אורקל, מהחברות החלוצות בתחום סוכני ה-AI, הודיעה היום (ד') על השקת משפחה חדשה של 22 אפליקציות של סוכני בינה מלאכותית בשם פיוז'ן, שמיועדות לצוותים שמתמחים בתחום. על פי החברה, הסוכנים החדשים "מונעים על ידי תוצאה, פרו-אקטיביים, מבוססים על היסק ומיועדים במיוחד לשימוש בארגונים". כמו כן, הם יודעים לנתח הקשרים ולהתאים את עצמם לכל אורך התהליך העסקי. הסוכנים החדשים מיועדים בעיקר לאנשי משאבי האנוש, הפיננסים וחוויית הלקוח בארגון. באורקל אומרים כי הסוכנים החדשים, שפועלים על אפליקציות הענן של פיוז'ן, יכולים לקבל ולהוציא לפועל החלטות בתהליכים עסקיים, באמצעות גישה שהם מקבלים למידע, לזרימות העבודה ולמדיניות של הארגונים שיאמצו אותם. הם עושים זאת בצורה בטוחה, ובהתבסס על הרשאות שהארגון נתן להם ועל ההיררכיה הארגונית. על פי חברת הענק, "בניגוד לקופיילוטים, עוזרי AI או תוספי AI, היותם של סוכני פיוז'ן ילידים לתהליכי טרנספורמציה בארגונים מאפשרים לאפליקציות הסוכניות של פיוז'ן להוציא לפועל פעולות בזמן אמת, בסקייל של הארגון כולו ועם משילות מלאה". אפליקציות הסוכנים החדשות רצות, כאמור, על תשתית הענן של אורקל עצמה, ומבוססות על מודלי שפה גדולים (LLMs) "מובילי תעשייה", כלשון הודעת החברה. באורקל מונים כמה יתרונות בסוכנים החדשים שלה: למחלקות משאבי האנוש הם מפחיתים את איסוף המידע הידני והסוגיות הנוגעות לתשלום (Payroll), וכן מורידים את עלויות ההפצה ורכש הלקוחות (Customer acquisition). כמו כן, הם מאפשרים לאנשי הפיננסים לגבות מזומנים מהר יותר. סטיב מירנדה, סגן נשיא לפיתוח אפליקציות באורקל, אמר כי "הדרך שבה עבודה נעשית כיום כבר לא מתאימה למהירות, למורכבות ולציפיות של העסקים המודרניים. יותר מדי זמן מושקע בניהול תהליכים, במקום בהשגת תוצאות". הוא ציין כי "עם האפליקציות הסוכניות ממשפחת פיוז'ן, אנחנו מזיזים את התוכנה הארגונית וגורמים לה להפסיק להיות פסיבית, ומספקים ללקוחותינו אפליקציות שיכולות להסיק, להחליט ולפעול כדי להגדיר ולהגיע למטרות של הארגון. מדובר בצעד גדול קדימה לתעשייה כולה, שיסייע לארגונים לקבל את התוצאות שהם מצפים להן מהר יותר". יכולות חדשות לסטודיו סוכני ה-AI באורקל אומרים כי האפליקציות הסוכניות החדשות שלה נתמכות על ידי אקו-סיסטם מלא, כולו בבינה מלאכותית, ובראשו הסטודיו של החברה לסוכני AI. לצד השקת המשפחה החדשה, חברת הענק הודיעה על הרחבת הסטודיו – פלטפורמה שמאפשרת לארגונים, לקשר ולהריץ אפליקציות סוכניות ואוטומציה המבוססת על AI. העדכונים החדשים כוללים בונה אפליקציות סוכניות, כמו גם יכולות חדשות שתומכות בתזמור של זרימות עבודה, זיכרון הקשרי, יצירת תוכן והערכת החזר השקעה. לדברי כריס ליאונה, אף הוא סגן נשיא לפיתוח אפליקציות באורקל, "בתקופה שבה ארגונים עוברים מפיילוטים לתפעול של ה-AI לאורך ולרוחב הארגון, הם צריכים להתאים את הבינה המלאכותית לזרימות העבודה, למומחיות ולהעדפות שלהם. עם סטודיו ה-AI לאפליקציות פיוז'ן, אנחנו מסייעים ללקוחות ולשותפים שלנו לבנות את הבסיס כדי להפוך לארגונים שיותר מבוססים על אוטומציה. מפתחים יכולים ליצור אפליקציות AI אוטונומיות וסוכניות תוך שימוש בשפה טבעית, ובהתבסס על סוכני AI ארגוניים שניחנים ביכולות היסק, ולבצע תהליכים עסקיים באופן שוטף. זה מאפשר לארגונים לנוע מעבר לדשבורדים וקופיילוטים לאפליקציות מבוססות בינה מלאכותית שמתפעלות את העסק באופן אקטיבי, עם המשילות, האבטח והאמון הנדרשים להם".

לאוניד (ליאו) רדווינסקי, המיליארדר האמריקני-אוקראיני והבעלים של פלטפורמת אונליפנס (OnlyFans), הלך לעולמו בגיל 43 בלבד. החברה הודיעה רשמית על פטירתו שלושה ימים לאחר שאירע וחשפה כי רדווינסקי נכנע למחלת סרטן סופנית. בהצהרה פומבית מטעם דוברות החברה נמסר: "אנו עצובים עמוקות להודיע על מותו של ליאו רדווינסקי. ליאו הלך לעולמו בשלווה לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן". נציגי הפלטפורמה הוסיפו גם בקשה מצד הקרובים אליו: "משפחתו ביקשה פרטיות בזמן קשה זה". רדווינסקי, ששמר בחייו על פרופיל ציבורי נמוך במיוחד, רכש בשנת 2018 כ-75 אחוזים ממניות פניקס אינטרנשיונל, חברת האם של אונליפנס, מידי המייסד הבריטי שלה, טים סטוקלי. תחת הנהגתו, האתר שינה את פניו והתמקד באופן נרחב בתוכן למבוגרים בלבד, תהליך שזכה לתאוצה עצומה במהלך הסגרים העולמיים של מגפת הקורונה. כיום מתגאה הפלטפורמה ביותר מ-300 מיליון משתמשים ומייצרת הכנסות שנתיות של למעלה ממיליארד דולר. בעת מותו, המגזין פורבס העריך את הונו האישי של רדווינסקי בכ-4.7 מיליארד דולר. ???????????????? Leonid Radvinsky, billionaire owner of the OnlyFans, has died at the age of 43 due to cancer. Radvinsky, a Ukraine-born Jew, emigrated to the United States as a child. He became the largest donor to AIPAC in 2024, pledging $11 million to the Israel lobby. Follow: @europa pic.twitter.com/XqUqHrCy3Q — Europa.com (@europa) March 23, 2026 עתיד הבעלות והפעילות הפילנתרופית בחייו מותו של היזם הצעיר בטרם עת עורר מיד חוסר ודאות גדול באשר לעתיד הבעלות על שירות המנויים הרווחי. מאז שנת 2024, מניותיו של רדווינסקי מנוהלות תחת נאמנות (LR Fenix Trust), ומוקדם יותר בתחילת 2026 עלו דיווחים לפיהם החברה בוחנת מכירת נתח שליטה לחברת ההשקעות Architect Capital – צעד שיכול להעריך את שווי החברה בסכום עתק של בין 5.5 ל-8 מיליארד דולר. על פי התקשורת העולמית, לאורך מאבקו הפרטי בסרטן, אשתו של רדווינסקי מזה 18 שנים, קייטי צ'ודנובסקי, הייתה עמוד התווך שלו, והשניים המשיכ לגדל יחד את ארבעת ילדיהם. בני הזוג היו פעילים מאוד ביוזמות פילנתרופיות, ובשנת 2024 העניקו מענק בולט בסך 23 מיליון דולר לחקר הסרטן דרך קרן מחקר גסטרואנטרולוגית.  מלבד מטרות רפואיות, תחקיר של גוף התקשורת The Lever הצביע על כך שרדווינסקי ואשתו התחייבו לתרום 11 מיליון דולר לשדולת אייפאק (AIPAC) הפרו-ישראלית, תרומה שנרשמה תחת השם "מר אנונימי אנונימי", אף שבעבר איש העסקים הכחיש את הטענה הזו. מיד לאחר היוודע דבר מותו, החלה להשתולל ברשתות החברתיות שמועה ביזארית ומשוללת יסוד, שטענה כי כוכבת הרשת פייפר רוקל היא בתו האבלה. בודקי עובדות מיהרו להפריך את השקר והסבירו כי הסרטון שהופץ בו היא מקוננת לכאורה על אביה המת הוא בכלל משנת 2022, עוסק באביה הביולוגי האמיתי, וכי אין לה כל קשר למנוח.

"ביום שבת, ה-28 בפברואר, יום פרוץ המלחמה, בשעה 09:30 פתחנו חמ"ל באיגוד ההיי-טק הישראלי, ומאותו הרגע החמ"ל הזה משרת את כל חברות ההיי-טק שנמצאות באיגוד. המשמעות העיקרית היא שאין מנכ"ל או סמנכ"ל כספים, לצורך העניין, שנשאר לבד. מרכז התמיכה שלנו מקבל אלפי קריאות ליום בכל מיני נושאים שקשורים למצב, ואנחנו נותנים מענה בנושאים כגון ייצוא, ייבוא ודיני עובדים", כך סיפר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. טראוב דיבר בוובינר "מנהיגות, טכנולוגיה וחוסן – בונים המשכיות עסקית ב-2026" של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. איגוד ההיי-טק מאגד כמה מאות חברות בענף ופועל מול הרגולטור, הממשלה והכנסת, במטרה לקדם אותו, לייצר הזדמנויות ולהסיר חסמים מעכבים. "זה בעצם הגוף היחידי שנותן לענף אפשרות לשנות, לקדם אותו ולעבוד באופן מסודר. המלחמה הנוכחית מוכיחה יותר מכל שצריך משהו כזה, אבל אנחנו עושים את זה גם בעתות שלום. אנחנו מתמקדים בכל עת בקידום הצמיחה הכלכלית של התעשייה ובפיתוח הזדמנויות עסקיות מכל הכיוונים, כולל שיתופי פעולה עם חברות מתחומים אחרים בהתאחדות התעשיינים, וגם שיתופי פעולה בין החברות הטכנולוגיות בכל הגדלים", אמר טראוב. פעילות איגוד ההיי-טק במלחמה טראוב סיפר כי האיגוד פעל מיד עם פרוץ המלחמה הן להחזיר עובדי ומנהלי היי-טק ארצה והן לסייע לאלה שצריכים לנסוע לחו"ל לצורך עבודתם. "לדוגמה, באותה שבת עצמה הצלחנו להוציא לסן פרנסיסקו מטוס של אל על כדי שאנשי היי-טק ישתתפו בכנס השנתי הגדול של אנבידיה, שלא צריך להסביר עד כמה הוא חשוב לענף בישראל. אנחנו ממשיכים לעבוד יחד עם אל על. איגוד ההיי-טק הוא קטר, וקטרים לא יכולים לעצור גם בתקופת מלחמה", הסביר. בהמשך הוא דיבר על פעילות נוספת של האיגוד במלחמה: וובינרים. "עשינו וובינר בתחום הסייבר והתקפות הסייבר מאיראן, ו-וובינר לסמנכ"לי כספים לגבי הצד הפיננסי בתקופת המלחמה – מה המענקים שמגיעים מהממשלה או מרשויות אחרות? מה אפשר לעשות עם העובדים? האם אפשר להוציא אותם לחל"ת? וכדומה", אמר. טראוב ציין שגם בימים אלה של מלחמה מתמשכת, איגוד ההיי-טק ממשיך להפעיל את הפורומים המקצועיים שלו, שמתעסקים בשלל ההיבטים של תעשיית הטכנולוגיה. "לא צריך להפסיק או לעצור את הפעילות", אמר, "מה גם שהמלחמה היא הזדמנות טובה לקרוא לכל מי שלא מכיר ולא שמע להצטרף אלינו, לבוא ולהקשיב, וכמובן לשאול שאלות". איך משמרים לקוחות בחו"ל גם עכשיו? טראוב התבקש על ידי מנחה הוובינר, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, להתייחס לשאלה איך משמרים לקוחות בחו"ל בתקופה מאתגרת מאוד, שבה חברות התעופה הזרות הפסיקו את הטיסות לארץ, כך שגם חברות שילוח בינלאומיות לא מגיעות לכאן. מעבר לכך, שער הדולר ממשיך לצנוח, וגם זה עלול להשפיע לשלילה על ההמשכיות העסקית של חברות ההיי-טק בארץ. "ההמשכיות עסקית מבוססת רבות על שיחות טימס וזום", השיב. "השירותים האלה נותנים מענה שמאפשר לנו להמשיך, כמעט באופן שוטף, את העבודה עם לקוחות במדינות העולם". לגבי הייצוא והייבוא, טראוב אמר כי "חלק מחברות ההיי-טק, בהמלצה שלנו, הקימו מחסנים מחוץ לישראל או פתחו סניפים במדינות אחרות. אם יש מישהו שהופתע שיש מלחמה נוספת בישראל – אני לא יודע איפה הוא היה בשנים האחרונות". "למעשה", הוסיף, "תמיד יש משהו במדינת ישראל. אני לא זוכר יום אחד שלא מתחילים פגישה ואומרים 'טוב, זה מקרה מיוחד ואירוע מיוחד שקרה לנו'. מעבר לזה, אנחנו מצליחים לייצא סחורות דרך מדינות שכנות – ירדן ומצרים, ומשם בטיסה למדינות אחרות, וגם מצליחים לייבא, כולל דברים שהם קריטיים למדינת ישראל. כלומר, הייצוא נחלש, ללא ספק – אבל לא נפסק". עוד ציין טראוב ששער הדולר הנמוך עושה נזקים מאוד גדולים, "אפילו יותר גדולים מהמלחמה, בנקודת הזמן הזאת. אין לחברות כל סיבה לגייס מהנדס בישראל, אם אפשר לגייס בבריטניה ביותר זול, ואנחנו מתמודדים עם זה. מדובר במלחמה בחזית נוספת, משרדי הממשלה וראש הממשלה יצטרכו לתת לה פתרון, כי אם לא, זה באמת משהו שעלול לפגוע בקטר הגדול הזה של המשק שנקרא היי-טק". לסיום הוא אמר: "אומת הסטארט-אפ רגילה לקשיים, ואם לא קשה – כנראה שאנחנו לא מתקדמים קדימה בעלייה".

ענף הסייבר הישראלי לא עוצר: למרות המלחמה וההגבלות הכבדות על טיסות מהארץ, משלחת של נציגים מ-45 חברות סייבר ישראליות יצאה לכנס הגדול בעולם בתחום, RSA, שהחל אתמול (ג') בסן פרנסיסקו. את המשלחת מובילים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומכון הייצוא. נציגי החברות משתתפים בכנס ומציגים את הפתרונות שלהן בפני משקיעים, מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה מרחבי העולם ולקוחות בינלאומיים, בין היתר באירוע ייעודי שמקיימת הנספחות הכלכלית של מינהל סחר חוץ בסן פרנסיסקו. הן מציגות בכנס פתרונות מתקדמים שנולדו מתוך צורך מבצעי אמיתי, בהם מערכות הגנה אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת, פתרונות להגנת תשתיות תפעוליות קריטיות, וכלים לזיהוי זיופים דיגיטליים ודיפ-פייק. "עדות לחוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית" במשרד הכלכלה אומרים כי הגעת משלחת רחבה בהיקף כזה – למרות המצב הביטחוני, הקשיים הלוגיסטיים והעובדה שחלק מנציגי החברות מגויסים למילואים – "מהווה עדות לחוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ולביקוש העולמי לטכנולוגיות ישראליות". הנספחות ומכון הייצוא עשו כאן מאמץ חוצה יבשות, תוך התאמה לתנאי הביטחון המורכבים. למאמץ נרתמו הנספחויות הכלכליות של ישראל בדרום קוריאה, מקסיקו וברזיל, שתיאמו גם הן פגישות עסקיות לחברות הישראליות במהלך האירוע הענק. ענף הסייבר הישראלי ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי למשק: ב-2025, העסקאות בענף חצו את הרף של 72 מיליארד דולר – במידה רבה עקב רכישת וויז על ידי גוגל ב-32 מיליארד. מדובר בזינוק של 1,500% לעומת 2024. גיוסי ההון של סטארט-אפים בתחום הסייבר עמדו אשתקד על מעל שמונה מיליארד דולר – כפול מהסכום שגויס בשנה שלפני כן. שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: BigStock "ישראל – מעצמת סייבר ו-AI בלתי ניתנת לעצירה" הוצאת המשלחת היא חלק מהפעילות של משרד הכלכלה לשמור על ההמשכיות העסקית של המשק גם בזמן המלחמה. שר הכלכלה, ניר ברקת, אמר כי "ישראל היא מעצמת סייבר ו-AI בלתי ניתנת לעצירה. בשיחותיי בימים אלה עם שרי כלכלה בעולם אני מזהה ביקוש חסר תקדים לטכנולוגיה וליזמות הישראליות, שמוכיחות את עצמן בעתות מבחן. דווקא עכשיו, בזמן המלחמה, משלחת הענק של 45 החברות הישראליות שיוצאת לתערוכת RSA היא מפגן עוצמה של חוסן וחדשנות. אנחנו לא מחכים להזדמנויות, אנחנו מייצרים אותן". מנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, ציין כי "אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי להבטיח את המשך הפעילות של החברות הישראליות בשווקים הבינלאומיים גם בתקופת המלחמה – הן כדי לתחזק את הקשרים והפעילות הקיימת, והן כדי לייצר הזדמנויות חדשות לקראת הביקושים הגבוהים שאנחנו מעריכים שיגיעו בהמשך. אנחנו רואים בשטח עניין גובר, ביקוש והבעת אמון משמעותית בחברות הישראליות, ונמשיך לפעול באופן אקטיבי כדי לתרגם את זה להזדמנויות עסקיות ולחיזוק הייצוא מהארץ".

אלעד מערכות פרסמה היום (ג') את הדו"חות הכספיים שלה, ומהם עולה כי היא הציגה תוצאות טובות ב-2025: הן ההכנסות והן הרווח הנקי של החברה גדלו ב-2025. מדובר בדו"חות הכספיים השנתיים הראשונים של אלעד לאחר ההנפקה שלה בבורסת תל אביב, שהושלמה בחודש פברואר. החברה הודיעה היום לבורסה כי היא תתחיל לפרסם דו"חות רבעוניים החל מסיכום הרבעון הנוכחי (כלומר: במהלך הרבעון הבא). ההכנסות של החברה רשמו אשתקד גידול של כמעט 10% – ליתר דיוק 9.6% – ל-535.1 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מעלייה בפעילות האורגנית, והרווח הנקי זינק ב-23.3% ל-27.8 מיליון. הרווח המיוחס לבעלי המניות צמח ב-20.8% ל-27.3 מיליון. ה-EBITDA הציג עלייה של מיליון שקלים ל-48.5 מיליון. עוד בתוצאות: הרווח הגולמי הסתכם ל-86.3 מיליון שקלים, לאחר שגדל ב-8.2%, והרווח התפעולי עלה בחצי מיליון שקלים ל-37.3 מיליון. הגידול ברווח התפעולי נובע מהעלייה ברווח הגולמי, שקוזזה בחלקה עקב העלויות שהיו כרוכות בהנפקה שלה. אלעד רשמה זינוק של קרוב לפי 2.5 בתזרימי המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2025 – ל-73.9 מיליון שקלים. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-31 בדצמבר לכדי 169.5 מיליון שקלים – עלייה תלולה בהשוואה ל-62.5 מיליון באותו התאריך ב-2024. נתוני המחצית השנייה של השנה לצד הדו"חות של 2025 כולה, אלעד פרסמה את תוצאות המחצית השנייה שלה. היא רשמה במהלכה גידול של 7.6% בהכנסות ל-272.3 מיליון שקלים ועליות קלות ברווח הנקי: זה הכללי גדל ב-600 אלף שקלים ל-15.6 מיליון וזה המיוחס לבעלי המניות עלה ב-400 אלף שקלים ל-15.5 מיליון. לעומת זאת, ה-EBITDA ירד בכ-14% ל-24.2 מיליון שקלים. הרווח הגולמי החצי שנתי עלה ב-2% לקרוב ל-50 מיליון שקלים – 49.6 מיליון – והרווח התפעולי ירד בכ-12% ל-20.6 מיליון. מיהו בעל השכר הגבוה ביותר באלעד? כחברה ציבורית, אלעד מערכות פרסמה את רשימת בעלי עלות השכר הגבוהה ביותר בחברה ל-2025. בראש הרשימה ניצב המנכ"ל, דגן הלוי, עם עלות שכר של כשלושה מיליון שקלים – 2.95 מיליון. אחריו נמצאים אדיב ברוך, יו"ר החברה, עם 1.89 מיליון; תומר דרורי, סמנכ"ל חטיבת ה-CRM, עם 1.49 מיליון; עוזי יערי, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל, שעלות שכרו השנתית הגיעה ל-1.18 מיליון; ובהמשך ניצבים שני דירקטורים ובעלי שליטה – יואש טרוקמן עם 361 אלף שקלים ואלעד טירן עם עלות שכר של 206 אלף שקלים. "ה-AI – ההזדמנות הגדולה ביותר עבור אלעד" ברוך אמר עם פרסום התוצאות כי "מהפכת ה-AI משנה את כללי המשחק בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית כאחד. שינויים מהותיים כאלה אינם רק אתגר, הם גם מייצרים את ההזדמנויות הגדולות ביותר בדיוק עבור חברות שירותי מערכות מידע כמו אלעד, שתפקידן לתרגם טכנולוגיה לערך עסקי אמיתי. אנחנו, באלעד, זיהינו מוקדם את המגמה, נערכנו בהתאם ובחרנו להוביל את השינוי. תוצאות 2025 הן הוכחה ליכולותינו להפוך אתגר טכנולוגי ליתרון עסקי עבור לקוחותינו". הלוי ציין כי "אנחנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה והתרחבות בפעילות החברה. במהלך 2025 הצגנו צמיחה בהכנסות וברווחים, הגדלנו את מספר עובדי החברה בשיעור דו ספרתי והשלמנו הנפקה ראשונית של מניות בבורסה בתל אביב". "אנחנו פועלים להרחבת סל המוצרים המיוצגים על ידינו, תוך שימת דגש על פתרונות משולבי AI בתחומי הדיגיטל, ה-CRM והדאטה. טכנולוגיית הבינה המלאכותית מהווה נדבך מרכזי בטרנספורמציה הדיגיטלית של לקוחותינו, ואנחנו מסייעים להם בהטמעה אחראית ומדויקת של טכנולוגיות חדשניות, תוך הקפדה על אבטחת מידע, פרטיות ואמינות", אמר. "אנחנו, באלעד, נמשיך להשקיע משאבים במחקר ופיתוח של כלים ושיטות לשיפור הפריון באמצעות כלי AI, מתוך אמונה שכלים אלה מהווים כיום את הבסיס לחדשנות טכנולוגית בארגונים עסקיים, ציבוריים וממשלתיים", הוסיף הלוי.

אקזיט כל ישראלי בדרך: TSG צפויה לרכוש את אם-גרופ (M-Group) בסכום של מעל חצי מיליארד שקלים. זאת, לטובת חיזוק הפעילות האזרחית שלה, במגזר המוניציפלי. TSG הודיעה לבורסה על כוונת הרכישה העתידית של אם-גרופ לפני ימים אחדים: "(חתמנו על) מזכר הבנות לא מחייב לרכישת כ-96% מהונה המונפק והנפרע של אם-גרופ, לפי שווי נטו של כ-520 מיליון שקלים". לצד פעילותה בעולם הביטחוני, TSG פצחה במגעים לרכישת הפעילות המוניציפלית של אם-גרופ. הנרכשת נמצאת בבעלות של קרן פורטיסימו. אם תושלם הרכישה, בבעלות קרן פורטיסימו תישאר פעילות אם-גרופ הנדסה, ואילו פעילותה של אם-גרופ מוניציפלי תעבור לידי TSG. "אם-גרופ מתמחה במתן שירותים למגזר המוניציפלי והציבורי בישראל, באופן שמשתלב עם תחום הפעילות האזרחי של TSG", הודיעה הרוכשת הפוטנציאלית לבורסה. "בנוסף, חלק מפעילותה של אם-גרופ כולל סינרגיה פוטנציאלית עם היבטים הקשורים למוצרי ופתרונות החברה בתחום הביטחוני. זאת, באופן שכמכלול, עולה בקנה אחד עם יעדיה האסטרטגיים של החברה. ככל שתושלם הרכישה של אם-גרופ על ידי TSG, היא תתרום כחצי מיליארד שקלים, ובהתאם לשיעורי רווחיות הדומים לאלה של החברה במאוחד". מדובר ברכישה של חלק מפעילויות אם-גרופ, בסכום שהינו יותר מכפול מזה ששילמה קרן פורטיסימו כשרכשה את כל החברה לפני שש שנים – 240 מיליון שקלים. במרץ אשתקד, הפניקס רכשה רבע ממניות אם-גרופ, לפי שווי של 800 מיליון שקלים. אם-גרופ כולה מונה כ-3,000 עובדים. TSG הינה חברה ציבורית שנמצאת בשליטת התעשייה האווירית ופורמולה (33.1% כל אחת). מנכ"ל החברה הוא אריק קילמן. תא"ל (מיל') פיני יונגמן, נשיא החברה ומשנה למנכ"ל TSG, הקים בעברו את חטיבת מערכות ההגנה האווירית ברפאל והוביל את פיתוח כיפת ברזל וקלע דוד, שמשמשות ליירוט הטילים מלבנון ומאיראן גם במלחמה הנוכחית. לפני כן הוא שירת 28 שנים במערך ההגנה האווירית בצה"ל. TSG מונה 900 עובדים. החברה מפתחת מערכות שו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) למגוון שימושים ביטחוניים. בצד האזרחי היא מציעה, בין השאר, מערכות ושירותים מתקדמים לרשויות מקומיות.

חברת הסייבר אבאב סקיוריטי (Above Security) הודיעה אתמול (ב') על יציאתה מ-Stealth, ועל גיוס של 50 מיליון דולר תוך חצי שנה. החברה השלימה סבב סיד שהובל על ידי Merlin Ventures ו-Norwest, וסבב A שהובל על ידי Ballistic Ventures, ובו השתתפו גם Merlin Ventures, Norwest, Jump Capital ו-QPV Ventures. החברה, שהוקמה בשנת 2025 על ידי אביב נחום, המנכ"ל, ואמיר בולדו, ה-CPTO, מציגה, לדבריה, גישה חדשנית לזיהוי ותגובה לאיומים פנימיים בארגונים. זהו הסטארט-אפ השני של נחום, שהסטארט-אפ הקודם שלו, Ctrl, נמכר לחברת הבינה המלאכותית Sana. גם בולדו הוא יזם מנוסה, אשר היה שותף להקמת הסטארט-אפ טרוליו (Trullion) וכיהן בעבר גם בתפקיד SVP R&D בחברת הסייבר Silverfort. לאבאב משרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו והיא מעסיקה כיום כ-10 עובדים – רובם בתל אביב. כספי הגיוס ישמשו את החברה להרחיב את מצבת כוח האדם שלה, ובעיקר את צוותי ההנדסה והמחקר, להעמיק את האינטראקציות עם Identity, Endpoint, SaaS וסביבות AI, ולהרחיב את זמינות הפתרון לארגונים המחפשים להפוך את ניהול האיומים הפנימיים למבצעי, ללא העלויות הגבוהות שנדרשו להן בעבר. באבאב מדגישים כי איומים פנים-ארגוניים הפכו לאחד האתגרים היקרים והמזיקים ביותר איתם מתמודדים ארגונים, בעוד שגישות מסורתיות כמו DLP ו-UEBA כשלו במתן מענה הולם, שכן הניחו שניתן להגדיר סיכונים פנימיים מראש. כיום, רק מעט ארגונים יכולים להרשות לעצמם לנהל צוותי חקירה רב-תחומיים גדולים, וגם אז, התגובה היא לרוב איטית ובדיעבד, לאחר שהדליפה כבר קרתה. גבולות האיום הפנימי מתרחבים מעבר להתנהגות אנושית בלבד אבאב היא פלטפורמה לניהול איומים פנימיים מבוססת AI, שנבנתה כדי להפוך את ניהול הסיכונים הפנימי לפרואקטיבי ומבצעי עבור כל ארגון. באמצעות עשרות סוכני AI המשמשים כחוקרי האיומים ופועלים 24/7 בתוך מערכות הארגון, החברה מנתחת התנהגות של אנשים ומכונות, ובכך, לדבריה, מצליחה להציף סיכונים אמיתיים ללא צורך בחוקים או הגדרות מראש. הטכנולוגיה אותה מפתחת החברה מונעת ומגיבה לאותם איומים באמצעות שילוב של הנחיה בזמן אמת כדי לעצור התנהגות מסוכנת, לצד הפקה אוטומטית של צירי זמן הכוללים ראיות שצוותי אבטחה, הייעוץ המשפטי ו-HR יכולים לעשות בהם שימוש במקרה של אירועי אמת. ככל שארגונים מטמיעים יותר סוכני AI לצורך חיפוש מידע, העברת קבצים וביצוע פעולות אוטונומיות בשם עובדים, גבולות האיום הפנימי מתרחבים מעבר להתנהגות אנושית בלבד. סוכני ה-AI הופכים בפועל ל"אינסיידרים": יש להם הרשאות, הם מבצעים פעולות בפועל ועובדים במהירות ובקנה מידה של מכונה, אך במקרים רבים הם כמעט ולא מזוהים על ידי מערכי ההגנה הקיימים מפני איומים פנימיים. מודל החקירה של אבאב מתייחס באופן זהה לבני אדם ולסוכני AI ומבצע ניתוח רציף של הרשאות גישה, דפוסי התנהגות וההשפעה בפועל של כל גורם בתוך הארגון. מדובר בשלב הבא בהתמודדות עם סיכונים פנימיים: ארגון המבקש להגן על עצמו בעתיד אינו יכול להמשיך ולהגדיר "אינסיידר" כעובד אנושי בלבד. לפי הודעת החברה לתקשורת, "חומרת האיומים הפנימיים והמגבלות של הגישות הקיימות הובילו את אבאב לייצר הכנסות משמעותיות תוך שישה חודשי פעילות בלבד. סוכני ה-AI של החברה כבר מגינים באופן פעיל על מספר לקוחות אנטרפרייז משלמים, כאשר ההטמעה המהירה ודרישות התחזוקה הנמוכות גרמו לארגונים רבים לתת את אמונם בפתרון שפותח באבאב. "הפתרון שפיתחנו באבאב משנה את תפקידו של ה-CISO" אביב נחום, מייסד שותף ומנכ"ל חברת אבאב סקיוריטי: "המגבלה בניהול איומים פנימיים מעולם לא הייתה חוסר מודעות, אלא שהתחום דרש חקירה אנושית מתמדת, דבר שאינו ריאלי בקנה מידה רחב. הגישות המסורתיות אליהן התרגלנו לאורך השנים הניחו שניתן להגדיר סיכונים פנימיים מראש, אבל שכחו שההתנהגות האנושית היא דינמית, ההקשר משתנה והלחצים מתגברים ומצטברים, וכך מפספסים סיכונים אמיתיים. הפתרון שפיתחנו באבאב משנה את תפקידו של ה-CISO. במקום לשחזר אירועים תחת לחץ, ניתן להגיע לכל שיחה עם בהירות, ביטחון ותמונה מלאה של המתרחש. אנו שמחים על הגיוסים האחרונים ועל כך שהשותפים שלנו מבינים את חשיבות הפתרון הטכנולוגי שהחברה מפתחת, ובטוחים שנמשיך להתרחב ולסייע לארגונים רבים נוספים". אמיר בולדו, מייסד שותף ו-CPTO בחברת אבאב סקיוריטי: "לפני שלוש שנים לא היינו יכולים להקים את החברה, כי הטכנולוגיה לא הייתה קיימת. פריצות הדרך האחרונות בתחום ה-AI הן אלו שאיפשרו לנו להפוך לא רק את הזיהוי, אלא גם את תהליכי החקירה והשיפוט, לאוטומטיים ורחבים. הפיצול של תחום הסיכונים הפנימיים לכלי עבודה נפרדים הוא הסיבה שהקטגוריה הזו נכשלה בעבר, מה שיוצר פערים במידע וחוסר הבנה של הכוונה האמיתית מאחורי הפעולות. קו החזית הבא של עולם הסייבר הוא ההבנה שאי אפשר לאבטח ארגון אם הגדרת ה'אינסיידר' נעצרת בעובדים אנושיים בלבד. יש לתת את הדעת גם על פתרונות וסוכני AI הפועלים בשירות הארגון, ויכולים להעמיד אותו בסיכונים לא מעטים". שי מישל, שותף מנהל בקרן Merlin Ventures: "בעתיד שבו AI יפעיל את רוב המערכות המורכבות, האדם לא ייעלם, הוא יעלה מדרגה. מי שמפקח על האוטומציה ומנהל אותה מחזיק בכוח אמיתי בארגון. אבל עם הכוח הזה מגיע גם סיכון, טעות אנוש או איום פנימי יכולים להשפיע הרבה יותר מהר והרבה יותר עמוק. אבאב בונה שכבת הגנה שמעצימה את האנשים, מצמצמת טעויות ומונעת Insider Threat לפני שהוא הופך לאירוע. בעולם מואץ ב-AI, החוסן האמיתי מתחיל באדם".

"כבר היינו בסרט הזה: משבר הקורונה לימד את המשק הישראלי לעבור לעבודה מרחוק מאפס למאה, והתרגלנו לנהל שגרת עבודה מבוזרת. אך המציאות שנכפתה עלינו במלחמה מול איראן, ובמיוחד בצל האיומים והעימותים בחזית הסייבר, מביאה איתה אתגר מורכב הרבה יותר. בתצורת העבודה מרחוק, עובדים רוצים לספק תוצאות כאן ועכשיו, ועורכים 'קיצורי דרך' הפוגעים באבטחת הארגון. כך, תחת מסירות ראויה לציון, מתחולל כשל אבטחתי, בדמות 'צל המחשוב', ה-Shadow IT בגרסת המלחמה", כך אמר ערן רונן, מנכ"ל משותף ומנהל אבטחת מידע בג'מבומייל (JUMBOmail). בראיון שהעניק לאנשים ומחשבים אמר רונן כי "הפעם, העבודה מהבית, או מהממ"ד, לא מתרחשת רק תחת איום פיזי, אלא תחת מתקפת סייבר חסרת תקדים על המשק הישראלי. ארגונים ישראליים מסומנים כיום כיעד אסטרטגי, מה שהופך כל חיבור ביתי של עובד לנקודת תורפה פוטנציאלית שארגונים חייבים לתת להם מענה". לדבריו, "לאחר יותר משנתיים של לוחמה, הישראלים למדו להתמודד עם המצב ולתת לו מענה. גם כשיש אזעקות וגם כשמוסדות החינוך סגורים, החברות והעובדים במשק עושים הכל כדי לשמור על רציפות עסקית. בין אם מדובר במהנדס ברשות מקומית, שחייב להעביר בדחיפות תוכניות בנייה כבדות לקבלן, או מנהלת פרויקטים שצריכה להעביר חומרים ללקוח – הם יעשו זאת, אך בגלל שהם עובדים מהבית, הם יעשו זאת ממחשבם הביתי ודרך רשת האינטרנט הביתית. המערכות המסורתיות של הארגון, ה-VPN או שרתי הקבצים הפנימיים, קורסות לעיתים תחת העומס, או במקרים רבים הן איטיות להחריד, או פשוט לא נגישות מחוץ לרשת המשרדית". "העובדים", הסביר רונן, "רוצים לספק תוצאות כאן ועכשיו, והם לא פועלים מתוך כוונה רעה. להפך, הלחץ התפעולי דוחף אותם לחפש ערוצים חלופיים. כשאין פתרון מוסדר וברור מטעם הארגון, הם ימצאו פתרון חינמי ועצמאי ברשת למשלוח הקובץ. על פניו, מדובר במסירות ראויה לציון, לא? אולם כך נולד כשל אבטחתי בגרסת המלחמה: המשימה אמנם בוצעה, אך הארגון איבד לחלוטין את השליטה והבקרה: מנהל האבטחה לא יודע מה נשלח, למי זה נשלח, מתי, והאם המידע הרגיש נותר חשוף בשרתים לא מאובטחים, אי שם בעולם?". הפתרון: מעבר מגישת חסימה לגישת העצמה מבוקרת "כמנהלי אבטחה וטכנולוגיה", אמר רונן, "עלינו להכיר בעובדה שגישת החסימה פשוט לא עובדת, בעיקר בתקופות חירום. כשחוסמים לעובדים את הדרך ללא מתן חלופה ראויה, הם ימצאו דרך עוקפת, והסיכון הארגוני רק יגדל. במקום לחסום, אנחנו חייבים לאפשר. הפתרון טמון במתן כלים שפשוט עובדים: מערכות MFT (ר"ת Managed File Transfer) ארגוניות, שמעניקות לעובד חוויה חלקה ומהירה, ומספקות לארגון את השליטה שהוא זקוק לה, במיוחד עכשיו". "כמענה מדויק לאתגר הזה", הוסיף רונן ואמר, "פיתחנו פתרון ארגוני מנוהל, שאינו דורש תהליכי הטמעה מורכבים וניתן ליישום מיידי, אפילו בעבודה מהבית בזמן מלחמה. המערכת מספקת תשתית מאובטחת להעברת קבצים בנפחים עצומים, והיא כוללת אינטגרציה מלאה למערכות ההזדהות הארגוניות (SSO)". "המשמעות", הסביר, "היא שהעובד מקבל כלי נוח ורשמי, בעוד מנהל הרשת ומנהל האבטחה נהנים משליטה, בקרה ותיעוד מלא – של כל קובץ שנכנס או יוצא מהארגון, גם כשהעובד מחובר למחשב בסלון ביתו". "בימים אלה, יותר מתמיד, חוסן ארגוני מתחיל בשליטה במידע", סיכם רונן. "מנמ"רים, מנהלי אבטחת מידע ומנכ"לים צריכים לשאול את עצמם בכל בוקר: 'האם אתם באמת יודעים איך העובדים שלכם מעבירים, או מקבלים, קבצים ברגעים אלה ממש? האם אתם יכולים לישון בשקט כשאין לכם ניראות אמיתית על זרימת המידע מחוץ לגבולות הארגון?'. זה הזמן לעדכן את פוליסת העבודה מרחוק שלכם, להפסיק להילחם בעובדים שמחפשים פתרונות, ולספק להם באופן יזום פתרון מוסדר, בטוח ושקוף. כך נעשה עוד צעד שמסייע לנו להבטיח שהעורף הדיגיטלי שלנו יישאר חזק, רציף ומוגן".