האקרים סינים שתלו דלת אחורית בכלי פופולרי בקרב משתמשי Windows, במסגרת מתקפה גלובלית "רחבת היקף" – כך לפי חוקרי האבטחה של קספרסקי. המצב החדש מסכן עשרות אלפי מחשבים ברחבי העולם. בפוסט שפרסמה אתמול (ג') ענקית הגנת הסייבר הרוסית כתבו החוקרים כי הם זיהו דלת אחורית זדונית, שהושתלה ב- Daemon Tools- תוכנת הדמיית דיסקים פופולרית בסביבת Windows. הכלים מאפשרים ליצור כוננים אופטיים וירטואליים על המחשב, להרצת קבצי תמונה בלא צורך בדיסק פיזי. לפי החוקרים, "נתונים שנאספו ממחשבים ברחבי העולם שמריצים את תוכנת האנטי וירוס שלנו מעידים על מתקפה נרחבת ביותר, שמכוונת לאלפי מחשבים מבוססי Windows שמריצים את הכלים הללו". בהתבסס על ניתוח הנוזקה, החוקרים קבעו כי ההאקרים הם מסין. לדבריהם, התוקפים השתמשו בדלת האחורית ב-Daemon Tools כדי לשתול נוזקות נוספות. הם עשו זאת באופן נרחב על מחשבי משתמשים מארגונים מ-12 מגזרי תעשייה, ביניהם הקמעונאות, המדע והייצור, וכן במערכות ממשלתיות. לפי קספרסקי, "הפריצה למחשבים הספציפיים הללו מרמזת על מאמץ ממוקד". החוקרים ציינו שהארגונים שהותקפו נמצאים ברוסיה, בלרוס ותאילנד. הם זיהו את הדלת האחורית ב-8 באפריל. "המתקפה עדיין פעילה" קספרסקי פנתה לדיסק סופט, החברה שמנהלת את Daemon Tools, ועדכנה אותה בפרטי האירוע. דיסק סופט מסרה כי "אנחנו מודעים לדיווח וכעת חוקרים את האירוע: צוות האבטחה שלנו מתייחס לנושא זה בעדיפות העליונה ופועל לטפל בבעיה. בשלב זה איננו יכולים לאשר פרטים ספציפיים שהוזכרו. עם זאת, אנחנו נוקטים בכל הצעדים הנדרשים כדי לטפל בסיכונים פוטנציאליים ולהבטיח את אבטחת המשתמשים שלנו". לפי חוקרי קספרסקי, "מתקפת שרשרת האספקה עדיין פעילה" – מה שמרמז שההאקרים עדיין עלולים לשתול נוזקות על עשרות אלפי מחשבים שמריצים את התוכנה. מומחי אבטחה ציינו כי "מתקפה זו היא האחרונה בשורה של מתקפות שרשרת אספקה, שפגעו במפתחי תוכנה פופולרית בחודשים האחרונים. האקרים מתמקדים יותר ויותר בחשבונות של מפתחים, שעובדים על קוד ותוכנה נפוצים, ומנצלים גישה זו כדי להזריק נוזקה לכל מי שנסמך על התוכנה. בגישה זו, התוקפים יכולים לפרוץ למספר רב של מחשבים,בו זמנית – כאשר הנוזקה שלהם מועברת בזדון, לכאורה כעוד עדכון של תוכנה". בתחילת 2026, האקרים שקשורים לממשלת סין גנבו את תוכנת עריכת הטקסט הפופולרית Notepad של מיקרוסופט, ובאמצעותה הזריקו נוזקות לארגונים במזרח אסיה. מתקפה נוספת, מאפריל השנה, כיוונה מתקפות למשתמשים שביקרו באתר CPUID. האתר כולל את כלי HWMonitor ו-CPU-Z, "הפופולריים ביותר". חוקרים עצמאיים ועיתונאים בדקו גם הם את כלי התוכנה באמצעות שירות סריקת הנוזקות וירוס טוטאל – ואכן נמצאה בה דלת אחורית. לא ניתן היה לקבוע האם גרסת ה-macOS של Daemon Tools נפרצה, או אם אפליקציות אחרות שפותחו על ידי דיסק סופט הושפעו מהמתקפות.

גוגל החליטה לשנות במקצת את חוקי המשחק לגבי שיתוף נתוני המיקום של המשתמשים, לפחות בעת הגלישה באינטרנט. כעת, במקום לשתף את המיקום המדויק שבו נמצאים בעת חיפוש מידע, ניתן לשתף מיקום מקורב. האפשרות הזו זמינה בגרסת האנדרואיד של הדפדפן של גוגל, כרום. כעת, כשנכנסים לאתר שמבקש מהמשתמש את המיקום שלו, מעבר לבחירה הרגילה בין "לאפשר בכל פעם שנכנסים לאתר", "לאשר רק הפעם" או "לא לאשר אף פעם" – אפשרויות שמוצגות ככפתורים ארוכים בתחתית החלון, המשתמשים יוכלו לבחור לפני כן האם להשתמש במיקום מדויק או מיקום מקורב. "יש תרחישי שימוש שדורשים רק את המיקום המקורב שלכם, כמו גישה למזג אוויר וחדשות מקומיות", נכתב בהודעת החברה. "על ידי מתן אפשרות לשתף את המיקום המקורב שלכם, אנחנו מעניקים לכם שליטה רבה יותר בנתוני המיקום שלכם, ואתם עדיין יכולים לשתף את המיקום המדויק שלכם כשצריך – למשל, לניווט, כך שלא תאבדו פונקציונליות". גוגל מתכוונת להרחיב את השימוש ביכולת הזו גם לגרסה השולחנית של כרום, וכן מתכוונת להציע אותה בקרוב כ-API למתכנתים, כדי שיוכלו לשלב אותה באפליקציות שהם מציעים לסביבת האנדרואיד.

המאבק המשפטי המסקרן ביותר בעמק הסיליקון ממשיך לספק כותרות סוערות. כזכור וכפי שדיווחנו אתמול (ג'), בימים האחרונים מתנהל באוקלנד משפט הענק שבו דורש אילון מאסק עד 134 מיליארד דולר מ-OpenAI וממיקרוסופט. טענתו המרכזית של יזם הטק המפורסם היא שהחברה – אשר הוקמה בעזרת תרומותיו כעמותה למען האנושות – זנחה את ייעודה ופנתה לכיוונים עסקיים ולמטרות רווח עתק. הדיון הראשון במשפט, ביום ב', התמקד בחקירתו הצולבת והנוקבת של נשיא החברה, גרג ברוקמן, שעומת על ידי עורכי הדין של מאסק עם יומניו האישיים אשר חשפו, לפחות לכאורה, שאיפות סודיות לגרוף הון אישי של מיליארד דולר, כל זאת בזמן שהמלכ"ר נשען על תרומות. כן נחשף דרך התוכן שנכתב ביומנים כי ברוקמן תכנן בעבר הרחוק להיפטר ממאסק ולא להוסיף לפעול יחד איתו, אך במקביל OpenAII המשיכה לקבל ממנו עשרות מיליוני דולרים כתרומה. ואולם, הדרמה בבית המשפט הגיעה לשיא חדש אתמול, במהלך יומו השני של ברוקמן על דוכן העדים. על פי דיווח ברשת ABS-CBN, ברוקמן נחקר הפעם על ידי עורכת הדין של OpenAI, שרה אדי, במהלך שנועד למסגר מחדש את הרישומים המביכים מיומנו שהוצגו ביום הקודם. במהלך עדות זו, שיתף נשיא החברה את חבר המושבעים ברגע דרמטי במיוחד מתוך פגישה קשה שנערכה בינו לבין מאסק ב-2017, שבמסגרתה הדיון מול התורם המרכזי של החברה גלש לפסים מאיימים, לפי טענת ברוקמן. הרקע לעימות, כך העיד, היה שאיפתו של מאסק לחזק את אחיזתו ולקבל שליטה מוחלטת בארגון המתפתח, דרישה שההנהלה דחתה בתוקף. OpenAI's Brockman details wild meeting with Elon Musk: 'I thought he was going to physically attack me' https://t.co/mPnpDyKyKb pic.twitter.com/X2rVKTeRlG — New York Post (@nypost) May 5, 2026 2018: מאסק אמר שיפתח AI ב-טסלה לדברי ברוקמן, בעקבות הסירוב המפורש להעניק למאסק את ההשפעה העצומה שדרש, מצב רוחו של המולטי-מיליארדר השתנה באופן קיצוני. נשיא החברה שחזר בבית המשפט את תחושות האימה מאותם רגעים, והודה: "באמת חשבתי שהוא עומד להכות אותי". לפי דיווחו של ברוקמן, התקרית המטרידה הובילה לסיום מהיר של הפגישה, ומיד לאחריה הודיע מאסק כי יפסיק להזרים באופן גורף את מיליוני הדולרים שבהם תמך בסטארט-אפ, שכאמור תפקד כעמותה, כבר מיומו הראשון. ברוקמן הוסיף בעדותו כי כאשר מאסק הכריז על עזיבתו ב-2018, הוא הבהיר לעובדים שבכוונתו לפתח בינה מלאכותית בתוך טסלה – חברת המכוניות החשמליות שהוא ייסד ומתפקד כמנכ"לה – וזאת ללא שום התחשבות בבטיחות. העדויות החדשות שופכות אור על נסיבות עזיבתו של מאסק ועל השבר העמוק בין הצדדים, שכלל לא רק איומים אלא גם ניסיונות שכנוע מפתים. רשת ה-BBC חשפה כי עורכי הדין של ההגנה הציגו התכתבויות מאותה תקופה בין ברוקמן למייסד נוסף, מדען המחשבים הישראלי איליה סוצקבר, המעידות כי מאסק ניסה לשדל אותם להסכים לתנאים בלתי נוחים מצידם בתמורה להטבות, דוגמת הבטחה להענקת רכבי 'טסלה מודל 3'. מכל אלו מסתמן שהמחלוקת העסקית והאידיאולוגית כללה לא רק תוכניות סודיות ביומנים, אלא גם רגעים אישיים קשים במיוחד. המשך יבוא.

שלב הניסויים (PoCs) בבינה מלאכותית הגיע לסיומו. ארגונים דורשים כיום Production Ready AI (בינה מלאכותית מוכנה לייצור) – מערכות שעובדות, קנה מידה רחב וביצועים יציבים. קבלת הסמכת ה-GenAI Competency של AWS על ידי נס (NESS) היא החותמת הרשמית לכך שהחברה לא רק מדברת AI, אלא מיישמת אותו ברמות המורכבות הגבוהות ביותר. עבור מנהלי הטכנולוגיה (CIOs/CTOs) בארגוני אנטרפרייז מדובר בשינוי פרדיגמה: המעבר מהשאלה "מה ניתן לעשות?" לשאלה "איך מבצעים Scale ו-Success באופן מדיד, מאובטח וכלכלי?". האתגר הארגוני: לגשר על הפער שבין ה-"דמו" למציאות השוק מוצף בהבטחות ל-AI, אך מנהלי IT מנוסים יודעים שהמרחק בין "צ'טבוט פשוט" לבין מערכת Agentic AI המחוברת לליבת הארגון הוא עצום. האתגרים המרכזיים הניצבים כיום בפני ארגונים גדולים בהיבט זה הם הזיות (Hallucinations) של המודל, שעלולות להוביל להחלטות שגויות, ועלויות מחשוב שעלולות לצאת משליטה בהעדר ניהול נכון. הסמכת ה-GenAI Competency היא לא עוד תעודה על הקיר. זהו תהליך ולידציה קפדני של AWS, שבוחן הצלחות מוכחות אצל לקוחות אמת. נס הוכיחה בתהליך זה שהיא מחזיקה במתודולוגיה סדורה לבניית פתרונות RAG (ר"ת Retrieval Augmented Generation) מתקדמים, ביצוע אופטימיזציה למודלים (Fine-tuning) ושילובם המלא בתהליכי העבודה העסקיים. זוהי הכרה רשמית בנס כמומחית המובילה בישראל לטרנספורמציה מבוססת בינה מלאכותית על גבי הענן של AWS. Scale & Success כסטנדרט עבור מקבלי ההחלטות, העבודה עם שותף בעל הסמכת Competency מייצרת שקט תעשייתי ובסיס לצמיחה, וזאת הודות ל: הפחתת סיכונים טכנולוגיים – שימוש בארכיטקטורות מוכחות (Well-Architected), שמונעות חוב טכנולוגי עתידי ומבטיחות אמינות גבוהה של תוצרי ה-AI. אופטימיזציית עלויות (Cost Optimization) – בנייה נכונה של פתרונות AI בענן מאפשרת לארגון לצרוך רק את המשאבים הנדרשים לו ולמנוע הפתעות תקציביות בסוף החודש. ערך עסקי מדיד – המעבר לבינה מלאכותית פרודוקטיבית מאפשר אוטומציה של תהליכים מורכבים, שיפור דרמטי בחוויית הלקוח וייעול משאבי האנוש בארגון. מ-AI כטרנד ל-AI כיתרון תחרותי בעולם של "רעש" טכנולוגי בלתי פוסק, מנהלי IT בארגוני אנטרפרייז מחפשים שותף שיודע לקחת את הטכנולוגיה העדכנית ביותר של AWS (כמו Amazon Bedrock) ולתרגם אותה לערך בשורה התחתונה. כאשר מדובר בפרויקטים רחבי היקף, שמערבים דאטה רגישה ומערכות קריטיות, הניסיון שנצבר בנס וההסמכה של AWS מבטיחים שהארגון לא רק "עושה AI", אלא בונה תשתית חסונה שתשרת אותו שנים קדימה. איך מתקדמים לצעד הבא? העבודה בעולמות הענן והבינה המלאכותית עם שותף מוסמך היא לא פריבילגיה, אלא הכרח אסטרטגי. נס מביאה לשולחן את השילוב המנצח של הבנה עסקית עמוקה, ידע טכנולוגי בקצה וגיבוי מלא של היצרן – כל מה שצריך כדי להפוך חזון של AI להצלחה עסקית בקנה מידה רחב. לכתבה הראשונה במדור לחצו כאן.

חברת אנת'רופיק (Anthropic) לוקחת בשבועות האחרונים את הבינה המלאכותית שלה צעד ענק קדימה, ומשנה לחלוטין את כל מה שהכרנו. במרכז המהפכה הזו עומדת התרחבותו של שירות ה-Claude Connectors – תשתית חדשנית אשר נועדה להעניק למודל גישה ישירה, אקטיבית ועצמאית לכלים, אפליקציות ומאגרי מידע חיצוניים שבהם אנו משתמשים ביומיום. לפיכך, אם עד היום התרגלנו שה-AI היא "רק" חלון צ'אט שעונה על שאלות וכותב טקסטים, כעת היא הופכת לזרוע ביצועית של ממש בעולם האמיתי. בחודש שעבר שחררה החברה גל חדש של חיבורים, המאפשרים למערכת קלוד (Claude) שלה להתממשק ישירות עם שירותים צרכניים פופולריים כמו אובר (Uber), ספוטיפיי (Spotify), ו-TripAdvisor בין השאר. המשמעות הפשוטה עבור המשתמשים היא עצומה: ברצותם, קלוד יכול כעת לפתוח בעצמו את האפליקציה, להזמין עבורם מונית, להרכיב להם פלייליסט או לסגור עבורם חופשה – הכל מתוך שיחה פשוטה. Stop copy-pasting between Claude & 7 other apps. These connectors do it for you (in 1 click): Step 1. Go to Claude .ai. Step 2. Open Settings. Step 3. Click 'Connectors' → 'Browse Connectors.' Now connect these 7 (+ prompts to use for each): Connector 1. Gmail. Clear your… pic.twitter.com/pEaaINuUQl — Antonio Romero (@ant0ni0_r0mer0) May 6, 2026 המהלך הזה נשען על תשתית קוד פתוח בשם MCP (ר"ת Model Context Protocol), המאפשרת למודל לגשת בזמן אמת לנתונים חיצוניים ולבצע פעולות באופן דינמי, יכולת שכבר בפברואר השנה חצתה את רף 200 האינטגרציות הפעילות. במסמכים הרשמיים של אנת'רופיק, הטכנולוגיה החדשה מתוארת בפירוש ממש כמו "יציאת USB-C עבור יישומי בינה מלאכותית", שמספקת דרך סטנדרטית לחבר את המערכת למגוון כלים ומאגרי מידע חיצוניים. כך למשל, במקום שהמשתמשים יעשו זאת בעצמם, קלוד יכול "לגשת" אל ה-גוגל דרייב שלהם, לשלוף משם מסמך, לסכם אותו, ולשלוח את הסיכום לחברים או לקולגות באפליקציית סלאק (Slack) – הכל ברצף אוטומטי אחד בהתאם לבקשות המשתמש. כל זאת, תוך הבטחה מפורשת שהמידע הנשאב מהיישומים המחוברים אינו משמש בשום אופן לאימון המודלים של החברה. Adobe for creativity + Claude ???? Now, Claude users can power their content with more than 50 Creative Cloud tools. Simply describe the outcome you want and let the assistant orchestrate workflows behind the scenes: https://t.co/G70cSsca8P pic.twitter.com/OHFktWNKYE — Adobe (@Adobe) April 28, 2026 עידן של "עיצוב מבוסס סוכנים" עבור קהילת המעצבים ואנשי המקצוע מדובר ברעידת אדמה של ממש, שכן מחד הטכנולוגיה חוסכת שעות של עבודה סיזיפית בלחיצת כפתור – קלוד מסוגל כעת להתחבר ולשלוט ישירות בתוכנות יצירה מורכבות כגון Blender ו-Adobe Creative Cloud, ולערוך פרויקטים שלמים מתוך פקודת טקסט.  ההתקדמות המדוברת הגיעה לשיא באמצע אפריל עם השקת 'קלוד דיזיין' (Claude design) – כלי מדהים המאפשר ליוצרים לאפיין ולערוך מוצרים באמצעות פקודות קוליות בלבד, כאשר המערכת מעבירה את התוצר ישירות ל-'קלוד קוד' (Claude Code), לשם בניית האתר בפועל, ללא מגע אדם בכלל. במקביל, גם פלטפורמת העיצוב הפופולרית פיגמה (Figma) פתחה את שעריה לסוכנים, כך שכלים חכמים יכולים כעת לייצר בעצמם פריימים ורכיבי פריסה בתוך קבצי העבודה. בטקסט שפורסם בקהילת המפתחים DEV Community תיארו את הבשורה במדויק, וציינו כי "קלוד הוא כבר לא רק חלון צ'אט" המספק טקסט בלבד, אלא כוח עבודה עצמאי לחלוטין. מומחים מצביעים על כך שההתפתחות המהירה של קלוד מסמנת את המעבר לעידן של "עיצוב מבוסס סוכנים". קלוד ינהל את הכספים וההשקעות שלכם החידושים האחרונים של קלוד חודרים גם עמוק אל המגזר העסקי, ומשנים את פני הממשקים הדיגיטליים. אנת'רופיק חשפה לאחרונה תבניות מוכנות מראש של 'סוכני קלוד' (Claude agents) עבור שירותים פיננסיים, המסוגלים, באופן אוטונומי לגמרי, לבנות מצגות ופיצ'ים, לבצע סקירות הערכת שווי ולנהל לבד את סגירת הדו"חות הכספיים החודשיים של החברה. סוכנים אלו, דוגמת 'קלוד קוד', הופכים כה עצמאיים עד שענקית התשלומים סטרייפ (Stripe) התאימה עבורם ארנק דיגיטלי, המאפשר להם ממש לבצע רכישות ופעולות כספיות בעולם האמיתי, בכפוף לאישור המשתמש. מסתמן כי בעתיד הלא רחוק, הממשק העיקרי מול קלוד לא יהיה בהכרח מסך ויזואלי שאנו קוראים ולוחצים בו על כפתורים, אלא יתבסס על חוזי הרשאות וקודי תקשורת, שיאפשרו לסוכני קלוד לנהל מאחורי הקלעים משא ומתן ולבצע עסקאות ישירות מול מערכות וסוכנים אחרים עבורנו. Claude just got finance-native.@AnthropicAI shows agents like Valuation Reviewer and Statement Auditor handling pitches, valuation checks and month-end close. Connectors + skills + subagents. This is AI moving from “answer me” to “run the workflow.” ⚡ https://t.co/sP5VqXRerr pic.twitter.com/x2EFrHR81n — Mikel (@MikelEcheve) May 5, 2026 הקידמה גם מעוררת ביקורת וחששות כבדים אולם, הכוח האוטונומי העצום הזה – מכונות שמסוגלות לבצע פעולות בשמנו בעולם האמיתי – מביא עימו בנוסף גם גל של ביקורת וחששות כבדים. בעוד שחלק מהגולשים מתלהבים מהחיסכון העצום בזמן, מעצבים ועובדים רבים מודאגים מכך שהטכנולוגיה תייתר לחלוטין את מקצועם ותרסק את תהליכי העבודה האנושיים המסורתיים. במקביל, חוקרי סייבר מזהירים מפני סכנות אבטחה חמורות במערכות של סוכנים בעלי גישה חופשית לרשתות, למיילים אישיים ולכספים. הם מתריעים במיוחד מפני מצב מפחיד המכונה "הזרקת פרומפט עקיפה": תרחיש שבו קוד זדוני המסתתר בדף אינטרנט תמים שהסוכן התבקש לקרוא, עלול "לחטוף" את הבוט ולגרום למודל לחרוג מסמכותו כדי לדלות ולהעביר הלאה נתונים אישיים וסודיים שלכם, ללא ידיעתכם כלל. בנוסף, כאשר סוכנים פועלים בשרשרת – כשהאחד מעביר משימה לאחר – קיימת סכנה מממשית לתקלות מתגלגלות אשר יוצאות משליטה, שבהן טעות של סוכן אחד משבשת מערכת שלמה. ואכן, למרות מנגנוני ההגנה של אנת'רופיק הדורשים את אישורנו מראש לפעולות קריטיות (כמו הוצאת כסף), כבר כעת נשמע חשש כבד שמשתמשים שיקבלו יותר מדי בקשות לאישור יסבלו מ"עייפות אישורים" (User fatigue). במצב כזה, משתמשים יאשרו התרעות באופן עיוור ופזיז מתוך הרגל, מה שעלול להפוך את המערכות החכמות הללו לפרצה מסוכנת עבורם, ועבור יתר הגולשים.

הנושאים הבוערים ביותר באחד התחומים החמים בתעשייה – אבטחת AI – יעמדו במרכז כנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד' הקרוב, ה-13 במאי. החברה שתארח את הכנס בבניין שלה בתל אביב היא צ'ק פוינט – ואפשר לומר שזה מתבקש, כי ענקית אבטחת המידע והסייבר הישראלית פועלת חזק בזמן האחרון בתחום הבינה המלאכותית. בכנס ישתתפו חברות שמציעות פתרונות לאבטחת AI, ובראשן צ'ק פוינט, וכן ארגונים גדולים, שיספרו כיצד הם הטמיעו את הפתרונות האלה, שמאפשרים להם אבטחה ברמה גבוהה מאוד גם בעידן הבינה המלאכותית, שבו ההאקרים משתכללים ודורשים הגנה חזקה בהרבה על ה-IT הארגוני. בין היתר, ידברו בו אירה איילון, סמנכ"לית האבטחה של אסם-נסטלה; דרור הבלין, שאוחז בתפקיד זה במכבי שירותי בריאות; טל טהר, ה-CISO של פאגאיה; וכן דוברים מנותנות החסות לאירוע – צ'ק פוינט, מעבדות החדשנות של NTT בישראל, אינטרנט בינת, ביט קלאוד, אריון סקיוריטי וסאן סקיוריטי. צ'ק פוינט בכנס AI Security Summit, הדוברים מצ’ק פוינט יתמקדו בפער ההולך ומתרחב בין קצב אימוץ ה-AI בארגונים לבין יכולות האבטחה הקיימות. בעוד שהשימוש ב-AI מתרחב במהירות בקרב עובדים, אפליקציות וסוכנים אוטונומיים, כלי האבטחה המסורתיים מתקשים לזהות ולנהל את נקודות החשיפה החדשות שנוצרות. מערכות בינה מלאכותית לא רק מנתחות מידע, אלא מקבלות החלטות ומבצעות פעולות בפועל, ולעתים גם פועלות באופן עצמאי בסביבות ייצור. מציאות זו מחייבת מעבר מגישה שמתמקדת בשליטה בגישה בלבד לכזו רחבה יותר, שבוחנת גם את אופן הפעולה של המערכות ואת התוצאות שהן מייצרות. בהתאם לכך, צ’ק פוינט מציגה תפיסה רב שכבתית לאבטחת AI, שכוללת הגנה על שימושי עובדים בכלי GenAI ובסביבות SaaS והגנה על המידע שנכנס למערכות הבינה המלאכותית ועל התוצרים שלהן, לצד שליטה באופן שבו סוכנים פועלים בזמן אמת. במסגרת זו, החברה הציגה באחרונה שורת פתרונות שמטרתם לתת מענה כולל לאתגרי האבטחה בעידן ה-AI, ובהם פלטפורמת AI Defense Plane לניהול ואבטחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית בזמן אמת, לצד ארכיטקטורת AI Factory Security, שנועדה להגן על תשתיות AI – החל משרתי GPU ומרכזי נתונים ועד לשכבת האפליקציה. פתרונות אלה משלימים זה את זה ומאפשרים לארגונים לקבל נראות מלאה על פעילות מערכות ה-AI, לנהל מדיניות אחידה ולבצע אכיפה בזמן אמת, תוך התמודדות עם איומים חדשים כמו Prompt injection, דליפת מידע וניצול סוכנים אוטונומיים. הגישה, שנשענת על מודל של מניעה כקודמת לכל דבר אחר (Prevention first) ועל שילוב יכולות בינה מלאכותית במערכות ההגנה עצמן, נועדה לאפשר לארגונים לאמץ AI באופן בטוח יותר, מבלי להגדיל את רמת הסיכון הארגונית. ביט קלאוד Hope AI היא ה-AI של ביט קלאוד לבניית תוכנה קומפוזבילית. בניגוד ל-AI assistants שמייצרים קוד "פתוח" שזורם ישר לריפו, Hope מרכיבה אפליקציות מקומפוננטות עצמאיות, שכל אחת מהן עברה review, בדיקות אבטחה ושימוש בפרודקשן – כך שפחות קוד חדש נכתב ופני השטח לתקיפה קטנים משמעותית. מעבר לכך, כל קומפוננטה ש-Hope מייצרת מחוברת אוטומטית ל-Ripple CI ועוברת type-checks ,tests ובדיקות אבטחה כחלק מתהליך היצירה עצמו. לכל אפליקציה יש SBOM מובנה בצורת גרף קומפוננטות עם versions ו-hashes, כך שתיקוני CVE מתפשטים אוטומטית לכל הקומפוננטות התלויות, וכל שינוי עובר תהליך מסודר של בקשת שינוי וביקורת לפני שהוא מגיע לפרודקשן. במילים אחרות, Hope לא מייצרת קוד ומקווה שהוא בטוח, אלא מרכיבה תוכנה בתוך מערכת שהאבטחה והמשילות בנויות לתוכה. אינטרנט בינת באינטרנט בינת, שמשווקת את פתרונות זיסקיילר (Zscaler) בישראל, מציינים שכלי ה-AI משנים את הדרך שבה אנחנו עובדים, אלא שעם היעילות והמהירות משתנה גם משוואת הסיכון. אינטרנט בינת, בשיתוף זיסקיילר, מציעה פלטפורמת GenAI Security להגנה מקיפה על המידע בארגונים המשתמשים בכלי הבינה המלאכותית. הפתרון מבוסס על ארכיטקטורת SSE (ר"ת Security Service Edge), שמשלבת הגנה בענן, שקיפות מלאה של הפרומפטים וחסימות נבחרות שלהם, בקרת הרשאות ועוד. בנוסף, החברה מציעה מגוון כלים להתמודדות הארגון בעידן ה-AI, כולל SIEM מבוסס AI Agents לזיהוי וטיפול אוטומטיים של תקיפות סייבר, AI Guardrails להגנה בזמן אמת, Security Posture Management לניהול השליטה והרגולציה של סביבת הבינה המלאכותית ו-Red Teaming – פתרון שמביא גישה פרו-אקטיבית לאבטחת AI באמצעות בדיקות מתמשכות שמדמות תקיפות. NTT תאגיד NTT הוא מתאגידי התקשורת הגדולים בעולם וחברת פורצ'ן 500, עם כ-100 מיליארד דולר מכירות בשנה, יותר מ-330 אלף עובדים ופעילות במעל ל-80 מדינות. החברה הקימה בישראל מעבדת חדשנות, במטרה לקדם שיתופי פעולה והשקעות בין חברות ישראליות לבינה. המעבדה בישראל מתמקדת בתחומי הסייבר, הבריאות הדיגיטלית, הבינה המלאכותית והפינטק, במטרה לאתר טכנולוגיות ישראליות ולקדם שיתופי פעולה עסקיים עם קבוצת NTT ברחבי העולם. עד כה השקיעה NTT ב-15 חברות ישראליות ומאז הקמת המעבדה ביצעה יותר מ-100 בדיקות היתכנות (POCs) סטארט-אפים ישראליים, וקידמה 40 עסקאות ושיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות ולקוחות של NTT ברחבי תבל. בראש מעבדת החדשנות הישראלית עומדת נועה אשר, שהייתה ציר כלכלי של ישראל ביפן ומכהנת כיו"רית לשכת המסחר ישראל-יפן. אריון סקיוריטי אריון סקיוריטי פיתחה פלטפורמת AI ל-Pre-Deployment Security Enforcement, שמטרתה לזהות ולמנוע פרצות אבטחה עוד לפני העלאת מערכות ויישומים לסביבת הייצור. החברה נוסדה על ידי בוגרי יחידת מצו"ב, גייסה תשעה מיליון דולר ובין המשקיעים בה נמצאים שלמה קרמר, יסמין לוקץ' והזמר עומר אדם. הפתרון של אריון מאפשר לארגונים להטמיע חדשנות מבוססת AI בצורה בטוחה יותר, תוך צמצום סיכוני סייבר כבר בשלבי הפיתוח וההטמעה הראשוניים. סאן סקיוריטי החברה מציעה פלטפורמת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית לארגונים, שמאפשרת לאמץ ולהטמיע סוכני AI בצורה מאובטחת בסביבות SaaS, ענן, כלי LLM ומכשירים חכמים. החברה, שנתמכת על ידי משקיעי סייבר מובילים, בהם Team8, מספקת מדיניות אבטחה ייעודית לסוכני AI, ניטור בזמן אמת ואכיפה דטרמיניסטית – כך שכל סוכן פועל בהתאם להרשאות ולייעוד שהוגדרו לו. באמצעות סאן סקיוריטי יכולים צוותי אבטחה ליהנות מהיתרונות של עידן סוכני ה-AI מבלי להתפשר על רמת האבטחה הארגונית. לסיכום, אם אתם בעלי תפקידים או מומחים בעולמות האבטחה וה-AI, או "סתם" רוצים ללמוד על החידושים והפתרונות בתחום, אל תפספסו את הכנס הזה. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

עובדי יחידת הבינה המלאכותית Google DeepMind בבריטניה פתחו במהלך להקמת איגוד עובדים – לראשונה בחברת AI מתקדמת בעולם. היוזמה מגיעה בעקבות הסכם שנוי במחלוקת שחתמה גוגל עם הפנטגון והצית גל מחאה פנימית סביב חוזים צבאיים של החברה, ובתקווה שהמהלך יסייע לעובדים לגרום להנהלת החברה "לעמוד מאחורי הערכים והעקרונות שעליהם הצהירה בפומבי במשך שני העשורים האחרונים" – כפי שהתבטא אחד העובדים בחברה. בשבוע שעבר הסכימה גוגל לאפשר למשרד ההגנה של ארה"ב להשתמש במודלי ג'מיני שלה בתוך רשתות צבאיות מסווגות לצורך "כל מטרה חוקית”. מבקרי ההסכם מזהירים, כי הוא עלול לפתוח פתח לפיתוח נשק אוטונומי ולהרחבת מערכי מעקב המוניים אחר אזרחים אמריקנים, עם מגבלות אכיפה מועטות. גוגל אינה היחידה. גם OpenAI, xAI, אנבידה, מיקרוסופט ואמזון חתמו על הסכמים דומים. מנגד, אנת'רופיק סירבה, ובעקבות זאת הורה הפנטגון לצבא ולקבלני הביטחון להפסיק להשתמש במוצריה, תוך סימונה כ"סיכון לשרשרת האספקה” — הגדרה שעליה היא מערערת בבית המשפט. בתוך גוגל עורר ההסכם מחאה: יותר מ־600 עובדים חתמו על מכתב פתוח נגדו, ואחרים מתחו ביקורת בתקשורת וברשתות החברתיות. כעת מבקשים העובדים להביא להפסקת השימוש בבינה המלאכותית של גוגל הן על ידי משרד ההגנה האמריקני והן על ידי הצבא הישראלי, כך לפי הודעת איגוד עובדי התקשורת, המייצג את עובדי DeepMind. בהצבעה פנימית של חברי האיגוד ביחידה תמכו 98% במהלך. העובדים פנו להנהלה בדרישה להכיר באיגוד עובדי התקשורת ובאיגוד Unite the Union כנציגיהם, אם כי טרם נערכה הצבעה בקרב כלל העובדים. דובר מטעם Google DeepMind מסר כי החברה קיבלה לאחרונה פנייה רשמית מהאיגודים להכרה בעובדי DeepMind בבריטניה, אך ציין כי בשלב זה טרם התקיימה הצבעה להתאגדות. לדבריו, החברה "מייחסת חשיבות לדיאלוג בונה עם העובדים" ותמשיך להתמקד ביצירת סביבת עבודה חיובית. עוד הוסיף, כי מדובר בהליך סטנדרטי המצוי בשלב מוקדם, וכי נכון לעכשיו אין איגוד עובדים מוכר לא ב־Google DeepMind ולא ב־Google UK. אם גוגל תכיר במהלך, צפוי האיגוד לייצג כ־1,000 עובדים במשרדי החברה בלונדון. במכתבם העניקו העובדים להנהלה 10 ימי עבודה להכיר בהתאגדות מרצון או להסכים למשא ומתן מתווך — בטרם ייפתח הליך משפטי לכפיית ההכרה. בנוסף, העבדים דורשים להשיב התחייבות קודמת של החברה — שפורסמה לאחר מחאת עובדים סביב פרויקט "מייבן" (Project Maven) בשנת 2018 — שלא לפתח בינה מלאכותית לשימושי נשק או מעקב הפוגעים בנורמות בינלאומיות. כמו כן, הם מבקשים להקים גוף פיקוח אתי עצמאי ולהבטיח לעובדים זכות אישית לסרב להשתתף בפרויקטים מטעמי מצפון. המהלך הוא חלק מקמפיין רחב יותר נגד החוזים הצבאיים של גוגל, הכולל לפי האיגוד גם מחאות פיזיות ושביתות מחקר — לרבות הימנעות מעבודה על מוצרים מרכזיים, כמו צ'אט הבינה המלאכותית ג'מיני. היוזמה נתפסת כניסיון להשיב לעובדי גוגל את כוח ההשפעה שהיה להם בעבר. בשנת 2018 חתמו אלפי עובדים על עצומה נגד פרויקט   Mavenוחלקם אף התפטרו — מה שהוביל לביטול החוזה. אולם מאז, לטענת עובדים בהווה ובעבר, כוח המיקוח נשחק בשל קיצוצים, השקעות עתק בתחום הבינה המלאכותית וגלי פיטורים בתעשיית ההיי-טק. לדברי אחד העובדים בחברה, ההתאגדות עשויה לסייע “להשיב את כוח ההשפעה”, בין היתר באמצעות קבלת "מושב ליד שולחן קבלת ההחלטות" — בדיוני אתיקה, בפיקוח על פרויקטים ואף ברמת הדירקטוריון של אלפאבית. לדבריו, השפעת העובדים אינה ישירה בדרך כלל, אלא מתבטאת בהצפת בעיות ובהעלאת העלות הציבורית והארגונית של המשך פרויקטים שנויים במחלוקת — עד להפיכתם לבלתי כדאיים.

תוחלת החיים של בני האדם הולכת ומתארכת ברמה העולמית – וגם בישראל: אם בשנות ה-50, הגבר הממוצע בארץ מת בגיל 67 והאישה הממוצעת בגיל 70, וב-2010 הנתון נע סביב ה-80, כיום, הגבר הישראלי חי עד גיל 82 והאישה – עד גיל 86. מה גם שניתן למצוא יותר גברים ונשים שעוברים.ות את גיל ה-90 ואפילו ה-100. ההתארכות המבורכת של החיים מביאה איתה אתגרים, ובמרכזם העובדה שבמקרים רבים, ככל שאנחנו חיים יותר, כך אנחנו בריאים פחות ונאלצים להתמודד עם שאר בעיות הזקנה – נפילות, אובדן זיכרון ועוד צרות. גם כאן באה הטכנולוגיה לעזר, עם שורה של פתרונות שמבקשים להקל ולסייע למבוגרים. למעשה, שוק האייג'-טק הוא אחד השווקים הצומחים בעולם הטכנולוגי: אם ב-2020 הוא הוערך, ברמה העולמית, ב-700-800 מיליארד דולר, אשתקד הוא כבר עמד על מעל 1.2 טריליון דולר. גם קרנות הון-סיכון זיהו את הפוטנציאל של השוק ובשנה שעברה השקיעו בו מיליארדי דולרים. ישראל היא אחד המוקדים הבולטים בעולם באייג'-טק, עם עשרות סטארט-אפים שמפתחים פתרונות בתחום. נראה שבאוניברסיטת אריאל הבינו שזה לא מספיק, ושכדאי לעודד עוד יזמים – או סטודנטים, במקרה שלהם – לפנות לתחום. השבוע ערך מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה האקתון, שבו לא פחות מ-13 צוותים העלו רעיונות והחלו לפתח טכנולוגיות לטובת האנשים המבוגרים והטיפול בהם. זה הכול בשבילם. צילום: ShutterStock אנשי היי-טק לצד חוקרים, עובדים סוציאליים וגרונטולוגים יוזם ההאקתון הוא פרופ' שמואל שפרינגר, שהוא לא יזם וטכנולוגיה איננה העיסוק המרכזי שלו (אם כי הוא היה בעבר סמנכ"ל בחברת ביו-טק). שפרינגר הוא פרופסור במחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, ואחראי קשרי הקהילה של האוניברסיטה. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "ההזדקנות היא אתגר אדיר. העולם הולך ומזדקן, אבל יש פער גדול, שהולך וגדל, בין שנות החיים לשנות החיים הבריאות. הטכנולוגיה יכולה לסייע רבות לפתרון האתגר הזה, אבל כדי שזה יקרה, צריכים לעבוד יחדיו אנשים מדיסציפלינות שונות". ואמנם, להאקתון התקבצו, כמנטורים ושופטים, אנשי מקצוע ממעטפת שלמה של מקצועות, שכללה עובדים סוציאליים, גרונטולוגים, רופאים ומנהלי חדשנות במוסדות רפואיים, בהם בבתי החולים קפלן והרצפלד, חוקרים – וגם אנשים מבוגרים. גוף נוסף שנרתם לאירוע הוא הג'וינט אשל. גם הסטודנטים לא היו בהכרח מבית הספר למדעי המחשב, אלא ממחלקות ופקולטות שונות שקיימות באוניברסיטת אריאל. האקתון האייג'-טק באוניברסיטת אריאל (הדס בוקע – ברקע). צילום: אוניברסיטת אריאל לדברי הדס בוקע, מנהלת פיתוח ותוכניות יזמות וחדשנות במרכז, "המנטורים, יחד עם הראייה ההוליסטית שהבאנו להאקתון, נתנו לסטודנטים מעטפת רחבה ליצירת פתרונות לצרכים של האנשים המבוגרים. סייעה מאוד גם העובדה שבין המנטורים היו האנשים שהטכנולוגיות מיועדות להם – האזרחים הוותיקים. זה לא דבר טריוויאלי בהאקתונים. האזרחים הוותיקים דייקו לסטודנטים את הבעיה והפתרון, ופתאום היה ברור להם מה הם צריכים לעשות. בנוסף, נוצר כאן קשר בין דורי שלא יסולא בפז". והזוכים הם… שלושה צוותים זכו בהאקתון. אייל גולדזנד, ראש המרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטת אריאל, אמר כי הם יוכלו להתמודד בשנה הבאה על מקומות באקסלרטור של האוניברסיטה, שכולל קורס בן 13 שבועות כיצד לבנות סטארט-אפ, איך לבנות למשקיעים וקבלת עוד כלים שכל יזם צעיר צריך. זאת, לצד ליווי ממנטורים ושימוש פוטנציאלי בקשרים של האוניברסיטה. במקום הראשון בהאקתון, וב-5,000 שקלים, זכו חברי צוות StayAble – נועם יהודה גיבור, איתן אבישר, מאיר אליאב, יאיר יצחק זיו ודוד אליאב. החמישה, שאחד מהם צפה במעמד קבלת הפרס בטלפון, מהמילואים, הם סטודנטים להנדסת מכונות, והפתרון שפיתחו מאפשר לקשישים לשפר את שיווי המשקל שלהם. הוא מציע למשתמשים אימון אקטיבי למניעת נפילות, באמצעות שילוב טכנולוגיות nGVS (הדור הבא של פתרונות להשגחה באמצעות וידיאו) ו-PBT. למקום השני הגיע הסיפור שלי, قصتي, My story – צוות שהורכב משני סטודנטים למדעי הטבע והנדסה: נור ביבר והראל ארד. השניים פיתחו משחק שמטרתו לשפר את הזיכרון של חולי דמנציה, באמצעות צורות ותמונות של קרובי משפחה. המערכת מפעילה את רוב החושים, כמו גם את הצד הרגשי, אצל חולה הדמנציה, "כדי להחזיר רגעים של חיבור ואהבה", לדברי ביבר וארד. KooMu (קומו), הצוות שהגיע למקום השלישי, פיתח צ'טבוט בווטסאפ, שמאפשר למשתמשים לקבל הצעות לתרגילי פעילות גופנית, תזכורות, מידע תזונתי וכן סקירה של הסביבה הביתית של האדם המבוגר, כדי למנוע סיכוני נפילה. חברי הצוות הם סטודנטים לפיזיותרפיה ומדעי הבריאות: אייל איזק, יניב נודלמן, רועי חייק, דן קרן ותרצה נעמן. פתרונות נוספים גם הצוותים שלא זכו פיתחו פתרונות מעניינים, שיכולים להיות יעילים במיוחד. הנה כמה מהם: אחד הצוותים החל לפתח פתרון לרשויות מקומיות, שמבקש להתמודד עם הירידה בפעילות הגופנית, העלייה בתחלואה ותחושת הבדידות שאזרחים ותיקים רבים חשים. הם עבדו על פיתוח מערכת שתאגם את המידע שיש על כל מבוגר שגר באותה רשות מקומית, ממערכות שונות, למקום אחד, תיצור פרופיל שלו ותאפשר לרשות להציע לו הצעות לפעילויות שונות. צוות אחר פיתח "גשר דיגיטלי" בין הקשיש לקהילה שסביבו, שאותו מכנים חבריו "רשת ביטחון חברתית חיה ופועמת, המבוססת על מודל של עזרה הדדית". כדי לגשר על הפער הדיגיטלי שקיים פעמים רבות בין אנשים מבוגרים לסביבתם הצעירה יותר, פיתחו אנשי הצוות ממשק משתמש נגיש, שמותאם ליכולות הדיגיטליות שלו. כמו כן, הם הטמיעו מנגנון אבטחה מחמיר, בניסיון לשבור את החשש של קשישים שהמידע עליהם ידלוף לגורמים לא רצויים. משתתפי ההאקתון. צילום: אוניברסיטת אריאל עוד פתרון הוא כלי עזר, שבאמצעות הרבה דאטה ולמידת מכונה מציג לרופאים מקרים שבהם יש התנגשויות בין תרופות שניתנו למטופל, שעלולות להביא לתופעות לוואי. מהצד השני, הוא מספק לאזרח הוותיק יותר מידע על התרופות שהוא לוקח. צוות אחר פיתח קופסה חכמה, שמסייעת לקשישים, באמצעות צלילים, לא לשכוח ליטול את התרופות שהם צריכים. הטכנולוגיות שהפתרון הזה מבוסס עליהן הן פשוטות: כרטיס SIM וחיבור Wi-Fi. אם בהתחלה הייתה באוניברסיטת אריאל סקפטיות עד כמה הסטודנטים יירתמו לפיתוח פתרונות לדור של הסבים והסבתות שלהם, אחרי ההאקתון הם הגיעו למסקנה שהתוצאה עלתה על כל הציפיות שלהם, ומתכוונים להפוך אותו למסורת שנתית.