שם ותפקיד: רותם סייר, מנהלת אופרציה (Operations Manager) בחברת נגיש (Nagish). תפקידים קודמים: את "טבילת האש" בעולמות האופרציה והאנשים עשיתי באגודת הסטודנטים של אונ' בן גוריון. התחלתי במדור תרבות והתקדמתי לניהול משאבי האנוש של האגודה. זאת הייתה טעימה ראשונית ומשמעותית שחתמה לי שהעולם שלי הוא אופרציה, אנשים והשילוב בינהם. שם למדתי שגם בתקציבים צנועים, עם יצירתיות ודיוק, אפשר לייצר "חוויית וואו". משם המשכתי ל-monday.com, למחלקת גיוס ה-R&D. זה היה גן משחקים מטורף של למידה: קצב גבוה, סקייל גלובלי ועבודה לצד 13 מגייסות מוכשרות. התמקדתי בייעול תהליכים, שיפור חוויית המועמד והטמעת הכשרות מראיינים. אחרי התקופה במאנדיי, ידעתי שאני רוצה להיות ציר מרכזי בסטארט-אפ ישראלי עם מטרה חברתית שעושה טוב, וכך הגעתי לנגיש. השכלה ושירות צבאי: בצבא שירתתי כקצינת חילוץ ואב"ך בפיקוד העורף. פיקדתי על 30 חיילים והובלתי הכשרות למילואים וללוחמים – בית ספר מעולה לניהול לחצים ואופרציה בשטח. לאחר הקבע, יצאתי לשליחות של הסוכנות היהודית בוושינגטון די.סי, שם ריכזתי שבט צופים ואת קהילת הישראלים-יהודים בעיר. כשחזרתי, המשכתי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון. למדתי תואר בתקשורת, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וניהול ויישוב סכסוכים (כן, כל זה תואר אחד). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עבורי, טכנולוגיה היא הדרך המהירה והיעילה ביותר לפתור בעיות בקנה מידה רחב. השילוב בין אנשים, מוצר ופתרון בעיות הוא "השילוש הקדוש" בעיניי. אני מרגישה שדווקא בהייטק, היכולת להשפיע ולייצר אימפקט אמיתי באה לידי ביטוי בצורה הכי חזקה. זה עולם דינמי שבו כל יום שונה מקודמו, וזה בדיוק מה שגורם לי להשתפר ולהתפתח. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? התעשייה עברה דרך מרשימה. אנחנו רואות הרבה יותר נשים בעמדות מפתח ובתארים טכנולוגיים, ויש היום מודעות אדירה לכוח שנשים מביאות לשולחן – מהחשיבה המערכתית ועד האינטליגנציה הרגשית. נכון, הדרך עוד לא הסתיימה, ויש לנו עוד לאן לשאוף בייצוג בדרגים הבכירים ביותר, אבל המגמה ברורה. יותר נשים היום לא מחכות להזדמנות – הן יוצרות אותה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי, לא חוויתי אפליה ישירה, אבל כן היו רגעים שבהם הבנתי שצריך לדבר חזק יותר או להוכיח את עצמי יותר מאחרים. בחרתי לקחת את זה כמנוע ולהתמקד בעשייה ותוצאות בשטח. לצידי היו לאורך הדרך נשים חזקות שיכולתי ללמוד מהן ולקבל השראה. אני מאמינה שכשמגיעים עם מקצועיות ללא פשרות וביטחון בערך שאת מביאה לשולחן, התוצאות מדברות בעד עצמן ודלתות נפתחות.

במשך עשרות שנים שימשו מערכות ERP (ר"ת Enterprise Resource Planning – תכנון משאבי ארגון) כבסיס המרכזי לכל פעילות ארגונית. מערכות אלו איחדו את הרשומות הקריטיות, שימשו מקור לאמת פיננסית בפרט וארגונית בכלל, ואפשרו בקרה, ציות ואחידות תפעולית לכל חלקי הארגון. אך כיום, כאשר העולם משדרג את עצמו במהירות והבינה המלאכותית נכנסת לפעולה, האוטונומיה התהליכית משתנה והדרישה לזריזות עסקית – עולה. כל אלה מעלים שאלות חדשות בנוגע לרלוונטיות של ה-ERP המסורתי ומאתגרים את התפישה כי מדובר בפתרון קבוע וסטטי. לעיתים נדמה כי ניתן פשוט להחליף את המערכת המסורתית במארג של סוכנים חכמים, אך בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר ודורשת בחינה מעמיקה של צרכי הארגון האם באמת צריך להחליף את ה‑ERP? הפיתוי להחליף ERP ברור ומובן: מערכות רבות בארגונים סובלות מחוב טכנולוגי ניכר, כמו גם מעומס של התאמות ייחודיות, מקושי אמיתי בהטמעת שינויים בתהליכים ומעלויות תחזוקה שיכולות להכביד על התקציב לאורך זמן. במקביל, כניסתה של הבינה המלאכותית המתקדמת פותחת אפשרות להפעיל סוכנים אוטונומיים שמסוגלים לקבל החלטות, להניע תהליכים וללמוד תוך כדי תנועה. לעיתים נדמה כי ניתן פשוט להחליף את המערכת המסורתית במארג של סוכנים חכמים, אך בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר ודורשת בחינה מעמיקה של צרכי הארגון. ה‑ERP: לא רק טכנולוגיה, אלא השפה הארגונית ERP אינו רק אוסף טכנולוגיות מתקדמות; הוא מגלם בתוכו את הגדרות המאסטר שעליהן מתבסס הארגון, את החוקים החשבונאיים, היררכיות ההרשאות והקשר העמוק לנתונים ההיסטוריים והשוטפים של כל יחידות החברה. אמנם בינה מלאכותית "אוכלת" נתונים ומסוגלת להפיק מהם תובנות, אך אין היא מחליפה את השקיפות, האמינות והעקיבות שה‑ERP מעניק לאורך זמן, או את הבסיס הרגולטורי והמשפטי שעליו נשענים תהליכי הליבה הארגוניים. Agentic ERP – מאפשר אלא באבולוציה עמוקה ומשמעותית של ה‑ERP. צילום: Summit Art Creations, Shutterstock Agentic ERP: ארכיטקטורה בוגרת, לא מהפכה לפי הגישה שמציעה דלויט (Deloitte), אין מדובר בקץ עידן ה‑ERP, אלא באבולוציה עמוקה ומשמעותית שלו. הליבה של ה‑ERP נשארת יציבה, רזה ומבוקרת, ומעליה נבנית שכבה מודולרית מבוססת חיבורים פתוחים (APIs), בה פועלים סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. סוכנים אלו מסוגלים לנהל תהליכים מורכבים, להפעיל חוקים עסקיים, לתקשר עם משתמשים ועם מערכות אחרות בצורה חכמה ודינמית, ולשפר את היעילות הארגונית. במקום מצב בו משתמשים נאלצים "לטייל" בין מסכים, דו"חות וגיליונות אקסל, ה‑Agentic ERP יוצר חוויית עבודה ממוקדת תוצאה – הסוכן מזהה חריגים או הזדמנויות, מציע פעולות, מפעיל תהליכים ומערב אדם רק כאשר נדרשת החלטה, אישור או בקרה אנושית. כך מתקבל שילוב מיטבי בין אוטומציה חכמה לבין שליטה אנושית, המותאם לצורכי הארגון. שימו לב: לא לקבוע שאין צורך בהחלפה חשוב שלא לקבוע באופן חד-משמעי כי אין צורך להחליף ERP. בארגונים מסוימים – במיוחד כאלה הפועלים על מערכות מדור ישן מאוד, או בארגונים שבהם יש עומס כבד של התאמות ייחודיות – עשויה החלפת ERP להיות תנאי הכרחי לטרנספורמציה אמיתית. גם במקרים אלה, הערך האמיתי נובע מתהליך מדורג ומשלב של הטמעת שכבת Agentic כבר מהשלבים הראשונים של השינוי. לכן, ראוי להציג את ה-Agentic ERP לא כעמדה נחרצת אלא ככיוון אסטרטגי גמיש, המאפשר לארגון לבחור – שימור, חידוש או החלפה – תוך שמירה על רציפות עסקית ושליטה מלאה בתהליכים. איך זה משפיע על תפקידי הנהלה וטכנולוגיה? ל‑CFO מדובר בהזדמנות לשפר את איכות קבלת ההחלטות, לקצר את זמני סגירת הדו"חות הכספיים ולהפחית עלויות תפעוליות. ל‑CTO, זהו מסר להתנתק ממערכת אחת גדולה וסגורה ולעבור לאקו‑סיסטם טכנולוגי גמיש, מודולרי ורב‑תחומי, המאפשר אינטגרציה מהירה בין כלי בינה מלאכותית למערכות הליבה. ועבור הנהלות, מדובר בהזדמנות לשנות את אופן העבודה – לא רק את הכלים והתשתיות, אלא גם את הגישה הארגונית, עיצוב התהליכים ומדדי ההצלחה. ה‑ERP מתבגר, לא נעלם יש להבין כי ה-ERP אינו נעלם; הוא עובר תהליך התבגרות ומשתנה בהתאם לדרישות החדשות של הסביבה העסקית. בעידן ה-Agentic ERP הליבה הארגונית נשמרת, אך מתרחבת באמצעות סוכנים אוטונומיים שמפעילים אוטומציה מתקדמת, מסייעים בתהליכים חוצי מערכות ומאפשרים לארגון להתמודד ביעילות עם אתגרי העתיד, תוך שמירה על שליטה, שקיפות ורציפות עסקית. הכותב הוא שותף ו-CTO בדלויט ישראל

גוגל (Google) השיקה אתמול (ד') אפליקציית ג'מיני ייעודית למחשבי Mac, ובכך סוגרת פער מול מתחרות כמו OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic) שכבר מציעות אפליקציות מק מזה זמן. “כעת ניתן להפעיל את ג'מיני מכל מקום ב-Mac באמצעות קיצור מקשים מהיר (Option + Space) ולקבל עזרה באופן מיידי מבלי לעבור בין חלונות", הסבירה גוגל בפוסט בבלוג שלה. “בין אם אתם כותבים דו"ח וצריכים לאמת תאריך, או בונים תקציב בגיליון נתונים וזקוקים לנוסחה הנכונה — תוכלו לקבל תשובה ולהמשיך לעבוד מיד". האפליקציה החדשה מאפשרת לשתף עם ג'מיני כל מה שמופיע על המסך, כולל קבצים מקומיים, כדי לקבל סיוע בזמן אמת. לדוגמה, בעת צפייה בגרף מורכב ניתן לשאול "מה הם שלושת המסרים המרכזיים כאן?" ולקבל סיכום מיידי. בנוסף, האפליקציה תומכת ביצירת תמונות באמצעות Nano Banana וביצירת סרטונים באמצעות Veo. האפליקציה זמינה לכל משתמשי ג'מיני במערכות macOS בגרסה 15 ומעלה ברחבי העולם וניתנת להורדה דרך האתר הרשמי.

"הסתמכות יתר על בינה מלאכותית היא אחד הסיכונים המרכזיים. בעבר היינו מסיקים מסקנות בעצמנו, היום – AI חוסכת זמן. אבל הרבה מהמאמץ שלנו מושקע בלהבין איפה היא חזקה ואיפה היא חלשה. AI מהווה עמוד תווך טכנולוגי חדש, אבל היא גם מעניקה תחושה שקל יותר להיכנס למחקר, כשבפועל, היא יוצרת פער בין רמת כניסה לרמת מומחיות. הבינה המלאכותית ממלאת את היכולות של בעלי ניסיון בסיסי בתחומים רבים, אבל בשאלות עמוקות וממוקדות – היא נכשלת מהר ובמקרים רבים. המעבר ל-AI נדמה כמו זה ממכונת כתיבה למחשב. זהו כלי חזק, חוסך זמן, אבל דורש הבנה של היתרונות וגם של הסיכונים שנוצרים, כמו תלות, או אובדן מידע", כך אמר ולדימיר קרופוטוב, חוקר ראשי בצוות מחקר האיומים של TrendAI, החטיבה העסקית של טרנד מיקרו (Trend Micro). בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים הוסיף ואמר קרופוטוב כי "בעבר השקענו מאמץ בלמצוא מידע. היום יש הרבה יותר מידע, זה שנוצר על ידי AI וגם על ידי בני אדם. אתרים רבים מייצרים תוכן, וצריך להבין מה נוצר על ידי מי. האתגר היום כפול: לא לטבוע בהררי המידע, וגם להבין את איכות הנתונים ואת מקורם. היום קל למצוא מידע – אבל קשה להבין מה באמת שימושי". "הבינה המלאכותית שינתה ותשנה עולמות תוכן רבים ועלינו להיערך לכך", אמר קרופוטוב, "לטעמי, צריך קודם לחשוב לבד, ורק אחר כך לשפר עם AI. היא חוללה שני שינויים מרכזיים. הראשון: AI היא כלי, לא פתרון. יש להבין מתי להשתמש בה, לאילו משימות ובאיזו איכות. לדוגמה, ערכנו מחקר על הטיות ב-AI וניהול סיכוני בינה מלאכותית. בדקנו כ-100 מודלים במקרי קצה, כדי להבין איזה מודל עובד טוב לאילו משימות ומי נכשל מהר. מאוד חשוב להעריך את איכות התוצרים של ה-AI. אנחנו מיישמים את הפרקטיקה אצלנו בצוות: קודם נערוך סיעור מוחות אנושי, נזרוק רעיונות לחלל האוויר, ורק אחר כך נשתמש ב-AI להעשרת המידע. אם מתחילים עם AI, התוצאה נראית מסודרת וטובה, אבל המוח מפסיק לחשוב ומתקבלת התוצאה כפי שהיא, בלא תרומה אנושית. התוצרים הראשונים חייבים להגיע מהמוח האנושי – תובנות, כיוונים ונתונים. בסופו של יום, לאחר שעשינו כמה סבבי סיעור מוחות מתועדים, נקבל 80-90% מהתובנות, וה-AI תוסיף את השאר. לפעמים זה יהיה רעיון מצוין, לפעמים – תוצר כללי". "מתמטיקה, פיזיקה וחשיבה ביקורתית – לא מתיישנות" "AI משנה את רמת המומחיות בהגנת הסייבר ואבטחת מידע", הסביר קרופוטוב. "מדובר בתהליך אבולוציוני. אני בר מזל – יש לי תואר שני באבטחת מידע מתחילת שנות ה-2000, כשהתחום נקרא Information Security. ההשכלה שלנו הייתה רחבה יותר, וזה יתרון – לא התמחות צרה, אלא חשיבה נכונה. למדנו פיזיקה, קריפטוגרפיה, מערכות רדיו וקיבלנו בסיס מתמטי חזק. בקצב השינויים כיום, אין טעם לדעת הכל. מה שחשוב הוא דרך החשיבה והיכולת ללמוד מהר. AI מאפשרת לי להבין דברים הרבה יותר מהר". "ערכנו מחקר", סיפר קרופוטוב, "על מניפולציות דעת קהל ופייק ניוז. אחד הממצאים היה שלפני 1940, קצב השינויים הטכנולוגיים היה איטי יותר מקצב הדורות. היום המצב הפוך, חל שינוי משמעותי כל שנה-שנתיים. דור אחד חווה עשרות שינויים. לכן, תחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה וחשיבה ביקורתית – לא מתיישנות; שפות תכנות וטכנולוגיות – משתנות מהר; והעקרונות הבסיסיים, כמו רשתות או TCP/IP – עדיין רלוונטיים". לדבריו, "אנחנו עכשיו בשלב שבו AI נתפשת כפתרון להכל – והיא גם קצת מוערכת יתר על המידה. עסקים מתחילים לשלב בינה מלאכותית בתהליכים, מה שמגדיל את הפרודוקטיביות, אבל גם מפחית שליטה ובקרה. אנחנו מכניסים AI לתהליכים קריטיים, ועושים זאת בלא הערכת סיכונים מספקת – ואז משלמים פי 3 או פי 10 כשמשהו משתבש. AI מחליפה משימות בסיסיות, אבל דורשת יותר מומחיות כדי לבנות, לבדוק ולהעריך תהליכים. חשוב לשמור על יכולת להפעיל תהליכים גם בלעדיה, במקרה תקלה או השבתה. ובנוסף, חייבים מנגנוני גיבוי". "לא רק סייבר קלאסי, אלא גם סיכונים טכנולוגיים" "צוות מחקר האיומים בחברה", הסביר, "שונה מהצוותים שבחברות סייבר אחרות. משך שנים עסקנו גם במחקר טכנולוגי – לא רק בסייבר קלאסי, אלא גם בסיכונים טכנולוגיים. אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות כאל עמודי תווך טכנולוגיים, שיש בהם סיכון". הוא המשיך והסביר כי "כך עשינו הרבה מחקרים שהם קצת מחוץ לגישה הקלאסית של סייבר, שמתמקדת בתקיפות על מחשבים או טלפונים". "AI מגדילה פרודוקטיביות, אבל גם מצמצמת פיקוח", סיכם קרופוטוב, "ארגונים משלבים אותה בתהליכים קריטיים בלא הערכת סיכונים מספקת – וזה עלול לעלות ביוקר בהמשך. בינה מלאכותית יכולה להחליף חוקרים במשימות בסיסיות, אבל לא בשיקול דעת של מומחה. היום AI היא הכרחית. צריך להשתמש בה, אבל להבין איך להשתמש בה נכון. בשורה התחתונה, AI משנה את כללי המשחק, אבל מי שמבין את המגבלות שלה, שומר על חשיבה ביקורתית ומבסס ידע על יסודות חזקים – יהיה זה שמוביל את התחום".

עולם ניהול הנתונים נמצא בעיצומה של טרנספורמציה. אם בעבר ארגונים התמקדו באיסוף והעברת מידע בין מערכות, הרי שהיום האתגר המרכזי הוא היכולת להבין, לאחד ולנצל את הנתונים בזמן אמת ובקנה מידה הולך וגדל. המהפכה הזו מוּנעת במידה רבה על ידי כניסת הבינה המלאכותית לעולמות האינטגרציה, אך לא פחות מכך על ידי המעבר לאינטגרציה מבוססת Change Data Capture. בניגוד לתהליכי ETL מסורתיים שעובדים בתצורת Batch-ים, CDC מאפשר לזהות ולהעביר רק את השינויים עצמם מתוך בסיסי הנתונים, כולל פעולות Insert, Update ו-Delete, ובכך לשמור על סנכרון רציף בין מערכות ללא עומס מיותר על התשתיות. הגישה הזו מאפשרת מעבר מדאטה בדיליי לעבודה עם נתונים עדכניים בזמן אמת, דבר שהופך קריטי במיוחד בארגונים גדולים ובמערכות ממשלתיות. איך זה עובד כאן בישראל? המגמה הזו מקבלת תאוצה מיוחדת עם המעבר של גופים ציבוריים לסביבות ענן במסגרת פרויקט נימבוס (Nimbus). פלטפורמות אינטגרציה מודרניות, כמו ETLWorks – שהיא פלטפורמת Data Integration מבוססת ענן המתמחה ביכולות CDC בזמן אמת – מאפשרות חיבור, עיבוד וסנכרון נתונים בין מערכות שונות, תוך שימוש במנגנוני Transaction Logs, וללא צורך בסריקות חוזרות של טבלאות או פגיעה בביצועים. את כל זה מביא הכלי יחד עם מעטפת רחבה של יכולות נוספות, כולל תהליכי ETL ו-ELT מלאים, אינטגרציה מבוססת APIs וניהול חיבורים למערכות SaaS ולמערכות legacy/on-prem, כך שניתן לבנות ולהפעיל תהליכי דאטה מקצה לקצה בפלטפורמה אחת. המערכת כוללת מנוע CDC מובנה, המאפשר מעבר אוטומטי מתמונת מצב ראשונית לזרימת נתונים רציפה בזמן אמת. כמו כן המערכת מאפשרת הזרמה של השינויים לכל יעד רלוונטי, החל ממחסני נתונים בענן ועד מערכות תפעוליות ותורי הודעות. יכולות אלו מאפשרות לארגונים לשמור על עקביות נתונים בין מערכות רבות, גם בהיקפים גדולים מאוד. על גבי תשתית זו נכנסות גם יכולות AI שמעצימות את הערך. בין היתר ניתן לזהות חריגות בזרמי נתונים; לייעל תהליכי אינטגרציה; ולהתקדם לעבר עבודה מבוססת שפה טבעית, שבה המשתמש מגדיר את הצורך והמערכת בונה את התהליך. השילוב בין CDC ל-AI יוצר שכבת דאטה חכמה, שמאפשרת לא רק להזרים מידע אלא גם להבין אותו בזמן אמת. כש-AI, ענן ו-CDC נפגשים חברת אקיורייט (Aqurate) – הנציגה הבלעדית של ETLWorks בישראל – פועלת להביא את היכולות הללו לשוק המקומי, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של ארגונים, ובפרט למגזר הציבורי (הפתרון מאושר נימבוס). השילוב בין טכנולוגיה גלובלית מתקדמת לבין הבנה עמוקה של רגולציה, אבטחת מידע וסביבות ממשלתיות מאפשר להאיץ פרויקטי דאטה מורכבים. המגמה ברורה – אנו פוגשים משרדי ממשלה וחברות אנטרפרייז עם צורך מהותי בפתרון מסוג זה. עולם האינטגרציה עובר ממערכות שמעבירות נתונים למערכות שמזרימות, מבינות ופועלות על דאטה בזמן אמת. בעידן שבו AI, ענן ו-CDC נפגשים, אינטגרציית נתונים כבר אינה רק תשתית טכנולוגית, אלא מנוע אסטרטגי שמאפשר לארגונים לפעול מהר יותר, מדויק יותר ובאופן חכם יותר.

  קרדיט צילום לע"מ   גיל אנגל מונה לתפקיד ראש המטה במערך הסייבר הלאומי. זהו אחד משני מינויים חדשים בהנהלת המערך. אנגל, בן 61, שימש בתפקידו האחרון כראש מרכז ההגנה על תשתיות תקשוב ודיגיטל לאומיות במערך הסייבר הלאומי. הוא הוביל שם את ההגנה על תשתיות קריטיות, גיבש מדיניות והנחיות מקצועיות וקידם פרויקטים רחבי היקף לחיזוק החוסן הלאומי בסייבר. קודם לכן כיהן בתפקידי ניהול בכירים במשרד ראש הממשלה ובמגזר הפרטי, ובמסגרתם הוביל תהליכים מורכבים בסביבות מבצעיות וטכנולוגיות, ניהל מערכים רחבי היקף והוביל פרויקטים לאומיים רב-מערכתיים. אנגל שירת בצבא שנים בתפקידי פיקוד בעולמות התקשוב והסייבר. בין השאר, היה מפקד גדוד התקשוב "אמירים" במלחמת לבנון השנייה, וסיים את שירותו בדרגת אלוף משנה. עוד פעל בצבא להובלת בניין כוח טכנולוגי ועסק בניהול מערכות מורכבות בשגרה ובחירום. מינוי נוסף הוא של אלי מזרחי, בן 53, שעומד בראש חטיבת "מצודה" במערך. מזרחי הוא בעל ניסיון רב שנים בתחומי אבטחה פיזית ואבטחת מידע, בין היתר במסגרת תפקידיו השונים במשרד ראש הממשלה. בשנת 2017 הצטרף מזרחי למערך הסייבר הלאומי ומאז מילא שורה של תפקידים בכירים, בהם ראש אגף בכיר הגנה סקטוריאלית ותשתיות מדינה קריטיות. חטיבת "מצודה" אחראית על הגנה על תשתיות קריטיות וחיוניות. בתפקידו זה יופקד מזרחי על קידום רמת ההגנה בסייבר בגופי תשתיות מדינה קריטיות, הנחיית יחידות הסייבר במשרדי הממשלה, פיתוח תורת ההגנה הלאומית, גיבוש תפיסות והנחיות להגנה על שרשרת האספקה וכן הובלת הדרכות ותרגילים לארגונים במשק. למזרחי תואר ראשון בחינוך ותואר שני במדיניות ציבורית במסגרת תוכנית המנהיגות של האוניברסיטה העברית בירושלים וכן הכשרות מקצועיות רבות בתחומי הסייבר ואבטחת המידע. יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, אמר, כי "המינויים החדשים מביאים לשדרת הניהול של המערך ניסיון מבצעי, ניהולי ומקצועי. השילוב בין הובלת עבודת מטה רחבה לבין חיזוק ההגנה על תשתיות קריטיות והנחיית המשק הוא מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם איומי הסייבר המתפתחים – בשגרה ובעיתות חירום. אני בטוח כי אנגל ומזרחי יתרמו משמעותית להמשך חיזוק החוסן הלאומי במרחב הדיגיטלי".