בשנים האחרונות מופיעה שוב ושוב בתקשורת ובשיח הציבורי טענה מטרידה: דור ה-Z מאבד את היכולת לחשוב לעומק. האלגוריתמים, הסקרול האינסופי, הסרטונים הקצרים והעומס הדיגיטלי – כל אלה, כך נטען, יוצרים תופעה חדשה שמכונה לעיתים Brain Rot – "ריקבון מוחי". לפי תפישה זו, המוח מוצף בגירויים, הקשב מתקצר והיכולת להתרכז במחשבה מורכבת הולכת ונשחקת. אבל ייתכן שהשאלה עצמה שגויה. ייתכן שדור ה-Z אינו מאבד את המוח אלא בונה אותו מחדש. דור ה-Z הוא הדור הראשון שנכנס לעולם העבודה כאשר בינה מלאכותית אינה נתפשת ככלי עתידני או טכנולוגיה ניסיונית, אלא כמשהו כמעט טבעי. עבור רבים מבני הדור הזה, השימוש בכלים כמו ChatGPT, מחוללי תמונות, כלי קוד אוטומטיים ומערכות חיפוש מתקדמות, הוא חלק אינטגרלי מתהליך החשיבה. בעוד שדורות קודמים שאלו בדרך כלל "איך משתמשים בכלי?", בני דור ה-Z נוטים לשאול שאלה אחרת: "איך אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר ומהר יותר?" זהו הבדל קטן לכאורה, אך הוא משקף שינוי עמוק באופן שבו אנשים ניגשים לפתרון בעיות. אם בעבר האדם למד כלי ורק לאחר מכן השתמש בו כדי לחשוב, היום במקרים רבים החשיבה עצמה מתרחשת יחד עם הכלי. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה מהו בעצם Brain Rot? המושג Brain Rot נולד מתוך תחושה מוכרת לרבים: הצפת תוכן בלתי פוסקת. סרטונים קצרים, הודעות, פידים של רשתות חברתיות, חדשות, אימיילים והתרעות – כולם מתחרים על הקשב שלנו בו-זמנית. התוצאה היא חוויה של עומס קוגניטיבי. המוח קופץ בין מסכים, בין תכנים ובין שיחות, לעיתים מבלי להעמיק באמת באף אחד מהם. רבים מרגישים עייפות מחשבתית עוד לפני שהתחילו להתמודד עם בעיה מורכבת. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה. הורגלו בשימוש ב-AI סביבם. בני דור ה-Z. צילום: אילוסטרציה, ג'מיני דור שמאמץ טכנולוגיה במהירות דור ה-Z גדל בתוך עולם דיגיטלי, אך גם פיתח מיומנויות חדשות שמותאמות לעולם הזה. הוא רגיל להתמודד עם כמויות גדולות של מידע, לאתר מקורות במהירות ולשלב בין כלים שונים. מעבר לכך, הוא רואה בבינה מלאכותית לא רק מנוע חיפוש משופר אלא שותפה לעבודה. במקום לחשוב לבד במשך שעות ואז לבדוק מידע, רבים מתחילים דווקא בדיאלוג עם מערכת AI: מנסחים רעיון, מקבלים תגובה, משפרים את השאלה, ומתקדמים צעד נוסף. זהו תהליך של חשיבה אינטראקטיבית, שבו רעיונות מתפתחים דרך שיחה עם מערכת חכמה. במובן זה, הדור הצעיר אינו בהכרח פחות אינטלקטואלי – אלא משתמש במודל חשיבה אחר. כל דור משנה את דרך החשיבה היסטורית, כל טכנולוגיה חדשה עוררה חשש דומה. כאשר הופיעו הספרים המודפסים, היו מי שטענו שהם יחלישו את הזיכרון האנושי. כאשר הופיעו המחשבים, נטען שהם יהפכו אנשים לתלויים במכונות. וכאשר מנועי החיפוש נכנסו לחיינו, רבים חששו שהידע ייעלם מהראש שלנו. במידה מסוימת, החששות הללו היו נכונים: אנשים באמת זוכרים פחות פרטים כאשר המידע זמין בכל רגע. אבל במקביל נוצרו יכולות חדשות – לחפש, להשוות מקורות ולנתח מידע בקנה מידה גדול יותר. בדיוק כך קורה גם עם הבינה המלאכותית. מוח שמתחלק בין אדם למכונה כאשר עובדים עם AI, חלק מתהליך החשיבה מתרחש מחוץ למוח האנושי. המערכת מייצרת טיוטות, מציעה רעיונות, מסכמת מידע או בודקת קוד. האדם מצידו מעריך את התוצאה, משנה כיוון, ושואל שאלות חדשות. במילים אחרות, החשיבה אינה מתבצעת רק בתוך הראש אלא במערכת משותפת של אדם ומכונה. מודל כזה נקרא לעיתים "קוגניציה מבוזרת": מצב שבו החשיבה מתרחשת ברשת של אנשים, כלים וטכנולוגיות. ייתכן מאוד שדור ה-Z פשוט מסתגל מוקדם יותר למודל הזה. האתגר האמיתי של ארגונים המשמעות של שינוי כזה אינה רק טכנולוגית אלא גם ארגונית ותרבותית. ארגונים רבים מגייסים כיום עובדים מדור ה-Z ומגלים פער תפישתי בין דורות. עובדים צעירים מצפים לעבוד עם AI כחלק טבעי מהעבודה, בעוד עובדים ותיקים יותר רואים בה כלי חדש שדורש הסתגלות. האתגר של ארגונים אינו רק להטמיע טכנולוגיות AI, אלא ליצור גשר בין דורות של חשיבה. מצד אחד, הדורות הוותיקים מביאים ניסיון מקצועי, שיקול דעת ויכולת לחשיבה מערכתית. מצד שני, דור ה-Z מביא איתו סקרנות דיגיטלית, פתיחות לניסויים ויכולת לאמץ כלים חדשים במהירות. כאשר שני הצדדים עובדים יחד, נוצר שילוב חזק במיוחד. לא Brain Rot ולא Brain Power אלא שילוב ביניהם הדיון הציבורי לעיתים מציג את השאלה בצורה בינארית: האם הבינה המלאכותית פוגעת במוח האנושי או מחזקת אותו? ייתכן שהתשובה האמיתית מורכבת יותר – כן, העולם הדיגיטלי עלול ליצור עומס מידע וקיצור קשב. אבל במקביל הוא גם מאפשר צורות חדשות של יצירתיות, חקר ופתרון בעיות. לכן השאלה החשובה אינה האם דור ה-Z סובל מ-Brain Rot, אלא כיצד החברה והארגונים יכולים לעצב סביבה שבה הטכנולוגיה מעצימה את החשיבה האנושית במקום להחליף אותה. במילים אחרות, העתיד של העבודה אינו בחירה בין עומק לבין טכנולוגיה. הוא נמצא דווקא בשילוב בין ניסיון אנושי לבין אינטליגנציה מלאכותית. ואולי זו השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו רואים בדור ה-Z כוח שמוביל שינוי ומנצל את הבינה המלאכותית כדי לחשוב אחרת, או שאנחנו עדיין מודדים אותו לפי מודל חשיבה של עולם שכבר איננו קיים?

בית משפט בניו מקסיקו, ארצות הברית, חייב את מטא אתמול (ג') בתשלום 375 מיליון דולר, לאחר שחבר המושבעים מצא שהיא הטעתה את לקוחותיה בכל הנוגע לבטיחות ילדים בפלטפורמות שלה, ואפשרה לגרום להם נזקים קשים, כולל פגיעות מיניות. בהליך המשפטי נחשף שהן עובדים בחברה והן מומחים לבטיחות ילדים הזהירו את בכירי מטא מספר פעמים מפני הפגיעות בילדים בפלטפורמות שלה. התובע הכללי של ניו מקסיקו, ראול טורז, כינה את ההחלטה "היסטורית" ואמר כי מדובר בפעם הראשונה שבה מדינה בארצות הברית הצליחה במאבק שלה נגד מטא, שהיא החברה שעומדת מאחורי אינסטגרם, פייסבוק ו-ווטסאפ. טורז האשים את בכירי מטא בכך שהם "ידעו שהמוצרים שלהם פוגעים בילדים ושיקרו לציבור שהם לא יודעים. הם לא התייחסו לאזהרות שהגיעו מעובדים של החברה עצמה. היום, המושבעים הצטרפו למשפחות, מחנכים ומומחי בטיחות ילדים באמירה: 'מספיק זה מספיק!'". מנגד, דוברת מטעם מטא האשימה את טורז בכך שהוא "בחר מסמכים באופן סלקטיבי והעלה טיעונים סנסציוניים ולא רלוונטיים". היא ציינה ש-"עם כל הכבוד, אנחנו לא מסכימים עם פסק הדין ומתכוונים לערער עליו. אנחנו עובדים קשה כדי לשמור על הבטיחות של המשתמשים בפלטפורמות שלנו, והצבענו בבירור על הקשיים שבזיהוי והסרה של אנשים רעים או תכנים פוגעניים. נמשיך להגן על עצמנו בחוזקה, ואנחנו נשארים בטוחים בפעילות שלנו להגנה על קטינים אונליין". שורה של תביעות בארה"ב ובאירופה ניו מקסיקו היא אחת מ-42 מדינות בארצות הברית שתבעו את מטא בשנת 2023 בגין פגיעה בילדים. 33 מדינות תבעו אותה במיוחד ושמונה מדינות (וכן מחוז קולומביה, כלומר וושינגטון הבירה), בהן ניו מקסיקו – בנפרד. אלא שבעוד שחלק גדול מהתביעות התמקדו בהתמכרות שהפלטפורמות של מטא גורמות לילדים, התביעה בניו מקסיקו התמקדה בפגיעות בהם. אם הערכאות במדינות האחרות, או בחלק מהן, ילכו בעקבות בית המשפט בניו מקסיקו, הרי שמדובר בסכום נכבד שמטא תצטרך לשלם כעונש על מעשיה. מטא "מסובכת" בנושא גם בלא מעט תביעות נזיקין פרטיות שהוגשו נגדה על ידי משתמשים. בנוסף, ב-2022, האיחוד האירופי הטיל עליה קנס בסך של 405 מיליון יורו, לאחר שנמצא שהגדרות ברירת המחדל של אינסטגרם הביאו לחשיפת מספרי טלפון וכתובות מייל של קטינים שהיה להם חשבון עסקי בפלטפורמה.

טיקטוק השיקה כלי פרסום חדשים – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach – שמטרתם לעזור למשווקים למקסם חשיפה, למשוך תשומת לב ולדייק את מודעותיהם – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach. Logo Takeover הוא פורמט פרסום פרימיום חדש, שמעניק למותגים הזדמנות בלעדית למיתוג משותף עם טיקטוק ברגע שהמשתמשים פותחים את האפליקציה, במטרה ליצור רושם ראשוני חזק. הכלי לוכד את תשומת הלב של המשתמשים מיד עם פתיחת האפליקציה ויוצר חוויית מותג משותפת שמדגישה שותפות, אמינות ורלוונטיות תרבותית, תוך מתן חשיפה רחבה למפרסמים.  האחים וורנר עשו בכלי בחדש שימוש במקביל להשקת הטריילר של  Supergirl- וראו עלייה דו-ספרתית במודעות ובכוונת הצפייה של המשתמשים. Prime Time הוא פורמט פרסום סדרתי חדש, שמאפשר למותגים להציג רצף של מודעות בזמנים מסוימים – בין אם מדובר ברגע שיא, אירוע חי או פרק זמן עם מעורבות גבוהה. הכלי מציג עד שלוש מודעות עוקבות של אותו מפרסם לאותו משתמש בתוך חלון זמן מוגדר של 15 דקות. בעזרת פורמט הפרסום החדש הזה, מותגים יכולים לספר סיפור מותג מתמשך בתקופות של פעילות גבוהה כדי לייצר השפעה מקסימלית. TopReach, הכלי השלישי המושק כעת, מאפשר למפרסמים לשים מודעה בשני מיקומים בולטים, במטרה להגיע לכמה שיותר משתמשים ייחודיים ביום, במיוחד סביב רגעי שיא או השקות חשובות. הוא מאחד בין TopView (המודעה הראשונה שהמשתמש רואה כשהוא פותח את האפליקציה), ו-TopFeed (המודעה הראשונה שמופיעה למשתמש בפיד הפור-יו) ובכך מאפשר למקסם חשיפה. "בטיקטוק, מותגים לא מפריעים – הם חלק מהשיחה. מה שמייחד אותנו זה שבפלטפורמה, הפרסומות חיות בתוך התוכן ובתוך המוצרים שאנשים כבר אוהבים, ומותגים יכולים להשתלב בשיח בדרכים שמרגישות טבעיות ושימושיות. כלי הפרסום החדשים שלנו מקלים על עסקים להגיע לקהילות שבאמת אכפת להן מהם וגם להניע לפעולה", מסרה אנה פלקין, מנהלת הפעילות העסקית של טיקטוק בישראל.

אפל פרסמה אתמול את עדכון 26.4 לכל פלטפורמות התוכנה המרכזיות שלה, ובהן iOS, iPadOS, macOS Tahoe, וכן watchOS, tvOS, visionOS ו-HomePod. הסיבה המרכזית להתקנת העדכון היא שורה ארוכה של תיקוני אבטחה, אך הפעם מדובר גם בעדכון עשיר יותר בתכונות חדשות – בניגוד לגרסת 26.3 השקטה יחסית שהושקה בחודש שעבר. בין החידושים הבולטים: אפשרות להגבלת טעינת סוללה במחשבי מקבוק עבור משתמשים המעוניינים להאריך את חיי הסוללה; חזרתו של מצב התצוגה הקומפקטי בלשוניות דפדפן Safari במערכות macOS Tahoe ו-iPadOS 26, וכן הפעלה כברירת מחדל של מנגנון ההגנה מפני גניבת מכשיר. עדכון 26.4 כולל גם תוספות נוספות, ובהן אימוג'ים חדשים בתקן Unicode 17.0, יצירת פלייליסטים מבוססי בינה מלאכותית ב-Apple Music, פיצ’רים חדשים לכלי Freeform המובנה, ואפשרות לבני משפחה בקבוצת שיתוף משפחתי להשתמש באמצעי תשלום שונים בעת רכישות. מנגד, חלק מהחידושים עליהם הכריזה אפל עדיין לא זמינים בגרסה הסופית. כך למשל, הצפנה מקצה לקצה להודעות RCS נמצאת עדיין בשלבי בדיקה, ולכן התקשורת עם משתמשי אנדרואיד תמשיך להתבצע ללא הצפנה – או באמצעות SMS, בהתאם לתמיכת המפעילים. גם פיצ’רים מתקדמים של RCS, כמו עריכת הודעות או ביטול שליחה, טרם הוטמעו. בנוסף, השדרוג המשמעותי ל-Siri, שצפוי להתבסס על מודלי השפה של ג'מיני של גוגל, אינו חלק מהעדכון הנוכחי. באפל התחייבו להשיקו במהלך 2026, ייתכן במסגרת עדכון ל-iOS 26 או בגרסת iOS 27 שתוצג בכנס המפתחים השנתי WWDC, שייפתח ב-8 ביוני. לצד זאת, החברה פרסמה גם עדכוני אבטחה למערכות ישנות יותר. גרסאות iOS ו-iPadOS 18.7.7 זמינות למכשירים שאינם תומכים בגרסה 26, בעוד שמשתמשי מק שלא שודרגו ל-macOS Tahoe  יקבלו את העדכונים macOS Sequoia 15.7.5 ו-macOS Sonoma 14.8.5 – לצד עדכון תואם לדפדפן Safari.    

אחת ההחלטות המורכבות ביותר הניצבות בפני אונקולוגים המטפלים בסרטן שד בשלב מוקדם, היא ההכרעה אם להוסיף טיפול כימותרפי לאחר הניתוח. מצד אחד, כימותרפיה עשויה להיות מצילת חיים בהשמדת תאי סרטן שנותרו בגוף ובהפחתת הסיכון לחזרת המחלה; אך מהצד השני, היא גורמת לתופעות לוואי קשות וארוכות טווח ולפגיעה באיכות החיים, ובמקרים רבים בסופו של עניין גם עלולה שלא להועיל למטופלת. לפיכך, אתגר מרכזי הוא לקבוע מראש, כבר בשלב האבחון, מי מהנשים המאובחנות (כ-5,000 בישראל לבדה וכ-2.3 מיליון ברחבי העולם מדי שנה) תפיק תועלת אמיתית מהטיפול – ומי לא. בהיעדר חיזוי מדויק, חלק מהנשים מקבלות כימותרפיה מיותרת ואחרות מפספסות טיפול שיכול היה לסייע להן. כיום, בדיקות גנומיות, כמו 'אונקוטייפ שד', מסייעות בהערכת הסיכון להישנות המחלה והתועלת הפוטנציאלית מטיפולי כימותרפיה, אך הן יקרות, נמשכות שבועות ואינן נגישות למטופלות רבות בעולם. בנוסף, הדיוק שלהן אינו מושלם, מה שלעתים מוביל להחלטות טיפול שגויות. חוקרי הטכניון שפיתחו את כלי ה-AI לגילוי התאמת הכימו. מימין לשמאל: פרופ' דביר ארן, ראש המעבדה למדע נתונים ביו רפואי בפקולטה לביולוגיה; ד"ר גיל שמאי, מוביל המחקר מהפקולטה למדעי המחשב; ו-פרופ' רון קימל, ראש המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות בפקולטה למדעי המחשב. צילום: דוברות הטכניון ו-ניצן זוהר (בהתאמה) מאימון על 170 אלף דגימות ועד אימות בניסוי ענק כעת הדברים עומדים להשתנות – חוקרים מהטכניון, יחד עם עמיתים בארצות הברית ובאירופה, פיתחו מודל בינה מלאכותית המסוגל להעריך הן את הסיכון לחזרת סרטן השד והן את התועלת הצפויה מהכימותרפיה. הכלי החדשני, שאודותיו דווח בכתב העת המדעי The Lancet Oncology ושהוצג בכנס ESMO, עשוי להציע פתרון מדויק, מהיר וזמין יותר לסוגיה. המודל שפותח מסתמך על דגימת רקמה שנלקחת מהגידול ממילא בזמן האבחון הראשוני לשם הבדיקה הפתולוגית. צוות המחקר, בהובלת ד"ר גיל שמאי ופרופ' רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש הנרי ומרילין טאוב, בשיתוף פרופ' דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה, השתמש במומחיות שנצברה במשך שמונה שנים ובמאגרי מידע גדולים של דגימות פתולוגיה דיגיטליות, שאומנו על יותר מ-170 אלף דגימות. באיור: מערכת ה-AI מפענחת דגימה של רקמת סרטן שד שנסרקה דיגיטלית. המערכת מעריכה את ההסתברות לחזרת המחלה ואת הסבירות לתועלת מטיפול כימותרפי באמצעות ניתוח דפוסים ויזואליים שקשורים להתנהגות הביולוגית של הסרטן, כגון קצב חלוקה של תאים, צורת התאים, מבנה רקמתי המעיד על אגרסיביות וסימנים לתגובה של מערכת החיסון. צילום: דוברות הטכניון המערכת שפותחה מנתחת תמונה של דגימת הרקמה ברזולוציה גבוהה ומחפשת דפוסים חזותיים זעירים, הקשורים להתנהגות הביולוגית של הסרטן. דפוסים אלה כוללים קצב חלוקת תאים, צורת תאים, מבנה רקמתי המעיד על אגרסיביות וסימנים לתגובת מערכת החיסון, שאינם ניתנים לכימות שיטתי ועקבי על ידי המוח האנושי. פרופ' קימל הסביר כי בדומה לבדיקת צבע עיניים באמצעות התבוננות בהן, במקום בבדיקת גנים, המערכת בוחנת ישירות את תמונת צביעת הרקמה הסרטנית וזאת כדי לחלץ חתימה חזותית המעידה על הטיפול המיטבי פר מטופלת. על פי הטכניון, המודל אומת במחקר בין-לאומי ובניסוי קליני אקראי רחב היקף, וכן מול נתונים מבתי חולים ברחבי העולם. אימות זה כלל אלפי מטופלות נוספות בבתי חולים באוסטרליה, בארצות הברית ובישראל (המרכז הרפואי כרמל, המרכז הרפואי העמק והמרכז הרפואי שיבא), והראה ביצועים עקביים. החוקרים אף קיבלו גישה ייחודית לנתונים ודגימות קליניות ממחקר TAILORx, שהיה ניסוי אקראי על יותר מעשרת אלפים חולות סרטן שד. הניסוי המסוים איפשר לבחון באופן מהימן את יכולת המודל לנבא תועלת מכימותרפיה, ולא רק להעריך סיכון סטטיסטי להישנות המחלה, כפי שציין ד"ר שמאי. פרופ' ארן הדגיש כי זהו מודל הבינה המלאכותית הראשון שאומת כיכול לנבא תועלת טיפול כלשהי בסרטן השד, מתוך דגימות פתולוגיות. הליך מהיר, פשוט וזול בהרבה יתרון נוסף של הפיתוח הוא שהתהליך הקליני הוא פשוט: דגימת הרקמה נסרקת דיגיטלית ומועברת לפענוח במודל החישובי, ובתוך דקות מתקבל ציון מספרי המסייע לאונקולוגים ולמטופלות לקבל החלטה מדויקת יותר בנוגע לטיפול הכימי. ד"ר שמאי ציין כי למרות שאי אפשר לנסח כללים פשוטים המתארים את מנגנון ההחלטה המדויק של המערכת, החוקרים הצליחו לאמת את נכונות תחזיותיה ועקביותן. מאחר שהבדיקה אינה מצריכה אבחון גנומי מעבדתי מורכב או דגימה נוספת, היא מהירה וזולה יותר. ניתן לבצע את הבדיקה המדוברת בכל מעבדה פתולוגית עם ציוד בסיסי לסריקת רקמות וכן עם חיבור לאינטרנט. לפיכך, במדינות מתפתחות, שבהן בדיקות גנומיות כמעט אינן קיימות, בדיקה כזו עשויה להרחיב משמעותית את הגישה לרפואה מותאמת אישית, וגם במדינות מערביות היא צפויה לקצר, להוזיל ולדייק את האבחון. בשלב זה, צוות המחקר מקדם צעדים להטמעת המודל בישראל ופועל במקביל לניסוי קליני בברזיל ובהודו. החוקרים גם פועלים לשיפור דיוק המודל ולהרחבתו לסוגי סרטן נוספים. בהמשך, בכוונת החוקרים להקים חברה שתפתח בדיקות אלו ותהפוך אותן לנגישות, מדויקות ומהירות באופן משמעותי בהשוואה לבדיקות הקיימות כיום.

חברת נוטראפיק (NoTraffic), המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול צמתים מרומזרים ותנועה בזמן אמת, הודיעה על השלמת סבב גיוס (סדרה C) בהיקף של 90 מיליון דולר.  את הסבב הובילה קרן PSG Equity, ולקחו בו חלק גם M&G Investments, Grove Ventures, LifeX, Next Gear Ventures ומיטב בית השקעות.  הגיוס מגיע, לדברי נוטראפיק, על רקע האצה משמעותית בפריסת החברה בצפון אמריקה. החברה הישראלית פועלת כיום ביותר מ-40 מדינות בארה"ב ובקנדה, והפלטפורמה שלה כבר מותקנת במאות ערים, בהן מטרופולינים מרכזיים, כגון יוסטון, פיניקס ואוקלהומה. ההשקעה הנוכחית, כך הסבירו ב-נוטראפיק, נועדה לתמוך בהרחבת הפעילות בצפון אמריקה, בהעמקת החדירה לשוק ובהאצת פיתוח של יישומים חדשים על גבי הפלטפורמה. החברה, שהוקמה בשנת 2017 על ידי טל קרייזלר, אוריאל כץ ואור סלע, מעסיקה 180 עובדים – 100 מהם בארץ. בקרי הרמזורים הופכים לשכבה דיגיטלית חכמה, לומדת ומתעדכנת הפלטפורמה שפיתחה נוטראפיק נועדה לתת מענה לתשתיות התנועה הקיימות בערים רבות, המתקרבות לקצה הקיבולת שלהן, מול עומסים גדלים ודפוסי תנועה לא צפויים. הפתרון של החברה פועל באמצעות מודל המכונה "תשתית מוגדרת-תוכנה" (Software-Defined Infrastructure), ההופך את בקרי הרמזורים הקיימים לשכבה דיגיטלית חכמה, הלומדת ומתעדכנת. זאת בניגוד למערכות רמזורים המבוססות על תזמון קבוע מראש. הפלטפורמה מבוססת על חיישני האינטרנט של הדברים (IoT), ענן ובינה מלאכותית. היא יודעת לזהות, לקטלג ולמפות את כלל משתמשי הדרך, כולל הולכי רגל, תחבורה ציבורית, מיקרו-מוביליטי וסוגי כלי רכב שונים, ולתעדף אותם על בסיס המדיניות שהוגדרה על ידי המפעיל. בכך מאפשרת הפלטפורמה למחלקות תחבורה ליישם מדיניות תנועה דינמית בזמן אמת, לשפר את הבטיחות והיעילות, ולבצע תעדוף לרכבי חירום ותחבורה ציבורית. יתרונות אלו מביאים לקיצור זמני נסיעה, שיפור בטיחות, צמצום פליטות מזהמים ושיפור של היעילות בעשרות אחוזים. ראשת עיריית פיניקס, קייט גאייגו, ציינה כי מאז הטמעת המערכת בעיר, שהיא החמישית בגודלה בארצות הברית, נמדדו "תוצאות ברורות ומדידות" הכוללות קיצור זמני נסיעה ושיפור באיכות החיים של התושבים. טל קרייזלר, מייסד-שותף ומנכ"ל נוטראפיק, אמר: "מערכות ניהול התנועה שפועלות כיום מבוססות על תפישות ותשתיות שנבנו לפני עשרות שנים, ואינן עומדות עוד בקצב ובמורכבות של המציאות התחבורתית המודרנית. אנו מובילים מהפכה באופן שבו תנועה מנוהלת, באמצעות מעבר למערכת דיגיטלית חכמה ומבוססת תוכנה. כאשר מערך הצמתים הופך לתשתית דיגיטלית מנוהלת-תוכנה, מחלקות התחבורה נהנות משליטה בזמן אמת ומיכולת ליישם מדיניות תנועה בהתאם ליעדי העיר ולצרכים שהן מגדירות, תוך שיפור מתמשך של הביצועים באמצעות AI. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לנו להאיץ את הפריסה בצפון אמריקה ולהרחיב את סל הפתרונות מבוססי התוכנה שאנו מציעים לערים". רונן ניר, Managing Director בקרן PSG Equity: "תשתיות התנועה נכנסות לתקופת מעבר קריטית. ערים זקוקות לפלטפורמות מבוססות תוכנה, שממשיכות להשתפר לאורך זמן, ולא למערכות שמתעדכנות אחת לכמה שנים. נוטראפיק בנתה פלטפורמה מובילה, שכבר פועלת בהיקפים רחבים, ואנו נרגשים לתמוך בצוות החברה בשלב הצמיחה הבא".

כחודשיים לאחר שהשיקה את מעבדי ה-Core Ultra Series 3 שלה, אלה שמכונים Panther Lake, אינטל מציגה היום (ד') את גרסאות ה-vPro של אותה משפחה לשוק הארגוני. לפי החברה, הדור הנוכחי מציע כמה שדרוגים מהותיים בהיבטים של העבודה השוטפת של מנהלני ה-IT, וגם של משתמשי הקצה. חלק מאותם שדרוגים נובעים משיתופי פעולה שונים עם יצרניות תוכנה […]

העיר תל אביב-יפו היא בין הערים שספגו מספר רב של פגיעות מאז תחילת מבצע "שאגת הארי". אגף טכנולוגיות ומערכות מידע של העירייה, בראשותו של איציק בן דוד, מהווה אחת החוליות המרכזיות בשרשרת השליטה והבקרה, המאפשרות למקבלי ההחלטות – החל מרמת ראש העיר ומטה – לקבל מידע מדויק עד לרמת הדייר הבודד ולהגיב בהתאם. בראיון לאנשים ומחשבים מספר בן דוד מעט על מאחורי הקלעים של מערך ה-IT בזמן המלחמה, על הפתרונות שפותחו, ועל לקחים שהופקו ממבצע "עם כלביא" וממלחמת "חרבות ברזל". אילו פתרונות פיתחתם לקראת המלחמה הזו, השונה מהמלחמה הקודמת? "התפקיד שלנו כאגף הוא לייצר תמונת מצב בזמן אמת וחיבור בין מערכות שונות, ובמקביל להבטיח רציפות תפקודית ושרידות תשתיתית של העירייה, כולל הגנה מפני סייבר ומתן מענה לתושבים בתקשורת רב-ערוצית. הרציפות התפעולית מתאפשרת, בין היתר, בזכות היערכות מוקדמת שאפשרה לאלפי עובדי העירייה לעבוד גם מרחוק בזמן חירום". אילו פתרונות פיתחתם כדי לסייע לחמ"ל לנהל את האירועים? "אגף הטכנולוגיות פיתח יכולות לשקף מידע, ברמה של סימון של מקום נפילת הטיל, ובהתאם, סימון פוליגון על האזור. בנוסף, יש לנו יכולת לציין אם מדובר באירוע מסוג טיל מצרר, שכידוע מייצר מספר זירות, או טיל יחיד, המשקף אירוע אחד. בחמ"ל יש דשבורד מרכזי, שמקבל נתונים בתחומים שונים, הכוללים נתוני מפונים, נתוני רווחה, נתוני מיגון, עד לרמת פירוט של פניות במוקד 106. זאת כדי ללמוד על סוגי המפגעים. כל תקלה מטופלת נקודתית – אם מרחוק ואם באמצעות שיגור צוותים פיזית". העיר ספגה לא מעט פגיעות מטילים. כיצד ה-IT משתלב בפעילות בזירות? "פיתחנו מערכת על בפלטפורמת מאנדיי (Monday), שבעקבותיה תהליך הפינוי עבר שדרוג, וכיום הוא דיגיטלי, ויעיל. משפחות שאושרו לפינוי משובצות מיידית בבתי מלון, באמצעות חיבור ישיר לממשקי המלונות. המערכת שולחת להן הודעת SMS עם אישור הפינוי, המשקפת במהירות ובזמן אמת את רשימת התושבים הנדרשים להתפנות לבתי מלון ולקהילה. פותחה גם מערכת נוספת, המבצעת חיתוך של כל המבנים לפי פוליגונים, וחיתוך דאטה חכם, שמאפשר לזהות מי מתגורר בכל מבנה. כידוע, תל אביב היא עיר גדולה, ולא תמיד מי שרשומים בבניין הם אלו שמתגוררים בו בפועל (למשל בשל שכירות). לצורך כך הפעלנו אלגוריתמיקה המאפשרת, בעת אירוע, להפיק רשימת דיירים ולדרג את ההסתברות שהם אכן מתגוררים במקום. למערך החירום יש מספר חפ"קים ממוחשבים ברכבים; בעת התרעה הם יוצאים לשטח, פורסים תשתיות ומתחילים לעבוד מיידית. נכון למועד הריאיון, יש לנו 829 אנשים בבתי מלון ועוד כ-750 איש שעברו לקהילה – בסך הכול כ-1,750 מפונים. זהו פיתוח שהושלם לקראת המלחמה; הוא היה קיים קודם ברמה בסיסית ונכנס לפעולה כבר מהיום הראשון. האגף פועל בתפישת Data Lake, שהוכנה בתקופת ההיערכות למלחמה, וכעת מופעלת בעולמות התושב. כמובן שהמערכת מבוססת גם על GIS. בזמן אמת, מרגע קבלת ההודעה וזיהוי הפוליגון, המערכת מפיקה קובץ PDF, שולחת אותו לשטח עם כל הנתונים – וכל זאת בתוך שניות. מנהל החפ"ק ופיקוד העורף מקבל את המידע ומפעיל את הצוותים בשטח כדי לאמת את הנתונים". דחפורים עסוקים בפינונ ההריסות אחרי פגיעת טיל בתל אביב בתחילת מרץ. צילום: MstudioG, Shutterstock כל אותם מפונים ספגו נזקים במבנים שלהם. כיצד מנהלים זאת? "פותחו במהלך המלחמה מערכות כף יד, 'אפליקציות שטח', שמאפשרות למהנדסים שלנו לעדכן במצב הבניינים בזמן אמת. באמצעות מחשבי כף יד הם יכולים לסמן אם נכס מסוכן ואינו ראוי למגורים, אם ניתן להשתמש בחלקו, או אם נדרשים שיפוצים בלבד. גם כאן קיימת שכבת GIS חכמה מאוד, והחיווי נעשה לפי צבעים, כך שבחמ"ל הנהלת העירייה יודעים לפעול בהתאם. לאחר קבלת הדיווח מהנדסה, עולה גם סוגיית הארנונה. אם מבנה מוגדר כבלתי ראוי למגורים או לשימוש, או מוגדר מיידית כנכס ריק – הוא אינו מחויב בארנונה. מאז תחילת המלחמה יש לנו כ-800 נכסים כאלה, ובמקביל נשלחים מכתבים לדיירים. המערכות הללו מתממשקות למערכות הבילינג של סאפ (SAP). נציין כי, במהלך המלחמה קיבלנו פרס על פרויקט ה-GIS, שיוענק בכנס היוקרתי של Esri שייערך בלאס וגאס בקיץ. עוד בנושא בקרה ושליטה: יש בעיר כ-4,600 מצלמות. בעת אירוע של נפילת טיל אנחנו יודעים להפעיל את המצלמות הרלוונטיות, שמתחילות לשדר מיידית מהשטח – עוד לפני הגעת כוחות ההצלה. יש לנו גם מצלמות ניידות, שנפרסות מיידית, על פי דרישת הנהלת העירייה, למקומות שאין כיסוי לאתר הנפילה". איך מטפלים בפערי המיגון, שמן הסתם קיימים, כמו בכל עיר? "העירייה, בשיתוף יחידת המחקר ואגף הטכנולוגיות, פיתחה מערכת שמדמה פערי מיגון באמצעות אלגוריתמים מבוסס AI על פלטפורמת GIS. כלומר, ניתן לנתח ברמת שכונה ורחוב אילו אוכלוסיות ממוגנות לפי מרחק מהמרחב המוגן. על פי נתוני המערכת, מצבה של תל אביב טוב יחסית: לכ-85% מתושבי העיר, המונה כיום כחצי מיליון תושבים, יש אמצעי מיגון כלשהו. יש גם התייחסות למבני ציבור, בתי ספר ומרכזים קהילתיים". ראינו במלחמה הזו תופעה נרחבת של שימוש בחניונים ובתחנות רכבת כמקלטים. יש שם בעיות קליטה קשות. איזה מענה נתתם? "נושא המיגון הינו נושא מרכזי בטיפול של כלל האגפים בעירייה. בכל יום יוצאים צוותים של העירייה לבצע בקרה במקלטים – הכוללים בדיקות תחזוקה, ניקיון, בעיות קליטה של Wi-Fi ולצערנו גם ונדליזם. לגבי ה-Wi-Fi: אכן מדובר באתגר, שכן במקומות שבהם מתרכזים דיירים רבים נוצר עומס על הרשת. הפתרון שפיתחנו במהלך המלחמה כלל פריסה של כ-115 אתרים עם תשתיות Wi-Fi ייעודיות, שמאפשרת ניתוב עומסים והגבלת שימושים – וכך יותר אנשים יכולים לגלוש. המערכות נפרסו בעיקר במוקדים ציבוריים גדולים, וכיום אנו מתמודדים עם תקלות בודדות בלבד וממשיכים בפריסה". בעת חירום חשוב מאוד הידוק הקשר עם התושבים. כיצד אתם מסייעים? "בהחלט. זו נקודה חשובה מאוד. יש להבין שבזמן חירום מוקד 106 מתרחב, בזכות הפלטפורמה מבוססת CRM (ר"ת Customer Relationship Management). יש לנו צוותים שמקיימים מדי יום קשר עם אוכלוסיות הזקוקות לטיפול מיוחד, כמו קשישים. אנו מגייסים עובדי עירייה מכלל האגפים ופורסים מערך מוקדנים על מערכות ה-CRM העירוניות, המאפשרות לתשאל את התושבים ולפתוח קריאות יזומות בזמן אמת, והכל משוקף לדשבורד המרכזי של החמ"ל. שם ניתן לראות את היקף השיחות היזומות, הטיפול בהן והצורך בשליחת צוותים לשטח". במה שונה המלחמה הזו לעומת מבצע "עם כלביא"? "ראשית, צברנו ניסיון בכל הקשור למתקפות איראניות. מעבר לכך, מאז תחילת 'חרבות ברזל' אנו נמצאים בתהליך מתמיד של הפקת לקחים כארגון לומד – ותמיד יש מה לשפר. במבצע 'עם כלביא' תל אביב נפגעה משמעותית, ולכן נערכנו לתרחישים שונים. לאורך התקופה ביצענו תרגולים וסגרנו פערים טכנולגיים הכוללים שיפור המערכות והמידע על התושבים לחירום. האגף שלנו מונה כ-600 עובדים ומתנהל כבית התוכנה על פי מתודולוגיות מתקדמות, וכל בקשה עוברת תהליך סדור של תיעדוף ופיתוח בלוחות זמנים קצרים דרך צוות IT Business Partner, שמקבל דרישות עסקיות ונותן מענה מהיר. אני סבור שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא ללא ספק ההון האנושי הטכנולוגי בעירייה ושיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם הנהלת העירייה וכלל האגפים שהם שותפים מקצועיים מלאים לעשייה שלנו. אגף טכנולוגיות ומערכות הוא כמובן חלק מהנהלת החמ"ל אך אנו לא לבד שם. בראשם, כמובן, עומד מנכ"ל העירייה וסמנכ"ל התפעול המנוסים, אשר מבינים את חשיבות ההיערכות והתרגול ומנהלים את העירייה בחוכמה בשגרה ובחירום".