בעולם ההיי-טק הישראלי לא רבות החברות שפועלות לאורך עשרות שנים ועדיין מצליחות להישאר רלוונטיות – מג'יק (Magic Software) היא אחת מחברות אלו. עם פעילות בלמעלה מ-50 מדינות ועשרות אלפי לקוחות, בהם גם ארגוני Enterprise גדולים, החברה עברה כמה גלים טכנולוגיים, מימי תצורת ה-Client Server ועד עידן הענן, וכעת היא מבקשת למצב את עצמה גם בגל הנוכחי של הבינה המלאכותית. על רקע המיזוג האסטרטגי עם מטריקס (Matrix), הקבוצה מאותתת על כיוון ברור: חיבור בין עולמות ה-Low-Code הוותיקים שלה לבין תשתיות ענן ויכולות AI מתקדמות. עמוד השדרה: Magic xpa ו-Magic xpi ליבת הפעילות של מג'יק נשענת על שתי פלטפורמות מרכזיות, Magic xpa ו-Magic xpi. Magic xpa, סביבת הפיתוח הוותיקה של החברה, ממשיכה לשמש ארגונים רבים לפיתוח ותחזוקה של יישומים עסקיים. לאורך השנים היא עברה התאמות לטכנולוגיות חדשות, וה-Web Client שלה מאפשר כיום להפעיל לוגיקה עסקית קיימת גם בסביבות Web מודרניות, תוך שימוש בטכנולוגיות צד לקוח כמו Angular. עבור לקוחות קיימים, מדובר במהלך שמאפשר מודרניזציה מבלי לכתוב הכל מחדש. לצידה, Magic xpi, משמשת כשכבת אינטגרציה המחברת בין מערכות ליבה ארגוניות, CRM, ERP, יישומי ענן ומערכות ייעודיות. במציאות שבה ארגונים פועלים בסביבות היברידיות מורכבות, תפקיד האינטגרציה הופך קריטי, וזו אחת הזירות שבהן Magic ממשיכה להתמקד. MagicTouch: חיבור בין ענן, דאטה ואינטגרציה הנדבך הבא באסטרטגיה הוא MagicTouch, פלטפורמה עננית המאגדת אינטגרציה, ניהול נתונים ואנליטיקה תחת מסגרת אחת. על פי החברה, המטרה היא לאפשר מעבר הדרגתי לסביבות ענן או היברידיות, תוך שמירה על רציפות תפעולית ושילוב מערכות קיימות. הפתרון כולל Data-Hub מרכזי, יכולות עיבוד נתונים בזמן אמת וניהול סביבות מאובטח. הדגש אינו על החלפת תשתיות, אלא על חיבורן ושידרוגן, תפישה שממשיכה את הקו האבולוציוני שמלווה את מוצרי החברה בשנים האחרונות. ה-Roadmap ל-AI: אינטליגנציה כחלק מהפיתוח במקביל, מג'יק מציגה כיוון גם בתחום הבינה המלאכותית. החברה פועלת לשילוב יכולות Generative AI בתוך סביבות הפיתוח שלה, בין היתר באמצעות כלי סיוע למפתחים, Copilots, שמטרתם לייעל כתיבת לוגיקה עסקית ויצירת רכיבים. בצד האינטגרציה, הכוונה היא לאפשר חיבור מבוקר של מודלי שפה ארגוניים (LLMs) למערכות המידע הקיימות. המשמעות האפשרית היא הרחבת השימוש בנתונים הארגוניים, לטובת אוטומציה ואנליטיקה, תוך שמירה על מסגרות האבטחה הארגוניות. המיזוג עם מטריקס, הרחבת היקף הפעילות המיזוג עם מטריקס מוסיף רובד נוסף למהלך. החיבור בין כלי הפיתוח והאינטגרציה של מגי'ק לבין זרוע היישום והשירותים של מטריקס עשוי להרחיב את יכולת הביצוע של הקבוצה, בעיקר בפרויקטים רחבי היקף. בפועל, מדובר בשילוב בין טכנולוגיה לבין תשתיות, שירותי מומחה, ייעוץ, הטמעה ותפעול. מודל שמכוון לארגונים המחפשים מענה כולל ולא רק פלטפורמה טכנולוגית. סיכום: אבולוציה במקום מהפכה בעידן שבו Disruption (שיבוש) הפכה למילת מפתח כמעט אוטומטית, הגישה של מגי'ק נראית מדורגת יותר. החברה ממקדת את האסטרטגיה שלה בשדרוג ובהרחבה של הקיים, מעבר מדורג לענן באמצעות MagicTouch, שילוב יכולות AI בסביבות הפיתוח והאינטגרציה, והישענות על יכולות הביצוע של מטריקס. עבור מנמ"רים, המסר העולה מהמהלך הוא שניתן להתקדם לעולמות הענן והבינה המלאכותית גם במסלול הדרגתי. לא בהכרח מהפכה ארגונית דרמטית – אלא תהליך מתמשך, מבוקר ומחושב.

אפל תקיים שלושה ימי הכרזות בשבוע הבא – מיום ב', ה-2 במרץ ועד יום ד', ה-4 במרץ – כך לפי דיווח של מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר Power On. גורמן צופה, כי אפל תציג "לפחות חמישה מוצרים". שבוע לפני כן הזמינה אפל עיתונאים ויוצרי תוכן לאירוע "Apple Experience" בניו יורק, לונדון ושנגחאי ביום רביעי, 4 במרץ, בשעה 9:00 בבוקר שעון מזרח ארה"ב. במסגרת ההתכנסויות האלה, הציפייה היא שהמשתתפים יזכו בזמן התנסות עם המוצרים החדשים שיוצגו בשבוע הבא. בהינתן שהשקה זו מתוארת כ-"Apple Experience", נראה שלא יתקיים אירוע שידור חי מסורתי של אפל. במקום זאת, הצגה של המוצרים צפויה להתבצע בסדרת הודעות לעיתונות באתר Apple Newsroom. לפי הדיווח של גורמן, ייתכן מאוד שמחשב נייד חדש במחיר נמוך יותר יהיה בין המוצרים החדשים שיושקו בשבוע הבא. בין האפשרויות שמוזכרות: מסך בגודל 12.9 אינץ’, גרסה של שבב ה-A18 Pro מה-iPhone 16 Pro  ועוד אפשרויות צבעוניות שונות. גורמן מציין, כי ה-iPhone 17e צפוי להיכנס לשוק בשבוע הראשון של מרץ. בסידרה זו צפויים ארבעה שדרוגים מרכזיים לעומת ה-iPhone 16e, כולל מעבד A19, מודם C1X של אפל למהירות גבוהה יותר של ושבב N1  של אפל ל-Wi‑Fi. מוצרים נוספים פוטנציאליים להשקה בשבוע הבא עשויים להיות iPad Air עם שבב M4, טאבלט iPad 12 עם שבב A18, מחשבMacBook Air  עם שבב  M5ודגמי MacBook Pro עם שבבי M5 Pro ו-M5 Max. על פי גורמן, שני צגי Studio Displays נמצאים גם הם על הפרק, אך הוא סייג ואמר כי יהיה זה מוגזם לצפות להשקתם כבר בשבוע הבא. כך או כך, נראה שבעוד כמה ימים יושקו מוצרים חדשים של אפל, זאת לאחר שאפל הציגה בחודש שעבר את ה-AirTag מהדור השני.

האם יש בעמק הסיליקון "מאפיה של גייז?" כתבה שפורסמה בגיליון האחרון של מגזין הטק הפופולרי Wired, ובאתר שלו, עסקה בשאלה הזאת, ועוררה ביקורת רבה, שלא לומר סערה. המבקרים טענו כי הכתבה מעלה קונספירציות ומנציחה סטריאוטיפים על הומואים. הכתבה הארוכה, שהתראיינו אליה 51 אנשי היי-טק, בהם 31 גייז, עוסקת ברשתות קשרים (קליקות) שקיימות בין הומואים שנמצאים בעמדות מפתח בעמק הסיליקון – בחברות טכנולוגיה ובקרנות הון-סיכון, וטוענת כי הם שולטים בתעשייה – במה שיכול להזכיר קונספירציות על קבוצות אחרות באוכלוסייה. יזמים, משקיעים ובכירים, ביניהם דמויות כמו פיטר ת'יל וסם אלטמן, הגיעו לאותה "שליטה" באמצעות יצירת אקו-סיסטם של תמיכה הדדית, השקעות וחילופי מידע, שמזכיר במבנה שלו "מאפיה" בסגנון "המאפיה של פייפאל", שייסד ת'יל – מושג מוכר בעמק הסיליקון. אותו אקו-סיסטם הומואי, על פי Wired, מפלה אנשים שאינם גייז – גם אם הוא לא עושה זאת במוצהר. אחד הדברים הבולטים בכתבה הוא המוטיב המיני באותה "שליטה" של הומואים על תעשיית ההיי-טק: היא מציינת את קיומן של אורגיות בהשתתפות עובדים ובכירים בענף בארצות הברית. בכתבה אף מצוין שהיי-טקיסטים הומואים הולכים לסאונות ביחד (סאונות משמשות מקום מפגש מיני בתרבות הגאה), ואף עושים שם עסקים. הכתבה מספרת על תמונה שגארי טאן, מייסד קרן הון-הסיכון Y combinator, העלה (ומאז מחק), שבה הוא נראה עם קבוצה של הומואים צעירים באחת הסאונות, אף על פי שהוא "סטרייט, סטרייט, סטרייט", לדברי אחד המרואיינים. מה אומרים המבקרים? הכתבה עוררה זעם בעמק הסיליקון, ורבים השתמשו ברשתות החברתיות כדי לכתוב את מה שהם חושבים עליה. הכתבה אמנם לא טוענת במפורש שקיים ניצול מיני – כלומר, התקדמות של הומואים בעמק הסיליקון דרך המיטה, אולם היא משתמשת בדימויים מיניים. אחת הטענות של המבקרים היא שבעוד שמפגשים של סטרייטים (ולא רק) בכירים בהיי-טק במגרש הגולף נחשבים נטוורקינג עסקי לגיטימי, מפגשים של גייז מתוארים כ-"מלוכלכים", והכתבה מתארת אותם בצורה קונספירטיבית. This illustration, from a Wired article about the existence or non-existence of a "gay tech mafia," is, I would suggest, wildly misjudged. pic.twitter.com/NvuyO5sodA — Elvis Buñuelo (@Mr_Considerate) February 19, 2026 ביקורת רבה הוטחה ב-Wired גם בגלל התמונות שהעורכים בחרו להציג בכתבה. כך, התמונה הראשית בה היא של גבר שרירי, לבוש בגד ים בלבד, שמאזור איבר המין שלו מזדקר הבניין של סיילספורס בסן פרנסיסקו – אחד הבניינים האייקוניים בעיר. התמונה שפורסמה בשער המגזין היא של זוג גברים לוחצים ידיים שיוצאות מאזור החלציים שלהם, כאשר אחד מהם עונד שעון בצבעי הגאווה. אחד המשתמשים ב-X כתב בעקבות זאת: "יותר מהכותרת, אני חושב מה הולך עם הבחור שבחר את התמונה?". הסנאטור הגאה סקוט וויינר, שחבר בסנאט של מדינת קליפורניה, כתב כי "Wired פרסם קונספירציה של צהובונים על כיצד הגייז מנהלים את עמק הסיליקון, שולטים על הכול, הולכים לסאונות ביחד ומפלים אנשים שהם לא הומואים. בתוך הכתבה קבורה העובדה שבין 2000 ל-2022, שיעור הכספים שהלכו למייסדים להט"בים של סטארט-אפים עמד על 5%". לי אדוארדס מקרן הון-הסיכון Root VC כתב: "Wired פנו אליי בערוצים שונים ודרך חברים רבים כדי להשתתף בכתבה הזאת, ולא הגבתי. התמונה הראשית אומרת לי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. זה גס, אל תלחצו על הלינק, אל תקראו את הכתבה. בושה. Wired היה פעם אמצעי תקשורת אמיתי". Wired reached out to me through multiple channels and different friends for this article and I didn’t reply. The hero image tells me I made the right decision. Guys, this is gross. Stop it. Don’t click this article, don’t read it. Shame. Wired used to be a real publication. https://t.co/08Jr9pWtNX — Lee Edwards (@terronk) February 19, 2026 היטיב לסכם את הביקורת איש היי-טק ישראלי, תוך שהוא משתמש בלשון המעטה: "אני מכיר הומו או שניים בהיי-טק שלא הולכים לאורגיות ולא עושים סמים".

בתחזיות לשנת 2025 נטען, שפלטפורמות הזרמת נתונים (DSP) מתקרבות לנקודת מפנה ועוברות מאימוץ מוקדם לגורם נפוץ של בידול תחרותי. אני שמח לומר, כי 12 חודשים לאחר מכן, חלק ניכר מהתחזיות הללו הוכח כנכון. עם זאת, ההקשר השתנה מהר יותר אפילו ממה שציפו האופטימיים ביותר. השינוי החשוב ביותר היה קצב והיקף אימוץ הבינה המלאכותית. פיילוטים פינו את מקומם למאות מקרי שימוש חיים, שמתזמרים תהליכים מרובי שלבים בכל דבר, החל ממניעת הונאות ועד שירות לקוחות, ומעלים את הרף גבוה עוד יותר עבור הנתונים העומדים בבסיס הכל. "השנה, יותר ויותר ארגונים יהפכו את "ריבוי העננים" לחלק מרכזי בתוכנית החוסן שלהם. משמעות הדבר היא בחירת טכנולוגיות שיכולות לפעול בצורה חלקה עם ספקי ענן שונים" אז מה יהיה לנו ב-2026? האצה באימוץ AI סוכנית – אם 2025 הייתה שנת העוזרים החכמים, 2026 היא שנת הסוכנים, שבאמת נושאים את הכדור מעבר לקו. אני רואה מעבר ברור מ"הצעה והסלמה" ל"החלטה וביצוע", כאשר בינה מלאכותית מחלקת אירועים, מיטוב אספקה, שיפוט סיכונים ופתרון בקשות שירות. עלייה זו דורשת משמעת סביב איכות הנתונים. סוכני בינה מלאכותית זקוקים להקשר מתמשך, לא לקבוצה של אתמול. הם זקוקים להגנה של מדיניות כדי שתאימות לא תהיה מחשבה שלאחר מעשה. אני צופה כי צוותים יתחילו לנהל סוכנים כמו מוצרים, כאשר האפקטיביות שלהם תימדד על ידי מדדי ביצוע עסקיים, כגון הזמן שלקח לנו לתת ללקוח פתרון, הפסדים שנמנעו ושביעות רצון לקוחות. אם נעשה זאת נכון, חוויית הבינה המלאכותית בארגון תהפוך הרבה פחות תיאטרלית ויותר קשורה לתוצאות שניתן לבקר, להסביר ולשפר. ארגונים יגייסו יותר מהנדסי הזרמת נתונים – ככל שסוכנים יתחילו לאכלס צוותי IT , מהנדסי הזרימה הטובים ביותר יישפטו לפי איכות מוצרי הנתונים שהם מפרסמים בתוך הזרם, והזמן שהם חוסכים מהעבודה של כולם. מאגר הכישרונות יתרחב. מגייסי כוח אדם בארגונים כבר מכריזים שהם מתכננים לצרף יותר מהנדסי הזרמת נתונים כדי שיוכלו להיות בעמדה טובה יותר לאמץ, להשתמש ולנהל בינה מלאכותית. תפקיד מהנדס הזרמת הנתונים עצמו הופך למכפיל, שבו זרם אחד באיכות גבוהה יכול להוציא מספר צינורות עבודה, לקצץ בעלויות אחסון והתאמה ולתת לסוכני בינה מלאכותית את ההקשר החי שהם באמת זקוקים לו. גם המגזר הציבורי יתחיל לאמץ זמן אמת – השנה, אני צופה שממשלות, רגולטורים ומנהלי בטיחות יגבירו את הקצב בתחומים שבהם דקות חשובות, בעיקר ציות לתקנות מס, זכאות להטבות, גילוי הונאות ופיקוח על שוק. הדפוס זהה לזה שראינו במגזר הפרטי ויכלול החלפת אצוות תקופתיות בעיבוד רציף, כך שהחלטות ישקפו את מה שנכון עכשיו, לא בשבוע שעבר. אם כן, אילו גורמים הופכים את הרגע הזה לשונה? ראשית, לחץ מדיניות. גופים ציבוריים מתבקשים לעשות יותר עם פחות תוך שיפור השקיפות. אזרחים צריכים לקבל תוצאות מהירות והוגנות יותר מכיוון שהאותות מעודכנים והכללים נאכפים באופן עקבי. כאשר חוויית הבסיס של הממשלה תהפוך ל"זמן אמת וניתנת להסבר", זה מעלה את הרף עבור כולם. גמישות מרובת עננים תעבור מאסטרטגיית IT לאסטרטגיה עסקית – אירועים אחרונים הזכירו למנכ"לים, שתלות בספק ענן יחיד יכולה להיות מסוכנת, בין אם בגלל הפסקות חשמל, שינויי תמחור או שינויי מדיניות. השנה, יותר ויותר ארגונים יהפכו את "ריבוי העננים" לחלק מרכזי בתוכנית החוסן שלהם. משמעות הדבר היא בחירת טכנולוגיות שיכולות לפעול בצורה חלקה עם ספקי ענן שונים. לכן, אם העלויות עולות, אזורים יורדים או תקנות משתנות, הם יוכלו לעבור או להתרחב ללא הפרעה. זו כבר לא רק העדפה של IT, אלא דירקטוריונים שמבקשים כעת הוכחה לכך, שמערכות הנתונים והבינה המלאכותית שלהם יכולות להמשיך לפעול גם כאשר ספק אחד מועד. ניהול יקבע את הרף, ולא "עשה זאת בעצמך" – קשה יותר ויותר להצדיק הפעלת ערימות סטרימינג מורכבות באופן פנימי. המיומנויות הן נדירות, הנטל התפעולי גבוה, וכל שעה המושקעת בכוונון אשכולות היא שעה שלא מושקעת בשיפור הנתונים שמניעים את העסק. כעת ברור, כי יותר צוותים יעברו באופן נחרץ לפלטפורמות סטרימינג מנוהלות ויתייחסו לסטרימינג כמו לכל שירות אחר – אמין, מאובטח ובעיה של מישהו אחר. כאשר העבודה הכבדה מנוהלת, האנשים הטובים ביותר שלכם עובדים בלוגיקה שמקצרת את זמן המחזור ומפחיתה עלויות. אם היתרון התחרותי שלכם תלוי במה שאתם עושים עם הנתונים, ניהול הופך לבחירה הרציונלית היחידה. בשורה התחתונה, רוב הארגונים עדיין משתמשים רק בשבריר מהנתונים שהם מייצרים. זה לא בגלל חוסר אמביציה, אלא בגלל שמאגרים, העברות אטיות וטרנספורמציות כפולות מפריעים. אני מאמין שזה יתחיל להשתנות ככל שסטרימינג יהפוך לנתיב ברירת המחדל מאירוע לתובנה. והפרס אינו לוחות מחוונים נוספים, אלא תמונה עדכנית ומשותפת של הארגון, שמקצרת את המרחק בין מה שאתם יודעים למה שאתם עושים.   הכותב הוא מנכ"ל קונפלואנט ישראל.

הבעיות, כך נדמה, מסרבות לעזוב את יוביסופט (Ubisoft). החברה הודיעה באחרונה כי היא מפטרת 40 עובדים נוספים, וכולם מהסטודיו שלה בטורונטו. מדובר בהודעה מדאיגה עבור חובבי משחקי הפעולה' שמחכים כבר שנים לא מעטות לרימייק של Splinter Cell. הגרסה החדשה של משחק הפעולה/התגנבות, שמבוסס על הכתבים של סופר המתח הידוע טום קלנסי, הוכרזה כבר ב-2021, כמעט 20 שנה לאחר ההשקה הראשונית שלו. אבל אם המשחק הראשון הגיע לשוק אחרי שנתיים של פיתוח לערך, הגרסה המחודשת לא הצליחה לעשות את זה גם בחלוף חמש שנים. למרות הפיטורים יוביסופט הודיעה כי הפיתוח של המשחק המעודכן ממשיך קדימה, אם כי עדיין לא ממש ברור עוד כמה זמן זה ייקח עכשיו. 2026 is off to a brutal start: gaming industry. ???? • Phil Spencer retires from Xbox; Sarah Bond resigns • Sony closes Bluepoint Games • Ubisoft shutters Stockholm & Halifax studios • Prince of Persia Remake + 5 projects cancelled • Layoffs hit Ubisoft Toronto & Highguard pic.twitter.com/7vw1QGPyrx — Tube Station Gaming (@TubeStationGame) February 21, 2026 הפיטורים האלה הם חלק ממהלך צמצום קשה שעוברת החברה, שהכריזה לפני מספר חודשים על מהלך ארגוני, תפעולי מקיף, כולל שינויים בפורטפוליו המשחקים של החברה, כולל סגירה של אתרי פיתוח משחקים, השהיה בקצב הפיתוח של כמה כותרים, וגם ביטול כמה פרויקטים גדולים, כולל רימייק של Prince of Persia: The Sands of Time. "העדיפות שלנו כעת היא לתמוך בעובדים המפוטרים במהלך השינוי הזה' באמצעות חבילות פיצויים מקיפות וסיוע נרחב בהשמה מקצועית", מסרה החברה. מה שמעניין הוא שעם ההכרזה הראשונית על הרימייק של Splinter Cell פרסמה החברה סרטון מיוחד' כדי לגייס עובדים לפרויקט – אבל אז כנראה היו אלו זמנים אחרים.

בתחרות "מצטייני המחשוב" (IT Awards 2025) של אנשים ומחשבים, שהתקיימה באחרונה רשמה חברת מטריקס (Matrix) הישג יוצא דופן, כאשר 36 פרויקטים שהובילה עבור לקוחותיה זכו באות הצטיינות. אל ההישג המרשים של הלקוחות הצטרפה גם זכייתו של מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, באות המנכ"ל המצטיין  וזכיית מטריקס כספק המצטיין של השנה – הכרה המדגישה את הובלת החברה לצמיחה וחדשנות טכנולוגית בשוק המקומי והבינלאומי.  בתחרות, שסיפקה גם השנה עדות מרשימה לעומק הטכנולוגי של השוק הישראלי, בלטה במיוחד, כאמור,  חברת מטריקס. עם מספר חסר תקדים של 36 פרויקטים זוכים, החברה הוכיחה שוב את מעמדה כשותפה האסטרטגית המובילה של הארגונים הגדולים בישראל. הזכיות של מטריקס משתרעות על פני כל מגזרי המשק, מבריאות ופיננסים ועד לממשלה ורשויות מקומיות, ובמגוון טכנולוגיות: החל ממהפכת ה-AI והענן, דרך פתרונות ניטור מתקדמים, ועד לסייבר, ERP ו-MF.  פיזור סקטורי רחב וחדשנות פורצת דרך  הפרויקטים הזוכים משקפים את רוחב היריעה של מטריקס (ה-Offering) ואת היכולת שלה לתת מענה לכל סקטור:  במגזר הבריאות: בלטו פרויקטים מורכבים במשרד הבריאות, במכבי שירותי בריאות ובלאומית שירותי בריאות, ביניהם מערכות לניהול רוקחות, הגנת סייבר בתקן XDR, שימוש מתקדם בדאטה ואנליטיקה (Matrix DNA) לחיזוי סיכונים בחדרי לידה, והאצת רפואה מותאמת אישית במרכז הרפואי הדסה, וענן פרטי בבית בלב.  במגזר הפיננסי: מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) גרפה מספר פרסים על הקמת ליבת התשלומים החדשה של ישראל, מעבר לענן והגנה על מאגרי מידע. כמו כן, בלטו פרויקטים באויס (בנקאות פתוחה) וב-AIG.  בשלטון המקומי והציבורי: עיריית רמת גן זכתה על פרויקט ה-RGPT (צ'אט AI לתושבים), עיריית באר שבע על מערכת "לביא", ועיריית נתניה על הגנה מתקדמת בגלישה. במגזר הממשלתי בלטו מערך הדיגיטל הלאומי, המרכז למיפוי ישראל ודואר ישראל.  בעולמות ה-ERP: חברת מידעטק מבית מטריקס הובילה עם פריוריטי, זכיות משמעותיות בארגון נכי צה"ל ובשיכון ובינוי. הדר צדקה חזן, מנהלת השיווק של מטריקס. צילום: ניב קנטור "המספרים מדברים בעד עצמם"  הדר צדקה חזן, מנהלת השיווק של מטריקס: "הזכייה המסיבית השנה ב-36 פרויקטים שונים,  לצד הבחירה המרגשת במוטי גוטמן כמנכ"ל מצטיין, ואות הספק המצטיין, משקפים את העומק של השותפות בין מטריקס ללקוחותיה ואת עוצמת הניהול שמובילה אותנו. הפיזור האדיר של הזכיות, מהטמעת פתרונות GenAI ועד לשדרוג מערכות ליבה קריטיות, מוכיח שהשוק רואה במטריקס גורם מקצועי מוכח למימוש חזון טכנולוגי. אנחנו גאים לראות איך הפתרונות שלנו מייצרים השפעה אמיתית על הארגונים המובילים בישראל". צדקה חזן הוסיפה כי "ההישג של 36 פרויקטים זוכים הוא תוצאה של עבודה מאומצת לצד הלקוחות. העובדה שכל כך הרבה לקוחות שונים בחרו להגיש פרויקטים שבוצעו עם מטריקס, שזכו, מעידה על האמון הרב ועל איכות הביצוע של מרכזי ההתמחות שלנו".

גור קריתי מונה למנהל פתרונות (Product Line Manager) עבור פתרונות האחסון של פיור סטורג' (Pure Storage) בחברת דטה טק (Data Tech Advanced Solutions). במסגרת תפקידו יהיה קריתי אמון על הובלת פעילות המכירות וקידום פתרונות האחסון של פיור סטורג', הנחשבת למובילה עולמית בשוק ה-Enterprise, תוך הרחבת הפעילות העסקית של המותג בקרב שותפי ולקוחות דטה טק בישראל. קריתי מביא עימו ניסיון מקצועי עשיר של למעלה מ-20 שנה בעולמות פתרונות האחסון והתשתיות. מדטה טק נמסר כי המומחיות הטכנולוגית שצבר לאורך השנים, לצד הבנה מעמיקה של צרכי השוק הארגוני, צפויות להוות נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה של דטה טק ובחיזוק מעמדה כספקית פתרונות קצה מובילה בשוק המקומי.

ביום ו' האחרון, נועם הנגבי, יו"ר בנק הפועלים (יוצא ממר"ם בשירותו הצבאי) וידין ענתבי, מנכ"ל הבנק, אירחו כ-2,000 מבכירי המשק הישראלי ופתחו את בניין הנהלת הבנק ברחוב יהודה הלוי לתערוכת "אמנות ישראלית 26". התערוכה מוקדשת השנה לעמותת נט"ל, למתן תמיכה, שיקום וסיוע נפשי לנפגעי טראומה ממלחמה ומטרור.  ביומה הראשון של התערוכה כבר גויסו כ-1.7 מיליון שקל ממכירת היצירות. ההסדר הוא ש-25% ממכירת היצירה הולכות לאמן ו-75% לעמותת נט"ל. אגב, יוצרים לא מעטים ויתרו על חלקם – והעבירו את כל הסכום לעמותה. הנגבי "התערוכה היא מסורת ארוכת שנים של הפועלים, המחברת בין תרבות, קהילה וערבות הדדית, המבטאת את האמונה העמודה שלנו שלאמנות יש כוח לגעת, לרפא, לחבר ולספר את סיפורה של החברה הישראלית. זו לא רק תערוכה, זו גם תזכורת לכך שבנק הוא לא רק מוסד פיננסי, אלא גם גוף ציבורי בעל אחריות, חלק בלתי נפרד מהחברה שבה הוא פועל. סדרת הבתים הצבעוניים של משה אלון גם השנה פגשנו את משה אלון, שהציג בתערוכה, ואף תרם שתי עבודות מתוך סדרת הבתים הצבעונים שלו. כזכור, לאחר מכירת כלנית, משה עבר לעולם האמנות והתרבות, והיום, בנוסף לצילום, הוא שותף במועדון המוזיקה שבלול. הסדרה צולמה ב-"אי המלחים" בסנט פייר, טריטוריה צרפתית סמוך לצפון מזרח קנדה. תושבי האי עסקו כל השנים בדייג, אבל במהלך תקופת היובש בארה"ב, האי הפך למוקד הברחת אלכוהול לארצות הברית. האזור ידוע בערפל, רוחות חזקות ושמים אפורים. הצבעים הבולטים, שבהם נצבעו המבנים באי, עזרו לזהות את הבתים מרחוק – גם מהים וגם בתוך האי עצמו. בנוסף, באזור קר, עם חורפים ארוכים ואפורים, צבעים חיים מוסיפים חום ואופטימיות. התיעוד של אלון הוא צילום ישיר שעבר "תיקון" ויישור כדיי להעלים את הפרספקטיבה ו-"להשטיח" את הדימויים.  הסידרה מופיעה בספר שהוצאתי "בין הקווים בחמישה פרקים" – כל הספר מופיע גם בגרסה דיגיטלית ואילו המהדורה המודפסת שלו נמכרה במוזיאון תל אביב, בתולעת ספרים ובמגדלור.