לאחר ההשקה בארה״ב, גוגל החלה להפיץ ברחבי העולם (למעט אירופה ובריטניה) את אפליקציית ג'מיני, שמשולבת בה תכונת "בינה אישית" (Personal Intelligence). תכונת ה-"בינה האישית" מופעלת רק לאחר אישור המשתמש, וניתן לבחור בכל רגע לאילו אפליקציות תהיה לג'מיני גישה. לאחר ההפעלה, התכונה פעיה כברירת מחדל בכל בקשה, אך ניתן לכבות אותה באמצעות כפתור חדש בתפריט הכלים. "בינה אישית" יכולה לגשת לטקסטים, לתמונות ולסרטונים מתוך Gmail, Calendar, Drive ואפליקציות Workspace נוספות, כמו גם מ־Photos, YouTube, Search, Maps ואפליקציות נוספות של גוגל. המידע הזה משמש להתאמה אישית של התשובות – ללא צורך בהזנה נוספת מצד המשתמש. דוגמאות לשימושים אפשריים: המלצות קנייה מותאמות אישית: מחפשים תיק שיתאים לנעליים החדשות? התכונה תציג אפשרויות שמבוססות על רכישות קודמות, מותגים מועדפים וסגנון אישי. ההמלצות יכללו גם פרטים קטנים – כמו תיקים עם אבזרים שמתאימים לנעליים מוזהבות. פתרון תקלות בקלות: ניתן לקבל עזרה בפתרון בעיות טכניות גם בלי לזכור את דגם המוצר. תיאור הבעיה יספק הנחיות מדויקות, כמו הפעלה מחדש או איפוס למפעל – בהתאם למכשיר שנרכש. ניהול לוח זמנים צפוף: יש לכם עצירת ביניים בטיסה ארוכה ואתם רוצים לאכול משהו? תקבלו הצעות שמבוססות על העדפות האוכל שלכם, לד מידע על שערי ההגעה והיציאה, זמן ההליכה ביניהם והזמן שנותר עד העלייה לטיסה הבאה. מסלול טיול מותאם אישית: במקום רשימות גנריות, ניתן לקבל המלצות ליעדים פחות מוכרים בשיקגו, בהתבסס על תחומי עניין אישיים והעדפות קודמות – כולל מסעדות ושכונות מותאמות במיוחד. גילוי תחביב חדש: מציאת פעילות חדשה שמתאימה לתחומי העניין שלכם – אפילו כאלה שלא חשבתם עליהם, כמו שירה, בהתבסס על אהבתכם לקריאה ולטבע. ההשקה העולמית הנוכחית אינה כוללת את אזור הכלכלה האירופי (EEA), שווייץ ובריטניה. בשלב ראשון התכונה תגיע למנויי Google AI Plus, Pro ו-Ultra, והמשתמשים חינמיים יקבלו אותה במהלך השבועות הקרובים.

האם הבחירות לפרלמנט ברוסיה יסייעו לאזרחים להתמודד עם פחות צנזורה אונליין? כך מסתמן על פי דיווחים חדשים בנושא. במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת 2026, רוסיה הקימה מערך חסר תקדים של צנזורה דיגיטלית לאומית. באמצעות התקנת ציוד ניטור מתקדם מסוג TSPU אצל ספקיות האינטרנט, המדינה הגבילה באופן דרסטי את הגישה של הגולשים במדינה לפלטפורמות בינלאומיות. כפי שדיווחנו בפברואר, הצעדים האגרסיביים כללו האטה מכוונת וקשה של יוטיוב, חסימה מוחלטת של יישומונים כמו סיגנל ודיסקורד, ובחודש פברואר אף הוטל איסור גורף על השימוש בווטסאפ ברוסיה, כפי שדיווחנו. בהמשך, החל ממרץ ואל תוך אפריל, הרשויות החריפו את מאבקן כשהחלו לחסום באגרסיביות את אפליקציית טלגרם, במקביל למאבק חסר פשרות בשירותי ה-VPN שכלל אולטימטום לחברות טכנולוגיה מקומיות לחסום משתמשי VPN עד לאמצע החודש. במקביל הממשל הפעיל לחץ כבד על האזרחים לעבור ולהשתמש ב-Max, אפליקציית מסרים בחסות המדינה, שנעדרת הצפנה מקצה לקצה (כמו בווטסאפ וטלגרם) ומשתפת פעולה באופן גלוי עם רשויות הביטחון. Kremlin tells Russians internet shutdowns are temporary after crackdown ruffles elite | Reuters https://t.co/Mis0ipycU9 — Unlikely Buddha (@Unlikely_Buddha) April 14, 2026 שינוי כיוון עקב ירידה בפופולריות של פוטין אלא שהאסטרטגיה הדרקונית הזו החלה לחזור כבומרנג לקרמלין וגרמה לנזק היקפי נרחב בחיי היומיום ובכלכלה הרוסית. שיבושי התקשורת העמוקים שיתקו מערכות תשלומים מקומיות, דוגמת אלו של הרכבת התחתית במוסקבה, ופגעו קשות בשירותי מוניות ותשתיות בסיסיות נוספות.  על פי דיווח של סוכנות הידיעות בלומברג, התקלות היזומות הללו עוררו תסכול ציבורי עמוק. הזעם המדווח השתקף היטב בסקרי מכון המחקר הממשלתי VCIOM, שחשפו כי אמון הציבור בנשיא ולדימיר פוטין צנח ל-67.8% בלבד – השפל העמוק ביותר שנמדד בנושא יחס הציבור למנהיג, שנחשד במערב כרודן, מאז תחילת הפלישה המלאה לאוקראינה. לנוכח הנתונים המדאיגים הללו, מסתמן כעת כי הקרמלין נערך כעת לשנות את כיוון הספינה. מדיווחים אחורנים של בלומברג ו-רויטרס עולה כי בכירים בממשל, ובכללם גורמים בשירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB, התריעו בשיחות סגורות מפני ההשלכות הפוליטיות והכלכליות ההרסניות של החמרת הצנזורה. בדיווחים נכתב כי לקראת הבחירות לפרלמנט, המתוכננות להתקיים בהמשך השנה, הממשל מבקש לעצור את הסחף והירידה בתמיכה הציבורית ולשמר את הנרטיב שלפיו העם מאוחד מאחורי מנהיגיו. אי לכך, מוסקבה מתכוננת להאט את קצב החלת ההגבלות הדיגיטליות, מה שעשוי להותיר פלטפורמות מסוימות, דוגמת טלגרם, זמינות לשימוש ולהסיג את המדינה צעד אחד לאחור מהתהום של ניתוק דיגיטלי מוחלט שכבר היתה על סיפה. המלחמה מצדיקה צנזורה למרות הנסיגה המסתמנת מאחורי הקלעים, ההנהגה הרוסית ממשיכה להגן בפומבי על פעולותיה. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, דחה את הטענות לפיהן המדינה צועדת לאחור. כפי שצוטט בסוכנויות הידיעות רויטרס ו-TASS, פסקוב הבהיר נחרצות: "לא, זו אינה דרך לחזור לעבר". הוא הצדיק את הצנזורה הנרחבת כשהסביר כי "אנו נמצאים כעת במצב שבו שיקולי ביטחון מכתיבים את הצורך לנקוט באמצעים מסוימים", והוסיף בראיון נוסף ל-TASS כי במצב המלחמה בו שרויה רוסיה, הצנזורה מוצדקת לחלוטין. פסקוב תלה את האשמה בחסימת ווטסאפ בסירובה של חברת מטא, הבעלים, לציית לחוקים המקומיים, וקידם את האפליקציה Max כחלופה זמינה לציבור. בהתייחסו לתסכול האזרחים, הוא הבטיח כי "ברגע שהצורך באותם אמצעים יחלוף, הגישה לאינטרנט תשוחזר, כמובן, במלואה", תוך שהוא מתעקש שמרבית אזרחי רוסיה מבינים את ההיגיון והנחיצות שמאחורי המדיניות הנוכחית.

גבי (גבריאלה) מרום (וקסמן), מנכ"לית משותפת של עמותת אליסקוד (AliceCode) – נפטרה מסרטן, והיא רק בת 51.   מרום ז"ל שירתה ביחידה 8200, ובתפקידה האחרון הייתה מפקדת בית הספר למקצועות הסייבר ביחידה – אותה הקימה. לפני כן הייתה ראשת מדור איתור ב-8200. היא השתחררה בדרגת רב סרן, ולמרות מחלתה, המשיכה לשרת במילואים משך שנים.1 מרום הותירה אחריה שתי בנות: ליה בת 17, ורוני בת 15. בעלה, גיא מזרחי, יו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, מנכ"ל סייפרוס, ופעיל בקהילת הסייבר. הלווייתה תיערך בבית הקברות ירקון מחר (ה'). פרטי השבעה יפורסמו מאוחר יותר. "החזון של 'נשים ומחשבים' בער בעצמותיה" "הכרתי את גבי ז"ל לפני שש שנים, לאחר שהשתחררתי מהשירות הצבאי", אמרה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), תת-אלוף (מיל'), ששימשה יועהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים). "ראיתי לנגד עיני מנהיגה טכנולוגית מעוררת השראה. גבי הייתה מלאה בענווה. החזון של 'נשים ומחשבים' בער בעצמותיה. היא הייתה אישה בעלת מידות טובות, אוהבת אדם וכל שאיפתה הייתה להביא למימוש מירבי של הפוטנציאל העצום הגלום בילדות ובנערות – על מנת לקדם ולהכשיר אותן למקצועות המדעים, המחשב והתכנות". גבי מרום ובעלה, גיא מזרחי, באירוע "משאירות חותם" בחולון. צילום: יח"צ לדברי ח"כ ניר, "תוכנית אליסקוד שהיא הייתה מנכ"לית משותפת שלה, הכשירה ילדות ונערות רבות והעניקה להן כישורים חברתיים לצד כישורי הנהגה ויכולות טכנולוגיות. התוכנית ראויה לציון ולעד היא תהיה מזוהה איתה ועם שותפתה, אנסטסיה". אנסטסיה אוצ'קובסקי היא המייסדת והמנכ"לית של עמותת אליסקוד – תוכנית חינוכית להכשרת ילדות ונערות, החל מכיתה ד', בתחומי התכנות, הסייבר והטכנולוגיה. התוכנית, הפועלת זה יותר מעשור, שמה דגש על יצירת סביבה נשית תומכת, בניית פרויקטים ופיתוח מנהיגות טכנולוגית, במטרה להגדיל את שילובן של נשים בהיי-טק. "אני מכירה את גבי עוד מהצבא", אמרה אוצ'קובסקי. "הכרנו ושירתנו יחד קרוב לעשרים שנים ב-8200: היא הייתה אחראית על איתור והכשרת אקדמאים במסלול אלקטרוניקה, ואני הייתי אחראית על התיכוניסטים במסלול תוכנה. כבר בשלב מוקדם בצבא גבי הבחינה והבינה את המשמעות של הפער בין קליטה והכשרה של בנים מול בנות המגיעים ליחידה – והיא פעלה בכל דרך לשנות את המצב הזה. לכן היא פעלה להקמת בית הספר למקצועות הסייבר ביחידה: היה לה חשוב לקדם נערות צעירות שייכנסו לעולם הטכנולוגי. כך שילבנו כוחות והיא הצטרפה לתוכנית כמנכ"לית משותפת. החינוך הטכנולוגי לילדות ולנערות היה נושא שעניין אותה והיא עשתה רבות על מנת לקדם אותו ברמה הלאומית. גבי ז"ל בנתה את כל הגשר שבין המועמדות הצעירות, הצבא, וענף ה-IT בתעשייה. לעד נזכור אותה כמי שפעלה רבות וקידמה את השתלבותן של נערות ונשים בעולם ההיי-טק. בצד האישי, גבי הייתה אדם חם ומחבר, נענתה לכל בקשה והתייצבה תמיד לכל משימה". סא"ל (מיל') מירב פרץ בילינסקי, סמנכ"לית AI ודאטה במערך הדיגיטל הלאומי, אמרה כי "הכרתי את גבי באמצע העשור הראשון של המאה, בשירותנו הצבאי המשותף ביחידה. במהלך השנים היו לנו קשרי עבודה וחיבה הדדית. את תפקידה לאיתור חיילים וחיילות למרכזים טכנולוגיים היא עשתה עם נשמה לצד מקצועיות. היא נתנה כבוד רב למועמדות והמועמדים לגיוס. גבי ז"ל הצליחה להטביע את חותמה בעולם קידום נשים, נערות וילדות למקצועות המדעיים והטכניים. היא הביאה למימוש החזון לפיו ילדות ישראליות מגיל צעיר, חייבות להתנסות בעולם התוכנה. גבי עשתה זאת עם כמעט אפס תקציבים, אבל בהתלהבות ובעוצמתיות. כך היא חוללה שינוי ברמה הלאומית: גבי הייתה מהקטרים שדחפו את השוויון הנשי לעולם ההיי-טק ולחמה לשפר את נקודת הזינוק שלהן". במרץ לפני שנה השתתפה מרום בטקס "משאירות חותם", במסגרתו זכתה בפרס ראש העיר חולון על "תרומה פורצת דרך בעמותת אליסקוד לקידום מנהיגות טכנולוגית לנערות ולהובלת שינוי חברתי". בנאומו בטקס, שי קינן, ראש עיריית חולון, הגדיר את מרום כ"יהלום" והבטיח להרחיב את פעילות אליסקוד בעיר. בעמוד הפייסבוק של אליסקוד נכתב כי "מרום הייתה שותפה בהובלת עמותת אליסקוד, אשת חינוך והיוותה השראה והייתה לחלק בלתי נפרד מהלב של הקהילה. לגבי הייתה יכולת מיוחדת: לחבר בין עולמות – מוסדות החינוך, גופים ציבוריים, צה"ל, תעשייה ואקדמיה… גבי ניחנה בחשיבה אסטרטגית לצד יכולת להיכנס לכל פרט קטן. היא לא רק האמינה בשינוי: היא פעלה כדי לייצר אותו יום-יום. אבל קודם כל גבי היא אשת א.נשים, היא נגעה בכל אחת ואחת מאיתנו: חניכות, מדריכות, הורים, מנטוריות, ושותפות לדרך. גבי ידעה לעודד ברגעי משבר וקושי ולפרגן על כל הצלחה, אפילו קטנה ביותר. היא יכלה לראות, לדייק ולפתוח דלתות, הרבה לפני שמישהו אחר ראה שיש שם דלת. המורשת שלה היא חלק בלתי נפרד מקהילת אליסקוד, היא חיה בכל ילדה שהעזה לנסות, להוביל, ולהאמין שהיא שייכת. נמשיך את הדרך הזו. נוחי על משכבך בשלום גבי, נזכור אותך תמיד".

איגוד האינטרנט הישראלי השיק קמפיין חדש ברשתות החברתיות במטרה להעלות מודעות, בעיקר בקרב בעלי עסקים, לחשיבות הבעלות בדומיין ישראלי (.il או .ישראל). באיגוד מסבירים, כי מבצע "שאגת הארי" הביא לשיא בתופעה שעקבו אחריה באיגוד במשך השנים האחרונות, והיא היפוך המגמה בזמני משבר. אם בימי שגרה עיקר הנוכחות של רבים מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל היא ברשתות החברתיות, ועסקים רבים יכולים לשגשג בהסתמך על נוכחות בפלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם, הרי שבמצבי משבר, ובעיקר במלחמה, עסקים שלא דאגו מראש לשריין דומיין – מוצאים את העסק שלהם נדחק לפינה בשטף הדיווחים והפרסומים ברשתות, כאשר העוגן של האתר אינו קיים. ״קיימת תופעה מוכרת ומובנת, שבעלי עסקים מעדיפים להשקיע בנוכחות ברשתות החברתיות, אבל במצבי קיצון ניהול דומיין מקומי יהיה עבורם עוגן שאינו תלוי באלגוריתם כזה או אחר. מעבר לעניין הציוני החשוב של דומיין כחול לבן, יש פה גם היגיון עסקי ברור", מדגישים באיגוד האינטרנט. הקמפיין מורכב מסדרת סרטונים, שמביאים את הסיפור של העסקים הקטנים בישראל. הסרטונים מציגים את החיבור בין יזמות מקומית, חדשנות ונוכחות דיגיטלית, ומזכירים שעסק ישראלי מתחיל בשטח, אבל חי גם אונליין. 5 בעלי ובעלות עסקים מהצפון, המרכז, ירושלים והדרום משתפים את הדרך שלהם: הערכים, האתגרים והעשייה היומיומית שמגדירה את הישראליות שלהם. מאחורי כל עסק כזה עומד גם בית דיגיטלי: אתר עם סיומת ‎.il או ‎.ישראל – שמחבר אותם ללקוחות, בונה אמון, מייצג אותם בגאווה ברשת ומדגיש את זהותם כעסק ישראלי כחול-לבן. האתר מאפשר לעסקים לשמור על רציפות עסקית גם בתקופות מאתגרות ממשבר הקורונה ועד ימי מלחמה, ולהמשיך להעניק שירות ללקוחות מכל רחבי הארץ.    

אמזון הודיעה אמש (ג') על רכישה בולטת: היא עתידה לקנות את גלובל סטאר, שהיא חברה מתחרה לסטארלינק של אילון מאסק, לפי שווי של 90 דולר למניה, ובסך הכול 11.6 מיליארד דולר. הרכישה תקדם את ליאו, עסקי האינטרנט הלווייני של גלובל סטאר, ותאפשר לאמזון לממש את הכוונה שלה להציע לבעלי סמארטפונים חיבור לרשת דרך הלוויין – החל ב-2028. לצורך כך, חלק גדול מעסקת הרכישה עוסק בתדרים, שבאמצעותם תוכל אמזון לספק את אותו שירות. אמזון נכנסת עם הרכישה לשוק שיש בו פוטנציאל רב. גלובל סטאר אחת החברות שנראה שתממש את הפוטנציאל הזה: יש לה כיום מעל 200 לוויינים שמאפשרים חיבור אינטרנט בפס רחב, אבל היא קיבלה אישור להפעלתם של 7.000 כאלה. אין ספק שהרכישה תגביר את התחרות מול סטארלינק, שיש לה כבר מעל 10,000 לוויינים פעילים. התוכנית של החברה של אילון מאסק היא להשיק אלפי לוויינים נוספים בשנים הקרובות. אמזון עצמה העלתה בשנה האחרונה לחלל, באמצעות טילים של שותפים שלה, מעל 240 לוויינים משלה. זאת, לאחר שלל עיכובים שחוותה. בחודש ינואר האחרון ביקשה חברת הענק אישור מרשות התקשורת האמריקנית הפדרלית (ה-FCC) להאריך את הדדליין שניתן לה לשיגור 1,600 לוויינים לחודש יולי הקרוב. עסקה עם אפל לצד ההודעה על עסקת הרכישה, אמזון מסרה אתמול כי היא חתמה על עסקה עם אפל, שלפיה האינטרנט הלווייני של ליאו יתמוך בפיצ'רים שונים ב-iPhone וב-Apple Watch. אפל היא לקוחה גם של חברה אחרת, שמספקת לה שירותים דומים – SpaceX, אף היא של מאסק. פאנוס פאנאי, סגן נשיא בריר באמזון למכשירים ושירותים, אמר כי "עם שילוב המומחיות המוכחת והבסיס המוצק של גלובל סטאר עם ה-'אובססיה' ללקוח והחדשנות של אמזון, לקוחות יכולים לצפות לשירות מהיר ואמין יותר, במקומות רבים יותר. נשמור אותם מקושרים לאנשים ולדברים שהכי חשובים להם". עסקת הרכישה כפופה לאישורים רגולטוריים וצפויה להיסגר סופית בשנה הבאה.

ענקית ה-AI אנת'רופיק, שבחודשים האחרונים נמצאת בעימות חזיתי מול נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, קיבלה באחרונה הצעות ראשוניות להשקעות לפי שווי של כ-800 מיליארד דולר. לפי דיווח בביזנס אינסיידר, היא דחתה אותן. מדובר בסכום יותר מכפול מהשווי האחרון של אנת'רופיק שפורסם, של 360 מיליארד דולר – שווי שוק שלפיו היא גייסה לפני כחודשיים 30 מיליארד דולר, בסבב G. השווי הענק הזה, שמתקרב לטריליון דולר, ממחיש את הביקוש הגבוה בשוק למשפחת מודלי ה-AI של אנת'רופיק, קלוד. יצוין כי אנת'רופיק מתכננת הנפקה מאוחר יותר השנה, ולנוכח הנסיקה של מודלי הבינה המלאכותית, הציפיות בשוק לקראתה גבוהות. עם השווי הזה אנת'רופיק מתקדמת בצעדי ענק ל-OpenAI, ה-"אימא" של ה-ChatGPT, שבחודש שעבר סגרה סבב גיוס לפי שווי של 852 מיליארד דולר. בשוק הסקנדרי, שבו משקיעים סוחרים במניות של חברות פרטיות, השווי של אנת'רופיק עומד על 688 מיליארד דולר – זינוק של 75% בשלושת החודשים האחרונים. אפליקציית הדסקטופ של קלוד קוד משתדרגת מעבר להערכות השווי בשוק, אנת'רופיק מתרגמת את המשאבים הזמינים לה להאצת קצב הפיתוח של סל המוצרים שלה. עדות לכך ניתן לראות בהשקת הגרסה המעודכנת של אפליקציית הדסקטופ של קלוד קוד (Claude Code), שקנתה לה אחיזה בתעשיית ההיי-טק – אבל גם מחוץ לה. אנת'רופיק עיצבה מחדש את האפליקציה, על מנת להתאים אותה לעבודה עם סוכני AI מרובים. משתדרגת. קלוד קוד. צילום: Robert Way, ShutterStock "האפליקציה החדשה נבנתה כפי שהקודינג האייג'נטי באמת מרגיש עכשיו: 'תזמורת' של המון דברים, כשאתם בצד המנצח", כך נכתב בהודעת החברה. כעת אתם יכולים לראות את הסשנים האחרונים שלכם עם קלוד קוד יותר בקלות, לקבל מהמודל את התשובות והתגובות תוך כדי ג'ינרוט – באמצעות צ'ט צדדי. חידוש נוסף הוא האפשרות לנהל סוכנים כשהם עובדים על מספר מאגרים וביניהם. כמו כן, אפליקציית קלוד קוד המעודכנת כוללת בפעם הראשונה מסוף (טרמינל) – בדומה למודל קודקס, שהיווה הבסיס לקופיילוט של גיטהאב, וכן מציג הבדלים משופר ועורך בתוך האפליקציה, שמאפשר עריכות מהירות, כמו גם את היכולת לפתוח קבצי HTML ו-PDF מתוך היישומון. המודל שאנת'רופיק לא משחררת והסכסוך עם טראמפ אנת'רופיק נמצאת בתקופה האחרונה בכותרות בשני מישורים: האחד הוא הסכסוך שלה עם טראמפ והשני – המודל החדש שלה, מיתוס (Claude Mythos). ענקית ה-AI חשפה את המודל החדש בשבוע שעבר, אולם בד בבד החליטה שלא לשחרר אותו לציבור, בטענה שהוא מסוכן מדי לשימוש. החשש העיקרי הוא מניצול לרעה של המודל, שמסוגל לזהות פגיעויות ופרצות אבטחה בקנה מידה עצום. הוא כבר זיהה פרצות יום אפס (Zero Day) במערכות הפעלה בולטות, דפדפני אינטרנט ותוכנות תשתיות, כולל כאלה שהיו חבויות בהם במשך עשרות שנים. כמו כן, הוא מסוגל לנתח קוד באופן עצמאי, לזהות נקודות כשל, לבדוק אותן ואף לבניות אקספלוייטים לניצול הפרצות. גם הרעים, ההאקרים, עלולים לעשות בו שימוש כדי לבצע מתקפות על תשתיות קריטיות ולגרום לנזק רב מאוד – ולכן אנת'רופיק לא משחררת אותו. יוצא על אנת'רופיק – וחוזר בו? נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: Qamriphoto, ShutterStock המחלוקת בין אנת'רופיק לממשל האמריקני נסבה סביב הסירוב שלה לאפשר לפנטגון לבצע שימוש בלתי מוגבל לקלוד לצרכים צבאיים ומבצעיים. בוושינגטון דרשו מהחברה להסיר לצורך כך את ה-"מעקות" והמנגנונים המוסריים שלה, אנת'רופיק, שבנתה את המוניטין שלה (גם) על בינה מלאכותית אתית, סירבה לכך – והדבר הביא להתנגשות רבתי עם הממשל, עד כדי כך שטראמפ הוציא בסוף פברואר השנה צו נשיאותי שהורה לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק באופן מיידי את השימוש שלהן בקלוד. הצו אף הגדיר את אנת'רופיק כ-"סיכון לשרשרת האספקה". אלא שעדיין, חלקים בצבא ארצות הברית עדיין משתמשים בקלוד למשימות קריטיות, בגלל היכולות הייחודיות שלו. באופן די לא מפתיע, לאחר הרטוריקה המתלהמת, הצדדים חזרו לשולחן המשא ומתן – כך לפי דיווח שפורסם בחודש שעבר בפייננשל טיימס. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי, שלח מזכר לעובדים ובו כתב שהחזרה למגעים התאפשרה לאחר שהפנטגון חדל משימוש ברטוריקה הזאת.

הירידה המתמשכת בשער הדולר, שהגיע היום (ד') לשיא שלילי של שלושה שקלים, מעוררת דאגה רבה בקרב מנכ"לי חברות ההיי-טק שעיקר פעילותן הוא יצוא. אל איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים זורמות בימים האחרונים עשרות פניות ושאלות מצד מנכ"לי חברות, ביניהן תאגידים רב לאומיים שמפעילים כאן מרכזי מו"פ, חברות תוכנה ושירותים שפועלות בחו"ל, ומפעלי ייצור ואלקטרוניקה. אותם מנכ"לים דורשים מהאיגוד ומההתאחדות לבצע פעולות יותר נמרצות אל מול מקבלי ההחלטות בממשלה, בבנק ישראל וכן בוועדות השונות בכנסת. הם מביעים זעם ותסכול רב מכך שלאף אחד מהשרים הממונים בממשלה אין קשב ואין זמן לטפל בבעיה ההולכת ומחמירה, בתירוצים שונים, ובמרכזם המצב הביטחוני. כלכלנים במשרד האוצר ובבנק ישראל טוענים כי מדובר בבעיה כלל עולמית, שאינה ספציפית לדולר אל מול השקל, וכי יש לבדוק את הנושא לפני שמבצעים פעולות. בנוסף, הם טוענים שהיחלשות הדולר טובה ליבואנים, והיא אמורה להביא אותם להורדת מחירים לצרכנים. "התחזקות השקל – איום על יכולת התחרות של ישראל" מנגד, התאחדות התעשיינים, שמייצגת את כלל התעשיות שנפגעות מהיחלשות הדולר, פרסמה אתמול אזהרה חמורה מפני הנזק הגדול, והמצטבר, שגורם השפל המתמשך בשער המטבע האמריקני. לדברי יו"ר ההתאחדות, אברהם נובוגרוצקי, התחזקות השקל אינה סימן לעוצמה, אלא איום ממשי. הוא הזהיר כי "דולר חלש שותה את הרווחיות של היצואנים, ומאיים על התעסוקה ועל היתרון התחרותי של ישראל. אם לא תהיה התמודדות אמיצה עם המגמה, נראה אובדן שווקים, השקעות ועובדים מיומנים, ופגיעה אנושה בכלכלה הישראלית". זה שמתחזק וזה שנחלש. צילום: ג'מיני נובוגרוצקי ציטט סקר שנערך באחרונה, עוד לפני הירידה החדה של הימים האחרונים, בקרב מנכ"לים בהיי-טק הישראלי. 51% מהם דיווחו שאם המצב לא ישתנה בטווח הקרוב והדולר יוסיף להיות חלש אל מול הקל, הם ייאלצו לצמצם פעילות בישראל. זאת, על אף שהם נלחמים ככל יכולתם להשאיר את הפעילות בארץ. "דולר מתחת לשלושה שקלים – לא תרחיש קיצון" לדברי אייל חביב, אנליסט בחברת ווליו בריבוע, "דולר מתחת לשלושה שקלים הוא כבר לא תרחיש קיצון, אלא תוצאה של שינוי מבני עמוק בכלכלה הישראלית". הוא ציין כי זרימת הדולרים למשק גדלה משמעותית בשנים האחרונות, עקב ההכנסות מהגז והייצוא – לרבות עליות התלולות במגזר הייצוא העיקרי, ההיי-טק, והזינוק בייצוא הביטחוני. במקביל, אמר, שינויים בבורסה המקומית והעמקת החשיפה של ישראל למשקיעים זרים הובילו לכניסת הון זר – מה שמחזק את המטבע המקומי. "התוצאה היא לחץ מבני ומתמשך להתחזקות השקל", הוסיף חביב, "אבל יש לכך גם מחיר: שקל חזק שוחק את כוח התמחור של היצואנים ופוגע בהשקעות. בנק ישראל לא נלחם במגמה – הוא רק ממתן תנודתיות, כדי לקנות זמן להתאמה."  

עוד חברת סייבר יוצאת מ-Stealth: ארטמיס (Artemis), שפיתחה פלטפורמת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי ותגובה למתקפות בזמן אמת. החברה כבר גייסה 70 מיליון דולר, מהם 15 מיליון בסיד ו-55 מיליון בסבב A. בכירים במיקרוסופט ובחברות סייבר בולטות – פאלו אלטו, קראודסטרייק, ספלאנק ואוקטה – מאמינים בארטמיס והשתתפו בסבבי הגיוס שלה. הסבבים הובלו על ידי שתי קרנות השקעה – פירסט ראונד קפיטל וברייט מיינד ונצ'רס. ארטמיס היא חברה בת חצי שנה בלבד, ומקימיה הם בעלי ניסיון בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית. שחר הירשברג, המנכ"ל, היה מנהל הפיתוח של דמיסטו, שפאלו אלטו רכשה בשלהי העשור הקודם בקרוב ל-600 מיליון דולר. בהמשך הוא עשה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן הצטרף ל-AWS, שם ניהל את פתרון זיהוי מתקפות הענן GuardDuty. שותפו להקמת ארטמיס, ד"ר דן שיבלר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, הוא מומחה לבינה מלאכותית, שפיתח מערכות AI בקנה מידה גדול בעשור האחרון. הוא בעל דוקטורט בלמידת מכונה מאוניברסיטת אוקספורד, ובתפקידו האחרון הוביל את עולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה ב-Abnormal AI. זיהוי ותגובה למתקפות סייבר בזמן אמת הוא תחום עובר שינוי דרמטי עם כניסת הבינה המלאכותית. מתקפות סייבר מתרחשות כיום במהירות ובהיקף גבוהים בהרבה מבעבר, ולעתים מתבצעות בתוך דקות. בנוסף, ההאקרים מבצעים שינוי מתמיד של דפוסי הפעולה שלהם, כך שכמעט אף תקיפה לא דומה לזאת שקדמה לה. מערכות האבטחה המסורתיות מתקשות לעמוד בקצב ומוצפות בכמויות גדולות של התראות, התוקפים פועלים מהר יותר משצוותי האבטחה מסוגלים להגיב, והפער הזה רק הולך וגדל. מה ארטמיס עושה? פלטפורמת האבטחה של ארטמיס, אומרים בחברה, נבנתה לעידן שבו גם התוקפים וגם המגנים משתמשים בבינה מלאכותית. המערכת מעניקה לצוותי האבטחה מהירות הסתגלות, זיהוי מדויק ותגובה מהירה כדי להדוף תוקפים. בליבת הפלטפורמה נמצא מודל נתונים דינמי, שמבוסס על המידע האמיתי של כל ארגון. המערכת מחברת בין נתוני פעילות ממקורות שונים כמו משתמשים, מכונות, שירותי ענן, אפליקציות ומערכות זהות, ומשלבת אותם עם ההקשר העסקי של הארגון, כדי להבין האם פעולה מסוימת הגיונית עבור הסביבה הספציפית שלו. על בסיס ההבנה הזו, ארטמיס מייצרת מנגנוני זיהוי מותאמים אישית לכל לקוח, חוקרת באופן אוטונומי כל אות חריג ומציגה לצוותי האבטחה סיפור תקיפה ברור, במקום להציף אותם בעשרות התראות מנותקות זו מזו. כך, למשל, אם מתרחשת העלאת הרשאות במערכת זהויות במקביל לפעילות API חריגה בענן, המערכת מחברת בין שני האירועים ומציגה אותם כחלק מאותה מתקפה, מבלי שצוות האבטחה יידרש לחקירה ידנית של כל אירוע. כאשר נדרשת תגובה מיידית, הפלטפורמה מאפשרת גם פעולה אוטומטית בזמן אמת, למשל בידוד זהות שנפרצה לפני שהתוקף מספיק להתקדם בתוך הארגון. על לקוחות החברה נמנים ארגונים גדולים בתחומי הטכנולוגיה, הבנקאות והשירותים הפיננסיים, והמערכת שלה מעבדת מיליארדי אירועים בשעה. בארטמיס אומרים שהמערכת משתלבת לצד כלי האבטחה הקיימים של הארגון, ומאפשרת חקירה מהירה של אירועים, תוך צמצום זמן הטיפול בהם. כמו כן, יש לה שיתוף עולה עם אנת'רופיק, המפתחת של קלוד. המערכת שלה משלבת יכולות היסק של מודלי AI מתקדמים, כולל קלוד, כחלק ממנגנוני הזיהוי והחקירה האוטומטית שלה – החל מאבחון מפורט של הסביבה ועד ליכולות חקירה אוטונומית. כספי הגיוס צפויים לתמוך בהתרחבות של ארטמיס בתחומי המו"פ והשיווק. החברה מעסיקה כיום 30 עובדים, עם נוכחות משמעותית בניו יורק, והיא מתכננת יותר מלהכפיל את המספר, ולהגיע ל-65 עובדים עד סוף השנה. הירשברג אמר כי "בנינו את ארטמיס כמערכת הגנה שנולדה לעידן הבינה המלאכותית. אנחנו חיים בעולם שבו מתקפות סייבר מתרחשות בקצב של מכונה והתגובה האנושית לבדה כבר לא מספיקה. השאלה היא כבר לא האם הגישה הזו תנצח, אלא מי יטמיע אותה בצורה הטובה ביותר. כמה מהחברות הגדולות והצומחות בעולם הן בין הלקוחות הראשונים שלנו, ואנחנו מצליחים לספק להן ערך מהיום הראשון. האמון הזה חשוב לנו, ואנחנו מתכוונים להמשיך ולבסס אותו גם בקצב השינוי הגבוה בהווה ובעתיד".