבוהה ובהסרת חסמים ואיזונים, ומינויו הצפוי מעורר אצל המשקיעים הגדולים במטבע הווירטואלי חששות של ניהול סיכונים. האן טאן, אנליסט שווקים ראשי ב-Bybit Learn, אמר לאתר Investing.com כי "מגמת הירידות שולטת היטב בשוק הקריפטו, כאשר במטבעות השונים, כגון הביטקוין, מחוגי השעון חוזרים לאחור, לרמות שלא נראו מאז 2024". הוא ציין כי בניגוד למשקיעים בפרייבט אקוויטי ובזהב, "לא נראה שהתיאבון של מחזיקי הקריפטו לסיכונים עומד לעשות קאמבק".

הבינה המלאכותית מרתיחה עוד יותר את השוק המבעבע של אבטחת מידע והגנת הסייבר. הפעם זה בא לידי ביטוי בכך ש-ורוניס הישראלית הודיעה על רכישת AllTrue.ai – חברה עם שורשים ישראליים, שפועלת בעולם התוכן של ניהול האמון, הסיכונים והאבטחה של בינה מלאכותית. היקף העסקה לא פורסם, אולם גורמים בענף העריכו אותו ב-125 מיליון דולר – במזומן. הפלטפורמה שפיתחה AllTrue.ai מעניקה לארגונים נראות למקומות שבהם המשתמשים עובדים עם מערכות ויישומי AI, מודלים וסוכנים שפועלים בסביבת עבודה זו, כמו גם הנתונים שהם יכולים לגשת אליהם. היכולות של AllTrue.ai לנראות ואבטחה בזמן אמת בסביבות בינה מלאכותית ישולבו בפלטפורמה הקיימת של הרוכשת. באמצעות השילוב הזה, ורוניס תאפשר ללקוחותיה הארגוניים לנטר ולשלוט בהתנהגות הבינה המלאכותית, להפחית סיכונים, להוסיף עוד יכולות אבטחה ובקרה, וכן להתאים ולהלום לרגולציות ולדרישות. כך ארגונים יוכלו לעקוב אחר פעילויות ה-AI, לנהל את ההתנהגויות שלה בזמן אמת ולהפחית סיכונים על ידי הבנת הגישה לנתונים. יקי פייטלסון, ממייסדי ומנכ"ל ורוניס, אמר כי "בינה מלאכותית יכולה להתנהג בצורה בלתי צפויה. אם אתה לא יודע אילו מערכות בינה מלאכותית יש לך, מה הן עושות ובאילו נתונים הן יכולות לגעת, אתה לא יכול להשתמש ב-AI בצורה בטוחה. עם הרכישה של AllTrue.ai, אנחנו מעניקים לארגונים דרך לאמץ בינה מלאכותית תוך שמירה על סיכון תחת שליטה". מומחים ציינו כי "המהלך הזה מדגיש את הצורך הגובר בפתרונות חזקים לניהול AI, בשל התנהגויות בלתי צפויות שלה, המהוות איום פוטנציאלי. מיזוג הנראות והאכיפה של הנרכשת עם פלטפורמת אבטחת הנתונים של הרוכשת יעניק לארגונים יכולת לשלף באופן מקיף ומאובטח טכנולוגיות AI, תוך בקרה וגידור של הסיכונים – וניהול שלהם". יזם שעשה שני אקזיטים AllTrue.ai הוקמה על ידי היזם הסדרתי רון בן נתן, בעל דוקטורט במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית. הוא משמש כמנכ"ל הנרכשת מאז אפריל האחרון. ד"ר רון בן נתן. צילום: אימפרבה ד"ר בר נתן הקים שני סטארט-אפים בולטים נוספים: הוא נמנה על מקימי חברת ההזנק הישראלית גארדיום, שסיפקה פתרונות אבטחת מידע וניהול לבסיסי נתונים, ועבד בה כסמנכ"ל טכנולוגיות. גארדיום הוקמה ב-2002 כפיצול מחברת התוכנה לוג און, ומאז 2003 פעלה מבוסטון. ב-2009 יבמ רכשה אותה תמורת 225 מיליון דולר. ב-2013 הקים ד"ר בן נתן, עם אורי סגל, את חברת אבטחת הנתונים ג'יי סונאר, וגם בה שימש סמנכ"ל טכנולוגיות. ב-2020 החברה נרכשה על ידי אימפרבה, הישראלית במקורה, תמורת עשרות רבות של מיליוני דולרים. לאחר הרכישה, ד"ר בן נתן המשיך לעבוד באימפרבה כמנכ"ל חטיבת אבטחת הנתונים. רכישות קודמות של ורוניס בישראל ורוניס מתמקדת בהגנה על נתונים רגישים בארגונים. משרדיה הראשיים נמצאים במיאמי ויש לה מרכז פיתוח בהרצליה. החברה מציעה פלטפורמת אבטחת נתונים המשלבת יכולות גילוי וסיווג דאטה, ניהול גישה, ניטור פעילות משתמשים, וזיהוי איומים בזמן אמת באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית. יש ל-ורוניס מעל 8,000 לקוחות ארגוניים ברחבי העולם. היא הוקמה ב-2005 על ידי פייטלסון ואוהד קורקוס. בפברואר 2014, החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק, וביום המסחר הראשון שלה הוכפל שווייה למיליארד דולר. שווי השוק הנוכחי של ורוניס נע סביב 3.1 מיליארד דולר. לפני הרכישה הנוכחית, ורוניס ביצעה שתי רכישות של חברות ישראליות: באוקטובר 2020 היא קנתה את Polyrize, שמתמחה בניהול הרשאות בשירותי ענן. ב-2024 גרטנר דירגה את החברה במקום הראשון כפתרון ה-DSPM המועדף על לקוחות. פלטפורמת אבטחת המידע שלה דורגה כמובילה על ידי GigaOm Radar וביצועיה צוינו כ-"יוצאים מן הכלל". במרץ אשתקד רכשה ורוניס את סיירל (Cyral), שעוסקת באבטחת מידע ובניטור של בסיסי נתונים בענן. בספטמבר האחרון קנתה ורוניס חברה אמריקנית – סלאש נקסט, שמספקת פתרונות מבוססי AI לאבטחת דואר אלקטרוני ויישומי מסרים – תמורת 150 מיליון דולר.

הצבא האמריקני תקף בסייבר בשנה שעברה ושיבש את פעולת מערכות ההגנה האווירית והטילאות האיראניות, כחלק ממבצע מתואם להשמדת תוכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית; כך חשף בלעדית אמש (ד') Recorded Future News. האלמנט הדיגיטלי של מבצע "פטיש חצות" ב-22 ביוני האחרון – לא דווח קודם לכן. "זו אחת הפעולות המתוחכמות ביותר שפיקוד הסייבר בצבא ארה"ב נקט נגד איראן ב-16 שנות פעילותו", ציינו מומחים. מומחה אחר ציין, כי "זהו סימן נוסף לנוחות הגוברת של אמריקה בעת שימוש בנשק סייבר במלחמה". התקיפה בסייבר של מערכת צבאית הקשורה לאתרים הגרעיניים בפורדו, נתאנז ואיספהאן – ציינו כמה גורמים ביטחוניים, "סייעה למנוע מאיראן לשגר טילי קרקע-אוויר לעבר מטוסי קרב אמריקניים שנכנסו למרחב האווירי האיראני". למצוא את השיבר הראשי – ולא לרדוף אחרי הממטרות האתגר שעמד בפני התוקפים בסייבר בצבא ארה"ב היה הצורך לפרוץ למערכת צבאית, הממוקמת באחד, או בכל המתקנים הגרעיניים המבוצרים. המענה היה במתקפה על "נקודת מטרה": תקיפה מבוססת מודיעין מוצלב מסוכנויות הביון, של "צומת", "נקודת מפגש" – מקום פיזי ברשת מחשבים, כמו נתב, שרת או מכשיר אחר, שפגיעה בו "חוסכת" סדרת פריצות נפרדות. בהשאלה: למצוא את הצינור הראשי במערכת מים ולהשביתו – במקום לפגוע בעשרות ממטרות. כך, הסביר אחד המרואיינים, "כל מה שאתה צריך – הוא למצוא את עקב אכילס". איש מהגורמים לא ציין איזה סוג מכשיר הותקף. לבקשת המקורות שרואיינו לכתבה, האתר צינזר עצמו והסתיר פרטים מהמתקפה, מטעמי ביטחון לאומי. סייברקום – פיקוד הסייבר בצבא ארה"ב, NSA – הסוכנות לביטחון לאומי ומשרד המלחמה – לא הגיבו לפרסום. הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים, שיבח בפומבי את תרומת סייברקום לאחר סיום המבצע ואמר, כי "התקיפה פגעה בכל שלושת אתרי הגרעין – בפחות מחצי שעה". הפיקוד זכה לשבחים דומים בחודש שעבר לאחר שביצע פעולות סייבר בקראקס בירת ונצואלה – כחלק מחטיפת הנשיא ניקולאס מדורו. הסנאטור מייק ראונדס הרפובליקני, יו"ר תת-הוועדה לסייבר של הסנאט, אמר בשבוע שעבר, כי "ונצואלה היא דוגמה טובה למה שקורה כשמאחדים את כל הכוחות המשותפים, כולל מבצעי סייבר". לוטננט גנרל ויליאם הרטמן, מ"מ בפועל של מפקד סייברקום וראש ה-NSA – אמר בוועדת המשנה כי "באיראן, בוונצואלה ובכמה מבצעים אחרים, הגענו לנקודה שבה אנחנו מתייחסים ליכולת סייבר בדיוק כמו ליכולת קינטית, לא 'מפזרים עליה' סייבר". בריגדיר גנרל ריאן מסר, סגן מנהל מבצעים גלובליים במטה המשותף של הצבא, ציין כי "בחצי השנה האחרונה, המטה המשותף הרחיב את 'תא ההשפעות הלא-קינטיות', שנועד לשלב, לתאם ולסנכרן את כל הפעולות הלא-קינטיות שלנו בתכנון ובביצוע כל פעולה גלובלית… המציאות היא שכעת העלינו את מפעילי הסייבר למרכז הבמה".

גיטהאב שייכת למיקרוסופט, אבל למרות זאת, החברה החליטה לפתוח את הדלתות גם לסייעני קוד של המתחרים. מעכשיו, מנויים ברמת Copilot Pro Plus ו-Copilot Enterprise יוכלו לגשת ישירות מתוך הפלטפורמה של גיטהאב לכלי הקידוד של קלוד מבית אנת'רופיק ול-Codex AI של OpenAI. מעתה, בעת כל יצירת משימה, ניתן יהיה להשתמש בכל אחד מהכלים הללו כדי ליצור את הקוד, או בכלל לבנות סוכנים אישיים. כל בקשה שכזו תשתמש באחת השאילתות שמוצעות במסגרת המנוי, וניתן יהיה לבנות סוכנים שימשכו את השאילתות הללו ויבצעו אותן. צירוף המודלים האלה הוא חלק מתוכנית ה-Agent HQ של גיטהאב, שמטרתה לשלב עוד סוכני AI במערכת. לפי החברה, המפתחים יוכלו גם להשוות את הביצועים של כל סייען שכזה עבור מטלות שונות, כדי לבחון מה מתאים יותר לצרכים שלהם. לדברי מריו רודריגז, מנהל מוצר ראשי בגיטהאב, "החלפת הקשרים בדרך כלל גורמת לחיכוכים בפיתוח תוכנה. כעת, לאחר הצירוף של קלוד ו-Codex ל-Copilot תחת Agent HQ, ניתן לעבור מרעיון ליישום באמצעות סוכנים שונים עבור שלבים שונים, מבלי להחליף כלים או לאבד את ההקשר". התמיכה בקלוד וב-Codex צפויה להתרחב לעוד מנויים לפי מיקרוסופט, התמיכה בקלוד וב-Codex תתרחב בקרוב לעוד מנויים, והחברה כבר עובדת מול חברות נוספות כדי לשלב גם את ג'מיני של גוגל, את הכלי של xAI ועוד – בגיטאהב, וגם ב-Visual Studio Code וב-Copilot CLI. מיקרוסופט כבר בוחנת מזה זמן מה את כלי הקוד של אנת'רופיק, ומפתחים בתוך החברה התבקשו להשוות את היכולות שלו, במאמץ לשפר את GitHub Copilot.

גוגל סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם תוצאות חזקות: עליות דו ספרתיות הן בהכנסות והן ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ד'). החברה ממשיכה לשים את הז'יטונים שלה על תחום הבינה המלאכותית, והודיעה כי היא יותר מתכפיל את הוצאותיה בתחום ב-2026. מניית החברה רשמה ירידות שערים במסחר מעבר לדלפק – עקב הגדלת ההוצאות וכחלק מהירידות שחוות השבוע מניות חברות התוכנה בוול סטריט, מחשש שהלקוחות יחליפו את התוכנות המסורתיות שלהן בכלי בינה מלאכותית. החברה האם של גוגל, אלפבית, מסרה כי היא צפויה להוציא השנה על AI סכום של בין 175 מיליארד ל-185 מיליארד דולר – יותר מפי שניים מההוצאות שלה בתחום ב-2025. סכום ניכר מההוצאות התפעוליות שלה צפוי להיות על כוח מחשוב, לטובת דיפמיינד, מעבדות מחקר ה-AI של החברה. מספר המשתמשים החודשיים בג'מיני, צ'טבוט ה-AI של גוגל, מגיע ל-750 מיליון – גידול של 100 מיליון לעומת ממוצע הרבעון הקודם. התוצאות גוגל סיימה את הרבעון עם צמיחה של 18.7% בהכנסות ל-113.8 מיליארד דולר – יותר משני מיליארד דולר מעל התחזיות בוול סטריט. חטיבת הענן שלה, גוגל קלאוד, הציגה הכנסות של 17.66 מיליארד דולר, בעוד שבשוק צפו שהן יגיעו ל-16.2 מיליארד "בלבד". הרווח הנקי של החברה זינק ב-29.8% ל-34.5 מיליארד דולר והרווח הנקי למניה ב-31.2% ל-2.82 דולר – כמעט שני דולר מעל תחזיות האנליסטים. עוד נתונים: ההוצאות הגולמיות הציגו גידול של 12.7% ל-45.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-21.9% ל-68.1 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 59.9%. במהלך אותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות זינקו ב-32.6% ל-32.1 מיליארד דולר והרווח גדל ב-16% ל-35.9 מיליארד. חבות המס הרבעונית פחתה ב-18.3% ל-4.66 מיליארד דולר. תוצאות השנה כולה מצביעות על גידול של 11.9% בהכנסות ל-402.8 מיליארד דולר, עלייה של 15.1% ברווח התפעולי ל-129 מיליארד וצמיחה של 32% ברווח הנקי ל-143.2 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית וגוגל, סיכם את התוצאות באומרו כי "הצגנו רבעון ושנה חזקים. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו יעילים יותר באופן דרמטי. קיצצנו במהלך 2025 את ההוצאות של חטיבת ג'מיני ב-78%, באמצעות אופטימיזציה של המודל ושיפור ביעילות".

חברת הרמן (HARMAN) – המתמחה הגלובלית בטכנולוגיות לרכב מקבוצת סמסונג אלקטרוניקס (Samsung Electronics) – הכריזה באחרונה על שורה של פיתוחים חדשים עבור יצרניות הרכב והצרכנים. חלק מהחידושים פותחו גם בישראל, במרכז הפיתוח של הרמן בהוד השרון. הפיתוחים כוללים בין היתר: מערך כלים מעודכן לרכב מבוסס תוכנה (SDV), פיתוחים לחוויות אודיו מותאמות אישית בתוך הרכב, חידושים במערכות הבטיחות והתצוגה הוויזואלית ועוד. החידושים מגיעים במסגרת המגמה שמובילה הרמן להתאמת הרכב לצרכים המשתנים במהירות של הצרכן המודרני, ובמקביל, לסיוע ליצרניות הרכב להאיץ מחזורי פיתוח תוכנה, לצמצם את מורכבות האינטגרציה בין המערכות השונות ברכב, ולהציע חוויות בתוך הרכב שמתעדכנות ומשתדרגות כל הזמן. מערך כלים מעודכן לרכב מבוסס-תוכנה הפתרונות המרכזיים שנוספו למערך הכלים עבור יצרניות רכבים מבוססי-תוכנה כוללים מוצרי תוכנה וטכנולוגיות שמסייעים לצוותי הפיתוח לבנות מהר יותר, לבדוק את הבטיחות ולעדכן את התוכנה לאורך כל חיי הרכב. כך, פתרון Ready CQuence Loop מספק בדיקות רציפות בסביבות וירטואליות ופיזיות כדי לוודא שהמערכות פועלות כראוי בכל שלב של הפיתוח ופריסת התוכנה ברכב. Ready CQuence Run, היפרוויזור מסוג Type-1, מבודד באופן מאובטח עומסי עבודה קריטיים לצרכי בטיחות. יחד עם טכנולוגיות עדכוני תוכנה מרחוק וחנות האפליקציות של הרמן (Ready Link Marketplace) המערכת מספקת פתרון שלם שמפחית מורכבות ומבטיח שיפורים תכופים ובטוחים לאורך כל מחזור חיי הרכב. מערכת OTA (עדכוני תוכנה מרחוק) של הרמן, שמקורה בישראל, תומכת ביותר מ-80 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. אזורי מוזיקה אישיים ושיתופיים ברכב ברכבים כיום נוסעים הורים מדור ה-X ודור המילניום יחד עם ילדיהם בני דור ה-Z ודור האלפא. במציאות כזו, תא הנוסעים הפך למרחב שבו אנשים עם צרכים וציפיות טכנולוגיות שונות, נאלצים לחלוק את חוויית הנסיעה זה עם זה. כל נוסע מביא איתו מכשיר אישי ורוצה שליטה על מה שהוא שומע, אך מערכות האודיו המסורתיות ברכב עדיין מתוכננות לרוב עבור מקור אחד בלבד. משפחות רוצות ליהנות מהאפשרות להאזין באופן אישי מבלי לאבד את היכולת לשתף רגעים, לתאם פעילויות או פשוט לשוחח, גם כשכולם משתמשים באוזניות. בהתחשב בזאת, הרמן השיקה גם את Ready StreamShare – מערכת אודיו ותקשורת חדשה בתא הנוסעים, שמאפשרת יצירת אזורים אישיים למוזיקה ושיתוף בין נוסעים. עד ארבעה נוסעים יכולים לחבר את הטלפונים שלהם למרכז חיבור מרכזי ברכב, ולבחור אם להאזין לבד באמצעות אוזניות עם שיהוי נמוך במיוחד (ultra-low-latency), או להצטרף להאזנה משותפת עם אחרים. המערכת גם מאפשרת לעבור בקלות מהאזנה לשיחה פנים אל פנים מבלי להסיר אוזניות, כולל הפעלת התרעה קולית לנהג, ומפסיקה את המוזיקה כדי להעביר מסרים חשובים לכל הנוסעים. כך, הרכב הופך למרכז מדיה חכם, המאפשר שילוב בין חוויות אישיות למשפחתיות, תוך שמירה על תקשורת ברורה ונוחה לכל הנוסעים. המערכת בנויה כך שתתמוך בהתפתחות עתידית, החל בחיבור לרמקולים חיצוניים ועד אינטגרציה עם אביזרים חכמים כמו כסאות תינוק מחוברים לרשת. לפי הרמן, המערכת מאפשרת ליצרניות הרכב להציע חוויית אודיו חדשנית, מותאמת אישית ושיתופית בכל סוגי הרכבים. מסכים משודרגים בתוך הרכב בנוסף, הרמן מציגה חידושים בתחום הוויזואליה בתא הנוסעים, שמעלים את רמת הבהירות, היעילות ובטיחות הנוסעים. תא הנוסעים המודרני מלא במסכים וויזואליים, אך ריבוי מסכים לא מבטיח בהכרח חוויית נהיגה טובה יותר. מה שהנהגים באמת צריכים הוא בהירות, ולא עומס או הסחות דעת.  מסכי Ready Display עם Samsung Neo QLED מציעים צבעים חיים שמדמים את המציאות, ומאפשרים שמירה על בהירות המסכים גם בתנאי אור משתנים ברכב, התאמה בזמן אמת לתנאי נהיגה, ועוד. בנוסף, פתרון Ready Vision QVUE הופך את השמשה הקדמית לתצוגה חכמה, מותאמת למבט הנהג ומספקת את המידע הנכון בזמן הנכון, תוך שמירה על בהירות התמונה והפחתת עומס חזותי. קובי מיכלסון, מנכ"ל הרמן ישראל. צילום: הרמן מערכות אלו כוללות גם פתרון מציאות רבודה (AR) שמספק קריאה נוחה, הפחתת מאמץ עיניים ושילוב חוויות אינטראקטיביות. הפתרונות מבוססים על חיבור חכם בין חומרה, תוכנה ובינה מלאכותית ומאפשרים התאמה אישית, עדכונים רציפים ושדרוגי תוכנה לאורך חיי הרכב, כך שיצרניות הרכב יכולות להציע חוויית תא נוסעים אחידה, ברורה ובטוחה, בכל דגם ובכל קו ייצור. "הרכב המודרני כבר לא מוגדר על ידי חומרה, אלא על ידי שכבות תוכנה שמנהלות בטיחות, חוויית משתמש ועדכונים לאורך כל חיי הרכב. כדי לאפשר את המעבר הזה נדרשות פלטפורמות חזקות שמתפתחות ומתעדכנות בהתאם", אמר קובי מיכלסון, מנכ"ל הרמן ישראל. לדבריו, "במקביל, עם שינוי ההרגלים של הצרכנים, גם הציפיות מהרכב משתנות, והוא צריך להציע סביבה מחוברת מלאה, שבה תקשורת ופעולות יומיומיות זורמות בצורה טבעית וחלקה. מרכז הפיתוח של הרמן בישראל עובד על פתרונות תוכנה בדיוק בנקודות הללו, ואנו גאים שהפיתוחים שלנו מהווים חלק מהטכנולוגיות שמעצבות את עתיד תעשיית הרכב העולמית".

יותר ממחצית מסוכני ה-AI שפועלים בארגונים – מיליונים מהם – לא מנוטרים ולא מאובטחים. המסקנה הזאת עולה ממחקר שגראביטי (Gravitee), שמפתחת פלטפורמה לניהול APIs, פרסמה אתמול (ד'). המחקר מצביע על כך שיותר ממחצית (53%) משלושה מיליון הסוכנים שנמצאים כיום בשימוש בארגונים בארצות הברית ובבריטניה "אינם מפוקחים ומהווים סיכון פוטנציאלי". מומחים העריכו שהנתון הגלובלי עומד על מיליונים רבים של סוכנים. רורי בלנדל, מנכ"ל גראביטי, אמר כי "יותר משלושה מיליון סוכני בינה מלאכותית פועלים בתוך תאגידים. זהו כוח עבודה גדול יותר מכלל העובדים בוולמארט". 36.9 סוכני AI לארגון המחקר נערך בדצמבר 2025 בקרב 750 מנמ"רים ומנהלי IT, על ידי Opinion Matters. עולה ממנו שסוכני ה-AI מופעלים מהר יותר ובהיקף גדול יותר ממה שצוותי האבטחה יכולים לעקוב אחריו. החוקרים בחנו 8,250 ארגונים שמונים יותר מ-250 עובדים בבריטניה ו-77 אלף בארצות הברית. מספר סוכני ה-AI הממוצע לארגון הוא 36.9. כ-88% מהמשיבים ציינו שבשנה האחרונה, הארגון שלהם חווה או חשד שיש תקרית אבטחת מידע או הגנת הפרטיות שקשורה לסוכני AI. ארגונים צריכים לשפר את האבטחה על סוכני ה-AI שהם משתמשים בהם. צילום: ג'מיני לדברי בלנדל, "כולנו מכירים את סוכני הבינה המלאכותית שהפכו למורדים: מחקו בסיסי קוד, הדליפו מידע סודי, המציאו נתונים מזויפים. המחקר מעלה שבעוד שפריסת סוכני AI מגיעה לשלב מרגש, ארגונים עדיין לא הדביקו את הפער לגבי השליטה עליהם". הוא ציין ש-"סוכני AI מציעים לארגונים תועלות עצומות בפרודוקטיביות, אבל עלינו להיות מציאותיים לגבי הסיכונים: ללא ממשל ופיקוח, הם עלולים בקלות להתחיל להפוך לבעיה של אחריות ולסכנה עבור צרכנים וארגונים כאחד". "זו בהחלט בעיה עולמית", המשיך. "חברות ברחבי העולם משתמשות בסוכני AI וזה גורם לפער בין רמת הפריסה לרמת הממשל". הטיטאניק כמשל דיוויד שיפלי, מנכ"ל Beauceron Security הקנדית, השווה את תוצאות המחקר ל-"שיעור על הטיטאניק שכל הטכנולוגיה מתעלמת ממנו. אסון הטיטאניק לא קרה כי צוות הספינה לא ידע שיהיו קרחונים במסלול המסע. הם ידעו שזו עונת שיא הקרחונים והם ידעו שהם נוסעים מהר מדי. קפטן הספינה וצוותו חשבו שיזהו קרחון, ושאם הם לא יזהו, ויפגעו באחד, השליטה הטכנולוגית שלהם תגן עליהם כדי לעזור להם להתאושש. הם האמינו שהתאים אטומים למים – מה שהתברר כנכון חלקית. אבל הכי חשוב, הם סמכו על הטכנולוגיה החדשה, של התקשורת האלחוטית, כדי לקרוא לעזרה במקרה של צרות. המקביל למצב זה כיום הוא 'IT ואבטחה יכולים לתקן את זה – אם נסתבך עם הסוכנים שלנו'. הדבר היחיד שמפתיע אותי במחקר הוא שאנשים חושבים שרק 53% מהסוכנים לא מפוקחים. הנתון האמיתי גבוה יותר". לדבריו, "סוכני בינה מלאכותית מסוכנים ובלתי אמינים מטבעם. אנחנו יודעים זאת והוכחות מתמטיות מראות את זה. אז אנחנו יודעים שיש קרחונים. 100% מסוכני הבינה המלאכותית יכולים ועלולים להשתולל. אם ספק מבטיח שזה לא אפשרי והטכנולוגיה המרכזית שלו היא LLM – הוא משקר. אנחנו מתקדמים מהר מדי באימוץ סוכני AI, למרות קיומם של סיכונים ועל אף שאנחנו מודעים לסיכונים הללו". לפי מניש ג'יין, מנהל מחקר ראשי באינפו-טק ריסרץ' גרופ, "ככל שהקצב האקספוננציאלי של פיתוח הבינה המלאכותית נמשך, אנחנו צופים שעד 2028 יהיו יותר סוכני AI ברחבי העולם מאשר העובדים האנושיים. אחד האתגרים הגדולים ביותר יהיה לנהל את אותם סוכנים מבלי להגביל את החדשנות שהם מביאים איתם". "כבר כיום, רוב הסוכנים הארגוניים פועלים בלא פיקוח", ציין. "רבים מהארגונים אפילו לא יודעים כמה סוכנים יש להם, איפה הם פועלים ובמה הם יכולים לגעת. אתה לא יכול לשלוט במה שאתה לא רואה. צריך להבין: הבעיה האמיתית היא לא 'בינה מלאכותית סוררת', אלא בינה מלאכותית בלתי נראית". עוד הוא אמר כי "סוכנים בעלי פריבילגיות יתר הם האיום הפנימי החדש. אנחנו צריכים להגדיר גישה מדורגת לסוכני בינה מלאכותית".