דיווחים מהתקופה האחרונה על סוכני בינה מלאכותית, שהתנהגו באופן בלתי צפוי ברשת החברתית שלהם, מולטבוק (Moltbook) יכולים להישמע כמו קוריוז טכנולוגי. בפועל, הבעיה איננה עצם היכולת של מערכות AI לתקשר זו עם זו, אלא העובדה שארגונים מאפשרים חיבוריות אוטונומית מהר יותר מכפי שהם מקימים את מנגנוני הממשל (Governance) הנדרשים על מנת לשלוט בה. אנו נכנסים לעידן שבו מערכות תוכנה לא רק מבצעות תהליכים – אלא מפרשות מידע, מייצרות תוצרים ואף משפיעות זו על זו. שינוי זה הופך את החיבוריות מאמצעי טכנולוגי לאתגר ניהולי. ארגונים פועלים כיום בתוך אקוסיסטם של מערכות מחוברות – עוזרי AI, מערכות אנליטיקה, יישומי ענן וכלי קבלת החלטות. כאשר החיבוריות מתרחבת ללא בקרות גישה ומדיניות ברורה, המערכות אינן רק מחליפות מידע – הן יוצרות תלות הדדית ומשפיעות על תוצרים באופן שאינו תמיד גלוי. הבעיה: חילופי מידע בלתי מנוהלים האירוע עצמו היה פשוט: מספר סוכני AI, שיועדו למשימות שונות, פעלו באותה סביבה דיגיטלית. הם יצרו תוכן, הגיבו זה לזה ושילבו תוצרים של מערכות אחרות. כך נוצרה אינטראקציה שמזינה את עצמה בין מערכות שלא תוכננו לעבוד יחד. גם ללא נזק מיידי, המקרה המחיש עד כמה מהר מערכות עצמאיות מתחילות להשפיע זו על זו כשאין ממשל ברור. אין מדובר בחריגה נקודתית אלא בשינוי רחב. ארגונים פועלים כיום בתוך אקוסיסטם של מערכות מחוברות – עוזרי AI, מערכות אנליטיקה, יישומי ענן וכלי קבלת החלטות. כאשר החיבוריות מתרחבת ללא בקרות גישה ומדיניות ברורה, המערכות אינן רק מחליפות מידע – הן יוצרות תלות הדדית ומשפיעות על תוצרים באופן שאינו תמיד גלוי. הרשת החברתית לסוכני AI בלבד, מולטבוק. צילום: אילסוטרציה על בסיס לכידת מסך, ג'מיני הבעיה המרכזית אינה הבינה המלאכותית עצמה, אלא חילופי מידע בלתי מנוהלים. כאשר מערכות צורכות זו את תוצריה של זו, נוצרים מעגלי משוב שמעצימים טעויות ומעוותים הקשר. כך כלי נקודתי עלול להפוך לרשת מורכבת של תלות, שבה קשה להבין כיצד מתקבלות החלטות. מבחינה עסקית, הסיכונים מוחשיים. מידע רגיש אינו חייב להיגנב כדי לגרום לנזק – הוא יכול להיות מוסק, משולב או מפורש מחדש בדרכים לא צפויות. גם אם כל מערכת עומדת בתקנים בנפרד, השילוב ביניהן ללא ממשל מרכזי יוצר חולשות חדשות. דאגה נוספת היא שלמות ההחלטות. כאשר מערכות משלבות נתונים חיצוניים או תוצרים של סוכנים אחרים, מקור המידע עלול להיות עמום. תוצאה הסתברותית של מערכת אחת עלולה להפוך לעובדה עבור אחרת, וכך טעויות והטיות מתפשטות בקנה מידה רחב. להטמיע ממשל כחלק מהתשתית המצב הזה חושף פער בממשל הארגוני. האחריות מתפזרת בין מערכות, וקשה לשחזר כיצד התקבלה החלטה. ללא מדיניות אינטראקציה, תיעוד ועקיבות, ארגונים מתקשים להוכיח בקרה – מה שמייצר גם סיכון רגולטורי ומשפטי. האתגרים הללו כבר כאן. ככל שארגונים משלבים AI בליבת הפעילות, הלחץ לחדש מוביל לעיתים להרחבת חיבוריות לפני הגדרת ממשל. כאשר הפיקוח מגיע מאוחר, המורכבות גדלה מהר מהיכולת לשלוט בה. הפתרון דורש משמעת ארכיטקטונית. יש להטמיע ממשל כחלק מהתשתית: להגדיר מדיניות ברורה לאינטראקציה בין מערכות, להגביל גישה לפי תפקיד ומטרה, ולייצר שקיפות ועקיבות בזמן אמת. ממשל אינו רק בדיקה בדיעבד – הוא מנגנון שמכוון את האינטראקציות מראש.  שיתוף פעולה בין מערכות AI עתיד להפוך לסטנדרט. בעידן המערכות האוטונומיות, חיבוריות חייבת להיות מכוונת ואחראית – אחרת היא תייצר מורכבות מהר יותר מכפי שניתן לשלוט בה. השאלה האסטרטגית איננה האם מערכות יתקשרו ביניהן, אלא האם האינטראקציות הללו יהיו מנוהלות. ארגונים שיטמיעו שקיפות, אחריות ושליטה בתוך הסביבות הדיגיטליות שלהם, יוכלו לנצל אוטומציה בביטחון. אלה שיעדיפו מהירות על פני מבנה עלולים לבנות אקוסיסטמים שאינם מסוגלים להסביר, לבקר או להגן עליהם. בעידן המערכות האוטונומיות, חיבוריות חייבת להיות מכוונת, שקופה ואחראית – אחרת היא תיצור מורכבות שתקדים את יכולת השליטה. כותב המאמר הוא CTO לניהול API בחברת Boomi

אקווה סקיוריטי (Aqua Security) – ספקית בתחום של ניהול סיכוני Runtime, המגינה על מה שרץ בענן – הכריזה על שורת מינויים בצוות הנהלתה, שמטרתם לתמוך בשלב הבא בטרנספורמציה של החברה, המתמקד בסיוע לארגונים להפחית את סיכוני הענן בעולם האמיתי בצורה מהירה ויעילה יותר. בהמשך למינויים האחרונים של מייק דובי למנכ"ל החברה וניר מקובסקי למנהל הטכנולוגיה הראשי שלה (CTO), מסרה אקווה כי היא "מחזקת את צוות ההנהלה עם מינויים נוספים שמטרתם לשפר את הביצועים, להגדיל את הקרבה ללקוחות ולתמוך בצמיחה ניתנת להרחבה". מיהם המינויים החדשים? מעין ארבילי קודמה מסגנית נשיא Customer Success למנהלת Customer Success ראשית, והיא תוביל את המעבר הגלובלי של אקווה למודל מעורבות מונחה-מומחים, שנועד להאיץ את בשלות הלקוחות, תוך קידום שימור, התרחבות ומימוש ערך מדיד. לאחר שבנתה והרחיבה את ארגון ה-Customer Success הגלובלי של אקווה, ארבילי מתמחה בהתאמה בין ביצועים טכניים עם הפחתת סיכונים פיננסיים ותוצאות עסקיות אסטרטגיות בקרב הלקוחות הארגוניים של החברה. הדס פינקלמן מונתה לסמנכ"לית הכספים (CFO) ומביאה עימה מומחיות פיננסית ותפעולית עמוקה, אשר רכשה בתפקידי הנהלה בכירים במגזר הטכנולוגיה. בעבר שימשה כסמנכ"לית כספים ב-Clarizen וב-Leadspace והובילה ארגונים פיננסיים בתקופות של צמיחה מהירה, טרנספורמציה תפעולית וביצועים פיננסיים. לפינקלמן רקע בעבודה בחברות SaaS וחברות טכנולוגיה ארגוניות, שם מילאה תפקיד מרכזי בתכנון אסטרטגי, בניית פעילות ניתנת להרחבה והנעת יצירת ערך לטווח ארוך. איילת המר מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש, ומביאה 25 שנות ניסיון גלובלי במובילות בתחום משאבי האנוש, בדגש על בנייה וסיוע לתהליך הצמיחה של חברות טכנולוגיה. המר הובילה יוזמות גלובליות לפיתוח עובדים וארגונים בחברות טכנולוגיה בצמיחה מהירה וסייעה להתאים את התרבות הארגונית, פיתוח המנהיגות ואסטרטגיית כוח האדם עם היעדים העסקיים. ניסיונה כולל תמיכה בהתרחבות בינלאומית והכוונת ארגונים בתקופות של שינוי וצמיחה. שון מקגוואן קודם מסגן נשיא לאזור צפון אמריקה למנהל הכנסות ראשי (CRO), ובמסגרת תפקידו, הוא יאחד את אסטרטגיית הכניסה לשוק הגלובלית של אקווה סביב תוצאות לקוחות וערך ארוך טווח. במהלך תפקידו כאחראי על צפון אמריקה, חיזק מקגוואן את ביצועי המכירות הארגוניות והרחיב את קשרי הלקוחות האסטרטגיים בשווקים מרכזיים. לפי החברה, "ניסיונו בבניית צוותי הכנסות בעלי ביצועים גבוהים מציב אותו בעמדה המתאימה לתאם בין מכירות גלובליות, שותפויות ומעורבות לקוחות תחת אסטרטגיית צמיחה מאוחדת". מאט ריצ'רדס, אשר שימש כסמנכ"ל השיווק בחברה, מונה למנהל תפעול ראשי (COO), ובמסגרת תפקידו, יפקח על התאמה בין-פונקציונלית ומצוינות תפעולית. בתפקידו הקודם, מאט הוביל את אסטרטגיית השיווק הגלובלית של אקווה, תוך חיזוק מיצוב המותג והנוכחות בשוק בתקופה של שינוי משמעותי בתעשייה. בתפקידו החדש, הוא יתמקד בהתאמה תפעולית בין פונקציות המוצר, ההגעה לשוק והלקוחות כדי לשפר את הביצועים ולהאיץ תוצאות מדידות. מייק דובי, מנכ"ל אקווה סקיוריטי, אמר כי: "ככל שיש האצה בפיתוח תוכנה מבוסס ענן ו-AI, צוותי האבטחה נמצאים תחת לחץ גובר להפחית רעש, לתת עדיפות לחשיפת פגיעויות אמיתית ולמנוע פגיעה בייצור. אקווה ממקדת את המודל התפעולי, את מיקוד ההנהלה ואת ביצועי המוצר שלה כדי לספק שיפורים מדידים בזמן התגובה, יעילות התיקון והגנה על הייצור".

עיריית רמת גן השיקה שירות חירום חדשני בשם 'מקלט בר"גע', המאפשר לתושבים, למבקרים ולכל אדם השוהה בעיר לאתר במהירות את המקלט הקרוב ביותר למיקומו, באמצעות שיחת טלפון פשוטה וללא צורך בחיפוש עצמאי. כיום יש אפליקציות שהוסיפו תוסף שמאפשר לזהות מיקום של מקלטים בערים שונות. הפיתוח הנוכחי נועד להקל על האנשים שנקלעים לזירה שבה יש חשש לנפילת טילים ומבקשים למצוא במהירות מקלט קרוב. השירות – שפותח על ידי אגף מערכות המידע בעיריית רמת גן בשיתוף חברת בוטינקה מבית מטריקס – מופעל דרך חיוג למספר 052-222-33-66. עם החיוג עונה למתקשר עוזרת אישית דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית בשם "נועה", שמבררת את מיקום המתקשר, מבצעת הצלבה עם מיקומי המקלטים הציבוריים ומאתרת בזמן אמת את המקלט הקרוב ביותר. לאחר האיתור, המתקשר מקבל מענה קולי עם מיקום המקלט, ובמקביל נשלחות אליו שתי הודעות. האחת כוללת קישור לניווט ממיקומו הנוכחי של המתקשר אל המקלט, והשנייה כוללת קישור לניווט מהמיקום שנמסר במהלך השיחה. מנמ"ר עיריית רמת גן, קובי נוח, אומר: 'מקלט בר"גע' הוא דוגמה ליכולת לייצר שירות חכם, מדויק ונגיש, שמספק מענה מיידי בדיוק ברגעים שבהם כל שנייה חשובה". כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן, בירך על היוזמה ואמר: "בשעת חירום, לזמן התגובה יש משמעות קריטית. כעיר המובילה בישראל בהטמעת בינה מלאכותית בשירותי העירייה בכלל תחומי החיים, מיזם 'מקלט בר"גע' מאפשר לתושבות ולתושבים למצוא את המקלט הקרוב אליהם באופן חדשני, נגיש ומציל חיים". מיזם "חיבור בטוח": מאות מקלטים בצפון חוברו לאינטרנט עשרות אלפי אנשים וילדים שוהים במהלך המלחמה שעות ארוכות במקלטים, לעיתים בלי קליטה סלולרית ובלי אפשרות לקבל עדכונים, לדבר עם בני משפחה או לצרוך שירותים בסיסיים שמסייעים להתמודד עם שהייה ממושכת במרחב מוגן. מתוך הצורך הזה יצא לדרך מיזם "חיבור בטוח". התקנת Wi:Fi במקלטים בשלומי. צילום: ענבל אור-לב במסגרת מיזם "חיבור בטוח", מתחילת השבוע שעבר ועד ימים אלה, חוברו ויחוברו סך-הכול 500 מקלטים ביותר מ-20 יישובים בקו העימות הצפוני, לרשת האינטרנט, במטרה לאפשר לתושבים גישה למידע, תקשורת וקשר גם בתוך המקלטים. המיזם, שכאמור יצא לדרך באחרונה, בהובלתם של ארגון הג'וינט, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מתן – משקיעים בקהילה, קרן עזריאלי, וולטה בלטינג טכנולוג'י ורשויות מקומיות, מתמקד במיוחד באזורים ובאוכלוסיות שנמצאים במצב פגיע יותר, מתוך הבנה שחיבור לאינטרנט בשעת חירום אינו מותרות, אלא צורך בסיסי. בשלב הראשון חוברו מקלטים בנהריה, שלומי וביישובי המועצה האזורית מעלה יוסף, ובמקביל נבחנת הרחבת המהלך ליישובים נוספים בצפון. ד"ר הדס מינקה-ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל: "מאז תחילת המלחמה אנחנו פועלים כדי לסייע לרשויות וליישובים בקו העימות להמשיך לתפקד גם תחת תנאים של חוסר ודאות מתמשך. אנחנו מבינים שהאתגר של התושבים אינו רק ביטחוני, אלא גם חברתי וקהילתי ומצריך לנהל חיים גם בתקופה של שיבוש מתמשך. מיזם 'חיבור בטוח' הוא חלק מהתפיסה הזו: לחזק את היכולת של קהילות להתמודד, להישאר מחוברות ולצלוח את התקופה הזו יחד". עידו שיינברג-זיו, מנהל אחריות חברתית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הוסיף: "בימים כאלה אנחנו מבינים עד כמה חיבור הוא דבר בסיסי – לא רק טכנולוגית, אלא גם אנושית. האפשרות להיות בקשר עם המשפחה, לקבל מידע ולהרגיש קצת פחות לבד במציאות לא פשוטה היא חיונית".