לאחר ההשקה בארה״ב, גוגל החלה להפיץ ברחבי העולם (למעט אירופה ובריטניה) את אפליקציית ג'מיני, שמשולבת בה תכונת "בינה אישית" (Personal Intelligence). תכונת ה-"בינה האישית" מופעלת רק לאחר אישור המשתמש, וניתן לבחור בכל רגע לאילו אפליקציות תהיה לג'מיני גישה. לאחר ההפעלה, התכונה פעיה כברירת מחדל בכל בקשה, אך ניתן לכבות אותה באמצעות כפתור חדש בתפריט הכלים. "בינה אישית" יכולה לגשת לטקסטים, לתמונות ולסרטונים מתוך Gmail, Calendar, Drive ואפליקציות Workspace נוספות, כמו גם מ־Photos, YouTube, Search, Maps ואפליקציות נוספות של גוגל. המידע הזה משמש להתאמה אישית של התשובות – ללא צורך בהזנה נוספת מצד המשתמש. דוגמאות לשימושים אפשריים: המלצות קנייה מותאמות אישית: מחפשים תיק שיתאים לנעליים החדשות? התכונה תציג אפשרויות שמבוססות על רכישות קודמות, מותגים מועדפים וסגנון אישי. ההמלצות יכללו גם פרטים קטנים – כמו תיקים עם אבזרים שמתאימים לנעליים מוזהבות. פתרון תקלות בקלות: ניתן לקבל עזרה בפתרון בעיות טכניות גם בלי לזכור את דגם המוצר. תיאור הבעיה יספק הנחיות מדויקות, כמו הפעלה מחדש או איפוס למפעל – בהתאם למכשיר שנרכש. ניהול לוח זמנים צפוף: יש לכם עצירת ביניים בטיסה ארוכה ואתם רוצים לאכול משהו? תקבלו הצעות שמבוססות על העדפות האוכל שלכם, לד מידע על שערי ההגעה והיציאה, זמן ההליכה ביניהם והזמן שנותר עד העלייה לטיסה הבאה. מסלול טיול מותאם אישית: במקום רשימות גנריות, ניתן לקבל המלצות ליעדים פחות מוכרים בשיקגו, בהתבסס על תחומי עניין אישיים והעדפות קודמות – כולל מסעדות ושכונות מותאמות במיוחד. גילוי תחביב חדש: מציאת פעילות חדשה שמתאימה לתחומי העניין שלכם – אפילו כאלה שלא חשבתם עליהם, כמו שירה, בהתבסס על אהבתכם לקריאה ולטבע. ההשקה העולמית הנוכחית אינה כוללת את אזור הכלכלה האירופי (EEA), שווייץ ובריטניה. בשלב ראשון התכונה תגיע למנויי Google AI Plus, Pro ו-Ultra, והמשתמשים חינמיים יקבלו אותה במהלך השבועות הקרובים.

גבי (גבריאלה) מרום (וקסמן), מנכ"לית משותפת של עמותת אליסקוד (AliceCode) – נפטרה מסרטן, והיא רק בת 51.   מרום ז"ל שירתה ביחידה 8200, ובתפקידה האחרון הייתה מפקדת בית הספר למקצועות הסייבר ביחידה – אותה הקימה. לפני כן הייתה ראשת מדור איתור ב-8200. היא השתחררה בדרגת רב סרן, ולמרות מחלתה, המשיכה לשרת במילואים משך שנים.1 מרום הותירה אחריה שתי בנות: ליה בת 17, ורוני בת 15. בעלה, גיא מזרחי, יו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, מנכ"ל סייפרוס, ופעיל בקהילת הסייבר. הלווייתה תיערך בבית הקברות ירקון מחר (ה'). פרטי השבעה יפורסמו מאוחר יותר. "החזון של 'נשים ומחשבים' בער בעצמותיה" "הכרתי את גבי ז"ל לפני שש שנים, לאחר שהשתחררתי מהשירות הצבאי", אמרה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), תת-אלוף (מיל'), ששימשה יועהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים). "ראיתי לנגד עיני מנהיגה טכנולוגית מעוררת השראה. גבי הייתה מלאה בענווה. החזון של 'נשים ומחשבים' בער בעצמותיה. היא הייתה אישה בעלת מידות טובות, אוהבת אדם וכל שאיפתה הייתה להביא למימוש מירבי של הפוטנציאל העצום הגלום בילדות ובנערות – על מנת לקדם ולהכשיר אותן למקצועות המדעים, המחשב והתכנות". גבי מרום ובעלה, גיא מזרחי, באירוע "משאירות חותם" בחולון. צילום: יח"צ לדברי ח"כ ניר, "תוכנית אליסקוד שהיא הייתה מנכ"לית משותפת שלה, הכשירה ילדות ונערות רבות והעניקה להן כישורים חברתיים לצד כישורי הנהגה ויכולות טכנולוגיות. התוכנית ראויה לציון ולעד היא תהיה מזוהה איתה ועם שותפתה, אנסטסיה". אנסטסיה אוצ'קובסקי היא המייסדת והמנכ"לית של עמותת אליסקוד – תוכנית חינוכית להכשרת ילדות ונערות, החל מכיתה ד', בתחומי התכנות, הסייבר והטכנולוגיה. התוכנית, הפועלת זה יותר מעשור, שמה דגש על יצירת סביבה נשית תומכת, בניית פרויקטים ופיתוח מנהיגות טכנולוגית, במטרה להגדיל את שילובן של נשים בהיי-טק. "אני מכירה את גבי עוד מהצבא", אמרה אוצ'קובסקי. "הכרנו ושירתנו יחד קרוב לעשרים שנים ב-8200: היא הייתה אחראית על איתור והכשרת אקדמאים במסלול אלקטרוניקה, ואני הייתי אחראית על התיכוניסטים במסלול תוכנה. כבר בשלב מוקדם בצבא גבי הבחינה והבינה את המשמעות של הפער בין קליטה והכשרה של בנים מול בנות המגיעים ליחידה – והיא פעלה בכל דרך לשנות את המצב הזה. לכן היא פעלה להקמת בית הספר למקצועות הסייבר ביחידה: היה לה חשוב לקדם נערות צעירות שייכנסו לעולם הטכנולוגי. כך שילבנו כוחות והיא הצטרפה לתוכנית כמנכ"לית משותפת. החינוך הטכנולוגי לילדות ולנערות היה נושא שעניין אותה והיא עשתה רבות על מנת לקדם אותו ברמה הלאומית. גבי ז"ל בנתה את כל הגשר שבין המועמדות הצעירות, הצבא, וענף ה-IT בתעשייה. לעד נזכור אותה כמי שפעלה רבות וקידמה את השתלבותן של נערות ונשים בעולם ההיי-טק. בצד האישי, גבי הייתה אדם חם ומחבר, נענתה לכל בקשה והתייצבה תמיד לכל משימה". סא"ל (מיל') מירב פרץ בילינסקי, סמנכ"לית AI ודאטה במערך הדיגיטל הלאומי, אמרה כי "הכרתי את גבי באמצע העשור הראשון של המאה, בשירותנו הצבאי המשותף ביחידה. במהלך השנים היו לנו קשרי עבודה וחיבה הדדית. את תפקידה לאיתור חיילים וחיילות למרכזים טכנולוגיים היא עשתה עם נשמה לצד מקצועיות. היא נתנה כבוד רב למועמדות והמועמדים לגיוס. גבי ז"ל הצליחה להטביע את חותמה בעולם קידום נשים, נערות וילדות למקצועות המדעיים והטכניים. היא הביאה למימוש החזון לפיו ילדות ישראליות מגיל צעיר, חייבות להתנסות בעולם התוכנה. גבי עשתה זאת עם כמעט אפס תקציבים, אבל בהתלהבות ובעוצמתיות. כך היא חוללה שינוי ברמה הלאומית: גבי הייתה מהקטרים שדחפו את השוויון הנשי לעולם ההיי-טק ולחמה לשפר את נקודת הזינוק שלהן". במרץ לפני שנה השתתפה מרום בטקס "משאירות חותם", במסגרתו זכתה בפרס ראש העיר חולון על "תרומה פורצת דרך בעמותת אליסקוד לקידום מנהיגות טכנולוגית לנערות ולהובלת שינוי חברתי". בנאומו בטקס, שי קינן, ראש עיריית חולון, הגדיר את מרום כ"יהלום" והבטיח להרחיב את פעילות אליסקוד בעיר. בעמוד הפייסבוק של אליסקוד נכתב כי "מרום הייתה שותפה בהובלת עמותת אליסקוד, אשת חינוך והיוותה השראה והייתה לחלק בלתי נפרד מהלב של הקהילה. לגבי הייתה יכולת מיוחדת: לחבר בין עולמות – מוסדות החינוך, גופים ציבוריים, צה"ל, תעשייה ואקדמיה… גבי ניחנה בחשיבה אסטרטגית לצד יכולת להיכנס לכל פרט קטן. היא לא רק האמינה בשינוי: היא פעלה כדי לייצר אותו יום-יום. אבל קודם כל גבי היא אשת א.נשים, היא נגעה בכל אחת ואחת מאיתנו: חניכות, מדריכות, הורים, מנטוריות, ושותפות לדרך. גבי ידעה לעודד ברגעי משבר וקושי ולפרגן על כל הצלחה, אפילו קטנה ביותר. היא יכלה לראות, לדייק ולפתוח דלתות, הרבה לפני שמישהו אחר ראה שיש שם דלת. המורשת שלה היא חלק בלתי נפרד מקהילת אליסקוד, היא חיה בכל ילדה שהעזה לנסות, להוביל, ולהאמין שהיא שייכת. נמשיך את הדרך הזו. נוחי על משכבך בשלום גבי, נזכור אותך תמיד".

שניידר אלקטריק הודיעה היום (ד') על מינויו של יגאל מנוח למנכ"ל הסניף הישראלי של החברה. הוא יחליף את פיליפ ברמי, שניהל את הסניף במשך יותר מ-20 שנה. מנוח ינהל בתפקידו החדש את הפעילות העסקית של שניידר אלקטריק בישראל, כולל אסטרטגיה, צמיחה ורווחיות, בניית מערכות יחסים עם לקוחות מרכזיים ושותפים מובילים במשק, וניהול צוותי השיווק, המכירות, ההנדסה והשירות. עוד כולל התפקיד התאמת האסטרטגיה הגלובלית של שניידר אלקטריק לשוק הישראלי, והובלה של תהליכי חדשנות ודיגיטציה בקרב לקוחות החברה. זאת, תוך דגש מיוחד על מגזרי האנרגיה, התעשייה, התשתיות, הדאטה סנטרים והבניינים החכמים. המנכ"ל החדש הוא יליד טורקיה, בן 43, ובמשך קרוב לשני עשורים הוא מילא שורה של תפקידי שיווק בכירים, ניהול מוצר ויחידות עסקיות בסניפי שניידר אלקטריק בישראל, בצרפת ובארץ הולדתו. בתפקידיו האחרונים שימש מנוח סמנכ"ל פתרונות תעשייה, סמנכ"ל שיווק ומנהל ערוצים ושותפים אסטרטגיים בשניידר אלקטריק ישראל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול. פיליפ ברמי, המנכ"ל הפורש של שניידר אלקטריק ישראל. צילום: ניב קנטור ברמי עוזב את שניידר אלקטריק לאחר 35 שנים בחברה, בהן 20, כאמור, כמנכ"ל הסניף הישראלי שלה. במהלך תקופתו התרחבה עד מאוד פעילות החברה בישראל. הוא היה שותף לקידום פרויקטים בתחומי ניהול האנרגיה, וחיזק את מעמדה בסקטור התשתיות והתעשייה. שניידר אלקטריק על קצה המזלג שניידר אלקטריק היא חברה צרפתית ותיקה מאוד – היא נוסדה ב-1836. הסניף הישראלי שלה הוקם ב-1999. החברה מספקת טכנולוגיות בתחום האנרגיה, ומבצעת חשמול, אוטומציה ודיגיטציה של תעשיות, עסקים ובתים. יש לה 160 אלף עובדים וכמיליון שותפים ביותר מ-100 מדינות. בסניף הישראלי של שניידר אלקטריק מועסקים יותר מ-140 עובדים. החברה שותפה בהיבטי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים, בהם נמל התעופה רמון והשדה הסולרי באשלים.

האם הבחירות לפרלמנט ברוסיה יסייעו לאזרחים להתמודד עם פחות צנזורה אונליין? כך מסתמן על פי דיווחים חדשים בנושא. במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת 2026, רוסיה הקימה מערך חסר תקדים של צנזורה דיגיטלית לאומית. באמצעות התקנת ציוד ניטור מתקדם מסוג TSPU אצל ספקיות האינטרנט, המדינה הגבילה באופן דרסטי את הגישה של הגולשים במדינה לפלטפורמות בינלאומיות. כפי שדיווחנו בפברואר, הצעדים האגרסיביים כללו האטה מכוונת וקשה של יוטיוב, חסימה מוחלטת של יישומונים כמו סיגנל ודיסקורד, ובחודש פברואר אף הוטל איסור גורף על השימוש בווטסאפ ברוסיה, כפי שדיווחנו. בהמשך, החל ממרץ ואל תוך אפריל, הרשויות החריפו את מאבקן כשהחלו לחסום באגרסיביות את אפליקציית טלגרם, במקביל למאבק חסר פשרות בשירותי ה-VPN שכלל אולטימטום לחברות טכנולוגיה מקומיות לחסום משתמשי VPN עד לאמצע החודש. במקביל הממשל הפעיל לחץ כבד על האזרחים לעבור ולהשתמש ב-Max, אפליקציית מסרים בחסות המדינה, שנעדרת הצפנה מקצה לקצה (כמו בווטסאפ וטלגרם) ומשתפת פעולה באופן גלוי עם רשויות הביטחון. Kremlin tells Russians internet shutdowns are temporary after crackdown ruffles elite | Reuters https://t.co/Mis0ipycU9 — Unlikely Buddha (@Unlikely_Buddha) April 14, 2026 שינוי כיוון עקב ירידה בפופולריות של פוטין אלא שהאסטרטגיה הדרקונית הזו החלה לחזור כבומרנג לקרמלין וגרמה לנזק היקפי נרחב בחיי היומיום ובכלכלה הרוסית. שיבושי התקשורת העמוקים שיתקו מערכות תשלומים מקומיות, דוגמת אלו של הרכבת התחתית במוסקבה, ופגעו קשות בשירותי מוניות ותשתיות בסיסיות נוספות.  על פי דיווח של סוכנות הידיעות בלומברג, התקלות היזומות הללו עוררו תסכול ציבורי עמוק. הזעם המדווח השתקף היטב בסקרי מכון המחקר הממשלתי VCIOM, שחשפו כי אמון הציבור בנשיא ולדימיר פוטין צנח ל-67.8% בלבד – השפל העמוק ביותר שנמדד בנושא יחס הציבור למנהיג, שנחשד במערב כרודן, מאז תחילת הפלישה המלאה לאוקראינה. לנוכח הנתונים המדאיגים הללו, מסתמן כעת כי הקרמלין נערך כעת לשנות את כיוון הספינה. מדיווחים אחורנים של בלומברג ו-רויטרס עולה כי בכירים בממשל, ובכללם גורמים בשירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB, התריעו בשיחות סגורות מפני ההשלכות הפוליטיות והכלכליות ההרסניות של החמרת הצנזורה. בדיווחים נכתב כי לקראת הבחירות לפרלמנט, המתוכננות להתקיים בהמשך השנה, הממשל מבקש לעצור את הסחף והירידה בתמיכה הציבורית ולשמר את הנרטיב שלפיו העם מאוחד מאחורי מנהיגיו. אי לכך, מוסקבה מתכוננת להאט את קצב החלת ההגבלות הדיגיטליות, מה שעשוי להותיר פלטפורמות מסוימות, דוגמת טלגרם, זמינות לשימוש ולהסיג את המדינה צעד אחד לאחור מהתהום של ניתוק דיגיטלי מוחלט שכבר היתה על סיפה. המלחמה מצדיקה צנזורה למרות הנסיגה המסתמנת מאחורי הקלעים, ההנהגה הרוסית ממשיכה להגן בפומבי על פעולותיה. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, דחה את הטענות לפיהן המדינה צועדת לאחור. כפי שצוטט בסוכנויות הידיעות רויטרס ו-TASS, פסקוב הבהיר נחרצות: "לא, זו אינה דרך לחזור לעבר". הוא הצדיק את הצנזורה הנרחבת כשהסביר כי "אנו נמצאים כעת במצב שבו שיקולי ביטחון מכתיבים את הצורך לנקוט באמצעים מסוימים", והוסיף בראיון נוסף ל-TASS כי במצב המלחמה בו שרויה רוסיה, הצנזורה מוצדקת לחלוטין. פסקוב תלה את האשמה בחסימת ווטסאפ בסירובה של חברת מטא, הבעלים, לציית לחוקים המקומיים, וקידם את האפליקציה Max כחלופה זמינה לציבור. בהתייחסו לתסכול האזרחים, הוא הבטיח כי "ברגע שהצורך באותם אמצעים יחלוף, הגישה לאינטרנט תשוחזר, כמובן, במלואה", תוך שהוא מתעקש שמרבית אזרחי רוסיה מבינים את ההיגיון והנחיצות שמאחורי המדיניות הנוכחית.

כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה, אינטגריטי תוכנה מבית מטריקס מרחיבה את פעילותה המקצועית אל מעבר לגבולות ישראל ומשיקה פעילות ייעודית בשווקים הבינלאומיים. בשלב הראשון תתמקד הפעילות במתן פתרונות אבטחת מידע מתקדמים לארגונים בקפריסין, ביוון ובמלטה. הבחירה במדינות אלו נובעת מהצורך הגובר של מגזר האנטרפרייז, בדגש על תעשיות הגיימינג והפינטק באזור, בפתרונות ניהול זהויות וגישה מאובטחת, המותאמים לסטנדרטים המחמירים ביותר. המומחיות המקצועית של אינטגריטי תרוכז סביב עולמות ה-Identity ותפיסת ה-Zero Trust. במסגרת זו, תייצג החברה את הפתרונות של יצרנים שונים, בהם OKTA,  Acsense, Infinipoint BigFix ו-Cyolo. שילוב המוצרים הללו מאפשר לארגונים לבנות מעטפת הגנה הרמטית סביב זהויות המשתמשים ונקודות הקצה, תוך הבטחת המשכיות עסקית וניהול סיכונים חכם. הפעילות החדשה לא תתמקד רק באספקת מוצרים, אלא תביא איתה את מודל הייעוץ של אינטגריטי, הכולל ליווי טכנולוגי צמוד על ידי מומחים. המטרה היא לסייע לארגונים בביסוס ארכיטקטורת הגנה מודרנית ובמתן מענה לאיומי הסייבר המשתנים. יחד עם התרחבות הפעילות, החברה תקדם גם פתרונות נוספים בעולם העבודה המאובטחת מרחוק, עולמות הפישינג והמודעות, DLP וההתחזות. אורן קרוג, מנכ"ל אינטגריטי תוכנה: "אני שמח וגאה על הרחבת הפעילות של אינטגריטי לזירה הבינלאומית. היכולת שלנו לקחת את המודל המקצועי שבנינו לאורך השנים וליישם אותו עבור לקוחות חדשים באירופה היא עדות לאיכות הפתרונות והצוותים שלנו. אנחנו מצפים לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם ארגונים באזור ולסייע להם להתמודד עם אתגרי אבטחת המידע המודרניים באמצעות הניסיון והמומחיות שצברנו". נמרוד עמיר, סמנכ"ל סייבר וחדשנות בחברה ציין, כי "הערך שאינטגריטי תוכנה מביאה לשווקים הללו נשען על תפיסה של AI-Driven Identity Security, שבה ניהול זהויות מהווה את שכבת ההגנה המרכזית של הארגון. בעידן שבו תוקפים עושים שימוש בבינה מלאכותית ליצירת מתקפות מתקדמות, מהירות וממוקדות זהות, נדרש מעבר מהגנות סטטיות למודלים חכמים המבוססים על הקשר, התנהגות והערכת סיכון בזמן אמת. היכולת שלנו לשלב ניהול זהויות מתקדם עם אנליטיקה ויכולותAI  מאפשרת לארגונים לזהות חריגות, לצמצם משטחי תקיפה ולהגיב לאיומים חדשים עוד לפני שהם מתורגמים לפגיעה עסקית".

ענקית ה-AI אנת'רופיק, שבחודשים האחרונים נמצאת בעימות חזיתי מול נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, קיבלה באחרונה הצעות ראשוניות להשקעות לפי שווי של כ-800 מיליארד דולר. לפי דיווח בביזנס אינסיידר, היא דחתה אותן. מדובר בסכום יותר מכפול מהשווי האחרון של אנת'רופיק שפורסם, של 360 מיליארד דולר – שווי שוק שלפיו היא גייסה לפני כחודשיים 30 מיליארד דולר, בסבב G. השווי הענק הזה, שמתקרב לטריליון דולר, ממחיש את הביקוש הגבוה בשוק למשפחת מודלי ה-AI של אנת'רופיק, קלוד. יצוין כי אנת'רופיק מתכננת הנפקה מאוחר יותר השנה, ולנוכח הנסיקה של מודלי הבינה המלאכותית, הציפיות בשוק לקראתה גבוהות. עם השווי הזה אנת'רופיק מתקדמת בצעדי ענק ל-OpenAI, ה-"אימא" של ה-ChatGPT, שבחודש שעבר סגרה סבב גיוס לפי שווי של 852 מיליארד דולר. בשוק הסקנדרי, שבו משקיעים סוחרים במניות של חברות פרטיות, השווי של אנת'רופיק עומד על 688 מיליארד דולר – זינוק של 75% בשלושת החודשים האחרונים. אפליקציית הדסקטופ של קלוד קוד משתדרגת מעבר להערכות השווי בשוק, אנת'רופיק מתרגמת את המשאבים הזמינים לה להאצת קצב הפיתוח של סל המוצרים שלה. עדות לכך ניתן לראות בהשקת הגרסה המעודכנת של אפליקציית הדסקטופ של קלוד קוד (Claude Code), שקנתה לה אחיזה בתעשיית ההיי-טק – אבל גם מחוץ לה. אנת'רופיק עיצבה מחדש את האפליקציה, על מנת להתאים אותה לעבודה עם סוכני AI מרובים. משתדרגת. קלוד קוד. צילום: Robert Way, ShutterStock "האפליקציה החדשה נבנתה כפי שהקודינג האייג'נטי באמת מרגיש עכשיו: 'תזמורת' של המון דברים, כשאתם בצד המנצח", כך נכתב בהודעת החברה. כעת אתם יכולים לראות את הסשנים האחרונים שלכם עם קלוד קוד יותר בקלות, לקבל מהמודל את התשובות והתגובות תוך כדי ג'ינרוט – באמצעות צ'ט צדדי. חידוש נוסף הוא האפשרות לנהל סוכנים כשהם עובדים על מספר מאגרים וביניהם. כמו כן, אפליקציית קלוד קוד המעודכנת כוללת בפעם הראשונה מסוף (טרמינל) – בדומה למודל קודקס, שהיווה הבסיס לקופיילוט של גיטהאב, וכן מציג הבדלים משופר ועורך בתוך האפליקציה, שמאפשר עריכות מהירות, כמו גם את היכולת לפתוח קבצי HTML ו-PDF מתוך היישומון. המודל שאנת'רופיק לא משחררת והסכסוך עם טראמפ אנת'רופיק נמצאת בתקופה האחרונה בכותרות בשני מישורים: האחד הוא הסכסוך שלה עם טראמפ והשני – המודל החדש שלה, מיתוס (Claude Mythos). ענקית ה-AI חשפה את המודל החדש בשבוע שעבר, אולם בד בבד החליטה שלא לשחרר אותו לציבור, בטענה שהוא מסוכן מדי לשימוש. החשש העיקרי הוא מניצול לרעה של המודל, שמסוגל לזהות פגיעויות ופרצות אבטחה בקנה מידה עצום. הוא כבר זיהה פרצות יום אפס (Zero Day) במערכות הפעלה בולטות, דפדפני אינטרנט ותוכנות תשתיות, כולל כאלה שהיו חבויות בהם במשך עשרות שנים. כמו כן, הוא מסוגל לנתח קוד באופן עצמאי, לזהות נקודות כשל, לבדוק אותן ואף לבניות אקספלוייטים לניצול הפרצות. גם הרעים, ההאקרים, עלולים לעשות בו שימוש כדי לבצע מתקפות על תשתיות קריטיות ולגרום לנזק רב מאוד – ולכן אנת'רופיק לא משחררת אותו. יוצא על אנת'רופיק – וחוזר בו? נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: Qamriphoto, ShutterStock המחלוקת בין אנת'רופיק לממשל האמריקני נסבה סביב הסירוב שלה לאפשר לפנטגון לבצע שימוש בלתי מוגבל לקלוד לצרכים צבאיים ומבצעיים. בוושינגטון דרשו מהחברה להסיר לצורך כך את ה-"מעקות" והמנגנונים המוסריים שלה, אנת'רופיק, שבנתה את המוניטין שלה (גם) על בינה מלאכותית אתית, סירבה לכך – והדבר הביא להתנגשות רבתי עם הממשל, עד כדי כך שטראמפ הוציא בסוף פברואר השנה צו נשיאותי שהורה לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק באופן מיידי את השימוש שלהן בקלוד. הצו אף הגדיר את אנת'רופיק כ-"סיכון לשרשרת האספקה". אלא שעדיין, חלקים בצבא ארצות הברית עדיין משתמשים בקלוד למשימות קריטיות, בגלל היכולות הייחודיות שלו. באופן די לא מפתיע, לאחר הרטוריקה המתלהמת, הצדדים חזרו לשולחן המשא ומתן – כך לפי דיווח שפורסם בחודש שעבר בפייננשל טיימס. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי, שלח מזכר לעובדים ובו כתב שהחזרה למגעים התאפשרה לאחר שהפנטגון חדל משימוש ברטוריקה הזאת.

אמנם החזון השאפתני של חברת מטא (Meta) בנוגע לעולמות המטאברס נזנח ברובו, במיוחד לאחר שהאווטארים המצוירים והבסיסיים שהוצגו בשנת 2022 זכו ללעג פומבי רחב, אך כעת מסתמן כי ענקית הטק ממנלו פארק מצאה כיוון חדש ובוגר יותר לייצוגים דיגיטליים. כעת, במקום לשים דגש על מציאות מדומה קולקטיבית, ענקית הטכנולוגיה מפתחת דמות תלת-ממדית היפר-ריאליסטית המבוססת על לא אחר מאשר המנכ"ל והמייסד שלה בן ה-41, מארק צוקרברג. הפרויקט – שנועד נכון לעכשיו לשימוש פנימי בלבד עבור קרוב ל-79 אלף עובדי החברה – שואף ליצור מודל בינה מלאכותית מתקדם, המבוסס על צוקרברג, שמסוגל לנהל שיחות טבעיות עם עובדים ולספק מענה לשאלותיהם. Mark Zuckerberg is reportedly developing an AI clone of himself that can join meetings, answer questions, and communicate in a way that reflects his voice, thought process, and leadership style. This could fundamentally change how leadership operates inside large organizations.… pic.twitter.com/f2mlIxPkc4 — Pirat_Nation ???? (@Pirat_Nation) April 13, 2026 'צוקי' תמיד הואשם בלא מעט "רובוטיות" וכאילו לא היה די בכך ש'צוקי' תמיד הואשם בלא מעט "רובוטיות", על פי דיווח של ה-Financial Times, המערכת העדכנית לא תסתפק רק בהעתקת המראה החיצוני של האיש הטק והמיליארדר, אלא תאומן בקפידה כך שתחקה את שפת הגוף שלו, סגנון הדיבור, המניירות, ההצהרות הפומביות ואפילו את צורת החשיבה האסטרטגית המאפיינת אותו. כדי להבטיח את אמינות הפרויקט, צוקרברג מעורב בו באופן אישי; הוא סיפק לחוקרים הקלטות קול, תמונות וסרטונים, והוא אף מקדיש בין 5 ל-10 שעות מדי שבוע לקידוד פרויקטי AI ולבחינות טכניות של התוצאה. על פי הדיווחים בתקשורת, התקווה במטא היא שהבוס הדיגיטלי יעניק לעובדים תחושת חיבור קרובה יותר אליו, ויסייע להם בקבלת הכוונה מקצועית בשעות שבהן צוקרברג האמיתי עמוס בעבודה או שוהה בחופשה. כדי להגיע לרמה שבה התקשורת מרגישה אותנטית וזורמת ללא קשיי השהיה (Lag), מטא נדרשה להשקיע משאבי מחשוב עצומים. לשם כך היא, בין היתר, רכשה בקיץ האחרון חברות סטארט-אפ, דוגמת PlayAI ו-WaveForms, המתמחות ביצירת דיבור אנושי משכנע, כפי שדיווח המגזין Stuff. יש לציין כי זו אינה ההתנסות הראשונה של החברה עם דמויות וירטואליות מבוססות אישיות מוכרת. כבר בשנת 2023, מטא השיקה צ'אטבוטים של סלבריטאים כמו הראפר סנופ דוג, קנדל ג'נר ופריס הילטון – פרויקט שהיווה את יריית הפתיחה לסטודיו ה-AI של החברה. אולם, יצירת מודל של מנכ"ל מכהן, שעתיד לייעץ לצוותיו ולנהל אותם, היא ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית מבחינה טכנולוגית ואסטרטגית, לפחות ברמת היומרה. אם המיזם יוכתר כהצלחה, במטא מעריכים כי בעתיד יוכלו גם יוצרי תוכן ומשפיענים להשתמש בטכנולוגיה זו כדי לייצר כפילים אישיים שלהם לטובת קהל המעריצים. איפה זה יעצור? כרגע, על הנייר בלבד – השמיים הם הגבול. במקביל לכפיל שמיועד לתקשורת עם הצוותים, דיווח של הוול סטריט ג'ורנל חושף כי החברה שוקדת גם על "סוכן מנכ"ל" (CEO agent) פרטי, שיעמוד לשירותו של צוקרברג עצמו. סוכן טכנולוגי זה אמור לשלוף במהירות נתונים פנימיים מהארגון, לסייע למנכ"ל בהכנות לישיבות עבודה ולנהל עבורו את לוח הזמנים והעומס השוטף. Mark Zuckerberg: Most businesses will not own frontier AI in the way Meta or OpenAI does. But many will end up with something that feels like their own AI: a customized operational layer that reflects how that company actually works. He says, "OpenAI, Google, they're building… https://t.co/46YIOsdLMq pic.twitter.com/BPpqGfONlD — Rohan Paul (@rohanpaul_ai) April 12, 2026 "מעצימים תורמים אינדיבידואליים ומשטחים צוותים" שני המהלכים הללו משתלבים היטב עם הדחיפה האגרסיבית של הנהלת מטא להטמעת כלי בינה מלאכותית בשגרת העבודה של עובדיה, גם כשלכך מתלווה חשש בחברה מפיטורים נרחבים, שנועדו לקזז את עלויות הפיתוח הכבדות. בהקשר של התייעלות והארגון-מחדש, צוקרברג הבהיר כבר בינואר האחרון: "אנחנו מעצימים תורמים אינדיבידואליים ומשטחים צוותים", כשהמטרה העליונה, לדבריו, היא "להספיק יותר". מגמת המנהיגות הווירטואלית שמטא מקדמת כעת מעוררת הדים וכן מייצרת תגובות בדמות דעות חלוקות בתעשייה ומחוצה לה. כך למשל, דובר חברת הסטארט-אפ הבריטית Synthesia, המתמחה בייצור אווטארים בווידיאו, גיבה את המהלך בראיון לגרדיאן והסביר: "כאשר מוסיפים וידיאו וקול מציאותיים של בינה מלאכותית, המעורבות ושימור העובדים עולים באופן משמעותי. אנשים עובדים טוב יותר כאשר המידע שהם זקוקים לו נמסר על ידי פנים או קול מוכרים". מנגד, בעיתונות העסקית נשמעו גם הסתייגויות – המגזין Fast Company, למשל, מתח ביקורת על הרעיון וציין כי "המהות של מנהיגות ויצירתיות טמונה ב'נוכחות' של אדם, שכפילים של בינה מלאכותית עלולים לדלל". גם הגולשים ברשתות החברתיות לא נותרו אדישים ותרמו הומור רשת טיפוסי בתגובות לנושא. בפלטפורמת Reddit למשל, משתמש עקץ וטען כי "צוקרברג הרובוט יהיה ב-100% נעים יותר מבחינה אישית מהגרסה הפיזית שלו", ואילו משתמש נוסף התבדח: "זה הדבר הכי קרוב לאנושיות שקיבלנו אי פעם ממארק צוקרברג".

מי שגדל בעולם הסייבר ההתקפי יודע לא לחפש את הנקודות המוגנות ביותר, אלא את הנקודות שאף אחד לא חשב לשמור עליהן. שירותים שנפרסו ונשכחו, הרשאות שניתנו בלחץ ולא נשללו, ממשקים שנוספו בשקט ולא תועדו – בהם טמונה ההזדמנות. כשמסתכלים על הטרנד של פריסת AI סוכנית בארגונים, ניתן לזהות דפוס מוכר: טכנולוגיה שנפרסת מהר, ופיקוח שמגיע אחריה לאט. הסוכנים שארגונים מטמיעים היום – אוטומציות שפותחות מיילים, מריצות קוד, שואלות מאגרי נתונים ומפעילות כלים חיצוניים – הם בדיוק משטח התקיפה שמעסיק אנשי Red Team – ההרשאות רחבות, הנראות נמוכה, ואף אחד לא הגדיר מה הם בעצם מורשים לעשות. ה-AI היוצרת מהדור הראשון פעלה בתוך מסגרת ברורה: אדם שואל, מכונה עונה, אדם מחליט מה לעשות עם התשובה. הסוכן שובר את המסגרת הזאת, כי הוא לא עונה, הוא פועל –  מקבל מטרה ומשיג אותה בעצמו, כלומר פותח קבצים, שולח הודעות, מריץ סקריפטים, מחבר מערכות. "השאלה שצריך לשאול בבואנו לבחון כל פריסת סוכן חדשה היא  – אם מישהו ישלח לסוכן הזה מסמך עם הוראה נסתרת, מה הוא יוכל לעשות? מי יידע? כמה מהר?" הבדל קריטי מנקודת המבט של אבטחה, ההבדל הוא קריטי. כלי הוא אובייקט – מנטרים אותו, מגבילים אותו, עוצרים אותו. שחקן, לעומת זאת, הוא ישות עם זהות, הרשאות ויכולת פעולה, ולישות עם זהות והרשאות ארגוניות יש שם מוכר מאוד בעולם שלנו: Service Account  – מזה שנים מהווקטורים הנוחים ביותר למתקפות, בדיוק משום שהם קיימים, פעילים, לרוב בעלי הרשאות גבוהות, ולרוב לא מנוטרים כמו משתמשים אנושיים. הסוכנים של היום הם גרסה מתקדמת ומסוכנת יותר של אותה בעיה ישנה. מבין האיומים הנלווים ל-AI סוכנית, ה-Indirect Prompt Injection הוא זה שמעסיק אותנו ביותר – ולא בגלל שהוא המורכב יותר טכנית, אלא בגלל שהוא אלגנטי מבחינה התקפית וקשה לזיהוי מבחינה הגנתית. הרעיון פשוט: תוקף שמבין את תהליך העבודה של סוכן ארגוני , כלומר אילו מסמכים הוא קורא, אילו מיילים הוא מעבד, לאילו כלים הוא מחובר, יכול להטמין בתוך תוכן לגיטימי לכאורה, הוראות שהסוכן יבצע כאילו הן פקודה של המשתמש. הסוכן לא חושד, אין לו מנגנון ספקנות, הוא לא שואל "מי נתן לי את ההוראה הזו ולמה". חמור יותר, מרבית כלי האבטחה הקיימים לא מחפשים את זה. מערכות ההגנה תוכננו לזהות חריגות בהתנהגות, דפוסים שנוצרו בעולם שבו מחשב לא שולח בעצמו מייל ולא פותח בעצמו קבצים. סוכן שמריץ סדרה של פעולות לגיטימיות בתגובה להוראה זדונית נראה להן כמו עבודה תקינה לחלוטין, והפער הזה בין מה שהכלים רואים לבין מה שבאמת קורה, הוא לב הבעיה. השאלה שצריך לשאול בבואנו לבחון כל פריסת סוכן חדשה היא  – אם מישהו ישלח לסוכן הזה מסמך עם הוראה נסתרת, מה הוא יוכל לעשות? מי יידע? כמה מהר? ברוב הארגונים אין תשובה ברורה דיה לשאלות האלה – לא בגלל רשלנות, אלא בגלל הקצב. ארגונים פורסים סוכנים במהירות, כי הלחץ התחרותי הוא אמיתי, והם פורסים אותם לתוך מבנה שנבנה לעולם שבו בני אדם מקבלים החלטות ומפעילים מערכות. התוצאה היא סוכן עם גישה לתיבות דואר, מאגרי נתונים וכלי קוד, כאשר לרוב לא מנסחים במפורש מה הוא מורשה לעשות ומה לא. לא מגדירים מה קורה אם הוא מקבל הוראה שנראית לגיטימית אבל מקורה אינו מאומת. לרוב לא בודקים אם ה-logging מספיק מעמיק כדי לשחזר מה עשה הסוכן שעה אחורה. בעיות כאלו לא נפתרות בצ'קליסט, אבל יש שינוי תפיסתי אחד שדחוף מכל היתר: הפסיקו לשאול "האם ה-AI שלנו מאובטחת?" והתחילו לשאול "מה תוקף יכול לעשות עם ההרשאות שנתנו לסוכן שלנו?" השאלה הראשונה מפנה לבדיקת הכלי, השאלה השנייה מפנה לבדיקת הארכיטקטורה ולדרך שבה הארגון יגיב כשדברים ישתבשו. ארגון שמריץ סוכן עם גישה רחבה ללא מדיניות Least Privilege ברורה, ללא logging מעמיק, ולא הגדיר גבולות שנוגעות למה שהסוכן לעולם לא יוכל לעשות גם יתבקש, לא יעזור לו שהמודל עצמו "מאובטח". הסיכון לא נמצא במודל, הוא נמצא בקשר שבין המודל לשאר הארגון. מבחינה מעשית, זה אומר להתחיל לנהל סוכנים כמו שמנהלים זהויות בעלות הרשאות: מיפוי מלא של כל מה שהסוכן יכול לגשת אליו, הגבלה על בסיס עיקרון ההרשאה המינימלית, ניטור שמותאם להתנהגות סוכנית ולא רק אנושית, ותוכנית תגובה לתרחיש שבו סוכן נפגע, כי זה לא תרחיש תיאורטי. הלחץ לפרוס AI סוכנית הוא אמיתי ולגיטימי, אך הארגונים שיפרסו חכם, לא רק מהר, הם אלה שיהפכו את האוטומציה ליתרון בר-קיימא. המרוץ האמיתי אינו מי יפרוס סוכנים מהר יותר, אלא  מי יבנה את מערכת הפיקוח שמאפשרת לפרוס אותם בלי לייצר סיכון שלא מוצג בשום לוח בקרה.   הכותבת היא מנהלת הטכנולוגיות בארמורי דיפנס.